ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - תקנג - עבודת השם
אות תקנג פעם אחת ספרתי לפניו מענין החסיד מאמשטרדם שהיה מפרסם בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרעמיניץ בחזירתו מארץ ישראל. וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע. השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כל כך כי החסיד הנ"ל התענה הרבה מאד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת רצופים [אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי להרהר אחריהם כלל רק לידע ולהאמין שכל דבריהם אמת וצדק ונאמנים דבריהם וכו'] שמעתי שפעם אחת ספרו לפניו זכרונו לברכה אודות הרב דקהלת ברדיטשוב שלא רצה לילך למקוה בבקר של חג השבועות עד שיראו לו המרכבה שראה יחזקאל. והתפלאו העולם מאד על זה וגער בהם רבנו זכרונו לברכה ואמר ומה זאת לפלא כל כך בעיניכם הלא גם יחזקאל היה בן אדם וכו', כמבאר במקום אחר. וכבר מבאר במקום אחר ההפלגות שהפליג בשבח מעלת קדשת הרב הנ"ל. ושמעתי שאמר עליו שאלמלא מה שהוא יושב בברדיטשוב וכו' היה זוכה על ידי עבודתו הגדולה למדרגת הרב המגיד זכרונו לברכה ממזריטש. ויש אומרים שאמר שהיה זוכה למדרגת הבעל שם טוב זכרונו לברכה. ושמעתי מאחד מחשובי אנשי שלומנו, שספר עמו רבנו זכרונו לברכה מקדשת הרב הנ"ל בסמוך אחר פטירתו זכרונו לברכה, ואמר עליו שהיה חד בדרא. ופעם אחת ספרו לפניו מצדיק אחד שאמר על הרב המגיד הקדוש רבי דב הנ"ל שבכל הסתכלות שהיה המגיד זכרונו לברכה מסתכל ראה כל השבעה רועים. והשיב רבנו זכרונו לברכה על המגיד זכרונו לברכה יש להאמין הכל וכן עוד הפלגות גדולות שהפליג בענין קדשת המגיד זכרונו לברכה. ואין כאן [מקום] לבארם. והרב נשכח מאתנו ואין צריך לומר איך שהפליג בקדשת מדרגת הבעל שם טוב זכרונו לברכה בלי שעור וערך כלל. וכשאמר [ב"לקוטי תנינא" סימן ע"ב] מענין המנהיג שצריך איש שיהיה קדוש ופרוש גדול בבחינת קדשת ופרישות משה רבנו עליו השלום אמר אז: וסמוך לימינו היה הבעל שם טוב זכרונו לברכה וכו'. ושמעתי מהרב רבי נפתלי זכרונו לברכה שפעם אחת ספר מרש"י ובעלי תוספות זכרונם לברכה שרבם מנוחתם במדינת צרפת ואמר ואנחנו זכינו שבמדינותינו מקום מנוחתו וקבורתו של הבעל שם טוב זכרונו לברכה. ואמר אז שהבעל שם טוב זכרונו לברכה היה רבי על אלפים ורבבות עולמות ופעם אחת אמר לפניו עלינו [הינו על זרע הקדש של הבעל שם טוב זכרונו לברכה] הכתוב אומר ופרי הארץ לגאון ולתפארת וכו' וכמבאר במקום אחר עוד. ופעם אחת הפליג במעלת קדשת הרב רבי פינחס זכרונו לברכה מקריץ ואמר שהיה איזה זמן שהיה הרב רבי פינחס חד בדרא. ופעם אחת אמר אשרי העינים שראו את רבי פינחס זכרונו לברכה. ופעם אחת שבת אחד מתלמידיו של צדיק אחד בברסלב, ורבנו זכרונו לברכה לא היה אז בביתו וכשחזר לביתו ספרו לפניו זכרונו לברכה מענין זה ושאל אם נהגו בו כבוד כראוי לו [אף על פי שהאיש הזה לא היה מפרסם כל כך בעולם] ואמר אז לאיש כשר כזה לא יספיק לנהג בו כל הכבוד שבעולם ועל זה נאמר ואת יראי ה' יכבד. ופעם אחת ספר מקדשת הרב הקדוש מפולנאה, והפליג בשבחו זכרונו לברכה ואמר אף על פי שספרו תולדות יעקב יוסף וכן שאר ספריו זכרונו לברכה כלם קדושים ונפלאים מאד כידוע ומפרסם אף על פי כן קדשת מדרגת הרב הקדוש הנ"ל בעצמו היה למעלה הרבה ממה שנראה ומובן מתוך ספריו הקדושים. וכן כשראה את הספר הקדוש נעם אלימלך התפלא מאד ואמר שקדשת מעלת הרב הקדוש רבי אלימלך זכרונו לברכה נשגבה למעלה למעלה ממה שנראה ומובן מתוך ספרו הנ"ל. וגם בקדשת אחיו הרב הקדוש רבי זוסיא זכרונו לברכה הפליג מאד מאד וכו' כידוע אצלנו. וכן הפליג מאד מאד בקדשת הרב הקדוש רבי מיכל זכר צדיק לברכה, ובקדשת הרב הקדוש רבי אברהם קליסקיר זכרונו לברכה, ובקדשת הרב הקדוש רבי מנחם מנדיל זכרונו לברכה מויטפסק, ובקדשת הרב רבי נחום זכרונו לברכה, ובקדשת הרב רבי שלום זכרונו לברכה וכן בקדשת שאר תלמידי המגיד זכרונם לברכה, ובקדשת תלמידי תלמידיו זכרונם לברכה כגון הרב הקדוש מנסכיז והרב הקדוש מאליק, והרב המגיד הקדוש מקאזניץ והרב הקדוש מלאנצט ולובלין, וכן עוד מה שנודע לנו מה שהפליג בקדשת שאר צדיקים עוד כמה וכמה, ועל כל אחד אמר הפלגות ושבחים אחרים כל אחד לפי בחינתו ומדרגתו. ואין צריך לומר מה שהפליג במעלת קדשת הצדיקים שהם נכדי הבעל שם טוב זכרונו לברכה כגון הרב הקדוש רבי איציק מטיטיאב זכרונו לברכה, והרב הקדוש מסדילקאב והרב הקדוש רבי ברוך זכרונו לברכה. ואין כאן מקום לבאר בפרטיות מה ששמעו ממנו זכרונו לברכה בענין כל צדיק וצדיק מכל הצדיקים הנ"ל, והרב נשכח מאתנו [ואולי יבאר עוד במקום אחר אם ירצה השם] אות תקנד חכמות אינם כלום והעקר רק הלב והעשיה של האיברים שלבו ישתוקק ויכסף תמיד לעבודתו יתברך ויהיה מתגעגע תמיד מתי יבוא לעבודתו יתברך כראוי. והוא דבר גדול מאד ויתפלל על זה תמיד בפרט בלשון אשכנז שרגילין לדבר בו כמבאר במקום אחר ויתמיד הרבה ימים ושנים בהגעגועים והכסופין והתפילות שיקרבו השם יתברך לעבודתו. ויעשה עשיות ועבדות כל מה שיוכל ועל ידי זה יתקרב בודאי לעבודתו יתברך אות תקנה אמר לי וכי אין אתה יודע מה שהשם יתברך חפץ השם יתברך אוהב אדם מרקח. אות תקנו על מה שספרו לפניו מגדול אחד שלמד מאה ותשעה עשר [איני זוכר אם למד מאה ותשעה עשר דפים גמרא בכל יום, או אם חזר מאה ותשעה עשר דפים בכל יום] ואמר שזה מעט. ורמז בדבריו מעט גימטריא מאה ותשעה עשר.
אות תקנג

