ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קטז
אחד היה מדבר עמו והיה משבח את איש אחד שמתנהג בישר ואמר עליו בלשון אשכנז שהאיש הזה הוא [אדם ישר] ענה הוא זכרונו לברכה ואמר. שעל איש ישראלי אין שיך לומר [אדם ישר] כי אמות העולם יש להם הנהגות נימוסיות מה שהשכל והישר מחיב, שזה נקרא [אדם ישר] אבל ישראל עם קדוש אפילו אלו המצוות שהם מצד דרך ארץ מה שהישר והשכל מחיב אפילו אלו המצוות אין עושין מחמת דרך ארץ מצד חיוב השכל והישר רק מגזרת המלך הבורא יתברך שמו שצוה עלינו בתורתו לעשות כך וזה שאמר דוד המלך, עליו השלום (תהלים קיט לב) : "דרך מצוותיך ארוץ" הינו שאפילו המצוות וההנהגות שנקראים דרך דהינו שהם מדרך הארץ שמצד הדרך ארץ והישר מחיבים להתנהג כך כגון לבלי לגזל את חברו וכיוצא בזה ואמר דוד המלך עליו השלום, שאפילו אלו המצוות שהם בחינת דרך כנ"ל "מצוותיך ארוץ" הינו שאינו מקים מצד דרך ארץ כי אם מחמת מצוות התורה הקדושה וזהו "דרך מצוותיך ארוץ" שאפילו המצוות שהם בחינת דרך שהם מצד דרך ארץ וכו' כנ"ל אף על פי כן "מצוותיך ארוץ" שאיני מקימם חס ושלום, מצד נמוסיות ודרך ארץ כי אם "מצותיך ארוץ" שאני רץ לקים מצוותיך שגזרת עלינו בתורה ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (יבמות סא) "ישראל קרויים אדם ואין העכו"ם קרויים אדם" כי אד"ם הוא ראשי תבות ד'רך מ'צוותיך א'רוץ כי ישראל עם קדוש אפילו המצוות שהם מצד השכל ודרך ארץ גם אותם המצוות אינם מקימים מצד הישר כי אם מחמת מצוות התורה הקדושה כנ"ל ועל כן הם קרוים אד"ם בחינת ד'רך מ'צוותיך א'רוץ וכו' כנ"ל
אֶחָד הָיָה מְדַבֵּר עִמּוֹ

וְהָיָה מְשַׁבֵּחַ אֶת אִישׁ אֶחָד שֶׁמִּתְנַהֵג בְּישֶׁר

וְאָמַר עָלָיו בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה הוּא [אָדָם יָשָׁר]

עָנָה הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר.

שֶׁעַל אִישׁ יִשְׂרְאֵלִי אֵין שַׁיָּךְ לוֹמַר [אָדָם יָשָׁר]

כִּי אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ לָהֶם הַנְהָגוֹת נִימוּסִיּוּת מַה שֶּׁהַשֵּׂכֶל וְהַיּשֶׁר מְחַיֵּב, שֶׁזֶּה נִקְרָא [אָדָם יָשָׁר]

אֲבָל יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֲפִילּוּ אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם מִצַּד דֶּרֶךְ אֶרֶץ מַה שֶּׁהַיּשֶׁר וְהַשֵּׂכֶל מְחַיֵּב

אֲפִילּוּ אֵלּוּ הַמִּצְווֹת אֵין עוֹשִׂין מֵחֲמַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ מִצַּד חִיּוּב הַשֵּׂכֶל וְהַיּשֶׁר

רַק מִגְּזֵרַת הַמֶּלֶךְ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁצִּוָּה עָלֵינוּ בְּתוֹרָתוֹ לַעֲשׂוֹת כָּךְ

וְזֶה שֶׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם: "דֶּרֶךְ מִצְווֹתֶיךָ אָרוּץ"

הַיְנוּ שֶׁאֲפִילּוּ הַמִּצְווֹת וְהַהַנְהָגוֹת שֶׁנִּקְרָאִים דֶּרֶךְ

דְּהַיְנוּ שֶׁהֵם מִדֶּרֶךְ הָאָרֶץ שֶׁמִּצַּד הַדֶּרֶךְ אֶרֶץ וְהַיּשֶׁר מְחֻיָּבִים לְהִתְנַהֵג כָּךְ

כְּגוֹן לִבְלִי לִגְזל אֶת חֲבֵרוֹ וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה

וְאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁאֲפִילּוּ אֵלּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דֶּרֶךְ כַּנַּ"ל "מִצְווֹתֶיךָ אָרוּץ"

הַיְנוּ שֶׁאֵינוֹ מְקַיֵּם מִצַּד דֶּרֶךְ אֶרֶץ

כִּי אִם מֵחֲמַת מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה

וְזֶהוּ "דֶּרֶךְ מִצְווֹתֶיךָ אָרוּץ" שֶׁאֲפִילּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת דֶּרֶךְ שֶׁהֵם מִצַּד דֶּרֶךְ אֶרֶץ וְכוּ' כַּנַּ"ל

