ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תז - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
אות תז מספרי החקירות וכו' ספר הרבה מאד כמה פעמים ואסר עלינו מאד מאד לבלי לעין בהם ולהביט בהם כלל חס ושלום. והפליג מאד בגדל האסור, כי הם מבלבלים דעת האדם מאד בדעות זרות שאינם מסכימים כלל לדעת תורתנו הקדושה. גם אינם מאמינים בשדים אשר בכל דברי רבותינו זכרונם לברכה מבאר ההפך. בפרט כפי מה שזכינו לספרי הזוהר הקדוש וספרי האר"י זכרונו לברכה והבעל שם טוב זכרונו לברכה, וכיוצא, שהם כלם מיסדים על פי רוח הקדש, ומעוררים את האדם מאד לעבודתו יתברך באמת. על כן כל מי שרוצה לחוס על עצמו הוא צריך להתרחק מאד בתכלית הרחוק מספרי המחקרים שחברו קצת הקדמונים, כגון ספרי המפרשים על המקרא הנדפסים אצל המקראות גדולות ההולכים בדרכי החקירות, וכיוצא בהם אין צריכים לפרטם. וגם על ספר העקדה אמר גם כן שלא ללמד אותו. ואמר כי ספר העקדה הוא ספר כשר. רק מחמת שמביא דברי המחקרים והקשיות שלהם. וכן שער היחוד בספר חובות הלבבות וספר העקרים ומלת ההגיון להרמב"ם ומורה נבוכים, וכן שאר ספרי המחברים הכל כאשר לכל הם אסור גדול מאד מאד ללמד אותם, כי הם פוגמים ומבלבלים מאד את האמונה הקדושה. אשרי מי שאינו יודע מהם כלל והולך בתמימות, כי לא באלה חלק יעקב וכו'. וכבר מבאר מזה כמה פעמים, אך צריכין לכפל ולשנות אזהרה זו כמה פעמים לגדל עצם אסור המכשלה הזאת הנוגע באמונתנו הקדושה. ורבנו זכרונו לברכה היה כופל באזהרה זו כמה וכמה פעמים בלי שעור ובכל פעם שהיה מדבר מאלו הספרים היה מפליג מאד בגדל האסור ללמד אלו הספרים של חקירות. והזהיר מאד להתרחק מהם בתכלית הרחוק לבלי להביט בהם כלל. בפרט אלו החבורים שחברו המחקרים שבימינו, אין צריך לומר שצריך לברח מהם למלט נפשו מני שחת לבל יאבד עולמו לגמרי חס ושלום. ומרגלא בפומה דרבנו זכרונו לברכה לומר כי טוב להודות לה' על אשר שלח לנו את נאמן ביתו הוא משה רבנו עליו השלום, שהוציא אותנו מכל המבוכות, ונתן לנו את התורה וצוה עלינו להאמין בה' בלי שום חקירות כלל, ולקים את כל דברי התורה והמצוות כפשוטן. אשרי מי שזוכה לילך בתמימות וכו'. [גם מה שמובא בהרמב"ם בספר היד קצת חקירות כגון בהלכות יסודי התורה ובהלכות דעות, ובתחלת הלכות עבודה זרה, צריך גם כן לברח מהם ולבלי להסתכל שם כלל. ובכל מקום שהוא מדבר מחקירות צריך לברח משם מאד] אות תח והיה מתלוצץ מאד ממה שכתב שם מענין האומרים על ענין קבלת התורה שחס ושלום משה רבנו עליו השלום עשה תחבולות בחכמתו וכו' ואסור לחזור דברים כאלו אפילו בדרך ליצנות רחמנא לצלן. רחמנא לשזבן מדעות זרות משבשות כאלו. אוי למי שנכנס בו מחשבה אחת מאלו המחשבות ואין צריכין לסתר