ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות לב
צריך לחזק את עצמו באמונה ולבלי לכנס בחקירות כלל ולבלי לעין כלל בספרים של מחקרים רק להאמין בהשם יתברך באמונה לבד בלי שום חקירות כלל ואף על פי שנדמה לנו שההמון עם הם רחוקים מחקירות ואינם מחקרים כלל אף על פי כן באמת כלם הם מערבים בחקירות כי כל אחד ואחד יש לו חקירות ואפילו קטנים באים על מחשבתם חקירות ובלבולים אבל באמת צריך כל אחד ואחד לזהר מאד להרחיק החקירות מלבו ולהשליכם מלבו לגמרי לבלי להיות חס ושלום, שום חקרן כלל רק להאמין בה' ובצדיקים אמתיים באמונה לבד בלי שום חקירות כלל כי כבר זכינו לקבל תורתנו הקדושה על ידי משה רבנו עליו השלום וכבר היה לנו צדיקים רבים גדולים ונוראים בכל דור ודור וראוי לנו לסמך עליהם בלי שום חקירות ולילך בעקבותם להאמין בהשם יתברך בפשיטות ולקים תורתו ומצוותיו כאשר מסרו לנו אבותינו הקדושים וכשאדם הולך בתמימות באמונה לבד בלי שום חקירות יכול לזכות שיעזר לו השם יתברך שיבוא לבחינת רצון שהוא למעלה מחכמה כי באמת חכמה דקדשה הוא למעלה מאמונה אבל אף על פי כן אנו צריכים לבלי לילך בחכמות וחקירות רק באמונה לבד כי אמונה הוא דבר חזק מאד ואזי כשהולך באמונה לבד בלי חקירות וחכמות אזי זוכה לבוא לבחינת רצון שהוא למעלה אפילו מחכמה דהינו שיזכה שיהיה לו רצון מפלג חזק מאד אליו יתברך בהשתוקקות נמרץ מאד עד שלא ידע מה לעשות כלל מגדל ההשתוקקות. ויצעק וכו' אך יש חקרן שהוא בתוך לב בני אדם דהינו הבעל דבר שהוא מכניס חקירות בלב האדם וצריכין להכניעו ולגרשו לגרש מלבו כל החקירות ולחזק את עצמו באמונה כנזכר לעיל ודע כי יש עברות שהם מכניסים כפירות באדם ויש שבאים עליהם מחשבות על האמונה מחמת שלא נולדו בקדשה כראוי ויש שהוסיפו על זה מעשיהם הרעים שעשו בעצמם כי יש עברות שהם מזיקים ופוגמים את האמונה כנ"ל ולזה צריכין בושה ולב נשבר שמי שיש לו חקירות ומחשבות אלו חס ושלום ראוי לו להתביש מאד על אשר נולד בגשמיות כזה או שעשה מעשים כאלו שבא לזה שיבואו לו מחשבות כנגד אמונתנו הקדושה "וכבוד ה' מלא את כל הארץ" (במדבר י"ד כא) כי "מלא כל הארץ כבודו" (ישעיה ו ג) ועליו באים מחשבות חס ושלום, לגרשו ולעקרו חס ושלום, מאלהים חיים אשר הוא חי החיים יתברך ויתעלה שמו ואין צריך לבאר גדל הבושה שראוי שיהיה לו כשבאים עליו מחשבות כאלו חס ושלום ועל ידי בושה ולב נשבר על ידי זה מגרש ומשבר החקירות והמחשבות הנ"ל ובאמת אמונה הוא ענין חזק מאד וחייו חזקים מאד על ידי אמונה כי כשיש לו אמונה אפילו כשבאים עליו יסורים חס ושלום אזי יוכל לנחם עצמו ולהחיות את עצמו כי השם יתברך ירחם עליו וייטיב אחריתו, והיסורים הם לו לטובה ולכפרה ובסוף ייטיב לו השם יתברך בעולם הזה או בעולם הבא אבל מחקר שאין לו אמונה כשבא עליו איזה צרה אין לו למי לפנות ואין לו במה להחיות את עצמו ולנחם את עצמו והמשכיל יבין דברים אלו מאליו ויבין דבר מתוך דבר כי אי אפשר לבאר הכל בכתב והכלל שעקר הוא האמונה בלי שום חקירות כלל ובזה יהיה חזק לעולם בעולם הזה ובעולם הבא ולעולם לא ימט אשרי לו גם זאת צריך לדעת שיש נשמות כשרות שנולדו בכשרות וגם לא קלקלו מעשיהם שאין באים עליהם כלל מחשבות כאלו ואפילו כשמדברים בפניהם מענינים אלו לא אכפת להם כלל ואינו מבלבל דעתם כלל וזה דומה כמו שמדברים מתאוה הידוע בפני סריס שבודאי אינו מבלבל דעתו כלל כן אלו האנשים כשרים הנ"ל אינם שומעים כלל ואינו נכנס באזניהם כלל עניני חקירות ובלבולים הנ"ל ובאמת הקשיות והחקירות של ההמון עם הם שטותים גדולים ואינם קשיות כלל ויש בני אדם שהולכים עם איזה קשיא זמן רב ובאמת הקשיא שלו הוא תרוץ רק מחמת שאין לו דעת נדמה לו לקשיא כמו למשל ששואלין את התינוק שנשבר הזכוכית של החלון ולקחו הזכוכית השני שאצלו וקבעוה כאן ואם כן יפרח הצפור דרך החלל הזה של זכוכית השני ?! וכששואלין את התינוק כך דהינו שכוללין לו התרוץ עם הקשיא ביחד אזי נדמה לו לקשיא גדולה, ואינו יודע מה להשיב כלל כי נדמה לו לקשיא גדולה ובאמת הכל שטות כי אדרבא, הקשיא שיפרח הצפור הוא תרוץ על קשיא הראשונה של שטות כי באמת אין לוקחין בשביל זה הזכוכית השני לסתם כי יפרח דרך שם רק התינוק מחמת חסרון הבנתו אינו מבין שכוללין לו הקשיא עם התרוץ ביחד ונדמה לו לקשיא גדולה כמו כן ממש בני אדם שנכנס בלבם קשיות של שטות כאלו שבאמת זאת הקשיא הוא תרוץ אך מחמת חסרון הבנתו נדמה לו שהוא קשיא גדולה והבן היטב על כן צריך האדם לסלק מדעתו ולברח מקשיות וחקירות ושטותים ובלבולים רק לחזק את עצמו באמונה לבד כנזכר לעיל
צָרִיךְ לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה וְלִבְלִי לִכְנס בַּחֲקִירוֹת כְּלָל

