ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 2
תורה שבכתב / שבעל פה / סודות התורה ועוד - חלק 1.

ועכשיו נבאר את התורה breslev.eip.co.il/?key=32 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ג - אַקְרוּקְתָּא

הִנֵּה מִי שֶׁשּׁוֹמֵעַ נְגִינָה מִמְּנַגֵּן רָשָׁע

קָשֶׁה לוֹ לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא.

= כי כל העולם הזה הוא בחינת ניגון. ומי שאינו רואה את השי"ת בכל דבר, ממילא נעשה אצלו בחינת ניגון רשע ורע. ועל ידי זה הוא לא זוכה לעבוד את השי"ת.

וּכְשֶׁשּׁוֹמֵעַ מִמְּנַגֵּן כָּשֵׁר וְהָגוּן, אֲזַי טוֹב לוֹ

כְּמוֹ שֶׁיִּתְבָּאֵר

= היינו כאשר בחינת הניגון של האדם היא תקינה, על ידי זה טוב לו.

וכמובא שניגון טוב הוא כאשר האדם מברר את הרוח הטובה מהרוח הרעה, דהיינו כאשר האדם רואה את הטוב שיש בכל דבר.

ראה בהרחבה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=100 כִּי הִנֵּה קוֹל הַנְּגִינָה נִמְשֶכֶת מִן הַצִּפֳּרִים

= הציפורים הם המוחין של האדם דהיינו שלמות הדעת של האדם.

הנגינה שיש לאדם בחיים שלו, דהיינו רמת ההנאה של האדם בחייו, זה נמשך מהציפורים דהיינו השכל. כי כשיש שלמות הדעת, החיים טובים וכולי.

ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=34 לגבי המשמעות של 2 ציפורים דווקא.

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ.

מִפְּנֵי מָה מְצרָע טָהֳרָתוֹ תְּלוּיָה בִּשְׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת?

יָבוֹא קַלַּנְיָא וִיכַפֵּר עַל קַלַּנְיָא.

כִּי נִלְקָה מֵחֲמַת קוֹלוֹ שֶׁדִּבֵּר לָשׁוֹן הָרָע.

= היינו בחינת פגם הדיבור, פגם המלכות, גלות השכינה, פגם הגאווה וכולי, שאלו בחינות לשום הרע.

ואז יש גם פגם לציפורים, כי אז הדיבור הוא בבחינת ציוץ שהוא השמעת קול בעלמא ולא בבחינת דיבור כמובא.

נִמְצָא, מִי שֶׁהוּא כָּשֵׁר

נִמְשֶׁכֶת הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִן הַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת

שֶׁהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים הַנַּ"ל, יוֹנְקִים מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין

= כי כל אחיזת הרע הוא בבחינת כוח המדמה בלבד ולא בשכל. והנבואה היא כולה עניין של בירור המדמה.

ומי שזוכה לברר את המדמה, על ידי זה הוא זוכה לבחינת נבואה, ואז הניגון של העולם הזה שלו הוא כולו בחינת נבואה, שהוא בירור המדמה וכולי.

לְכָךְ נִקְרָא הַמְּנַגֵּן חַזָּן מִלְּשׁוֹן חָזוֹן, הַיְנוּ לְשׁוֹן נְבוּאָה

כִּי לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה מֵאֲתַר דִּנְבִיאִים יַנְקִין

= וכמובא שהחזן הוא זה שיודע למצוא את הטוב שברע, דהיינו את סודות התורה בבריאה, הם נמשכים מבחינת לפני הבריאה ששם כולו טוב, ועל ידי זה הרע נעלם לגמרי וכולי.

וּכְשֶׁהַמְּנַגֵּן הוּא רָשָׁע

אֲזַי הוּא לוֹקֵחַ הַנְּגִינָה שֶׁלּוֹ מִצִּפֳּרִים אֲחֵרוֹת שֶׁבִּקְּלִפָּה

וְכָתוּב בַּזוהַר: כִּי הַצִּפֳּרִים שֶׁבַּקְּלִפָּה יוֹנְקִין מִדַּדֵּי הַמַּלְכוּת.