שטותים כאלו. וכבר מבאר בכמה ספרי קדמונים הרבה שצוחו על ספרי החקירות הנ"ל כמפרסם. ואף על פי שנמצא הרבה שחפו עליו כבר ידוע שלא עשו כי אם למען כבוד התורה מחמת שחבר ספרים נפלאים על כל ההלכות כגון ספר היד. וגם רבנו זכרונו לברכה אמר שבספרי היד במקום שמדבר מהלכות, היטיב לעשות אבל בספר מורה נבוכים ימחל לו ה' מה שעות בזה עוותים שאין כמותם הנוגעים בעקרי תורתנו הקדושה כמפרסם. ואיך אפשר להכחיש החוש כי כל מי שמעין שם רואה בחוש הראות שדבריו הם כנגד התורה, וכנגד דברי רבותינו זכרונם לברכה. וגם בספר היד במקום שמדבר מחקירות קלקל הרבה כמבאר בספרים שצועקים מרה על שאמר שבארבעה פרקים הראשונים שלו מבאר כל מעשה מרכבה ומעשה בראשית. אוי לעינים שכך רואות, אוי ללב שנכנס בו שום סברא רעה כזאת שהיא כנגד כל ספרי אמת שקבלנו מהתנא אל קי רבי שמעון בן יוחאי והאר"י זכרונו לברכה וכו'. ואתה המעין אם אתה מתפחד ומתירא לגע בכבודו גם אני אודך אבל חלילה שתביט במקומות כאלה שמדבר מחקירות שלא תאבד עולמך, כאשר נאבדו כמה וכמה מהכתות הרעות המצויים עכשו, שסומכים דבריהם הרעים על דברים כאלה, ומעמידים לפניהם למגן ולמחסה את הספרים הנ"ל. ושים לבך והבן מפני מי ראוי לך להתירא יותר אם מספר מורה נבוכים הבנוי על פי סברות אריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו אם להבדיל מספר הזוהר הקדוש והאר"י זכרונו לברכה שחברו הרשב"י וחבריא זכרונם לברכה ברוח הקדש ועל פי אליהו זכרונו לברכה, וכל דבריהם רבם מקבלים איש מפי איש עד משה רבנו עליו השלום. ומה שחדשו בהם היה ברוח הקדש במדרגה גבוה מאד, ומחזקין ומקימין מאד את אמונתנו הקדושה שהתחילה מאברהם אבינו עליו השלום וכו', ומזרזים מאד לקים תורת משה בכל פרטיה ודקדוקיה ולהבדיל הספרים הנ"ל הם בהפך מכל זה כידוע ומפרסם. אשרי מי שאינו מטעה את עצמו בהם, ובוחר באמת לאמתו אות תט ואמר שיכולין להכיר בהפנים של האדם אם למד [מורה נבוכים] כלומר שהפנים של זה הלומד זה הספר נשתנה להרע. כי בודאי הוא אובד צלם אלהים פנים דקדשה על ידי זה. וכמו שרואין בחוש שרבם ככלם שעסקו באלו הספרים בדורות הללו, נעשו אפיקורסים גמורים, והם חשודים על כל עברות שבתורה. כי זה הספר וכן שאר ספרי המחקרים עוקרים את האדם לגמרי מאמונת ישראל, ומתורתנו הקדושה, ומהשם יתברך ואחריתו עדי אובד. גם אני דברתי עם כמה אנשים שהם כשרים קצת שלמדו מכבר ספרי המחקרים וכלם אמרו בפה מלא שהם מתחרטים מאד על זה שלמדו, והלואי שלא היו יודעים מהם. והעידו בעצמן שראוי להתרחק מהם מאד מאד בתכלית הרחוק. אשרי מי שבורח מהם ומחזק את עצמו באמונה שלמה לבד כפי מה שקבלנו מאבותינו כמו שכלל ישראל מאמינים בלי שום חקירות של שטות והבל שלהם
אות תז

