ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - חדושין דאוריתא
חלק שני א. לפי החדוש שאדם מחדש בתורה, כן נמשך לו הארה מקדשת ארץ ישראל. ב. על ידי אסמכתות נשפע פרנסה גדולה לעולם. וזה כי יש כמה דברים, שלא מצינו לו מקרא מן התורה, וטרחו חכמינו, זכרונם לברכה, למצא להם אסמכתא בעלמא. ג. על ידי חדושין דאוריתא נתגלה השגחת השם יתברך יותר לבני אדם. ד. כשאחד מבני ישראל נתפס בתפיסה, על ידי זה לפי בחינתו נסתמו מעינות החכמה מחכמי הדור, ולהפך כשיוצא מהתפיסה. ה. על ידי חדושין דאוריתא נתוסף גרים. ו. כשאדם רוצה להשיג איזהו השגה בתורה, אזי נתעורר עליו קטרוג גדול, ואז הוא בסכנה גדולה וצריך להתלבש את עצמו בקלסתר פנים של אברהם ואז נצול מהקטרוג. ז. מחדשי אוריתא צריכים ללמד קדם החדוש פוסקים וגם אחר כך. והלמוד פוסקים הוא השמירה של החדושין, שלא יגע בהן זר. גם כשרוצה לעשות צדקה צריך לעשות כן כמו בחדושין. ח. החדושין דאוריתא והצדקה, כל אחד מעורר את חברו. ט. לפי החדושין דאוריתא כן נתחדש חדושין במעשה בראשית. י. לאו כל החדושין שאדם מחדש בתורה מתר לו לכתב, כי יש שלא נתן לכתב אף על פי שנתנו לדרש. ומי שיודע איזהו לכתב ואיזהו לא, הוא יודע ומכיר יהודי אחד בין אלף] אלפים [מן האמות. יא. צריך אדם לשמר מלומר דברי תורה בעת ובמקום שאינם נשמעים, ואפלו בעת ובמקום שנשמעים, צריך לשקל אותם כמה יאמר, שלא יהיה בבחינת "כל רוחו יוציא כסיל". כי על ידי זה מביא חולאת שקורין "גישוויליכץ", כי החולאת הזאת בא על ידי התגברות המים שבדם, וזה "לעשות לרוח משקל ומים תכן במדה". יב. על ידי חדושין דאוריתא זוכה לטלית נאה. יג. הצדיק מתיגע אל איזהו חפץ או על איזהו דבר תורה להשיגה, ואחר כך בא זה הדבר לאדם פחות בלי יגיעה ועמל, וכל זה כי כבר הפתח פתוח. יד. כשאיזהו רשע נתגדל, אזי קשה לחדש איזהו סברא בפוסקים. גם דברי הדינים אינם נשמעים באזני הבעלי דינים. טו. כשמגלה איזהו טעם מטעמי התורה, על ידי זה רוח הבריות נוחה הימנו. טז. קטני אמנה קשה להם להשיג חדושין דאוריתא.
חלק שני

א. לְפִי הַחִדּוּשׁ שֶׁאָדָם מְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, כֵּן נִמְשָׁךְ לוֹ הֶאָרָה מִקְּדֻשַּׁת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

ב. עַל יְדֵי אַסְמַכְתּוֹת נִשְׁפָּע פַּרְנָסָה גְּדוֹלָה לָעוֹלָם. וְזֶה כִּי יֵשׁ כַּמָּה דְּבָרִים, שֶׁלֹּא מָצִינוּ לוֹ מִקְרָא מִן הַתּוֹרָה, וְטָרְחוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, לִמְצֹא לָהֶם אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא.

ג. עַל יְדֵי חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא נִתְגַּלֶּה הַשְׁגָּחַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹתֵר לִבְנֵי אָדָם.

