ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצ - וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'
"ויענו כל העם יחדו ויאמרו: כל אשר דבר ה' נעשה, וישב משה את דברי העם אל ה', ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך וכו' ויגד משה את דברי העם אל ה'" (שמות י"ט) והוא תמוה ונפלא מאד כי מה הם דברי העם שנית שעליהם נאמר: "ויגד משה את דברי העם" כי לא נמצא בכתוב שום מענה ודברים שהשיבוהו העם שנית אחר מענה הראשון "כל אשר דבר" וכו' ומה זה שוב "ויגד משה את דברי העם אל ה'" אך דע כי ישראל טענו ואמרו על מה שאמר להם משה לקבל את התורה ענו הם "כל אשר דבר ה'" כלומר כל אשר ידבר ה' אנו מכרחים לעשות כי מאחר שיצא הדבור מפי ה' לעשות זאת המצוה הרי אין שום בחירה והרי אנו מכרחים במעשינו וזה "כל אשר דבר ה' נעשה" בודאי כי אין שום בחירה שלא לעשות מאחר שיצא מפי ה' ועל זה נאמר תכף "וישב משה את דברי העם אל ה'" שהשיב להקדוש ברוך הוא טענת ישראל מיד השיב לו הקדוש ברוך הוא "ויאמר ה' אל משה הנה אנכי בא אליך" דיקא "בעבור ישמע העם בדברי עמך" דיקא הינו שלא אדבר הדברות רק עמך לבד כמו שכתוב: "אנכי ה' אלקיך, לא יהיה לך" וכו' וכן כלם ולא לנכח לישראל והם רק ישמעו בדברי עמך ועל ידי זה יהיה להם כח הבחירה לעשות כרצונם ועל זה נאמר "ויגד משה את דברי העם אל ה'" הינו שמשה טען את דברי העם אל ה' הינו מה שטענו העם תחלה, טען הוא עתה אל ה' על עצמו כי תקנת את ישראל שיהיה להם הבחירה על ידי שלא תדבר רק עמי לבד אבל את עצמי לא תקנת כי מעתה לא יהיה לי כח הבחירה מאחר שתדבר עמי וזה "ויגד משה את דברי העם אל ה'" הינו מה שדברו העם וטענו תחלה טען הוא עתה אל ה' כי מה תהא עלי, כי לא יהיה לי בחירה השיבו ה' "ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר" ולא צוה לו השם יתברך רק שני ימים 'ומשה הוסיף יום אחד מדעתו' (שבת פ"ז) וכון לדעת הקדוש ברוך הוא, כי כן היתה דעתו יתברך כמו שבאמת לא נתנה תורה עד שלשה ימים ובזה היה תלוי בחירת משה לקבל את התורה או שלא לקבל כי לא היה אפשר לקבל את התורה רק אחר שלשה ימים כמו שהיה באמת ואם לא היה מוסיף יום אחד, לא היה מקבל את התורה והשם יתברך לא אמר לו רק שני ימים והוא הבין מדעתו ובחר לו לקבל את התורה והוסיף יום אחד שעל ידי זה היה קבלת התורה ובזה היה תלוי עקר הבחירה של משה במה שהוסיף יום אחד מדעתו
"וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיּאמְרוּ: כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה, וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה', וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיך בְּעַב הֶעָנָן בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּך וְגַם בְּך וְכוּ' וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"

וְהוּא תָּמוּהַּ וְנִפְלָא מְאד

כִּי מַה הֵם דִּבְרֵי הָעָם שֵׁנִית

שֶׁעֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם"

כִּי לא נִמְצָא בַּכָּתוּב שׁוּם מַעֲנֶה וּדְבָרִים שֶׁהֱשִׁיבוּהוּ הָעָם שֵׁנִית

אַחַר מַעֲנֶה הָרִאשׁוֹן "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר" וְכוּ'

וּמַה זֶּה שׁוּב "וַיַּגֵּד משֶׂה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"

אַך דַּע כִּי יִשְׂרָאֵל טָעֲנוּ וְאָמְרוּ עַל מַה שֶּׁאָמַר לָהֶם משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה

עָנוּ הֵם "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה'"

כְּלוֹמַר כּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר ה' אָנוּ מֻכְרָחִים לַעֲשׂוֹת

כִּי מֵאַחַר שֶׁיָּצָא הַדִּבּוּר מִפִּי ה' לַעֲשׂוֹת זאת הַמִּצְוָה

הֲרֵי אֵין שׁוּם בְּחִירָה וַהֲרֵי אָנוּ מֻכְרָחִים בְּמַעֲשֵׂינוּ

וְזֶה "כּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה" בְּוַדַּאי

כִּי אֵין שׁוּם בְּחִירָה שֶׁלּא לַעֲשׂוֹת

מֵאַחַר שֶׁיָּצָא מִפִּי ה'

וְעַל זֶה נֶאֱמַר תֵּכֶף "וַיָּשֶׁב משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"

שֶׁהֵשִׁיב לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא טַעֲנַת יִשְׂרָאֵל

מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

"וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנֵּה אָנכִי בָּא אֵלֶיך" דַּיְקָא

"בַּעֲבוּר יִשְׁמַע הָעָם בְּדַבְּרִי עִמָּך" דַּיְקָא

הַיְנוּ שֶׁלּא אֲדַבֵּר הַדִּבְּרוֹת רַק עִמְּך לְבַד

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אָנכִי ה' אֱלקֶיך, לא יִהְיֶה לְך" וְכוּ' וְכֵן כֻּלָּם

וְלא לְנכַח לְיִשְׂרָאֵל

וְהֵם רַק יִשְׁמְעוּ בְּדַבְּרִי עִמְּך

וְעַל יְדֵי זֶה יִהְיֶה לָהֶם כּחַ הַבְּחִירָה לַעֲשׂוֹת כִּרְצוֹנָם

וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"

הַיְנוּ שֶׁמּשֶׁה טָעַן אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'

הַיְנוּ מַה שֶּׁטָּעֲנוּ הָעָם תְּחִלָּה, טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה' עַל עַצְמוֹ

כִּי תִּקַּנְתָּ אֶת יִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם הַבְּחִירָה

עַל יְדֵי שֶׁלּא תְּדַבֵּר רַק עִמִּי לְבַד

אֲבָל אֶת עַצְמִי לא תִּקַּנְתָּ

כִּי מֵעַתָּה לא יִהְיֶה לִי כּחַ הַבְּחִירָה מֵאַחַר שֶׁתְּדַבֵּר עִמִּי

וְזֶה "וַיַּגֵּד משֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה'"

הַיְנוּ מַה שֶּׁדִּבְּרוּ הָעָם וְטָעֲנוּ תְּחִלָּה

טָעַן הוּא עַתָּה אֶל ה'

כִּי מַה תְּהֵא עָלַי, כִּי לא יִהְיֶה לִי בְּחִירָה

הֱשִׁיבוֹ ה' "וַיּאמֶר ה' אֶל משֶׁה לֵך אֶל הָעָם וְקִדַּשְׁתָּם הַיּוֹם וּמָחָר"

וְלא צִוָּה לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַך רַק שְׁנֵי יָמִים

'וּמשֶׁה הוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ'

וְכִוֵּן לְדַעַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא, כִּי כֵן הָיְתָה דַּעְתּוֹ יִתְבָּרַך

כְּמוֹ שֶׁבֶּאֱמֶת לא נִתְּנָה תּוֹרָה עַד שְׁלשָׁה יָמִים

וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי בְּחִירַת משֶׁה לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה אוֹ שֶׁלּא לְקַבֵּל

כִּי לא הָיָה אֶפְשָׁר לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה רַק אַחַר שְׁלשָׁה יָמִים

כְּמוֹ שֶׁהָיָה בֶּאֱמֶת

וְאִם לא הָיָה מוֹסִיף יוֹם אֶחָד, לא הָיָה מְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה

וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך לא אָמַר לוֹ רַק שְׁנֵי יָמִים

