ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות שנשברו הכלים מחמת רבוי אור שלא יכלו לסבול את האור ונשברו ונפלו ונתהוה מהם הקליפות וחיותם מנצוצי [כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד] החכמה היה מן הצמצום היינו מהחלל הפנוי הנ"ל ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו' כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי' ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי וזאת החכמה אסור לספר ממנה כי אין לה כוח הדיבור כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור ואין כוח במדבר לדבר בה ואין כוח בשכל להבינו כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו' וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו יוכל להבין בהם היפך הדבר היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם והוא הדין על חכמות כמו זה ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם דע כי זה לא אפשר אלא עד לעתיד לבא שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו מחמת רוב קדושתו של הצדיק ולהוציא את בני ישראל משם כי כל דבר חושק לשרשו וכשהצדיק עוסק באלו החכמות אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק והוא מוציא אותם משם וזהו פי' בא אל פרעה שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל. כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה. את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה וזה למען שיתי אותותי היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות ולמען תספר באזני בנך ובן בנך פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות שתבחון בהבחנת שכלך באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות שהן עוזרין להחכמות האלו כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי ולב זה בחי' תוכו של החכמה. והצמצום הי' גם כן בחכמה אבל א"א להבין כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם שלא יוכל שום אדם להבין זאת וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות וזה למען שיתי אותותי וכו' אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי ואת אותותי אשר בם [היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה' היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל וכשבא משה לפרעה כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין וזה לשון עברים לשון עבר הנהר ועל שם זה אנו נקראים עברים שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל וזהו עד מתי מאנת לענות מפני ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך ארבה זה בחי' הצמצום כמו ארבה דלבושי' מני' וביה כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה נמצא כי הכל אחד הוא [דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו זה מורה כי אינו הוא שם ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך שיתגלה שכל של חידוש העולם שכל ההסתרה והצמצום וזה מחר היינו לעתיד כמו ולמחר לקבל שכרם וזה מביא מחר היינו לעתיד ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי יתגלה שם לעתיד הארבה היינו ה דם דלבושי' מני' וביה וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום כמו צדק לבשתי וזה וענתה כמו ענה כסיל שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות צדקתי שהן לבושין שלי הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים כי הם בוראים עולמות כמובא לאמר לציון עמי אתה וכו' והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד זה מושך לכאן וזה לכאן וזה בחי' צמצום האור לצדדין כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות וזה שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה בין החכמים דייקא שאינם באחדות וכל אחד נמשך לצד אחר וטוב לזה שתיקה כנ"ל היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל ולא המדרש עיקר אלא המעשה היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף] ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום וכל המרבה דברים מביא חטא כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם נעשה איזהו התהוות ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל וזהו שמעון בנו אומר אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל שמעון, זה בחי' באזני היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:] [ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף והעתקתים אות באות ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
[הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל]

בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'.

כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות

כדי להיטב לזולתו

כי מידתו להיטב

והיה אורו מתפשט לאין סוף

וצמצם את אורו לצדדין

ונשאר חלל פנוי

ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו

כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו'

וכ"ש כולם בחכמה עשית

והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה

כי שם גילה אורותיו אח"כ

וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה

אבל היו בבחי' אין סוף

כי לא היו מוגבלים

וע"י הצמצום עשה אח"כ גבול לכל המידות

עד שאנחנו בני אדם יכולין להבחין מידת טובו ורחמנותו

וההבחנה היא מהשכל והחכמה שהגביל בנו ובכל העולמות

ודע שיש חכמות שהם רחוקים מהקדושה

ואעפי"כ יש בהם מעט אלקות מעט קדושה

מאותיות שנפלו בהם בשעת בריאת עולמות

שנשברו הכלים מחמת רבוי אור

שלא יכלו לסבול את האור

ונשברו ונפלו

ונתהוה מהם הקליפות

וחיותם מנצוצי

[כאן חסר הרבה כי חצי הדף נחתך ונאבד]

החכמה היה מן הצמצום

היינו מהחלל הפנוי הנ"ל

ועל החכמות כאלו נאמר כל באיה לא ישובון וכו'

כמו החלל הפנוי שפינה משם אור אלקותו

כן החכמות הללו לא תוכל למצוא שם שיש אלקי'

ואדרבא שמורין להיפך כמו החלל הפנוי

וזאת החכמה אסור לספר ממנה

כי אין לה כוח הדיבור

כי החלל הפנוי היא קודם הבריאה קודם אותיות הדיבור

ואין כוח במדבר לדבר בה

ואין כוח בשכל להבינו

כי צמצם חכמתו כדי שישאר חלל פנוי

ועל זה נאמר שתוק כך עלה במחשבה

כי על הדברים שקשים להבינם נאמר שתוק וכו'