מִסִּפְרֵי הַחֲקִירוֹת וְכוּ' סִפֵּר הַרְבֵּה מְאד כַּמָּה פְּעָמִים

וְאָסַר עָלֵינוּ מְאד מְאד לִבְלִי לְעַיֵּן בָּהֶם וּלְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל חַס וְשָׁלוֹם.

וְהִפְלִיג מְאד בְּגדֶל הָאִסּוּר, כִּי הֵם מְבַלְבְּלִים דַּעַת הָאָדָם מְאד בְּדֵעוֹת זָרוֹת שֶׁאֵינָם מַסְכִּימִים כְּלָל לְדַעַת תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

גַּם אֵינָם מַאֲמִינִים בְּשֵׁדִים אֲשֶׁר בְּכָל דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה מְבאָר הַהֶפֶךְ.

בִּפְרָט כְּפִי מַה שֶּׁזָּכִינוּ לְסִפְרֵי הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְסִפְרֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם כֻּלָּם מְיֻסָּדִים עַל פִּי רוּחַ הַקּדֶשׁ, וּמְעוֹרְרִים אֶת הָאָדָם מְאד לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת.

עַל כֵּן כָּל מִי שֶׁרוֹצֶה לָחוּס עַל עַצְמוֹ הוּא צָרִיךְ לְהִתְרַחֵק מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק מִסִּפְרֵי הַמֶּחְקָרִים שֶׁחִבְּרוּ קְצָת הַקַּדְמוֹנִים, כְּגוֹן סִפְרֵי הַמְפָרְשִׁים עַל הַמִּקְרָא הַנִּדְפָּסִים אֵצֶל הַמִּקְרָאוֹת גְּדוֹלוֹת הַהוֹלְכִים בְּדַרְכֵי הַחֲקִירוֹת, וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם אֵין צְרִיכִים לְפָרְטָם.

וְגַם עַל סֵפֶר הָעֲקֵדָה אָמַר גַּם כֵּן שֶׁלּא לִלְמד אוֹתוֹ.

וְאָמַר כִּי סֵפֶר הָעֲקֵדָה הוּא סֵפֶר כָּשֵׁר.

רַק מֵחֲמַת שֶׁמֵּבִיא דִּבְרֵי הַמְחַקְּרִים וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁלָּהֶם.

וְכֵן שַׁעַר הַיִּחוּד בְּסֵפֶר חוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת וְסֵפֶר הָעִקָּרִים וּמִלַּת הַהִגָּיוֹן לְהָרַמְבַּ"ם וּמוֹרֵה נְבוּכִים, וְכֵן שְׁאָר סִפְרֵי הַמְחַבְּרִים הַכּל כַּאֲשֶׁר לַכּל

הֵם אִסּוּר גָּדוֹל מְאד מְאד לִלְמד אוֹתָם, כִּי הֵם פּוֹגְמִים וּמְבַלְבְּלִים מְאד אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל וְהוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת, כִּי לא בְּאֵלֶּה חֵלֶק יַעֲקב וְכוּ'.

וּכְבָר מְבאָר מִזֶּה כַּמָּה פְּעָמִים, אַךְ צְרִיכִין לִכְפּל וְלִשְׁנוֹת אַזְהָרָה זוֹ כַּמָּה פְּעָמִים לְגדֶל עצֶם אִסּוּר הַמַּכְשֵׁלָה הַזּאת הַנּוֹגֵעַ בֶּאֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה.

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה כּוֹפֵל בְּאַזְהָרָה זוֹ כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים בְּלִי שִׁעוּר

וּבְכָל פַּעַם שֶׁהָיָה מְדַבֵּר מֵאֵלּוּ הַסְּפָרִים הָיָה מַפְלִיג מְאד בְּגדֶל הָאִסּוּר לִלְמד אֵלּוּ הַסְּפָרִים שֶׁל חֲקִירוֹת.

וְהִזְהִיר מְאד לְהִתְרַחֵק מֵהֶם בְּתַכְלִית הָרִחוּק לִבְלִי לְהַבִּיט בָּהֶם כְּלָל.

בִּפְרָט אֵלּוּ הַחִבּוּרִים שֶׁחִבְּרוּ הַמְחַקְּרִים שֶׁבְּיָמֵינוּ, אֵין צָרִיךְ לוֹמַר שֶׁצָּרִיךְ לִבְרחַ מֵהֶם לְמַלֵּט נַפְשׁוֹ מִנִּי שַׁחַת לְבַל יְאַבֵּד עוֹלָמוֹ לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם.