פַּעַם אַחַת סִפַּרְתִּי לְפָנָיו מֵעִנְיַן הֶחָסִיד מֵאַמְשְׂטֶרְדַּם שֶׁהָיָה מְפֻרְסָם בִּבְּרָאד שֶׁנָּסַע לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל וּרְאִיתִיו בִּקְהִלַּת קְרֶעמִינִיץ בַּחֲזִירָתוֹ מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

וְסִפַּרְתִּי לוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִמֶּנּוּ שֶׁאָמַר שֶׁכְּבָר הָרַג אֶת הַיֵּצֶר הָרָע.

הֵשִׁיב לִי בִּלְשׁוֹן גְּעָרָה וְאָמַר

וְכִי מַה צְּרִיכִין לְדַבֵּר שֶׁהָרַג אֶת הַיֵּצֶר הָרָע

מֵאַחַר שֶׁהִתְעַנָּה כָּל כָּךְ

כִּי הֶחָסִיד הַנַּ"ל הִתְעַנָּה הַרְבֵּה מְאד

כִּי שָׁמַעְתִּי מֵחוֹתְנִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהִתְעַנָּה מֵאָה וְשִׁשָּׁה פְּעָמִים מִשַּׁבָּת לְשַׁבָּת רְצוּפִים