וכל שכן שצריך לברוח מאלו החכמות

אבל מחמת שכבר נפלו כמה וכמה מבני עמינו

הותר לצדיק הדור שהוא בחי' משה

ואדרבא מצוה הוא לעיין בחכמות אלו

כדי להעלות את עמינו משוחה עמוקה

ולא תחשוב שע"י עיון של הצדיק בחכמות הללו

יוכל להבין בהם היפך הדבר

היינו שיוכל אפשר להביא מופת חותך על חידוש העולם

והוא הדין על חכמות כמו זה

ויוכל למצוא שם אלקותו ולהראות טעותם

דע כי זה לא אפשר

אלא עד לעתיד לבא

שאז יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיבינו הכל אפי' במקום חלל הפנוי

היינו בבחי' הצמצום שהוא בחי' הסתרת אלקותו

אעפי"כ יתגלה לעתיד שכל וידיעה גדולה

שימצאו אלקות אפי' בבחי' אלו

אבל עכשיו העיון של הצדיק שהוא בחי' משה בחכמות הללו

הוא תועלת להכניע כוח של החכמות הללו

מחמת רוב קדושתו של הצדיק

ולהוציא את בני ישראל משם

כי כל דבר חושק לשרשו

וכשהצדיק עוסק באלו החכמות

אזי כל הנשמות שנפלו באלו המבוכות

חושקים ונתלהבים לדבק בנשמת הצדיק

והוא מוציא אותם משם

וזהו פי' בא אל פרעה

שצוה הקב"ה להצדיק שהוא בחי' משה

שיבא לבחי' פרעה בחי' החלל הפנוי הנ"ל.

כי אני הכבדתי לשון לבוש והסתרה.

את לבו ולב עבדיו למען שתי אותותי בקרבו

היינו שהסתיר וצמצם הקב"ה את אלקותו את האור אין סוף לצדדין

כדי לברוא אח"כ הבריאה כולה

וזה למען שיתי אותותי

היינו בריאת העולמות שהיה ע"י אותיות

ולמען תספר באזני בנך ובן בנך

פי' רש"י [במקום אחר] עד כאן רחמי האב

היינו כי ע"י הבריאה תוכל לספר בהרחמנות

שתבחון בהבחנת שכלך

באזני, זה בחי' הבחנה, כמו אוזן מלין תבחן

כי הסיפור בא מכח אותיות הדיבור שנברא בהן העולמות

והבחנה באה מחכמתו ית"ש שברא בה העולמות

ועבדי פרעה הן ההקדמות של אלו החכמות

שהן עוזרין להחכמות האלו

כמו שאין מלך בלא עבדים כן אין חכמה בלתי הקדמות

ופרעה הוא בחי' הצמצום והחלל הפנוי

ולב זה בחי' תוכו של החכמה.

והצמצום הי' גם כן בחכמה

אבל א"א להבין

כי איך סילק משם אור חכמתו שלא יהי' בבחי' אין סוף

הלא גם הצמצום גם כן ע"י חכמתו

נמצא שאין כאן חלל פנוי מחכמתו

וזה כי אני הכבדתי היינו הלבשתי והסתרתי

את לב ותוכו של החלל הפנוי של החכמות הנ"ל

והלבשתי את תוך ולבן של הקדמותיהם

שלא יוכל שום אדם להבין זאת

וזה שאין אדם יכול להבין זאת החלל הפנוי

כל זה כדי שבתוכו אשים בתוכו כל העולמות

וזה למען שיתי אותותי וכו'

אבל אלו החכמות שיש בהם מעט קדושה מאותיות השבורים

והם בחי' אדם דקליפה שהוא כקוף בפני אדם

כשאדם נופל לשם יוכל לידע משם את השי"ת

ע"י האותיות הקדושה שנפלו לשם

וזהו: את אשר התעללתי במצרים פי' שחקתי

ואת אותותי אשר בם

[היינו] אדם הבליעל שהוא כקוף בפני אדם

כמו שחוק שמשחקין שקורין נאך גשפעט

הבליעל הוא כמו קוף שעושה מה שאדם עושה

ואת אותותי אשר שמתי בם [וידעתם] כי אני ה'

