ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨סיפורי מעשיות - מעשה ח - מעשה מרב ובן יחיד / מעשה ברב ובן יחיד
מעשה ברב אחד, שלא היה לו בנים אחר כך היה לו בן יחיד וגדל אותו והשיא אותו והיה יושב בעליה ולמד כדרך אצל הגבירים והיה לומד ומתפלל תמיד רק שהיה מרגיש בעצמו שחסר לו איזה חסרון ואינו יודע מהו ולא היה מרגיש טעם בלמודו ובתפילתו וספר לפני שני אנשים בני הנעורים ונתנו לו עצה שיסע לאותו צדיק ואותו בן הנ"ל עשה מצוה שבא על ידה לבחינת מאור הקטן והלך אותו הבן יחיד וספר לאביו באשר שאינו מרגיש טעם בעבודתו כנ"ל וחסר לו, ואינו יודע מהו בכן הוא רוצה לנסע לאותו צדיק והשיב לו אביו: איך אתה בא לנסע אליו? הלא אתה למדן יותר ממנו ומיחס יותר ממנו? לא נאה לך לנסע אליו, כלך מדרך זו! עד שמנע אותו לנסע וחזר ללמודו ושוב הרגיש חסרון כנ"ל והתיעץ שוב עם אותן האנשים הנ"ל ויעצו אותו כמקדם לנסע להצדיק ושוב הלך לאביו, והטה אותו אביו ומנע אותו כנ"ל וכן היה כמה פעמים והבן הנ"ל היה מרגיש שחסר לו, והיה מתגעגע מאד למלאות חסרונו, ולא ידע מהו כנ"ל ובא עוד לאביו והפציר בו עד שהכרח אביו לנסע עמו כי לא רצה להניח אותו לנסע לבדו מחמת שהיה בן יחיד ואמר לו אביו: הלא תראה שאסע עמך, ואראה לך שאין בו ממש ואסרו המרכבה ונסעו אמר לו אביו בזה אנסה: אם יתנהג כסדר, הוא מן השמים ואם לאו אינו מן השמים, ונחזר ונסעו ובאו אל גשר קטן ונפל סוס אחד, והמרכבה נתהפכה וכמעט נטבעו אמר לו אביו ראה שאינו מתנהג כסדר, ואין הנסיעה מן השמים, וחזרו וחזר הבן ללמודו ושוב ראה החסרון שחסר לו ואינו יודע וחזר והפציר באביו כנ"ל והכרח לנסע עמו שנית וכשנסעו העמיד אביו הנסיון כבראשונה אם יתנהג כסדר ונזדמן כשהיו נוסעים ונשברו שני הידות ואמר לו אביו ראה שאינו מתנהג לנו לנסע כי האם זה דרך הטבע, שישתברו שני השני הידות? וכמה פעמים שנסעו עם המרכבה הזאת, ולא נזדמן כזאת וחזרו וחזר הבן הנ"ל לדרכו כנ"ל [הינו ללמודו וכו' כנ"ל] ושוב הרגיש החסרון כנ"ל והאנשים יעצו אותו לנסע וחזר לאביו והפציר אותו כנ"ל, והכרח לנסע עמו עוד ואמר לו הבן שלא נעמד עוד על נסיון כזה כי זה דרך הטבע, שנופל סוס לפעמים, או שנשתברין השני הידות אם לא שיהיה איזה דבר מרגש מאד ונסעו ובאו לאכסניה ללון ומצאו שם סוחר והתחילו לספר עמו כדרך הסוחרים ולא גלו לו שהם נוסעים לשם כי הרב היה מתביש בעצמו לומר שנוסע לאותו הצדיק והיו מדברים מעסקי העולם עד שבסיבוב הדברים הגיעו לספר מצדיקים, היכן נמצאים צדיקים וספר להם ששם נמצא צדיק, ושם, ושם והתחילו הם לדבר מהצדיק שנסעו אליו השיב להם: זה? [בלשון תמה] הלא קל הוא כי אני נוסע עכשו ממנו ואני הייתי שם, שהיה עובר עברה ענה אביו ואמר לבנו הראית, בני, מה שזה הסוחר מספר לפי תמו והלא הוא נוסע משם וחזרו לביתם ונפטר אותו הבן ובא בחלום להרב הנ"ל אביו וראה אותו שהיה עומד בכעס גדול ושאל אותו: למה אתה בכעס כל כך? והשיב לו שיסע לאותו הצדיק הנ"ל [שרצה לנסע עם בנו אליו כנ"ל] והוא יגיד לך על מה אני בכעס והקיץ ואמר שמקרה הוא אחר כך חלם לו עוד כנ"ל ואמר שהוא גם כן חלום שוא וכן עד שלש פעמים והבין: הלא דבר הוא ונסע לשם ופגע בהדרך את הסוחר שפגע מקדם, בעת שנסע עם בנו, והכיר אותו ואמר לו: הלא אתה הוא שראיתיך באותו האכסניה? והשיב לו: בודאי ראית אותי ופתח פיו ואמר לו: אם תרצה, אהיה בולע אותך אמר לו: מה אתה מדבר? השיב לו: זכור אתה, כשנסעת עם בנך ובתחלה נפל סוס על הגשר וחזרת אחר כך נשברו השני הידות אחר כך פגעת בי, ואמרתי לך שהוא קל ומאחר שפטרתי אותו, את בנך, עכשו אתה רשאי לנסע כי הוא היה בחינת מאור הקטן והצדיק הנ"ל הוא בחינת מאור הגדול ואם היו מתועדים יחד, היה בא משיח וכיון שפטרתי אותו, אתה רשאי לנסע ובתוך דבריו נעלם, ולא היה לו עם מי לדבר ונסע הרב אל הצדיק וצעק: חבל! חבל! חבל על דאבדין ולא משתכחין! השם יתברך ישיב נדחינו בקרוב, אמן וזה הסוחר הנ"ל היה הס"מ [הסמ"ך מ"ם] בעצמו [שנדמה לסוחר והטעה אותם, ואחר כך, כשפגע שנית בהרב הנ"ל, התגרה עמו הוא בעצמו על אשר שמע לעצתו, כי כן דרכו, כידוע], השם יתברך יצילנו
מַעֲשֶׂה בְּרַב אֶחָד, שֶׁלּא הָיָה לוֹ בָּנִים

