ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קד - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
אות קד לדתו היתה בקהלת קדש מזבוז, ונכנס לברית מילה בשבת הגדול. וכל שנותיו היו כפי הנשמע בערך ארבעים שנה פחות מעט. כי בשנת הארבעים נפטר ונסתלק למעלה למעלה בירח האתנים בחג ביום שלישי יום רביעי של סוכות ח"י תשרי תקע"א באומין העיר אשר בחר בה בחיים חיותו לשכב שם כמבאר במקום אחר. ואחר כך שמעתי ששנותיו לא היו כי אם שלשים ושמונה שנה וחצי וכפי הנראה כך האמת. [וידוע כי בשנת תקל"ב היה ראש חדש ניסן בשבת וזה היום שנולד בו רבנו זכרונו לברכה לשני הדעות הנ"ל] אות קה מן יום לדתו עד שנתגדל ונעשה בר מצוה עד כניסתו לחפה הכל היה בקהלת קדש מעזבוז. וכבר מבאר קצת פחות מטפה מן הים מענין עבודתו שגם באלו הימים בימי קטנותו ממש התעורר לעבודתו יתברך וכו' והנשואין שלו היו במעדוועדיווקע כי משם נשתדך עם בת הרבני הנגיד המפרסם בתורה וביראה מורנו רבי אפרים זכרונו לברכה. וחותנו היה איש נכבד מאד ומיחס מקור חצבו היה בזאסלאב. אך אחר כך נתגלגל הדבר עד שקבע ישיבתו בכפר אוסיאטין ובשאר כפרים שהם מהישוב של מעדוועדווקע והיה מחזיק כפרים הנ"ל והיה מפרסם בשם טוב בין כל הצדיקים המפרסמים שכלם נתאכסנו אצלו כי היה איש חשוב מאד. גם אשתו היא חמותו של רבנו זכרונו לברכה היתה אשה כשרה מאד וזכה להתחתן עם רבנו זכרונו לברכה. ותכף ביום החפה אחר יציאתו מהחפה היה משתוקק ומתגעגע להשם יתברך וכו' ונתחבר תכף עם רבי שמעון ברבי בער ומאז היה עוסק בעבודת השם בכפרים הנ"ל ויגע וטרח בעבודת ה' ביגיעה גדולה ובמסירת נפש וכו'. והיה נוסע משם לפרקים למזבוז, וחזר ונסע ממזבוז לשם וגם היה דרכו לדבר לפרקים עם אנשים בעבודת השם והיה מעוררם מאד והמשיך את לבם להשם יתברך בהשתוקקות נמרץ מאד וברבות הימים ושנים שהיה מתענה ומתיגע מאד בעבודת השם ובהתבודדות בלי שעור ונסיונות אין מספר והוא עדין היה יושב בכפר הנ"ל על שלחן חותנו. בתוך כך התחילו קצת אנשים להתקרב אליו קצת גם בהיותו יושב על שלחן חותנו בכפר הנ"ל והכל היה בימי נעוריו ממש קדם היותו בן עשרים שנה כי היה זריז גדול בעבודתו וגם התחיל בקטנותו ממש כנזכר לעיל אות קו וספר לי רבי שמעון הנ"ל שתכף אחר שכסה רבנו זכרונו לברכה פני הכלה ביום חתנתו הלך מיד וקרא כמה בני הנעורים ודבר עם כל אחד ואחד ביחידות ונסה אותם בחכמתו היכן הם עומדים. ואחר כך קרא את רבי שמעון והתחיל לדבר עמו גם כן בחכמה כאלו הוא רוצה חס ושלום הבלי עולם הזה. ורבי שמעון עמד משתומם ולא השיב לו כי הוא לא חפץ באלה. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר אליו וכי אין אתה בן אדם מדוע אינך חפץ באלו הדברים של עולם הזה. השיב לו אני איש תם וחפץ בתמימות. ענה רבנו זכרונו לברכה ואמר לו כפי הנראה שיהיה הכרות גדול בינינו אחר כך ספר לו רבנו זכרונו לברכה שדבר עם אלו בני הנעורים ונסה ובחן אותם והנה הם רחוקים מהשם יתברך מאד אף גם הם פגומים ובעלי עברה רחמנא לצלן. ותכף הלך רבנו זכרונו לברכה עם רבי שמעון על השדה ודברו יחד הרבה בעבודת השם בהשתוקקות גדול ודבר רבנו זכרונו לברכה לרבי שמעון דברי התעוררות הרבה שאין שום תכלית בעולם הזה כי אם לפרש מתאוות עולם הזה ולעבד את השם יתברך ובפרט אנכי שהיום יום חפתי ומוחלין לי כל העוונות בודאי אני צריך לפשפש במעשי הרבה וכיוצא באלה הדברים דבר עמו הרבה. והלכו יחד ודברו מזה עד החפה. אשרי הזוכה ביום חפתו לחשב על התכלית באמת. ומאז והלאה נתקשר רבי שמעון עם רבנו זכרונו לברכה והוא זכרונו לברכה דבר עמו הרבה בהתעוררות גדול והיה מדבר על לבו שיעשה כמותו לפרש עצמו מן העולם לגמרי ולהתיגע ולטרח ולעסק רק בעבודתו יתברך. אבל רבי שמעון אמר לו אתם בודאי תזכו להיות צדיק מפרסם ואני חפץ להיות משמש אצלכם תמיד וכן הוה. אבל גם רבי שמעון היה איש כשר מפלג במעלה כי שמעתי מפי רבנו זכרונו לברכה בעצמו לפני כמה שנים שרבי שמעון כבר שבר כל המדות רעות לגמרי אות קז וספר רבי שמעון שפעם אחת אחר שנעשה מפרסם נסע עם רבנו זכרונו לברכה דרך כפר אוסיאטין, ששם יגע רבנו זכרונו לברכה בעבודתו הגדולה בבית חותנו, שהיה דר שם ונסע עמו דרך השדות וכיוצא והיה רבנו זכרונו לברכה מתגעגע מאד ואמר כמה היה טוב לפני בכאן כי בכל פסיעה ופסיעה הרגשתי טעם גן עדן. כי שם באלו הדרכים היה רגיל לילך ולהתבודד והיה מצר ומתגעגע מאד ואמר הלא כאן היה טוב לפני מאד, ולמה לי הפרסום של עכשו. גם עוד פעם אחת ספר בפני שבהיותו בימי נעוריו כשהיה מתבודד באיזה מקום ביער או בשדה כשחזר משם היה כל העולם חדש בעיניו ונדמה לו כאלו הוא עולם אחר לגמרי ולא היה העולם נראה בעיניו כלל כאשר מקדם
אות קד