[אָמַר הַמַּעְתִּיק הַכְּלָל הַיּוֹצֵא מִדְּבָרִים אֵלּוּ וְכַיּוֹצֵא בָּהֶם

שֶׁרָצָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהַכְנִיס בְּאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ אֱמוּנַת חֲכָמִים שְׁלֵמָה וְלִבְלִי לְהַרְהֵר אַחֲרֵיהֶם כְּלָל

רַק לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁכָּל דִּבְרֵיהֶם אֱמֶת וָצֶדֶק וְנֶאֱמָנִים דִּבְרֵיהֶם וְכוּ']

שָׁמַעְתִּי שֶׁפַּעַם אַחַת סִפְּרוּ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אוֹדוֹת הָרַב דִּקְהִלַּת בַּרְדִּיטְשׁוֹב שֶׁלּא רָצָה לֵילֵךְ לַמִּקְוֶה בַּבּקֶר שֶׁל חַג הַשָּׁבוּעוֹת עַד שֶׁיַּרְאוּ לוֹ הַמֶּרְכָּבָה שֶׁרָאָה יְחֶזְקֵאל.

וְהִתְפַּלְּאוּ הָעוֹלָם מְאד עַל זֶה

וְגָעַר בָּהֶם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר

וּמַה זּאת לְפֶלֶא כָּל כָּךְ בְּעֵינֵיכֶם

הֲלא גַּם יְחֶזְקֵאל הָיָה בֶּן אָדָם וְכוּ', כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

וּכְבָר מְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר הַהַפְלָגוֹת שֶׁהִפְלִיג בְּשֶׁבַח מַעֲלַת קְדֻשַּׁת הָרַב הַנַּ"ל.

וְשָׁמַעְתִּי שֶׁאָמַר עָלָיו שֶׁאִלְמָלֵא מַה שֶּׁהוּא יוֹשֵׁב בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב וְכוּ'

הָיָה זוֹכֶה עַל יְדֵי עֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה לְמַדְרֵגַת הָרַב הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִמֶּזְרִיטְשׁ.

וְיֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁאָמַר שֶׁהָיָה זוֹכֶה לְמַדְרֵגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְשָׁמַעְתִּי מֵאֶחָד מֵחֲשׁוּבֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, שֶׁסִּפֵּר עִמּוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִקְּדֻשַּׁת הָרַב הַנַּ"ל בְּסָמוּךְ אַחַר פְּטִירָתוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר עָלָיו שֶׁהָיָה חָד בְּדָרָא.

וּפַעַם אַחַת סִפְּרוּ לְפָנָיו מִצַּדִּיק אֶחָד שֶׁאָמַר עַל הָרַב הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ רַבִּי דּב הַנַּ"ל

שֶׁבְּכָל הִסְתַּכְּלוּת שֶׁהָיָה הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִסְתַּכֵּל רָאָה כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים.

וְהֵשִׁיב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַל הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה יֵשׁ לְהַאֲמִין הַכּל

וְכֵן עוֹד הַפְלָגוֹת גְּדוֹלוֹת שֶׁהִפְלִיג בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת הַמַּגִּיד זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְאֵין כָּאן [מָקוֹם] לְבָאֲרָם. וְהָרב נִשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר אֵיךְ שֶׁהִפְלִיג בִּקְדֻשַּׁת מַדְרֵגַת הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּלִי שִׁעוּר וָעֵרֶךְ כְּלָל.

וּכְשֶׁאָמַר [בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן ע"ב] מֵעִנְיַן הַמַּנְהִיג שֶׁצָּרִיךְ אִישׁ שֶׁיִּהְיֶה קָדוֹשׁ וּפָרוּשׁ גָּדוֹל בִּבְחִינַת קְדֻשַּׁת וּפְרִישׁוּת משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

אָמַר אָז: וְסָמוּךְ לְיָמֵינוּ הָיָה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכוּ'.

וְשָׁמַעְתִּי מֵהָרַב רַבִּי נַפְתָּלִי זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁפַּעַם אַחַת סִפֵּר מֵרַשִּׁ"י וּבַעֲלֵי תּוֹסָפוֹת זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁרֻבָּם מְנוּחָתָם בִּמְדִינַת צָרְפַת

וְאָמַר וַאֲנַחְנוּ זָכִינוּ שֶׁבִּמְדִינוֹתֵינוּ מָקוֹם מְנוּחָתוֹ וּקְבוּרָתוֹ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְאָמַר אָז שֶׁהַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה רַבִּי עַל אֲלָפִים וְרִבְבוֹת עוֹלָמוֹת

וּפַעַם אַחַת אָמַר לְפָנָיו

עָלֵינוּ [הַיְנוּ עַל זֶרַע הַקּדֶשׁ שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]

הַכָּתוּב אוֹמֵר וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת וְכוּ'

וְכַמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר עוֹד.