ד. כְּשֶׁאֶחָד מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל נִתְפָּס בִּתְפִיסָה, עַל יְדֵי זֶה לְפִי בְּחִינָתוֹ נִסְתְּמוּ מַעַיְנוֹת הַחָכְמָה מֵחַכְמֵי הַדּוֹר, וּלְהֵפֶךְ כְּשֶׁיוֹצֵא מֵהַתְּפִיסָה.

ה. עַל יְדֵי חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא נִתְוַּסֵּף גֵּרִים.

ו. כְּשֶׁאָדָם רוֹצֶה לְהַשִּׂיג אֵיזֶהוּ הַשָּׂגָה בַּתּוֹרָה, אֲזַי נִתְעוֹרֵר עָלָיו קִטְרוּג גָּדוֹל, וְאָז הוּא בְּסַכָּנָה גְּדוֹלָה וְצָרִיךְ לְהִתְלַבֵּשׁ אֶת עַצְמוֹ בִּקְלַסְתֵּר פָּנִים שֶׁל אַבְרָהָם וְאָז נִצּוֹל מֵהַקִּטְרוּג.

ז. מְחַדְּשֵׁי אוֹרַיְתָא צְרִיכִים לִלְמֹד קֹדֶם הַחִדּוּשׁ פּוֹסְקִים וְגַם אַחַר כָּךְ. וְהַלִּמּוּד פּוֹסְקִים הוּא הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַחִדּוּשִׁין, שֶׁלֹּא יִגַּע בָּהֶן זָר. גַּם כְּשֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת צְדָקָה צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כֵּן כְּמוֹ בְּחִדּוּשִׁין.

ח. הַחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא וְהַצְּדָקָה, כָּל אֶחָד מְעוֹרֵר אֶת חֲבֵרוֹ.

ט. לְפִי הַחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא כֵּן נִתְחַדֵּשׁ חִדּוּשִׁין בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

י. לָאו כָּל הַחִדּוּשִׁין שֶׁאָדָם מְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה מֻתָּר לוֹ לִכְתֹּב, כִּי יֵשׁ שֶׁלֹּא נִתָּן לִכְתֹּב אַף עַל פִּי שֶׁנִּתְּנוּ לִדְרשׁ. וּמִי שֶׁיּוֹדֵעַ אֵיזֶהוּ לִכְתֹּב וְאֵיזֶהוּ לֹא, הוּא יוֹדֵעַ וּמַכִּיר יְהוּדִי אֶחָד בֵּין אֶלֶף] אֲלָפִים [מִן הָאֻמּוֹת.

יא. צָרִיךְ אָדָם לִשְׁמֹר מִלּוֹמַר דִּבְרֵי תוֹרָה בְּעֵת וּבְמָקוֹם שֶׁאֵינָם נִשְׁמָעִים, וַאֲפִלּוּ בְּעֵת וּבְמָקוֹם שֶׁנִּשְׁמָעִים, צָרִיךְ לִשְׁקֹל אוֹתָם כַּמָּה יֹאמַר, שֶׁלֹּא יִהְיֶה בִּבְחִינַת "כָּל רוּחוֹ יוֹצִיא כְּסִיל". כִּי עַל יְדֵי זֶה מֵבִיא חוֹלַאַת שֶׁקּוֹרִין "גֶישְׁוִוילִיכְץ", כִּי הַחוֹלַאַת הַזֹּאת בָּא עַל יְדֵי הִתְגַּבְּרוּת הַמַּיִם שֶׁבַּדָּם, וְזֶה "לַעֲשׂוֹת לְרוּחַ מִשְׁקָל וּמַיִם תִּכֵּן בְּמִדָּה".

יב. עַל יְדֵי חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא זוֹכֶה לְטַלִּית נָאָה.

