ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית   •   ליקוטי מוהר"ן חלק א   •   ליקוטי מוהר"ן חלק ב   •   סיפורי מעשיות   •   שבחי הר"ן   •   שיחות הר"ן   •   חיי מוהר"ן   •   ספר המידות   •   לימוד


נושאים בתורת ברסלב
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.

[לְשׁוֹן רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה]
אָנכִי ה' אֱלוהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים
א. כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ
זאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר בֵּאֱלוהִים אֲהַלֵּל דָּבָר"
וְזאת הַבְּחִינָה הִיא מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד" וְכוּ'
וְהִקְשׁוּ: וְכִי הָאִידְנָא לָאו הוּא אֶחָד ?
וְתֵּרְצוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
הָאִידְנָא מְבָרְכִין עַל הַטּוֹבָה הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב
וְעַל הָרָעָה דַּיָּן אֱמֶת
וּלֶעָתִיד כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב
שֶׁיִּהְיֶה שֵׁם ה' וְשֵׁם אֱלהִים אַחְדוּת אֶחָד

ב. וְזאת הַבְּחִינָה אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג
אֶלָּא כְּשֶׁמַּעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה מֵהַגָּלוּת מִבֵּין הָעֲכּוּ"ם

כִּי עַכְשָׁו הַמַּלְכוּת וְהַמֶּמְשָׁלָה לְהָעֲכּוּ"ם
וּבִשְׁבִיל זֶה נִקְרָאִים עֲבוֹדַת אֱלִילִים שֶׁלָּהֶם בְּשֵׁם אֱלוהִים
כִּי יוֹנְקִים מִבְּחִינַת מַלְכוּת הַנִּקְרָא אֱלוהִים

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֱלוהִים מַלְכִּי מִקֶּדֶם"
וּכְשֶׁמַּעֲלִין בְּחִינַת מַלְכוּת מִבֵּין הָעַכּוּ"ם
אֲזַי נִתְקַיֵּם: "כִּי מֶלֶךְ כָּל הָאָרֶץ אֱלוהִים"
ג. וְאִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב הַמְלוּכָה לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
אֶלָּא עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם
עַל יְדֵי זֶה מְתַקֵּן וּמַעֲלֶה בְּחִינַת מַלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ
וזהו: "קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים"
זֶהוּ וִדּוּי דְּבָרִים, זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת
כְּמוֹ דַּבָּר אֶחָד לְדוֹר דַּבָּר, לְשׁוֹן מַנְהִיג וּמוֹשֵׁל
וְשׁוּבוּ אֶל ה'
שֶׁיְּתַקְּנוּ וְיַעֲלוּ אֶת הַדְּבָרִים, אֶת בְּחִינַת מַלְכוּת, בְּחִינַת אֱלוהִים
אֶל ה' הַיְנוּ כַּנַּ"ל
וזהו: "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאֱלוהִים אֲהַלֵּל דָּבָר"
הַיְנוּ שֶׁיֵּדַע, שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו, כֻּלָּם לְטוֹבָתוֹ
וִיבָרֵךְ עַל כָּל הַדְּבָרִים הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב

ד. וּכְשֶׁיֵּדַע כָּל זאת נִקְרָא יְדִיעָה שְׁלֵמָה
כִּי עִקַּר הַדַּעַת הוּא אַחְדוּת שֶׁל חֶסֶד וּגְבוּרָה
זֶה נִקְרָא דַּעַת
הַיְנוּ שֶׁלּא יַחֲלק בֵּין חֶסֶד לְדִין, וִיבָרֵךְ עַל כֻּלָּם "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב"

וְזֶה נִקְרָא: "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד" כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
שֶׁלֶּעָתִיד יִהְיֶה אַחְדוּת גָּמוּר, שֶׁיִּהְיֶה כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב
וְזֶה ה' אֶחָד
וּשְׁמוֹ זֶה בְּחִינַת אֱלוהִים מַלְכוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַיַּעַשׂ דָּוִד שֵׁם"
אֶחָד גִּימַטְרִיָּא אַהֲבָה
הַיְנוּ הֵן ה' שֶׁהוּא רַחֲמִים
הֵן שְׁמוֹ שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלוהִים, בְּחִינַת דִּין
כֻּלָּם לְטוֹבָתְךָ מֵחֲמַת אַהֲבָה שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹהֵב אוֹתְךָ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ"
וּכְתִיב: "רַק אֶתְכֶם יָדַעְתִּי מִכּל מִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, עַל כֵּן אֶפְקוֹד עֲלֵיכֶם עֲווֹנוֹתֵיכֶם"
ה. וַעֲווֹנוֹתָיו שֶׁל אָדָם הֵם עַל עַצְמוֹתָיו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם"
וְכָל עֲבֵרָה יֵשׁ לָהּ צֵרוּף אוֹתִיּוֹת
וּכְשֶׁעָבַר אֵיזֶה עֲבֵרָה, אֲזַי נֶחְקָק צֵרוּף רַע עַל עַצְמוֹתָיו
וְעַל יְדֵי זֶה
מַכְנִיס בְּחִינַת הַדִּבּוּר שֶׁל הַלָּאו הַזֶּה שֶׁעָבַר, בְּתוֹךְ הַטומְאָה
הַיְנוּ שֶׁמַּכְנִיס בְּחִינַת מַלְכוּת
שֶׁהוּא בְּחִינַת דַּבָּר אֶחָד לַדּוֹר
הוּא מַכְנִיס אוֹתָהּ בְּתוֹךְ הָעַכּוּ"ם, וְנוֹתֵן לָהֶם מֶמְשָׁלָה
לְמָשָׁל, אִם עָבַר עַל דִבּוּר שֶׁל הַלָּאו לא יִהְיֶה לְךָ
אֲזַי מַחֲרִיב הַצֵּרוּף הַטּוֹב שֶׁל הַדִּבּוּר
וּבוֹנֶה צֵרוּף רַע
וְנֶחְקָק הַצֵּרוּף הַזֶּה עַל עַצְמוֹתָיו, וְנוֹקֵם בּוֹ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "עֲוֹנוֹתֵיכֶם הִטּוּ אֵלֶּה"
וּכְתִיב: "תְּמוֹתֵת רָשָׁע רָעָה"
וְעַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים
יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו הָאוֹתִיּוֹת הַחֲקוּקִים עֲלֵיהֶם
וְנַעֲשֶׂה מֵהֶם הַדִּבּוּר שֶׁל הַוִּדּוּי
כִּי הַדִּבּוּר יוֹצֵא מֵעַצְמוֹתָיו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל עַצְמתַי תּאמַרְנָה"
וּמַחֲרִיב הַבִּנְיָן וְהַצֵּרוּף הָרָע
וּבוֹנֶה מֵהֶם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה
וְזֶה שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
בְּשָׁעָה שֶׁהָלְכוּ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר, הָיוּ עַצְמוֹתָיו שֶׁל יְהוּדָה מְגֻלְגָּלִין
עַד שֶׁאָמַר משֶׁה: "שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה"
שֶׁבִּקֵּשׁ משֶׁה מֵהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁיִּזְכּר לִיהוּדָה הַוִּדּוּי שֶׁהִתְוַדָּה
וְכֵן הֲוֵי לֵיה
וְזֶה דַּוְקָא עַצְמוֹתָיו הָיוּ מְגֻלְגָּלִין
עַל שֵׁם: "וַתְּהִי עֲוֹנוֹתָם חֲקוּקָה עַל עַצְמוֹתָם"
וְעַל יְדֵי הַוִּדּוּי נִתְתַּקְּנוּ
וְעָלוּ כָּל חַד לְדוּכְתֵּיה
וִיהוּדָה זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת
רֶמֶז, שֶׁבְּחִינַת מַלְכוּת נִתְתַּקֵּן עַל יְדֵי וִדּוּי דְּבָרִים
וְזֶה נַעֲשָׂה עַל יְדֵי משֶׁה, שֶׁזָּכַר משֶׁה הַוִּדּוּי
כִּי כֵן צָרִיךְ, שֶׁיִּהְיֶה הַוִּדּוּי לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם
וְכָל תַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת משֶׁה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'משֶׁה שַׁפִּיר קָאֲמַרְתְּ'
וּבָזֶה שֶׁזָּכַר משֶׁה הַוִּדּוּי
נַעֲשָׂה כְּאִלּוּ הִתְוַדָּה עַכְשָׁו לִפְנֵי משֶׁה
וְעַל יְדֵי זֶה נִתְתַּקֵּן בְּחִינַת מַלְכוּת
וְנֶחֱרַב הַצֵּרוּף הָרָע שֶׁנֶּחְקַק עַל עַצְמוֹתָיו
ו. וְזֶה בְּחִינַת הַחְזָרַת הַמַּלְכוּת לְשָׁרְשָׁהּ
כִּי שׁרֶשׁ הַמַּלְכוּת הוּא אֵשׁ
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'לָמָּה טָעָה נְבָט ? שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאֲמָתוֹ'
וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ"
וּכְתִיב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"
וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'
וְזֶהוּ: "כָּל דָּבָר אֲשֶׁר יָבא בָאֵשׁ תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ"
'דָּבָר' זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת
שֶׁנִּמְשָׁךְ בְּתוֹךְ הַטומְאָה
בְּתוֹךְ חֲמִימוּת הַיֵּצֶר
כְּמוֹ 'נוּרָא בֵּי עַמְרָם'
'תַּעֲבִירוּ בָאֵשׁ'
תִּקּוּנוֹ עַל יְדֵי אֵשׁ
הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם כַּנַּ"ל
וְזֶה לְשׁוֹן עֲבֵרָה
שֶׁהַצֵּרוּף שֶׁל עֲבֵרָה עוֹבֵר בְּתוֹךְ עַצְמוֹתָיו
מֵעֵבֶר אֶל עֵבֶר

