ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר
[זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה] עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל כי יש מחקרים שאומרים שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא כגון לידע הכוכב כמו שהוא, לידע מהותו, ומפני מה עומד במקום ההוא כי יש משכיל ומשכל ושכל דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם וזהו בעצמו העולם הבא לדעתם רק שבעולם הזה שמלבשין בגוף אין להם תענוג כל כך מן החקירות ובעולם הבא שיתפשטו מהגוף יתענגו מאד מזה ולדעתם הרעה עקר השגת התכלית הוא על ידי חקירות וחכמות חיצוניות שלהם אבל באמת, אצלנו עקר השגת התכלית הוא רק על ידי אמונה ומצוות מעשיות לעבד השם על פי התורה בתמימות ובפשיטות ועל ידי זה בעצמו זוכין למה שזוכין, 'עין לא ראתה' וכו' כמו שכתוב (תהלים קי"א) : "ראשית חכמה יראת ה'" שעקר ראשית וקדימת החכמה הוא רק יראת ה' שצריך להקדים היראה להחכמה ותדע שאין הדבר כדעתם, חס ושלום כי אם כן לא ישיגו התכלית, רק מתי מעט מעט מאד דהינו הבעלי שכל פילוסופים ומה יעשו קטני הערך שאין להם שכל כזה לחקר חקירות לדעת המשכלות שהם רב ועקר העולם איך ישיגו הם את התכלית אבל באמת עקר השגת התכלית הוא רק על ידי תמימות דיקא דהינו יראת השם ומצוות מעשיות בפשיטות גמור (סוף קהלת). "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור, כי זה כל האדם" הינו ששלמה המלך, עליו השלום, מלמד אותנו שעקר השגת התכלית, שהוא בחינת סוף דבר הוא רק על ידי תמימות ופשיטות ליראה את ה' ולשמר מצוותיו בפשיטות וזהו "סוף דבר הכל נשמע, את האלהים ירא ואת מצותיו שמור" שזהו בחינת תמימות ופשיטות ליראה את ה' ולקים מצוותיו בעבדא וכו' בפשיטות כנ"ל וזה שסים : "כי זה כל האדם" הינו כי זה יכול כל אדם לקים ולהשיג על ידי זה את התכלית מאחר שעקר הוא "את אלהים ירא" וכו' על כן יכול כל אדם להשיג התכלית, כי זה כל אדם יכול לקים ובאמת הוא אסור גדול מאד להיות מחקר, חס ושלום וללמד ספרי החכמות, חס ושלום רק הצדיק הגדול מאד הוא יכול להכניס עצמו בזה, ללמד השבע חכמות כי מי שנכנס בתוך החכמות הללו, חס ושלום, יכול לפל שם כי יש אבן נגף בכל חכמה וחכמה, שהיא בחינת עמלק שעל ידי האבן הנגף הזה יכולין לפל, חס ושלום כי עמלק היה פילוסוף ומחקר וכפר בעקר כמו שכתוב (דברים כ"ה) "ולא ירא אלהים" דהינו שהוא רק נוהג על פי חכמות, ואין לו יראה כלל אבל הצדיק כשנכנס באלו השבע חכמות הוא מחזיק עצמו ונשאר קים על עמדו על ידי אמונה בבחינת (חבקוק ב) : "וצדיק באמונתו יחיה" "שבע יפול צדיק וקם" (משלי כ"ד) הינו שהצדיק הגדול הולך דרך אלו השבע חכמות ואף על פי ששם יכולין להחליק ולפל על ידי האבן נגף בחינת עמלק כנ"ל אבל הצדיק שבע יפל, וקם על ידי אמונה כנ"ל שבע יפול צדיק וקם סופי תבות עמלק שהוא האבן נגף של השבע חכמות, שעל ידו נופלין, חס ושלום אך הצדיק שבע יפול, וקם על ידי אמונה כנ"ל וזה שכתוב במשה רבנו (שמות י"ז) : "ויהי ידיו אמונה", במלחמת עמלק כי על ידי אמונה החליש את עמלק דהינו החכמות והחקירות כנ"ל וזה "ויהי ידיו אמונה" 'ידיו' הינו בחינת מצוות מעשיות שהם בחינת אמונה כמו שכתוב (תהלים קי"ט) : "כל מצותיך אמונה" שעל ידי אמונה ומצוות מעשיות, שהם הפך בחינת עמלק החלישו כנ"ל ואמונה זה תפילה, כמו שתרגם 'פרישן בצלו' כי התפילה משנה הטבע ונתבטלין החכמות והחקירות, שהם הולכים על פי הטבע וזהו עקר התכלית אצלנו שתהיה התפילה נכללת באחדותו יתברך בבחינת (דברים י) : "הוא תהלתך והוא אלקיך" שהתפילה והשם יתברך אחד, כביכול וזהו עקר התכלית באמת והמחקרים והכופרים מפרשים כל התורה כלה על פי חכמות ואפיקורסות שלהם שכל התורה, ואפילו מצוות מעשיות הכתובים בתורה מפרשים הכל על פי צורה ושכל לא מבעיא מעשיות הכתובים בתורה אומרים שהם מרמזים רק על הנמשל והצורה לבד דהינו שכליות שלהם אלא אפילו מצוות מעשיות המפרשים בתורה מפרשים הכל שהם מרמזים רק על שכליות וחכמות שלהם וכופרים בפשוטו לגמרי וזהו בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (תנחומא והובא ברש"י תצא) 'שהיה עמלק חותך מילות וזורק כלפי מעלה' כי מילה היא מצוה ראשונה שנצטוה בה אברהם אבינו, שהיה ראש למאמינים ועמלק, שהוא בחינת הפילוסופים והכופרים הוא כופר בכל המצוות ומפרש הכל על שכליות לבד כנ"ל וזהו : 'חותך מילות וזורק כלפי מעלה' שכופר במצות מילה, וזורקה כלפי מעלה אל השכל כי הם מפרשים הכל רק על שכליות לבד וכופרים בעשיות המצוות כנ"ל אשרי מי שאינו יודע מהם כלל ועל כן עקר הכנעתו על ידי אמונה, בחינת: "ויהי ידיו אמונה" וכו' כנ"ל [זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה]
[זאת הַתּוֹרָה לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ

וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה]

עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת

הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל

כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים

שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא

כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ, וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא

כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׁכֶל

דְּהַיְנוּ הַכּחַ הַמַּשְׂכִּיל

וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ

וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל

וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם

שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל

וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה

לַחֲקר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם

וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם

רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף

אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל כָּך מִן הַחֲקִירוֹת

וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף

יִתְעַנְּגוּ מְאד מִזֶּה

וּלְדַעְתָּם הָרָעָה

עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם

אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֶצְלֵנוּ

עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת

לַעֲבד הַשֵּׁם עַל פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת

וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, 'עַיִן לא רָאָתָה' וְכוּ'

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת ה'"

שֶׁעִקָּר רֵאשִׁית וּקְדִימַת הַחָכְמָה הוּא רַק יִרְאַת ה'

שֶׁצָּרִיך לְהַקְדִּים הַיִּרְאָה לְהַחָכְמָה

וְתֵדַע שֶׁאֵין הַדָּבָר כְּדַעְתָּם, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי אִם כֵּן לא יַשִּׂיגוּ הַתַּכְלִית, רַק מְתֵי מְעַט מְעַט מְאד

דְּהַיְנוּ הַבַּעֲלֵי שֵׂכֶל פִילוֹסוֹפִים

וּמַה יַּעֲשׂוּ קְטַנֵּי הָעֵרֶך

שֶׁאֵין לָהֶם שֵׂכֶל כָּזֶה לַחֲקר חֲקִירוֹת

לָדַעַת הַמֻּשְׂכָּלוֹת

שֶׁהֵם רב וְעִקָּר הָעוֹלָם

אֵיך יַשִּׂיגוּ הֵם אֶת הַתַּכְלִית

אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת דַּיְקָא

דְּהַיְנוּ יִרְאַת הַשֵּׁם וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת בִּפְשִׁיטוּת גָּמוּר .

"סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאלהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"

הַיְנוּ שֶׁשְּׁלמה הַמֶּלֶך, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, מְלַמֵּד אוֹתָנוּ

שֶׁעִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת סוֹף דָּבָר

הוּא רַק עַל יְדֵי תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת

לְיִרְאָה אֶת ה' וְלִשְׁמר מִצְווֹתָיו בִּפְשִׁיטוּת

וְזֶהוּ "סוֹף דָּבָר הַכּל נִשְׁמָע, אֶת הָאלהִים יְרָא וְאֶת מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר"

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת תְּמִימוּת וּפְשִׁיטוּת

לְיִרְאָה אֶת ה' וּלְקַיֵּם מִצְווֹתָיו בְּעֻבְדָּא וְכוּ' בִּפְשִׁיטוּת כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁסִּיֵּם: "כִּי זֶה כָּל הָאָדָם"

הַיְנוּ כִּי זֶה יָכוֹל כָּל אָדָם לְקַיֵּם וּלְהַשִּׂיג עַל יְדֵי זֶה אֶת הַתַּכְלִית

מֵאַחַר שֶׁעִקָּר הוּא "אֶת אֱלהִים יְרָא" וְכוּ'

עַל כֵּן יָכוֹל כָּל אָדָם לְהַשִּׂיג הַתַּכְלִית, כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְקַיֵּם

וּבֶאֱמֶת הוּא אִסּוּר גָּדוֹל מְאד לִהְיוֹת מְחַקֵּר, חַס וְשָׁלוֹם

וְלִלְמד סִפְרֵי הַחָכְמוֹת, חַס וְשָׁלוֹם

רַק הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל מְאד

הוּא יָכוֹל לְהַכְנִיס עַצְמוֹ בָּזֶה, לִלְּמד הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

כִּי מִי שֶׁנִּכְנַס בְּתוֹך הַחָכְמוֹת הַלָּלוּ, חַס וְשָׁלוֹם, יָכוֹל לִפּל שָׁם

כִּי יֵשׁ אֶבֶן נֶגֶף בְּכָל חָכְמָה וְחָכְמָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת עֲמָלֵק

שֶׁעַל יְדֵי הָאֶבֶן הַנֶּגֶף הַזֶּה יְכוֹלִין לִפּל, חַס וְשָׁלוֹם

כִּי עֲמָלֵק הָיָה פִילוֹסוֹף וּמְחַקֵּר וְכָפַר בָּעִקָּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְלא יָרֵא אֱלהִים"

דְּהַיְנוּ שֶׁהוּא רַק נוֹהֵג עַל פִּי חָכְמוֹת, וְאֵין לוֹ יִרְאָה כְּלָל

אֲבָל הַצַּדִּיק כְּשֶׁנִּכְנָס בְּאֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

הוּא מַחֲזִיק עַצְמוֹ וְנִשְׁאָר קַיָּם עַל עָמְדוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה

בִּבְחִינַת: "וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"

"שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם"

הַיְנוּ שֶׁהַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הוֹלֵך דֶּרֶך אֵלּוּ הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת

וְאַף עַל פִּי שֶׁשָּׁם יְכוֹלִין לְהַחֲלִיק וְלִפּל עַל יְדֵי הָאֶבֶן נֶגֶף

בְּחִינַת עֲמָלֵק כַּנַּ"ל

אֲבָל הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּל, וָקָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

שבע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם

סוֹפֵי תֵבוֹת עֲמָלֵק

שֶׁהוּא הָאֶבֶן נֶגֶף שֶׁל הַשֶּׁבַע חָכְמוֹת, שֶׁעַל יָדוֹ נוֹפְלִין, חַס וְשָׁלוֹם

אַך הַצַּדִּיק שֶׁבַע יִפּוֹל, וָקָם עַל יְדֵי אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּמשֶׁה רַבֵּנוּ: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה", בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק

כִּי עַל יְדֵי אֱמוּנָה הֶחֱלִישׁ אֶת עֲמָלֵק

דְּהַיְנוּ הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת כַּנַּ"ל

וְזֶה "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה"

'יָדָיו' הַיְנוּ בְּחִינַת מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁהֵם בְּחִינַת אֱמוּנָה

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל מִצְוֹתֶיך אֱמוּנָה"

שֶׁעַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת, שֶׁהֵם הֶפֶך בְּחִינַת עֲמָלֵק

הֶחֱלִישׁוֹ כַּנַּ"ל

וֶאֱמוּנָה זֶה תְּפִילָּה, כְּמוֹ שֶׁתִּרְגֵּם 'פְּרִישָׂן בְּצִלּוֹ'

