ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בפסח צועקין בהתפלה מרמז בתרגום: שבפסח צועקין בהתפילה כמובא על פסוק "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא', עין שם בתרגום צדקה תציל ממות ראשי תבות מצת סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן פזר נתן לאביונים: ראשי תבות נפ"ל

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה...השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו ועקר הממשלה להאיר ולהתעורר לבם לעבודת השם יתברך כמו שכ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רח - צופה רשע לצדיק ומבקש [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "צופה רשע לצדיק ומבקש" וכו' פרוש: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים זה סבה מאת השם יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו נמצא שהרשע הוא כמו צופה כשומר העיר שנקרא...אחר, מעט המחלקת שיש על צדיקים היא טובה להם כי המחלקת היא כמו מכסה להם שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצרך וזה פרוש "צופה רשע לצדיק" צופה לשון מכסה כמו שכתוב "וצפית אותו זהב" אבל אלו הרשעים מרבים במחלקת, מרבים במכסה עד שאין כח בצדיקים לסבל מחלקתם ו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קע - ה' מה רבו צרי רבים וכו' ה' מה רבו צרי רבים וכו' כי כל אחד לפי נשמתו ולפי עבודתו כך יש לו יסורים יש שיש לו יסורים מבניו ומאביו ומשכן ויש שהוא במדרגה גדולה ממנו ויש לו יסורים משכנים רחוקים ויש גדול ממנו ויש לו יסורים מכל העיר...ידי היסורים, נושא עליו האנשים שיש לו יסורים מהם כי כשיש לו יסורים מהם, הוא נושא אותם עליו אך איך אפשר לחמר לשא עליו כל כך אנשים אך על ידי היסורים נכנע גופו כי כל היסורים נקראים צרות על שם שהם מצרין ומעיקין להגוף וכשנכתת הגוף על ידי הצרות, על ידי זה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צח - נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות [לשון החברים] הענין מה שנאמר בגמרא כמה פעמים נתן בו עיניו ונעשה גל של עצמות מה הלשון נתן עיניו בו, ומה נעשה גל של עצמות אך, הנה האדם אינו רואה עד היכן הפגם מגיע, אם עבר עברה והצדיק רואה, כי...שהצדיק יש לו עיני ה' "ועיני ה' המה משוטטות בכל הארץ" נמצא הצדיק רואה עד היכן הפגם מגיע נתן עיניו בו, כלומר שיהיה רואה בעיניהם של צדיקים ונעשה גל של עצמות גל מלשון התגלות ועצמות מלשון: "עוצם עיניו מראות ברע" דהינו שהוא רואה מה שפגם, שהיה נסתר ממנו מ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פז - תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר [לשון החברים] "תתן אמת ליעקב חסד לאברהם" הענין הוא כי אנו רואין בחוש תכף כשאדם רוצה לילך בדרך הישר מתעוררין עליו דינים והסברא הוא להפך אך כי יש שני מיני יראה, יראת הענש ויראת הרוממות יראת הענש...נקרא אמונה כי מחמת שהוא מאמין באמונה שלמה שהשם יתברך הוא רב ושליט עקרא ושרשא דכל עלמין הוא ירא ממנו וידוע הוא, כי אי אפשר לבוא לאמונה רק על ידי יראת הענש כי מחמת שהוא ירא מהענש מאמין שהשם יתברך הוא תקיף, ובעל היכלת ובעל הכחות כלם ומזה בא לאמונה יותר גדולה נמצא, תכף כשרוצה...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נ - כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל בבחינת: "כל עצמותי תאמרנה" וכשאין מתפלל בבחינת: "כל עצמותי" 'אזי כלבא נחת ואכל קרבנו' הינו תפילתו וכשמתפלל...התפילה זאת הבחינה נקראת "כל עצמותי תאמרנה" ואין יכול לטעם מתיקות בתפילה אלא כשתקן פגם הברית כי מיין מתיקין, זה בחינת מיין דדכין ומי שהוא בבחינת מיין מתיקין, אזי דבוריו מתוקים וטובים וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו: 'השמע לאזנך' וכו' אזי נכנסים מתיקות המיין לתוך עצ

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנו - מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש לב טהור ברא לי וכו' כי מה שמדברים בינו לבין קונו הוא בחינת רוח הקדש ודוד המלך, עליו השלום, שהיה מעלתו גדולה מאד יסד מזה ספר תהלים וכן כל אחד לפי בחינתו הוא בחינת רוח הקדש כמו...'לך בשבילך ובשליחותך' "אמר לי לבי" שכל הדברים שהלב אומר הם דברי השם יתברך ממש והוא בחינת רוח הקדש וצריך לחדש תמיד, לבקש בכל פעם בתחנונים ודברי רצויים חדשים ולזכות לזה, צריך טהרת הלב וטהרת הלב הוא, על ידי שמתלהב ובוער לבו להשם יתברך על ידי זה נטהר הלב כי נגד שנתלה

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפד - הוכיח את אחד שאמר לו, שאין לו פנאי ללמד שמעתי בשמו, שהוכיח את אחד שאמר לו שאין לו פנאי ללמד מחמת שעוסק במשא ומתן אמר: שאף על פי כן ראוי לו לחטף איזה זמן לעסק בתורה בכל יום ואמר, שזהו מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה ששואלין את האדם: קבעת עתים לתורה ? קבע הוא לשון גזלה, כמו שכתוב: "וקבע את קבעיהם נפש" הינו ששואלין את האדם, אם גזל מן הזמן שהוא טרוד בעסקיו אם גזלת מהן עתים לתורה כי צריך האדם לחטף ולגזל עתים לתורה מתוך הטרדא והעסק

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ע - ויהי ביום השמיני קרא משה ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרון ולבניו ולזקני ישראל ויהי ביום השמיני כי כל הדברים הם על הארץ כמו שאנו רואין בחוש, שהכל גדל מן הארץ וכל הדברים והבריות הולכים ומנחים על הארץ ואי אפשר שיפסקו ויתרחקו...שמכריח הדבר ונוטלו ממקומו מהארץ, ומרחיקו ממנה וכפי כח המכריח, כן נתרחק הדבר מהארץ ואחר כך כשנפסק כח המכריח, חוזר הדבר להארץ כגון: אם זורק אדם דבר למעלה אזי על ידי כחו, מכריח הדבר ומפסיקו מהארץ וכפי כחו, כן מכריח הדבר וזורקו למעלה יותר ואחר כך כשנפסק כח