וּמִצְוָה לְשׁוֹן הִתְחַבְּרוּת
כְּשֶׁעוֹשֶׂה חֲבִילוֹת חֲבִילוֹת שֶׁל מִצְוֹות
אֲזַי נִתְחַבְּרוּ שִׁבְרֵי עַצְמוֹתָיו
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שׁוֹמֵר כָּל עַצְמוֹתָיו"
ז. וְזֶה פֵּרוּשׁ: "חֲמַת מֶלֶךְ מַלְאֲכֵי מָוֶת"
כִּי חֲמָתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
בִּשְׁבִיל הַמַּלְכוּת שֶׁהִשְׁפִּיל עַל יְדֵי עֲווֹנוֹתָיו
"וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה"
הַיְנוּ בְּחִינַת תַּלְמִיד חָכָם, בְּחִינַת משֶׁה
הוּא יְכַפֵּר לוֹ
וזהו: "וְעבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית"
'לְמִי שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם'
נִמְצָא, כְּשֶׁבָּא לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם
וּמוֹצִיא כָּל צֵרוּפָיו לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם
וְהַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת משֶׁה
שֶׁמֵּשִׂים עַצְמוֹ כְּשִׁירַיִם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד"
וְעַל יְדֵי זֶה נִקְרָא אִישׁ חָכָם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא"

וּבָזֶה יֵשׁ כּחַ לַתַּלְמִיד חָכָם לְכַפֵּר
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: וְאִישׁ חָכָם יְכַפְּרֶנָּה
וּבִשְׁבִיל זֶה
כְּשֶׁהִתְפַּלֵּל משֶׁה עַל חֵטְא הָעֵגֶל אָמַר .
"אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא"
כִּי זֶה מִן הַנִּמְנָע שֶׁלּא יָבוֹא לְאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ
כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֶּלֶךְ גָּדוֹל מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָאָדָם
אֲזַי בְּוַדַּאי מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלּא יָבוֹא לוֹ אֵיזֶה גַּדְלוּת
אֲבָל צָרִיךְ לָזֶה בִּיטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו וְחָמְרִיּוֹתָיו
אֲזַי יָכוֹל הָאָדָם, לִשְׁמעַ שִׁבְחוֹ
וְלא יָבוֹא לוֹ שׁוּם גַּדְלוּת

כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ
שֶׁרָאָה כָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וַיְּדַבֵּר ה' אֶל משֶׁה", "וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה"
וְיִשְׂרָאֵל קוֹרְאִין בְּכָל יוֹם בַּתּוֹרָה שִׁבְחוֹ שֶׁל משֶׁה
וְהוּא בְּעַצְמוֹ מְסַפֵּר לָהֶם שְׁבָחָיו
וְלא הָיָה לְמשֶׁה שׁוּם הִתְפָּאֲרוּת וְגַדְלוּת מִזֶּה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָו מְאד"
וּבְוַדַּאי עַל יְדֵי עַנְוְתָנוּתוֹ
הָיָה כּחַ בְּיַד משֶׁה לְכַפֵּר עֲווֹן הָעֵגֶל
וְזֶה שֶׁטָּעַן משֶׁה: "וְאִם אַיִן"
הַיְנוּ "אִם לא תִּשָּׂא חַטָּאתָם"
בָּזֶה אַתָּה מַרְאֶה
שֶׁאֵין לִי כָּל כָּךְ עֲנִיווּת, שֶׁאוּכַל לְכַפֵּר לָהֶם עֲווֹן הָעֵגֶל
בְּכֵן בַּקָּשָׁתִי "מְחֵנִי נָא"
כְּדֵי שֶׁלּא אֶכָּשֵׁל בְּגַדְלוּת
שֶׁאֲנִי רוֹאֶה וְשׁוֹמֵעַ בְּכָל עֵת סִפּוּר שְׁמִי וְשִׁבְחִי בַּתּוֹרָה
כִּי מִי יוּכַל לַעֲמד בָּזֶה
שֶׁיִּשְׁמַע סִפּוּר שִׁבְחוֹ וְלא יִתְגָּאֶה
אִם לא עָנָו גָּדוֹל

וְאִם אֲנִי עָנָו
צָרִיךְ לְךָ שֶׁתִּשָּׂא חֲטָאְתָם
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "וְעוֹבֵר עַל פֶּשַׁע לִשְׁאֵרִית" וְכוּ'
וְזֶה: "וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ"
היינו שמלכות עלה לשורשה
כמו שכתוב: "וַעֲנָוִים יִרְשׁוּ אָרֶץ"
וְ'אֶרֶץ' הִיא דִּינָא דְּמַלְכוּתָא
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְאֶרֶץ מִתְקוֹמָמָה לוֹ"
ח. וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה .
מָשָׁל לְאֶחָד, שֶׁהָיָה מְהַלֵּךְ בַּדֶרֶךְ בְּאִישׁוֹן לַיְלָה וַאֲפֵלָה
וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים
וּמִן הַפְּחָתִים
וּמֵחַיָּה רָעָה
וּמִלִּסְטִים
וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דֶּרֶךְ מְהַלֵּךְ וְכוּ'
כִּי זֶה יָדוּעַ
שֶׁכָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן
נִמְשָׁכִין מֵאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת, מֵאַרְבַּע מָרוֹת

