ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רו - תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך
תעיתי כשה אבד בקש עבדך וכו' (תהלים קי"ט) כי יש חלוק גדול בעברה שעושה האדם, חס ושלום בין אם נתעורר תכף ומיד ושב בתשובה אזי אפשר לו בקל לחזר למקומו כי כשעושה עברה, חס ושלום אזי הולך ונוטה מהדרך הישר אל דרך אחר מקלקל ושם יוצאים מאותו הדרך כמה וכמה נתיבות ודרכים תועים ומקלקלים מאד שכשמתחילין לילך, חס ושלום, באותו הדרך הרע אזי תועים ונבוכים באלו הדרכים עד שקשה לשוב ולצאת משם אבל השם יתברך דרכו לקרות את האדם תכף כשרואה שהוא תועה מדרך השכל וקוראו שישוב לאחוריו ולכל אחד קורא לפי בחינתו יש שקוראו ברמיזה ויש בקריאה ממש ויש שבועט בו ומכהו וזהו הקריאה שלו כי אוריתא מכרזת קמיהו "עד מתי פתיים תאהבו פתי" והתורה, הוא השם יתברך בעצמו שהוא קורא אותם ומבקשם שיחזרו אליו ועל כן כשעדין לא נטה הרבה מדרך הישר אזי אפשר לו בקל לשוב מחמת שהוא מכיר עדין את הקול ורגיל בו כי זה סמוך היה אצל השם יתברך והיה שומע קולו קול התורה ועדין לא שכח את הקול ועדין לא תעה הרבה באלו הדרכים האחרים התועים והנבוכים ועל כן בקל אפשר לו לשוב והוא כמשל הרועה שכאשר שה אחד תועה מהדרך אזי תכף הוא קורא אותו וכשהשה עדין לא תעה הרבה מהדרך אזי הוא מכיר הקול והולך אחריו תכף אבל כשכבר נטה הרבה מהדרך אזי כבר שכח את הקול ואינו מכיר בו וגם הרועה מיאש עוד מלבקשו מחמת שזה זמן רב שהלך ותעה מאתו כן, כשכבר האריך זמן, חס ושלום, ברשעו ונטה ותעה הרבה מהדרך הישר לאלו הדרכים המקלקלים והתועים והנבוכים והמבלבלים אזי קשה לו לשוב כנ"ל ודע שאלו הדרכים המקלקלים והתועים כשאדם תועה בהם, חס ושלום, הרבה מאד אפשר לפעמים שיתעה מאד וילך באלו הדרכים הנבוכים ואזי דיקא מרב תעותו בהם יתהפך וישוב עד שיהיה סמוך מאד למקומו הראשון ולא יהיה רק הרחק מעט בינו לבין מקומו הראשון ובקל על ידי נסיון קל ישוב עוד למקומו אבל כשהשם יתברך קוראו ומזמין לו הנסיון אינו מכיר בקול, ואינו חושש לשוב למקומו וזה הוא החלוק שבין עול ימים לזקן כי מי שעדין בבחרותו ועדין לא הזקין בחטאיו אפשר לו יותר לשוב מהזקן מחמת שעדין הוא סמוך ולא שכח את הקול הקריאה וזה, "תעיתי כשה אבד הינו שתעיתי מהדרך הישר כשה אובד הנוטה מהדרך כנ"ל על כן אני שואל מלפניך בקש עבדך, כי מצותיך לא שכחתי הינו שתמהר לבקשני כל זמן שאני זוכר עדין את הקול הקריאה של התורה והמצוות וזהו :" בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי " שתמהר לבקשני תכף " כי מצותיך לא שכחתי "עדין ועדין אני מכיר את קול הקריאה של המצוות שהם התורה על כן בקשתי, שתרחם עלי לבקשני מהרה מיד כל זמן שעדין לא שכחתי את מצוותיך דהינו שעדין אני מכיר את קול הקריאה של התורה והמצוות כי כשחס ושלום, האדם נזקן בחטאים קשה מאד לבקשו כי כבר שכח את קול התורה והמצוות ואינו מכיר בקול הקריאה על כן צריך האדם לבקש מהשם יתברך שימהר השם יתברך לבקשו להחזירו אליו כל זמן שלא שכח עדין לגמרי את קול התורה והמצוות כנ"ל וזהו מה שבקש דוד המלך עליו השלום "בקש עבדך כי מצותיך לא שכחתי" כנ"ל.
תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך וְכוּ'
כִּי יֵשׁ חִלּוּק גָּדוֹל בַּעֲבֵרָה שֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם, חַס וְשָׁלוֹם
בֵּין אִם נִתְעוֹרֵר תֵּכֶף וּמִיָּד וְשָׁב בִּתְשׁוּבָה
אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לַחֲזר לִמְקוֹמוֹ
כִּי כְּשֶׁעוֹשֶׂה עֲבֵרָה, חַס וְשָׁלוֹם
אֲזַי הוֹלֵך וְנוֹטֶה מֵהַדֶּרֶך הַיָּשָׁר אֶל דֶּרֶך אַחֵר מְקֻלְקָל
וְשָׁם יוֹצְאִים מֵאוֹתוֹ הַדֶּרֶך כַּמָּה וְכַמָּה נְתִיבוֹת וּדְרָכִים תּוֹעִים וּמְקֻלְקָלִים מְאד
שֶׁכְּשֶׁמַּתְחִילִין לֵילֵך, חַס וְשָׁלוֹם, בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶך הָרָע
אֲזַי תּוֹעִים וּנְבוֹכִים בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים עַד שֶׁקָּשֶׁה לָשׁוּב וְלָצֵאת מִשָּׁם
אֲבָל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך דַּרְכּוֹ לִקְרוֹת אֶת הָאָדָם
תֵּכֶף כְּשֶׁרוֹאֶה שֶׁהוּא תּוֹעֶה מִדֶּרֶך הַשֵּׂכֶל
וְקוֹרְאוֹ שֶׁיָּשׁוּב לַאֲחוֹרָיו
וּלְכָל אֶחָד קוֹרֵא לְפִי בְּחִינָתוֹ
יֵשׁ שֶׁקּוֹרְאוֹ בִּרְמִיזָה
וְיֵשׁ בִּקְרִיאָה מַמָּשׁ
וְיֵשׁ שֶׁבּוֹעֵט בּוֹ וּמַכֵּהוּ
וְזֶהוּ הַקְּרִיאָה שֶׁלּוֹ
כִּי אוֹרַיְתָא מַכְרֶזֶת קַמַּיְהוּ "עַד מָתַי פְּתָיִים תְּאֵהֲבוּ פֶּתִי"
וְהַתּוֹרָה, הוּא הַשֵּׁם יִתְבָּרַך בְּעַצְמוֹ
שֶׁהוּא קוֹרֵא אוֹתָם וּמְבַקְּשָׁם שֶׁיַּחְזְרוּ אֵלָיו
וְעַל כֵּן כְּשֶׁעֲדַיִן לא נָטָה הַרְבֵּה מִדֶּרֶך הַיָּשָׁר
אֲזַי אֶפְשָׁר לוֹ בְּקַל לָשׁוּב
מֵחֲמַת שֶׁהוּא מַכִּיר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל וְרָגִיל בּוֹ
כִּי זֶה סָמוּך הָיָה אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַך
וְהָיָה שׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ קוֹל הַתּוֹרָה
וַעֲדַיִן לא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל
וַעֲדַיִן לא תָּעָה הַרְבֵּה בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָאֲחֵרִים הַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים
וְעַל כֵּן בְּקַל אֶפְשָׁר לוֹ לָשׁוּב
וְהוּא כִּמְשַׁל הָרוֹעֶה
שֶׁכַּאֲשֶׁר שֶׂה אֶחָד תּוֹעֶה מֵהַדֶּרֶך
אֲזַי תֵּכֶף הוּא קוֹרֵא אוֹתוֹ
וּכְשֶׁהַשֶּׂה עֲדַיִן לא תָּעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶך
אֲזַי הוּא מַכִּיר הַקּוֹל וְהוֹלֵך אַחֲרָיו תֵּכֶף
אֲבָל כְּשֶׁכְּבָר נָטָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶך
אֲזַי כְּבָר שָׁכַח אֶת הַקּוֹל וְאֵינוֹ מַכִּיר בּוֹ
וְגַם הָרוֹעֶה מְיָאֵשׁ עוֹד מִלְּבַקְּשׁוֹ