היינו [שם מי] [*שמי] שנופל לשם [יוכל] לידע כי אני ה' כנ"ל

וכשבא משה לפרעה

כה אמר ה' אלקי העברים שלח עמי ויעבדוני

אלקי העברים היינו אלקותו ואורו שצמצם לצדדין

וזה לשון עברים לשון עבר הנהר

ועל שם זה אנו נקראים עברים

שאנו משליכים כל החכמות ודבקים בהש"י לבד באמונה לבד

ומשה בא לפרעה כדי להכניע אותו כנ"ל

וזהו עד מתי מאנת לענות מפני

ועיקר הדבר שלח עמי כנ"ל

כי אם מאן אתה לשלח וכו' מביא מחר ארבה בגבוליך

ארבה זה בחי' הצמצום

כמו ארבה דלבושי' מני' וביה

כן הצמצום והסתרת והלבשת אורו הוא מיניה וביה

היינו כי אפילו הה [ההלבשה] הי' בחכמה

נמצא כי הכל אחד הוא

[דגם הצמצום של] החלל הפנוי הכל אלקותו

אבל עכשיו אין [יכולת] בידינו להבינו

כי תיכף כשאנו [אומרים] שסילק אורו

זה מורה כי אינו הוא שם

ותיכף כשאנו אומרים שיש שם חכמתו

קשה להבין הצמצום והחלל כי אין כאן חלל

אבל לעתיד יתקיים ולא יכנף עוד מוריך

שיתגלה שכל של חידוש העולם

שכל ההסתרה והצמצום

וזה מחר היינו לעתיד

כמו ולמחר לקבל שכרם

וזה מביא מחר היינו לעתיד

ארבה בגבוליך היינו גבוליך שהוא בחי' חלל הפנוי

יתגלה שם לעתיד הארבה

היינו ה דם דלבושי' מני' וביה

וזה וענתה בי צדקתי ביום מחר כי תבא על שכרי

היינו לעתיד יענה ר [ויסביר] לי תרוצים על כל הספיקות

וזה צדקתי היינו לבושין והסתרה וצמצום

כמו צדק לבשתי

וזה וענתה כמו ענה כסיל

שתען ותשיב לי תירוץ על כל הספיקות

צדקתי שהן לבושין שלי

הן ישיבו לי על לבושין והצמצום של השי"ת

וזהו שלפעמים נעשה כל זה בין הצדיקים

כי הם בוראים עולמות כמובא

לאמר לציון עמי אתה וכו'

והצדיקים הם נמשכים כל אחד ואחד לצד אחד

זה מושך לכאן וזה לכאן

וזה בחי' צמצום האור לצדדין

כדי שיתהווה בתוך החלל הנשאר בין החכמים איזהו התהוות

וזה שמעון בנו אומר

כל ימי גדלתי בין החכמים ולא מצאתי לגוף טוב משתיקה

בין החכמים דייקא שאינם באחדות

וכל אחד נמשך לצד אחר

וטוב לזה שתיקה כנ"ל

היינו בחי' משה שהוא כבד פה כנ"ל

שעל ידו נכנעים אפיקורסית שנזרקה על בני אדם

מחמת שרואים מחלוקת בין החכמים

וזה הפירוד שביניהם זה בחי' חלל הפנוי הנ"ל

ולא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו אעפ"י שאם היו החכמים באחדות היו מחדשים חדושי דרשות

אבל דע שאז היו בבחי' התפשטות אור אין [סוף]

ובהתפשטות אור אין סוף אי אפשר להתהוות שום התהוות

וזה לא המדרש עיקר אלא המעשה

היינו שיעשה איזהו התהוות בתוך הצמצום

וכל המרבה דברים מביא חטא

כי אחר הצמצום נעשה ע"י דיבוריהם איזהו התהוות

ואפי' ע"י שיחת חולין שלהם

ואפילו מאלו שכל [אחד] דיבר על חבירו החכם

נעשה איזהו התהוות

ומרבוי דיבורם מזה בא התהוות הקליפות

כמו שנתהווה הקליפות מריבוי אור

שלא יכלו הכלים לסבול ונפלו ונשברו

כן מריבוי דבורם של החכמים מביא חטא

היינו בחי' חכמות שיש בהם מעט קדושה כנ"ל

וזהו שמעון בנו אומר

אומר זה בחי' ולמען תספר בנו, זה בחי' רחמנות הנ"ל

שמעון, זה בחי' באזני

היינו בחי' הבחנה [כנ"ל:]