כִּי הַתְּפִילָּה מְשַׁנָּה הַטֶּבַע

וְנִתְבַּטְּלִין הַחָכְמוֹת וְהַחֲקִירוֹת, שֶׁהֵם הוֹלְכִים עַל פִּי הַטֶּבַע

וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית אֶצְלֵנוּ

שֶׁתִּהְיֶה הַתְּפִילָּה נִכְלֶלֶת בְּאַחְדוּתוֹ יִתְבָּרַך

בִּבְחִינַת: "הוּא תְהִלָּתְך וְהוּא אֱלקֶיך"

שֶׁהַתְּפִילָּה וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך אֶחָד, כִּבְיָכוֹל

וְזֶהוּ עִקָּר הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת

וְהַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים

מְפָרְשִׁים כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ עַל פִּי חָכְמוֹת וְאֶפִּיקוֹרְסוּת שֶׁלָּהֶם

שֶׁכָּל הַתּוֹרָה, וַאֲפִילּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה

מְפָרְשִׁים הַכּל עַל פִּי צוּרָה וָשֵׂכֶל

לָא מִבָּעֲיָא מַעֲשִׂיּוֹת הַכְּתוּבִים בַּתּוֹרָה

אוֹמְרִים שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל הַנִּמְשָׁל וְהַצּוּרָה לְבַד

דְּהַיְנוּ שִׂכְלִיּוּת שֶׁלָּהֶם

אֶלָּא אֲפִילּוּ מִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת הַמְפרָשִׁים בַּתּוֹרָה

מְפָרְשִׁים הַכּל שֶׁהֵם מְרַמְּזִים רַק עַל שִׂכְלִיּוּת וְחָכְמוֹת שֶׁלָּהֶם

וְכוֹפְרִים בִּפְשׁוּטוֹ לְגַמְרֵי

וְזֶהוּ בְּחִינַת מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'שֶׁהָיָה עֲמָלֵק חוֹתֵך מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה'

כִּי מִילָה הִיא מִצְוָה רִאשׁוֹנָה

שֶׁנִּצְטַוָּה בָּהּ אַבְרָהָם אָבִינוּ, שֶׁהָיָה ראשׁ לַמַּאֲמִינִים

וַעֲמָלֵק, שֶׁהוּא בְּחִינַת הַפִילוֹסוֹפִים וְהַכּוֹפְרִים

הוּא כּוֹפֵר בְּכָל הַמִּצְווֹת וּמְפָרֵשׁ הַכּל עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ: 'חוֹתֵך מִילוֹת וְזוֹרֵק כְּלַפֵּי מַעְלָה'

שֶׁכּוֹפֵר בְּמִצְוַת מִילָה, וְזוֹרְקָהּ כְּלַפֵּי מַעְלָה אֶל הַשֵּׂכֶל

כִּי הֵם מְפָרְשִׁים הַכּל רַק עַל שִׂכְלִיּוּת לְבַד

וְכוֹפְרִים בַּעֲשִׂיּוֹת הַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל

אַשְׁרֵי מִי שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵהֶם כְּלָל

וְעַל כֵּן עִקָּר הַכְנָעָתוֹ עַל יְדֵי אֱמוּנָה, בְּחִינַת: "וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה" וְכוּ' כַּנַּ"ל

[זאת הַתּוֹרָה לא שָׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ בְּעַצְמוֹ

