ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
[מה שמצאתי מכתב יד איש ולא נכתב כסדר וכתקונו ומה שהוצאתי משם העתקתי וזהו] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז אב) כתיב (תהלים כו יב) : "רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה" רגל הוא בחינת אמונה שעליה עומדים כל המדות וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר וכמו שאמרו (מכות כד) "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב ד) כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב שלא תהיה בבחינת ערב ואמונה היא צנור כל ההשפעות וכל הברכות כמו שכתוב (משלי כוח ח) : "איש אמונות רב ברכות" ועל ידי הכפירות אזי הקליפות הם נוטלין חס ושלום, ההשפעות והברכות כי (תהלים יב ט) : "סביב רשעים יתהלכון" שהם הכפירות שמסבבין את הקדשה דהינו האמונה ועל כן כשמניחין חס ושלום, הכפירות לכנס במח אזי נפגם האמונה חס ושלום ואזי הם נוטלין ההשפעות והברכות חס ושלום ועקר הכפירות שבאין להאדם ומבלבלין את האמונה הם באים מגדלות כי מי שיש בו גסות הקדוש ברוך הוא אומר אין אני והוא יכולין לדור (סוטה ה) נמצא שעל ידי גדלות נסתלק הקדוש ברוך הוא ממנו ואזי באין כפירות שזהו בחינת הסתלקות השם יתברך והסתרת פניו ממנו וצריך כל אדם להשגיח בעינא פקיחא לראות שפלותו ורוממות השם יתברך ובודאי לא יבוא לגדלות וכפירות וזהו על ידי שבת על ידי שמקבלין שבת בכבוד גדול ובקדשה כראוי כי שבת הוא בחינת עין שעל ידי זה זוכין לראות שפלותו ורוממות השם יתברך כי שין של שבת היא תלת גונין דעינא ובית, היא בחינת בת עין ועל ידי זה זוכין לראות שפלותו עין במקום אחר שם מבאר יותר מזה [לקוטי מוהר"ו חלק ראשון ע"ט] נמצא שעל ידי שמירת שבת נצולין מגדלות ואזי זוכין לאמונה כנזכר לעיל וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת קיח:) : 'כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו' כי על ידי שבת משברין ומבטלין הכפירות שהם עבודה זרה וזוכין לאמונה כנזכר לעיל ועל ידי פגם אמונה דהינו כפירות עבודה זרה על ידי זה דינא שריא חס ושלום כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם' וזה בחינת "אלהים" פגימת הלבנה כי "אלהים" בחינת לבנה כמו שכתוב (תהלים פד יב) : "שמש ומגן ה' אלהים" והנה אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים נ) 'בעולם הזה לא כשאני נכתב אני נקרא כי נכתב ביו"ד ק"א ונקרא באל"ף דל"ת ולעולם הבא נכתב ונקרא ביו"ד ה"א' וזהו מחמת פגימת הלבנה שנמשך על ידי פגם האמונה כנזכר לעיל על כן אי אפשר שיהיה הקריאה והכתיבה אחת כי מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה (ראש השנה כג:) [פרוש כי הקריאה והכתיבה הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהוא בחינת ה' אלהים בחינת חמה ולבנה בחינת שמש ומגן ה' אלהים ומחמת שהלבנה נפגמת כעת על ידי פגם אמונה שהוא בחינת לבנה כנ"ל על כן אי אפשר שתהיה הקריאה והכתיבה כאחד כדי שלא תראה חמה פגימתה של לבנה אבל לעתיד יתמלא פגימת הלבנה ואז יהיה "ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד ט) ויהיה הכתיבה והקריאה אחד בשם יו"ד ה"א כנזכר לעיל] נמצא שכל מה שהאדם זוכה לאמונה יתרה נתקרב ונתיחד יחוד יותר בחינת הוי"ה לשם אלהים ונכללים יחד, כמו שיהיה לעתיד ויעקב הוא בחינת שמש שהוא בחינת הוי"ה ויצחק הוא בחינת אלהים בחינת לבנה וזהו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" דהינו שנתישב ונתיחד בחינת יעקב בבחינת יצחק בחינת "ה' הוא האלהים" (מלכים א יח לט) שנתיחד ה' עם אלהים חמה ולבנה [וזהו "בארץ כנען" לשון הכנעה ושפלות כי זה זוכין על ידי שפלות שעל ידי זה זוכין לאמונה וכו' כנ"ל נראה לי] וזהו "אלה תולדות יעקב יוסף" יוסף זה בחינת תוספת שבת כי על ידי שבת זוכין לשפלות ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה שעל ידי זה נתמלא פגימת הלבנה ונתיחד הוי"ה עם אלהים בחינת יעקב ויצחק כנזכר לעיל וזהו : "רגלי עמדה במישור" כשזוכין לאמונה ישרה בשלמות בלי שום ערבוב גם "במקהלים אברך ה" כי אז אוכל לברך ולהזכיר שם הוי"ה כי אז יתמלא פגימת הלבנה ויהיה ה' אחד ושמו אחד ויהיה הכתיבה והקריאה אחת ונזכה לברכו במקהלים בשם הוי"ה ברוך הוא בחינת "במקהלים אברך ה'" כנזכר לעיל ועל ידי זה נמשך שפע טובה וברכה כנ"ל וזהו בחינת נר חנוכה כי שמן הוא בחינת חכמה בחינת עינים כמו שכתוב (בראשית ג ז) : "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י על שם החכמה נאמר ועל ידי עיני החכמה זוכין לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנ"ל וזהו ששעור נר חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק (שבת כא:) רגל זה בחינת אמונה כנ"ל וצריך להשגיח בעיני שכלו עד שיברר האמונה שהוא בחינת רגל מן השוק שהוא מקומות החיצונים בחינת כפירות כי על ידי בחינת שמן של נר חנוכה בחינת שכל זוכה לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנזכר לעיל
[מַה שֶּׁמָּצָאתִי מִכְּתַב יַד אִישׁ וְלא נִכְתַּב כְּסֵדֶר וּכְתִקּוּנוֹ
וּמַה שֶּׁהוֹצֵאתִי מִשָּׁם הֶעְתַּקְתִּי וְזֶהוּ]
"וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן
אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף"
כְּתִיב: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה"
רֶגֶל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה
שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ
כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ "בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"
כִּי הָאֱמוּנָה יְסוֹד וְשׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה
וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בְּרוּרָה וְזַכָּה בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב
שֶׁלּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת עֶרֶב
וֶאֱמוּנָה הִיא צִנּוֹר כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת"
וְעַל יְדֵי הַכְּפִירוֹת
אֲזַי הַקְּלִיפּוֹת הֵם נוֹטְלִין חַס וְשָׁלוֹם, הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת
כִּי: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן"
שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת שֶׁמְּסַבְּבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה
וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּנִּיחִין חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּפִירוֹת לִכְנס בַּמּחַ
אֲזַי נִפְגָּם הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם
וַאֲזַי הֵם נוֹטְלִין הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת חַס וְשָׁלוֹם
וְעִקַּר הַכְּפִירוֹת שֶׁבָּאִין לְהָאָדָם וּמְבַלְבְּלִין אֶת הָאֱמוּנָה
הֵם בָּאִים מִגַּדְלוּת
כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי גַּדְלוּת נִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ
וַאֲזַי בָּאִין כְּפִירוֹת
שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַסְתָּרַת פָּנָיו מִמֶּנּוּ
וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינָא פְּקִיחָא
לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
וּבְוַדַּאי לא יָבוֹא לְגַדְלוּת וּכְפִירוּת
וְזֶהוּ עַל יְדֵי שַׁבָּת עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין שַׁבָּת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבִקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי
כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת עַיִן
שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
כִּי שִׁין שֶׁל שַׁבָּת הִיא תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא
וּבֵית, הִיא בְּחִינַת בַּת עַיִן
וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ
עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שָׁם מְבאָר יוֹתֵר מִזֶּה
[לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ו חֵלֶק רִאשׁוֹן ע"ט]
נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת נִצּוֹלִין מִגַּדְלוּת
וַאֲזַי זוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ'
כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת מְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה
וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
וְעַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה דְּהַיְנוּ כְּפִירוֹת עֲבוֹדָה זָרָה
עַל יְדֵי זֶה דִּינָא שַׁרְיָא חַס וְשָׁלוֹם
כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'
וְזֶה בְּחִינַת "אֱלהִים" פְגִימַת הַלְּבָנָה
כִּי "אֱלהִים" בְּחִינַת לְבָנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים"
וְהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
'בָּעוֹלָם הַזֶּה לא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא
כִּי נִכְתָּב בְּיו"ד ק"א וְנִקְרָא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת
וְלָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב וְנִקְרָא בְּיו"ד ה"א'
וְזֶהוּ מֵחֲמַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה אַחַת
כִּי מֵעוֹלָם לא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה
[פֵּרוּשׁ כִּי הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה
הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה
שֶׁהוּא בְּחִינַת ה' אֱלהִים
בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה
בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים
וּמֵחֲמַת שֶׁהַלְּבָנָה נִפְגֶּמֶת כָּעֵת עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה כַּנַּ"ל
עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה כְּאֶחָד
כְּדֵי שֶׁלּא תִּרְאֶה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה
אֲבָל לֶעָתִיד יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה
וְאָז יִהְיֶה "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"
וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אֶחָד בְּשֵׁם יו"ד ה"א כַּנִּזְכָּר לְעֵיל]
נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה יְתֵרָה
נִתְקָרֵב וְנִתְיַחֵד יִחוּד יוֹתֵר בְּחִינַת הוי"ה לְשֵׁם אֱלהִים
וְנִכְלָלִים יַחַד, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד
וְיַעֲקב הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הוי"ה
וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלהִים בְּחִינַת לְבָנָה
וְזֶהוּ "וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו"
דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְיַשֵּׁב וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת יַעֲקב בִּבְחִינַת יִצְחָק בְּחִינַת "ה' הוּא הָאלהִים"
שֶׁנִּתְיַחֵד ה' עִם אֱלהִים חַמָּה וּלְבָנָה
[וְזֶהוּ "בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" לְשׁוֹן הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת
כִּי זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שִׁפְלוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל
נִרְאֶה לִי]
וְזֶהוּ "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף"
יוֹסֵף זֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת
כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת זוֹכִין לְשִׁפְלוּת
וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה
וְנִתְיַחֵד הוי"ה עִם אֱלהִים
בְּחִינַת יַעֲקב וְיִצְחָק כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
וְזֶהוּ: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר"
כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב
גַּם "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה"
כִּי אָז אוּכַל לְבָרֵךְ וּלְהַזְכִּיר שֵׁם הוי"ה
כִּי אָז יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְיִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד
וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אַחַת
וְנִזְכֶּה לְבָרְכוֹ בְּמַקְהֵלִים בְּשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא
בְּחִינַת "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'" כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנוּכָּה
כִּי שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת חָכְמָה
בְּחִינַת עֵינַיִם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם"
וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר
וְעַל יְדֵי עֵינֵי הַחָכְמָה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ
וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ שֶׁשִּׁעוּר נֵר חֲנוּכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק
רֶגֶל זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל
וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ
עַד שֶׁיְּבָרֵר הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל
מִן הַשּׁוּק שֶׁהוּא מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים בְּחִינַת כְּפִירוֹת
כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנוּכָּה בְּחִינַת שֵׂכֶל
זוֹכֶה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ
וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
ספר המידות - קשוי לילד
ספר המידות - קשוי לילד חלק א' א. אשה שאוכלת צנון בעבורה, תלד בקשוי. ב. אשה שהיא מקשה לילד, סגלה שתתן לה לשתות מים משבעה בארות. ג. גם בניה לא יהיו עמה בבית. ד. גם תלחש לה באזנה אותיות של שם ס"ג. ה. גם מטתה לא תעמד במערב ובדרום. ו. גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר. ז. גם תלחש לה באזנה אותיות: פא ויו עין הא....
מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל?
...ברסלב הם נגד שימוש בשכל, ולזרוק את השכל, ולהיות רק בפשיטות, ולא להתעסק בחוכמות וכיו"ב. השאלה שלי היא מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל. האם הם כולם נבערים מדעת ומשום כך הם מפחדים להשתמש בשכלם? אינסטנקטיבית כאשר מישהו מבקש ממני להאמין לו ולא להשתמש בשכל שלי, אני ישר קולט שהוא נוכל רמאי ושקרן במקרה הרע, או טיפש במקרה הטוב. לא ברור לי מדוע חסידי ברסלב בורחים משימוש בשכל. האם האמונה שלהם כ"כ חלשה שהם מפחדים לגלות שהיא שקרית? האם יש כאן שקר שאנשים מפחדים שמי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רו - תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך
...כשה אבד בקש עבדך תעיתי כשה אבד בקש עבדך וכו' כי יש חלוק גדול בעברה שעושה האדם, חס ושלום בין אם נתעורר תכף ומיד ושב בתשובה אזי אפשר לו בקל לחזר למקומו כי כשעושה עברה, חס ושלום אזי הולך ונוטה מהדרך הישר אל דרך אחר מקלקל ושם יוצאים מאותו הדרך כמה וכמה נתיבות ודרכים תועים ומקלקלים מאד שכשמתחילין לילך, חס ושלום, באותו הדרך הרע אזי תועים ונבוכים באלו הדרכים עד שקשה לשוב ולצאת משם אבל השם יתברך דרכו לקרות את האדם תכף כשרואה שהוא תועה מדרך השכל וקוראו שישוב...