וְלִבְלִי לְעַיֵּן כְּלָל בִּסְפָרִים שֶׁל מְחַקְּרִים

רַק לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל

וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּדְמֶה לָנוּ שֶׁהַהֲמוֹן עַם הֵם רְחוֹקִים מֵחֲקִירוֹת וְאֵינָם מְחַקְּרִים כְּלָל

אַף עַל פִּי כֵן בֶּאֱמֶת כֻּלָּם הֵם מְערָבִים בַּחֲקִירוֹת

כִּי כָּל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ לוֹ חֲקִירוֹת

וַאֲפִילּוּ קְטַנִּים בָּאִים עַל מַחֲשַׁבְתָּם חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים

אֲבָל בֶּאֱמֶת צָרִיךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לִזָּהֵר מְאד לְהַרְחִיק הַחֲקִירוֹת מִלִּבּוֹ

וּלְהַשְׁלִיכָם מִלִּבּוֹ לְגַמְרֵי לִבְלִי לִהְיוֹת חַס וְשָׁלוֹם, שׁוּם חַקְרָן כְּלָל

רַק לְהַאֲמִין בַּה' וּבְצַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל

כִּי כְּבָר זָכִינוּ לְקַבֵּל תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה עַל יְדֵי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

וּכְבָר הָיָה לָנוּ צַדִּיקִים רַבִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים בְּכָל דּוֹר וָדוֹר

וְרָאוּי לָנוּ לִסְמךְ עֲלֵיהֶם בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת

וְלֵילֵךְ בְּעִקְּבוֹתָם לְהַאֲמִין בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בִּפְשִׁיטוּת וּלְקַיֵּם תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו כַּאֲשֶׁר מָסְרוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים

וּכְשֶׁאָדָם הוֹלֵךְ בִּתְמִימוּת בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת

יָכוֹל לִזְכּוֹת שֶׁיַּעֲזר לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁיָּבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה מֵחָכְמָה

כִּי בֶּאֱמֶת חָכְמָה דִּקְדֻשָּׁה הוּא לְמַעְלָה מֵאֱמוּנָה

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן אָנוּ צְרִיכִים לִבְלִי לֵילֵךְ בְּחָכְמוֹת וַחֲקִירוֹת רַק בֶּאֱמוּנָה לְבַד

כִּי אֱמוּנָה הוּא דָּבָר חָזָק מְאד

וַאֲזַי כְּשֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמוּנָה לְבַד בְּלִי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת

אֲזַי זוֹכֶה לָבוֹא לִבְחִינַת רָצוֹן שֶׁהוּא לְמַעְלָה אֲפִילּוּ מֵחָכְמָה

דְּהַיְנוּ שֶׁיִּזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה לוֹ רָצוֹן מֻפְלָג חָזָק מְאד אֵלָיו יִתְבָּרַךְ

בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ מְאד

עַד שֶׁלּא יֵדַע מַה לַּעֲשׂוֹת כְּלָל מִגּדֶל הַהִשְׁתּוֹקְקוּת. וְיִצְעַק וְכוּ'

אַךְ יֵשׁ חַקְרָן שֶׁהוּא בְּתוֹךְ לֵב בְּנֵי אָדָם

דְּהַיְנוּ הַבַּעַל דָּבָר שֶׁהוּא מַכְנִיס חֲקִירוֹת בְּלֵב הָאָדָם

וּצְרִיכִין לְהַכְנִיעוֹ וּלְגָרְשׁוֹ

לְגָרֵשׁ מִלִּבּוֹ כָּל הַחֲקִירוֹת וּלְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְדַע כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם מַכְנִיסִים כְּפִירוֹת בְּאָדָם

וְיֵשׁ שֶׁבָּאִים עֲלֵיהֶם מַחֲשָׁבוֹת עַל הָאֱמוּנָה

מֵחֲמַת שֶׁלּא נוֹלְדוּ בִּקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי

וְיֵשׁ שֶׁהוֹסִיפוּ עַל זֶה מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים שֶׁעָשׂוּ בְּעַצְמָם

כִּי יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁהֵם מַזִּיקִים וּפוֹגְמִים אֶת הָאֱמוּנָה כַּנַּ"ל

וְלָזֶה צְרִיכִין בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר

שֶׁמִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ חֲקִירוֹת וּמַחֲשָׁבוֹת אֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם

רָאוּי לוֹ לְהִתְבַּיֵּשׁ מְאד עַל אֲשֶׁר נוֹלַד בְּגַשְׁמִיּוּת כָּזֶה אוֹ שֶׁעָשָׂה מַעֲשִׂים כָּאֵלּוּ שֶׁבָּא לָזֶה שֶׁיָּבוֹאוּ לוֹ מַחֲשָׁבוֹת כְּנֶגֶד אֱמוּנָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה

"וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת כָּל הָאָרֶץ" כִּי "מְלא כָּל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"

וְעָלָיו בָּאִים מַחֲשָׁבוֹת חַס וְשָׁלוֹם, לְגָרְשׁוֹ וּלְעָקְרוֹ חַס וְשָׁלוֹם, מֵאֱלהִים חַיִּים

אֲשֶׁר הוּא חֵי הַחַיִּים יִתְבָּרַךְ וְיִתְעַלֶּה שְׁמוֹ

וְאֵין צָרִיךְ לְבָאֵר גּדֶל הַבּוּשָׁה שֶׁרָאוּי שֶׁיִּהְיֶה לוֹ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ חַס וְשָׁלוֹם

וְעַל יְדֵי בּוּשָׁה וְלֵב נִשְׁבָּר עַל יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ וּמְשַׁבֵּר הַחֲקִירוֹת וְהַמַּחֲשָׁבוֹת הַנַּ"ל

וּבֶאֱמֶת אֱמוּנָה הוּא עִנְיָן חָזָק מְאד

וְחַיָּיו חֲזָקִים מְאד עַל יְדֵי אֱמוּנָה

כִּי כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה אֲפִילּוּ כְּשֶׁבָּאִים עָלָיו יִסּוּרִים חַס וְשָׁלוֹם