וְהוּא הֵבִין מִדַּעְתּוֹ וּבָחַר לוֹ לְקַבֵּל אֶת הַתּוֹרָה וְהוֹסִיף יוֹם אֶחָד

שֶׁעַל יְדֵי זֶה הָיָה קַבָּלַת הַתּוֹרָה

וּבָזֶה הָיָה תָּלוּי עִקַּר הַבְּחִירָה שֶׁל משֶׁה

בַּמֶּה שֶּׁהוֹסִיף יוֹם אֶחָד מִדַּעְתּוֹ
חיי מוהר"ן - תי - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...מוהר"ן - תי - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה אות תי ופעם אחת בראש השנה דבר רבנו זכרונו לברכה גם כן מזה מגדל האסור ללמד אלו הספרים המפרשים את התורה על פי דרכי המחקרים [כגון ספרי האבן עזרא, ובפרט הפרוש הרע שעליו הנקרא מרגלית רעה, וספרי הרלב"ג שמפרסם לכל מה שכתוב בו כנגד התורה הקדושה, שחיב אדם לקרע כששומע חס ושלום דבור אחד מדברים אלה. וכיוצא בזה שאר ספרים ההולכים בדרך הזה] אשר כל ההקדמות שלהם לקחו מאריסטו היון ימח שמו ונמח זכרו ושאר האפיקורסים המפרסמים שהיו קצתם קדם חכמי התלמוד וקצתם בימיהם אשר כל כונת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אֵיזֶה אָדָם, הוּא לא טוֹב
...מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כל זמן שהאדם שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד ובמאמר אבא שאול וכו' פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] שם מבאר ביטול גדול יותר בשעת התפילה שמחיב האדם לבטל עצמו כל כך בשעת התפילה עד שלא ירגיש אפילו את עצמו כלל בשעת תפילתו רק את השם יתברך לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל המלך וכו' עין שם מה שכתוב...
שיחות הר"ן - אות פה
...שאל אותו על ענין נסיעה לאיזה מקום, אם יסע לשם השיב לו: כשרואה אדם נסיעה לפניו אין לו להתעקש למנע מזה לישב בביתו דוקא כי בכל מקום שאדם נוסע לשם הוא מתקן שם איזה דבר רק שיזהר להיות שמור מן העברה חס ושלום אבל כשהוא רק שמור מן העברה חס ושלום אזי כל אדם מתקן בכל מקום שהוא נוסע לשם אפילו איש פשוט לגמרי כי בכל מקום שהאדם בא לשם, הוא עושה שם בודאי איזה דבר שבקדשה על כל פנים כי מתפלל שם ואוכל שם ומברך על אכילתו לפניו ולאחריו וכיוצא בזה כי בודאי איש ישראלי אפילו הפחות שבפחותים, על כל פנים הוא עושה כמה דברים...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גּדֶל יִקְרַת הַמַּחֲשָׁבָה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נג - גדל יקרת המחשבה גדל יקרת המחשבה נודע לי עתה כי המחשבה יקרה מאד מאד שנעשה ממנה דברים שלמים ממש שיש להם קיום כל הימים שיתקימו העולמות כל זמן אשר השם יתברך וכו' וכו' וחכמה יקר יותר כי מחשבה הוא שעולה על מחשבתו לבד וחכמה הוא שבונה בחכמתו בנינים בשכלו והוא יקר מאד ועקר הדבר שיהיה באמת ואפילו פשט שמחדשין, הוא גם כן דבר גדול מאד וצריך גם כן שיהיה באמת וגם להפך כשהוא בלא אמת נעשה ממנה גם כן דברים להפך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ק - כֻּלָּם לא בָּאוּ לְמַדְרֵגָתָם כִּי אִם עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת
...כלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות ספרו לי שאמר, שמקטן ועד גדול אי אפשר להיות איש כשר באמת, כי אם על ידי התבודדות והיה מזכיר כמה וכמה צדיקים מפרסמים אמתיים ואמר, שכלם לא באו למדרגתם כי אם על ידי התבודדות וגם תפס איש אחד פשוט מנכדי הבעל שם טוב, זכרונו לברכה ואמר: גם זה מפרש שיחתו בכל פעם לפני השם יתברך בבכיה גדולה ואמר שזרע הבעל שם טוב רגילים בזה ביותר, כי הם מזרע דוד המלך עליו השלום וכל עסקו של דוד היה ענין זה, שהיה משבר לבו מאד לפני השם יתברך תמיד שזהו עקר ספר תהלים שיסד, כמבאר במקום אחר