מֵחֲמַת שֶׁזֶּה זְמַן רַב שֶׁהָלַך וְתָעָה מֵאִתּוֹ
כֵּן, כְּשֶׁכְּבָר הֶאֱרִיך זְמַן, חַס וְשָׁלוֹם, בְּרִשְׁעוֹ
וְנָטָה וְתָעָה הַרְבֵּה מֵהַדֶּרֶך הַיָּשָׁר לְאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים וְהַנְּבוֹכִים וְהַמְבֻלְבָּלִים
אֲזַי קָשֶׁה לוֹ לָשׁוּב כַּנַּ"ל
וְדַע שֶׁאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַמְקֻלְקָלִים וְהַתּוֹעִים
כְּשֶׁאָדָם תּוֹעֶה בָּהֶם, חַס וְשָׁלוֹם, הַרְבֵּה מְאד
אֶפְשָׁר לִפְעָמִים שֶׁיִּתְעֶה מְאד
וְיֵלֵך בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הַנְּבוֹכִים
וַאֲזַי דַּיְקָא מֵרב תְּעוֹתוֹ בָּהֶם
יִתְהַפֵּך וְיָשׁוּב עַד שֶׁיִּהְיֶה סָמוּך מְאד לִמְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן
וְלא יִהְיֶה רַק הֶרְחֵק מְעַט בֵּינוֹ לְבֵין מְקוֹמוֹ הָרִאשׁוֹן
וּבְקַל עַל יְדֵי נִסָּיוֹן קַל יָשׁוּב עוֹד לִמְקוֹמוֹ
אֲבָל כְּשֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַך קוֹרְאוֹ וּמַזְמִין לוֹ הַנִּסָּיוֹן
אֵינוֹ מַכִּיר בַּקּוֹל, וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ לָשׁוּב לִמְקוֹמוֹ
וְזֶה הוּא הַחִלּוּק שֶׁבֵּין עוּל יָמִים לְזָקֵן
כִּי מִי שֶׁעֲדַיִן בְּבַחֲרוּתוֹ וַעֲדַיִן לא הִזְקִין בַּחֲטָאָיו
אֶפְשָׁר לוֹ יוֹתֵר לָשׁוּב מֵהַזָּקֵן
מֵחֲמַת שֶׁעֲדַיִן הוּא סָמוּך וְלא שָׁכַח אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה
וְזֶה, "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אבֵד
הַיְנוּ שֶׁתָּעִיתִי מֵהַדֶּרֶך הַיָּשָׁר כְּשֶׂה אוֹבֵד הַנּוֹטֶה מֵהַדֶּרֶך כַּנַּ"ל
עַל כֵּן אֲנִי שׁוֹאֵל מִלְּפָנֶיך
בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך, כִּי מִצְוֹתֶיך לא שָׁכָחְתִּי
הַיְנוּ שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי
כָּל זְמַן שֶׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן אֶת הַקּוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת
וְזֶהוּ:" בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך כִּי מִצְוֹתֶיך לא שָׁכָחְתִּי "
שֶׁתְּמַהֵר לְבַקְּשֵׁנִי תֵּכֶף
" כִּי מִצְוֹתֶיך לא שָׁכָחְתִּי "עֲדַיִן
וַעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַמִּצְווֹת שֶׁהֵם הַתּוֹרָה
עַל כֵּן בַּקָּשָׁתִי, שֶׁתְּרַחֵם עָלַי לְבַקְּשֵׁנִי מְהֵרָה מִיָּד
כָּל זְמַן שֶׁעֲדַיִן לא שָׁכַחְתִּי אֶת מִצְווֹתֶיך
דְּהַיְנוּ שֶׁעֲדַיִן אֲנִי מַכִּיר אֶת קוֹל הַקְּרִיאָה שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת
כִּי כְּשֶׁחַס וְשָׁלוֹם, הָאָדָם נִזְקָן בַּחֲטָאִים קָשֶׁה מְאד לְבַקְּשׁוֹ