לֵדָתוֹ הָיְתָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ מֶזְבּוּז, וְנִכְנַס לִבְרִית מִילָה בְּשַׁבַּת הַגָּדוֹל.

וְכָל שְׁנוֹתָיו הָיוּ כְּפִי הַנִּשְׁמָע בְּעֶרֶךְ אַרְבָּעִים שָׁנָה פָּחוֹת מְעַט.

כִּי בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים נִפְטַר וְנִסְתַּלֵּק לְמַעְלָה לְמַעְלָה בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג בְּיוֹם שְׁלִישִׁי יוֹם רְבִיעִי שֶׁל סוכּוֹת ח"י תִּשְׁרֵי תקע"א בְּאוּמֶין

הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַר בָּהּ בַּחַיִּים חַיּוּתוֹ לִשְׁכַּב שָׁם כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר.

וְאַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי שֶׁשְּׁנוֹתָיו לא הָיוּ כִּי אִם שְׁלשִׁים וּשְׁמוֹנֶה שָׁנָה וָחֵצִי וּכְפִי הַנִּרְאֶה כָּךְ הָאֱמֶת.

[וְיָדוּעַ כִּי בִּשְׁנַת תקל"ב הָיָה ראשׁ חֹדֶשׁ נִיסָן בְּשַׁבָּת

וְזֶה הַיּוֹם שֶׁנּוֹלַד בּוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִשְׁנֵי הַדֵּעוֹת הַנַּ"ל]

אות קה

מִן יוֹם לֵדָתוֹ עַד שֶׁנִּתְגַּדֵּל וְנַעֲשָׂה בַּר מִצְוָה עַד כְּנִיסָתוֹ לַחֻפָּה

הַכּל הָיָה בִּקְהִלַּת קדֶשׁ מֶעזְבּוּז.

וּכְבָר מְבאָר קְצָת פָּחוֹת מִטִּפָּה מִן הַיָּם מֵעִנְיַן עֲבוֹדָתוֹ

שֶׁגַּם בְּאֵלּוּ הַיָּמִים בִּימֵי קַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ הִתְעוֹרֵר לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ וְכוּ'

וְהַנִּשּׂוּאִין שֶׁלּוֹ הָיוּ בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע

כִּי מִשָּׁם נִשְׁתַּדֵּךְ עִם בַּת הָרַבָּנִי הַנָּגִיד הַמְפֻרְסָם בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה מוֹרֵנוּ רַבִּי אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְחוֹתְנוֹ הָיָה אִישׁ נִכְבָּד מְאד וּמְיֻחָס מְקוֹר חֻצָּבוֹ הָיָה בְּזַאסְלַאב.

אַךְ אַחַר כָּךְ נִתְגַּלְגֵּל הַדָּבָר עַד שֶׁקָּבַע יְשִׁיבָתוֹ בִּכְפַר אוֹסְיַאטִין וּבִשְׁאָר כְּפָרִים שֶׁהֵם מֵהַיִּשּׁוּב שֶׁל מֶעדְוֶועדִוְוקֶע

וְהָיָה מַחֲזִיק כְּפָרִים הַנַּ"ל

וְהָיָה מְפֻרְסָם בְּשֵׁם טוֹב בֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁכֻּלָּם נִתְאַכְסְנוּ אֶצְלוֹ כִּי הָיָה אִישׁ חָשׁוּב מְאד.

גַּם אִשְׁתּוֹ הִיא חֲמוֹתוֹ שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הָיְתָה אִשָּׁה כְּשֵׁרָה מְאד

וְזָכָה לְהִתְחַתֵּן עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וְתֵכֶף בְּיוֹם הַחֻפָּה אַחַר יְצִיאָתוֹ מֵהַחֻפָּה

הָיָה מִשְׁתּוֹקֵק וּמִתְגַּעְגֵּעַ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְכוּ'

וְנִתְחַבֵּר תֵּכֶף עִם רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי בֶּער

וּמֵאָז הָיָה עוֹסֵק בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בַּכְּפָרִים הַנַּ"ל

וְיָגַע וְטָרַח בַּעֲבוֹדַת ה' בִּיגִיעָה גְּדוֹלָה וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ וְכוּ'.

וְהָיָה נוֹסֵעַ מִשָּׁם לִפְרָקִים לְמֶזְבּוּז, וְחָזַר וְנָסַע מִמֶּזְבּוּז לְשָׁם

וְגַם הָיָה דַּרְכּוֹ לְדַבֵּר לִפְרָקִים עִם אֲנָשִׁים בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם

וְהָיָה מְעוֹרְרָם מְאד וְהִמְשִׁיךְ אֶת לִבָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת נִמְרָץ מְאד

וּבִרְבוֹת הַיָּמִים וְשָׁנִים שֶׁהָיָה מִתְעַנֶּה וּמִתְיַגֵּעַ מְאד בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם וּבְהִתְבּוֹדְדוּת בְּלִי שִׁעוּר וְנִסְיוֹנוֹת אֵין מִסְפָּר

וְהוּא עֲדַיִן הָיָה יוֹשֵׁב בַּכְּפָר הַנַּ"ל עַל שֻׁלְחָן חוֹתְנוֹ.