יג. הַצַּדִּיק מִתְיַגֵּעַ אֶל אֵיזֶהוּ חֵפֶץ אוֹ עַל אֵיזֶהוּ דְּבַר תּוֹרָה לְהַשִּׂיגָהּ, וְאַחַר כָּךְ בָּא זֶה הַדָּבָר לְאָדָם פָּחוּת בְּלִי יְגִיעָה וְעָמָל, וְכָל זֶה כִּי כְּבָר הַפֶּתַח פָּתוּחַ.

יד. כְּשֶׁאֵיזֶהוּ רָשָׁע נִתְגַּדֵּל, אֲזַי קָשֶׁה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶהוּ סְבָרָא בַּפּוֹסְקִים. גַּם דִּבְרֵי הַדַּיָּנִים אֵינָם נִשְׁמָעִים בְּאָזְנֵי הַבַּעֲלֵי דִינִים.

טו. כְּשֶׁמְּגַלֶּה אֵיזֶהוּ טַעַם מִטַּעֲמֵי הַתּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה רוּחַ הַבְּרִיּוֹת נוֹחָה הֵימֶנּוּ.

טז. קְטַנֵּי אֲמָנָה קָשֶׁה לָהֶם לְהַשִּׂיג חִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵה וּשְׁבָקוּהוּ
...מוהר"ן ח"א - תורה קכח - כחלינהו לעינה ושבקוהו איתא בגמרא: לענין היצר הרע דעברה דהינו של תאוות המשגל, כחלינהו לעינה ושבקוהו נמצא שאף על פי שסמו את עיני היצר הרע של ניאוף אף על פי כן נשאר וזה בחינת מה שנמצא לפעמים באנשים הכשרים קצת שמחמת שנוגע יראת השם בלבו הוא משפיל עיניו ואינו מסתכל בנשים ואף על פי כן הוא גונב את העין כלאחר יד, ומסתכל מן הצד והוא בחינת כחלינהו לעינה דיצרא שמסמא עיני היצר הרע שרוצה להסתכל והוא מסמא עיניו על ידי שמונע עצמו מלהסתכל ואף על פי כן נשאר היצר הרע כי מסתכל מן הצד כלאחר י...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קה - יִּשְׁתַּדֵּל לְעַיֵּן בְּתוֹרָתוֹ, וְיִרְאֶה לְחַדֵּשׁ אֵיזֶה דָּבָר
...קה - ישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש איזה דבר שמעתי מאחד, שהזהיר אותו שישתדל לעין בתורתו, ויראה לחדש בתורתו איזה דבר [כאשר הזהיר על זה לכמה וכמה מאנשיו] ואמר לו: אם תזכה לכון אל תכן כונתי בתורתי מה טוב ואפילו אם לא תוכל לכון כונתי אף על פי כן טוב מאד כשזוכין לחדש איזה דבר בתורה כי הוא תקון גדול להרהורים כי כל ההרהורים באים על ידי כח המדמה ועל ידי שמחדשין איזה דבר בתורה שזהו בחינת מדמה מלתא למלתא על ידי זה מתקנין פגם ההרהורים שבאין על ידי המדמה גם אנכי בעצמי שמעתי מפיו הקדוש כמה וכמה פעמים שהזהיר מאד...
מהו סם המוות שיש בדברי הצדיק וכיצד להנצל ממנו?
...ממנו? כאן breslev.eip.co.il/?key=41 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יב - תהלה לדוד ובעוד מקומות מובא כי בתורה ובעצות של הצדיק יש גם סם חיים וגם סם המוות. והדבר הזה הכרחי לקיום העולם. כי אם התורה של הצדיק הייתה כולה שם החיים בלבד, לא היה קיום לעולם. והכרחי הדבר שהתורה של הצדיק יהיה בה גם סם חיים וגם סם המוות, כדי לתת חיות לעולם. והפירוש הוא כי כל העצות והתורות של הצדיק כולן מעורבות טוב ורע. דהיינו כל עצה ועצה וכל דיבור ודיבור וכל תורה ותורה וכל מילה ומילה של הצדיק, כולם מעורבים טוב ורע, דהיינו שלכולם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי אחר שאמר משמו, וכתבתיו כמו ששמעתי. אחר כך נזדמן שדברתי עמו...
החלל הפנוי - האם באמת אין שם שכל?