כַּמּוּבָא בְּמִשְׁנַת חֲסִידִים.
'עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִדּוֹמֵם'
'תַּאֲווֹת רָעוֹת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִצּוֹמֵחַ'
'דְּבָרִים בְּטֵלִים וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מֵחַי'
'גַּאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן נִמְשָׁכִין מִמְּדַבֵּר'

וּמִי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדֶרֶךְ הַקּדֶשׁ
צָרִיךְ לְשַׁבֵּר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת

וִיסַפֵּר לִפְנֵי הַתַּלְמִיד חָכָם
הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים
וְהַתַּלְמִיד חָכָם יְפָרֵשׁ וִיבָרֵר לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ
וְיֵשׁ שָׁלשׁ בְּחִינוֹת בְּהִתְקָרְבוּת לַצַּדִּיקִים
שֶׁעַל יְדֵי שָׁלשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ נִתְתַּקֵּן הַכּל
וְאֵלּוּ הֵם הַשְּׁלּוֹשָׁה בְּחִינוֹת
הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה.
כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהָיוּ עֵינֶיךָ רוֹאוֹת אֶת מוֹרֶיךָ"
וְזאת הַבְּחִינָה
מְבַטֶּלֶת הַמִּדּוֹת רָעוֹת הַנִּמְשָׁכִין מִשְּׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת: 'דּוֹמֵם' 'צוֹמֵחַ'
הַיְנוּ עַצְבוּת וְתוֹלְדוֹתֶיהָ, וְתַאֲווֹת רָעוֹת
כִּי צַדִּיק הַדּוֹר נִקְרָא אֵם
עַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵינִיק לְיִשְׂרָאֵל
בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ
וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָלָב
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ"
וְזֶה אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ
כְּשֶׁהַתִּינוֹק הוּא בְּעַצְבוּת וְעַצְלוּת
כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
הוּא נִתְעוֹרֵר בִּזְרִיזוּת גָּדוֹל לִקְרַאת אִמּוֹ
הַיְנוּ לְשָׁרְשׁוֹ

גַּם אָנוּ רוֹאִים בְּחוּשׁ
כְּשֶׁהַתִּינוֹק עוֹסֵק בְּדִבְרֵי שְׁטוּת שֶׁלּוֹ
אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּאֲוָה גְּדוֹלָה לָזֶה
אַף עַל פִּי כֵן
כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת אִמּוֹ
הוּא מַשְׁלִיךְ כָּל תַּאֲווֹתָיו אַחַר כְּתֵפָיו
וּמוֹשֵׁךְ אֶת עַצְמוֹ לְאִמּוֹ

נִמְצָא, שֶׁנִּתְבַּטְּלִין הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי הַיְּסוֹדוֹת: 'דּוֹמֵם' 'צוֹמֵחַ'
עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק
וְזֶהוּ 'וּמִתְיָרֵא מִן הַקּוֹצִים', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'צוֹמֵחַ'
'וּפְחָתִים' שֶׁהוּא בְּחִינַת 'דּוֹמֵם'
וּכְשֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ אֲבוּקָה שֶׁל אוֹר
זֶה תַּלְמִיד חָכָם, שֶׁהוּא אָבִיק בְּאוֹר הַתּוֹרָה

וְעַל יָדוֹ נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת: 'דּוֹמֵם' 'צוֹמֵחַ'
וְאָז נִצּוֹל מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים
הַבְּחִינָה הַשְּׁנִיָּה: הַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתֵן לְתַלְמִיד חָכָם
שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת: 'חַי' 'מְדַבֵּר'
שֶׁהֵן בְּחִינַת 'חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים'
שֶׁהֵן דְּבָרִים בְּטֵלִים וְגַאֲוָה וְתוֹלְדוֹתֵיהֶן
כִּי עַל יְדֵי דְּבָרִים בְּטֵלִים וּלְשׁוֹן הָרָע, בָּא עֲנִיּוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי מֵתוּ כָּל הָאֲנָשִׁים", זֶהוּ עֲנִיּוּת
גם בגאווה אמרו: 'סִימָן לְגַסּוּת הָרוּחַ עֲנִיּוּת'
וְעַל יְדֵי צְדָקָה נִתְעַשֵּׁר
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אִם שְׁלֵמִים וְכֵן רַבִּים וְכֵן נָגוֹזוּ וְעָבַר וְעִנִּיתִיךָ לא אֲעַנְּךָ, שׁוּב אֵין מַרְאִין לוֹ סִימָנֵי עֲנִיּוּת'
וְזֶהוּ, 'כֵּיוָן שֶׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר, נִצּוֹל מֵחַיָּה רָעָה וּמִלִּסְטִים'
'עַמּוּד הַשַּׁחַר' רֶמֶז לִצְדָקָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי תִרְאֶה עָרם וְכִסִּיתוֹ וְכוּ', אָז יִבָּקַע כַּשַּׁחַר אוֹרֶךָ"
נִמְצָא, עַל יְדֵי צְדָקָה נִצּוֹל מִמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל שְׁנֵי יְסוֹדוֹת: 'חַי' 'מְדַבֵּר'
שֶׁהֵם בְּחִינַת חַיָּה רָעָה וְלִסְטִים
הַבְּחִינָה הַשְּׁלִישִׁית: כְּשֶׁמִּתְוַדֶּה וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם
שֶׁעַל יְדֵי זֶה
הַתַּלְמִיד חָכָם מַדְרִיךְ אוֹתוֹ בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ
וְזֶה 'הִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים'
וְאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹם הַמִּיתָה'
זֶה בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי 'תַּלְמִיד חָכָם'
וִדּוּי, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין'
וְזֶה נִקְרָא פָּרָשַׁת דְּרָכִים
כִּי הַתַּלְמִיד חָכָם מַפְרִישׁ לוֹ דֶּרֶךְ לְפִי שׁרֶשׁ נִשְׁמָתוֹ
אֲזַי נִצּוֹל מִכֻּלָּם
כִּי קדֶם שֶׁהִתְוַדָּה
אַף עַל פִּי שֶׁהָיָה אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם
וְנָתַן לוֹ מָמוֹן
עֲדַיִן אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶהוּ דֶּרֶךְ הוּא מְהַלֵּךְ
כִּי "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת"
אֲבָל 'כְּשֶׁהִגִּיעַ לְפָרָשַׁת דְּרָכִים, זֶה תַּלְמִיד חָכָם וְיוֹם הַמִּיתָה'
הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים לִפְנֵי תַּלְמִיד חָכָם
אֲזַי נִצּוֹל מִכֻּלָּם
ט. וְזֶה בְּכָל פַּעַם שֶׁבָּא אֵצֶל תַּלְמִיד חָכָם וּמְסַפֵּר לְפָנָיו כָּל לִבּוֹ
וְהַתַּלְמִיד חָכָם הוּא בְּחִינַת משֶׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אַיִן
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְהַחָכְמָה מֵאַיִן תִּמָּצֵא"
וְעַל יְדֵי זֶה אַתָּה נִכְלָל בָּאֵין סוֹף
וזה בחינת 'זַרְקָא דְּאִזְדְּרִיקַת לְאֲתַר דְּאִתְנְטִילַת מִתַּמָּן'
שֶׁתַּחֲזִיר אֶת הַמַּלְכוּת לְאֵין סוֹף
שֶׁהוּא רָצוֹן שֶׁבְּכָל הָרְצוֹנוֹת