בְּתוֹךְ כָּךְ הִתְחִילוּ קְצָת אֲנָשִׁים לְהִתְקָרֵב אֵלָיו קְצָת

גַּם בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחַן חוֹתְנוֹ בַּכְּפָר הַנַּ"ל

וְהַכּל הָיָה בִּימֵי נְעוּרָיו מַמָּשׁ קדֶם הֱיוֹתוֹ בֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה

כִּי הָיָה זָרִיז גָּדוֹל בַּעֲבוֹדָתוֹ

וְגַם הִתְחִיל בְּקַטְנוּתוֹ מַמָּשׁ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

אות קו

וְסִפֵּר לִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הַנַּ"ל

שֶׁתֵּכֶף אַחַר שֶׁכִּסָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה פְּנֵי הַכַּלָּה בְּיוֹם חֲתֻנָּתוֹ

הָלַךְ מִיָּד וְקָרָא כַּמָּה בְּנֵי הַנְּעוּרִים

וְדִבֵּר עִם כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּיחִידוּת

וְנִסָּה אוֹתָם בְּחָכְמָתוֹ הֵיכָן הֵם עוֹמְדִים.

וְאַחַר כָּךְ קָרָא אֶת רַבִּי שִׁמְעוֹן וְהִתְחִיל לְדַבֵּר עִמּוֹ גַּם כֵּן בְּחָכְמָה כְּאִלּוּ הוּא רוֹצֶה חַס וְשָׁלוֹם הַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה.

וְרַבִּי שִׁמְעוֹן עָמַד מִשְׁתּוֹמֵם וְלא הֵשִׁיב לוֹ כִּי הוּא לא חָפֵץ בְּאֵלֶּה.

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר אֵלָיו

וְכִי אֵין אַתָּה בֶּן אָדָם

מַדּוּעַ אֵינְךָ חָפֵץ בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים שֶׁל עוֹלָם הַזֶּה.

הֵשִׁיב לוֹ אֲנִי אִישׁ תָּם וְחָפֵץ בִּתְמִימוּת.

עָנָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר לוֹ כְּפִי הַנִּרְאֶה שֶׁיִּהְיֶה הֶכֵּרוּת גָּדוֹל בֵּינֵינוּ

אַחַר כָּךְ סִפֵּר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁדִּבֵּר עִם אֵלּוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים וְנִסָּה וּבָחַן אוֹתָם וְהִנֵּה הֵם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מְאד

אַף גַּם הֵם פְּגוּמִים וּבַעֲלֵי עֲבֵרָה רַחֲמָנָא לִצְלַן.

וְתֵכֶף הָלַךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם רַבִּי שִׁמְעוֹן עַל הַשָּׂדֶה

וְדִבְּרוּ יַחַד הַרְבֵּה בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בְּהִשְׁתּוֹקְקוּת גָּדוֹל

וְדִבֵּר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְרַבִּי שִׁמְעוֹן דִּבְרֵי הִתְעוֹרְרוּת הַרְבֵּה שֶׁאֵין שׁוּם תַּכְלִית בָּעוֹלָם הַזֶּה כִּי אִם לִפְרשׁ מִתַּאֲווֹת עוֹלָם הַזֶּה וְלַעֲבד אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וּבִפְרָט אָנכִי שֶׁהַיּוֹם יוֹם חֻפָּתִי וּמוֹחֲלִין לִי כָּל הָעֲווֹנוֹת

בְּוַדַּאי אֲנִי צָרִיךְ לְפַשְׁפֵּשׁ בְּמַעֲשַׂי הַרְבֵּה וְכַיּוֹצֵא בְּאֵלֶּה הַדְּבָרִים דִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה. וְהָלְכוּ יַחַד וְדִבְּרוּ מִזֶּה עַד הַחֻפָּה.

אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה בְּיוֹם חֻפָּתוֹ לַחֲשׁב עַל הַתַּכְלִית בֶּאֱמֶת.

וּמֵאָז וָהָלְאָה נִתְקַשֵּׁר רַבִּי שִׁמְעוֹן עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דִּבֵּר עִמּוֹ הַרְבֵּה בְּהִתְעוֹרְרוּת גָּדוֹל

וְהָיָה מְדַבֵּר עַל לִבּוֹ שֶׁיַּעֲשֶׂה כְּמוֹתוֹ לִפְרשׁ עַצְמוֹ מִן הָעוֹלָם לְגַמְרֵי וּלְהִתְיַגֵּעַ וְלִטְרחַ וְלַעֲסֹק רַק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ.

אֲבָל רַבִּי שִׁמְעוֹן אָמַר לוֹ אַתֶּם בְּוַדַּאי תִּזְכּוּ לִהְיוֹת צַדִּיק מְפֻרְסָם וַאֲנִי חָפֵץ לִהְיוֹת מְשַׁמֵּשׁ אֶצְלְכֶם תָּמִיד וְכֵן הֲוָה.

אֲבָל גַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן הָיָה אִישׁ כָּשֵׁר מֻפְלָג בְּמַעֲלָה

כִּי שָׁמַעְתִּי מִפִּי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּעַצְמוֹ לִפְנֵי כַּמָּה שָׁנִים

שֶׁרַבִּי שִׁמְעוֹן כְּבָר שָׁבַר כָּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי

אות קז

וְסִפֵּר רַבִּי שִׁמְעוֹן

שֶׁפַּעַם אַחַת אַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה מְפֻרְסָם נָסַע עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה דֶּרֶךְ כְּפַר אוֹסְיַאטִין, שֶׁשָּׁם יָגַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בַּעֲבוֹדָתוֹ הַגְּדוֹלָה בְּבֵית חוֹתְנוֹ, שֶׁהָיָה דָּר שָׁם

וְנָסַע עִמּוֹ דֶּרֶךְ הַשָּׂדוֹת וְכַיּוֹצֵא

וְהָיָה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִתְגַּעְגֵּעַ מְאד וְאָמַר

כַּמָּה הָיָה טוֹב לְפָנַי בְּכָאן

כִּי בְּכָל פְּסִיעָה וּפְסִיעָה הִרְגַּשְׁתִּי טַעַם גַּן עֵדֶן.

כִּי שָׁם בְּאֵלּוּ הַדְּרָכִים הָיָה רָגִיל לֵילֵךְ וּלְהִתְבּוֹדֵד

וְהָיָה מֵצֵר וּמִתְגַּעְגֵּעַ מְאד

וְאָמַר הֲלא כָּאן הָיָה טוֹב לְפָנַי מְאד, וְלָמָּה לִי הַפִּרְסוּם שֶׁל עַכְשָׁו.

גַּם עוֹד פַּעַם אַחַת סִפֵּר בְּפָנַי

שֶׁבִּהְיוֹתוֹ בִּימֵי נְעוּרָיו כְּשֶׁהָיָה מִתְבּוֹדֵד בְּאֵיזֶה מָקוֹם בַּיַּעַר אוֹ בַּשָּׂדֶה