אֲזַי יוּכַל לְנַחֵם עַצְמוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלָיו וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים הֵם לוֹ לְטוֹבָה וּלְכַפָּרָה

וּבַסּוֹף יֵיטִיב לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בָּעוֹלָם הַזֶּה אוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא

אֲבָל מְחַקֵּר שֶׁאֵין לוֹ אֱמוּנָה

כְּשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ וּלְנַחֵם אֶת עַצְמוֹ

וְהַמַּשְׂכִּיל יָבִין דְּבָרִים אֵלּוּ מֵאֵלָיו וְיָבִין דָּבָר מִתּוֹךְ דָּבָר

כִּי אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר הַכּל בִּכְתָב

וְהַכְּלָל שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה בְּלִי שׁוּם חֲקִירוֹת כְּלָל

וּבָזֶה יִהְיֶה חָזָק לְעוֹלָם

בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא וּלְעוֹלָם לא יִמּט אַשְׁרֵי לוֹ

גַּם זאת צָרִיךְ לָדַעַת

שֶׁיֵּשׁ נְשָׁמוֹת כְּשֵׁרוֹת שֶׁנּוֹלְדוּ בְּכַשְׁרוּת וְגַם לא קִלְקְלוּ מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁאֵין בָּאִים עֲלֵיהֶם כְּלָל מַחֲשָׁבוֹת כָּאֵלּוּ

וַאֲפִילּוּ כְּשֶׁמְּדַבְּרִים בִּפְנֵיהֶם מֵעִנְיָנִים אֵלּוּ לא אִכְפַּת לָהֶם כְּלָל

וְאֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתָּם כְּלָל

וְזֶה דּוֹמֶה כְּמוֹ שֶׁמְּדַבְּרִים מִתַּאֲוָה הַיָּדוּעַ בִּפְנֵי סָרִיס

שֶׁבְּוַדַּאי אֵינוֹ מְבַלְבֵּל דַּעְתּוֹ כְּלָל

כֵּן אֵלּוּ הָאֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים הַנַּ"ל אֵינָם שׁוֹמְעִים כְּלָל

וְאֵינוֹ נִכְנָס בְּאָזְנֵיהֶם כְּלָל עִנְיְנֵי חֲקִירוֹת וּבִלְבּוּלִים הַנַּ"ל

וּבֶאֱמֶת הַקֻּשְׁיוֹת וְהַחֲקִירוֹת שֶׁל הַהֲמוֹן עַם הֵם שְׁטוּתִים גְּדוֹלִים וְאֵינָם קֻשְׁיוֹת כְּלָל

וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁהוֹלְכִים עִם אֵיזֶה קֻשְׁיָא זְמַן רַב

וּבֶאֱמֶת הַקֻּשְׁיָא שֶׁלּוֹ הוּא תֵּרוּץ

רַק מֵחֲמַת שֶׁאֵין לוֹ דַּעַת נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא

כְּמוֹ לְמָשָׁל שֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַתִּינוֹק

שֶׁנִּשְׁבַּר הַזְּכוּכִית שֶׁל הַחַלּוֹן וְלָקְחוּ הַזְּכוּכִית הַשֵּׁנִי שֶׁאֶצְלוֹ וּקְבָעוּהָ כָּאן

וְאִם כֵּן יִפְרַח הַצִּפּוֹר דֶּרֶךְ הֶחָלָל הַזֶּה שֶׁל זְכוּכִית הַשֵּׁנִי ?!

וּכְשֶׁשּׁוֹאֲלִין אֶת הַתִּינוֹק כָּךְ

דְּהַיְנוּ שֶׁכּוֹלְלִין לוֹ הַתֵּרוּץ עִם הַקֻּשְׁיָא בְּיַחַד

אֲזַי נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַה לְּהָשִׁיב כְּלָל

כִּי נִדְמֶה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה

וּבֶאֱמֶת הַכּל שְׁטוּת

כִּי אַדְּרַבָּא, הַקֻּשְׁיָא שֶׁיִּפְרַח הַצִּפּוֹר הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל שְׁטוּת