...il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה שאלה: מצד אחד מסביר רבי נחמן מברסלב בכל התורה הנ"ל כי בחלל הפנוי אין שום שכל לתרץ את הקושיות שבאות משם. מצד שני הוא כותב שם: אבל יש עוד מין אפיקורסית והם החכמות שאינם חכמות אלא מחמת שהם עמקים ואינם משיגים אותם ומחמת זה נראים כחכמות כמו למשל כשאחד אומר סברא שקר בגמפ"ת [גמרא, פרוש רש"י, תוספות] ומחמת שאין למדן לישב הקשיא שבא על ידי סברא זו על ידי זה נדמה שאמר סברא וחכמה גדולה אף שבאמת אינו סברא כלל כן יש כמה מבוכות וקשיות אצל ה...
שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רנא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן בימי אלול ועשרת ימי תשובה וימים נוראים עד הושענא רבא צוה לכמה אנשים לומר אז כל ספרי תנ"ך מתחלתם ועד סופם וגם הוא בעצמו נהג כך כמה פעמים גם היה גומר כמה ספרים בימים הללו ואיני זוכר לבארם היטב
הר של אש - מעשה מבעל תפילה
...מבעל תפילה סיפר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור המלך זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק שם כל הדינים נמתקים בשורשם... יש דרך מן הצד היינו צורת מחשבה לא מקובלת, כי הוא שכל מאוד גדול שהוא השכל הנקנה והוא בחינת הדרך מן הצד שיש במעשה של...
שיחות הר"ן - אות סט
שיחות הר"ן - אות סט "זמרו למי שמנצחין אותו ושמח" כי צריכין לנצח אותו יתברך כביכול כי אף על פי שנדמה להאדם שהשם יתברך אינו רוצה לקרבו מחמת שקלקל הרבה וגם עכשו אינו מתנהג כראוי כרצונו יתברך אף על פי כן צריך האדם לחזק עצמו ביותר ולהשתטח עצמו לפניו ולפרש כפיו אליו יתברך שירחם עליו ויקרבהו לעבודתו כי אף על פי כן אני רוצה להיות ישראלי נמצא שרוצה לנצח את השם יתברך כביכול והשם יתברך יש לו שמחה מזה שמנצחין אותו כביכול
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מִדִּירַת הַצַּדִּיק נִכָּר מַעֲשֵׂה הַדּוֹר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסט - מדירת הצדיק נכר מעשה הדור [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מדירת הצדיק נכר מעשה הדור וסימן לדבר, והיא יושבת תחת תמר ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'מה תמר אין לו אלא לב אחד אף ישראל כן'. [עד כאן לשונו, זכרונו לברכה]
שיחות הר"ן - אות ל
...אות ל על המבלים זמן בשביל נקיות ומאריכין בבית הכסא הקפיד מאד מאד והתלוצץ מאותן האנשים מאד והאריך הרבה בענין זה והכלל 'כי לא נתנה תורה למלאכי השרת' ואין צריך להחמיר יותר מן הדין ועל פי הדין האסור הוא רק כשנצרך לנקביו ממש כמו שכתוב בגמרא: 'הנצרך לנקביו אל יתפלל' 'הנצרך' דיקא ואפילו כשהוא נצרך לנקביו ממש יש גם כן דינים בזה בדיעבד ובשעת הדחק כמובא ב"שלחן ערוך" סימן צ"ב עין שם במגן אברהם שהרי"ף מתיר לכתחלה ביכול לעמד עצמו עד פרסה וכו' נמצא שעל כל פנים כשאינו נצרך לנקביו ממש אין צריך להחמיר ולבטל עצמו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 25_12_2025 השעה 19:05:04 - wesi2