כְּשֶׁחָזַר מִשָּׁם הָיָה כָּל הָעוֹלָם חָדָשׁ בְּעֵינָיו

וְנִדְמָה לוֹ כְּאִלּוּ הוּא עוֹלָם אַחֵר לְגַמְרֵי

וְלא הָיָה הָעוֹלָם נִרְאֶה בְּעֵינָיו כְּלָל כַּאֲשֶׁר מִקּדֶם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
...מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פט - וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ
...מאלקים וכבוד והדר תעטרהו [לשון החברים] ותחסרהו מעט מאלהים וכבוד והדר תעטרהו הנה ידוע כי כל מה שחסר לאדם הן ברוחני הן בגשמי החסרון הוא בהשכינה, שהוא בחינת אלהים וזהו ותחסרהו בודאי מעט מאלהים הינו החסרון בודאי מאלהים, הינו בהשכינה אך כשידע זאת, שהחסרון הוא למעלה ולמטה בודאי יהיה לו צער גדול ועצבות, ולא יוכל לעבד השם יתברך בשמחה לכך צריך להשיב לעצמו, מה אני ומה חיי כי המלך בעצמו מספר לי החסרון שלו וכי יש כבוד גדול מזה מתוך כך בא לשמחה גדולה, ונתחדשו המחין שלו וכבוד והדר תעטרהו הינו על ידי כבוד והדר...
שיחות הר"ן - אות רפד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן אמר לענין בני הנעורים הכשרים והמתפללים בכונה ובהתלהבות ויש בני אדם המבלבלים אותם ועושים להם יסורים וכשאלו המתפללים מתחילים להקפיד ולהתקוטט עמהם עם אלו המצערים אותם ומבלבלים אותם אזי אומרים המבלבלים אם אתם מתפללים בכונה גדולה באמת לאמתו ואתם טרודים וקשורים בתפילתכם בכונה באמת מדוע אתם שומעים הבלבולים ? כי מחמת גדל כונת התפילה ראוי לכם לבלי לשמע שום בלבול כלל אמר רבנו זכרונו לברכה, שהאמת אינו כן כי באמת אפילו צדיק גדול אמתי מגדולי המפרסמים באמת המתפללים בכח ובדבקות גדול אף על פי...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה תורות מכת"י - רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה
...רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה [הוספות לתורות מכתב יד רבנו ז"ל] רב לכם סוב את ההר פנו לכם צפונה הנה הגדלות מפיל את האדם ומשפילו הן בגשמיות והן ברוחניות כי איש ישראל אם הוא דבוק בהשי"ת ובאמונתו הקדושה אזי אינו יכול לשלוט עליו שום דין ולא יהי' לו שום נפילה כי מי יוכל ליגע בו באשר הוא קרוב אל המלך ובאיזה מקום אשר הוא חונה שם הר אלהים וממשלת הקב"ה עליו אבל אם הוא נופל מאמונה היינו שנפל בגדלות ואזי הוא מובדל מהקב"ה ואז אין אני והוא יכולין לדור במקום אחד ואז כל הדינין שורין עליו ומאין בא לו הגדלות מחמת...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ח - תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר
...בחדש שופר בכסא ליום חגנו כי חק לישראל הוא משפט לאלקי יעקב א. אף על פי שתוכחה הוא דבר גדול ומטל על כל אחד מישראל להוכיח את חברו כשרואה בו שאינו מתנהג כשורה, כמו שכתוב: "הוכח תוכיח את עמיתך" אף על פי כן לאו כל אדם ראוי להוכיח כמו שאמר רבי עקיבא 'תמה אני, אם יש בדור הזה מי שיכול להוכיח' ואם רבי עקיבא אמר זאת בדורו, כל שכן בדור הזה של עכשו כי כשהמוכיח אינו ראוי להוכיח אזי לא די שאינו מועיל בתוכחתו אף גם הוא מבאיש ריח של הנשמות השומעים תוכחתו כי על ידי תוכחתו הוא מעורר הריח רע של המעשים רעים ומדות רע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רטו - דַּע שֶׁיֵּשׁ עֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה מִינֵי פִּדְיוֹנוֹת
