ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.


מובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז

וַאֲתָא תַּנִּינָא וּבְלַעָהּ

תַּנִּינָא זֶה בְּחִינַת נָחָשׁ

שֶׁמֵּסִית אֶת הָאָדָם שֶׁיִּתְפַּלֵּל לְתוֹעֶלֶת עַצְמוֹ

כְּמוֹ: הַב לָנָא חַיֵּי וּמְזוֹנָא, אוֹ שְׁאָר תּוֹעֶלֶת

וַאֲתֵי פּוּשְׁקַנְצָא וּבְלַעֵהּ

פֵּרֵשׁ רַבֵּנוּ שְׁמוּאֵל, עוֹרֵב

וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'מִי שֶׁמַּשְׁחִיר פָּנָיו כְּעוֹרֵב וּמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה אַכְזָרִי עַל בָּנָיו כְּעוֹרֵב'

הַיְנוּ שֶׁמִּתְפַּלֵּל בְּלִי שׁוּם כַּוָּנַת תּוֹעֶלֶת עַצְמוֹ

וְאֵינוֹ חוֹשֵׁב לִכְלוּם אֶת עַצְמוֹ

וְנִתְבַּטֵּל כָּל עַצְמוּתוֹ וְגַשְׁמִיּוּתוֹ

וְנִתְבַּטֵּל כְּאִלּוּ אֵינוֹ בָּעוֹלָם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם"

וזה בחינת: "שְׁחוֹרוֹת כְּעוֹרֵב"

וְעַל יְדֵי זֶה: סְלֵק וִיתִב בְּאִילָנָא

שֶׁזּוֹכֶה לִבְחִינוֹת תּוֹרָה שֶׁבְּנִסְתָּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "יָשֶׁת חשֶׁךְ סִתְרוֹ"

שֶׁסִּתְרֵי תּוֹרָה

אָדָם זוֹכֶה לָהֶם עַל יְדֵי חשֶׁךְ

הַיְנוּ מְסִירַת נֶפֶשׁ

דהיינו רבי נחמן מברסלב כותב בפירוש שתפילות של הב לן בני חיי ומזוני הן מצד היצר הרע.

וכאן כותב רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

"על ידי העברות נבראים מחבלים והם צועקים: הב לן מזוני! הב לן חיי! "

דהיינו שעצם זה שהאדם בכלל יש לו רצון למזוני וחיי, זה עצמו נובע מהיצר הרע.

גם כאן כותב רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים

וְכָל הַחֶסְרוֹנוֹת שֶׁיֵּשׁ לְאָדָם

הֵן פַּרְנָסָה אוֹ בָּנִים אוֹ בְּרִיאוּת הַגּוּף וְכָל שְׁאָר הַחֶסְרוֹנוֹת

הַכּל הוּא בְּחֶסְרוֹן הַדָּעַת

שזה בעצם בני חיי ומזוני

על פי זה, יש להבין את מ"ש כאן breslev.eip.co.il/?key=185 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר

וַאֲזַי כְּשֶׁנִּפְגָּם הָרַחֲמָנוּת וְהַדַּעַת

אֲזַי אִי אֶפְשָׁר לְהִתְפַּלֵּל בִּבְחִינַת רַחֲמִים וְתַחֲנוּנִים

וְאָז הַתְּפִילָּה בִּבְחִינַת דִּין

וּכְשֶׁהַתְּפִילָּה בִּבְחִינַת דִּין

אָז הַסִּטְרָא אָחֳרָא בּוֹלַעַת אֶת הַתְּפִילָּה, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי עִקָּר יְנִיקַת הַסִּטְרָא אָחֳרָא הִיא מִבְּחִינַת דִּינִים

שֶׁהֵם מחִין דְּקַטְנוּת

בְּחִינַת אֱלקִים, כַּיָּדוּעַ

וְעַל כֵּן הֵם נֶאֱחָזִין, חַס וְשָׁלוֹם

בִּתְפִילָּה זוֹ שֶׁהִיא בְּחִינַת דִּין

וּבוֹלְעִין אוֹתָהּ, חַס וְשָׁלוֹם.