כִּי בֶּאֱמֶת אֵין לוֹקְחִין בִּשְׁבִיל זֶה הַזְּכוּכִית הַשֵּׁנִי לִסְתּם

כִּי יִפְרַח דֶּרֶךְ שָׁם

רַק הַתִּינוֹק מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הֲבָנָתוֹ אֵינוֹ מֵבִין שֶׁכּוֹלְלִין לוֹ הַקֻּשְׁיָא עִם הַתֵּרוּץ בְּיַחַד

וְנִדְמָה לוֹ לְקֻשְׁיָא גְּדוֹלָה

כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁנִּכְנָס בְּלִבָּם קֻשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת כָּאֵלּוּ

שֶׁבֶּאֱמֶת זאת הַקֻּשְׁיָא הוּא תֵּרוּץ

אַךְ מֵחֲמַת חֶסְרוֹן הֲבָנָתוֹ נִדְמֶה לוֹ שֶׁהוּא קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה וְהָבֵן הֵיטֵב

עַל כֵּן צָרִיךְ הָאָדָם לְסַלֵּק מִדַּעְתּוֹ

וְלִבְרחַ מִקֻּשְׁיוֹת וַחֲקִירוֹת וּשְׁטוּתִים וּבִלְבּוּלִים

רַק לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בֶּאֱמוּנָה לְבַד כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עו - יִשְׂרָאֵל הֵם נַעֲשִׂים אֲדוֹנִים לְבַעֲלֵיהֶם
...מוהר"ן ח"ב - תורה עו - ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם ישראל הם נעשים אדונים לבעליהם כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה,: 'כל מקום שהם הולכים, נעשים שרים לאדוניהם' כי בכל מקום שהם באין בגלות, בתחלה הם כבושים בגולה אבל אחר כך הם נעשים אדונים לבעליהם כי אחר כך הם כובשים את המקום ההוא, שהם באים בגולה שם כי ישראל הם מרימין ומעלין כל המקומות השפלים והנפולים כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'עתידין בתי תרטיאות וקרקסיאות, שילמדו בהן תורה ברבים' שנאמר "ונשאר גם הוא לאלקינו" וכו' כי ישראל מעלין ומנשאין כל המקומות...
חיי מוהר"ן - תקנג - עבודת השם
...- עבודת השם אות תקנג פעם אחת ספרתי לפניו מענין החסיד מאמשטרדם שהיה מפרסם בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרעמיניץ בחזירתו מארץ ישראל. וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע. השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כל כך כי החסיד הנ"ל התענה הרבה מאד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת רצופים [אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי להרהר אחריהם כלל רק לידע ולהאמין...
תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.
...עצמו היא עצת היצר הרע. מובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת:...
ספר המידות - רחמנות
...- רחמנות חלק א' א. מי שמרחם על עניים, זוכה לראות בנחמות השם יתברך. ב. גם מנצח תמיד. ג. כשאין רחמנות, אזי רעב בא לעולם. ד. גם גזלות נתרבה. ה. מי שמתפלל בכח, זוכה לרחם על עניים. ו. מי שאין לו רחמנות נשתגע. ז. מי שמשלם טובה תחת רעה, מאריך ימים ושנים. ח. על ידי הרחמנות יתבטל ממך תאוות. ט. כשאתה רואה, שאחיך בצרה, ואין אתה עוזר לו, כאלו אתה עשית לו הרעה. י. הרואה חבירו בצער, צריך שיבקש עליו רחמים. יא. על ידי בקשת הרחמים זוכה לעשות שדוכים טובים הגונים. יב. הדן את בני אדם לכף זכות, יזכה לקבל את המועדים...
תאוות אכילה / אכילה לשם שמים ועוד
...תאוות אכילה, מבוסס על מ"ש רבי נחמן מברסלב כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו מהתגלות הרצונות של הבורא שיש בכל דבר. כמו כן אצל הצדיק הגוף קדוש כמו הנשמה, אז הוא אינו חושש מתאוות הגוף, כי אצל הצדיק האמת כל תאוות הגוף הן כולן קודש ואין אצלו חילוק בין תאוות הגוף לתאוות הנשמה, כי הגוף קדוש בקדושת הנשמה. כמו כן במספר מקומות מבואר כי התאוות הן בחינת רעב וצמא. ובכלל, לחם הוא גם בחינת אישה. ואישה היא בחינת גוף. ועקרונית כל תאוות הגוף נכללות...
