ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רי - על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" [לשון רבנו, זכרונו לברכה] על ידי משא ומתן באמונה הוא מקים "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: "ואהבת" 'שיהא שם שמים מתאהב על ידיך' וכו' וכשמקים "ואהבת" על ידי זה יהיה לו פרנסה בלא...לברכה: 'קשין מזונותיו כקריעת ים סוף' וקריעת ים סוף היה על ידי זכות אברהם בחינת "ואהבת" כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: "וישב הים לפנות בקר" 'דא בקר דאברהם' נמצא כשהגיע עת הבקר בחינת אברהם אזי יצא מקשוי לקל כי עד הבקר היה קשה לפניו קריעת ים סוף נמצא על ידי משא ומת

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות דע כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם...ולפי השכל כן הוא הבטחון כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת: "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא שעקר קיום השכל הוא על ידי הלחלוחית שבגוף כנ"ל והלחלו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו [לשון החברים] ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים וזהו ותחסרהו בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי...שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי כבוד והדר שיש לו...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנ - דמות דיוקנו של אביו ראה דמות דיוקנו של אביו ראה הוא דבר נסתר מאד איך הדמות נתראה, והוא בעצמו אינו יודע כי בודאי יעקב לא ידע ומעלת הנסיון אף שראה דמות דיוקנו

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעג - על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש על ידי הכתב יכול הצדיק האמת להכיר הנפש ופנימיות הנפש של הכותב והאמונה ושרש האמונה שלו כי יש בחינת שרש האמונה כי האמונה בעצמה יש לה חיות ושורש דהינו שיש עולם אמונה שמשם נלקח האמונה...לו גם כן אמונה בהשם יתברך וזה בחינת שרש האמונה שהיא בחינת פנימיות האמונה והיא בחינת פנימיות הנפש כי הנפש והאמונה הם בחינה אחת כמו שכתוב: "נפשי אויתיך בלילה", וכתיב "ואמונתך בלילות" ועל ידי הכתב אפשר להכיר הנפש ופנימיות הנפש שהיא בחינת פנימיות האמונה כנ"ל בבחינת "אנכי" שאמרו חכמינו, ז

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכ - יש כמה דברים יקרים בעולם דע כי יש כמה דברים יקרים בעולם החכם הוא יקר מאד וכן גבור וכן עשיר ומושל דהינו מי שיש לו איזה התנשאות. ודע שאצל כל אחד מהם יכולים לפעל ולהושע מצערו שאם יש לו איזה צער, חס ושלום וילך אצל אחד מהם ויספרו לפניו עד שיעורר רחמים אצלו עליו מזה יוכל להושע

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צו - זמם רשע לצדיק [לשון החברים] זמם רשע לצדיק וחרק עליו שניו ה' ישחק לו כי ראה כי יבא יומו וכו' הענין הוא כך דקשה מאין יבוא מחשבה זרה לצדיק שרוצה להתפלל בדבקות גדול הלא אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'הבא לטהר מסיעין אותו' אלא...מעת השבירה נפלו הניצוצות מכל העולמות ועל ידי תפילות הצדיקים, עולין מעט מעט, מדרגה אחר מדרגה וכשצדיק עומד להתפלל, ומדבק את עצמו למדה שהוא בה עתה נופל לו מחשבה זרה מעין אותה מדה וכשבא למדרגה יותר גדולה, נופל לו המחשבה זרה מעין המדה הזאת שהוא בה עתה והצדיק צריך לידע מאיזה מדה ומאיזה עול

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצז - לשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות דע שלשון הרע של העולם מזיק ופוגם את העניוות שעל ידי לשון הרע שהעולם מדברים על ידי הפגם הזה, אי אפשר להצדיקים להיות ענוים כי פגם לשון הרע מפריד בין ענווה לחכמה ועל ידי זה, נפגם הענווה...הוא בלא חכמה וזה ידוע שענווה בלא חכמה אינה כלום כי בודאי אין זה מעלת הענווה להראות עצמו בכפיפת ראש בדרך שטות כאלו הוא ענו כי זה ענווה פסולה ועקר הענווה כשהיא בחכמה ועל ידי פגם לשון הרע נעשה פרוד בין ענווה לחכמה ועל ידי זה אי אפשר להיות ענו וזה היה מעלת משה...

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פא - עלו זה בנגב ועליתם את ההר עלו זה בנגב ועליתם את ההר ופרש רש"י: 'פסלת ארץ ישראל' הכלל הוא, שהדבורים של צדיק שמדבר בתורה או בתפילה נקרא ארץ ישראל כי ארץ היא בחינת נפש, כמו שכתוב: "נפשי כארץ" וכו' ונפש הוא בחינת דבור כמו שכתוב:...וכשהצדיק מדבר בתורה או בתפילה, נקרא ארץ ישראל והדבורים שהוא מדבר עם המון עם בשיחת חלין הוא נקרא פסלת ארץ ישראל ולמה מדבר שיחת חלין כדי לקשר את המון עם אל הדעת, שהוא בחינת הר דאיתא בגמרא אין הר לבנון אלא בית המקדש, שנאמר: "ההר הטוב הזה והלבנון" ובית המקדש הוא בחינת דעת דאיתא בג

ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים חדי רבי שמעון ואמר: "ה' שמעתי שמעך יראתי", אמר: התם יאות הוי למדחל וכו' א. על ידי אמונת חכמים, יכולין להוציא משפטנו לאור כי משפט הוא עמודא דאמצעיתא הינו בחינת דרך הממצע, שאינו נוטה לימין ולשמאל וזה זוכין...חכמים, שהוא בחינת: "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל" ועל כן, על ידי זה יוצא המשפט ברור כנ"ל, בבחינת: "משפטי אמת" הינו, כי כל הלמודים שהאדם לומד צריך שיקבל ויוציא מהם משפטי אמת, שלא יהיה בבחינת משפט מעקל דהינו, שיקבל וילמד מכל הלמודים שלומד, משפטי הנהגות שידע איך להתנהג, הן לע