ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר
[זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה] עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל כי יש מחקרים שאומרים שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא כגון לידע הכוכב כמו שהוא, לידע מהותו, ומפני מה עומד במקום ההוא כי יש משכיל ומשכל ושכל דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם וזהו בעצמו העולם הבא לדעתם רק שבעולם הזה שמלבשין בגוף אין להם תענוג כל כך מן החקירות ובעולם הבא שיתפשטו מהגוף יתענגו מאד מזה ולדעתם הרעה עקר השגת התכלית הוא על ידי חקירות וחכמות חיצוניות שלהם אבל באמת, אצלנו עקר השגת התכלית הוא רק על ידי אמונה ומצוות מעשיות לעבד השם על פי התורה בתמימות ובפשיטות ועל ידי זה בעצמו זוכין למה שזוכין, 'עין לא ראתה' וכו' כמו שכתוב (תהלים קי"א) : "ראשית חכמה יראת ה'" שעקר ראשית וקדימת החכמה הוא רק יראת ה' שצריך להקדים היראה להחכמה ותדע שאין הדבר כדעתם, חס ושלום כי אם כן לא ישיגו התכלית, רק מתי מעט מעט מאד דהינו הבעלי שכל פילוסופים ומה יעשו קטני הערך שאין להם שכל כזה לחקר חקירות לדעת המשכלות שהם רב ועקר העולם איך ישיגו הם את התכלית אבל באמת עקר השגת התכלית הוא רק על ידי תמימות דיקא דהינו יראת השם ומצוות מעשיות בפשיטות גמור (סוף קהלת). "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם" הינו ששלמה המלך, עליו השלום, מלמד אותנו שעקר השגת התכלית, שהוא בחינת סוף דבר הוא רק על ידי תמימות ופשיטות ליראה את ה' ולשמר מצוותיו בפשיטות וזהו "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור" שזהו בחינת תמימות ופשיטות ליראה את ה' ולקים מצוותיו בעבדא וכו' בפשיטות כנ"ל וזה שסים : "כי זה כל האדם" הינו כי זה יכול כל אדם לקים ולהשיג על ידי זה את התכלית מאחר שעקר הוא "את אלהים ירא" וכו' על כן יכול כל אדם להשיג התכלית, כי זה כל אדם יכול לקים ובאמת הוא אסור גדול מאד להיות מחקר, חס ושלום וללמד ספרי החכמות, חס ושלום רק הצדיק הגדול מאד הוא יכול להכניס עצמו בזה, ללמד השבע חכמות כי מי שנכנס בתוך החכמות הללו, חס ושלום, יכול לפל שם כי יש אבן נגף בכל חכמה וחכמה, שהיא בחינת עמלק שעל ידי האבן הנגף הזה יכולין לפל, חס ושלום כי עמלק היה פילוסוף ומחקר וכפר בעקר כמו שכתוב (דברים כ"ה) "ולא ירא אלהים" דהינו שהוא רק נוהג על פי חכמות, ואין לו יראה כלל אבל הצדיק כשנכנס באלו השבע חכמות הוא מחזיק עצמו ונשאר קים על עמדו על ידי אמונה בבחינת (חבקוק ב) : "וצדיק באמונתו יחיה" "שבע יפול צדיק וקם" (משלי כ"ד) הינו שהצדיק הגדול הולך דרך אלו השבע חכמות ואף על פי ששם יכולין להחליק ולפל על ידי האבן נגף בחינת עמלק כנ"ל אבל הצדיק שבע יפל, וקם על ידי אמונה כנ"ל שבע יפול צדיק וקם סופי תבות עמלק שהוא האבן נגף של השבע חכמות, שעל ידו נופלין, חס ושלום אך הצדיק שבע יפול, וקם על ידי אמונה כנ"ל וזה שכתוב במשה רבנו (שמות י"ז) : "ויהי ידיו אמונה", במלחמת עמלק כי על ידי אמונה החליש את עמלק דהינו החכמות והחקירות כנ"ל וזה "ויהי ידיו אמונה" 'ידיו' הינו בחינת מצוות מעשיות שהם בחינת אמונה כמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "כל מצותיך אמונה" שעל ידי אמונה ומצוות מעשיות, שהם הפך בחינת עמלק החלישו כנ"ל ואמונה זה תפילה, כמו שתרגם 'פרישן בצלו' כי התפילה משנה הטבע ונתבטלין החכמות והחקירות, שהם הולכים על פי הטבע וזהו עקר התכלית אצלנו שתהיה התפילה נכללת באחדותו יתברך בבחינת (דברים י) : "הוא תהלתך והוא אלקיך" שהתפילה והשם יתברך אחד, כביכול וזהו עקר התכלית באמת והמחקרים והכופרים מפרשים כל התורה כלה על פי חכמות ואפיקורסות שלהם שכל התורה, ואפילו מצוות מעשיות הכתובים בתורה מפרשים הכל על פי צורה ושכל לא מבעיא מעשיות הכתובים בתורה אומרים שהם מרמזים רק על הנמשל והצורה לבד דהינו שכליות שלהם אלא אפילו מצוות מעשיות המפרשים בתורה מפרשים הכל שהם מרמזים רק על שכליות וחכמות שלהם וכופרים בפשוטו לגמרי וזהו בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא והובא ברש"י תצא) 'שהיה עמלק חותך מילות וזורק כלפי מעלה' כי מילה היא מצוה ראשונה שנצטוה בה אברהם אבינו, שהיה ראש למאמינים ועמלק, שהוא בחינת הפילוסופים והכופרים הוא כופר בכל המצוות ומפרש הכל על שכליות לבד כנ"ל וזהו : 'חותך מילות וזורק כלפי מעלה' שכופר במצות מילה, וזורקה כלפי מעלה אל השכל כי הם מפרשים הכל רק על שכליות לבד וכופרים בעשיות המצוות כנ"ל אשרי מי שאינו יודע מהם כלל ועל כן עקר הכנעתו על ידי אמונה, בחינת: "ויהי ידיו אמונה" וכו' כנ"ל [זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה]
[זאת הַתּוֹרָה לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ

וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה]

עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת

הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל

כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים

שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא

כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ, וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא

כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׁכֶל

דְּהַיְנוּ הַכּחַ הַמַּשְׂכִּיל

וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ

וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל

וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם

שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל

וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה

לַחֲקר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם

רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף

אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל כָּך מִן הַחֲקִירוֹת

וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף

יִתְעַנְּגוּ מְאד מִזֶּה

וּלְדַעְתָּם הָרָעָה

עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם

אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֶצְלֵנוּ

עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת

לַעֲבד הַשֵּׁם עַל פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת

וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, 'עַיִן לא רָאָתָה' וְכוּ'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'"

שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה'

שֶׁצָּרִיך לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה

וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי אִם כֵּן לא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאד

דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל פִילוֹסוֹפִים

וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶך

שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחֲקר חֲקִירוֹת

לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת

שֶׁהֵם רב וְעִקָּר הָעוֹלָם

אֵיך יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית

אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא

דְּהַיְנוּ יִרְאַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר .

"סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאלהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"

הַיְנוּ שֶׁשְּׁלמה הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ

שֶׁעִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר

הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת

לְיִרְאָה אֶת ה' וְלִשְׁמר מִצְווֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת

וְזֶהוּ "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאלהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר"

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת

לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ' בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"

הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה אֶת הַתַּכְלִית

מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא "אֶת אֱלהִים יְרָא" וְכוּ'

עַל כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם

וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לִהְיוֹת מְחַקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם

וְלִלְמד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאד

הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְּמד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

כִּי מִי שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹך הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לִפּל שָׁם

כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק

שֶׁעַל יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִפּל, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלא יָרֵא אֱלהִים"

דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל פִּי חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל

אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה

בִּבְחִינַת: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"

"שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם"

הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵך דֶּרֶך אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפּל עַל יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף

בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל

אֲבָל הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּל, וָקָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

שבע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם

סוֹפֵי תֵבוֹת עֲמָלֵק

שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, שֶׁעַל יָדוֹ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם

אַך הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּוֹל, וָקָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק

כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה הֶחֱלִישׁ אֶת עֲמָלֵק

דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"

'יָדָיו' הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְוֹתֶיך אֱמוּנָה"

שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶך בְּחִינַת עֲמָלֵק

הֶחֱלִישׁוֹ כַּנַּ"ל

וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם 'פְּרִישָׂן בְּצִלּוֹ'

כִּי הַתְּפִילָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע

וְנִתְבַּטְּלִין הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם הוֹלְכִים עַל פִּי הַטֶּבַע

וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ

שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִילָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַך

בִּבְחִינַת: "הוּא תְהִלָּתְך וְהוּא אֱלקֶיך"

שֶׁהַתְּפִילָּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶחָד, כִּבְיָכוֹל

וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת

וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים

מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם

שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִילּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה

מְפָרְשִׁים הַכּל עַל פִּי צוּרָה וָשֵׂכֶל

לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה

אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד

דְּהַיְנוּ שִׂכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם

אֶלָּא אֲפִילּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַמְפרָשִׁים בַּתּוֹרָה

מְפָרְשִׁים הַכּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִׂכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם

וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵך מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה'

כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה

שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה ראשׁ לַמַּאֲמִינִים

וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים

הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת וּמְפָרֵשׁ הַכּל עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: 'חוֹתֵך מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה'

שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִילָה, וְזוֹרְקָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶל הַשֵּׂכֶל

כִּי הֵם מְפָרְשִׁים הַכּל רַק עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד

וְכוֹפְרִים בַּעֲשִׂיּוֹת הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל

אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל

וְעַל כֵּן עִקָּר הַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" וְכוּ' כַּנַּ"ל

