ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כז - רְצִיצָא דְּמָיֵת בְּבֵיעוּתֵהּ 2... מבחינת הדרת פנים כמו שכתוב: "והדרת פני זקן" ד. ולפי ההזדככות חכמתו בשלש עשרה מדות אלו הנ"ל כן הזדככות קול רנתו בבחינת: ' זקן זה קנה חכמה' 'הקנה מוציא קול' . וזה "הראיני את מראיך" זה בחינת הדרת פנים, בחינת זקן כנ"ל 'השמיעני את קולך' כי הקול לפי החכמה של דרושי התורה לפי השכל של שלש עשרה מדות שהוא דורש בהם את התורה וזהו: "דרשוני וחיו" כי "החכמה תחיה את בעליה" ה. וכשנזדכך קולו אז על ידי השמעת קולו לבד בלא דבור הקדוש ברוך הוא מושיעו בעת צרתו בבחינת:"וירא בצר להם בשמעו את רנתם" על ידי שמיעת קולו הקדוש ברוך הוא רואה מי שמצר לו איזהו עכו"ם מצר לנו וזהו: "באר היטב", בשבעים לשון שפרושים ודרושי התורה שמשם תוצאות הקול על ידם היטיב לנו בכל הלשונות ובכל העכו"ם בבחינת בשמעו את רנתם, ראשי תבות בא"ר ובאר הוא לשון פרוש ... לפניו" כש"עז וחדוה במקומו שהוא ברית, הנקרא בעז והוא חדוה דמטרוניתא וזה: 'עזי', זה בחינת ברית 'וזמרת', זה בחינת קול 'ויהי לי לישועה', בבחינת 'וירא בצר להם' וכו'. וזה שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה . כשעלו ישראל מן הים, נתנו ... בחינת 'זקן זה קנה חכמה' כמו שפרש רש"י: "ותפקחנה עיני שניהם" על שם החכמה נאמר לומר שירה זה בחינת קול, שנתגלה על ידי החכמה וזהו שאמרו: עוללים ויונקים אמרו: "זה אלי ואנוהו" זה בחינת ברית, בחינת: "וזה לך האות" ואנוהו זה בחינת הדרת פנים וזהו פרוש: "רעה זונות יאבד הון" 'הון' זה בחינת קול כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'כבד את ה' מהונך אל תקרי מהונך אלא מגרונך' (ולשון הפסיקתא אלא מחננך וכו' אם נתן לך קול ערב וכו') וכשפוגם בברית, נפגם קולו ויעקב ששמר בריתו, כמו: "ראשית אוני" זכה לקול, בבחינת: "הקל קול יעקב" ומבחינת קול זוכה לשלום בבחינת: "שיר השירים אשר לשלמה" למלך שהשלום שלו ובשביל זה, תכף אחר קול רנה של שירת הים זכו לשבת שלום . כמו שכתוב: "ויבאו מרתה" ושבת, במרה נצטוה "ותען להם מרים שירו ... מנגינתם" [עד כאן לשון רבנו, זכרונו לברכה]. [שיך לעיל] " וירא בצר להם בשמעו את רנתם" על ידי שמיעת קולו, הקדוש ברוך הוא רואה מי שמצר לו, איזה עכו"ם מצר לנו וכו' ואמר, שעל כן כשיש, חס ושלום, איזה ...