וּמַרְגְּלָא בְּפוּמֵהּ דְּרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לוֹמַר

כִּי טוֹב לְהוֹדוֹת לַה' עַל אֲשֶׁר שָׁלַח לָנוּ אֶת נֶאֱמַן בֵּיתוֹ הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוֹצִיא אוֹתָנוּ מִכָּל הַמְּבוּכוֹת, וְנָתַן לָנוּ אֶת הַתּוֹרָה וְצִוָּה עָלֵינוּ לְהַאֲמִין בַּה' בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל, וּלְקַיֵּם אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כִּפְשׁוּטָן.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁזּוֹכֶה לֵילֵךְ בִּתְמִימוּת וְכוּ'.

[גַּם מַה שֶּׁמּוּבָא בְּהָרַמְבַּ"ם בְּסֵפֶר הַיָּד קְצָת חֲקִירוֹת כְּגוֹן בְּהִלְכוֹת יְסוֹדֵי הַתּוֹרָה וּבְהִלְכוֹת דֵּעוֹת, וּבִתְחִלַּת הִלְכוֹת עֲבוֹדָה זָרָה, צָרִיךְ גַּם כֵּן לִבְרחַ מֵהֶם וְלִבְלִי לְהִסְתַּכֵּל שָׁם כְּלָל. וּבְכָל מָקוֹם שֶׁהוּא מְדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת צָרִיךְ לִבְרחַ מִשָּׁם מְאד]

אות תח

וְהָיָה מִתְלוֹצֵץ מְאד מִמַּה שֶּׁכָּתַב שָׁם מֵעִנְיַן הָאוֹמְרִים עַל עִנְיַן קַבָּלַת הַתּוֹרָה

שֶׁחַס וְשָׁלוֹם משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם עָשָׂה תַּחְבּוּלוֹת בְּחָכְמָתוֹ וְכוּ'

וְאָסוּר לַחֲזוֹר דְּבָרִים כָּאֵלּוּ אֲפִילּוּ בְּדֶרֶךְ לֵיצָנוּת רַחֲמָנָא לִצְלַן.

רַחֲמָנָא לְשֵׁזְבַן מִדֵּעוֹת זָרוֹת מְשֻׁבָּשׁוֹת כָּאֵלּוּ.

אוֹי לְמִי שֶׁנִּכְנַס בּוֹ מַחֲשָׁבָה אַחַת מֵאֵלּוּ הַמַּחֲשָׁבוֹת וְאֵין צְרִיכִין לִסְתּר שְׁטוּתִים כָּאֵלּוּ.

וּכְבָר מְבאָר בְּכַמָּה סִפְרֵי קַדְמוֹנִים הַרְבֵּה שֶׁצָּוְחוּ עַל סִפְרֵי הַחֲקִירוֹת הַנַּ"ל כַּמְפֻרְסָם.

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּמְצָא הַרְבֵּה שֶׁחִפּוּ עָלָיו

כְּבָר יָדוּעַ שֶׁלּא עָשׂוּ כִּי אִם לְמַעַן כְּבוֹד הַתּוֹרָה מֵחֲמַת שֶׁחִבֵּר סְפָרִים נִפְלָאִים עַל כָּל הַהֲלָכוֹת כְּגוֹן סֵפֶר הַיָּד.

וְגַם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁבְּסִפְרֵי הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר מֵהֲלָכוֹת, הֵיטִיב לַעֲשׂוֹת

אֲבָל בְּסֵפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים יִמְחֹל לוֹ ה' מַה שֶּׁעִוֵּת בָּזֶה עִוּוּתִים שֶׁאֵין כְּמוֹתָם הַנּוֹגְעִים בְּעִקְּרֵי תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְפֻרְסָם.