וְכַד אִתְפָּלֵג לֵילְיָא

כְּדֵין כְּרוֹזָא כָּרִיז: "כַּצִּפֳּרִים הָאֲחוּזוֹת בַּפַּח, כָּהֵם יוֹקְשִׁים בְּנֵי אָדָם".

וְהַתִּקּוּן הוּא שֶׁיּוּכַל לִשְׁמעַ נְגִינָה מִכָּל אָדָם

= היינו כדי שאדם יוכל להשיג את התכלית בכל דבר גם בענייני העולם הזה שזו בחינת העולם הבא. וגם שיוכל לעלות מדרגה לדרגה בכל דבר. ושיוכל ללמוד תורה ולהתקרב להשי"ת דרך כל הדברים שבעולם.

הוּא עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד בַּלַּיְלָה תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

הַיְנוּ גְּמָרָא שֶׁהִיא בְּחִינַת לַיְלָה

= היינו על ידי שיתקן את בחינת התורה שבעל פה, שהיא סודות התורה כנ"ל. שהם גם בחינת לילה כנ"ל.

כִּדְאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ, 'כְּשֶׁהָיָה משֶׁה בָּהָר אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, לא הָיָה יוֹדֵעַ מָתַי יוֹם ומָתַי לַיְלָה, רַק עַל יְדֵי זֶה כְּשֶׁהָיָה לוֹמֵד תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא יוֹם, וּכְשֶׁלָּמַד תּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה, הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא לַיְלָה'

נִמְצָא, שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה הִיא בְּחִינַת לַיְלָה

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "בַּמַּחְשַׁכִּים הוֹשִׁיבַנִי" 'זֶה תַּלְמוּד בַּבְלִי'

וזהו: "וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לַיְלָה"

הַיְנוּ עַל יְדֵי שֶׁיִּלְמַד שַׁ"ס

יְתַקֵּן הַשִּׁית עִיזְקָאִין שֶׁבַּקָּנֶה, שֶׁמֵּהֶם יוֹצֵא הַקּוֹל

וְזֶהוּ: "קוּמִי רנִי בַלַּיְלָה"

הַיְנוּ שֶׁתִּהְיֶה תְּקוּמָה לְהָרִנָּה

הַיְנוּ עַל יְדֵי הַלַּיְלָה שֶׁהִיא גְּמָרָא שַׁ"ס

אַךְ כְּשֶׁלּוֹמֵד שֶׁלּא לִשְׁמָהּ, הַיְנוּ בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְקָרֵא רַבִּי

הַלִּמּוּד אֵינוֹ בַּחֲשִׁיבוּת כָּל כָּךְ

= היינו הגאווה שמונעת מהאדם להיכלל בא"ס ולהבין את התורה דעתיקא.

וכשלומד בלילה

חוט של חסד נמשך עליו

וּמֵגֵן עָלָיו שֶׁלּא יַזִּיק לוֹ הַמַּחֲשָׁבָה הַנַּ"ל

= היינו כשלומד במסירות נפש, שעל ידי זה זוכה להתגלות התורה דעתיקא, אחרי שהוא נכלל בא"ס על ידי המסירות נפש.

וְאִיתָא בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל

כִּי צִפֳּרִים שֶׁבִּקְלִפָּה הֵם מחִין שֶׁבְּמַלְכוּת דִּקְלִפָּה

וְהַשְּׁתֵּי צִפֳּרִים חַיּוֹת טְהוֹרוֹת, הֵם בִּנְיַן הַמַּלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה

= היינו כי בניין המלכות, היינו יחוד קוב"ה ושכינתיה שנעשה על ידי סודות התורה כנ"ל, הוא בחינת ה 2 ציפורים חיות טהורות.

המשך התורה ראה בפנים...

*

וראה גם כאן breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

הַיְנוּ סוֹדוֹת הַתּוֹרָה שֶׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד

צָרִיךְ לְהַעֲלוֹת מִדַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ

...