כִּי הַמַּלְכוּת, שֶׁהוּא בְּחִינַת אוֹתִיּוֹת הַדִּבּוּרִים
כָּל אוֹת וָאוֹת מְלֻבָּשׁ בָּהּ רְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
שֶׁרְצוֹן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ הָיָה
שֶׁזּאת הָאוֹת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה כָּזוֹ
וְאוֹת אַחֶרֶת יִהְיֶה לָהּ תְּמוּנָה אַחֶרֶת
נִמְצָא, שֶׁרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ תְּמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת
הֵם הִתְגַּלּוּת מַלְכוּתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ
וְכָל אֵלּוּ הָרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ הַתְּמוּנוֹת
נִמְשָׁכִין מֵרְצוֹן אֵין סוֹף, שֶׁאֵין בּוֹ תְּמוּנָה

וְכָל הַדְּבָרִים וְהַיֵּשׁוּת שֶׁבָּעוֹלָם
הֵם מֵהָאוֹתִיּוֹת, הַיְנוּ מִמַּלְכוּת
כִּי יֵשׁוּת הוּא מֵחֲמַת הַמַּלְכוּת
שֶׁרָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּתְגַּלֶּה מַלְכוּתוֹ בָּעוֹלָם
וְעַל יְדֵי זֶה בָּרָא אֶת הָעוֹלָם מֵאַיִן לְיֵשׁ
וְכָל הָרְצוֹנוֹת, הַיְנוּ הַתְּמוּנוֹת, וְכָל הַיֵּשׁוּת, הַיְנוּ בְּחִינַת מַלְכוּת
מְקַבְּלִים חִיּוּתָם מֵרְצוֹן אֵין סוֹף
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב 'בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא'
הַיְנוּ מַלְכוּתוֹ, הַיְנוּ רְצוֹנוֹת
'שָׁם אַתָּה מוֹצֵא עַנְוְתָנוּתוֹ', הַיְנוּ רְצוֹן אֵין סוֹף
וְזֶה בְּחִינַת הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת.
כִּי כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִכָּלֵל בִּרְצוֹן אֵין סוֹף
צָרִיךְ לְבַטֵּל אֶת הַיֵּשׁוּת שֶׁלּוֹ

וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בַּזוהַר
שֶׁהִסְתַּלְּקוּת משֶׁה בְּשַׁבָּת בְּשַׁעְתָּא דְּמִנְחָה
שֶׁאָז הִתְגַּלּוּת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין
שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹן אֵין סוֹף
שֶׁכָּל הָרְצוֹנוֹת מְקַבְּלִין חִיּוּתָם מִמֶּנּוּ

וְזֶה מֵחֲמַת שֶׁבִּטֵּל משֶׁה כָּל יֵשׁוּתוֹ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְנָחְנוּ מָה"
וְזֶה פֵּרוּשׁ: "וַיִּקְבּר אוֹתוֹ בַּגַּיְא"
זֶה בְּחִינַת אַיִן

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל גֶּיא יִנָּשֵׂא"
"בְּאֶרֶץ מוֹאָב"
זֶה בְּחִינַת מַלְכוּת
שֶׁדָּוִד בָּא מִמּוֹאָב
שֶׁנִּסְתַּלֵּק משֶׁה בְּתוֹךְ אֵין סוֹף
בְּתוֹךְ רָצוֹן שֶׁבָּרְצוֹנוֹת, בְּתוֹךְ רַעֲוָא דְּרַעֲוִין
שֶׁהוּא בְּחִינַת רְצוֹן אֵין סוֹף
הַמְלֻבָּשׁ בִּרְצוֹנוֹת, בִּתְמוּנוֹת אוֹתִיּוֹת, בִּבְחִינַת מַלְכוּת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בְּכָל מָקוֹם שֶׁאַתָּה מוֹצֵא גְּדֻלָּתוֹ"
הַיְנוּ מַלְכוּת בְּחִינַת רַעֲוִין
"שָׁם אַתָּה מוֹצֵא" רַעֲוָא, רְצוֹן אֵין סוֹף
וְזֶה "מוּל בֵּית פְּעוֹר"
כִּי אָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'לָמָּה נִקְרָא שְׁמוֹ פְּעוֹר עַל שֵׁם שֶׁפּוֹעֵר פִּיו'
כִּי כְּשֶׁפּוֹגְמִין בְּמַלְכוּת
אֲזַי יֵשׁ לוֹ כּחַ לִפְער פִּיו בְּצֵרוּפִים רָעִים
אֲבָל משֶׁה שֶׁתִּקֵּן מִדַּת הַמַּלְכוּת
עַל יְדֵי זֶה לא הָיָה יְכלֶת בְּיַד פְּעוֹר לִפְער פִּיו
וְזֶה: "וְלא יָדַע אִישׁ", אֲפִילּוּ משֶׁה לא יָדַע
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה
כִּי נִתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף
וְכָל זֶה הָיָה בְּמוֹתוֹ
אֲבָל בְּוַדַּאי גַּם בְּחַיָּיו הָיָה לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת
וְהָיָה מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף
.
אֲבָל הַהִתְפַּשְּׁטוּת הָיָה בִּבְחִינַת: "וְהַחַיּוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב"
כִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה בַּעֲבוֹדָתֵנוּ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: 'וְאָבִיתָ תְּהִלָּה מִגּוּשֵׁי עָפָר, מִקְּרוּצֵי חֹמֶר'

וּבִשְׁבִיל זֶה צָרִיךְ שֶׁלּא יִשָּׁאֵר כֵּן
אֶלָּא עַד עֵת שֶׁיָּבוֹא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ וְיִטּל נִשְׁמָתוֹ

וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים, שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִילָּה
וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל
זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו
שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף וְהֵאִיר לוֹ

וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזּאת
אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזְלֵיהּ חָזִי
תֵּכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵקוּת גָּדוֹל
לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּאוֹר אֵין סוֹף
וּכְשִׁעוּר הִתְגַּלּוּת אֵין סוֹף
לְפִי מִנְיַן הַתֵּבוֹת שֶׁנִּפְתְּחוּ וְהִתְנוֹצְצוּ
כָּל אֵלּוּ הַתֵּבוֹת אוֹמֵר בִּדְבֵקוּת גָּדוֹל וּבִמְסִירַת נַפְשׁוֹ וּבְבִּיטּוּל כּחוֹתָיו
וּבְשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף
אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: "וְלא יָדַע אִישׁ"
שֶׁאֲפִילּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ

אֲבָל זאת הַבְּחִינָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב
כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יֵשׁוּתוֹ

נִמְצָא כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב
אֲזַי צָרִיךְ לְהַרְאוֹת גַּם לְדַעְתּוֹ
כִּי מִתְּחִלָּה, בִּשְׁעַת דְּבֵקוּת הָיָה נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלא יָדַע אִישׁ"
וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, שֶׁשָּׁב לְיֵשׁוּתוֹ
אָז שָׁב לְדַעְתּוֹ

