ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפב - צָרִיך לָדוּן אֶת כָּל אָדָם לְכַף זְכוּת... הרועה הוא עושה משכן ודע שתנוקות של בית רבן מקבלים הבל פיהם שאין בו חטא מזה המשכן ועל כן התינוק כשמתחיל לקרות ולהכנס בתורה הוא מתחיל מן "ויקרא אל משה" שהוא אלף זעירא כי "ויקרא" מדבר מגמר הקמת המשכן שאז קראו השם יתברך והתחיל לדבר עמו מהמשכן ועל כן משם מתחילין התינוקות, כי משם מקבלין הבל פיהם כנ"ל ומשם מתחילין לקרות ולהכנס לתוך התורה ודע שכל הצדיקים שבדור כל אחד ואחד ... כי בכל אחד ואחד יש בו בחינת משה וכל אחד ואחד לפי בחינתו, הוא עושה בחינת משכן, שמשם מקבלין התינוקות הבל פיהם כנ"ל וכל אחד לפי בחינתו, לפי בחינת המשכן שהוא עושה כמו כן יש לו תינוקות שהם מקבלין משם נמצא שיש לכל אחד ואחד מצדיקי הדור סך תינוקות שהם מקבלין הבל פיהם ממנו כל אחד לפי בחינתו כנ"ל וזה בחינת מה שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: שתינוקות נתפסין על עוון הדור שנאמר: "ורעי את גדיותיך על משכנות הרועים" שמתמשכנין על הרועים וזהו: "על משכנות הרועים", שהם ... דהינו הצדיקים שבדור שכל אחד עושה משכן כנ"ל. אך לידע כל זאת דהינו לדעת כל צדיק וצדיק, איזה הם התינוקות השיכים לו וכמה הם מקבלין ממנו ולידע כל הבחינות שיש בזה, והדור שיבוא מהם עד הסוף דע, מי שיוכל ... הנ"ל, הוא יכול לידע כל זה וזהו סוד מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה במשנה 'באמת אמרו החזן רואה היכן התינוקות קוראים' החזן, דהינו מי שיכול לעשות הנגונים הנ"ל שהוא יכול להיות חזן ושליח צבור להתפלל לפני העמוד כנ"ל היכן התינוקות קורין הינו אצל איזה צדיק הם מקבלין הבל פיהם שעל ידו הם קוראין ונכנסין בהתורה כנ"ל