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לְהַכְחִישׁ הַחוּשׁ

כִּי כָּל מִי שֶׁמְּעַיֵּן שָׁם רוֹאֶה בְּחוּשׁ הָרְאוּת שֶׁדְּבָרָיו הֵם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, וּכְנֶגֶד דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.

וְגַם בְּסֵפֶר הַיָּד בְּמָקוֹם שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת קִלְקֵל הַרְבֵּה כַּמְבאָר בִּסְפָרִים שֶׁצּוֹעֲקִים מָרָה עַל שֶׁאָמַר שֶׁבְּאַרְבָּעָה פְּרָקִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁלּוֹ מְבאָר כָּל מַעֲשֵׂה מֶרְכָּבָה וּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית.

אוֹי לָעֵינַיִם שֶׁכָּךְ רוֹאוֹת, אוֹי לַלֵּב שֶׁנִּכְנַס בּוֹ שׁוּם סְבָרָא רָעָה כָּזאת שֶׁהִיא כְּנֶגֶד כָּל סִפְרֵי אֱמֶת שֶׁקִּבַּלְנוּ מֵהַתַּנָּא אֱל קִי רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכוּ'.

וְאַתָּה הַמְעַיֵּן אִם אַתָּה מִתְפַּחֵד וּמִתְיָרֵא לִגַּע בִּכְבוֹדוֹ

גַּם אֲנִי אוֹדְךָ

אֲבָל חָלִילָה שֶׁתַּבִּיט בִּמְקוֹמוֹת כָּאֵלֶּה שֶׁמְּדַבֵּר מֵחֲקִירוֹת שֶׁלּא תְּאַבֵּד עוֹלָמְךָ, כַּאֲשֶׁר נֶאֶבְדוּ כַּמָּה וְכַמָּה מֵהַכִּתּוֹת הָרָעוֹת הַמְּצוּיִים עַכְשָׁו, שֶׁסּוֹמְכִים דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים עַל דְּבָרִים כָּאֵלֶּה, וּמַעֲמִידִים לִפְנֵיהֶם לְמָגֵן וּלְמַחֲסֶה אֶת הַסְּפָרִים הַנַּ"ל.

וְשִׂים לִבְּךָ וְהָבֵן מִפְּנֵי מִי רָאוּי לְךָ לְהִתְיָרֵא יוֹתֵר

אִם מִסֵּפֶר מוֹרֵה נְבוּכִים הַבָּנוּי עַל פִּי סְבָרוֹת אֲרִיסְטוֹ הַיָּוָן יִמַּח שְׁמוֹ וְנִמַּח זִכְרוֹ

אִם לְהַבְדִּיל מִסֵּפֶר הַזוהַר הַקָּדוֹשׁ וְהָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁחִבְּרוּ הָרַשְׁבִּ"י וְחַבְרַיָּא זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ וְעַל פִּי אֵלִיָּהוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל דִּבְרֵיהֶם רֻבָּם מְקֻבָּלִים אִישׁ מִפִּי אִישׁ עַד משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם.

וּמַה שֶּׁחִדְּשׁוּ בָּהֶם הָיָה בְּרוּחַ הַקּדֶשׁ בְּמַדְרֵגָה גָּבוֹהַּ מְאד, וּמְחַזְּקִין וּמְקַיְּמִין מְאד אֶת אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִתְחִילָה מֵאַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְכוּ', וּמְזָרְזִים מְאד לְקַיֵּם תּוֹרַת משֶׁה בְּכָל פְּרָטֶיהָ וְדִקְדּוּקֶיהָ

וּלְהַבְדִּיל הַסְּפָרִים הַנַּ"ל הֵם בְּהֶפֶךְ מִכָּל זֶה כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ מַטְעֶה אֶת עַצְמוֹ בָּהֶם, וּבוֹחֵר בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ

אות תט

וְאָמַר שֶׁיְּכוֹלִין לְהַכִּיר בְּהַפָּנִים שֶׁל הָאָדָם אִם לָמַד [מוֹרֵה נְבוּכִים]

כְּלוֹמַר שֶׁהַפָּנִים שֶׁל זֶה הַלּוֹמֵד זֶה הַסֵּפֶר נִשְׁתַּנָּה לְהָרַע.