וּכְשֶׁשָּׁב לְדַעְתּוֹ, אָז הוּא יוֹדֵעַ אַחְדוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ
וַאֲזַי אֵין חִלּוּק בֵּין ה' לֵאֱלוהִים
בֵּין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים
כִּי בְּאֵין סוֹף אֵין שַׁיָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שִׁנּוּי רָצוֹן
כִּי הַשִּׁנּוּיִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּשִׁנּוּי הַתְּמוּנוֹת
אֲבָל עַל יְדֵי הַדְּבֵקוּת שֶׁל אָדָם בְּאֵין סוֹף
שֶׁשָּׁם אֵין שִׁנּוּי רָצוֹן, כִּי שָׁם רָצוֹן פָּשׁוּט
וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאָר בּוֹ רְשִׁימוּ מֵאַחְדוּת הַזּאת
וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת וָשׁוֹב
אֲזַי הָרְשִׁימוּ מַרְאֶה לָדַעַת
שֶׁיֵּדַע שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד
.
וְזֶה שֶׁאָמַר משֶׁה לְדוֹרוֹ
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים"
כִּי משֶׁה הוּא בְּחִינַת אַיִן
וְדוֹרוֹ הַדְּבוּקִים אֵלָיו רָאוּי לָהֶם לָדַעַת
הַיְנוּ לְהָאִיר לַדַּעַת, בְּחִינַת אֵין סוֹף, בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין
בְּחִינַת: ה' הוּא הָאֱלוהִים
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָא: זִימְנָא חַדָּא הֲוָה קָאַזְלִינָן בִּסְפִינְתָּא, וַחֲזִינָן הַהוּא כַּוְרָא דְּיַתְבָא לֵיהּ אָכְלָה טִינָא בְּאוּסְיֵהּ, וּמֵתָה וְאִידְחוּהוּ מַיָא, וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא, וַחֲרוּב מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וְאָכְלוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וּמָלְחוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי, וּמָלְאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא תְּלָת מֵאָה גַּרְבֵּי מִשְׁחָא. וְכִי הַדְרָן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, חֲזִינָן דְּהַוָה קָא מְנַסְרֵי מִגַּרְמֵיהּ מְטַלֶלְתָּא, וִיהָבֵי לְמִבְנִינְהוּ הַנָּךְ מְחוֹזֵי
רַשְׁבַּ"ם: כַּוְרָא = דָּג: אָכְלָא טִינָא = שֶׁרֶץ קָטָן: בְּאוּסְיֵהּ = בִּנְחִירָיו שֶׁל דָּג נִכְנַס הַשֶּׁרֶץ: וְאִידְחוּהוּ מַיָּא = הִדִּיחוּהוּ הַמַּיִם וְהִשְׁלִיכוּהוּ לַיַּבָּשָׁה כְּדֶרֶךְ יָם, שֶׁאֵינוֹ סוֹבֵל דָּבָר מֵת: חָרְבוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי = שֶׁהִשְׁלִיכוּהוּ הַמַּיִם עַל שִׁשִּׁים כְּרַכִּים וּשְׁבָרָן כֻּלָּם, שֶׁהָיָה גָּדוֹל כָּל כָּךְ: וְאָכְלוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי = בְּעוֹדֶנּוּ לַח: וּמָלְחוּ מִינֵיהּ שִׁיתִין מְחוֹזֵי = אֲחֵרִים, שֶׁהָיוּ רְחוֹקִין מִשָּׁם, מָלְחוּ מִינֵיהּ וּנְשָׁאוּהוּ לִמְקוֹמָן: מֵחַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא = מִגַּלְגַּל עֵינוֹ לָקְחוּ שֶׁמֶן תְּלָת מֵאָה גַּרְבֵּי: הַוָה מְנַסְרֵי = לִבְנוֹת מֵעַצְמוֹת הַדָּג אוֹתָן מְחוֹזֵי שֶׁהִפִּיל
פֵּרוּשׁ: סְפִינָה לְשׁוֹן חֲשִׁיבוּת, בְּחִינַת מַלְכוּת
שֶׁרַבָּה בַּר בַּר חָנָא חָקַר בְּשִׂכְלוֹ אוֹדוֹת הַמַּלְכוּת
אֵיךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מַעֲלִין אוֹתָהּ
הַאי כַּוְרָא יִשְׂרָאֵל מְכֻנִּין בְּשֵׁם דָּגִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְיִדְגּוּ לָרב בְּקֶרֶב הָאָרֶץ"
דְּיַתְבֵי לֵיהּ
אָכְלָא טִינָא בִּנְחִירָיו
זֶה בְּחִינַת תְּפִילָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ"
שֶׁנִּתְעָרֵב שֶׁרֶץ, הַיְנוּ טֻמְאָה בִּתְפִילָּתוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ וּבִלְבֵּל אוֹתוֹ
וְלא הָיָה יָכוֹל אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַזֶּה לַעֲבד עֲבוֹדָתוֹ תַּמָּה
מֶה עָשָׂה הָאִישׁ הַזֶּה ?
עָשָׂה שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל
הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק
וּנְתִינַת הַצְּדָקָה
וּוִדּוּי דְּבָרִים
וְזֶה פֵּרוּשׁ: וּמֵתָה, וְאִידְחוּהוּ מַיָא, וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא
וְהִזְכִּיר הַשָּׁלשׁ בְּחִינוֹת מֵעֵילָא לְתַתָּא
וּמֵתָה זֶה בְּחִינַת וִדּוּי דְּבָרִים
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כָּל הַמּוּמָתִין מִתְוַדִּין"
וְאִידְחוּהוּ מַיָא זֶה בְּחִינַת צְדָקָה
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל פְּנֵי הַמַּיִם"
וכתיב: "אַשְׁרֵיכֶם זוֹרְעֵי עַל כָּל מַיִם"
וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא
הַצַּדִּיק נִקְרָא גּוּדָא, לְשׁוֹן גָּדֵר
שֶׁהוּא גּוֹדֵר פִּרְצוֹתֵיהֶן שֶׁל יִשְׂרָאֵל

וְזֶה: 'וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא', שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק
וְעַל יְדֵי שָׁלשׁ בְּחִינוֹת אֵלּוּ
וְחָרוּב מִינֵיהּ שִׁיתִּין מְחוֹזָא
שֶׁעַל יְדֵי הַמִּיתָה, הַיְנוּ וִדּוּי דְּבָרִים
הֶעֱלָה אֶת הַמַּלְכוּת מִבֵּין הַסִּטְרָא אָחֳרָא
וְהַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ אֶת הַדֶּרֶךְ הַיָּשָׁר
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּהַפְטָרַת בְּרֵאשִׁית: "אַחֲרִיב הָרִים וּגְבָעוֹת"
רֶמֶז עַל חֻרְבַּן מֶמְשֶׁלֶת הָעַכּוּ"ם
"וְהוֹלַכְתִּי עִוְּרִים בְּדֶרֶךְ לא יָדָעוּ"
זֶה בְּחִינַת שֶׁהַצַּדִּיק הוֹרָה לוֹ דֶּרֶךְ יָשָׁר
זֶה בְּחִינַת פָּרָשַׁת דְּרָכִים כַּנַּ"ל
'וְשִׁיתִין מְחוֹזָא', רֶמֶז עַל עֲלִיַּת הַמַּלְכוּת
דִּכְתִיב בֵּהּ: "שִׁשִּׁים הֵמָּה מְלָכוֹת"
וְאָכְלוּ מִינָהּ שִׁיתִין מְחוֹזָא
רֶמֶז עַל שְׁנֵי מִדּוֹת רָעוֹת שֶׁל חַי מְדַבֵּר
שֶׁעַל יָדוֹ בָּא עֲנִיּוּת כַּנַּ"ל
וְעַל יְדֵי צְדָקָה מְתַקֵּן אוֹתָם וְיַמְשִׁיךְ שֶׁפַע
וְזֶה: 'אָכְלוּ מִינֵיה'
וְ'שִיתִין מְחוֹזָא'
רֶמֶז עַל בְּחִינַת שִׁשִּׁים גִּבּוֹרִים, שֶׁמִּשָּׁם בָּא פַּרְנָסָה
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ 'גְּבוּרוֹת גְּשָׁמִים'
וּמָלְחוּ מִינָהּ שִׁיתִּין מְחוֹזָא
זֶה רֶמֶז עַל תִּקּוּן שְׁנֵי מִדּוֹת רָעוֹת 'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ'
עַל יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק
כִּי הַצַּדִּיק הוּא "בְּרִית מֶלַח עוֹלָם"
גַּם עַצְבוּת וְתַאֲווֹת בָּאִים מִדָּמִים עֲכוּרִים
ועַל יְדֵי מֶלַח פּוֹלֵט הַדָּמִים רָעִים
וְ'שִיתִּין מְחוֹזָא'
זֶה רֶמֶז עַל שִׁשִּׁים אוֹתִיּוֹת שֶׁבְּבִרְכַּת כּהֲנִים
שֶׁהֵם בְּיַד הַצַּדִּיק
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "בְּרָכוֹת לְראשׁ צַדִּיק"
וּמָלְאוּ מֵחַד גַּלְגַּלָא דְּעֵינָא תְּלָת מֵאָה גַּרְבֵּי מִשְׁחָא
גַּרְבֵּי מִשְׁחָא, זֶה בְּחִינוֹת הַדַּעַת
כִּי "שֶׁמֶן מִשְׁחַת קדֶשׁ", זֶה בְּחִינַת שֵׂכֶל
וּתְלָת מֵאָה, זֶה בְּחִינַת משֶׁה
שֶׁהוּא בְּחִינַת מַה
שֶּׁהַצַּדִּיק מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ, בִּבְחִינַת מָה
בְּשָׁלשׁ בְּחִינוֹת צָרִיךְ לְהַקְטִין אֶת עַצְמוֹ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אַל יִתְהַלֵּל חָכָם, גִּבּוֹר וְעָשִׁיר"

