...מקץ על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה על בר בי רב דחד יומא. זה נתגלגל על ידי איש אחד מבני הנעורים שנסע אליו על שבת חנוכה מברסלב ונתעכב בנעמרוב ולא בא על אותו שבת ואחר שבת בא לכאן ורבנו זכרונו לברכה בעת שאמר התורה ימי חנוכה הנ"ל לא סים לפרש המקרא ויהי מקץ על פי התורה הנ"ל עד שבא האיש הנ"ל אחר שבת אז התחיל לפרש המקרא הנ"ל על פי מאמר רבותינו זכרונם לברכה מענין בר בי רב דחד יומא. והיה מענינו כי זה האיש היה ממש בר בי רב דחד יומא כי בשבת לא היה אצלו רק אחר...

...א התורה בחצוצרות [סימן ה] אמר בראש השנה פה ברסלב שנת תקס"ג. וראש השנה חל אז ביום שני ושלישי. והוא היה ראש השנה הראשון לישיבתו פה ולהתקרבותי אליו. ואז נשמע בעולם הגזרות שרצו לגזר בעולם אשר יצאו בימינו בעוונותינו הרבים הינו לקח את בני ישראל לחיל רחמנא לצלן מעתה כי אלו הגזרות התחילו לצמח בימי מלכות פולין קדם שכבש הקיר"ה [הקיסר ירום הודו] מרוסיא את מדינתנו, ואחר כך בתחלת כבישתו את מדינתנו נשקט הדבר קצת, ואחר כך חזר ונתעורר שנשמע בעולם שרוצין לגזר כמה...

שיחות הר"ן - אות רפט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר לאחד שמי שאינו להוט ונבהל להון ואיננו נושא ונותן יותר מכפי ממונו שיש לו רק עושה משא ומתן באמונה בממונו לבד ואינו לווה מאחרים לעשות משא ומתן גדול זהו מקים: "ובכל מאדך" גם אמר לאחד שכשנותנין חמש לצדקה מממונו הוא מקים ובכל מאדך...

...נחמן ספרו לי שיחתו הקדושה שחסיד אחד בא לפניו שהיה חשוב קצת וכבר היה בא בימים קצת, והיה לו ידיעה בכתבי האר"י זכרונו לברכה ורצה להתקרב לרבנו זכרונו לברכה והתחיל לדבר עם רבנו זכרונו לברכה, כדרך החסידים החשובים ואמר לרבנו זכרונו לברכה: יורנו רבנו דרך לעבודת הבורא יתברך ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, בלשון תמיהה: "לדעת בארץ דרכך" ? הינו מי שהוא עדין משקע בארציות גמור הוא רוצה לדעת דרך להתקרב להשם יתברך ? וכפי המובן מהספור, שקפדתו היה מה שמדבר עמו בלשון גדלות...

...מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם פרקא חמישאה דספרא דצניעותא בראשית ברא. 'בראשית' מאמר, 'ברא' חצי מאמר, אב ובן, סתים וגליא, עדן עלאה דסתים וגניז, עדן תתאה א. דע שיש חותם ויש חותם בתוך חותם הוא כי יש מוכיחי הדור והם בחינות רגלין ונקראים רגלין על שם שהם למודי ה' הינו שלומדין כביכול את ה' שנותנין לו עצות והם הולכים בשליחותו לישראל להוכיחם ולהחזירם להשם יתברך ועל שם זה נקראים בחינות רגלין על שם העצה כמו שפרש רש"י על "וכל העם אשר ברגליך" 'ההולכים...

...- זכרו תורת משה זכרו תורת משה ראשי תבות תמז חסר ואו כי אז בתמוז צריכים להמשיך הזכרון לתקן השכחה כי אז נתהוה השכחה כי על ידי הלוחות שנשתברו בחדש תמוז נתהוה השכחה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אלמלא לא נשתברו הלוחות הראשונות לא נשתכחה תורה מישראל' ועל כן חסר ואו מתמז כנ"ל כי מאחר שנשתברו הלוחות נסתלק הואו כי הלוחות הם בחינת ואו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'הלוחות ארכן ששה ורחבן ששה גם זמן מתן תורתינו ראשי תבות תמז כי בתמוז נתנו הלוחות כמו שאמרו...

...אני עליו מלמעלה ואתה עליו מלמטה. ותקנתו יעסק בתורה וישפיל דעתו גם על ידי זה לא יבוא לידי לשון הרע. ב. על ידי לשון הרע מגדיל עוונותיו כנגד שלש עברות. ג. מלתא דמתאמרה באפי מרא או באפי תלתא, לית בה משום לשנא בישא. ד. האי לשנא בישא, אף על גב דלקבולי לא מבעי, למיחש מיבעי. ה. מי שדובר רע על ישראל, לסוף שיחלה על פיו. ו. כשאין אהבה בין ישראל נעשים הולכי רכיל, ועל ידי הולכי רכיל נעשים לצים. ז. בני אדם שאוהבים זה את זה, מתר לומר זה לזה מאיזה דבר ששמע מאיזה...

...עד שתגיע למקומו אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו זהו מה שאמרו רז"ל 'הוי דן את כל אדם לכף זכות' כי כשיש מחלקת על אדם צריך לחקר למצא זכות בחברו, במה שחולק עליו כדי לדונו לכף זכות כי המחלקת לא ימנע משני פנים או מחמת שחבירו גדול ממנו במעלה ועל כן חולק עליו על שלא הגיע למדרגתו ואזי צריך להשתדל שיגיע הוא גם כן למדרגת חברו בכדי שיהיו שניהם שוים ואזי לא יהיה מחלקת או לפעמים להפך שהוא גדול מחברו והמחלקת מחמת שחברו מתקנא בו, על שלא הגיע למדרגתו ועל כן צריך...

...באמת, מי שמפחד מהשי"ת שיעניש אותו, זה נובע רק מפגם אמונה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=134 - צדיק ורע לו רשע וטוב לו - מידה כנגד מידה? לגבי להתפלל על דברים שהם אינם התכלית, ראה כאן באורך forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=47 - לעיון: תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע. שאכן מצד האמת זאת טעות... ודרך אגב, אם תסתכל בכל המקורות שיש שם, תראה שרבי נחמן מברסלב אמר שכדי לזכות לסתרי תורה, לשם כך צריך תפילה במסירות נפש, דהיינו על התכלית בלבד...

...לומר תורה וצריך לזה יגיעה גדולה ואמנות יתרה שיוכל לשקל בפלס דבריו באפן שלא ישמע כל אחד ואחד מהשומעין כי אם מה שצריך לו, לא יותר ואף על פי שהכל שומעין כל התורה שאומר עם כל זה לא ישמע כל אחד רק מה שצריך לבד וכמובא על פסוק "וישמע יתרו": 'והלא כל העולם שמעו, אלא יתרו שמע' וכו' כי רק שמיעת יתרו נחשב לשמיעה, שנכנס באזניו ושמיעת כל העולם אינו נחשב שמיעה כלל ומי שאינו יכול לומר תורה בבחינה זו, אסור לו לומר תורה כי כל אחד ואחד כשבא אל הצדיק לשמע תורה בא עמו...