ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רו - תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך
תעיתי כשה אבד בקש עבדך וכו' (תהלים קי"ט) כי יש חלוק גדול בעברה שעושה האדם, חס ושלום בין אם נתעורר תכף ומיד ושב בתשובה אזי אפשר לו בקל לחזר למקומו כי כשעושה עברה, חס ושלום אזי הולך ונוטה מהדרך הישר אל דרך אחר מקלקל ושם יוצאים מאותו הדרך כמה וכמה נתיבות ודרכים תועים ומקלקלים מאד שכשמתחילין לילך, חס ושלום, באותו הדרך הרע אזי תועים ונבוכים באלו הדרכים עד שקשה לשוב ולצאת משם אבל השם יתברך דרכו לקרות את האדם תכף כשרואה שהוא תועה מדרך השכל וקוראו שישוב לאחוריו ולכל אחד קורא לפי בחינתו יש שקוראו ברמיזה ויש בקריאה ממש ויש שבועט בו ומכהו וזהו הקריאה שלו כי אוריתא מכרזת קמיהו "עד מתי פתיים תאהבו פתי" והתורה, הוא השם יתברך בעצמו שהוא קורא אותם ומבקשם שיחזרו אליו ועל כן כשעדין לא נטה הרבה מדרך הישר אזי אפשר לו בקל לשוב מחמת שהוא מכיר עדין את הקול ורגיל בו כי זה סמוך היה אצל השם יתברך והיה שומע קולו קול התורה ועדין לא שכח את הקול ועדין לא תעה הרבה באלו הדרכים האחרים התועים והנבוכים ועל כן בקל אפשר לו לשוב והוא כמשל הרועה שכאשר שה אחד תועה מהדרך אזי תכף הוא קורא אותו וכשהשה עדין לא תעה הרבה מהדרך אזי הוא מכיר הקול והולך אחריו תכף אבל כשכבר נטה הרבה מהדרך אזי כבר שכח את הקול ואינו מכיר בו וגם הרועה מיאש עוד מלבקשו מחמת שזה זמן רב שהלך ותעה מאתו כן, כשכבר האריך זמן, חס ושלום, ברשעו ונטה ותעה הרבה מהדרך הישר לאלו הדרכים המקלקלים והתועים והנבוכים והמבלבלים אזי קשה לו לשוב כנ"ל ודע שאלו הדרכים המקלקלים והתועים כשאדם תועה בהם, חס ושלום, הרבה מאד אפשר לפעמים שיתעה מאד וילך באלו הדרכים הנבוכים ואזי דיקא מרב תעותו בהם יתהפך וישוב עד שיהיה סמוך מאד למקומו הראשון ולא יהיה רק הרחק מעט בינו לבין מקומו הראשון ובקל על ידי נסיון קל ישוב עוד למקומו אבל כשהשם יתברך קוראו ומזמין לו הנסיון אינו מכיר בקול, ואינו חושש לשוב למקומו וזה הוא החלוק שבין עול ימים לזקן כי מי שעדין בבחרותו ועדין לא הזקין בחטאיו אפשר לו יותר לשוב מהזקן מחמת שעדין הוא סמוך ולא שכח את הקול הקריאה וזה, "תעיתי כשה אבד הינו שתעיתי מהדרך הישר כשה אובד הנוטה מהדרך כנ"ל על כן אני שואל מלפניך בקש עבדך, כי מצותיך לא שכחתי הינו שתמהר לבקשני כל זמן שאני זוכר עדין את הקול הקריאה של התורה והמצוות וזהו :" בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי " שתמהר לבקשני תכף " כי מצותיך לא שכחתי "עדין ועדין אני מכיר את קול הקריאה של המצוות שהם התורה על כן בקשתי, שתרחם עלי לבקשני מהרה מיד כל זמן שעדין לא שכחתי את מצוותיך דהינו שעדין אני מכיר את קול הקריאה של התורה והמצוות כי כשחס ושלום, האדם נזקן בחטאים קשה מאד לבקשו כי כבר שכח את קול התורה והמצוות ואינו מכיר בקול הקריאה על כן צריך האדם לבקש מהשם יתברך שימהר השם יתברך לבקשו להחזירו אליו כל זמן שלא שכח עדין לגמרי את קול התורה והמצוות כנ"ל וזהו מה שבקש דוד המלך עליו השלום "בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי" כנ"ל.
תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך וְכוּ'

כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בַּעֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם

בֵּין אִם נִתְעוֹרֵר תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה

אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לַחֲזר לִמְקוֹמוֹ

כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי הוֹלֵך וְנוֹטֶה מֵהַדֶּרֶך הַיָּשָׁר אֶל דֶּרֶך אַחֵר מְקֻלְקָל

וְשָׁם יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶך כַּמָּה וְכַמָּה נְתִיבוֹת וּדְרָכִים תּוֹעִים וּמְקֻלְקָלִים מְאד

שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִילִין לֵילֵך, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶך הָרָע

אֲזַי תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים עַד שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם

אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם

תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶך הַשֵּׂכֶל

וְקוֹרְאוֹ שֶׁיָּשׁוּב לַאֲחוֹרָיו

וּלְכָל אֶחָד קוֹרֵא לְפִי בְּחִינָתוֹ

יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה

וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ

וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ

וְזֶהוּ הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ

כִּי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ "עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶּתִי"

וְהַתּוֹרָה, הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ

שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם וּמְבַקְּשָׁם שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלָיו

וְעַל כֵּן כְּשֶׁעֲדַיִן לא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶך הַיָּשָׁר

אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב

מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ

כִּי זֶה סָמוּך הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ קוֹל הַתּוֹרָה

וַעֲדַיִן לא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל

וַעֲדַיִן לא תָּעָה הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָאֲחֵרִים הַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים

וְעַל כֵּן בְּקַל אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב

וְהוּא כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה

שֶׁכַּאֲשֶׁר שֶׂה אֶחָד תּוֹעֶה מֵהַדֶּרֶך

אֲזַי תֵּכֶף הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ

וּכְשֶׁהַשֶּׂה עֲדַיִן לא תָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶך

אֲזַי הוּא מַכִּיר הַקּוֹל וְהוֹלֵך אַחֲרָיו תֵּכֶף

אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶך

אֲזַי כְּבָר שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ

וְגַם הָרוֹעֶה מְיָאֵשׁ עוֹד מִלְּבַקְּשׁוֹ

מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָלַך וְתָעָה מֵאִתּוֹ

כֵּן, כְּשֶׁכְּבָר הֶאֱרִיך זְמַן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרִשְׁעוֹ

וְנָטָה וְתָעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶך הַיָּשָׁר לְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים וְהַמְבֻלְבָּלִים

אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב כַּנַּ"ל

וְדַע שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים

כְּשֶׁאָדָם תּוֹעֶה בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הַרְבֵּה מְאד

אֶפְשָׁר לִפְעָמִים שֶׁיִּתְעֶה מְאד

וְיֵלֵך בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים

וַאֲזַי דַּיְקָא מֵרב תְּעוֹתוֹ בָּהֶם

יִתְהַפֵּך וְיָשׁוּב עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּך מְאד לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן

וְלא יִהְיֶה רַק הֶרְחֵק מְעַט בֵּינוֹ לְבֵין מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן

וּבְקַל עַל יְדֵי נִסָּיוֹן קַל יָשׁוּב עוֹד לִמְקוֹמוֹ

אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך קוֹרְאוֹ וּמַזְמִין לוֹ הַנִּסָּיוֹן

אֵינוֹ מַכִּיר בַּקּוֹל, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ

וְזֶה הוּא הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן

כִּי מִי שֶׁעֲדַיִן בְּבַחֲרוּתוֹ וַעֲדַיִן לא הִזְקִין בַּחֲטָאָיו

אֶפְשָׁר לוֹ יוֹתֵר לָשׁוּב מֵהַזָּקֵן

מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּך וְלא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה

וְזֶה, "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד

הַיְנוּ שֶׁתָּעִיתִי מֵהַדֶּרֶך הַיָּשָׁר כְּשֶׂה אוֹבֵד הַנּוֹטֶה מֵהַדֶּרֶך כַּנַּ"ל

עַל כֵּן אֲנִי שׁוֹאֵל מִלְּפָנֶיך

בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך, כִּי מִצְוֹתֶיך לא שָׁכָחְתִּי

הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי

כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת

וְזֶהוּ:" בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך כִּי מִצְוֹתֶיך לא שָׁכָחְתִּי "

שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי תֵּכֶף

" כִּי מִצְוֹתֶיך לא שָׁכָחְתִּי "עֲדַיִן

וַעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם הַתּוֹרָה

עַל כֵּן בַּקָּשָׁתִי, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְבַקְּשֵׁנִי מְהֵרָה מִיָּד

כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לא שָׁכַחְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיך

דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת

כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, הָאָדָם נִזְקָן בַּחֲטָאִים קָשֶׁה מְאד לְבַקְּשׁוֹ

כִּי כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּקוֹל הַקְּרִיאָה

עַל כֵּן צָרִיך הָאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

שֶׁיְּמַהֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְבַקְּשׁוֹ לְהַחֲזִירוֹ אֵלָיו

כָּל זְמַן שֶׁלּא שָׁכַח עֲדַיִן לְגַמְרֵי אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶך עָלָיו הַשָּׁלוֹם

"בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך כִּי מִצְוֹתֶיך לא שָׁכַחְתִּי" כַּנַּ"ל.
שיחות הר"ן - אות קעא - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...מרבי יודל זכר צדיק לברכה שאמר ששמע מרבנו זכרונו לברכה שהתפאר שהוא חדוש גדול בענין שבירת תאוות שאיש רך בשנים כמותו ישבר לגמרי כל כך כל התאוות זה הדבר לא נמצא כלל כי נמצאים כמה צדיקים שיצאו מן התאוות אבל לא יצאו לגמרי עד עת זקנתם ותפס לדגמא כמה צדיקים גדולים ואמר שיודע שלא יצאו מן התאוות עד אשר באו בשנים אבל איש רך בשנים כמוני בימי הנעורים והילדות ממש ישבר כל התאוות כל כך כמוני, זה אין נמצא כלל ועין לעיל שבימי ילדותו ממש קדם שהיה בן עשרים שנה כבר שבר ובטל לגמרי כל התאוות בתכלית הביטול והתחיל לס
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.
שיחות הר"ן - אות סד
...כלל כי ההתנשאות הוא דבר בפני עצמו לפעמים עושים דבר שעל ידי זה זוכין לגדלה והתנשאות וכיון שעלה לא ירד ומצינו במלכי ישראל שבשביל דבר אחד זכו למלוכה עד דור רביעי כמו שכתוב: "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל" ודבר זה באמת קשה להבין על כל פנים זה הדור רביעי מכרח שיפסק אצלו הגדלה והמלוכה ואפילו אם יעשה דבר זה שעשה זקנו ויותר ויותר מזה לא יועיל מחמת שנגזר כבר שאצלו יפסק המלוכה והוא צריך לסבל ענש אבותיו נמצא שהוא פליאה נשגבה מאד כי אבותיו זכו על ידי דבר זה לבד למלוכה עד דור רביעי והדור הרביעי בעצמו שכבר מ...
שיחות הר"ן - אות פ
שיחות הר"ן - אות פ בני אדם יש להם כח למנע ולהסית את האדם לרחקו מעבודת הבורא ומצדיקי אמת יותר מן היצר הרע כי היצר הרע אין לו יכלת רק כפי כחו כפי בחינת היצר הרע מאיזה העולם שהוא אבל האדם הוא כלליות, שכלול מכל העולמות ועל כן מניעות של בני אדם הם יותר ממניעות היצר הרע
חיי מוהר"ן - פא - סיפורים חדשים
...- פא - סיפורים חדשים אות פא שנת תקס"ה הייתי עומד סמוך על השלחן ושוחה בים וכל האמות וכל המלכים עמדו והסתכלו ותמהו הינו שלחן מלכים, ים החכמה שאגלה חכמה שאפילו וכו' אות פב שנת תקס"ז ברסלב פרשת ויחי אחר שהייתי מקדש הלבנה בעצמי ואמר לי אם הייתם שמחים היה טובה גדולה להעולם. אחר כך ספר זאת שראה בחלום היו הולכים חילות רבות מאד והיו פורחים אחריהם צפרים רבים מאד גזמא גדולה ושאלתי לאותו שאצלי על מה הם פורחים הצפרים שאחריהם ואמר לי שהולכים לעזר לאותן החילות. ושאלתי איך יעזרו להם והשיב לי שהצפרים האלו מניחין...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פב - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה
...פב - כי תצא למלחמה "כי תצא למלחמה" וכו' כתיב: "אחור וקדם צרתני" זה בחינת כסדר ושלא כסדר 'קדם' הוא בחינת כסדר, בחינת אלף בית כסדר ואחור הוא בחינת תשר"ק שלא כסדר וזה בחינת אדם וחוה, כסדר ושלא כסדר הוי"ה במלוי אלפין גימטריא מ"ה אדם וחוה הוא בחינת 'מלכות פה ותורה שבעל פה קרינן לה' "ולילה ללילה יחוה דעת" הינו מלכות פה כי המלכות נקרא דבור, על שם 'כי אין מלך בלא עם' ואין העם יודעים רצונו אלא אם כן כשהמלך מגלה מחשבתו ורצונו לתוך דבורו נמצא שעקר הנהגות מלכותו אינו אלא על ידי דבור וזה פרוש: 'מלכות פה' וזה...
חיי מוהר"ן - רסא - גדולת נוראות השגתו
...קדם הברית מילה של בנו שלמה אפרים זכרונו לברכה אז ישב עמנו הרבה ודבר עמנו הרבה מענין גדלתו ואמתת הפלגת מעלתו ושמענו אז כמה דברים. ואמר אז שקשה להכניס בלב ענין גדלתו ואי אפשר לדבר מזה כי גם אחרים אומרים כך לשונות כאלו. וכל מה שהפה יכול לדבר אומר השני גם כן כך אבל רק כל חד כפום מה דמשער בלבה יכול להבין קצת היכן נקדות האמת לאמתו והבן אות רסב כמה פעמים חזר בעצמו דברי העולם שאומרים עליו שאין כאן ממצע, רק או שהוא חס ושלום כמו שהמתנגדים בודים עליו וכו' הדוברים על צדיק עתק רחמנא לצלן וכו' או אם הוא להפ
חיי מוהר"ן - תג - גודל יקרת ראש השנה שלו
...אות תג אמר, הראש השנה שלי עולה על הכל. והיה פלא אצלי מאחר שהמקרבים שלי מאמינים לי ולמה לא יזהרו כל האנשים המקרבים אלי שיהיו כלם על ראש השנה איש לא יעדר. כי כל ענין שלי הוא רק ראש השנה. והזהיר לעשות כרוז שכל מי שסר אל משמעתו ומקרב אליו יהיה על ראש השנה אצלו לא יחסר איש. ומי שזוכה להיות על ראש השנה ראוי לו לשמח מאד מאד. "אכלו מעדנים ושתו ממתקים כי חדות ה' היא מעזכם" וזה נאמר על ראש השנה אות תד אחד אמר לפניו שהיה ניחא לו יותר להיות אצלו על שבת תשובה ולא על ראש השנה כי אין לו מקום לעמד שם בבית המדרש...
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שפעם אחד נתן הטלית הישן שלו במתנה לאחד מחשוביו ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להאיש הזה שנתן לו הטלית שלו הזהר מאד לכבד הטלית הזה כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש שבימי אלול שנוהגין ישראל לומר תקונים ותפילות ובקשות אחר התפילה וכו' ומאחרין יותר בבית הכנסת ובבית המדרש אמר שמהנגון של התקונים ומה שהלב כואב וחלש מחמת שמתאחרין בבית המדרש מכל זה נעשין דברים גבוהים וגדולים למעלה
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 23_09_2025 השעה 15:13:27 - wesi2