ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סז - וַיִּבֶן ה' אֱלקִים אֶת הַצֵּלָע אֲשֶׁר לָקַח... נפש חדשה להאדם על ידי זה הכבוד שהוא שרש כל הנפשות כנ"ל על כן צריכין לזהר מאד, לקבל הכבוד בקדשה גדולה, לשמו יתברך לבד כי הכבוד הוא שרש כל הנפשות כנ"ל ב. וצריך לראות, שיהיה פנים אל הכבוד כי ... אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'לפני ה'' דיקא, בחינת הארת פנים על ידי השלחן דהינו על ידי אכילה בקדשה כנ"ל. ג. וכשפוגם בתאוות אכילה ועל ידי זה נפגם הכבוד ואין לו פנים כנ"ל על ידי זה מתגברין עזי פנים דהינו שנופל הכבוד, שהוא בחינת מלכות ואזי נוטלין כבוד העזי פנים שבדור הינו כשאין בחינת מלכות, בחינת השלחן שבקדשה, בשלמות כנ"ל אזי מתגבר העזות, שהוא 'מלכותא בלא תגא', בלא כתר מלכות הנ"ל וזה בחינת: "והכלבים עזי נפש לא ... יורדות מות" ויונקים ממנה כי הכבוד והמלכות נפל ביניהם כנ"ל ואזי היא בחינת "רגליה יורדות מות" דהינו שקיום מלכות דקדשה, צריכין לקבל מהם ועל כן כשישראל צריכין לפעל איזה תקיפות לצרך קיום דתנו הקדוש צריכין לקבל הכח והממשלה ממלכות ... בחינת התחברות השונאים שעל ידי זה הוא מפלתם כנ"ל ז. ואזי, כשבא הכבוד חדש אל האדם, ומלבש בתוכו נפש דקדשה כנ"ל צריך לראות להוליד את הנפש בנקל, בלי קשוי הולדה כי הכבוד היא 'אם כל חי' כנ"ל והנפש מלבשת ... "צרה כמבכירה" שהוא בחינת קשוי לילד וגם הוא בחינת גדול הנפש בחינת: "כהמיר על הבכור", שהוא צער הגדול 'מקרא קדש', זה בחינת שהכבוד שהוא בחינת קדש כמו שכתוב: "ונקדש בכבודי" קורא את הרגלין בבחינת 'צדק יקראהו לרגלו' כנ"ל והשאר לא באר.