שיחות הר"ן - אות צז
שיחות הר"ן - אות צז על ידי בשורות טובות יכולין לומר תהלים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לב - אֲדנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח
...תפתח" והוא בחינת רקודין של חתנה כי כל זמן שלא נתונה לזווג היא אתקריאת נער בלא ה' גימטריא ש"ך דינים וכד אתתקנת לזווג אתקריאת נערה בה"א שנמתקין הדינין על ידי ה' אלפין של אהיה שבבינה כמובא ב"פרי עץ חיים" נמצא הכלה עדין בבחינות נער בבחינות ש"ך דינים וצריך להמתיקה ולתקנה וזה נעשה על ידי רקודין כי הרגלין הם בבחינות נצח והוד והם נתנשאים על ידי הלב הינו על ידי שמחת הלב כנראה בחוש שעל ידי שמחת הלב מרקדין כמו שכתוב גבי יעקב "וישא יעקב את רגליו" ופרש רש"י:...
שיחות הר"ן - אות צו
...בעולם הבא דהינו להיות מפרש מתאוות, כמו בעולם הבא שאין בו לא אכילה ולא שתיה ושום תאוה מתאוות הבהמיות הכלות ונפסדות של העולם הזה וכמו שאנו רואין החולה מחמת שהוא סמוך קצת לעולם הבא על כן הוא מואס באכילה ושתיה ומשגל ואין לו שום תאוה אדרבא כל התאוות קצים ומאוסים עליו מחמת שהוא סמוך לעולם הבא שאין בו אכילה ושתיה וכו' כן יש לאדם להרגיל עצמו בעודו בחיים חיותו ובבריאותו שיהיה יכול להתנהג בלא תאוות כמו בעולם הבא ובודאי אם היה נזכר בטוב זכרון מתענוגי העולם...
קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
...רבי נחמן מברסלב מביא, כי הכרחי שימצאו סתירות וקושיות בדברים שלו. היכן הוא מביא עניין זה? ומה פשר עניין זה? דבר נוסף, איך כל זה קשור לעניין של רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=324 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עקר הולדה תלוי בה"א לגבי ה' הדעת, שבו תלוי ההולדה. ואיך זה קשור לשאלות שבאות מהחלל הפנוי, כאן breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה תשובה: רבי נחמן מברסלב מביא כי על הצדיק מוכרח שיהיו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכה - וַיּאמֶר משֶׁה אִכְלוּהוּ הַיּוֹם כִּי שַׁבָּת הַיּוֹם לַה'
...- ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' ויאמר משה אכלוהו היום כי שבת היום לה' וכו' ולמדו רבותינו, זכרונם לברכה . 'מכאן, שחיב לאכל שלש סעדות בשבת כי תלתא "היום" כתיבי' נמצא שעל כל סעדה משלש סעדות כתיב היום לרמז שלא לאכל בסעדה של שבת רק בשביל היום כי לפעמים אוכל בשביל שרעב מאתמול ולפעמים בשביל שלא יהא רעב למחר אך בכל סעדה משלש סעדות של שבת לא יאכל כי אם בשביל היום הינו סעדה זו לא בשביל קדם ולא בשביל אחר כך. [זה הענין לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו, רק מפי...
חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...היתה בקהלת קדש מזבוז, ונכנס לברית מילה בשבת הגדול. וכל שנותיו היו כפי הנשמע בערך ארבעים שנה פחות מעט. כי בשנת הארבעים נפטר ונסתלק למעלה למעלה בירח האתנים בחג ביום שלישי יום רביעי של סוכות ח"י תשרי תקע"א באומין העיר אשר בחר בה בחיים חיותו לשכב שם כמבאר במקום אחר. ואחר כך שמעתי ששנותיו לא היו כי אם שלשים ושמונה שנה וחצי וכפי הנראה כך האמת. [וידוע כי בשנת תקל"ב היה ראש חדש ניסן בשבת וזה היום שנולד בו רבנו זכרונו לברכה לשני הדעות הנ"ל] אות קה מן יום...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שֶׁלּא לֶאֱכל פְּרִי, שֶׁלּא נִתְבַּשְּׁלָה כָּל צָרְכָּהּ
...מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה צריך לזהר מאד, שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה וכמו 'שאסור לקץ אילן בלא זמנו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כן אסור לתלש פרי קדם בשולה וכן אסור לאכלה והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק לו מאד לנשמתו כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה וכשתולשין אותה קדם זמנה, קדם שנתבשלה עדין...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0470 שניות - עכשיו 28_02_2021 השעה 00:26:58 - wesi2