וּפַעַם אַחַת הִפְלִיג בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת הָרַב רַבִּי פִּינְחָס זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִקָּרִיץ

וְאָמַר שֶׁהָיָה אֵיזֶה זְמַן שֶׁהָיָה הַרַב רַבִּי פִּינְחָס חָד בְּדָרָא.

וּפַעַם אַחַת אָמַר אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם שֶׁרָאוּ אֶת רַבִּי פִּינְחָס זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וּפַעַם אַחַת שָׁבַת אֶחָד מִתַּלְמִידָיו שֶׁל צַדִּיק אֶחָד בִּבְּרֶסְלַב, וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא הָיָה אָז בְּבֵיתוֹ

וּכְשֶׁחָזַר לְבֵיתוֹ סִפְּרוּ לְפָנָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מֵעִנְיָן זֶה

וְשָׁאַל אִם נָהֲגוּ בּוֹ כָּבוֹד כָּרָאוּי לוֹ

[אַף עַל פִּי שֶׁהָאִישׁ הַזֶּה לא הָיָה מְפֻרְסָם כָּל כָּךְ בָּעוֹלָם]

וְאָמַר אָז לְאִישׁ כָּשֵׁר כָּזֶה לא יַסְפִּיק לִנְהג בּוֹ כָּל הַכָּבוֹד שֶׁבָּעוֹלָם

וְעַל זֶה נֶאֱמַר וְאֶת יִרְאֵי ה' יְכַבֵּד.

וּפַעַם אַחַת סִפֵּר מִקְּדֻשַּׁת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִפּוֹלְנָאָה, וְהִפְלִיג בְּשִׁבְחוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְאָמַר אַף עַל פִּי שֶׁסִּפְרוֹ תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף וְכֵן שְׁאָר סְפָרָיו זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כֻּלָּם קְדוֹשִׁים וְנִפְלָאִים מְאד כַּיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם

אַף עַל פִּי כֵן קְדֻשַּׁת מַדְרֵגַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ הַנַּ"ל בְּעַצְמוֹ הָיָה לְמַעְלָה הַרְבֵּה מִמַּה שֶּׁנִּרְאֶה וּמוּבָן מִתּוֹךְ סְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים.

וְכֵן כְּשֶׁרָאָה אֶת הַסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ נעַם אֱלִימֶלֶךְ הִתְפַּלֵּא מְאד וְאָמַר

שֶׁקְּדֻשַּׁת מַעֲלַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אֱלִימֶלֶךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִשְׂגָּבָה לְמַעְלָה לְמַעְלָה מִמַּה שֶּׁנִּרְאֶה וּמוּבָן מִתּוֹךְ סִפְרוֹ הַנַּ"ל.

וְגַם בִּקְדֻשַּׁת אָחִיו הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי זוּסְיָא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הִפְלִיג מְאד מְאד וְכוּ' כַּיָּדוּעַ אֶצְלֵנוּ.

וְכֵן הִפְלִיג מְאד מְאד בִּקְדֻשַּׁת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מִיכְל זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה, וּבִקְדֻשַּׁת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַבְרָהָם קַלִיסְקֶיר זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִקְדֻשַּׁת הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי מְנַחֵם מֶנְדִיל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִוִּיטֶפְּסְק, וּבִקְדֻשַּׁת הָרַב רַבִּי נַחוּם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִקְדֻשַּׁת הָרַב רַבִּי שָׁלוֹם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְכֵן בִּקְדֻשַּׁת שְׁאָר תַּלְמִידֵי הַמַּגִּיד זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, וּבִקְדֻשַּׁת תַּלְמִידֵי תַלְמִידָיו זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה כְּגוֹן הָרַב הַקָּדוֹשׁ מִנֶּסְכִיז וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מֵאֲלִיק, וְהָרַב הַמַּגִּיד הַקָּדוֹשׁ מִקָּאזְנִיץ וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִלַּאנְצֶט וְלוּבְּלִין, וְכֵן עוֹד מַה שֶּׁנּוֹדַע לָנוּ מַה שֶּׁהִפְלִיג בִּקְדֻשַּׁת שְׁאָר צַדִּיקִים עוֹד כַּמָּה וְכַמָּה, וְעַל כָּל אֶחָד אָמַר הַפְלָגוֹת וּשְׁבָחִים אֲחֵרִים כָּל אֶחָד לְפִי בְּחִינָתוֹ וּמַדְרֵגָתוֹ.

וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר מַה שֶּׁהִפְלִיג בְּמַעֲלַת קְדֻשַּׁת הַצַּדִּיקִים שֶׁהֵם נֶכְדֵי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כְּגוֹן הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אִיצִיק מִטִּיטַיֶאב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מִסָּדִילְקָאב וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאֵין כָּאן מָקוֹם לְבָאֵר בִּפְרָטִיּוּת מַה שֶּׁשָּׁמְעוּ מִמֶּנּוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעִנְיַן כָּל צַדִּיק וְצַדִּיק מִכָּל הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל, וְהָרב נִשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ

[וְאוּלַי יְבאָר עוֹד בְּמָקוֹם אַחֵר אִם יִרְצֶה הַשֵּׁם]

אות תקנד

חָכְמוֹת אֵינָם כְּלוּם

וְהָעִקָּר רַק הַלֵּב וְהָעֲשִׂיָּה שַׁל הָאֵיבָרִים

שֶׁלִּבּוֹ יִשְׁתּוֹקֵק וְיִכְסֹף תָּמִיד לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

וְיִהְיֶה מִתְגַּעְגֵּעַ תָּמִיד מָתַי יָבוֹא לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ כָּרָאוּי.

וְהוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד

וְיִתְפַּלֵּל עַל זֶה תָּמִיד

בִּפְרָט בִּלְשׁוֹן אַשְׁכְּנַז שֶׁרְגִילִין לְדַבֵּר בּוֹ כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

וְיַתְמִיד הַרְבֵּה יָמִים וְשָׁנִים בְּהַגַעְגּוּעִים וְהַכִּסּוּפִין וְהַתְּפִילּוֹת שֶׁיְּקָרְבוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לַעֲבוֹדָתוֹ.

וְיַעֲשֶׂה עֲשִׂיּוֹת וְעֻבְדּוֹת כָּל מַה שֶּׁיּוּכַל

וְעַל יְדֵי זֶה יִתְקָרֵב בְּוַדַּאי לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ

אות תקנה

אָמַר לִי

וְכִי אֵין אַתָּה יוֹדֵעַ מַה שֶּׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חָפֵץ

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אוֹהֵב אָדָם מְרֻקָּח.

אות תקנו

עַל מַה שֶּׁסִּפְּרוּ לְפָנָיו מִגָּדוֹל אֶחָד שֶׁלָּמַד מֵאָה וְתִשְׁעָה עָשָׂר

[אֵינִי זוֹכֵר אִם לָמַד מֵאָה וְתִשְׁעָה עָשָׂר דַּפִּים גְּמָרָא בְּכָל יוֹם, אוֹ אִם חָזַר מֵאָה וְתִשְׁעָה עָשָׂר דַּפִּים בְּכָל יוֹם]

וְאָמַר שֶׁזֶּה מְעַט.