חיי מוהר"ן - טז - שיחות השיכים להתורות
...להתורות אות טז לענין המקיפים המבארים בהתורה עתיקא סימן כ"א שכל אחד ישיג לעתיד כפי טרחו ויגיעתו וכו' בעבודת ה' אמר שיש עבדות כאלו בזה העולם שזוכין על ידם שגם בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד משה, ואהרון בקש: "אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו" שזה בחינת ענש היבום עין שם יש בזה נפלאות גדולות כי רמז בזה על בתו מרים זכרונה לברכה שהיתה כלתו של הרב הגאון הצדיק וכו' הרב ליבוש מוואלטשיסק זכר צדיק לברכה, שנסע לארץ ישראל עם כל בניו ועל ידי זה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קס - הַדּפֶק דּוֹפֵק וְנוֹקֵשׁ בָּאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קס - הדפק דופק ונוקש באדם הדפק דופק ונוקש באדם. לפעמים הוא נוקש באדם ומזכיר אותו לעבודת השם יתברך בבחינת: "קול דודי דופק" ולפעמים הוא מזכיר את האדם לעברה, חס ושלום כי הדפק בא מן הנשימה והנשימה בא מן האויר על ידי הדבור וכפי הדבור כן נעשה הדפק אם לטוב או להפך
ספר המידות - חיתון
...המידות - חיתון חלק שני א. מי שקשה לו למצא זווגו יאמר בכונה שירת הים. ב. קדוש לבנה סגלה שימצא אדם את זווגו. וסימן לדבר: "לבנה" ב'תולה נ'שאת ל'יום ה'רביעי. ג. על ידי חתון עם תלמיד חכם באים טובות וברכות לאדם. ד. על ידי חתון עם תלמיד חכם נצול מענש הבא, על ידי שיעץ עצות רעות על חברו. ה. על ידי חתון עם תלמיד חכם על ידי זה נתמנים דינים כשרים. ו. מי שקשה לו למצא זווגו, ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים. ז. השדוך שדוברים אף על פי שאינו נגמר השדוך בעצמו, גם זה מן השמים, והשדוך לחוד עושה רשם בו ובה. ח. הכסוי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ו - עַל יְדֵי זֵעָה טוֹבָה, עַל יְדֵי זֶה נַעֲשֶׂה שִׂמְחָה
...זעה טובה, על ידי זה נעשה שמחה על ידי זעה טובה [כגון כשמזיעין על ידי דבר שבקדשה] על ידי זה נעשה שמחה, בחינת: "ושמחת בחגך" בחינת שמחה של יום טוב [ולאו דוקא יום טוב ממש אלא כל יום שהוא בחינת טוב, נקרא יום טוב] כי השמחה על ידי הדמים כי העצבות מן הטחול, וטחול היא עכירות הדמים וכשמתגבר, חס ושלום, עכירת הדמים של הטחול על ידי זה באין חלשות, חס ושלום כי כשהעכירת הדמים הוא במדה בטחול אזי אדרבא הוא טובה מה שהטחול מקבל העכירת הדמים כי נשארין הדמים זכים אבל כשעכירת הדמים של הטחול מתגבר, חס ושלום נעשין חלשות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכא - הָיָה מְחַזֵּק אֶת אֲנָשָׁיו
...ח"ב - תורה קכא - היה מחזק את אנשיו היה מחזק את אנשיו שקבלו לפניו בקבלנא גדולה, על שהם רחוקים מתפילה מאד וקשה עליהם מאד להתפלל והיה מחזק אותם ומנחם אותם בכמה לשונות שלא יפלו בדעתיהן בשביל זה ואמר הלא אצל הגר שנתגיר כמה זכיה הוא אצלו כשזוכה לידע אמירת התבות לבד עד ברוך שאמר ! על כן ראוי לאדם לנחם את עצמו ולשמח את עצמו על אשר על כל פנים הוא זוכה לומר התבות של התפילה ושמעתי שהיה מדבר עם איש פשוט אחד מענין תפילה שקשה מאד להתפלל ונתן לו עצה ואמר לו שיחשב בלבו, שאינו צריך להתפלל כי אם עד ברוך שאמר כי אולי...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 15_02_2026 השעה 11:41:11 - wesi2