נִמְצָא שֶׁבְּכָל בְּחִינָה מֵאֵלּוּ שָׁלשׁ בְּחִינוֹת הוּא נַעֲשֶׂה מָה
וְעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ לוֹ הִתְפַּשְּׁטוּת הַגַּשְׁמִיּוּת
וּמִדַּבֵּק בְּאוֹר אֵין סוֹף, שֶׁאֵין שָׁם שׁוּם שִׁנּוּי רָצוֹן
אֶלָּא: ה' הוּא הָאֱלהִים, כַּנַּ"ל
הַיְנוּ כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב

וזה בחינת חד גלגלא דעינא
כמובא באידרא: 'וּלְזִימְנָא דְּאָתִי יִשְׁתַּכַּח בָּה עֵינָא חַד דְּרַחֲמֵי'
זֶה בְּחִינַת כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב
נִמְצָא כְּשֶׁהַצַּדִּיק עוֹשֶׂה עַצְמוֹ מָה
מְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ לְעֵינָא חַד דְרַחֲמֵי
הַיְנוּ לְאֵין סוֹף
וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁחוֹזֵר בִּבְחִינַת רָצוֹא וָשׁוֹב
אָז מַמְשִׁיךְ מֵאוֹר אֵין סוֹף
הָאַחְדוּת הָרָצוֹן הַפָּשׁוּט שָׁם
דֶּרֶךְ הַמָּה שֶׁלּוֹ

וְנַעֲשֶׂה מִמָּה מֵאָה
כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'אַל תִּקְרֵי מָה אֶלָּא מֵאָה'
וְנַעֲשֶׂה תְּלָת מֵאָה מִתְּלָת מָה
וּמַמְשִׁיךְ אוֹר הַזֶּה לְדַעְתּוֹ וּלְשִׂכְלוֹ
הַיְנוּ גַּרְבֵּי דְּמִשְׁחָא, שֶׁהוּא בְּחִינַת שֵׂכֶל, כַּנַּ"ל
אַתָּה הָרְאֵיתָ לָדַעַת, שֶׁמַּמְשִׁיךְ אוֹר אֵין סוֹף לְדַעְתּוֹ
שֶׁיֵּדַע הָאַחְדוּת, שֶׁה' הוּא הָאֱלהִים
וִיבָרֵךְ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב עַל הַכּל כְּמוֹ לֶעָתִיד לָבוֹא

כִּי הַדְרָן וְאָתָאן לְבָתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא, וְקָחֲזִינָן דְּהָוֵי מְנַסְרָא מִגַּרְמַיְהוּ לְבִנְיָנָא הַנָּךְ מְחוֹזָא
כִּי מֵאֲחוֹרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהֵם שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים
שֶׁעַל יָדָם נִתְתַּקֵּן מַלְכוּת הַנַּ"ל
וְאַחֲרֵיהֶם הוּא הַטומְאָה
וְיֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁיּוֹצְאִין מֵהַקְּדֻשָּׁה
וְזֶה שֶׁסִּפֵּר הַתַּנָּא
שֶׁהִדֵּר וְחָזַר לְעַיֵּן בְּאֵלּוּ שֶׁהֵם בָּתַר תְּרֵיסַר יַרְחֵי שַׁתָּא
שֶׁהֵם אֲחוֹרֵי שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים דִּקְדֻשָּׁה
שֶׁיּוֹצְאִין מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל עַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים
וַחֲזִינָן דְּהָווּ מְנַסְרֵי מִגַּרְמַיְהוּ
הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי מַעֲשֵׂיהֶם הָרָעִים הַחֲקוּקִים עַל עַצְמוֹתָם
וְהַחֲקִיקָה עוֹבֵר מֵעֵבֶר לְעֵבֶר כִּנְסִירָה מַמָּשׁ

אֲבָל עַל יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הַנַּ"ל נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה
עַל יְדֵי שֶׁרֶץ קָטָן שֶׁבִּנְחִירָיו
עַל יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ
עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם
שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה
וִיהָבֵי לְבִנְיָנָא הַנָּךְ מְחוֹזָא
שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם
שֶׁיִּבְנוּ הַנָּךְ מְחוֹזָא הַנַּ"ל
וְזֶה פֵּרוּשׁ: אָנכִי ה' אֱלוהֶיךָ
פֵּרוּשׁ, הֵן ה' הֵן אֱלוהֶיךָ
תָּבִין, שֶׁכָּל זאת אָנכִי
הַיְנוּ שֶׁתְּקַיֵּם: "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאֱלוהִים אֲהַלֵּל דָּבָר"
הַיְנוּ כֻּלּוֹ הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב
, כַּנַּ"ל
אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם
דְּאִיתָא בַּמִּדְרָשׁ
כִּי כָּל הַגָּלֻיּוֹת נִקְרָאִים עַל שֵׁם גָּלוּת מִצְרַיִם
מִפְּנֵי שֶׁהֵם מְצֵרִים לְיִשְׂרָאֵל

הַיְנוּ שֶׁעַל יְדֵי הַצַּדִּיק נִתְבַּטֵּל מַלְכוּתָם וּמֶמְשַׁלְתָּם שֶׁל הָעַכּוּ"ם
כִּי עַל יְדֵי זֶה עוֹלָה מִתּוֹכָם מַלְכוּת דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל
מִבֵּית עֲבָדִים
זֶה רֶמֶז עַל בִּיטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת
הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים

כִּי כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ
וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד

כַּמּוּבָא בַּזוהַר: "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִי" דָּא סִיהַרָא
פֵּרוּשׁ: עַל יְדֵי הַצַּדִּיק עוֹלָה הַמַּלְכוּת מִן הַסִּטְרָא אָחֳרָא
וְנִתְבַּטְּלִים הַמִּדּוֹת רָעוֹת
וְעַל יְדֵי זֶה הָאָדָם בָּא לִבְחִינַת עוֹלָם הַבָּא

