breslev.eip.co.il/?key=525 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנה - כְּשֶׁהָאָדָם הוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק בְּלִי שׁוּם דַּעַת
כְּשֶׁהָאָדָם הוּא מַאֲמִין בְּהַצַּדִּיק בְּלִי שׁוּם דַּעַת אֶפְשָׁר לוֹ לִפּל מֵהָאֱמוּנָה
כִּי מֵאֱמוּנָה לְבַד אֶפְשָׁר לִפּל
אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ גַּם דַּעַת שֶׁמֵּבִין גַּם בְּהַדַּעַת
אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִפּל
**
ויש כאן 2 בחינות שונות.
בפשט הדברים, רבי נחמן מברסלב מדבר על אמונה בלי שכל בכלל בייחס לאמונה עם שכל.
אמונה בלי שכל בכלל היינו אמונה שהיא כאילו סתם כך בלי סיבה, ואמונה עם שכל, היינו אמונה שנובעת מהשכל.
ורבי נחמן מברסלב אומר שמאמונה סתם כך שהיא בשביל מצב הרוח בלבד, ממנה אפשר ליפול. אך אם האדם מאמין עם שכל, דהיינו שיש לו סיבה שכלית מדוע הוא מאמין, אז במצב כזה הוא לא יכול ליפול.
וכאן כמובן יש 2 קושיות.
1 - בכמעט 100% מהמקרים האדם מאמין בצדיק עם שכל. אף אחד לא באמת סתם כך מאמין בצדיק בלי שום שכל.
וכמעט אין אף אחד בעולם שמאמין בצדיק כלשהו, בלי שיהיה לו שכל כלשהו מדוע הוא מאמין בצדיק הזה.
אף אחד לא נולד עם אמונה בצדיק. ואם האדם מאמין בצדיק, הרי שבהכרח זה נובע משכל כלשהו שהוא למד אותו. כי אלמלא היה שכל כלשהו שהאדם למד אותו, הרי שהוא לא היה מתחיל להאמין בצדיק, כי אף אחד הרי לא נולד עם אמונה בצדיק.
כך שהעניין הזה צריך ביאור.
2 - רבי נחמן מברסלב אומר שמאמונה עם שכל אי אפשר ליפול. וכאן הקושיא ממש חזקה. כי באמת קרו דברים מעולם שאנשים האמינו בצדיק עם שכל והתרחקו ממנו.
כמו כן, כל זמן שהאמונה היא עם שכל, הרי שתמיד יכול להיות פתאום שכל אחר חזק יותר שיחליש את האמונה של האדם בצדיק.
כגון לדוגמא האמונה בהשי"ת, שהשכל של השאלות של החלל הפנוי, עלול לגרום לאדם לכפירה. ושם לדוגמא צריך אמונה בלי שום שכל כלל!
וכיו"ב רבי נחמן מברסלב מדבר גם על העניין של "אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה", שמובן שרק ממנה אי אפשר ליפול, ולכן היא בשלמות מוחלטת.
אך לא הגיוני שכל מי שיש לו אמונה עם שכל, שהוא לא יוכל לפול ממנה. כי החוש מעיד אחרת. וגם השכל מעיד אחרת, כך שהעניין הזה צריך ביאור גם הוא.
והביאור של פנימיות כוונת רבי נחמן מברסלב היא כדלהלן:
כפי שהתבאר יש 2 סוגים של אמונה ושכל.
1 - יש אמונה שנובעת מהשכל.
2 - יש שכל שנובע מאמונה.
והעניין הזה התבאר בהרחבה כאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=56 - איך להיות מקושר לצדיק לגמרי? מדוע לזרוק את השכל?
וכאן: forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=86 - חקירות ופילוסופיה. מדוע להתרחק מהן?
והעניין הוא, כי כל בני האדם בעולם מאמינים עם שכל. וגם אם נדמה לאדם שהוא מאמין במשהו שהוא נגד השכל, הרי שיש תמיד שכל כלשהו שגורם לו להאמין בדבר הזה שהוא נגד / מעל השכל.
כי אף אחד לא נולד מאמין. ואף אחד לא סתם כך פתאום מתחיל להאמין.
ותמיד יש שכל כלשהו שגורם לאדם להאמין.
וכל זמן שהאמונה של האדם מבוססת על השכל, שזה בעצם המצב אצל כל בני העולם, הרי שאדם כזה תמיד יוכל ליפול מהאמונה האמיתית.
ולראיה העניין של החלל הפנוי, שלא ימצא אדם אחד בעולם שיעבור בשאלות האלו ושיצא משם בשלום. וכל מי שעובר שם יהיה אשר יהיה, אם הוא משתמש בשכל שלו, הרי שהוא בוודאות יגיע לכפירה.
כי השאלות שיש שם הם נגד השכל האנושי. והתשובה היחידה שאפשר למצוא שם היא של אפיקורסות.
כך שהאדם יכול להאמין עד מחר... אבל כל זמן שהוא מאמין עם שכל, הרי שהוא יכול לפול מהאמונה שלו, על ידי זה שהוא יתקל בשכל אחר גדול יותר.
וכמובן שאם זה לא היה ברור, אז כל מה שנכון לגבי האמונה בצדיק, נכון לגבי אמונה בשהי"ת שהוא באמת הצדיק האמת של הדור וכולי, כפי שכבר התבאר במקום אחר.
כך שבשורה התחתונה, כל אמונה שנובעת מהשכל האנושי, הרי שהיא בבחינת אהבה שהיא תלויה בדבר וסופה להבטל.
ונעמיק ונאמר, כי השכל הוא בחינת צמצום. וכל אמונה שהיא קשורה / תלויה בבחינת צמצום, סופה להבטל.
ואז נשאלת השאלה, איזוהי אמונה שהיא נצחית ושאינה בטלה לעולם?
והתשובה היא כי יש שני סוגים של שכל.
1 - השכל האנושי הרגיל.
2 - השכל הנקנה שהוא כולו אמונה בלבד. והוא השכל האמיתי שיש מעל השכל האנושי.
וכל זמן שהאמונה של האדם תלויה בשכל האנושי שלו, הרי שסופה להבטל... בוודאות! כי יבוא היום שבו האדם יגיע לחלל הפנוי, ושם תתבטל אצלו האמונה.
ואמונה כזאת שהיא נובעת מהשכל האנושי, היא נקראת אמונה בלי דעת, כי היא תלויה בשכל האנושי שהוא רק צמצום של הדעת, אך הוא לא באמת דעת אמת.
אך יש גם אמונה של אמת, שלמות האמונה, אמונה בשלמות שאין שלמות אחריה, שהיא אמונה שנובעת מהשכל הנקנה, שהוא שלמות הדעת.
ורבי נחמן מברסלב באמת מביא, שהשכל הנקנה הוא בחינת "אמנה" שלמות האמונה, חיים נצחיים וכולי, כי באמת כל זמן שאין לאדם את השכל הנקנה הזה, הרי שאצלו האמונה שלו נובעת מהשכל שלו, וממילא הוא יפול ממנה בשלב כלשהו.
אך מי שזוכה לשכל הנקנה, אצלו השכל האנושי שלו נובע מהאמונה ומהשכל הנקנה שלו, שהוא שורש השכל. ואצל אדם כזה האמונה שלו היא עם דעת, ומשם הוא לעולם לא יכול לפול. כי האמונה הזאת היא מעל השכל, שזהו השכל האמיתי וכולי.
ועיין היטב בנ"ל ותבין שרק אמונה שהיא מעל השכל לגמרי, רק היא בבחינת חיים נצחיים ושאינה בטלה לעולם.
ובאמת, אדם הראשון חטא, כי הוא אכל מעץ הדעת דהיינו השכל. ז"א שהשכל הפיל אותו מהאמונה.
אך מי שזוכה לאכול מעץ החיים... שהוא השכל הנקנה של החיים הנצחיים... הוא כבר לא יפול מהאמונה.
והבן.