... רפואות ודוקטורים ומזהיר מאד מאד לכל מי שרוצה לחוס על חייו ועל חיי זרעו ובני ביתו, שיתרחק עצמו מאד בתכלית הרחוק מלעסק חס ושלום, ברפואות ודוקטורים ואפילו מי שיש לו חולה בתוך ביתו ואפילו אם החולאת חזק חס ושלום, ... וספר שכשהיה בקהלת קדש למברג שהוא מקום קבוץ דוקטורים גדולים העיד לפניו דוקטור גדול בעצמו שטוב להתרחק מרפואות ודוקטורים בתכלית הרחוק ואמר שכבר חקרו כל כך בחכמת הדוקטוריא עד שעכשו אינם יודעים כלל וכלל לא כי מרבוי חקירתם כבר ... זה וגם מקדם שנסע ללמברג היה מדבר מענין זה אבל אחר כך היה מדבר הרבה מאד מזה להתרחק מהם בתכלית הרחוק

... חטא אדם הראשון בשלמות וכולי, ולכן רק הוא יכול להנהיג אחרים כיצד לתקן את חטא אדם הראשון, שזאת כמובן התכלית הסופית. אך כל זמן שאדם לא תיקן את חטא אדם הראשון, יהיה מי שיהיה, הרי שהוא עדיין לא תיקן ...

... על פי שאין בזה הדבר שום נדנוד עברה, חס ושלום ולא שום תאוה גמורה בגשמיות רק שאינו עושה הדבר בתכלית שלמות הקדשה כראוי באמת] ראוי לו שתכלה נפשו לגמרי מעצם החרטה והבושה

... אין נמצא כלל ועין לעיל שבימי ילדותו ממש קדם שהיה בן עשרים שנה כבר שבר ובטל לגמרי כל התאוות בתכלית הביטול והתחיל לספר אז איך הוא רחוק מכל התאוות ואמר, שלאכל נמאס אצלו לגמרי וכשבא לו עת האכילה קשה ...

... מחדר לחדר ומחדר לעליה וכו' מכלם פתוחים מזה לזה פתחים וחלונות ומקשרים ומשלבים זה בזה בסדר נפלא ובחכמה עמקה ובתכלית היפי והנוי וכו'. [וכל זה אי אפשר לבאר בכתב כי אם למי שנכנס קצת בהבנת עמק דברי רבנו זכרונו ...

תכלית הידיעה שלא נדע - ידיעה שלמה רבי נחמן מברסלב מדבר רבות על העניין של תכלית הידיעה. תכלית הידיעה היא בחינה אחת עם השכל הנקנה. ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=105 - השכל הנקנה - מהו? כמו כן תכלית הידיעה היא ורק היא נקראת ידיעה שלמה. והיא ידיעת השי"ת עצמו. והנה, השי"ת עצמו הוא מחוייב המציאות. וכל זמן ... המציאות בלבד. כמו כן ביאר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=196 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור כי יש שכל משכיל ומושכל, ועל ידי אמונה שלמה זוכים שכל הדברים האלו מתאחדים עיין שם. בכל מקרה להלן נביא מעט הקדמות שיבארו את העניינים האלו. בעניין מהי תכלית הידיעה תכלית הידיעה = שלמות הידיעה. לדעת דבר בשלמות = תכלית הידיעה של הדבר. הקדמה: כל ידיעה מתחלקת ל 3 גורמים. היודע את הידיעה. הדבר שאותו יודעים. והידיעה שמחברת בין ... שמכילה את שלושתם. המציאות מהווה גם את היודע, גם את הדבר שיודעים וגם את הידיעה שמחברת אותם. ונחזור לעניין תכלית הידיעה: כדי לדעת את הדבר בשלמות, יש לדעת את המהות האמיתית שלו. כדי לדעת את המהות של הדבר בשלמות, ... את הדבר בשלמות, יודעים את המהות. והמהות של היודע ושל הידיעה ושל הדבר שאותו יודעים היא אחדות גמורה. ולכן תכלית הידיעה שלא נדע. ידיעה שלמה = שהידיעה לא תהיה נפרדת וחיצונית מהאדם, אלא שהדבר שאותו יודעים יהיה המהות של ... שתהיה אחדות ביניהם. כאשר יש אחדות, זאת כבר לא ידיעה שכלית, אלא הוויה רגשית = אחדות שלמה. ואיך מגיעים לתכלית הידיעה והידיעה השלמה? על ידי הסתכלות אל השורש וחיפוש המהות של כל דבר. כל הדברים כולם מקושרים זה לזה ... כל דבר, על ידי זה המהות שלו מתאחדת עם כל הדברים = הופך להיות אחד עם כל הדברים = תכלית הידיעה שלא נדע כנ"ל. רק נבהיר ונוסיף, כי לתכלית הידיעה יש גם רבדים נוספים. תכלית הידיעה = ידיעת מהות האין סוף = ידיעת שורש כל הידיעות כולן, שהיא מהותה של המציאות, מהות האין סוף. תכלית הידיעה = התאחדות של האדם עם המציאות = התודעה של האדם תופסת את עצמה כמו המציאות עצמה = האדם מסתכל על המציאות דרך העיניים של המציאות. תכלית הידיעה = לדעת את הכל = לדעת את המהות של דבר אחד = לדעת את הכל. כי במהות הכל אחד. תכלית הידיעה = שלמות שאין שלמות אחריה, כי אי אפשר לדעת יותר. תכלית הידיעה = וודאות מוחלטת. כי אם יש אפשרות של ספק, הרי שזו אינה ידיעה שלמה. תכלית הידיעה = ידיעת האמת הבלתי תלויה, שאי אפשר שלא לדעת אותה, אלא רק צריך להבין את השורש של מה שכבר יודעים. היבט נוסף: תכלית הידיעה היא אשר לא נדע. לדעת משהו = להיות מסוגל להגדיר אותו ולהבדיל אותו מדברים אחרים. הגדרה = גדר ...