לִבְחִינַת "בַּה' אֲהַלֵּל דָּבָר, בֵּאֱלוהִים אֲהַלֵּל דָּבָר"



תכנים נוספים שיכולים לעניין אותך ועוד...
סיפורי מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו
סיפורי מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו פעם אחת הייתה מדינה, שהנימוס [המנהג שלהם] היה, שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האופן היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחיגר. פעם אחת יצאו, ופגעו ראשון בבעטליר אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלום, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, התפלא מאוד אם זה חלום. הלוא הוא זוכר שהיה מטל באשפה. והכה באצבעו, שיכי... לחץ להמשך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כא
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כא ובבקר באו אל הספינה אנשי חיל שקורין ברנד ואך [כמו משמר הגבול] ורבנו זכרונו לברכה, עם האיש שלו הנ"ל רצו עוד לבוא להתנפל לפני רגלי הקפיטן ולהתחנן לו שיניח אותם לשוב אל הספר אך בתוך כך עקרו [עוגני הספינה] וברחו לצד שהרוח נשאם מחמת פחד כי המלחמה נתעוררה מיד ונשמע קולם מאד ושמעו שם על הספינה קול גדול מאד של [התותחים והפצצות] ושאר קולות כאלו מעניני מלחמה כי קולם נשמע למרחוק מאד וגדל הסכנה והאימה והפחד שהיה להם אז אין לשער ונפלו למשכב שניהם יחד ולא היה להם אפילו מים לשתות כי לא הכינו להם כלום כנ"ל וה' ברב... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנח - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רנח - כשיש מחלקת על האדם כשיש מחלקת על האדם יכולים להטות אותו מדרך השם יתברך ולהפילו ממדרגתו, חס ושלום וזה שהתפאר דוד המלך, עליו השלום . "רבים רודפי וצרי, מעדותיך לא נטיתי" שאף שהיה עליו מחלקת רבים עם כל זה לא נטה מדרך השם יתברך... לחץ להמשך...
מהי מלחמת גוג ומגוג? ומה יקרה כשיבוא המשיח?
מהי מלחמת גוג ומגוג? ומה יקרה כשיבוא המשיח? שאלה: שמעתי בשם רבי נחמן מברסלב כי מלחמת גוג ומגוג היא מלחמת אמונה. האומנם כן הוא? אשמח לדעת מהו פישרה של מלחמת גוג ומגוג המפורסמת? אשמח גם לקבל מידע על מה יקרה כשיבוא המשיח? מהי תחיית המתים? ועל כל העניינים האלו. תודה תשובה: אכן כן הבנת נכון. מלחמת גוג ומגוג היא מלחמה של השקר באמונה הקדושה. מלחמת גוג ומגוג תתרחש לפני שיבוא המשיח ולפני הגאולה השלמה. והעניין הוא כדלקמן: המשיח שיבוא יעשה רק דבר אחד, הוא יגרום לאנשים להיות יותר חכמים. דהיינו יגרום להם להשתמש יותר בשכל שלהם. וככל שאנשים יהיו יותר חכמים, כ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קב
שיחות הר"ן - אות קב שמעתי בשמו, על פסוק: "לא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" אבל שכחתי הענין אך זאת אני זוכר מה שפרש סוף הפסוק "ותרועת מלך בו" ותרועת לשון שבירה כמו שכתוב "תרעם בשבט ברזל" הינו כשמשברין את הכפירות אזי "מלך בו" הינו שמוצאין את המלך יתברך גם בתוך הכפירות עצמן כי גם בהכפירות בעצמן מלבש חיותו יתברך גם אמר שהמחקרים גם חייהם אינם חיים כלל אפילו בעולם הזה כי תכף כשיש להם איזה דבר שאינו כרצונם מכל שכן כשיש להם איזה צרה אזי אין להם למי לפנות מאחר שתולין בטבע חס ושלום, רחמנא לצלן ואין להם במה להחיות את עצמן כ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים כמו כן כל אלו הכחות צריכין לענין ממון כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד [כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאד לממון ומבלים ימיהם על זה, ותכף כשמשיגין הממון מפזרין אותו מיד] וכן כח המחלק שיתחלק מעותיו למקומות הצרי... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה' . דע, כי על ידי התורה נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות, שאנו מבקשים ומתפללים והחן והחשיבות של ישראל נתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכין הן ברוחני הן בגשמי. כי עכשו בעוונותינו הרבים חן וחשיבות האמיתי של ישראל נפל כי עכשו עקר החשיבות והחן הוא אצלם. אבל על ידי התורה, נתעלה החן והחשיבות של ישראל. כי התורה נקראת: "אילת אהבים ויעלת חן" שמעלה חן על לומדיה . כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל, של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר כדי שיאיר לו השכל, שיש בכל דבר להתקרב לה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' בכל פעם שהיה מספר מעצם הפלגת מעלתו ומדרגתו הגבוה מאד מאד היה אומר בכל פעם אבל מאד יגעתי על זה ועקר ספורו בפנינו דברים כאלו היה בשביל קנאת סופרים כדי שנהיה מקנאים עצמנו במעלתו הגדולה כדי שגם אנחנו נעשה כמותו ונלך בדרכיו להתיגע ולטרח וכו' ולעבד ה' כמותו ופעם אחת ספר עם אחד מענינים אלו והתפאר לפניו מעצם גדלת מעלתו והשגתו הגבוהה העצומה וכו', כמו שמתפאר ומתגרה עם חברו בגדולות כדי שיתקנא בו חברו וזה האיש אמר לו: מי יוכל לבוא לזה לזכות למדרגתכם כי יש לכם נשמה גבוהה מאד בודאי ?! והקפיד רבנו זכרונו לברכה, מ... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן היה מזהיר מאד שישמר האדם את ממונו בשמירה גדולה ומעלה מאד והיה מקפיד מאד על זה והיה מתלוצץ ומקפיד על אלו האנשים המתעצלים שקורין בלשון אשכנז "שלים מזלניק" כי זמנים ועתים בטל עצמו מתורה ותפילה וטרח ויגע ביגיעות גדולות בשביל להרויח ממון כדי לפרנס ביתו ואחר כך כשהגיע לו הממון הוא נעשה שלים מזלניק ואינו משגיח עליו כלל כי ממון כשר של איש הישראלי צריך שמירה כמו עין שבראש ובכל עת שנזדמן שאחד מאנשיו נאבד אצלו איזה סך ממון בדרך והיו באים בקבלנא לפניו היה מבזה ומוכיח אותו מאד על זה על שלא נזהרו בשמירתו יפה... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות מט
שיחות הר"ן - אות מט בענין קדוש השם שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: אלמלא נגדוה לחנניה מישאל ועזריה וכו' אמר שאינו חיוב כי אף על פי כן יכול להיות שימצא אחד שיקדש השם אפילו אם יעשו לו כל היסורים והכאות שבעולם וכמו שמספרים מהדורות הסמוכים לפנינו כמה מיני ענויים שסבלו הקדושים בשביל קדוש השם אשרי להם... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - ותחסרהו מעט מאלקים וכבוד והדר תעטרהו [לשון החברים] ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים וזהו ותחסרהו בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי כבוד והדר שיש לו ... לחץ להמשך...