וְעַיֵּן בַּהַשְׁמָטוֹת מִזֶּה]
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שָׁבוּעוֹת הוּא רְפוּאָה לְהָרֵאָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסז - שבועות הוא רפואה להראה שבועות הוא רפואה להראה כי 'חמשה' כנפי ראה כנגד 'חמשה' חמשי תורה ובשבועות מקבלין התורה יכולין לקבל חיות חדש
לחשוב על התכלית
...eip.co.il/?key=538 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים וכאן breslev.eip.co.il/?key=189 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. וכאן breslev...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אֵיזֶה אָדָם, הוּא לא טוֹב
...ח"ב - תורה קג - כל זמן שהאדם שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד ובמאמר אבא שאול וכו' פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] שם מבאר ביטול גדול יותר בשעת התפילה שמחיב האדם לבטל עצמו כל כך בשעת התפילה עד שלא ירגיש אפילו את עצמו כלל בשעת תפילתו רק את השם יתברך לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל המלך וכו' עין שם מה שכתוב שם ...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה'...
שיחות הר"ן - אות קמב
...- אות קמב שיך למה שאמר רבנו זכרונו לברכה, על פסוק: "אודיע אמונתך בפי" שעקר האמונה תולה בפה של האדם וכו' [ב"לקוטי תנינא" סימן מ"ד] ראה זה מצאתי מכתב יד החברים בבאור יותר קצת וזו לשונו כשנופל לאדם ספקות באמונת הבורא יתברך שמו יאמר בפה מלא: אני מאמין באמונה שלמה שהוא יחיד ראשון ואחרון כי ידוע שיצר הרע נמשך מגבורות הנפולין ויש גבורות דקדשה שבהם ממתיקים הגבורות דקלפה והדבור הוא בחינת גבורות דקדשה כמו שכתוב: "וגבורתך ידברו" נמצא כשיאמר אני מאמין כנ"ל הוא גבורות דקדשה ובזה הוא ממתיק את הספקות שהוא בחינת...
מה המקום של שמירת ההלכה בחסידות ברסלב?
...ברסלב? שאלה: האם על פי מה שמובן מספרי רבי נחמן צריך לשמור על כל דיקדוקי ההלכה הידועים? * ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A9%D7%9C%D7%97%D7%9F+%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A&cid=0 - שלחן ערוך את כל המקומות שבהם מתייחס רבי נחמן מברסלב לעניין השולחן ערוך. כמו כן ראה כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%9D&cid=0 - פוסקים לגבי לימוד הפוסקים. כמו כן מובא בשם רבי נחמן מברסלב (לא תמצא זאת בספרי רבי נחמן מברסלב עצמם, אלא בספר שיח שרפי קודש) כדלהלן: כששאל פעם אחד מאנ"ש את רבנו, שיפרש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת דע והאמן, כי השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת, הם כמו תענית
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'
...מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו' [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] בא אל פרעה כי אני הכבדתי את לבו וכו'. כי כשעלה ברצונו הפשוט לברוא את העולמות כדי להיטב לזולתו כי מידתו להיטב והיה אורו מתפשט לאין סוף וצמצם את אורו לצדדין ונשאר חלל פנוי ובתוך החלל ברא כל העולמות בדבורו ובחכמתו כ"ש בדבר ה' שמים נעשו וכו' וכ"ש כולם בחכמה עשית והחלל הפנוי מכונה בשם פרעה כי שם גילה אורותיו אח"כ וקודם הבריאה היה להשי"ת כל המידות הן רחמים הן חכמה אבל היו בבחי' אין סוף כי לא היו מוגבלים...
האם רבי נחמן לא טעם טעם חטא?
...נחמן לא טעם טעם חטא. והשאלה שלי היא: 1 - האם זה נכון? ומה המקור לכך? 2 - הרי כתוב "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", אז כיצד מסתדר עניין זה? תודה תשובה: לא ידוע לי על מקור כלשהו לכך שרבי נחמן אמר על עצמו שהוא לא טעם טעם חטא. ואדרבה אין דבר כזה לא לטעום טעם חטא. רבי נחמן כותב בפירוש: כאן: breslev.eip.co.il/?key=515 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמה - דע שיש חדרי תורה ודע שכל אדם קדם שמשיג בתורה השגה של אמת צריך לילך בהכרח דרך אלו היכלות התמורות אבל הכלל שאסור לטעות בעצמו לסבר שכבר בא אל ההשגה הר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ח - רָאִיתִי מְנוֹרַת זָהָב
...זהב ראיתי והנה מנורת זהב כלה וגלה על ראשה וכו' (זכריה ד', הפטרת שבת חנוכה) א. הנה יקר גנוחי ונה [שקורין קרעכץ] מאיש ישראלי כי הוא שלמות החסרונות כי על ידי בחינת הנשימה שהוא הרוח חיים נברא העולם כמו שכתוב: "וברוח פיו כל צבאם" וחדוש העולם יהיה גם כן בבחינת הרוח כמו שכתוב: "תשלח רוחך יבראון ותחדש פני אדמה" והוא גם כן חיות האדם כי חיות האדם הוא הנשימה כמו שכתוב: "ויפח באפיו נשמת חיים" וכתיב: "כל אשר נשמת רוח חיים באפיו" וכמו שאמרו חכמים: 'אם תחסר הנשימה תחסר החיים' נמצא, כי עקר חיות כל הדברים הוא בבחינת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2188 שניות - עכשיו 07_05_2026 השעה 15:12:59 - wesi2