... יתברך כנ"ל והכלל כשנופל לשם, חס ושלום אזי כשמתחיל לבקש איה מקום כבודו בזה הוא מחיה את עצמו מחיות הקדשה כי חיות הקליפות הוא רק מההסתרה מה שנסתר השם יתברך שם בתכלית ההסתרה עד שאין יודעין ממנו יתברך כלל ... בחינות מאמר סתום, שהם מקבלין חיות משם רק שחיות הקליפות הוא מההסתרה אבל הוא מחיה את עצמו בבחינות חיות הקדשה במקום נפילתו על ידי הבקשה והחפוש שמחפש איה מקום כבודו כנ"ל ואחר כך זוכה לעלות משם לגמרי אל הקדשה בעצמה דהינו במקום התגלות כבודו יתברך כי עקר הקדשה שיתגלה כבודו יתברך [זאת התורה, וגם מאמר המתחיל: אלו המתפארין עצמן וכו' וכל מה שנאמר בדרך וכו' כגון הקשו ...

... תחלה' שמעתי ממנו זכרונו לברכה, עוד בזה כי ההולדה נמשכת כפי המאכלים שאכל תחלה וכו' וצריך כל אדם לברך ולקדש את בחינת התחלה דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה דהינו האכילה וכל עסקיו וכו' עד שימשיך ההולדה בקדשה ובטהרה כראוי וזהו: 'על שלא ברכו בתורה תחלה' שלא ברכו וקדשו בקדשת התורה את התחלה דהינו מה שהוא תחלה וקדם לההולדה כנ"ל כי צריך לברך ולקדש את בחינת תחילת ההולדה הנ"ל בתורה ואז יהיה גם בנו תלמיד חכם וכנזכר לעיל

... בודאי, יכניע את עצמו לפני הצדיק. ל. על ידי גאוה אין יראה. לא. ליראה תלך למקוה. לב. על ידי קדשת השם תבוא ליראה. לג. הפשעים מסירין את היראה מנגד עיניו. לד. מי שאינו נותן אל לבו יום המיתה, על ... ה. יש כח ביד היחיד לפרק על שמים, ואין ביד הרבים לפרק על שמים. ו. הקול היוצא מבר דעת שבקדשה מסגל ליראה. ז. על ידי בלבול הדעת נתקלקל היראה, גם על ידי בלבול הדעת ממשלתו נופלת. ח. הרבית מפסיד ...

... שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על ...

... להכניס אותם בעל כרחם לתוך השמחה כנ"ל כי יש יגון ואנחה שהם הסטרא אחרא שאינם רוצים להיות מרכבה אל הקדשה ועל כן הם בורחים מן השמחה על כן צריך להכריח אותם לתוך הקדשה דהינו השמחה בעל כרחם, כנ"ל

... וכמה ימים ושנים שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה אין מניחין אותו ונדמה לו כאלו אין השם יתברך מסתכל עליו כלל ואין רוצה כלל בעבודתו מחמת שהוא רואה ... לפל לגמרי, חס ושלום כי כל אלו הנפילות והירידות והבלבולים וכיוצא בזה צריכים בהכרח לעבר בהם, קדם שנכנסין בשערי הקדשה וגם הצדיקים האמתיים עברו בכל זה ודע, שיש אחד שכבר הוא אצל הפתח של הקדשה והוא חוזר לאחוריו מחמת הבלבולים הנ"ל או שאזי כשהוא סמוך אצל הפתח אז מתגבר עליו הסטרא אחרא והבעל דבר ... זה הוא חוזר לאחור, חס ושלום כי כן דרך הבעל דבר והסטרא אחרא כשרואה שהאדם סמוך סמוך ממש לשערי הקדשה, וכמעט שיכנס אזי הוא מתפשט עליו בהתגברות גדול מאד מאד, רחמנא לצלן ושמענו מצדיק אמתי שאמר שאלו היה אומר ... זאת היטב וחזק עצמך מאד ועשה מה שתוכל בעבודת השם וברבות הימים והשנים תכנס לבטח בעזרתו יתברך לתוך שערי הקדשה כי השם יתברך מלא רחמים ורוצה בעבודתך מאד ודע, שכל התנועות וההעתקות שאתה נתק ונעתק בכל פעם איזה מעט ...