וּכְשֶׁמַּגִּיעַ לִבְחִינַת דַּעַת

זוֹכֶה לְהַשָּׂגַת הַתּוֹרָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֲנִי חָכְמָה שָׁכַנְתִּי עָרְמָה"

שֶׁשְּׁכוּנַת הַתּוֹרָה אֵצֶל בַּר דַּעַת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהֵב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין'

אֲבָל יֵשׁ שְׁנֵי בְּחִינוֹת תּוֹרָה.

יֵשׁ בְּחִינַת נִגְלֶה וּבְחִינַת נִסְתָּר

אֲבָל לִבְחִינַת נִסְתָּר אֵינוֹ זוֹכֶה אֶלָּא לֶעָתִיד לָבוֹא

אֲבָל בְּזֶה הָעוֹלָם

זוֹכֶה לִבְחִינַת נִסְתָּר

עַל יְדֵי תְּפִילָּה בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ

וְלִתְפִילָּה

זוֹכֶה עַל יְדֵי תּוֹרָה שֶׁבְּנִגְלֶה

...

וּבְחִינַת סִינַי הוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת

...

וְעַל יְדֵי תְּפִילָּה שֶׁהִיא בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ

שֶׁמְּבַטֵּל כָּל גַּשְׁמִיּוּתוֹ וְאֵין גְּבוּל

וּכְשֶׁאֵין גְּבוּל

אֲזַי יָכוֹל לְהַשִּׂיג הַתּוֹרָה שֶׁלֶּעָתִיד

שֶׁהִיא אֵינָהּ גְּבוּל וְאֵין נִתְפֶּסֶת בִּגְבוּל

...

אַקְרוּקְתָא פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל: צְפַרְדֵּעַ

וְזֶה בְּחִינַת עֲלִיַּת הַיִּרְאָה לְשָׁרְשָׁהּ

הַיְנוּ דַּעַת

...

שִׁתִּין בָּתֵּי

זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּה

...

וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ

תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ

שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ

כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת

וַאֲתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ

פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל, עוֹרֵב

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וּמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב'

הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ

וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ

וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ

וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם"

וזה בחינת: "שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב"

וְעַל יְדֵי זֶה: סְלֵק וִיתִב בְּאִילָנָא

שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ"

שֶׁסִּתְרֵי תּוֹרָה

אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל יְדֵי חשֶׁךְ

הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ

שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב

כִּי הֵם בְּחִינַת חשֶׁךְ

עַל שֵׁם עמֶק הַמֻּשָּׂג

...

הַיְנוּ מִבְּחִינַת שֶׁהָיָה מִתְּחִלָּה בְּנִסְתָּר

עַכְשָׁו נִתְגַּלֶּה עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה

וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרַיְתָא כּלָּא חַד

וְאָז עַל יְדֵי הַתְּפִילָּה

נִתְגַּלֶּה אוֹרַיְתָא, הַיְנוּ סִתְרֵי אוֹרַיְתָא

ראה שם באורך.

והבן כי הוא הכל עניין אחד לגמרי, רק בלבוש שונה.



לעניין החזן שהוא זה שמברר את הרוח טובה מהרוע הרעה, ראה כאן breslev.eip.co.il/?key=549 - ליקוטי מוהר"ן חלק א - רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת - דע כי צריך לדון...

*

בהמשך לכל הנ"ל נוסיף גם, כי למרות שאולי עכשיו עניין האקרוקתא הנ"ל ברור, אך יש לדעת כי גם כל הפירוש הנ"ל, גם הוא עצמו צריך פירוש נוסף.

היינו כי כל אחד ואחד מהמושגים הנ"ל, כגון: עולם הבא, עולם הזה, לפני ואחרי הבריאה, סודות התורה, תורה דעתיקא, בחינת "אין", תפילה, תפילה במסירות נפש, תורה לשמה ושלא לשמה, לשון הקודש / תרגום / לשונות העכו"ם, טוב ורע, קליפות, פנימי וחיצוני, כוח המדמה, נבואה, למדן, תלמיד חכם, חוכמה עילאה ותתאה, עכו"ם וישראל וכולי וכולי, גם כל הדברים האלו צריכים פירוש יעודי שיבאר מדוע ואיך כל דבר קשור לכל שאר הדברים...