כִּי כְּבָר שָׁכַח אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת וְאֵינוֹ מַכִּיר בְּקוֹל הַקְּרִיאָה
עַל כֵּן צָרִיך הָאָדָם לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
שֶׁיְּמַהֵר הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְבַקְּשׁוֹ לְהַחֲזִירוֹ אֵלָיו
כָּל זְמַן שֶׁלּא שָׁכַח עֲדַיִן לְגַמְרֵי אֶת קוֹל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת כַּנַּ"ל
וְזֶהוּ מַה שֶּׁבִּקֵּשׁ דָּוִד הַמֶּלֶך עָלָיו הַשָּׁלוֹם
"בַּקֵּשׁ עַבְדֶּך כִּי מִצְוֹתֶיך לא שָׁכַחְתִּי" כַּנַּ"ל.
ספר המידות - בכיה
ספר המידות - בכיה חלק שני א. מי שאינו יכול לבכות, יסתכל על הרקיע, כי הוא גרם בכיה למים. ב. הבכיה מבטל הרהורי זנות. ג. סגלה לחולי הצואר, שיבכה על חרבן הבית המקדש....
שיחות הר"ן - אות קעז - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קעז - גדולות נוראות השגתו חזק את אחד להיות בשמחה ואמר שראוי לו לשמח בהשם יתברך ואף על פי שאין אתם יודעים מגדלת השם יתברך ראוי לכם לסמך עלי כי אני יודע מגדלתו יתברך והזכיר אז הפסוק: "כי אני ידעתי כי גדול ה'" וכו' גם ראוי לכם לשמח בי מה שזכיתם שיהיה לכם רבי כזה גם חזק את אחד שישמח את עצמו אפילו בעסקי חל ואמר לו: בודאי כן הוא שבתחלה צריכין לשמח עצמו במלי דעלמא בכל מה שיכולין ואחר כך באין לשמחה אמתית...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת
...כשאדם נכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת השם ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי לפל בדעתו, חס ושלום כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה...
ספר המידות - שרים
ספר המידות - שרים חלק א' א. מי שסבאו מהול במים, השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ב. מי שאין דן את חברו לכף זכות, כאלו הרגו, גם השרים אינם נוהגים עמו בישרנות. ג. אמירת הלל וצדקה מסגלין לחן בעיני השר. ד. על ידי אכילת פת עכו"ם מונעין היער מלחטב עצים. ה. בשביל ארבעה דברים נכסי בעלי בתים נמסרים למלכות....
שיחות הר"ן - אות קפ - גדולות נוראות השגתו
...לו מלאך חדש ויודע שמו ויש תחתיו ממנים ויש להם שופרות בידם והם תוקעין תקיעה, ואחר כך תרועה, ואחר כך חוזרים ותוקעים תקיעה והם כלם חופרים ומבקשים אחר אבדות כי יש דברים אבודים הרבה וזה בחינת "תאוות רשעים תאבד" תר"ת "יחפרו ויאבדו" ולפעמים הצדיק בעצמו שמחפש אחר אבדות הוא בעצמו אבד לפעמים וזה בחינת "יש צדיק אובד בצדקו" ואז הצדיק עושה תשובה על אותו החטא שעל ידו באין אבדות ובודאי אין להצדיק אותו החטא ממש רק איזה פגם דק מן הדק מאותו החטא ואזי כשעושה תשובה...
