שְׁנַת תק"ע פָּרָשַׁת נחַ

נִכְנַסְנוּ אֵלָיו בַּלַּיְלָה כְּדַרְכֵּנוּ תָּמִיד

עָנָה וְאָמַר: מַה שֶּׁאֲנִי עוֹשֶׂה עִמָּכֶם הוּא דָּבָר קָטָן לְפָנַי

זֶה אַתֶּם צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת

[כַּוָּנָתוֹ: הַיְנוּ מַה שֶּׁהוּא עוֹסֵק עִמָּנוּ לְהַכְנִיסֵנוּ וּלְקָרְבֵנוּ לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

אֲפִילּוּ זאת הוּא דָּבָר קָטָן לְפָנָיו

וְזֶה הַדָּבָר אֲנַחְנוּ צְרִיכִים לַעֲשׂוֹת

לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

אֲבָל הוּא בְּעַצְמוֹ יֵשׁ לוֹ עֲבוֹדָה גְּבוֹהָה מִזֶּה]

וְהָיִיתִי עוֹמֵד וּמִשְׁתּוֹמֵם כְּמַתְמִיהַּ

כִּי כְּפִי הַנִּרְאֶה לְדַעְתֵּנוּ אֵין עֲבוֹדָה גְּבוֹהָה מִזּוֹ לְקָרֵב בְּנֵי אָדָם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

עָנָה וְאָמַר

יֵשׁ נְשָׁמוֹת עַרְטִלָּאִין שֶׁאֵין יְכוֹלִין לִכָּנֵס בַּגּוּף כְּלָל

וְגדֶל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעֲלֵיהֶם גָּדוֹל וְעָצוּם מְאד מְאד יוֹתֵר מֵעַל הַחַיִּים

כִּי הֵם כְּבָר נִכְנְסוּ בַּגּוּף וְיֵשׁ לָהֶם בָּנִים וְיֵשׁ לָהֶם מִצְווֹת

אֲבָל הָרַחֲמָנוּת שֶׁעַל אֵלּוּ הַנְּשָׁמוֹת הָעֲרֻמּוֹת הוּא גָּדוֹל מְאד מְאד

כִּי אֵינָם יְכוֹלִים לַעֲלוֹת לְמַעְלָה

וְגַם לְמַטָּה אֵינָם יְכוֹלִים לְהִתְלַבֵּשׁ בַּגּוּף כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְיֵשׁ גִּלְגּוּלִים בָּעוֹלָם שֶׁעֲדַיִן לא נִתְגַּלּוּ כְּלָל בָּעוֹלָם

[הַכַּוָּנָה כִּי יֵשׁ גִּלְגּוּלִים שֶׁדִּבְּרוּ מֵהֶם בַּסְּפָרִים שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל יְדֵי הַקַּדְמוֹנִים אֲבָל יֵשׁ עוֹד גִּלְגּוּלִים שֶׁעֲדַיִן לא נִתְגַּלּוּ כְּלָל בָּעוֹלָם]

גַּם מִדָּה זוֹ הוּא מִצַּד הַגִּלְגּוּל

שֶׁהַגִּלְגּוּל מְחַיֵּב שֶׁיִּהְיֶה לוֹ מִדָּה זוֹ

שֶׁיִּתְאַוֶּה תָּמִיד לִנְסֹעַ לַדְּרָכִים וְיִהְיֶה מוּכָן לִנְסֹעַ

וְאַחַר כָּךְ אֵינוֹ עוֹלֶה בְּיָדוֹ וְנִמְנָע מִלִּנְסֹעַ