אַף עַל פִּי כֵן "מִצְווֹתֶיךָ אָרוּץ"

שֶׁאֵינִי מְקַיְּמָם חַס וְשָׁלוֹם, מִצַּד נִמּוּסִיּוּת וְדֶרֶךְ אֶרֶץ

כִּי אִם "מִצְוֹתֶיךָ אָרוּץ"

שֶׁאֲנִי רָץ לְקַיֵּם מִצְווֹתֶיךָ שֶׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ בַּתּוֹרָה

וְעַל כֵּן אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

"יִשְׂרָאֵל קְרוּיִים אָדָם וְאֵין הָעַכּוּ"ם קְרוּיִים אָדָם"

כִּי אָדָ"ם הוּא רָאשֵׁי תֵּבוֹת דֶּ'רֶךְ מִ'צְווֹתֶיךָ אָ'רוּץ

כִּי יִשְׂרָאֵל עַם קָדוֹשׁ אֲפִילּוּ הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם מִצַּד הַשֵּׂכֶל וְדֶרֶךְ אֶרֶץ

גַּם אוֹתָם הַמִּצְווֹת אֵינָם מְקַיְּמִים מִצַּד הַיּשֶׁר

כִּי אִם מֵחֲמַת מִצְווֹת הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן הֵם קְרוּיִם אָדָ"ם בְּחִינַת דֶּ'רֶךְ מִ'צְווֹתֶיךָ אָ'רוּץ וְכוּ' כַּנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קל - כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ
...מחברו יצרו גדול ממנו כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו על ידי ענווה נצול מניאוף וזוכה לשמירת הברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'כל המתגאה לסוף נכשל באשת איש' שנאמר: "ואשת איש נפש יקרה תצוד" וזה פרוש הסמיכות: "והאיש משה ענו מאד" וכו' לפסוק: "ותדבר אהרון ומרים במשה" כי הם דברו על אודות האשה הכושית אשר לקח כי 'כושית על שם יפיה נקראת' והם אמרו שלקחה לשם יפי ועל כן דברו על הפרישות כי הם לא רצו להאמין שאפשר להיות פרוש ועל זה השיבה התורה וסמכה תכף, "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" כי על ידי שהיה 'ענו מכל...
לדחוק את העיניים באצבע. מה הפשט?
...breslev.eip.co.il/?key=336 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - ויאמר בעז אל רות כשרוצים להסתכל על התכלית שהוא כלו טוב, כלו אחד צריך לסתם את עיניו, ולכון ההסתכלות אל התכלית כי אור התכלית הזה היא רחוקה מהאדם ואי אפשר לראותו כי אם בסתימו דעינין שצריך לסתם את העינים לגמרי, ולסגרם בחזקה מאד אף גם לדחקם בהאצבע, כדי לסתמם לגמרי ואז יוכל להסתכל על התכלית הזה הינו שצריך לסתם את עיניו מחזו דהאי עלמא לגמרי להעלים עיניו ולסגרם מאד לבלי להסתכל כלל על תאוות עולם הזה והבליו ואז יוכל לראות ולהשיג אור התכלית הזה, שכלו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכב - צָרִיך לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבד ה' בְּשִׂמְחָה
...תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת כמו שאנו רואים שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל מכל שכן שראוי לילך אחר עצמו דהינו מאחר שבימים הקודמים הזריח לו קצת והיה מתחזק ומתעורר לבו להשם יתברך אף שעכשו נפל מזה ונסתמו עיניו ולבו עם כל זה ראוי שיאחז בימים הקודמים וילך אחריהם דהינו כמו שאז היה מתעורר לבו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפד - הוֹכִיחַ אֶת אֶחָד שֶׁאָמַר לוֹ, שֶׁאֵין לוֹ פְּנַאי לִלְמד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפד - הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד שמעתי בשמו, שהוכיח את אחד שאמר לו שאין לו פנאי ללמד מחמת שעוסק במשא ומתן אמר: שאף על פי כן ראוי לו לחטף איזה זמן לעסק בתורה בכל יום ואמר, שזהו מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששואלין את האדם: קבעת עתים לתורה ? קבע הוא לשון גזלה, כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו אם גזלת מהן עתים לתורה כי צריך האדם לחטף ולגזל עתים לתורה מתוך הטרדא והעסק
שיחות הר"ן - אות קג