ואז צריך דווקא את בחינת פנחס, דהיינו תפילה במסירות נפש כמובא שם.

**

ואיך בעצם ניתן לעשות זאת?

התשובה היא כאן breslev.eip.co.il/?key=43 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יד - לְהַמְשִׁיךְ שָׁלוֹם בָּעוֹלָם

וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי, וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעַ

זֶה פַּרְנָסָה

כְּמוֹ 'מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ פַּת בְּסַלּוֹ'

הַיְנוּ שֶׁלּא רָצָה לַעֲסֹק בְּשׁוּם עֵסֶק מֵעִסְקֵי עוֹלָם הַזֶּה

רַק בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ

גַּם כָּל תְּפִילּוֹתָיו לא הָיוּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל לְקַשֵּׁר נִשְׁמָתוֹ

אֲפִילּוּ אֵלּוּ תְּפִילּוֹת הַמְפרָשִׁים בַּתְּפִילָּה שֶׁהֵם לְצרֶךְ הַגּוּף

כְּגוֹן "רְפָאֵינוּ" וּ"בָרֵךְ עָלֵינוּ" וּשְׁאָר צָרְכֵי הַגּוּף

לא הָיָה כַּוָּנָתוֹ שֶׁל רַבָּה בַּר בַּר חָנָה בִּשְׁבִיל גּוּפוֹ

אֶלָּא בִּשְׁבִיל נִשְׁמָתוֹ

שֶׁהָיָה מְכַוֵּן לְפַרְנָסַת נִשְׁמָתוֹ וְלִרְפוּאָתָהּ

וְשַׁקְלֵית לְסַלְתָּאִי וְאַנַּחְתִּיהָ בְּכַוְתָא דִּרְקִיעָ

שֶׁשָּׁקַל לַתְּפִילָּה שֶׁהוּא לְצרֶךְ הַגּוּף

וְאַנְחָהּ בִּתְפִילָּה

הַכּל לְצרֶךְ נִשְׁמָתוֹ

כִּי מִמֵּילָא כְּשֶׁנִּתְקָן שָׁם בְּרוּחָנִיּוּת

נִתְקָן גַּם בְּגַשְׁמִיּוּת

***

יחד עם זאת יש לזכור כי כשנשלם הדעת נשלם כל החסרונות. ומצד האמת כאשר האדם זוכה לדעת שלמה, אז התפילה שלו היא עניין אחר לגמרי, והיא לא על צרכי הגוף הגשמי, ולא על צרכי הגוף הרוחני (גוף רוחני = הנשמה).

דהיינו שגם להתפלל על עניינים רוחניים, גם זו אינה שלמות, כי גם תאוות רוחניות הן תאוות.

כמובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=214 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה לז - עִקָּר הַתַּכְלִית הוּא רַק לַעֲבד וְלֵילֵך בְּדַרְכֵי ה' לִשְׁמוֹ יִתְבָּרַך

כִּי יֵשׁ מִי שֶׁעוֹבֵד כָּל יָמָיו וְרוֹדֵף אַחַר תַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה

כְּדֵי לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וּכְרֵסוֹ בְּתַאֲוֹות עוֹלָם הַזֶּה

ויש מִי שֶׁעוֹבֵד וּמִשְׁתַּדֵּל, כְּדֵי לִזְכוֹת לָעוֹלָם הַבָּא

וְגַם זֶהוּ נִקְרָא מִלּוּי בֶּטֶן

שֶׁרוֹצֶה לְמַלְאוֹת בִּטְנוֹ וְתַאֲוַותוֹ עִם עוֹלָם הַבָּא

**

לסיכום, כאשר יש לאדם דעת שלמה, אז הוא זוכה לתפילת ה' ממש, שהיא כולה ביטול ודבקות לאין סוף בלבד. שזה עניין אחרי לגמרי.

כמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִילָּה

הַיְנוּ בִּיטּוּל וּדְבֵקוּת לְאֵין סוֹף

כִּי אֵין סוֹף

הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה

וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה

[הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל

כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל]

הוּא בְּחִינַת תְּפִילָּה דְּבֵקוּת

שֶׁהוּא רַק בִּיטּוּל לְהָאֵין סוֹף

ולזה זוכים אחרי... וכולי...

וראה גם כאן: breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ

עקר התפילה היא דבקות להשם יתברך.

כי שורש התפילה הוא מבחינת לפני הבריאה. ושורש התורה הוא מבחינת אחרי הבריאה.

ותפילה של צדיק אמיתי היא עניין אחר לגמרי, כי היא מעל הדיבור ומעל המחשבה, מאחר שבעצם מדובר על לפני הבריאה.

**

ומהי תפילתו של הצדיק האמת?

התפילה של הצדיק האמת היא בחינת "ביטול המוחין" שרבי נחמן מברסלב מביא במספר מקומות. דהיינו כאשר הנשמה של הצדיק נכללת לגמרי בא"ס, ושם יש רק שתיקה לגמרי, ללא שום דיבור.

וכאשר הצדיק חוזר אל המוחין, זו בחינת תורה, בחינת בריאת העולם וכולי.

לדוגמא: כאשר רבי נחמן מברסלב אמר "איני יודע" זו בחינת התפילה שלו. כי איני יודע זו בחינת הכללות בא"ס, בבחינת מטי ולא מטי. ששם אין ידיעה אלא רק דבקות. וזו תפילה אמיתית.

*

כאן breslev.eip.co.il/?key=297 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קכ - לא יִתְפַּלֵּל עִם כַּוָּנוֹת, רַק יְכַוֵּן פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת כִּפְשׁוּטוֹ

וְאָמַר כִּי עִקָּר הַתְּפִילָּה הִיא דְּבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וכאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם

וְ'נִשְׁמָע' הֵם בְּחִינַת נִסְתָּרוֹת

בְּחִינַת דִּבּוּרֵי הַתּוֹרָה

שֶׁהֵם הַדִּבּוּרִים שֶׁל הַתּוֹרָה שֶׁסְּבִיבוֹת כָּל מִצְוָה

שֶׁהֵם בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל

שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ אֵיךְ לַעֲבד בָּזֶה אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּחִינַת תְּפִילָּה, שֶׁהִיא דְבֵקוּת

כִּי 'שְׁמִיעָה תָּלְיָא בְּלִבָּא'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָתַתָּ לְעַבְדְּךָ לֵב שׁמֵעַ"

וַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב זוֹ תְּפִילָּה

הַיְנוּ בִּיטּוּל וּדְבֵקוּת לְאֵין סוֹף

כִּי אֵין סוֹף

הוּא בְּחִינַת מַה שֶּׁאֵין בּוֹ תְּפִיסָה

וּמֵאַחַר שֶׁאֵין לוֹ תְּפִיסָה בָּזֶה

[הַיְנוּ בְּדִבּוּרֵי הַתּוֹרָה הַנַּ"ל

כִּי הוּא בְּחִינַת נִסְתָּר כַּנַּ"ל]

הוּא בְּחִינַת תְּפִילָּה דְּבֵקוּת

שֶׁהוּא רַק בִּיטּוּל לְהָאֵין סוֹף

ואם תעיין שם בתורה כב הנ"ל ובעוד מקומות שהובאו כאן בפורום, תראה שהתפילה היא כולה בחינת לפני הבריאה שהיא בחינת שתיקה.

**

ואם נחדד, אז אצל הצדיק האמת, בכל דבר ודבר שהוא עושה, הוא תמיד באמצע לימוד תורת ה ממש ובאמצע תפילת ה ממש.

כי באין סוף התורה והתפילה הם אחד והכל אחד. וזו שלמות הדבקות.


תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמא - כְּשֶׁיֵּשׁ דִּינִים, חַס וְשָׁלוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמא - כשיש דינים, חס ושלום כשיש דינים, חס ושלום אזי המדת הדין היה מכלה את האדם, חס ושלום אבל המדת הדין אין לה כח לכלות לגמרי כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'חצי כלים והם אינם כלים' אבל האדם יש לו כח לכלות לגמרי את חברו, חס ושלום ועל כן כשיש דינים על אדם אחד, חס ושלום ובא אדם אחר ועומד וחולק עליו אזי מדת הדין מסתלק ממנו כי הם רוצים יותר שינקם בו האדם כי יש לו כח כנ"ל על כן מי שהוא צדיק גדול ומשגיח בתקון העולם הוא חולק לפעמים בכונה על צדיק אחד כדי לסלק מעליו מדת הדין כנ"ל כי יסמכו עליו שהוא ינקם יותר אבל אחר כך הוא עושה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רכג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
שיחות הר"ן - אות רכג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה בענין שהיו מספרים לפני רבנו זכרונו לברכה והיו משבחים מאד את פרוש רש"י ושאין צריכין ללמד פרוש אחר על המקרא על פי פשוט כי שאר הפשטנים רבם הולכים על פי דרכי החקירות וכו' [כונת הדבר כי יש כמה פשטנים שהם כנגד דברי רבותינו זכרונם לברכה והם הולכים על פי דרכי החקירה קצת בכמה מקומות ואלו הפשטנים אין צריכין ללמד אותם כי אם רק פרוש רש"י זכרונו לברכה] ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה: זה אינך יודע שרש"י זכרונו לברכה, הוא כמו אחיה של התורה הקדושה כי כל תינוקות של בית רבן וכל ישראל כלם לומדים את התורה שבכתב ושבע... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קצא - נסיעתו וישיבתו באומן
חיי מוהר"ן - קצא - נסיעתו וישיבתו באומן אות קצא יום ג' ח"י תשרי שני דחל המועד סוכות לעת ערב שנת תקע"א נלקח ארון אלהים ונסתלק אור ישראל כבוד אדוננו מורנו ורבנו בוצינא עלאה בוצינא קדישא יקירא אור הגנוז והצפון מורנו רבי נחמן זכר צדיק וקדוש לברכה ונקבר למחרתו ביום רביעי באומין במקום אשר בחר לו בו בחיים חיותו כמבאר בזה הספר ספורי דבריו אשר מבאר בהם בפרוש שהוטב בעיניו לשכב באומין מחמת שהיה שם קדוש השם הרבה מאד כמפרסם. גם עקר הסתלקותו מחמת הקדושים שנהרגו שם כאשר הבננו מדבריו שספר באומין שיש שם רבבות נשמות שהוא צריך להעלותן. גם ביום שני ראשון דחל המועד... לחץ להמשך...
היכלי התמורות. מה הם? האם אתה בהיכלי התמורות?
היכלי התמורות. מה הם? האם אתה בהיכלי התמורות? breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה דע שיש חדרי תורה ומי שזוכה להם כשמתחיל לחדש בתורה, הוא נכנס בהחדרים ונכנס מחדר לחדר ומחדר לחדר כי בכל חדר וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד אשרי חלקו אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי יש כמה וכמה חדושין שאינם באים משם רק מהיכלי התמורות כי את זה לעמת זה עשה אלהים ואף שנדמה לאדם להשגה גדולה אף על פי כ... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא על פסוק זה ה' אלקי דא שרותא דמהמנותא, סליקו דמחשבה דעלמא דאתי] ב. ובחינה זו... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין בני הנעורים שעל פי הרב מבלבל אותם בתפילתם מחמת שלא זכו להתקדש כראוי בקדשת הזווג ועל כן כשעומדין אחר כך להתפלל קשה עליהם מאד להתפלל והוא זכרונו לברכה, הזהיר על זה כמה פעמים לבלי לפל בדעתו מזה כלל ומה דהוה הוה ובשעת התפילה צריכין לשכח הכל לגמרי ולהתגבר להתפלל בשמחה כראוי תמיד איך שהוא ואמר: שעל זה 'הצטער אבא בנימין, על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' 'מטה' הוא לשון זווג וזהו 'על תפילתי שתהא סמוכה למטתי' שאוכל להתפלל אחר כך בסמוך מיד ולא יבלבל הענין הזה את תפילתי כלל... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קכג