כי באמת כל הנ"ל כולל הפירוש, הוא הכל משל ונמשל על עניין אחר לגמרי. וכל הנ"ל הוא רק הקדמות וצמצומים שונים להשגת האין סוף וכולי.

ועוד דברים יתבארו במקומות אחרים.

*

לגבי כל העניינים הנ"ל, ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=111 לגבי תורה שבעל פה ושבכתב ועוד דברים...
תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה? חלק 3
...התאוות. איך למה וכמה? חלק 3 תאוות. שבירת התאוות. איך למה וכמה ? חלק 2. כי באמת כל העניין הזה של התאוות יש בו שורש אחר גבוה יותר, והוא השי"ת עצמו. כי באמת כל הזמן והמקום וכל השינויים שיש בעולם, הם כולם בחינת התאוות והרצונות של השי"ת עצמו! כי כל קיום העולם כולו בכל רגע ורגע לפרטי פרטים, כולו הוא בחינת התאוות של השי"ת וכולי. והדבר הזה נכון לפרטי פרטים ממש. היינו כי כל פרט ופרט מפרטי הבריאה, הוא כולו בחינת רצון ותאווה של השי"ת. אך יחד עם זאת, אצל השי"ת לא שייך תאווה, כי כל תאווה היא בחינת חסר, כי אין...
חיי מוהר"ן - שנה - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...הקדושים אות שנה ספר לי אחד שהיה משבח מאד את תורתו לפניו והפליג מאד בגדלת נפלאות תורתו. ואמר שצריכין להשתדל מאד לקנות ספריו. כי אפילו כשעומדין בתבה ומגדל הם טובה גדולה כי ספריו הם שמירה גדולה בבית לשמר גם העשירות וממון האדם מכל ההזקות. והזכיר אז עשיר אחד שהיה יודעו ומכירו ואמר שגם אליו היא טובה גדולה שיהיה הספר שלי בביתו כי יהיה לו שמירה גדולה לכל דבר ושתתקים עשירותו. והזהיר את האיש שדבר עמו מזה, שיזרז את העשיר הנ"ל שיראה לקנות ספריו. ועין במקום אחר מזה כמה היה משתוקק שיתפשטו ספריו בקרב כל ישראל...
ספר המידות - ספירת העומר
ספר המידות - ספירת העומר חלק שני א. על ידי ספירת העמר נצולין מגרוש. ב. ביותר צריך להזהר לטבל לקריו בימי עמר. ג. בספירת העמר יכולין להכניע את המסור. וסימן: לעמר ראשי תבות מ'איגרא ר'מא ל'בירא עמיקתא.
חיי מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות
...מא - שיחות השיכים להתורות אות מא קדם שאמר התורה הגדולה תקעו אמונה בלקוטי תנינא בסימן ה' בראש השנה תק"ע, דבר עמנו קדם אותו ראש השנה וספר שהרבה אנשים קבלו לפניו בקובלנא רבה על חסרון אמונה וכמה סובלי חלאים היו מהם שקבלו גם כן לפניו על חסרון אמונה אחר כך אמר התורה הנ"ל שמדבר מכל זה. גם קדם ראש השנה הנ"ל בעת החזרה מהטיול היה משיח עמנו מענין המגני ארץ שקרא אותנו הזקן הידוע וכו' וגם זה נזכר בהתורה ההיא עין שם באות ז'. ואז ראיתי מרחוק נפלאות ה' אשר עדין אני רחוק מלהשיגם אפס קצתם. גם בראש השנה קדם שאמר התורה...
שיחות הר"ן - אות רנב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר כשמקרבים לצדיק האמת טועמים טעם גן עדן כי איתא בזוהר הקדוש שהצדיק הוא גננא דגינתא
שיחות הר"ן - אות מד