מה השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו?
מה השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו? שאלה: רבי נחמן מברסלב בליקוטי מוהרן מביא שיש שכל מסויים, שהוא השכל הכי גדול שבן אדם יכול להשיג אותו בשכל אנושי ולדבר אותו בשכל של בני אדם. מהו? או במילים אחרות, מהו השכל האחרון שהאדם מגיע אליו, לפני שהוא זוכה לשכל הנקנה? מה מבינים שם? רמז: זה קשור לחוכמות של זעיר אנפין מול עתיקא סתימאה... תשובה: כאן מביא רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=69 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עתיקא טמיר וסתים כי השכל הכי גדול שאפשר לדבר ממנו במילים, הוא שהכל טוב ושאין שום רע בעולם כלל, רק הכל טוב והכל אחד תמיד. פירוש: מעל השכל... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲך כָּמוֹך אֲנִי ה'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסה - ואהבת לרעך כמוך אני ה' "ואהבת לרעך כמוך אני ה'" הינו שתקבל באהבה, כל הרעות והיסורים הבאים עליך כי ראוי שתדע, שלפי מעשיך אחר כל היסורים והרעות שיש לך עדין הוא מתנהג עמך ברחמים כי היה מגיע לך יותר ויותר, חס ושלום, לפי מעשיך וזהו "ואהבת לרעך" שתאהב הרע שבא לך הינו הרעות והיסורים הבאים עליך, חס ושלום תקבלם באהבה כי כמוך כמו שאתה הוא, הינו לפי מעשיך "אני ה'", בעל הרחמים, עדין אני מתנהג עמך ברחמים כנ"ל.... לחץ להמשך...
שיחות הר"ן - אות י
שיחות הר"ן - אות י הרשעים הם מלאים חרטות והם אינם יודעים כלל מהו חרטה כי זהו בעצמו שהם מתגברים בענין רשעתם, זהו בעצמו חרטה כי מחמת שבא בדעתם חרטות, על כן הם מתגברים ביותר ברשעתם כמו שני אנשים שנלחמים זה כנגד זה שכשאחד רואה שחברו מתגבר נגדו, אזי הוא מתגבר ביותר כנגדו כמו כן ממש כשהרע רואה שמתחיל איזה טוב להתעורר אצלם אזי הוא מתגבר ביותר והבן וזהו כלל גדול בעבודת ה', אפילו לשאר בני אדם, לכל אחד לפי ערכו שכל מה שרוצה יותר לכנס בעבודת ה' מתגבר עליו הבעל דבר ביותר וכבר מבאר מזה במקום אחר וצריך להיות משכיל על דבר זה ובתחבולות תעשה מלחמה להתגבר על הרע... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - עַל יְדֵי אֲכִילָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, נַעֲשֶׂה יִחוּד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סב - על ידי אכילתם של ישראל, נעשה יחוד [לשון רבנו זכרונו לברכה] ויסב אלהים את העם וכו' [עיין התורה הזאת בנוסח אחר מכת"י רבינו ז"ל בעצמו] א. דע, שעל ידי אכילתם של ישראל נעשה יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה אפין באפין בבחינת: "ויאמר בעז לרות לעת האכל גשי הלם" 'לעת האכל' דיקא הינו על ידי האכילה 'גשי הלם' דא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה בחינת: "ויגש אליו יהודא" 'דא תקרבתא מלכא במלכא' רק האכילה צריך להיות מאוכל אחר שנתברר, ואין בו שום תערובות כי מאכל שיש בו תערובות, על ידי מאכל כזה, יוכל האדם לחטוא ב. והברור של המאכלים, הוא על ידי ... לחץ להמשך...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קב - סיפורים חדשים
חיי מוהר"ן - קב - סיפורים חדשים אות קב שמעתי בשמו שספר בירושלים יש בית הכנסת שמביאין לשם כל המתים שבעולם ותכף שמת אחד בעולם מביאין לשם תכף אותו המת ושם דנין אותו היכן יהיה מקומו כי יש מתים בארץ ישראל שנושאין אותן לחוץ לארץ וכן להפך כמובא. ושם באותו בית הכנסת יושבין הבית דין שדנין כל אחד ואחד ונותנין לו מקומו הראוי לו. ויש אחד שדנין אותו שלא יהיה לו שום מקום ויהיה נאבד ונשלך בכף הקלע וכשמביאין את המת לשם אזי מביאין אותו במלבושים. ויש אחד שחסר לו מהמלבוש שלו איזה חסרון. כגון לאחד נחסר בית יד אחד מהמלבוש שלו ויש אחד שחסר לו חלק אחד מכנף בגדו וכיוצ... לחץ להמשך...
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל אות קכט בתחלה קדם שנסע לארץ ישראל נסע לקאמיניץ כמבאר כבר בספר הנדפס. ובנסיעתו לקאמיניץ אמר לרבי שמעון יש לפני נסיעה ואיני יודע להיכן ושחק רבי שמעון איך נוסעים אם אין יודעים להיכן נוסעים והשיב לו באמת איני יודע. והלך רבי שמעון והכין עגלה וסוסים וכל צרכי הנסיעה ונסע עמו. ובנסיעתו עמו בקש מרבנו זכרונו לברכה. שיסע דרך כפר וואלחיוויץ. וקבל שם עוד איש אחד ונסע איש אחד משם גם כן עמהם, עד שבאו למעזבוז. ועדין לא ידעו להיכן נוסעים. ובבואו למעזבוז לבית אביו ואמו הצדיקים זכרונו לברכה שמחו על ביאתו מאד ענתה אמו זכרונה לב... לחץ להמשך...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסג - לִפְעָמִים מֻנָּח הַדִּבּוּר וּמוּכָן לָצֵאת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסג - לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת, ואינו יוצא דרך הפה כי אם דרך הערף [וממש אפשר לשמע כמה פעמים שהדבור אינו יוצא דרך הפה רק דרך הערף] כי יש שלש קליפות והקליפות רוצים תמיד לתפס הדבור לעצמם בפרט דבור הקדוש מאדם גדול כי אצלם כל הדבורים יפים ונאים וחשובים, ורוצים לתפסם מכל שכן כשהדבור נאה באמת כי המצריים שהיו כלם שחורים אלו לא היתה שרה יפת תאר כל כך, גם כן היתה חשובה בעיניהם מאד והדבור הוא בחינות שרה לכל אחד לפי ערכו יש שהוא בחינות שרה לאמתי: שהוא מושל בדבור שלו על עיר ומדינה ויש שהוא בחינת שרה על... לחץ להמשך...
סיפורי מעשיות - מעשה ממלך אחד שהלך לצוד חיות
סיפורי מעשיות - מעשה ממלך אחד שהלך לצוד חיות ה' יתברך יכבוש המלחמה רק עם האנשים הפשוטים האומרי תהלים בפשיטות ותמימות ולא עם ההולכים בחכמות. וספר לזה משל ממלך אחד שהלך לצוד חיות והיה לבוש כאיש פשוט, כדי שיהיה נח יותר לצוד באמצע פתאום ירד מטר גדול ממש מבול מים וכל השרי מלוכה נתפזרו כלם מחמת המטר וכו' והמלך היה בסכנה גדולה וחפש מקום להסתר בו עד שמצא בית כפרי אחד והכניסו הכפרי לביתו בכבוד והלבישו מלבושים חמים ונתן לו אוכל כפרי ופשוט והסיק עבורו את תנור החורף והניחו לישן עליה כדי שיתחמם וכל כך היה ערב ומתוק אכילתו ושינתו שמעולם לא טעם טעם ערב כזה כי... לחץ להמשך...
עבור לדף > 1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן




האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב

© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים, ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.

דף זה הופיע ב 0.5469 שניות - עכשיו 17_02_2020 השעה 05:27:37 - wesi2