אַחַר כָּךְ הָיָה לוֹ בֵּן יָחִיד

וְגִדֵּל אוֹתוֹ וְהִשִּׂיא אוֹתוֹ

וְהָיָה יוֹשֵׁב בָּעֲלִיָּה וְלָמַד כְּדֶרֶךְ אֵצֶל הַגְּבִירִים

וְהָיָה לוֹמֵד וּמִתְפַּלֵּל תָּמִיד

רַק שֶׁהָיָה מַרְגִּישׁ בְּעַצְמוֹ שֶׁחָסֵר לוֹ אֵיזֶה חִסָּרוֹן

וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ

וְלא הָיָה מַרְגִּישׁ טַעַם בְּלִמּוּדוֹ וּבִתְפִילָּתוֹ

וְסִפֵּר לִפְנֵי שְׁנֵי אֲנָשִׁים בְּנֵי הַנְּעוּרִים

וְנָתְנוּ לוֹ עֵצָה שֶׁיִּסַּע לְאוֹתוֹ צַדִּיק

וְאוֹתוֹ בֵּן הַנַּ"ל עָשָׂה מִצְוָה שֶׁבָּא עַל יָדָהּ לִבְחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן

וְהָלַךְ אוֹתוֹ הַבֵּן יָחִיד וְסִפֵּר לְאָבִיו

בַּאֲשֶׁר שֶׁאֵינוֹ מַרְגִּישׁ טַעַם בַּעֲבוֹדָתוֹ כַּנַּ"ל

וְחָסֵר לוֹ, וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַהוּ

בְּכֵן הוּא רוֹצֶה לִנְסֹעַ לְאוֹתוֹ צַדִּיק

וְהֵשִׁיב לוֹ אָבִיו: אֵיךְ אַתָּה בָּא לִנְסֹעַ אֵלָיו?

הֲלא אַתָּה לַמְדָן יוֹתֵר מִמֶּנּוּ וּמְיֻחָס יוֹתֵר מִמֶּנּוּ?