[זאת הַתּוֹרָה לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ

וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הַפִילוֹסוֹפִים קוֹרִים לְהַטֶּבַע "אֵם כָּל חָי"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטז - הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" דע כי הפילוסופים קורים להטבע "אם כל חי" ואנחנו על ידי תפילותינו אנו מבטלים הטבע כי הטבע מחיב כך, ועל ידי התפילה נשתנה הטבע וזה בחינת ח"י ברכות התפילה חוץ ברכת המינים שעל ידי חי ברכאן, מבטלין הטבע אם כל חי
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רוח העולם הזה אין לשער רוח העולם הזה אין לשער דהינו מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין אויש לאג רק, ממה שהכין לפניו הבורא יתברך יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד
שיחות הר"ן - אות קצב - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצב - גדולות נוראות השגתו פעם אחת דברתי עמו זכרונו לברכה מענין זה שאין העולם רוצים להאמין שיהיו נמצאים עכשו צדיקים גדולים במעלה מאד כמו בדורות הראשונים ענה ואמר: אם מאמינים בהשם יתברך צריכים להאמין שיש צדיקים גם כן כי כמו שהשם יתברך נמצא בודאי כמו כן נמצאים צדיקים בודאי בכל דור ודור והבן מאד
מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל?
...ברסלב נגד השכל? שאלה: יוצא לי לשמוע יותר מפעם אחת בכמה צורות שונות שחסידי ברסלב הם נגד שימוש בשכל, ולזרוק את השכל, ולהיות רק בפשיטות, ולא להתעסק בחוכמות וכיו"ב. השאלה שלי היא מה יש לחסידי ברסלב נגד השכל. האם הם כולם נבערים מדעת ומשום כך הם מפחדים להשתמש בשכלם? אינסטנקטיבית כאשר מישהו מבקש ממני להאמין לו ולא להשתמש בשכל שלי, אני ישר קולט שהוא נוכל רמאי ושקרן במקרה הרע, או טיפש במקרה הטוב. לא ברור לי מדוע חסידי ברסלב בורחים משימוש בשכל. האם האמונה שלהם כ"כ חלשה שהם מפחדים לגלות שהיא שקרית? האם יש...
חיי מוהר"ן - קנב - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...לדובנא ולבראד אות קנב בשנת תקס"ו הנ"ל כשהתחיל לדבר עמי מענין תקון הנשמות שהוא עוסק שהוא ענין בעל השדה וכו' כנ"ל אז אמר לי בזלאטיפאליע נודע לי קצת מזה. שאז התחיל לידע קצת מענין זה של הבעל השדה. והמובן מדבריו שאז התחיל לידע והעקר יודע עכשו ואמר שרבי שמעון בר יוחאי רמז מעט מזה בזוהר הקדוש והמובן היה שכמו שהוא יודע עכשו בענין זה של הבעל השדה לא ידע עדין שום וכו' אות קנג בשנת תקס"ז הנ"ל קדם פורים נסע מפה ברסלב ולא נודע לשום אדם שום פרוש על פי פשוט על אותה הנסיעה. ונסע אז לנאווריטש ורצה לנסע להלן יותר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנא - עַל יְדֵי מִלְחָמוֹת הַיְנוּ מַחֲלקֶת
...- תורה רנא - על ידי מלחמות הינו מחלקת דע שעל ידי מלחמות הינו מחלקת על ידי זה נופלים מחשבות של רשעים על אנשים כשרים הינו מחשבות של כפירות, שנופלים עליהם על ידי זה והתקון לזה למסר המלחמה על ה' שה' ילחם המלחמה על ידי זה מבטל מחשבות רשעים הנ"ל אבל דע שעל ידי צדקה שלהם יש כח במחשבתם להתקים אפילו אם ימסר המלחמה לה' כי יש צדקות שרשעים נותנים כי מצינו שאפילו מלכי עכו"ם נותנים צדקה ועושים טובות כמו שכתוב: "לחונן דלים יקבצנו" ודע שאיש אמת, דהינו שעושה מצוות בשלמות ובכל הדקדוקים בינו לבין קונו כמו שמדקדק לעשות...
שיחות הר"ן - אות קנ
שיחות הר"ן - אות קנ פעם אחת אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא, אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן [והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם]
כיצד תהיה חלוקת השכר לעתיד לבוא?
...השכר לעתיד לבוא? כאן breslev.eip.co.il/?key=323 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נא - כשאתם מגיעין לאבני שיש טהור מובאת השאלה הבאה: ועל כן שכר עולם הבא, "עין לא ראתה אלקים זולתך" כי מאחר שיהיה כלו אחד, לא יהיה עין שיראה, רק "אלוהים זולתך" ואמר אז, שגם בזה יש קשיא מה שאי אפשר להבין כי אם כן איך יהיה חלוק השכר לכל אחד ואחד לפי מדרגתו ולפי עבודתו ויגיעתו בזה העולם בשביל השם יתברך כי בודאי גם בהסוף האחרון, לא יהיו כלם שוים ומאחר שיהיה כלו אחד, איך שיך חלוק בין אחד לחברו לפי מדרגתו אך יש בזה סוד שאי אפשר להבינו...
איך זוכים לגן עדן?
...זוכים לגן עדן? כאן breslev.eip.co.il/?key=553 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שכדי לזכות לגן עדן צריך לזה את בחינת משפט, דהיינו לימוד פוסקים וכולי. לעומת זאת, כאן breslev.eip.co.il/?key=164 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חותם בתוך חותם רבי נחמן מברסלב מסביר באורך, כי כדי לזכות לקשר את חוכמה עילאה ותתאה, שזה גן עדן, לשם כך צריך בחינת נעשה ונשמע וכולי. כיצד הדברים מתאימים? תשובה: הכל זה עניין אחד. גן עדן הוא כאשר האדם מקשר את חוכמה עילאה וחוכמה תתאה. פירוש:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רי - עַל יְדֵי מַשָּׂא וּמַתָּן בֶּאֱמוּנָה הוּא מְקַיֵּם "וְאָהַבְתָּ"
...על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: "ואהבת" 'שיהא שם שמים מתאהב על ידיך' וכו' וכשמקים "ואהבת" על ידי זה יהיה לו פרנסה בלא יגיעה וטרח כי אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף' וקריעת ים סוף היה על ידי זכות אברהם בחינת "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "וישב הים לפנות בקר" 'דא בקר דאברהם' נמצא כשהגיע עת הבקר בחינת אברהם אזי יצא מקשוי לקל כי עד הבקר היה קשה לפניו קריעת ים סוף...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:14:00 - wesi2