ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר
[זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה] עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל כי יש מחקרים שאומרים שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא כגון לידע הכוכב כמו שהוא, לידע מהותו, ומפני מה עומד במקום ההוא כי יש משכיל ומשכל ושכל דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם וזהו בעצמו העולם הבא לדעתם רק שבעולם הזה שמלבשין בגוף אין להם תענוג כל כך מן החקירות ובעולם הבא שיתפשטו מהגוף יתענגו מאד מזה ולדעתם הרעה עקר השגת התכלית הוא על ידי חקירות וחכמות חיצוניות שלהם אבל באמת, אצלנו עקר השגת התכלית הוא רק על ידי אמונה ומצוות מעשיות לעבד השם על פי התורה בתמימות ובפשיטות ועל ידי זה בעצמו זוכין למה שזוכין, 'עין לא ראתה' וכו' כמו שכתוב (תהלים קי"א) : "ראשית חכמה יראת ה'" שעקר ראשית וקדימת החכמה הוא רק יראת ה' שצריך להקדים היראה להחכמה ותדע שאין הדבר כדעתם, חס ושלום כי אם כן לא ישיגו התכלית, רק מתי מעט מעט מאד דהינו הבעלי שכל פילוסופים ומה יעשו קטני הערך שאין להם שכל כזה לחקר חקירות לדעת המשכלות שהם רב ועקר העולם איך ישיגו הם את התכלית אבל באמת עקר השגת התכלית הוא רק על ידי תמימות דיקא דהינו יראת השם ומצוות מעשיות בפשיטות גמור (סוף קהלת). "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם" הינו ששלמה המלך, עליו השלום, מלמד אותנו שעקר השגת התכלית, שהוא בחינת סוף דבר הוא רק על ידי תמימות ופשיטות ליראה את ה' ולשמר מצוותיו בפשיטות וזהו "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור" שזהו בחינת תמימות ופשיטות ליראה את ה' ולקים מצוותיו בעבדא וכו' בפשיטות כנ"ל וזה שסים : "כי זה כל האדם" הינו כי זה יכול כל אדם לקים ולהשיג על ידי זה את התכלית מאחר שעקר הוא "את אלהים ירא" וכו' על כן יכול כל אדם להשיג התכלית, כי זה כל אדם יכול לקים ובאמת הוא אסור גדול מאד להיות מחקר, חס ושלום וללמד ספרי החכמות, חס ושלום רק הצדיק הגדול מאד הוא יכול להכניס עצמו בזה, ללמד השבע חכמות כי מי שנכנס בתוך החכמות הללו, חס ושלום, יכול לפל שם כי יש אבן נגף בכל חכמה וחכמה, שהיא בחינת עמלק שעל ידי האבן הנגף הזה יכולין לפל, חס ושלום כי עמלק היה פילוסוף ומחקר וכפר בעקר כמו שכתוב (דברים כ"ה) "ולא ירא אלהים" דהינו שהוא רק נוהג על פי חכמות, ואין לו יראה כלל אבל הצדיק כשנכנס באלו השבע חכמות הוא מחזיק עצמו ונשאר קים על עמדו על ידי אמונה בבחינת (חבקוק ב) : "וצדיק באמונתו יחיה" "שבע יפול צדיק וקם" (משלי כ"ד) הינו שהצדיק הגדול הולך דרך אלו השבע חכמות ואף על פי ששם יכולין להחליק ולפל על ידי האבן נגף בחינת עמלק כנ"ל אבל הצדיק שבע יפל, וקם על ידי אמונה כנ"ל שבע יפול צדיק וקם סופי תבות עמלק שהוא האבן נגף של השבע חכמות, שעל ידו נופלין, חס ושלום אך הצדיק שבע יפול, וקם על ידי אמונה כנ"ל וזה שכתוב במשה רבנו (שמות י"ז) : "ויהי ידיו אמונה", במלחמת עמלק כי על ידי אמונה החליש את עמלק דהינו החכמות והחקירות כנ"ל וזה "ויהי ידיו אמונה" 'ידיו' הינו בחינת מצוות מעשיות שהם בחינת אמונה כמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "כל מצותיך אמונה" שעל ידי אמונה ומצוות מעשיות, שהם הפך בחינת עמלק החלישו כנ"ל ואמונה זה תפילה, כמו שתרגם 'פרישן בצלו' כי התפילה משנה הטבע ונתבטלין החכמות והחקירות, שהם הולכים על פי הטבע וזהו עקר התכלית אצלנו שתהיה התפילה נכללת באחדותו יתברך בבחינת (דברים י) : "הוא תהלתך והוא אלקיך" שהתפילה והשם יתברך אחד, כביכול וזהו עקר התכלית באמת והמחקרים והכופרים מפרשים כל התורה כלה על פי חכמות ואפיקורסות שלהם שכל התורה, ואפילו מצוות מעשיות הכתובים בתורה מפרשים הכל על פי צורה ושכל לא מבעיא מעשיות הכתובים בתורה אומרים שהם מרמזים רק על הנמשל והצורה לבד דהינו שכליות שלהם אלא אפילו מצוות מעשיות המפרשים בתורה מפרשים הכל שהם מרמזים רק על שכליות וחכמות שלהם וכופרים בפשוטו לגמרי וזהו בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא והובא ברש"י תצא) 'שהיה עמלק חותך מילות וזורק כלפי מעלה' כי מילה היא מצוה ראשונה שנצטוה בה אברהם אבינו, שהיה ראש למאמינים ועמלק, שהוא בחינת הפילוסופים והכופרים הוא כופר בכל המצוות ומפרש הכל על שכליות לבד כנ"ל וזהו : 'חותך מילות וזורק כלפי מעלה' שכופר במצות מילה, וזורקה כלפי מעלה אל השכל כי הם מפרשים הכל רק על שכליות לבד וכופרים בעשיות המצוות כנ"ל אשרי מי שאינו יודע מהם כלל ועל כן עקר הכנעתו על ידי אמונה, בחינת: "ויהי ידיו אמונה" וכו' כנ"ל [זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה]
[זאת הַתּוֹרָה לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ

וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה]

עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת

הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל

כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים

שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא

כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ, וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא

כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׁכֶל

דְּהַיְנוּ הַכּחַ הַמַּשְׂכִּיל

וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ

וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל

וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם

שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל

וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה

לַחֲקר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם

רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף

אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל כָּך מִן הַחֲקִירוֹת

וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף

יִתְעַנְּגוּ מְאד מִזֶּה

וּלְדַעְתָּם הָרָעָה

עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם

אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֶצְלֵנוּ

עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת

לַעֲבד הַשֵּׁם עַל פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת

וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, 'עַיִן לא רָאָתָה' וְכוּ'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'"

שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה'

שֶׁצָּרִיך לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה

וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי אִם כֵּן לא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאד

דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל פִילוֹסוֹפִים

וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶך

שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחֲקר חֲקִירוֹת

לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת

שֶׁהֵם רב וְעִקָּר הָעוֹלָם

אֵיך יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית

אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא

דְּהַיְנוּ יִרְאַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר .

"סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאלהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"

הַיְנוּ שֶׁשְּׁלמה הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ

שֶׁעִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר

הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת

לְיִרְאָה אֶת ה' וְלִשְׁמר מִצְווֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת

וְזֶהוּ "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאלהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר"

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת

לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ' בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"

הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה אֶת הַתַּכְלִית

מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא "אֶת אֱלהִים יְרָא" וְכוּ'

עַל כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם

וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לִהְיוֹת מְחַקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם

וְלִלְמד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאד

הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְּמד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

כִּי מִי שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹך הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לִפּל שָׁם

כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק

שֶׁעַל יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִפּל, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלא יָרֵא אֱלהִים"

דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל פִּי חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל

אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה

בִּבְחִינַת: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"

"שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם"

הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵך דֶּרֶך אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפּל עַל יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף

בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל

אֲבָל הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּל, וָקָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

שבע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם

סוֹפֵי תֵבוֹת עֲמָלֵק

שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, שֶׁעַל יָדוֹ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם

אַך הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּוֹל, וָקָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק

כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה הֶחֱלִישׁ אֶת עֲמָלֵק

דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"

'יָדָיו' הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְוֹתֶיך אֱמוּנָה"

שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶך בְּחִינַת עֲמָלֵק

הֶחֱלִישׁוֹ כַּנַּ"ל

וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם 'פְּרִישָׂן בְּצִלּוֹ'

כִּי הַתְּפִילָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע

וְנִתְבַּטְּלִין הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם הוֹלְכִים עַל פִּי הַטֶּבַע

וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ

שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִילָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַך

בִּבְחִינַת: "הוּא תְהִלָּתְך וְהוּא אֱלקֶיך"

שֶׁהַתְּפִילָּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶחָד, כִּבְיָכוֹל

וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת

וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים

מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם

שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִילּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה

מְפָרְשִׁים הַכּל עַל פִּי צוּרָה וָשֵׂכֶל

לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה

אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד

דְּהַיְנוּ שִׂכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם

אֶלָּא אֲפִילּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַמְפרָשִׁים בַּתּוֹרָה

מְפָרְשִׁים הַכּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִׂכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם

וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵך מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה'

כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה

שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה ראשׁ לַמַּאֲמִינִים

וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים

הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת וּמְפָרֵשׁ הַכּל עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: 'חוֹתֵך מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה'

שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִילָה, וְזוֹרְקָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶל הַשֵּׂכֶל

כִּי הֵם מְפָרְשִׁים הַכּל רַק עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד

וְכוֹפְרִים בַּעֲשִׂיּוֹת הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל

אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל

וְעַל כֵּן עִקָּר הַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" וְכוּ' כַּנַּ"ל

[זאת הַתּוֹרָה לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ

וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יג - לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁגָּחָה שְׁלֵמָה
...- להמשיך השגחה שלמה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אשרי העם ידעי תרועה וכו' [עיין בסוף הספר כל התורה הזאת מכת"י רבינו ז"ל בעצמו בנוסח אחר] א. להמשיך השגחה שלמה אי אפשר אלא עד שישבר תאוות ממון ושבירתה הוא על ידי צדקה כי איתא בזוהר 'רוחא נחת לשכך חמימא דלבא וכד נחת רוחא לבא מקבל לה בחדוה דנגונא דליואי' 'רוחא' זה בחינת צדקה שהוא רוח נדיבה על ידו מקררין חמימות תאוות ממון וזה בחינת: "יבצר רוח נגידים" שהרוח ממעט תאוות הנגידות והעשירות 'נגונא דליואי' זה בחינת משא ומתן באמונה ששמח בחלקו ואינו אץ להעשיר כי הנגינה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כג - בְּעִנְיַן הַשִּׂמְחָה
...- בענין השמחה בענין השמחה על פי משל שלפעמים כשבני אדם שמחים ומרקדים אזי חוטפים איש אחד מבחוץ שהוא בעצבות ומרה שחרה ומכניסים אותו בעל כרחו לתוך מחול המרקדים ומכריחים אותו בעל כרחו שיהיה שמח עמהם גם כן כן יש בענין השמחה כי כשאדם שמח אזי המרה שחרה ויסורים נסתלקים מן הצד אבל מעלה יתרה להתאמץ לרדף אחר המרה שחרה דוקא להכניס אותה גם כן בתוך השמחה באפן שהמרה שחורה בעצמה תתהפך לשמחה שיהפך המרה שחרה וכל היסורים לשמחה כדרך הבא לתוך השמחה שאז מגדל השמחה והחדוה מהפך כל הדאגות והעצבות והמרה שחרה שלו לשמחה נמצא...
שיחות הר"ן - אות קמ
...כשאמר לי ענין הנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן פ"ו על פסוק: "מקצר רוח ומעבודה קשה" שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבודות קשות וכו' עין שם עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בענין זה כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת ענה ואמר בלשון גערה קצת כאומר. ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה כי מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא קטנות שהיה בהם בעצמן שלא האמינו בהם בעצמן ורש"י זכרונו לברכה, פרש שם כפשוטו קטנות אמונה אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה בהם...