... עז למלכו וירם קרן משיחו [לשון החברים] ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו הנה יש בזה בחינת משיח ורוח הקדש ויחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ותחיה כי תחלת הבריאה היה כדי שיתגלה מדת מלכותו ומחמת גדל הארתו לא היה באפשרי לקבל ... תמיד בכל לבו "נכח פני אדני" אזי, "ושובו אל ה'" שישובו כל הדברים שפגם אל שרשו וזהו בחינת יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כי מיחד הדבור, שהוא בחינת השכינה כנ"ל, אל ה' וזהו גם כן שאמר הכתוב: "ונגלה כבוד ה' וראו כל בשר יחדו כי פי ה' דבר" הינו, כשמיחד הדבור עם ה' שהוא יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כנ"ל אזי "ונגלה כבוד ה'" 'כבוד', זו שכינה כנודע הינו, שנתגלה ונתגדל הארת השכינה, שהוא בחינת ... ידי] שיתן הארה בפרצוף מלכות יכול לחיות כי שואב חיים ממדת מלכות, שהוא שרשו כנ"ל. וגם זהו בחינת רוח הקדש כי מה שאדם חי, אינו כי אם מחמת שנושם נשימות ומה היא נשימה שמוציא ומכניס הרוח וזהו בחינת: "החיות רצוא ושוב" ולכן, כשאדם דבוק למלכותא קדישא ומדבר תורה או תפילה מוציא ומכניס רוח הקדשה וזהו: "ורוח חדשה אתן בקרבכם" הינו קרב שלכם כשהוא נושם נשימה של קדשה אזי, "ורוח חדשה אתן" הינו רוח הקדש וזה: "ורוח אלהים מרחפת על פני המים" הינו כשלומד תורה כי מים זו תורה כידוע אזי, "ורוח אלהים", שהוא רוח הקדש "מרחפת" וחופף עליו ושואב רוח חיים כי בלא תורה אי אפשר לחיות כמו שכתוב 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על ... כשאחר כך לומד תורה או עושה מצוה היא מגנת ומצלת עליו, ויכול לחיות כי שואב רוח חיים, שהוא רוח הקדש ממדת מלכות שהוא שרשו . כי מחמת שנפסק מחבל דקדשה מאין יהיה לו חיות ושואב רוח של שטות כי דבוק אל "מלך זקן וכסיל" וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'אין אדם עובר עברה אלא אם כן נכנס בו רוח שטות' אבל להפך, נכנס בו רוח הקדש ורוח הקדש הוא בחינות מלכות כמו שאמר הכתוב "ותלבש אסתר מלכות" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה . 'שלבשתה רוח הקדש' ובחינת תחיה גם כן כמו שפרש רש"י על פסוק: "ותחי רוח יעקב" 'ששרתה עליו רוח הקדש' וזהו בחינה של משיח כי כתוב אצלו: "לא למראה עיניו ישפט" וכו' אלא הכל ברוח הקדש כי אזי יתקן פרצוף מלכות בשלמות ונתקבץ כל הבחינת מלכות אל שרשו "והיתה לה' המלוכה" "והיה ה' למלך על ... משיח כנ"ל. [גם דברים אלה אינם מסדרים יפה, וחסר בהם גם כן וכפי הנראה המכון מהם שמדבר ממעלת הדבור דקדשה כי הדבור דקדשה הוא בחינות השכינה והוא בחינות רוחו של משיח בחינות רוח הקדש, בחינות תחיה, בחינות יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה וכל זה מבאר מתוך דברי התורה הנ"ל רק שאין הדברים מסדרים כראוי, ואין הלשון מתקן אף ... יתברך בבחינות: "כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד" שכל זמן שיש בו הדבור של השם יתברך, שהוא הדבור דקדשה זה הדבור אינו מניח אותו להיות נשכח מהשם יתברך כי הדבור זוכר ומזכיר אותו להתחזק בהשם יתברך במקום שהוא ...