שיחות הר"ן - אות קג טוב יותר להיות פתי יאמין לכל דבר דהינו להאמין אפילו בשטותים ושקרים כדי להאמין גם בהאמת מלהיות חכם ולכפר בכל חס ושלום דהינו לכפר בשטותים ושקרים ועל ידי זה נעשה הכל ליצנות אצלו וכופר גם בהאמת חס ושלום "ומוטב שאקרא שוטה כל ימי ואל אהיה רשע שעה אחת לפני המקום"
שיחות הר"ן - אות צח
...- אות צח אמירת תהלים מעלה גדולה כאלו אמרם דוד המלך בעצמו כי הוא אמרם ברוח הקדש והרוח הקדש מנח בתוך התבות וכשאומרם הוא מעורר ברוח פיו את הרוח הקדש עד שנחשב כאלו אמרם דוד המלך, עליו השלום בעצמו והוא מסגל מאד לרפאות החולה להיות לו בטחון רק על השם יתברך שעל ידי אמירת תהלים יושיעו ה' והבטחון הוא בחינת משענת כמו שהאדם נשען על המטה כן הוא נשען על הבטחון שבוטח שיושיעו ה' כמו שאמר דוד: "ויהי ה' למשען לי" ועל כן על ידי זה נתרפא החולה כמו שכתוב: "אם יקום והתהלך בחוץ על משענתו ונקה" וזה בחינת: "ויצא חטר מגזע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעא - צָרִיך שֶׁיִּהְיֶה לְהָאָדָם עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה
...מוהר"ן ח"א - תורה רעא - צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה צריך שיהיה להאדם עזות דקדשה כמבאר בכמה מקומות: 'הוי עז כנמר', וכמובא לעיל ואפילו נגד הרב בעצמו צריך שיהיה לו עזות שיעז פניו לדבר עמו כל מה שצריך, ולא יתביש וזה שאחד מקרב יותר, הוא רק על ידי שיש לו עזות יותר ומחמת זה מדבר עמו יותר אך זה תלוי בזה שזה שיש לו עזות לדבר הוא מחמת עבודתו שהוא עושה ועובד הרבה את ה' ומחמת זה יש לו עזות לדבר עם הרב ומחמת זה שהוא מדבר עמו על ידי זה עושה ועובד הרבה על ידי שמתעורר ביותר על ידי שמדבר הרבה עמו נמצא שזה תלוי בזה...
הר של אש - מעשה מבעל תפילה
...breslev.eip.co.il/?key=59 - סיפורי מעשיות - מעשה יב - מבעל תפילה והודיע המלך להגבור המלך זה השי"ת. והגיבור היינו מידת הדין והיראות הנפולות שיש לאדם שהוא צריך להתגבר עליהן. היות שבדרך, שהוא עולה אל החרב הנ"ל הדרך שעולה אל החרב, היינו הדרך להשיג את השכל הנקנה שבו נמתקת היראה של מידת הגבורה והדין. דהיינו השגת האין סוף. כי רק שם כל הדינים נמתקים בשורשם... יש דרך מן הצד היינו צורת מחשבה לא מקובלת, כי הוא שכל מאוד גדול שהוא השכל הנקנה והוא בחינת הדרך מן הצד שיש במעשה של אבידת המלך עיין שם ובאים באותו...
לזרוק קולות - סיפור הציפורים בסיפורי מעשיות
...בסיפורי מעשיות מכאן breslev.eip.co.il/?key=60 השיב: אני יכול לתקן כי אני יכול לעשות ולכון כל הקולות שבעולם [הינו שכל מיני קולות שבעולם הוא יכול להוציאם בקולו ולכון ממש כמו איזה קול שיהיה] גם אני יכול להשליך קולות הינו, כי אני יכול להשליך קול שבכאן, במקום שאני מוציא הקול, לא יהיה נשמע הקול כלל רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול מה לדעתכם הנמשל של היכולת של הצדיק לזרוק קולות וכולי? ***** רמז: breslev.eip.co.il/?key=566 ספר עמי ואמר שיש לו דברים גבוהים ונעלמים מאד בענין שיחתו שמשיח עם בני אדם, אך אי אפשר לי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף
...בחינת מחאת כף אל כף [לשון רבנו, זכרונו לברכה] זה בחינת מחאת כף אל כף, כי על ידי זה מביטין בתמונת ה' כי תמונת ה' הינו דמיונות שאנו מדמין אותו רחום וחנון ושאר כנויים ודמיונות שאנו קורין אותו כל אלו הדמיונות גלו הנביאים ונביאים זה בחינת דבור התפילה, כמו "ניב שפתים" וכשאנו מדברים בשפתינו את התמונות והדמיונות ומוחאין בכפים אזי נתקים: "ביד הנביאים אדמה" כי הנביאים הם הדבורים והכפים הם יד הנביאים ואז הדמיון נתגלה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" ונתקים: "ותמונת ה' יביט" גם מחאת כף זה בחינת: "וידי אדם מתחת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 12_05_2026 השעה 01:36:57 - wesi2