...ח"א - תורה רטו - דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות דע שיש עשרים וארבעה מיני פדיונות כי יש עשרים וארבעה בתי דינים וכנגד כל בית דין ובית דין יש פדיון מיחד להמתיק הדין שיש שם על כן לפעמים אינו מועיל הפדיון שעושין כי לא כל אחד ואחד יודע כל העשרים וארבעה פדיונות ואפילו אם יודע אותם אינו עושה כלם ועל כן כשאינו עושה הפדיון המיחד לאותו הדין על ידי זה אינו מועיל אך דע, שיש פדיון אחד שכולל את כל העשרים וארבעה בתי דינין ויכול להמתיק כל העשרים וארבעה בתי דינים ולזה הפדיון צריך עת רצון בחינת התגלות מצח הרצון...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפה - טָעֲמָה כִּי טוֹב סַחְרָהּ
...ח"א - תורה רפה - טעמה כי טוב סחרה "טעמה כי טוב סחרה" הינו תכף כשטועמין טעם התורה של הצדיק האמת שוב "לא יכבה בלילה נרה" הינו אף על פי שאחר כך ימנע ולא יתקרב אליו ויהיה רחוק ממנו שזהו בחינת לילה וחשך אף על פי כן לעולם יאיר לו אור התורה שטעם קצת ממנה בהיותו אצלו וזהו: "טעמה כי טוב סחרה" תכף כשטועמין "כי טוב סחרה", שהוא התורה של הצדיק שהסחורה שלו, הינו התורה שלו טעמה טוב אזי שוב לעולם "לא יכבה בלילה נרה" כי תמיד תאיר לו אור התורה שטעם אצלו אפילו בלילה, הינו בעת ההתרחקות, שהיא בחינת לילה כי לא יכבה בלילה...
שיחות הר"ן - אות סח
...בינו לבין קונו שכל אדם ידבר וישיח בינו לבין קונו ויישב עצמו היטב מה הוא עושה בעולם הזה וירחם על עצמו ויפרש כפיו בתחנונים ופיוסים לבקש ולהתחנן מלפניו יתברך שיזכהו ברחמיו המרבים להתקרב לעבודתו יתברך וישתדל להמציא לו טענות ובקשות על זה וענין שיחה זו יהיה בלשון אשכנז שמדברים בו וכבר מבאר זאת בספרים הנדפסים אבל יותר מזה הרבה לדבר עמנו הרבה מאד בענין זה כי מי שירגיל עצמו לנהג הנהגה זו בכל יום על כל פנים שעה אחת בודאי יזכה להתקרב אליו יתברך באמת ואף אם לפעמים הוא רואה שמקים הנהגה זו ימים ושנים ואף...
בגדים - חשוב או לא חשוב?
...חשוב? בסיפור על הבעל תפילה מובא breslev.eip.co.il/?key=59 "ועל בגדים לא היה מקפיד כלל" מצד שני כאן: breslev.eip.co.il/?key=171 רבי נחמן מברסלב מדבר הרבה על פגם הבגדים, ושהבגדים נוקמים באדם. אז בגדים זה חשוב או לא? מהו סוד העניין? וכמובן, בגדים זה הרי עניין חיצוני לגמרי, אז מדוע בכלל שהם יהיו חשובים? טיפ ורמז: כאן breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%91%D7%92%D7%93%D7%99%D7%9D&cid=150 אפשר לראות את כל המקומות בליקוטי מוהרן שרבי נחמן מברסלב מדבר על בגדים רמז נוסף לתשובה עצמה: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip...
מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא!
...הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא! שאלה כידוע התכלית היא העולם הבא. אז מדוע בעצם הקב"ה ברא את העולם הזה. הרי הוא היה יכול ישר לברוא את העולם הבא. הלא כן? ז"א מאחר שהעולם הבא הוא התכלית הסופית, שבו הכל יהיה טוב וכולי, אז מדוע בכלל העולם הזה קיים? למה לא לברוא ישר את העולם הבא? מה התכלית בכלל של קיומו של העולם הזה. הרי אפשר לברוא ישר את העולם הבא. הלא כן? אשמח לתשובה בעניין. תודה תשובה: השאלה הזאת נכונה, והתשובה עליה יותר פשוטה ממה שנדמה. מצד האמת העולם הזה הוא העולם הבא. מצד האמת כאן ממש זה גן עדן...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2500 שניות - עכשיו 07_10_2025 השעה 18:46:18 - wesi2