[ע"כ מצאתי מכת"י רבינו ז"ל

מהתורה בא אל פרעה שנדפסה בספר בסי' ס"ד

והדפין היו קרועים ושרופים מהצדדין

ובאיזה מקום לא נמצא כ"א חצי דף

והעתקתים אות באות

ובמקום החסר רשמתי סימן כזה* ובקצת מקומות שניכר החסרון הצגתיו בתוך שני חצאי לבינה כנ"ל]
ספר המידות - עצבות
...זה באים לו דאגות. ב. לרב בא הצער לאדם על ידי דבורו. ג. כשיש לך צער, תדבר מזה הצער. ד. על ידי דאגה בלב נופל על האדם אימת מות. ה. על ידי הכנעה נתבטל רעה ויגון. ו. מי שיש לו עצבות, יסתכל על הצדיקים, ויבא לו שמחה בלבו. ז. כשאתה נכנס בבית נכרי, על ידי זה בא עצבות. ח. על ידי עצבות אדם נחלש. ט. על ידי לב רע הפנים נשתנה. י. כשיש לך צער ביום שמחה, וכל שמחתך נשבת, תדע שתמה זכות אבותיך. יא. מי שיש לו עצבות, יתן מתנה לצדיק תדיר. יב. על ידי עצבות בא שרפה. יג...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שָׁבוּעוֹת הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שבועות הוא רפואה להראה שבועות הוא רפואה להראה כי 'חמשה' כנפי ראה כנגד 'חמשה' חמשי תורה ובשבועות מקבלין התורה יכולין לקבל חיות חדש
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכב - צָרִיך לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבד ה' בְּשִׂמְחָה
...צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת כמו שאנו רואים שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל מכל שכן שראוי לילך אחר עצמו דהינו מאחר שבימים הקודמים הזריח לו קצת והיה מתחזק ומתעורר לבו להשם יתברך אף שעכשו נפל מזה ונסתמו עיניו ולבו עם כל זה ראוי שיאחז בימים הקודמים וילך אחריהם דהינו...
שבחי הר"ן - אות יא
שבחי הר"ן - אות יא וכמה פעמים היה מדבר לפני השם יתברך דברי תחנות ובקשות מלבו ונזדמן לו בתוך דבוריו טענות יפות ותפילות נכונות ומסדרות והוטבו בעיניו והיה כותבם אצלו לזכרון למען יהיה רגיל להתפלל אותם גם אחר כך וכן היה רגיל בענין זה לדבר בינו לבין קונו הרבה מאד מאד וכל תפילותיו היו שיזכה להתקרב להשם יתברך והיו לו טענות גדולות להשם יתברך על זה
ספר המידות - לימוד
...ומשמח אותו, על ידי זה יהיה לו חשק ואהבה ללמד. ב. כשאתה רוצה להחיות איזה דבר באמירת תורתך, אל תדרש מענינים רעים, אלא תדרש פסוקים וענינים של טוב. ג. כשאדם אומר חדושי אוריתא, על ידי זה משמח את השם יתברך. ד. כשהרשע אומר תורה, תדע שהוא מכשיל אותם השומעים תורתו. ה. מי שהוא מבטל את חברו מהלמוד, בידוע שהוא סר מדרך ה'. ו. למוד התורה אפילו מתנמנם הוא טוב. ז. על ידי קבלת היסורים באהבה אינו משכח תלמודו. ח. כל מה שלמד אדם בעולם הזה והיה נמנע אצלו לעמד על אמתת...
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכא - הָיָה מְחַזֵּק אֶת אֲנָשָׁיו
...לפניו בקבלנא גדולה, על שהם רחוקים מתפילה מאד וקשה עליהם מאד להתפלל והיה מחזק אותם ומנחם אותם בכמה לשונות שלא יפלו בדעתיהן בשביל זה ואמר הלא אצל הגר שנתגיר כמה זכיה הוא אצלו כשזוכה לידע אמירת התבות לבד עד ברוך שאמר ! על כן ראוי לאדם לנחם את עצמו ולשמח את עצמו על אשר על כל פנים הוא זוכה לומר התבות של התפילה ושמעתי שהיה מדבר עם איש פשוט אחד מענין תפילה שקשה מאד להתפלל ונתן לו עצה ואמר לו שיחשב בלבו, שאינו צריך להתפלל כי אם עד ברוך שאמר כי אולי הוא צריך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו
...הספינה, בלי מים שראויין לשתיה כי פסקו אצלם המים של שתיה שהיה על הספינה ולא נשאר להם, כי אם כלי אחת של מים סרוחים ועכורים ותולעים היו מרחשין בהם ואלו המים חלקו לאנשי הספינה במדה לאיש אקי [מדה קטנה] אחת והיה להם סכנה גדולה מהצמאון יותר מכל הסכנות ואזי התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם ונתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים עם החכם...
האם מי שמסיים את התיקון שלו מת?
...את התיקון שלו מת? שאלה: רציתי לשאול, מה קורה למי שמסיים את התיקון שלו כאן בעולם הזה, האם הוא מת? תשובה: לשואל היקר, המחשבה הזאת שמי שמסיים את התיקון של כאן בעולם הזה, אז מיד הוא מת, זה לא יותר מאשר מיתוס בלבד, שאין לו שום אחיזה במציאות. הקב"ה הוא מושלם. אז האם זה מונע מהעולם להיות קיים? (העולם בייחס להשי"ת הוא כמו הגוף ביחס לנשמה). המשיח אמור להיות מושלם. אז האם הוא יהיה אדם מת, כי הלא הוא צריך להיות אדם מתוקן בשלמות? האם כאשר יבוא המשיח וכולם יגיעו...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 25_08_2025 השעה 12:11:29 - wesi2