ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


מובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ

תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ

שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ

כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת

וַאֲתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ

פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל, עוֹרֵב

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וּמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב'

הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ

וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ

וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ

וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם"

וזה בחינת: "שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב"

וְעַל יְדֵי זֶה: סְלֵק וִיתִב בְּאִילָנָא

שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ"

שֶׁסִּתְרֵי תּוֹרָה

אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל יְדֵי חשֶׁךְ

הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ

דהיינו רבי נחמן מברסלב כותב בפירוש שתפילות של הב לן בני חיי ומזוני הן מצד היצר הרע.

וכאן כותב רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

"על ידי העברות נבראים מחבלים והם צועקים: הב לן מזוני! הב לן חיי! "

דהיינו שעצם זה שהאדם בכלל יש לו רצון למזוני וחיי, זה עצמו נובע מהיצר הרע.

גם כאן כותב רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם

הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְכָל שְׁאָר הַחֶסְרוֹנוֹת

הַכּל הוּא בְּחֶסְרוֹן הַדָּעַת

שזה בעצם בני חיי ומזוני

על פי זה, יש להבין את מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=185 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר

וַאֲזַי כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת

אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים

וְאָז הַתְּפִילָּה בִּבְחִינַת דִּין

וּכְשֶׁהַתְּפִילָּה בִּבְחִינַת דִּין

אָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִילָּה, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הִיא מִבְּחִינַת דִּינִים

שֶׁהֵם מחִין דְּקַטְנוּת

בְּחִינַת אֱלקִים, כַּיָּדוּעַ

וְעַל כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין, חַס וְשָׁלוֹם

בִּתְפִילָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין

וּבוֹלְעִין אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם.

ואז צריך דווקא את בחינת פנחס, דהיינו תפילה במסירות נפש כמובא שם.

**

ואיך בעצם ניתן לעשות זאת?

התשובה היא כאן breslev.eip.co.il/?key=43 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם

וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי, וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעַ

זֶה פַּרְנָסָה

כְּמוֹ 'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ'

הַיְנוּ שֶׁלּא רָצָה לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה

רַק בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ

גַּם כָּל תְּפִילּוֹתָיו לא הָיוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ

אֲפִילּוּ אֵלּוּ תְּפִילּוֹת הַמְפרָשִׁים בַּתְּפִילָּה שֶׁהֵם לְצרֶךְ הַגּוּף

כְּגוֹן "רְפָאֵינוּ" וּ"בָרֵךְ עָלֵינוּ" וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף

לא הָיָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר בַּר חָנָה בִּשְׁבִיל גּוּפוֹ

אֶלָּא בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ

שֶׁהָיָה מְכַוֵּן לְפַרְנָסַת נִשְׁמָתוֹ וְלִרְפוּאָתָהּ

וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעָ

שֶׁשָּׁקַל לַתְּפִילָּה שֶׁהוּא לְצרֶךְ הַגּוּף

וְאַנְחָהּ בִּתְפִילָּה

הַכּל לְצרֶךְ נִשְׁמָתוֹ

כִּי מִמֵּילָא כְּשֶׁנִּתְקָן שָׁם בְּרוּחָנִיּוּת

נִתְקָן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת

***

יחד עם זאת יש לזכור כי כשנשלם הדעת נשלם כל החסרונות. ומצד האמת כאשר האדם זוכה לדעת שלמה, אז התפילה שלו היא עניין אחר לגמרי, והיא לא על צרכי הגוף הגשמי, ולא על צרכי הגוף הרוחני (גוף רוחני = הנשמה).

דהיינו שגם להתפלל על עניינים רוחניים, גם זו אינה שלמות, כי גם תאוות רוחניות הן תאוות.

כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבד וְלֵילֵך בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַך

כִּי יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד כָּל יָמָיו וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה

כְּדֵי לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וּכְרֵסוֹ בְּתַאֲוֹות עוֹלָם הַזֶּה

ויש מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִשְׁתַּדֵּל, כְּדֵי לִזְכוֹת לָעוֹלָם הַבָּא

וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן

שֶׁרוֹצֶה לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וְתַאֲוַותוֹ עִם עוֹלָם הַבָּא

**

לסיכום, כאשר יש לאדם דעת שלמה, אז הוא זוכה לתפילת ה' ממש, שהיא כולה ביטול ודבקות לאין סוף בלבד. שזה עניין אחרי לגמרי.

כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִילָּה

הַיְנוּ בִּיטּוּל וּדְבֵקוּת לְאֵין סוֹף

כִּי אֵין סוֹף

הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה

וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה

[הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל

כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל]

הוּא בְּחִינַת תְּפִילָּה דְּבֵקוּת

שֶׁהוּא רַק בִּיטּוּל לְהָאֵין סוֹף

ולזה זוכים אחרי... וכולי...

וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ

עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך.

כי שורש התפילה הוא מבחינת לפני הבריאה. ושורש התורה הוא מבחינת אחרי הבריאה.

ותפילה של צדיק אמיתי היא עניין אחר לגמרי, כי היא מעל הדיבור ומעל המחשבה, מאחר שבעצם מדובר על לפני הבריאה.

**

ומהי תפילתו של הצדיק האמת?

התפילה של הצדיק האמת היא בחינת "ביטול המוחין" שרבי נחמן מברסלב מביא במספר מקומות. דהיינו כאשר הנשמה של הצדיק נכללת לגמרי בא"ס, ושם יש רק שתיקה לגמרי, ללא שום דיבור.

וכאשר הצדיק חוזר אל המוחין, זו בחינת תורה, בחינת בריאת העולם וכולי.

לדוגמא: כאשר רבי נחמן מברסלב אמר "איני יודע" זו בחינת התפילה שלו. כי איני יודע זו בחינת הכללות בא"ס, בבחינת מטי ולא מטי. ששם אין ידיעה אלא רק דבקות. וזו תפילה אמיתית.

*

כאן breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ

וְאָמַר כִּי עִקָּר הַתְּפִילָּה הִיא דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וכאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וְ'נִשְׁמָע' הֵם בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת

בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה

שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת כָּל מִצְוָה

שֶׁהֵם בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל

שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲבד בָּזֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת תְּפִילָּה, שֶׁהִיא דְבֵקוּת

כִּי 'שְׁמִיעָה תָּלְיָא בְּלִבָּא'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁמֵעַ"

וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִילָּה

הַיְנוּ בִּיטּוּל וּדְבֵקוּת לְאֵין סוֹף

כִּי אֵין סוֹף

הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה

וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה

[הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל

כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל]

הוּא בְּחִינַת תְּפִילָּה דְּבֵקוּת

שֶׁהוּא רַק בִּיטּוּל לְהָאֵין סוֹף

ואם תעיין שם בתורה כב הנ"ל ובעוד מקומות שהובאו כאן בפורום, תראה שהתפילה היא כולה בחינת לפני הבריאה שהיא בחינת שתיקה.

**

ואם נחדד, אז אצל הצדיק האמת, בכל דבר ודבר שהוא עושה, הוא תמיד באמצע לימוד תורת ה ממש ובאמצע תפילת ה ממש.

כי באין סוף התורה והתפילה הם אחד והכל אחד. וזו שלמות הדבקות.


תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג והנסיעה לקאמיניץ היתה פליאה גדולה מאד וכל העולם אמרו פרושים על זה קצת דורשין לשבח וקצת וכו' אבל כלם טעו אפילו אותן שאמרו לשבח לא כונו כונתו כלל ואפילו אותן שידעו קצת מחמת שהוא בעצמו גלה להם איזה רמז אף על פי כן לא ידעו כונתו בשלמות וכבר אמר דבר נאה על זה על מה שהעולם טועין עצמן בו תמיד בכל מה שהוא עושה וכו'... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו
חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אות רצא אמר לרבי יודל ורבי שמואל אייזיק זכרונו לברכה כשהיו נוסעים אליו מדאשוב למעדוועדיווקע ופעם אחת היו רוצים לצאת לסביבות מעדוועדיוקע כדי להיות סמוכים אליו תמיד וכן עשו. אז אמר שהוא מתגעגע מאד אחר הדרכים שלהם שהיו נוסעים בהם אליו. ואמר שבכל פסיעה ופסיעה שלהם כשנסעו אליו נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה. ואמרו לו הלא גם כמה יגיעות יש לנו וכמה פסיעות אנו הולכין קדם ששוכרין העגלה לנסע. השיב בודאי גם זה בכלל כי גם מאלו הפסיעות נברא מלאך מכל פסיעה ופסיעה. ובערב ראש השנה האחרון באומין דבר מזה ואמר בזו הלשון. [אחלי שא... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - רסח - גדולת נוראות השגתו
חיי מוהר"ן - רסח - גדולת נוראות השגתו אות רסח אמר אני יכול לקבל ממון הרבה בלי שעור ולא יהיה אצלי שום שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו אות רסט יום ד' דאלול תקס"ט ברסלב. אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל כי מדת ענווה היא לב... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת התלוצץ מזה ואמר שעל זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר הרבה מענין מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל וכמבאר מזה בספר הא"ב אל תכנס עם פתוייך בטו... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכד - אֲפִלּוּ הָרְחוֹקִים מִן הַצַּדִּיק
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכד - אפלו הרחוקים מן הצדיק אפילו הרחוקים מן הצדיק הם מקבלין חיות והארה מן הצדיק על ידי שמכסה עליהם כמו האילן, שיש לו ענפים וקלפה ועלין וכלם שואבין חיות מן האילן ויש עשבים שרחוקים מן האילן ונדמה שאין מקבלין חיות מהאילן ובאמת גם הם מקבלין חיות ממנו כי האילן מגן עליהם ומצילן מן השמש כן יש אצל הצדיק בחינת עלין וענפים וכו' כמו שמבאר במקום אחר [בסימן ס"ו אות א]. ואפילו הרחוקים מקבלין חיות ממנו על ידי שמכסה עליהם כמו האילן כנ"ל.... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יא - כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יא - כשאדם מתפלל בשדה דע, כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפילה ומסיעין לו, ונותנין לו כח בתפילתו וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה, בחינת: "שיח השדה" שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפילתו "ויצא יצחק לשוח בשדה" שתפילתו היתה עם סיוע וכח השדה שכל עשבי השדה נתנו כח וסיוע בתפילתו כנ"ל שבשביל זה נקראת התפילה שיחה כנ"ל ועל כן בקללה נאמר: "והאדמה לא תתן את יבולה" כי כל יבול הארץ צריכין לתן כח וסיוע בתוך התפילה וכשיש פגם ועכוב על זה, אזי נאמר: "והאדמה לא תתן את יבולה" כי אפילו כשאינו מתפלל בשדה, נותנים גם כן יבול הארץ ס... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מִדַּת הַיִּרְאָה בְּעַצְמָהּ הִיא יְרֵאָה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמח - מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך מדת היראה בעצמה היא יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וזאת היראה היא גם כן יראה מהשם יתברך ואם כן יש לה גם כן יראה וכן נכלל יראה אחת בחברתה, למעלה למעלה עד אין סוף וזה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'מה שעשתה ענווה עקב לסלותא עשתה חכמה עטרה על ראשה שנאמר: "עקב ענווה יראת ה', ראשית חכמה יראת ה'" נמצא שעקב הענווה היא יראה וכן "ראשית חכמה" היא גם כן יראה נמצא שיש יראה למעלה מיראה כי היראה בעצמה יש לה גם כן יראה וכן למעלה למעלה עד אין סוף כנ"ל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא, סליקו דמחשבה דעלמא דאתי] ב. ובחינה זו... לחץ להמשך...
איך ניתן לצאת מהחלל הפנוי בשלום?
איך ניתן לצאת מהחלל הפנוי בשלום? בהמשך למה שהתבאר כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=86 שמהשאלות של החלל הפנוי אי אפשר לצאת מהן על ידי שכל בשום אופן, יחד עם זאת אם כבר נפלת לשם, עליך לדעת כי יש רק עוד תקנה אחת ויחידה לצאת משם. והיא על ידי שתיקה. שתיקה היינו שהאדם שותק ולא מנסה להכריח את עצמו למצוא תשובה עם השכל, שזו בחינת שתיקה. ועל ידי זה ורק על ידי זה, אפשר לצאת גם מהחלל הפנוי ללא שום פגע. ולכן אמר השי"ת למשה "שתוק כך עלה במחשבה", כי על ידי השתיקה עושים עליית עולמות, כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=504 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלד - ס... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כט
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כט וזה האיש שבזה אותו מאד בסטנבול נפטר מיד בביאתו לביתו ושאל האיש הנ"ל שהיה עמו את רבנו זכרונו לברכה הלא כתיב גם ענוש לצדיק לא טוב ? והשיב לו משל על זה. שהיה מלך אחד, ואהב אחד מבני השררות וחבב אותו וקרבו בכל מיני אהבה וחבוב ואחר כך כשהגדיל, העז נגד המלך ואמר המלך. תדע, שאף על פי שאני אוהב אותך מאד אף על פי כן אי אפשר לי לעבר על דת ומשפט המלכות ומשפטך חרוץ למיתה ותכף צוה המלך לסגרו בכבלי ברזל ונתנו בבית הסהר והתחיל זה הבן שררה לציר בדעתו היסורים שלו שיהיה לו מן המיתה וראה שצערו לא ימשך זמן הרבה כי אם ע... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.0469 שניות
עכשיו 19_12_2018 השעה 13:18:29
wesi2