... לא עיל בתרעא, שהיה ארך ורחב יותר מן הפתח. איתו מרא וסתרו, בנין הפתח והכתל עד שיכנס משחרב בית המקדש, בטל השמיר ונפת צופים ואמנה א. כי צריך כל אדם להוציא את עצמו מהמדמה ולעלות אל השכל וכשנמשך אחר ... שידע איזהו דבר ואחר כך כשמשיג את הדבר משליך הקדמותיו ויודע את הדבר בידיעה אחת ועקר המעין החכמה מן המקדש יצא כי שם היו מקריבין הקרבנות שהם הבהמיות וכח הדמיון כמו שכתוב: "זבחי אלהים רוח נשברה" ששבירת הדמיון הם הקרבנות ובשביל זה אמרו חכמינו, זכרונם לברכה. 'כשחרב בית המקדש בטל השמיר' וכו' וכשיבנה בית המקדש, אז יתקים: "ומעין מן המקדש יצא" ב. ודע שבכל עולם ועולם ובכל מדרגה ומדרגה, יש שם דמיונות אלו והם הם הקליפות הקודמין לפרי וסובבים את הקדשה בבחינת: 'סביב רשעים יתהלכון' וכשאדם נעתק ממדרגה למדרגה אז צריך לו לילך דרך אלו הדמיונות כדי להגיע אל הקדשה ותכף כשעולה להמדרגה אזי נתעוררין הקליפות שבמדרגה ומסבבין אותו וצריך להכניע אותם ולשבר אותם ולטהר אותו המקום מקליפות ג. ... 'רבי יוחנן קרא למאנה' וכו' מרום מראשון הינו כשנתרומם ונתעלה ממדרגה הראשונה ואז נעשה מפנימיות חיצוניות בשביל זה, מקום מקדשנו צריך לקדש את המקום מחדש כי הקליפות חוזרים ונעורים כנ"ל ד. ואי אפשר להכניע הקליפות הינו הדמיונות והמחשבות והתאוות והבלבולים והמניעות ... עליונה ואף על פי כן היא מתגברת אחר כך כנ"ל ולא עיל לתרעא הינו שלא יכול האיש לכנס לשער קדשה שהיא השכל מחמת התגברות המדמה ועצה היעוצה על זה סתירת הפתח שהוא המדמה, שהוא הטומאה כמו: 'הבא לטמא פותחין ... לאות ב' ג'] מבאר שם, שכשאדם נעתק ממדרגה למדרגה אז צריך לו לילך דרך אלו הדמיונות כדי להגיע אל הקדשה ותכף כשעולה להמדרגה השניה אזי נתעוררין הקליפות שבמדרגה ומסבבין אותו וצריך להכניע אותם מחדש וכו' עין שם ואף על ...

... הזוהר הקדוש ובין ספר התקונים אף על פי שספר הזוהר הוא קדוש ונורא מאד אין לו שום ערך נגד קדשת וסודות של ספר התקונים אות שס אמר איני אומר לכם מתורתי כי אם הפסלת והיא נמוכה אלפי אלפים ורבי ...

... זכרונו לברכה ושאל אותו: "מה אתה עושה כאן ? " השיב לו: אני נוסע עם זה הרך בשנים לארץ הקדש ושאל אותו: מי הוא זה ? והשיב לו שיש לו בילעט מהקרדאן של הקיר"ה מאוסטרייך [רשיון מנציג הקיסר האוסטרי] ...