לא נָאֶה לְךָ לִנְסֹעַ אֵלָיו, כַּלֵּךְ מִדֶּרֶךְ זוֹ!

עַד שֶׁמָּנַע אוֹתוֹ לִנְסֹעַ

וְחָזַר לְלִמּוּדוֹ וְשׁוּב הִרְגִּישׁ חִסָּרוֹן כַּנַּ"ל

וְהִתְיַעֵץ שׁוּב עִם אוֹתָן הָאֲנָשִׁים הַנַּ"ל

וְיָעֲצוּ אוֹתוֹ כְּמִקּדֶם לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק

וְשׁוּב הָלַךְ לְאָבִיו, וְהִטָּה אוֹתוֹ אָבִיו וּמָנַע אוֹתוֹ כַּנַּ"ל

וְכֵן הָיָה כַּמָּה פְּעָמִים

וְהַבֵּן הַנַּ"ל הָיָה מַרְגִּישׁ שֶׁחָסֵר לוֹ, וְהָיָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאד לְמַלְּאוֹת חֶסְרוֹנוֹ, וְלא יָדַע מַהוּ כַּנַּ"ל

וּבָא עוֹד לְאָבִיו וְהִפְצִיר בּוֹ

עַד שֶׁהֻכְרַח אָבִיו לִנְסֹעַ עִמּוֹ

כִּי לא רָצָה לְהַנִּיחַ אוֹתוֹ לִנְסֹעַ לְבַדּוֹ

מֵחֲמַת שֶׁהָיָה בֵּן יָחִיד

וְאָמַר לוֹ אָבִיו: הֲלּא תִּרְאֶה שֶׁאֶסַּע עִמְּךָ, וְאַרְאֶה לְךָ שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ

וְאָסְרוּ הַמֶּרְכָּבָה וְנָסְעוּ

אָמַר לוֹ אָבִיו

בָּזֶה אֲנַסֶּה: אִם יִתְנַהֵג כְּסֵדֶר, הוּא מִן הַשָּׁמַיִם

וְאִם לָאו אֵינוֹ מִן הַשָּׁמַיִם, וְנַחֲזר

וְנָסְעוּ וּבָאוּ אֶל גֶּשֶׁר קָטָן

וְנָפַל סוּס אֶחָד, וְהַמֶּרְכָּבָה נִתְהַפְּכָה וְכִמְעַט נִטְבְּעוּ

אָמַר לוֹ אָבִיו

רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג כְּסֵדֶר, וְאֵין הַנְּסִיעָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְחָזְרוּ

וְחָזַר הַבֵּן לְלִמּוּדוֹ

וְשׁוּב רָאָה הַחִסָּרוֹן שֶׁחָסֵר לוֹ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ

וְחָזַר וְהִפְצִיר בְּאָבִיו כַּנַּ"ל

וְהֻכְרַח לִנְסֹעַ עִמּוֹ שֵׁנִית

וּכְשֶׁנָּסְעוּ הֶעֱמִיד אָבִיו הַנִּסָּיוֹן כְּבָרִאשׁוֹנָה אִם יִתְנַהֵג כְּסֵדֶר

וְנִזְדַּמֵּן כְּשֶׁהָיוּ נוֹסְעִים וְנִשְׁבְּרוּ שְׁנֵי הַיָּדוֹת

וְאָמַר לוֹ אָבִיו

רְאֵה שֶׁאֵינוֹ מִתְנַהֵג לָנוּ לִנְסֹעַ

כִּי הַאִם זֶה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁיִשְׁתַּבְּרוּ שְׁנֵי הָשְׁנֵי הַיָּדוֹת?