כִּי בְּוַדַּאי הוּא אוֹבֵד צֶלֶם אֱלהִים פָּנִים דִּקְדֻשָּׁה עַל יְדֵי זֶה.

וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִין בְּחוּשׁ שֶׁרֻבָּם כְּכֻלָּם שֶׁעָסְקוּ בְּאֵלּוּ הַסְּפָרִים בַּדּוֹרוֹת הַלָּלוּ, נַעֲשׂוּ אֶפִּיקוֹרְסִים גְּמוּרִים, וְהֵם חֲשׁוּדִים עַל כָּל עֲבֵרוֹת שֶׁבַּתּוֹרָה.

כִּי זֶה הַסֵּפֶר וְכֵן שְׁאָר סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים עוֹקְרִים אֶת הָאָדָם לְגַמְרֵי מֵאֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל, וּמִתּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה, וּמֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְאַחֲרִיתוֹ עֲדֵי אוֹבֵד.

גַּם אֲנִי דִּבַּרְתִּי עִם כַּמָּה אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת שֶׁלָּמְדוּ מִכְּבָר סִפְרֵי הַמְחַקְּרִים

וְכֻלָּם אָמְרוּ בְּפֶה מָלֵא שֶׁהֵם מִתְחָרְטִים מְאד עַל זֶה שֶׁלָּמְדוּ, וְהַלְוַאי שֶׁלּא הָיוּ יוֹדְעִים מֵהֶם. וְהֵעִידוּ בְּעַצְמָן שֶׁרָאוּי לְהִתְרַחֵק מֵהֶם מְאד מְאד בְּתַכְלִית הָרִחוּק.

אַשְׁרֵי מִי שֶׁבּוֹרֵחַ מֵהֶם וּמְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

