אִיתָא בַּגְּמָרָא: לְעִנְיַן הַיֵּצֶר הָרָע דַּעֲבֵרָה
דְּהַיְנוּ שֶׁל תַּאֲוָות הַמִּשְׁגָּל, כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵה וּשְׁבָקוּהוּ
נִמְצָא שֶׁאַף עַל פִּי שֶׁסִּמּוּ אֶת עֵינֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁל נִיאוּף
אַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאָר
וְזֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁנִּמְצָא לִפְעָמִים בָּאֲנָשִׁים הַכְּשֵׁרִים קְצָת
שֶׁמֵּחֲמַת שֶׁנּוֹגֵעַ יִרְאַת הַשֵּׁם בְּלִבּוֹ
הוּא מַשְׁפִּיל עֵינָיו וְאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל בְּנָשִׁים
וְאַף עַל פִּי כֵן הוּא גּוֹנֵב אֶת הָעַיִן כִּלְאַחַר יָד, וּמִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד
וְהוּא בְּחִינַת כַּחְלִינְהוּ לְעֵינֵהּ דְּיִצְרָא
שֶׁמְּסַמֵּא עֵינֵי הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁרוֹצֶה לְהִסְתַּכֵּל
וְהוּא מְסַמֵּא עֵינָיו עַל יְדֵי שֶׁמּוֹנֵעַ עַצְמוֹ מִלְּהִסְתַּכֵּל
וְאַף עַל פִּי כֵן נִשְׁאָר הַיֵּצֶר הָרָע
כִּי מִסְתַּכֵּל מִן הַצַּד כִּלְאַחַר יָד