וְכַמָּה פְּעָמִים שֶׁנָּסְעוּ עִם הַמֶּרְכָּבָה הַזּאת, וְלא נִזְדַּמֵּן כָּזאת

וְחָזְרוּ

וְחָזַר הַבֵּן הַנַּ"ל לְדַרְכּוֹ כַּנַּ"ל [הַיְנוּ לְלִמּוּדוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל]

וְשׁוּב הִרְגִּישׁ הַחִסָּרוֹן כַּנַּ"ל

וְהָאֲנָשִׁים יָעֲצוּ אוֹתוֹ לִנְסֹעַ

וְחָזַר לְאָבִיו וְהִפְצִיר אוֹתוֹ כַּנַּ"ל, וְהֻכְרַח לִנְסֹעַ עִמּוֹ עוֹד

וְאָמַר לוֹ הַבֵּן שֶׁלּא נַעֲמד עוֹד עַל נִסָּיוֹן כָּזֶה

כִּי זֶה דֶּרֶךְ הַטֶּבַע, שֶׁנּוֹפֵל סוּס לִפְעָמִים, אוֹ שֶׁנִּשְׁתַּבְּרִין הָשְׁנֵי הַיָּדוֹת

אִם לא שֶׁיִּהְיֶה אֵיזֶה דָּבָר מֻרְגָּשׁ מְאד

וְנָסְעוּ וּבָאוּ לִאכסניה לָלוּן

וּמָצְאוּ שָׁם סוֹחֵר

וְהִתְחִילוּ לְסַפֵּר עִמּוֹ כְּדֶרֶךְ הַסּוֹחֲרִים

וְלא גִּלּוּ לוֹ שֶׁהֵם נוֹסְעִים לְשָׁם

כִּי הָרַב הָיָה מִתְבַּיֵּשׁ בְּעַצְמוֹ לוֹמַר שֶׁנּוֹסֵעַ לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק

וְהָיוּ מְדַבְּרִים מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם

עַד שֶׁבְּסִיבּוּב הַדְּבָרִים הִגִּיעוּ לְסַפֵּר מִצַּדִּיקִים, הֵיכָן נִמְצָאִים צַדִּיקִים

וְסִפֵּר לָהֶם שֶׁשָּׁם נִמְצָא צַדִּיק, וְשָׁם, וְשָׁם

וְהִתְחִילוּ הֵם לְדַבֵּר מֵהַצַּדִּיק שֶׁנָּסְעוּ אֵלָיו

הֵשִׁיב לָהֶם: זֶה? [בִּלְשׁוֹן תֵּמַהּ]

הֲלא קַל הוּא

כִּי אֲנִי נוֹסֵעַ עַכְשָׁו מִמֶּנּוּ

וַאֲנִי הָיִיתִי שָׁם, שֶׁהָיָה עוֹבֵר עֲבֵרָה

עָנָה אָבִיו וְאָמַר לִבְנוֹ

הֲרָאִיתָ, בְּנִי, מַה שֶּׁזֶּה הַסּוֹחֵר מְסַפֵּר לְפִי תֻּמּוֹ

וַהֲלא הוּא נוֹסֵעַ מִשָּׁם וְחָזְרוּ לְבֵיתָם

וְנִפְטַר אוֹתוֹ הַבֵּן

וּבָא בַּחֲלוֹם לְהָרַב הַנַּ"ל אָבִיו

וְרָאָה אוֹתוֹ שֶׁהָיָה עוֹמֵד בְכַעַס גָּדוֹל

וְשָׁאַל אוֹתוֹ: לָמָּה אַתָּה בְּכַעַס כָּל כָּךְ?

וְהֵשִׁיב לוֹ שֶׁיִּסַּע לְאוֹתוֹ הַצַּדִּיק הַנַּ"ל [שֶׁרָצָה לִנְסֹעַ עִם בְּנוֹ אֵלָיו כַּנַּ"ל]

וְהוּא יַגִּיד לְךָ עַל מָה אֲנִי בְּכַעַס

וְהֵקִיץ

וְאָמַר שֶׁמִּקְרֶה הוּא

אַחַר כָּךְ חָלַם לוֹ עוֹד כַּנַּ"ל

וְאָמַר שֶׁהוּא גַּם כֵּן חֲלוֹם שָׁוְא

וְכֵן עַד שָׁלשׁ פְּעָמִים

וְהֵבִין: הֲלּא דָּבָר הוּא וְנָסַע לְשָׁם

וּפָגַע בְּהַדֶּרֶךְ אֶת הַסּוֹחֵר שֶׁפָּגַע מִקּדֶם, בְּעֵת שֶׁנָּסַע עִם בְּנוֹ, וְהִכִּיר אוֹתוֹ

וְאָמַר לוֹ: הֲלא אַתָּה הוּא שֶׁרְאִיתִיךָ בְּאוֹתוֹ הַאכסניה?