וְרָמַז בִּדְבָרָיו מְעַט גִּימַטְרִיָּא מֵאָה וְתִשְׁעָה עָשָׂר.
שיחות הר"ן - אות פה
...הר"ן - אות פה אחד שאל אותו על ענין נסיעה לאיזה מקום, אם יסע לשם השיב לו: כשרואה אדם נסיעה לפניו אין לו להתעקש למנע מזה לישב בביתו דוקא כי בכל מקום שאדם נוסע לשם הוא מתקן שם איזה דבר רק שיזהר להיות שמור מן העברה חס ושלום אבל כשהוא רק שמור מן העברה חס ושלום אזי כל אדם מתקן בכל מקום שהוא נוסע לשם אפילו איש פשוט לגמרי כי בכל מקום שהאדם בא לשם, הוא עושה שם בודאי איזה דבר שבקדשה על כל פנים כי מתפלל שם ואוכל שם ומברך על אכילתו לפניו ולאחריו וכיוצא בזה כי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לא - אִית לָן בֵּירָא בְּדַבְרָא
...ח"א - תורה לא - אית לן בירא בדברא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אמרו לה, אית לן בירא בדברא, עילי למתא. איתי פארי, שדא להו אמר להו, אפשלי לי חבלי דפארי, ואעילה. אמרו לה, ומי איכא דמפשל חבלי מפארי. אמר להו, ומי איכא דמיתי בירא מדברא למתא רש"י: דפארי סבין. עשו לי חבל מסבין. ואם אין אתם עושים שאלתי, אף אני לא אעשה שאלתכם. א. צדקה היא בחינות הגלגלים כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה: כי בגלל הדבר הזה, גלגל הוא החוזר בעולם ובשביל זה יש בה שש ברכות ואחת עשרה ברכות...
שיחות הר"ן - אות קלה
שיחות הר"ן - אות קלה דבר עם איש אחד שהיה רחוק מהשם יתברך מאד ואמר לו שירגיל עצמו להתאנח על ענינו ואמר אז התורה יש הבל שנעשה על הארץ וכו' [בסימן ק"ט חלק ראשון] שמבאר שם שעל ידי אנחה שמתאנחין לשוב אליו יתברך נפסקין מחבל הטומאה ונתקשרין לחבל דקדשה וכן אמר אחר כך עוד כמה תורות על אנחה שהיא יקרה מאד
ספר המידות - עונש
ספר המידות - עונש א. לפעמים כשאדם עושה מצוה, והקדוש ברוך הוא מעניש אותו, זה מחמת שלא עשה מצוה כזה, כשבאה לידו. ב. לפעמים דנין את האדם על פיו. ג. לפעמים האדם נהרג, מחמת שהיה יכול להמליץ בעד אחד, ששונאין אותו בחנם. ד. לפעמים האדם נענש, על שפשע במלאכתו, או שנגזר גזרה על אנשי מקומו או על עמו. ה. הקדוש ברוך הוא ממהר להפרע מכפויי טובה על ידי כפויי טובה. ו. מי שכלב נשך אותו, בידוע שקבל לשון הרע, או שספר לשון הרע.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנו - שֵׁם אַתָּה מְסֻגָּל עַל הַיָּם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנו - שם אתה מסגל על הים שם אתה מסגל על הים להכניע הגלים והסוד: "בשוא גליו אתה תשבחם"
סיפורי מעשיות - מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה
...אדון אחד שנסע עם בעל עגלה מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה לבערלין ושאר עירות הגדולות והלך האדון לעשות צרכיו ונשאר בעל העגלה ששמו היה איוואן עם העגלה באמצע השוק ונגש אליו איש אחד ושאלו מדוע עומד הוא באמצע הרחוב ושאלו האיש חיל מי אתה בגרמנית, ווער דא והוא חשב ששואלו את שמו ואמר לו איוואן והכה אותו האיש חיל כי לא הבין את שפת העגלון וצעק לו שוב ווער דא והוא ענה לו שוב איוואן והכה אותו שוב וצעק ווער דא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד כשבא האדון...
שיחות הר"ן - אות נז
...מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל השם יתברך כי זה עקר עבודתו וכמו שא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיג - וְנִפְרָעִין מִן הָאָדָם מִדַּעְתּוֹ וְשֶׁלּא מִדַּעְתּוֹ
...ושלא מדעתו ונפרעין מן האדם מדעתו ושלא מדעתו כי שמעתי בשם הבעל שם טוב כי קדם כל גזר דין שבעולם חס ושלום מאספין כל העולם אם מסכימין להדין ההוא ואף את האיש בעצמו שנגזר עליו הדין, חס ושלום שואלין אותו אם הוא מסכים אזי נגמר הדין, חס ושלום והענין, כי בודאי אם ישאל לו בפרוש על עצמו בודאי יכחיש ויאמר שאין הדין כן אך מטעין אותו ושואלין אותו על כיוצא בו והוא פוסק הדין ואזי נגמר הדין וכענין שמצינו בדוד המלך, עליו השלום, בבוא אליו נתן הנביא וכו' וספר לו מעשה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זִבְחֵי אֱלקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה
...מוהר"ן ח"א - תורה קח - זבחי אלקים רוח נשברה [לשון החברים] זבחי אלהים רוח נשברה הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסו - כְּשֶׁהָעוֹלָם אֵצֶל הַצַּדִּיק אָז יֵשׁ לוֹ מֶמְשָׁלָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסו - כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כשהעולם אצל הצדיק אז יש לו ממשלה כי אלישע פעם נכתב עליו איש האלהים ופעם אלישע סתם ואמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'כשהיו בני הנביאים אצלו היה נקרא איש האלהים וכשהיה לבדו נקרא אלישע סתם'
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 17_07_2025 השעה 01:47:01 - wesi2