...- אות מד בענין השם של אדם השם הוא דבר גדול מאד, ודבר הרבה מזה גם דבר עמנו מענין הפסוקים שנוהגין לומר קדם יהיו לרצון המתחילין ומסימין באותיות של שמו ואמר שיודע לבאר כל השמות של אותן שעמדו סביבו היכן הם רומזים וביותר מרבי שמעון דבר הרבה שמעון היא צרוף עו"ו מ"ש ולא רצה לבאר באור הדבר ואמר שצרוף הנ"ל זהו ממש כל ענינו ובחינתו של רבי שמעון זה רבי שמעון היה אחד מתלמידיו החשובים ואמר, שאל תטעה אם אמר לך היכן אתה מרמז, שגם אדם אחר ששמו כשמך אחיזתו גם כן שם אל תאמר כן ומכלל דבריו הבנו שכל אחד כפי ענינו ומדרגתו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קע - ה' מָה רַבּוּ צָרָי רַבִּים וְכוּ'
...ה' מה רבו צרי רבים וכו' כי כל אחד לפי נשמתו ולפי עבודתו כך יש לו יסורים יש שיש לו יסורים מבניו ומאביו ומשכן ויש שהוא במדרגה גדולה ממנו ויש לו יסורים משכנים רחוקים ויש גדול ממנו ויש לו יסורים מכל העיר ויש גדול מאד ויש לו יסורים מכל העולם וכל אחד על ידי היסורים, נושא עליו האנשים שיש לו יסורים מהם כי כשיש לו יסורים מהם, הוא נושא אותם עליו אך איך אפשר לחמר לשא עליו כל כך אנשים אך על ידי היסורים נכנע גופו כי כל היסורים נקראים צרות על שם שהם מצרין ומעיקין להגוף וכשנכתת הגוף על ידי הצרות, על ידי זה
ספר המידות - עונש
ספר המידות - עונש א. לפעמים כשאדם עושה מצוה, והקדוש ברוך הוא מעניש אותו, זה מחמת שלא עשה מצוה כזה, כשבאה לידו. ב. לפעמים דנין את האדם על פיו. ג. לפעמים האדם נהרג, מחמת שהיה יכול להמליץ בעד אחד, ששונאין אותו בחנם. ד. לפעמים האדם נענש, על שפשע במלאכתו, או שנגזר גזרה על אנשי מקומו או על עמו. ה. הקדוש ברוך הוא ממהר להפרע מכפויי טובה על ידי כפויי טובה. ו. מי שכלב נשך אותו, בידוע שקבל לשון הרע, או שספר לשון הרע.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מח - עַל אֲשֶׁר מְעַלְתֶּם בִּי
...מוהר"ן ח"א - תורה מח - על אשר מעלתם בי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על אשר מעלתם בי וכו' במי מריבת קדש מדבר צין וכו' צירי זה בחינת וייצר יצירה לטב יצירה לביש יצירה לשכר יצירה לענש ובברכות ס"א בחינת דין ורחמים וזה בחינת בינה, ששם נוצר הולד, כמו שכתוב: "כי אם לבינה תקרא" ושם שני בחינות חסד ודין, כי משם דינין מתערין והיא בחינת סכה, כמו שכתוב: "תסכני בבטן אמי" והיא בחינת כח התפילה מה שמתפללין בכח, "כל עצמותי תאמרנה" וכו' והוא בחינת סכה, כמו שכתוב: "בגידים ועצמות תסוככני" כי כח שאדם מכניס בתבות, הם כ"ח...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קב - אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי
...ח"א - תורה קב - אתה תהיה על ביתי [לשון החברים] אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי הענין הוא, כי 'כל מה שברא הקדוש ברוך הוא לא ברא אלא לכבודו' כדי לגלות מלכותו ועל ידי זה, נכפפין הקליפות תחת השכינה ובאיזה ענין נתגלה מלכותו כשמשפיע רב טוב לישראל אז מודים כל אחד ואחד כי "מלכותו בכל משלה" ובמה יכולים להוריד השפע ? על ידי התפילות כי התבות הם כלים לקבל השפע ועל כן כל אחד יזהר בתפילתו שיתפלל באפן שיוכל לעורר השפע בעולם על דרך שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חיב כל אדם לומר בשבילי נברא העולם' ובאיזה ענין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2344 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:45 - wesi2