וְהֵשִׁיב לוֹ: בְּוַדַּאי רָאִיתָ אוֹתִי

וּפָתַח פִּיו וְאָמַר לוֹ: אִם תִּרְצֶה, אֶהְיֶה בּוֹלֵעַ אוֹתְךָ

אָמַר לוֹ: מָה אַתָּה מְדַבֵּר?

הֵשִׁיב לוֹ: זָכוּר אַתָּה, כְּשֶׁנָּסַעְתָּ עִם בִּנְךָ

וּבִתְחִלָּה נָפַל סוּס עַל הַגֶּשֶׁר וְחָזַרְתָּ

אַחַר כָּךְ נִשְׁבְּרוּ הָשְׁנֵי הַיָּדוֹת

אַחַר כָּךְ פָּגַעְתָּ בִּי, וְאָמַרְתִּי לְךָ שֶׁהוּא קַל

וּמֵאַחַר שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ, אֶת בִּנְךָ, עַכְשָׁו אַתָּה רַשַּׁאי לִנְסֹעַ

כִּי הוּא הָיָה בְּחִינַת מָאוֹר הַקָּטָן

וְהַצַּדִּיק הַנַּ"ל הוּא בְּחִינַת מָאוֹר הַגָּדוֹל

וְאִם הָיוּ מִתְוַעֲדִים יַחַד, הָיָה בָּא מָשִׁיחַ

וְכֵיוָן שֶׁפָּטַרְתִּי אוֹתוֹ, אַתָּה רַשַּׁאי לִנְסֹעַ

וּבְתוֹךְ דְּבָרָיו נֶעֱלַם, וְלא הָיָה לוֹ עִם מִי לְדַבֵּר

וְנָסַע הָרַב אֶל הַצַּדִּיק

וְצָעַק: חֲבָל! חֲבָל! חֲבָל עַל דְּאַבְדִּין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין!

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יָשִׁיב נִדָּחֵינוּ בְּקָרוֹב, אָמֵן