לְבַד כְּפִי מַה שֶּׁקִּבַּלְנוּ מֵאֲבוֹתֵינוּ כְּמוֹ שֶׁכְּלַל יִשְׂרָאֵל מַאֲמִינִים בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת שֶׁל שְׁטוּת וָהֶבֶל שֶׁלָּהֶם
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן הייתי מסתכל על אכילתו והיה מתכון שלא להכניס הדבר שאוכל לתוך הפה והחך רק היה מכניס בין שניו והיה לועסו שם בלי סיוע החך ומי שאוכל כך כמעט שאין מרגיש שום טעם באכילתו ואי אפשר לציר ענין זה בכתב אך המעין יבין זאת מעצמו ומי שרוצה לשבר תאוות אכילה בתכלית שלא יקבל שום תענוג מאכילתו על ידי עצה זאת בנקל יזכה לזה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צט - וָאֶתְחַנַּן אֶל ה' בָּעֵת הַהִיא לֵאמר
...ח"א - תורה צט - ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר [לשון החברים] ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר דהנה האדם צריך להתפלל בדבקות גדול להשם יתברך אך אם לפעמים יש עת, שאינו יכול להתפלל בדבקות אל יאמר איני מתפלל כלל מאחר שאינו יכול לכון כראוי ולהתפלל בדבקות, והתפילה אינה מקבלת וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: על רבי חנינא בן דוסא שהיה מתפלל וכו' אמרו לו וכו' אמר להם אם שגורה תפילתי בפי יודע אני שהוא מקבל ואם לאו יודע וכו' וזהו על דרך שאמרנו אם בדבקות שאזי התפילה שגורה ומרצה בפיו, מקבלת ואם לאו, חס ושלום, להפך אף...
שיחות הר"ן - אות קמא
...- אות קמא בסימן צ"ב "לקוטי תנינא", תקון למקרה לילה רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בסימן ר"ה וכו' ודע שאלו הם העשרה קפיטל מזמורי תהלים וכו' דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה, התורה המתחלת תקון למקרה לילה כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה ובתחלה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי עמו מזה וחזר ואמרה...
שיחות הר"ן - אות נט
שיחות הר"ן - אות נט מסגל יותר לבנים להיות רחוק מהם לבלי להיות דבוק בהם לשעשע בהם בכל פעם רק לבלי להסתכל עליהם כלל
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כט
...כט וזה האיש שבזה אותו מאד בסטנבול נפטר מיד בביאתו לביתו ושאל האיש הנ"ל שהיה עמו את רבנו זכרונו לברכה הלא כתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ? והשיב לו משל על זה. שהיה מלך אחד, ואהב אחד מבני השררות וחבב אותו וקרבו בכל מיני אהבה וחבוב ואחר כך כשהגדיל, העז נגד המלך ואמר המלך. תדע, שאף על פי שאני אוהב אותך מאד אף על פי כן אי אפשר לי לעבר על דת ומשפט המלכות ומשפטך חרוץ למיתה ותכף צוה המלך לסגרו בכבלי ברזל ונתנו בבית הסהר והתחיל זה הבן שררה לציר בדעתו היסורים שלו שיהיה לו מן המיתה וראה שצערו לא ימשך זמן הרבה כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יג - כָל מַה שֶּׁחוֹלְקִין עָלָיו יוֹתֵר, מְקָרְבִין אוֹתוֹ יוֹתֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יג - כל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברך כשחולקין על האדם נמצא שרודפין אותו והוא בורח בכל פעם להשם יתברך וכל מה שחולקין עליו יותר, מקרבין אותו יותר להשם יתברך כי השם יתברך בכל מקום בבחינת: "אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול הנך" נמצא שבכל מקום בורח להשם יתברך וזה בחינת: "ופרעה הקריב" 'שהקריב את ישראל לאביהם שבשמים' שעל ידי רדיפתו אותם נתקרבו יותר להשם יתברך כנ"ל
חיי מוהר"ן - רפט - גדולת נוראות השגתו
...נוראות השגתו אות רפט שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני קנקן חדש מלא ישן. גם נמצא בכתב ידו הקדושה אני זקן שבקדשה וכו' שמגלה דברים שכסה עתיק יומין וכו' אות רצ שמעתי מפיו הקדוש שאמר אני יכול עכשו לומר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום. רק שאין לי החוץ וחצי דבר איני רוצה לומר. פרוש כי בן עזאי אמר כל חכמי ישראל דומין עלי כקלפת השום חוץ מן הקרח הזה ואמר הוא זכרונו לברכה שיש לו כח לומר זאת שהם דומין לפניו כנ"ל רק שאין לו החוץ לומר עליו חוץ מזה והבן. גם נראה מכונתו שיש לו בזה ענין. רק שאין יכול לגמר המאמר הנ"ל...
מאיזה עולם לוקח רבי נחמן את התורות שלו?
...עולם לוקח רבי נחמן את התורות שלו? שאלה: הבנתי שבכל מקום שרבי נחמן מברסלב אומר "דע ש", הרי שהוא לוקח את התורה שלו מעולם האצילות. האם הדבר נכון? מה המקור לדבר הזה? ומהו השימוש הזה במילה "דע"? תודה. תשובה: רבי נחמן מברסלב לא לוקח את התורות שלו מעולם האצילות, אלא מהאין סוף עצמו שהוא מעל לעולם האצילות. ששם ורק שם באין סוף היא תורת ה ממש, דהיינו התורה שהשי"ת עצמו לומד אותה. התורה הזאת היא התורה של עתיקא סתימאה, שהיא התורה שהיא באחדות עם השי"ת, שהיא השכל של השי"ת והיא תתגלה לעתיד לבוא. התורה הזאת נקראת...
ספר המידות - בית
...יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם. יא. אם נשפך בבית יין כמים איכא ברכה. יב...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יֵּשׁ שֶׁאוֹמְרִים תּוֹרָה מִלְּמַטָּה לְמַעְלָה
...ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי"...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2656 שניות - עכשיו 01_11_2026 השעה 14:30:02 - wesi2