שיחות הר"ן - אות רעו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...רבי נחמן ספרו לי שפעם אחד היה מדבר עם אנשיו והיה מוכיח ומיסר אותם הרבה בדברים על שעדין אינם עובדים השם יתברך כרצונו, כדרכו הטוב תמיד לדבר רק מזה אחר כך אחר שהוכיח אותם הרבה אחר כך נתרצה להם קצת והתחיל לקרבם ולדבר עמהם רכות ואמר. מה אני רוצה מהם, הלא אף על פי כן הם אנשים כשרים והתחיל לדבר על לבם וכו' אחר כך ענה ואמר: בודאי אתם אנשים כשרים אך אלו השם יתברך קטן כמו אנכי בודאי היה די מאד העבודה שלכם אבל באמת השם יתברך גדול מאד מאד על כן בודאי צריכין לחזק בכל פעם ברצון חזק לעבדו כראוי לעבד אותו יתברך...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פד - עִקָּר הִתְחַבְּרוּת וּדְבֵקוּת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך הוּא עַל יְדֵי הַתְּפִלָּה
...פד - עקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפלה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע, שעקר התחברות ודבקות להשם יתברך הוא על ידי התפילה כי התפילה הוא שער, שדרך שם נכנסין להשם יתברך ומשם אשתמודעין לה כי תפילה היא מלכות, כמו שכתוב "ואני תפילה" ותפילה לשון התחברות כמו שכתוב "נפתולי אלהים נפתלתי", תרגומו 'לשון התחברות' ובשביל זה על פי רב כשאדם מתפלל נופלים לו מחשבות של גדלות כי התפילה, הינו בחינת מלכות, בחינת אני היא בגלות בתוך מלכות הרשעה, כמו שכתוב: "ואני בתוך הגולה" וכשהיא רוצה לצאת אזי מתאחזת בה מלכות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
שיחות הר"ן - אות שו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן שיך להא"ב החדש אות ד' דעת סימן א' המתחיל: דע כי לכל העולמות ולכל נברא יש קומה מיחדת וכו', למשל מין האריה וכו' וההבדלים כלם הם רמוזים בתמונת האותיות ובצרופיהם והזוכה להבין את התורה וכו' נראה לי שזהו ענין השיחה ששמעתי מפיו הקדוש קדם שבת חנוכה תקס"ה מענין הבריות של העולם שכל התמונות והצורות של כל בני אדם כלם נכללים בתבת אדם הנאמר בתורה "נעשה אדם" כי בזו התבה אדם שאמר השם יתברך "נעשה אדם" בתבה זו בעצמה נכללים כל מיני התמונות של כל בני אדם שבעולם וכן תבת בהמה וחיה וכו' הנאמר במעשה בראשית בזו התבה...
שיחות הר"ן - אות רמה - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...ספר עמי לענין חדושי תורה מי שזוכה לחדש איזה דבר בתורה אמר בלשון תמה וחדוש: מהיכן לוקחין החדוש ? כי באמת ענין חדושין מי שזוכה לחדש הוא דבר נפלא ונעלם מאד מאד, כי מהיכן לוקחין זאת ?! והמובן מדבריו היה שבזה שזוכין לחדש, בזה רואין התגלות אלקותו יתברך שהוא יתברך ממציא מאין ליש כי בתחלה לא היה יודע כלל זאת החדוש רק עכשו הוא לוקח ושואב ממקור החכמה שהוא בחינת אין, הינו מאין סוף ובזה אנו רואין בעיני השכל התגלות הבורא יתברך ואחר כך דברתי עמו, ואמרתי: הלא רואין זאת כי לפעמים אני מתיגע קדם שאני מוציא דבור א...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 01_10_2025 השעה 13:43:16 - wesi2