וְזֶה הַסּוֹחֵר הַנַּ"ל הָיָה הס"מ [הַסָּמֶ"ךְ מֵּ"ם] בְּעַצְמוֹ [שֶׁנִּדְמָה לְסוֹחֵר וְהִטְעָה אוֹתָם, וְאַחַר כָּךְ, כְּשֶׁפָּגַע שֵׁנִית בְּהָרַב הַנַּ"ל, הִתְגָּרָה עִמּוֹ הוּא בְּעַצְמוֹ עַל אֲשֶׁר שָׁמַע לַעֲצָתוֹ, כִּי כֵן דַּרְכּוֹ, כַּיָּדוּעַ], הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יַצִּילֵנוּ
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן טוב מאד להאדם שיהיה לו חדר מיחד לו לבדו לעסק שם בעבודת ה' בתורה ותפילה ובפרט התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שלזה צריכין בודאי חדר מיחד
ספר המידות - הרחקת רשעים
...כשהצדיק בא לבית הרשע, הבית נתברך, ודוקא שהבית מזמן לברכה. ב. הרחק מרשעים, כדי שלא תתפס בענשם. ג. בשביל איבה מראין איזה קרבות לרשעים. ד. לפעמים כשעושין איזה טובה לרשע גמור, בזה עושין נחת רוח לקדוש ברוך הוא. ה. אסור לספר בשבחן, אבל מקום שיבוא משבחן שבח לצדיק מתר לספר קצת. ו. מי שמלמד זכות על רשע, גם הוא נקרא רשע. ז. אפילו עושה איזהו דבר כדת וכדין, אין אנו סומכין עליו. ח. מי שערב בעד רשע, נופל לידי תאוות ניאוף גם נופל לחלשה. ט. רשע ששכח את השם יתברך לגמרי, בידוע שלא יצא ממנו זרע כשר. י. כשנופל שונאו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כְּשֶׁשְּׁנֵי אֲנָשִׁים מְחֻלָּקִים בֵּינֵיהֶם עַל אֵיזֶה עִנְיָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלח - כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין כששני אנשים מחלקים ביניהם על איזה ענין וכשיבוא השלישי אף שאינו יודע כלל מענינם אזי יסכים עם אחד יותר מעם חברו זה מחמת שהאחד סמוך לשרשו יותר מחברו כי בודאי אי אפשר שיהיו שוים לו כאחד כי אין שני אנשים שוין ואם כן בודאי אחד סמוך יותר ומזה בא שהוא מסכים עם זה והבן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסח - כְּשֶׁאֵין הָאָדָם מִסְתַּכֵּל עַל הַתַּכְלִית, לָמָּה לוֹ חַיִּים
...ח"א - תורה רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים והנה הנפש מתגעגעת תמיד לעשות רצון יוצרה וכשרואה שאין האדם עושה רצונו יתברך, חס ושלום אזי היא מתגעגע מאד לחזר לשרשה ומתחלת להמשיך עצמה להסתלק מגוף האדם ומזה נחלה האדם על ידי שנחלש כח הנפש על ידי שממשכת עצמה ממנו מחמת שאין ממלא רצונה כי היא רוצה רק שיעשה רצון המקום ברוך הוא ומה שהאדם חוזר לבריאותו על ידי רפואות הוא מחמת שהנפש רואה שזה האדם יכול לכף עצמו לעשות הפך תאוותו ורגילותו כי הוא מרגל באכילת לחם...
תאוות ממון ושכל תחתון
...ושכל תחתון אמר רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון ... ולבוא להשכל התחתון הזה אי אפשר כי אם על ידי שונא בצע שישנא הממון בתכלית השנאה **** והשאלה היא למה? למה ואיך על ידי שנאת הממון יזכה לשכל התחתון שיוביל אותו בסוף לשכל העליון? תשובה: תאוות ממון מרחיקה את האדם מהתכלית. הממון מייצג את...
שיחות הר"ן - אות רלא - מדבר ממעלת ההתבודדות
שיחות הר"ן - אות רלא - מדבר ממעלת ההתבודדות ספר לי אחד מאנשיו שפעם אחת שאל את רבנו זכרונו לברכה, מהו החלוק שבין לב נשבר למרה שחורה השיב לו: לב נשבר הוא כך שאפילו כשעומד בין העולם יחזיר פניו ויאמר: רבונו של עולם וכו' ובאותה שעה בעצמה ובתוך כך אמר רבנו, זכרונו לברכה בעצמו. רבונו של עולם בהתעוררות נפלא ובנשיאת ידים בהשתוקקות נמרץ כדרכו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בְּהַתְּפִלָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בפסח צועקין בהתפלה מרמז בתרגום: שבפסח צועקין בהתפילה כמובא על פסוק "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא', עין שם בתרגום צדקה תציל ממות ראשי תבות מצת סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן פזר נתן לאביונים: ראשי תבות נפ"ל
שיחות הר"ן - אות פג
...שאדם מתירא ומתפחד על פי הרב מכמה דברים או מבני אדם שאינם יכולים להזיק לו כלל והדבר נראה שרק בסוף כשהאדם נסתלק ושוכב על הארץ ורגליו אל הדלת אז יהיה לו ישוב הדעת באמת ויסתכל על עצמו ויראה האמת שכל היראות והפחדים שהיה מתירא מאיזה בני אדם שעמדו כנגדו היה הכל שטות והבל ובחנם היה לו יראות ופחדים מהם כי מה יעשה לו אדם וכן לענין התאוות כי אז יראה היטב אשר בחנם כלה בהבל ימיו ובשטותים ובלבולים כאלו ומי הכריח אותו לזה וכו' כי רק אז יראה האמת היטב היטב ובאמת יש בזה דברים בגו כי יש דבר אצל האדם שמאותו הדבר הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...ח"ב - תורה צב - תקון למקרה לילה תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה" משכיל "ומה' אשה משכלת"...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
...מוהר"ן ח"א - תורה לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו ועקר הממשלה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 1.2969 שניות - עכשיו 18_09_2026 השעה 22:45:43 - wesi2