שיחות הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הר"ן - אות רמז - שיחות מורנו הרב רבי נחמן אמר: כל מי שיש לו כבוד ועשירות יותר הכבוד רחוק ממנו ביותר כי כשאחד יש לו מעט מעות הוא יכול להחזיק המעות אצלו סמוך לבשרו אבל כשיש לו הרבה מעות, המעות שלו מנח בתבה נמצא שהכבוד שהוא העשירות רחוק ממנו ביותר וכן כשיש לו עוד יותר עשירות אזי מעותיו וסחורותיו מנחים בחנות וכיוצא ורחוק ממנו עוד יותר וכשיש לו עוד יותר ויותר עשירות אזי הונו ועשירות שלו מנח במקומות ועירים אחרים רחוק עוד יותר ויותר ממנו וכן כל מה שיש לו כבוד ועשירות יותר, אזי הכבוד רחוק ממנו ביותר והקיסרים...
חיי מוהר"ן - קצח - נסיעתו וישיבתו באומן
...אמר משל לענין אנשים הידועים הנכנסים אצלו שהם חכמים בעיניהם וספרו לפניו כמה מעשיות של שטות הנמצאים בספריהם אמר בקרוב יכלה אצלם הכל כי קל ומהרה לא יהיה להם מה לספר. ואמר משל נאה מה שמספרים מאחד שפגע בו גזלן ורצה לגזלו ושאל אותו הגזלן יש לך מעות השיב יש לי בודאי אתן לך כל הממון בשביל נפשי וגזל אותו הגזלן אחר כך אמר זה הנגזל אל הגזלן איך אבוא לביתי בלי ממון כי הייתי נע ונד מביתי כל כך זמן ועתה איך אבוא ריקם לביתי בכן אני מבקש ממך שתהיה מורה בקנה שרפה שלך את הכובע שלי כדי שיהיה נכר שפגע בי גזלן. וכן...
שבחי הר"ן - אות יט
...קטנותו ובימי ילדותו לרוץ בכל פעם על קבר הבעל שם טוב, זכר צדיק וקדוש לברכה לבקש מאתו שיעזרו להתקרב להשם יתברך והיה רגיל לילך לשם בלילה ובזמן החרף בעת שהיה הקרירות גדול מאד היה הולך לשם בלילה ומשם חזר והלך אל המקוה והיה שם מקוה חוץ למרחץ ומקוה אחד בתוך המרחץ ובחר לו לילך בהמקוה שחוץ למרחץ, בעת הקרירות גדול וכבר היה קר לו מאד מחמת שבא מהקבר הנ"ל כי היה דרך רחוק בין ביתו להבית עלמין וכן מהבית עלמין למקוה מלבד השהיות שנשתהה הרבה על הקבר אף על פי כן אחר כל זה היה הולך דוקא לטבל בהמקוה שהיתה עומדת בחוץ...
ספר המידות - עזות
...עזות, בידוע שעבר עברה להכעיס. ב. עזות בא על ידי כעס. ג. על ידי עזות לא יקבל מוסר. ד. על ידי עזות נעשה אביר לב, גם בידוע שעדין לא תקן פשעי אביו. ה. מי שיש לו עזות, תקונו שיניח תפלין, שהיו על ראש צדיק. ו. כשרשע מעז בפני ישר, אין זה אלא כדי שהישר יפשפש במעשיו. ז. מי שיש לו עזות, בידוע שאינו מסתפק במה שיש לו. ח. התורה היא תקון לעזות. ט. על ידי עזות גשמים נעצרים, ובידוע שנכשל בעברה, וסופו שיכשל בעברה, ומתר לקרותו רשע, ומתר לשנאתו, והוא אחד מתתקע"ד דורות. י. חצפה אפלו כלפי שמיא מהני, והוא מלכותא בלא תגא...
שיחות הר"ן - אות שד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הרב רבי נחמן פעם אחת התלוצץ מזה ואמר שעל זה מבקשים בכל יום ואל תביאני לידי נסיון ולא לידי בזיון ואמר בזו הלשון: אדער אה נסיון אדער אה בזיון [או נסיון, או בזיון] הינו כי אם לא יעמד בנסיון יהיה לו בזיון וכבר מבאר קצת שספר הרבה מענין מאוס תאוה זאת ואמר שאינה תאוה כלל וכו' אחר כך אמר שנמצאים הרבה שמעצם גשמיותם ורגילותם בענין זה אין מועיל להם כלל מה שממאסין להם ענין זה אדרבא באיזה לשון שידברו עמהם מזה יתגברו עליהם ההרהורים יותר על כן טוב לרב בני אדם לבלי להתחיל לחשב בזה כלל וכמבאר מזה בספר הא"ב אל תכנס...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מה שהעולם מדברים בספירה דע שכל מה שהעולם מדברים בספירה בכל ימי הספירה הם מדברים רק מהספירה של אותו היום ומי שהוא מבין יוכל לשמע ולידע זאת אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו יום
תורת א"י של רבי נחמן מברסלב. מה עניינה?
...ההבדל בין התורה של רבי נחמן מברסלב בארץ ישראל לבין לפני ארץ ישראל? רמז, תורה מלמעלה למטה ומלמטה למעלה. מה הקשר של הדברים? * אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=546 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעט - יש שאומרים תורה מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למ...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 07_12_2025 השעה 05:31:03 - wesi2