ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קטו - וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל
ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל הערפל אשר שם האלהים (שמות כ) כי מי שהוא הולך בגשמיות כל ימיו ואחר כך נתלהב ורוצה לילך בדרכי השם יתברך אזי מדת הדין מקטרג עליו, ואינו מניח אותו לילך בדרכי השם יתברך ומזמין לו מניעה ומסתיר את עצמו כביכול בהמניעה הזאת [עין להלן] ומי שהוא בר דעת, הוא מסתכל בהמניעה, ומוצא שם הבורא ברוך הוא כמו דאיתא בירושלמי (תענית פ"א) : 'אם יאמר לך אדם היכן אלקיך תאמר לו בכרך גדול שבארם', שנאמר: "אלי קרא משעיר" ומי שאינו בר דעת, כשרואה המניעה חוזר תכף לאחוריו ומניעה הוא בחינת ענן וערפל כי ענן וערפל הינו חשך חשך הוא לשון מניעה, כמו שכתוב (בראשית כ"ב) : "ולא חשכת" ויעמד העם מרחק כי כשרואין הערפל, הינו המניעה כנ"ל, עומדין מרחק ומשה, שהוא בחינות דעת כל ישראל נגש אל הערפל, אשר שם האלהים הינו אל המניעה, שבה בעצמה נסתר השם יתברך עוד שמענו בזה מפיו הקדוש, שהוסיף לבאר הענין הנ"ל מה שהשם יתברך בעצמו מסתיר את עצמו בתוך המניעה כנ"ל ואמר, כי השם יתברך אוהב משפט (ישעי' סא, תהלים לז) וגם הוא אוהב ישראל אך אהבתו שהוא אוהב את ישראל היא גדולה יותר מהאהבה שהוא אוהב את המשפט (עיין זוהר אמור צט:) ועל כן, כשמידת הדין מקטרג על מי שאינו ראוי להתקרב להשם יתברך לבלי להניחו לכנס לדרך החיים, להתקרב לצדיק האמת ולדרך האמת והשם יתברך הוא אוהב משפט על כן הוא יתברך מכרח כביכול להסכים להזמין לו מניעות למונעו מדרך החיים כפי הראוי לו לפי מעשיו הרעים, על פי הדין והמשפט כי הוא יתברך אינו יכול לדחות את הדין כי הוא יתברך אוהב משפט כנ"ל אך מאחר שבאמת הוא יתברך אוהב ישראל ואותה האהבה של ישראל היא גדולה יותר מהאהבה של המשפט כנ"ל מה עושה השם יתברך כי הוא מכרח כביכול להסכים על המניעות למנעו מן האמת מחמת הדין והמשפט שעליו, כי הוא אוהב משפט כנ"ל אבל אף על פי כן באמת לאמתו רצונו וחפצו יתברך, שאף על פי כן יתקרב האדם אליו יתברך כי הוא אוהב ישראל יותר מהמשפט כנ"ל על כן, השם יתברך נותן רשות להזמין לו מניעות אבל הוא יתברך בעצמו מסתיר את עצמו כביכול בתוך המניעות ומי שהוא בר דעת יכול למצא את השם יתברך בתוך המניעות בעצמן כי באמת אין שום מניעה בעולם כלל כי בתקף המניעות בעצמן נסתר השם יתברך ועל ידי המניעות בעצמן דיקא יכולין להתקרב להשם יתברך כי שם נסתר הוא יתברך כנ"ל ומשה נגש אל הערפל, שהוא המניעה כי שם האלהים כנ"ל
וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחֹק וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל אֲשֶׁר שָׁם הָאלהִים

כִּי מִי שֶׁהוּא הוֹלֵך בְּגַשְׁמִיּוּת כָּל יָמָיו

וְאַחַר כָּך נִתְלַהֵב וְרוֹצֶה לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

אֲזַי מִדַּת הַדִּין מְקַטְרֵג עָלָיו, וְאֵינוֹ מַנִּיחַ אוֹתוֹ לֵילֵך בְּדַרְכֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וּמַזְמִין לוֹ מְנִיעָה

וּמַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּהַמְּנִיעָה הַזּאת [עַיֵּן לְהלן]

וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת, הוּא מִסְתַּכֵּל בְּהַמְּנִיעָה, וּמוֹצֵא שָׁם הַבּוֹרֵא בָּרוּך הוּא

כְּמוֹ דְּאִיתָא בִּירוּשַׁלְמִי: 'אִם יאמַר לְך אָדָם הֵיכָן אֱלקֶיך תּאמַר לוֹ בִּכְרָך גָּדוֹל שֶׁבַּאֲרָם', שֶׁנֶּאֱמַר: "אֵלַי קרֵא מִשֵּׂעִיר"

וּמִי שֶׁאֵינוֹ בַּר דַּעַת, כְּשֶׁרוֹאֶה הַמְּנִיעָה חוֹזֵר תֵּכֶף לַאֲחוֹרָיו

וּמְנִיעָה הוּא בְּחִינַת עָנָן וַעֲרָפֶל

כִּי עָנָן וַעֲרָפֶל הַיְנוּ חֹשֶׁך

חֹשֶׁך הוּא לְשׁוֹן מְנִיעָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלא חָשַׂכְתָּ"

וַיַּעֲמד הָעָם מֵרָחֹק

כִּי כְּשֶׁרוֹאִין הָעֲרָפֶל, הַיְנוּ הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל, עוֹמְדִין מֵרָחֹק

וּמשֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינוֹת דַּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל

נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, אֲשֶׁר שָׁם הָאלהִים

הַיְנוּ אֶל הַמְּנִיעָה, שֶׁבָּהּ בְּעַצְמָהּ נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

עוֹד שָׁמַעְנוּ בָּזֶה מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ, שֶׁהוֹסִיף לְבָאֵר הָעִנְיָן הַנַּ"ל

מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ בְּתוֹך הַמְּנִיעָה כַּנַּ"ל

ואמר, כי השם יתברך אוהב משפט

וְגַם הוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל

אַך אַהֲבָתוֹ שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת יִשְׂרָאֵל

הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁהוּא אוֹהֵב אֶת הַמִּשְׁפָּט

ועל כן, כשמידת הדין מקטרג על מי שֶׁאֵינוֹ רָאוּי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

לִבְלִי לְהַנִּיחוֹ לִכְנס לְדֶרֶך הַחַיִּים, לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת וּלְדֶרֶך הָאֱמֶת

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט

עַל כֵּן הוּא יִתְבָּרַך מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל לְהַסְכִּים לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת לְמוֹנְעוֹ מִדֶּרֶך הַחַיִּים

כְּפִי הָרָאוּי לוֹ לְפִי מַעֲשָׂיו הָרָעִים, עַל פִּי הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט

כִּי הוּא יִתְבָּרַך אֵינוֹ יָכוֹל לִדְחוֹת אֶת הַדִּין

כִּי הוּא יִתְבָּרַך אוֹהֵב מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל

אַך מֵאַחַר שֶׁבֶּאֱמֶת הוּא יִתְבָּרַך אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל

וְאוֹתָהּ הָאַהֲבָה שֶׁל יִשְׂרָאֵל הִיא גְּדוֹלָה יוֹתֵר מֵהָאַהֲבָה שֶׁל הַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל

מָה עוֹשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כִּי הוּא מֻכְרָח כִּבְיָכוֹל לְהַסְכִּים עַל הַמְּנִיעוֹת לְמָנְעוֹ מִן הָאֱמֶת

מֵחֲמַת הַדִּין וְהַמִּשְׁפָּט שֶׁעָלָיו, כִּי הוּא אוֹהֵב מִשְׁפָּט כַּנַּ"ל

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בָּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ רְצוֹנוֹ וְחֶפְצוֹ יִתְבָּרַך, שֶׁאַף עַל פִּי כֵן יִתְקָרֵב הָאָדָם אֵלָיו יִתְבָּרַך

כִּי הוּא אוֹהֵב יִשְׂרָאֵל יוֹתֵר מֵהַמִּשְׁפָּט כַּנַּ"ל

עַל כֵּן, הַשֵּׁם יִתְבָּרַך נוֹתֵן רְשׁוּת לְהַזְמִין לוֹ מְנִיעוֹת

אֲבָל הוּא יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ מַסְתִּיר אֶת עַצְמוֹ כִּבְיָכוֹל בְּתוֹך הַמְּנִיעוֹת

וּמִי שֶׁהוּא בַּר דַּעַת

יָכוֹל לִמְצא אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּתוֹך הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין שׁוּם מְנִיעָה בָּעוֹלָם כְּלָל

כִּי בְּתֹקֶף הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן נִסְתָּר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְעַל יְדֵי הַמְּנִיעוֹת בְּעַצְמָן דַּיְקָא יְכוֹלִין לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כִּי שָׁם נִסְתָּר הוּא יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל

וּמשֶׁה נִגַּשׁ אֶל הָעֲרָפֶל, שֶׁהוּא הַמְּנִיעָה

כִּי שָׁם הָאֱלהִים כַּנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות צז
שיחות הר"ן - אות צז על ידי בשורות טובות יכולין לומר תהלים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיט - הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת
...הנכנס לבקר את החולה בשבת הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר: יכולה היא שתרחם כי כשאדם צריך לרחמים השם יתברך שולח לו רחמנות, שהוא ירחם על אחר ועל ידי זה מרחמין עליו 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו' וכמו שכתוב:ונתן לך רחמים ורחמיך בדעת, מי שיש לו דעה יש לו רחמנות כי כעס שהיא הפך הרחמנות, הוא מחמת כסילות כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו' כי אם אין בו דעה אין בו רחמנות כי כעס בחיק כסילים ינוח על כן אסור לרחם עליו כי 'כל המרחם מרחמין עליו'...
חיי מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות
...אות מא קדם שאמר התורה הגדולה תקעו אמונה בלקוטי תנינא בסימן ה' בראש השנה תק"ע, דבר עמנו קדם אותו ראש השנה וספר שהרבה אנשים קבלו לפניו בקובלנא רבה על חסרון אמונה וכמה סובלי חלאים היו מהם שקבלו גם כן לפניו על חסרון אמונה אחר כך אמר התורה הנ"ל שמדבר מכל זה. גם קדם ראש השנה הנ"ל בעת החזרה מהטיול היה משיח עמנו מענין המגני ארץ שקרא אותנו הזקן הידוע וכו' וגם זה נזכר בהתורה ההיא עין שם באות ז'. ואז ראיתי מרחוק נפלאות ה' אשר עדין אני רחוק מלהשיגם אפס קצתם. גם בראש השנה קדם שאמר התורה הנ"ל הלך לומר תשליך ונפל...
ספר המידות - ברכה
ספר המידות - ברכה חלק שני א. המתברך צריך לתן למברך איזה מתנה. ב. אל תהי ברכת גוי קלה בעיניך. ג. מי שמקרב את הרחוקים לעבודת השם יתברך הברכות מסורים בידו.
שיחות הר"ן - אות צא
...שיזכה להיות מתמיד בלמודו הוא להזהר לבלי לדבר על שום איש ישראלי כמו כשהכלה היא יפה אזי האהבה בשלמות אבל כשיש להכלה איזה חסרון ומום אזי בודאי אין האהבה בשלמות כמו כן התורה נקראת כלה כמו שכתוב: "תורה צוה לנו משה מורשה" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: "אל תקרי מורשה אלא מאורסה" וכל אחד מישראל יש לו אות בתורה כי ששים רבוא אותיות התורה כנגד ששים רבוא נשמות ישראל וכשיש חסרון באחד מישראל נמצא שיש חסרון בתורה ששם שרש נשמות ישראל כנ"ל ועל כן בודאי אי אפשר לאהב את התורה בשלמות אבל כשיזהר מלדבר על שום ישראל ולבלי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה
...פב - כי תצא למלחמה "כי תצא למלחמה" וכו' כתיב: "אחור וקדם צרתני" זה בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה אדם וחוה הוא בחינת 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על שם 'כי אין מלך בלא עם' ואין העם יודעים רצונו אלא אם כן כשהמלך מגלה מחשבתו ורצונו לתוך דבורו נמצא שעקר הנהגות מלכותו אינו אלא על ידי דבור וזה פרוש: 'מלכות פה' וזה...
חיי מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות
...מוהר"ן - כט - שיחות השיכים להתורות אות כט זה שיך למאמר חמר אסור גזלה סימן ס"ט. בשעה שאמר רבנו זכרונו לברכה המאמר הנ"ל, עמד אז לפניו איש עשיר אחד שלא היו לו בנים ואחר איזה ימים הפציר העשיר הנ"ל את רבנו זכרונו לברכה להתפלל עליו שיהיו לו בנים השיב לו רבנו זכרונו לברכה הלא אמרתי לך תורה על ראש השנה ולא הבין כונתו. ואחר כך נודע לו שכונתו היא כי בברסלב היה איש אחד שירד מנכסיו והיה להאיש הנ"ל קנאה גדולה על העשיר הנ"ל שעלה למעלה ונתעשר כל כך וזה זמן לא כביר אשר היה בשתפות עמו והיו לו מעות הרבה יותר מהעשיר...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ק - כֻּלָּם לא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת
...- כלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות ספרו לי שאמר, שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וגם תפס איש אחד פשוט מנכדי הבעל שם טוב, זכרונו לברכה ואמר: גם זה מפרש שיחתו בכל פעם לפני השם יתברך בבכיה גדולה ואמר שזרע הבעל שם טוב רגילים בזה ביותר, כי הם מזרע דוד המלך עליו השלום וכל עסקו של דוד היה ענין זה, שהיה משבר לבו מאד לפני השם יתברך תמיד שזהו עקר ספר תהלים שיסד, כמבאר במקום אח...
חיי מוהר"ן - רמא - גדולת נוראות השגתו
...השגתו אות רמא שמעתי בשמו שאמר מתי יש לי התבודדות ואמר שבשעה שכל העולם עומדים סביביו והוא יושב בתוכם אז יש לו התבודדות. כי הוא יכול לצעק בקול דממה דקה וקולו נשמע מסוף העולם ועד סופו. וגם אנכי שמעתי מפיו הקדוש בעצמו שיש לו קול דממה דקה שיכול לעמד בין העם והמון אנשים ויצעק בקול דממה דקה מסוף העולם ועד סופו, וכל האנשים סביביו לא ישמעו כלל. וכן לענין רקודין אמר שכשהוא יושב בין העולם הוא יכול לרקד רקוד נפלא מאד וגם פעם אחת שמעתי בעצמי שאמר בשעה שיושב בין העולם אני דומה כמי שכל העולם עומדים סביבו והוא...
שיחות הר"ן - אות קצז - גדולות נוראות השגתו
...השגתו בענין הצדיק הנ"ל שנפטר אמר שאפילו איש פשוט מחיב להרגיש החסרון כי בודאי כל אחד מרגיש מה שנחסר דבר מן העולם אך כל אחד מרגיש החסרון באיזה מרה שחורה כי זה מרגיש בהפרנסה שאין הפרנסה כסדר וזה מרגיש בעצמיו שאין העצמות מישבים בו עתה כסדר וכיוצא בזה [וחשב לדגמא כמה דברים כאלו מה שכל אחד מרגיש החסרון באיזה ענין משנה] אבל מי שיש לו עינים פקוחות הוא רואה ממש שנכבה נר מן העולם ונעשה חשך והלא מצינו כמה שנויים שנעשו בעולם בעת הסתלקות הצדיקים כמו שמצינו בגמרא מועד קטן שכיב וכו' שפעו מרזבי דמא וכו' ואם כן...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2227 שניות - עכשיו 21_10_2026 השעה 03:58:29 - wesi2