... הא"ס. להכלל בא"ס, היינו להבין מהו מעשה מרכבה, וכיצד העליונים רוכבים על התחתונים, דהיינו סוד הצמצום. להכלל בא"ס, היינו תכלית הידיעה שלא נדע, היינו ידיעה שאינה נכנסת לשכל אנושי. להכלל בא"ס, היינו להגיע לשלמות שאין שלמות אחריה בכל הדברים ...

... בו רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוי קאזלינא בספינתא, וחזינא האי קרטליתא וכו' א. דע, כי לכל דבר יש תכלית ולתכלית יש עוד תכלית אחר גבה מעל גבה למשל: תכלית בנין הבית כדי שיהא לאדם מקום לנוח ותכלית המנוחה כדי שיוכל בכח הזה לעבד את השם ותכלית העבודה וכו' ותכלית של כל דבר הוא מחבר להמחשבה והשכל יותר מהדבר, שזה התכלית [מושג באמצעותו ו] בא ממנו וקרוב התכלית להמחשבה בקרוב יותר מהדבר כי סוף מעשה במחשבה תחלה נמצא שהסוף והתכלית הוא תחלה במחשבה וקרוב לה ומהתכלית נשתלשל המעשה למשל: כשעולה במחשבה לבנות לו בית בודאי הבית אינו נבנה בבת אחת אלא צריך להכין עצים ולסתת ולבנות כל עץ ועץ לפי צרכו ואחר כך נבנה ונשלם הבית נמצא שלמות הבית שהיא תכלית הבנין וסופו היה במחשבה תחלה נמצא שהתכלית הוא קרוב למחשבה ביותר מהתחלת המעשה ב. ודע, שהתכלית של הבריאה הוא שעשוע עולם הבא ואי אפשר לקרב זאת התכלית למחשבות בני אדם כי זאת התכלית עליו נאמר: "עין לא ראתה וכו'" אבל הצדיקים באמת גם הם יכולים לתפס במחשבתם תכלית עולם הבא וכל אחד ואחד מישראל לפי שרשו שיש לו בתוך נשמת הצדיק כן מקבל ממנו גם כן זאת התכלית כפי הפרת הכעס ברחמנות הינו כשבא אדם לכלל כעס לא יפעל בכעסו שום אכזריות ואדרבא, ימתיק הכעס ברחמנות בבחינת: ... שהוא בחינת "לקרא כלם בשם ה'" על ידי זה אהפך שפה ברורה בחינת שלמות הדבור ושלמות האותיות זה בחינת התכלית של כל הנבראים כי כל העולמות נבראו על ידי אותיות ושלמות האותיות הוא היוד שהוא בחינת עולם הבא הנברא ... להנהיג ולצוות אלא על ידי הדבור נמצא, על ידי השלמות אותיות אמונה שבמלכות על ידי זה הצדיקים יודעים את התכלית של עולם הבא כי הצדיקים המנהיגים את העולם בבחינת "צדיק מושל" הם אוחזים במדת המלכות ועל ידי אחיזתם במלכות אוחזים באותיות שבה ועל ידי אחיזתם באותיות השלמים הם אוחזים בתכלית שהיא שלמות האותיות שהיא בחינת יוד בחינות עולם הבא וזה בחינת תכלת, שהיא בחינת תכלית שנתגלה בתוך הקרטליתא בתוך המנהיגות והמלכות כנ"ל על ידי אשת רבי חנינא בן דוסא על ידי "אבנים שלמות תבנה" לצדיקיא לעלמא דאתי שהצדיקים משיגים התכלית שהוא עלמא דאתי כנ"ל וזה בחינת: "בכל דרכיך דעהו" שיוכל אדם להשיג התכלית בכל דבר כי כל דבר נברא באותיות ובכל אות יש בו שלמות הינו הנקדה אחרונה שהיא יוד בחינת עולם הבא שהיא התכלית המשלים תמונת