ספר המידות - הוראה
...זה הקדוש ברוך הוא שומרו, שלא יכשל בדבר הוראה. ב. מקום ההוראה היא מועלת ליראה. ג. כשארע לאדם טרפה בביתו על ידי תערבת אסור בהתר, ואין בהתר לבטל את האסור, זה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד וזווג עליון, כי היחוד והזווג הוא בחינת ביטול האסור בהתר בבחינת: "מוציא אסירים בכושרות". ד. כשיש שלום מלכות, על ידי זה נולדים בישראל בנים בעלי הוראה. ה. מי שמחמיר לאחרים ומקל לעצמו ואומר על מה שלא שמע ששמע, על ידי זה אינו זוכה לראות ביפי המלך, כי הקלפה של אדום שהוא יראה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רֶוַח הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לְשַׁעֵר
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נה - רוח העולם הזה אין לשער רוח העולם הזה אין לשער דהינו מה שהאדם יכול להרויח בזה העולם ואין צריך על זה הוצאות משלו, שקורין אויש לאג רק, ממה שהכין לפניו הבורא יתברך יכול להרחיב ידו ולהרויח הרבה מאד...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שִׁיר מִזְמוֹר לַמְנַצֵּחַ, 'זַמְּרוּ לְמִי שֶׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ וְשָׂמֵחַ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכד - שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' שיר מזמור למנצח, 'זמרו למי שמנצחין אותו ושמח' כי כשמדבר לפני הקדוש ברוך הוא ומפרש שיחתו בטענות ובקשות רוצה לנצח את הקדוש ברוך הוא כביכול והשם יתברך יש לו תענוג מזה על כן שולח לו דבורים שיוכל לנצח אותו כביכול כדי לקבל התענוג כי בלא זה בודאי לא היה אפשר לבשר ודם לנצח את הקדוש ברוך הוא אך השם יתברך עצמו שולח ומזמין לו דבורים וטענות לנצח אותו כנ"ל...
חיי מוהר"ן - רסח - גדולת נוראות השגתו
...שנוי. כי דרך האדם כשיגיע לידו ממון, בפרט ממון הרבה נשתנה פניו ונעשין אצלו שנויים. אבל אצלי אפילו אם אקבל סך עצום בפעם אחד אין אצלי שום שנוי כלל. ושמעתי בשמו שאמר שקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שיש לו יתברך כי יש אצל השם יתברך כמה חדושים וקבלת ממון שלו הוא חדוש אצל השם יתברך בין החדושים שלו אות רסט יום ד' דאלול תקס"ט ברסלב. אמר אני ענו מכל המפרסמים כי כל אחד יש לו עבודתו ואני ענו הינו כי אינם נחשבים אצלי כלל כי מדת ענווה היא לב...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כְּשֶׁמְּחַדְּשִׁין חִדּוּשֵׁי תוֹרָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כא - כשמחדשין חדושי תורה כשמחדשין חדושי תורה ואזי יש אלו הידועים, המסתכלים ומצפים על זה וצריך להעמיד אנשי חיל, להעמידם לפניהם ולאחריהם כדי שלא יתקרב זר וזה נעשה על ידי למוד הפוסקים שצריך ללמד פוסקים קדם החדוש שמחדש ואחר כך ועל ידי זה נעשין בחינת אנשי חיל מלפניהם ומלאחריהם והתורה יורדת והולכת ביניהם לבטח כי האנשי חיל עומדים עם הכלי זין ואינם יכולים אלו הנ"ל להתקרב...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 28_03_2024 השעה 20:03:25 - wesi2