שיחות הר"ן - אות קכג מענין קצת אנשים שמתקרבים לעבודת השם יתברך ואחר כך מתרחקין ענה ואמר אף על פי כן יקר אצל השם יתברך ההתקרבות בעצמו אף לפי שעה אף על פי שאחר כך נעשה מה שנעשה, חס ושלום ואמר הלא על שעת מתן תורה נאמר: "לבבתני באחת מעיניך" ואיתא במדרש: "מהו באחת מעיניך אלא שבעין השנית כבר היו מסתכלין על העגל" נמצא שבשעת מתן תורה כבר היה דעתם לפרש חס ושלום ואף על פי כן היה יקר בעיני השם יתברך מאד ההתקרבות בעצמו כמו שכתוב "לבבתני באחת מעיניך" כי זה בעצמו יקר מאד בעיני השם יתברך... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צז - לְעִנְיַן מַעֲלַת הַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צז - לענין מעלת השיחה בינו לבין קונו עוד שמעתי בשמו לענין מעלת השיחה בינו לבין קונו, שאמר שעל תפילות ותחנות ובקשות הסדורות מכבר כבר יודעין מהם כל המחבלים והמקטרגים והם אורבים על הדרכים של אלו התפילות מחמת שיודעים מהם מכבר כמו, למשל, על הדרך הכבושה, הידוע ומפרסם לכל שם אורבים רוצחים וגזלנים תמיד מחמת שיודעים מדרך זה כבר אבל כשהולכין בנתיב ודרך חדש, שאינו נודע עדין שם אינם יודעים לארב שם כלל כמו כן לענין הנ"ל כי השיחה שמדבר האדם עצמו בינו לבין קונו הוא דרך חדש ותפילה חדשה שהאדם אומרה מלבו מחדש על כן אין המקטרגים מצויים כל... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות ז
שיחות הר"ן - אות ז טוב מאד מי שיכול לשפך שיחו לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים כבן המתחטא לפני אביו כי הלא השם יתברך כבר קראנו בנים כמו שכתוב: "בנים אתם לה' אלקיכם" על כן טוב מאד לפרש שיחתו וצערו לפניו יתברך כבן שקובל לפני אביו בתנועות של חן ורחמים ואף אם נדמה להאדם שלפי מעשיו אינו כבן לפניו יתברך עם כל זה הלא השם יתברך קראנו בנים כנ"ל [כי בין כך ובין כך קרויים לך בנים] ואם עתה הוא מגרש אותי חס ושלום, מבחינת בן הטוב בעיניו יעשה עלי לעשות את שלי לעשות עצמי כבן כנ"ל ומה טוב כשיכול לעורר לבו בתחנונים עד שיבכה ויוריד דמעות כבן לפני אביו ושמעתי מעשה מ... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כב
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כב וגדל עצם הסכנות שהיה להם בחזירתם אי אפשר לספר כי היו על הספינה הזו של מלחמה שהיתה מלאה ישמעאלים והם היו רק שני יהודים לבד ודרך הישמעאלים, בפרט אנשי מלחמה לתפס יהודים ולמכרם במרחקים לעבדים והיה לרבנו זכרונו לברכה, פחד גדול מזה ואמר: שהתחיל לחשב בעצמו מה יעשה אם יוליכו אותו לאיזה מקום על הים שאין שם יהודי וימכרו אותו שם, ומי ידע מזה ? והיה לו צער גדול, איך יוכל לקים שם את מצוות התורה ? והתחיל לחשב בדעתו בענין זה עד שזכה שבא על השגה שיוכל לעבד את השם יתברך אפילו כשלא יוכל, חס ושלום, לקים המצוות כי השי... לחץ להמשך...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה במאמרים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן



קבל תכנים נוספים שיעניינו אותך...




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.2969 שניות
עכשיו 22_05_2019 השעה 05:38:10
wesi2