האות כנ"ל ז. והתכלית נקרא תכלת כי התכלת מערב שחר עם לבן והוא גון שבין שחר ולבן וכשנתחבר שחר ולבן כמו הכתב שהוא ... וקרוב להניר שהוא לבן במקום הדבוק והקרוב שם הם מערבים שחר עם לבן בבחינת תכלת ותחתיות האות הוא הסוף והתכלית כי כשהסופר כותב ומעמיד הקנה והעט עם הדיו על הניר בודאי הדיו רחוק מהניר מעט עד שהסופר מעמיק העט עם הדיו בתוך עמק הניר ואז נדבק שחרות הדיו בעמק בקרוב גדול נמצא שהקרוב הוא סוף ותכלית ובמקום הקרוב שם הניר והדיו הם מערבים בבחינת תכלת כנ"ל כי כן הדבר שהתכלית שהוא סוף המעשה הוא במחשבה תחלה וקרוב להמחשבה, כנזכר לעיל [נראה לעניות דעתי לפרש, כי סוף המעשה הוא בחינת שחרות ותחלת המחשבה הוא בחינת לבן העליון כידוע נמצא שסוף המעשה, שהוא התכלית שהוא במחשבה תחלה וקרוב להמחשבה הוא בחינת תכלת, שהוא חבור שחר ולבן. והבן] ח. וזה דוקא בת קול שיצא כי בחינת בת קול התכלית של כל הדברים הינו שמהפך כל דבר מראשו לסופו שהוא התכלית בבחינת "איזהו חכם ? הרואה את הנולד" שהוא הסוף והתכלית כי בת קול הוא מה ששומעין כשאחד מוציא קול ביער או במקום אחר אז שומע כאלו אחר גם כן ... 'ברוך' ומהפכת אותה מראשה לסופה ומהפכת את הבית שתהיה קרוב לאדם יותר מהריש, והריש מהכף נמצא שהכף שהיא סוף ותכלית של התבה שהיתה רחוקה מתחלה מהבת קול בתכלית הרחוק עכשו היא קרובה בתכלית הקרוב כי כן אנו שומעין שבת קול מוציא תבת 'ברוך' בתחלה בית, ואחר כך ריש, ואחר כך כף נמצא שהכף שהיא התכלית שהיתה מתחלה בתכלית הרחוק מהבת קול עכשו נתקרב בתכלית הקרוב כי הבת קול הפך את התבה ברת קלא בת קול דוקא הודיע את זאת מה אית לכו בהדי ...

... כי יהיו כל העונות נכללין באין הינו באין סוף ששם העונות נתהפכין לזכיות על ידי התשובה שזהו בחינות 'ירידה תכלית העליה' הנ"ל וזה: "שובה ישראל וכו' כי כשלת בעונך" הינו על ידי התשובה יהיה נעשה מהעברות בחינת מכשלה שהוא ...

... להם תקף ועז ונסמכים על ידם שיהיו נקראים בשם רבי הם עתידין לתן דין וחשבון **** בעניין ענווה שהיא תכלית הגאווה. breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי שהאדם יחזיק עצמו לאין ובעינן ... מחמת שיודעין גדל בזוי הגדלות על כן הם ענוים בשביל להתכבד ולהתיקר על ידי הענווה וזהו בחינת עניוות שהוא תכלית הגדלות ובעינן לנחותי להיות שפלים וענוים לאוקורי נפשין כדי שעל ידי זה נהיה יקרים וחשובים כי הגאוה מבזה מאד ... שפלים בשביל זה בשביל לאוקורי נפשין שהזהירם הבת קול שלא יהיו ענוים בשביל להתיקר ולהתכבד כי זה עניוות היא תכלית הגדלות **** בעניין המילה "רבי": breslev.eip.co.il/?key=385 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ...