ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
[מה שמצאתי מכתב יד איש ולא נכתב כסדר וכתקונו ומה שהוצאתי משם העתקתי וזהו] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז אב) כתיב (תהלים כו יב) : "רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה" רגל הוא בחינת אמונה שעליה עומדים כל המדות וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר וכמו שאמרו (מכות כד) "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב ד) כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב שלא תהיה בבחינת ערב ואמונה היא צנור כל ההשפעות וכל הברכות כמו שכתוב (משלי כוח ח) : "איש אמונות רב ברכות" ועל ידי הכפירות אזי הקליפות הם נוטלין חס ושלום, ההשפעות והברכות כי (תהלים יב ט) : "סביב רשעים יתהלכון" שהם הכפירות שמסבבין את הקדשה דהינו האמונה ועל כן כשמניחין חס ושלום, הכפירות לכנס במח אזי נפגם האמונה חס ושלום ואזי הם נוטלין ההשפעות והברכות חס ושלום ועקר הכפירות שבאין להאדם ומבלבלין את האמונה הם באים מגדלות כי מי שיש בו גסות הקדוש ברוך הוא אומר אין אני והוא יכולין לדור (סוטה ה) נמצא שעל ידי גדלות נסתלק הקדוש ברוך הוא ממנו ואזי באין כפירות שזהו בחינת הסתלקות השם יתברך והסתרת פניו ממנו וצריך כל אדם להשגיח בעינא פקיחא לראות שפלותו ורוממות השם יתברך ובודאי לא יבוא לגדלות וכפירות וזהו על ידי שבת על ידי שמקבלין שבת בכבוד גדול ובקדשה כראוי כי שבת הוא בחינת עין שעל ידי זה זוכין לראות שפלותו ורוממות השם יתברך כי שין של שבת היא תלת גונין דעינא ובית, היא בחינת בת עין ועל ידי זה זוכין לראות שפלותו עין במקום אחר שם מבאר יותר מזה [לקוטי מוהר"ו חלק ראשון ע"ט] נמצא שעל ידי שמירת שבת נצולין מגדלות ואזי זוכין לאמונה כנזכר לעיל וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת קיח:) : 'כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו' כי על ידי שבת משברין ומבטלין הכפירות שהם עבודה זרה וזוכין לאמונה כנזכר לעיל ועל ידי פגם אמונה דהינו כפירות עבודה זרה על ידי זה דינא שריא חס ושלום כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם' וזה בחינת "אלהים" פגימת הלבנה כי "אלהים" בחינת לבנה כמו שכתוב (תהלים פד יב) : "שמש ומגן ה' אלהים" והנה אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים נ) 'בעולם הזה לא כשאני נכתב אני נקרא כי נכתב ביו"ד ק"א ונקרא באל"ף דל"ת ולעולם הבא נכתב ונקרא ביו"ד ה"א' וזהו מחמת פגימת הלבנה שנמשך על ידי פגם האמונה כנזכר לעיל על כן אי אפשר שיהיה הקריאה והכתיבה אחת כי מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה (ראש השנה כג:) [פרוש כי הקריאה והכתיבה הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהוא בחינת ה' אלהים בחינת חמה ולבנה בחינת שמש ומגן ה' אלהים ומחמת שהלבנה נפגמת כעת על ידי פגם אמונה שהוא בחינת לבנה כנ"ל על כן אי אפשר שתהיה הקריאה והכתיבה כאחד כדי שלא תראה חמה פגימתה של לבנה אבל לעתיד יתמלא פגימת הלבנה ואז יהיה "ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד ט) ויהיה הכתיבה והקריאה אחד בשם יו"ד ה"א כנזכר לעיל] נמצא שכל מה שהאדם זוכה לאמונה יתרה נתקרב ונתיחד יחוד יותר בחינת הוי"ה לשם אלהים ונכללים יחד, כמו שיהיה לעתיד ויעקב הוא בחינת שמש שהוא בחינת הוי"ה ויצחק הוא בחינת אלהים בחינת לבנה וזהו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" דהינו שנתישב ונתיחד בחינת יעקב בבחינת יצחק בחינת "ה' הוא האלהים" (מלכים א יח לט) שנתיחד ה' עם אלהים חמה ולבנה [וזהו "בארץ כנען" לשון הכנעה ושפלות כי זה זוכין על ידי שפלות שעל ידי זה זוכין לאמונה וכו' כנ"ל נראה לי] וזהו "אלה תולדות יעקב יוסף" יוסף זה בחינת תוספת שבת כי על ידי שבת זוכין לשפלות ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה שעל ידי זה נתמלא פגימת הלבנה ונתיחד הוי"ה עם אלהים בחינת יעקב ויצחק כנזכר לעיל וזהו : "רגלי עמדה במישור" כשזוכין לאמונה ישרה בשלמות בלי שום ערבוב גם "במקהלים אברך ה" כי אז אוכל לברך ולהזכיר שם הוי"ה כי אז יתמלא פגימת הלבנה ויהיה ה' אחד ושמו אחד ויהיה הכתיבה והקריאה אחת ונזכה לברכו במקהלים בשם הוי"ה ברוך הוא בחינת "במקהלים אברך ה'" כנזכר לעיל ועל ידי זה נמשך שפע טובה וברכה כנ"ל וזהו בחינת נר חנוכה כי שמן הוא בחינת חכמה בחינת עינים כמו שכתוב (בראשית ג ז) : "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י על שם החכמה נאמר ועל ידי עיני החכמה זוכין לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנ"ל וזהו ששעור נר חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק (שבת כא:) רגל זה בחינת אמונה כנ"ל וצריך להשגיח בעיני שכלו עד שיברר האמונה שהוא בחינת רגל מן השוק שהוא מקומות החיצונים בחינת כפירות כי על ידי בחינת שמן של נר חנוכה בחינת שכל זוכה לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנזכר לעיל
[מַה שֶּׁמָּצָאתִי מִכְּתַב יַד אִישׁ וְלא נִכְתַּב כְּסֵדֶר וּכְתִקּוּנוֹ

וּמַה שֶּׁהוֹצֵאתִי מִשָּׁם הֶעְתַּקְתִּי וְזֶהוּ]

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף"

כְּתִיב: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה"

רֶגֶל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה

שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ

כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ "בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"

כִּי הָאֱמוּנָה יְסוֹד וְשׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה

וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בְּרוּרָה וְזַכָּה בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב

שֶׁלּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת עֶרֶב

וֶאֱמוּנָה הִיא צִנּוֹר כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת"

וְעַל יְדֵי הַכְּפִירוֹת

אֲזַי הַקְּלִיפּוֹת הֵם נוֹטְלִין חַס וְשָׁלוֹם, הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת

כִּי: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן"

שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת שֶׁמְּסַבְּבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּנִּיחִין חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּפִירוֹת לִכְנס בַּמּחַ

אֲזַי נִפְגָּם הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם

וַאֲזַי הֵם נוֹטְלִין הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת חַס וְשָׁלוֹם

וְעִקַּר הַכְּפִירוֹת שֶׁבָּאִין לְהָאָדָם וּמְבַלְבְּלִין אֶת הָאֱמוּנָה

הֵם בָּאִים מִגַּדְלוּת

כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי גַּדְלוּת נִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ

וַאֲזַי בָּאִין כְּפִירוֹת

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַסְתָּרַת פָּנָיו מִמֶּנּוּ

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינָא פְּקִיחָא

לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וּבְוַדַּאי לא יָבוֹא לְגַדְלוּת וּכְפִירוּת

וְזֶהוּ עַל יְדֵי שַׁבָּת עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין שַׁבָּת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבִקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי

כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת עַיִן

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי שִׁין שֶׁל שַׁבָּת הִיא תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא

וּבֵית, הִיא בְּחִינַת בַּת עַיִן

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שָׁם מְבאָר יוֹתֵר מִזֶּה

[לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ו חֵלֶק רִאשׁוֹן ע"ט]

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת נִצּוֹלִין מִגַּדְלוּת

וַאֲזַי זוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ'

כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת מְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה

וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה דְּהַיְנוּ כְּפִירוֹת עֲבוֹדָה זָרָה

עַל יְדֵי זֶה דִּינָא שַׁרְיָא חַס וְשָׁלוֹם

כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'

וְזֶה בְּחִינַת "אֱלהִים" פְגִימַת הַלְּבָנָה

כִּי "אֱלהִים" בְּחִינַת לְבָנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים"

וְהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'בָּעוֹלָם הַזֶּה לא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא

כִּי נִכְתָּב בְּיו"ד ק"א וְנִקְרָא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת

וְלָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב וְנִקְרָא בְּיו"ד ה"א'

וְזֶהוּ מֵחֲמַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה אַחַת

כִּי מֵעוֹלָם לא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה

[פֵּרוּשׁ כִּי הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה

הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

שֶׁהוּא בְּחִינַת ה' אֱלהִים

בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה

בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים

וּמֵחֲמַת שֶׁהַלְּבָנָה נִפְגֶּמֶת כָּעֵת עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה כַּנַּ"ל

עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה כְּאֶחָד

כְּדֵי שֶׁלּא תִּרְאֶה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה

אֲבָל לֶעָתִיד יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה

וְאָז יִהְיֶה "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"

וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אֶחָד בְּשֵׁם יו"ד ה"א כַּנִּזְכָּר לְעֵיל]

נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה יְתֵרָה

נִתְקָרֵב וְנִתְיַחֵד יִחוּד יוֹתֵר בְּחִינַת הוי"ה לְשֵׁם אֱלהִים

וְנִכְלָלִים יַחַד, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד

וְיַעֲקב הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הוי"ה

וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלהִים בְּחִינַת לְבָנָה

וְזֶהוּ "וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו"

דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְיַשֵּׁב וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת יַעֲקב בִּבְחִינַת יִצְחָק בְּחִינַת "ה' הוּא הָאלהִים"

שֶׁנִּתְיַחֵד ה' עִם אֱלהִים חַמָּה וּלְבָנָה

[וְזֶהוּ "בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" לְשׁוֹן הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת

כִּי זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שִׁפְלוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל

נִרְאֶה לִי]

וְזֶהוּ "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף"

יוֹסֵף זֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת

כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת זוֹכִין לְשִׁפְלוּת

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה

וְנִתְיַחֵד הוי"ה עִם אֱלהִים

בְּחִינַת יַעֲקב וְיִצְחָק כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְזֶהוּ: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר"

כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב

גַּם "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה"

כִּי אָז אוּכַל לְבָרֵךְ וּלְהַזְכִּיר שֵׁם הוי"ה

כִּי אָז יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְיִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אַחַת

וְנִזְכֶּה לְבָרְכוֹ בְּמַקְהֵלִים בְּשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא

בְּחִינַת "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'" כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנוּכָּה

כִּי שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת חָכְמָה

בְּחִינַת עֵינַיִם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם"

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר

וְעַל יְדֵי עֵינֵי הַחָכְמָה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ שֶׁשִּׁעוּר נֵר חֲנוּכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק

רֶגֶל זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ

עַד שֶׁיְּבָרֵר הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל

מִן הַשּׁוּק שֶׁהוּא מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים בְּחִינַת כְּפִירוֹת

כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנוּכָּה בְּחִינַת שֵׂכֶל

זוֹכֶה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכח - כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִסְתַּכֵּל בַּנְּשָׁמָה
...- תורה רכח - כשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה דע שכשהקדוש ברוך הוא מסתכל בנשמה שתוכל להחזיר בני אדם בתשובה ולעשות גרים אזי הוא יתברך בעצמו כביכול מבקש ורואה שיהיה מחלקת עליו כי 'אין מקבלין גרים לימות המשיח ולא בימי שלמה' 'משום שלחן מלכים' כי אז אינן מתגירין מאהבה רק מחמת שרואין גדלת ישראל ועקר הגרים הוא כשמתגירין בעת שישראל סחופים בעני ודחק כמו שכתוב: "מי גר אתך בעניותך" וכו' ועל כן בהכרח שיהיה מחלקת על מי שמחזיר בני אדם למוטב ומגיר גרים כדי שלא יהיה...
חיי מוהר"ן - כא - שיחות השיכים להתורות
...בסעדה השלישית של שבת. והתחיל התורה על פסוק ויהי מקץ ולא גמר לגלות פרוש הפסוק איך שיכה תורה הזאת לפסוק הנ"ל. ובמוצאי שבת אחר הבדלה דבר עמנו ואמר שאם היה רוצה לסים התורה על פסוק הנ"ל היה צריך לומר עוד הפעם תורה כמו זו שאמר. ואחר כך אמר אני דומה עכשו כמו מי שפוסקין עליו להכותו בארבע רוחות העיר ולא הבינו דבריו כלל. כעת נזכרתי שמרמז קצת בהתורה הנ"ל. כי מבאר שם שצריכין לחתך המלכות שהיא בחינת דל"ת מארבע מלכיות דסטרא אחרא, בחינת חתכו לארבעה. ואפשר רמז קצ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רס - הַשֵּׁם הוּא הַנֶּפֶשׁ
...מוהר"ן ח"א - תורה רס - השם הוא הנפש השם הוא הנפש כמו שמבאר בהתורה היכל הקדש [בסימן נ"ט,: "נפש חיה הוא שמו" עין שם] ויש בבחינה זו מסירת נפש כי יש עשרה הרוגי מלכות שמסרו נפשם על קדוש ה' בשביל יחוד קדשא בריך הוא ושכינתה כידוע שעקר היחוד על ידי מסירת נפש והם ראו באותן הדורות, שאי אפשר לתקן ולעשות יחודים למעלה כי אם על ידי נשמותיהם על כן מסרו נפשם על קדוש השם כי כשהנפשות עולות למעלה על ידי מסירת נפש אזי הם חוזרים להשכינה, כי משם יצאו כי ישראל הם חלק אלוה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ז - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...ואלה המשפטים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם אמרו חכמינו, זכרונם לברכה: השוו אשה לאיש ואיתא במכילתא: 'יכול יהיו התלמידים לומדין ואינם מבינים תלמוד לומר: "אשר תשים לפניהם" ערכם לפניהם כשלחן ערוך' א. דע, כי עקר הגלות אינו אלא בשביל חסרון אמונה כמו שכתוב: "תבואי, תשורי מראש אמנה" ואמונה הוא בחינת תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה", ותרגומו: 'פרישן בצלו' וזה בחינת נסים למעלה מהטבע כי התפילה למעלה מטבע כי הטבע מחיב כן והתפילה משנה...
מעשה ממלך עניו - סיפורי מעשיות
...- סיפורי מעשיות - מעשה ו - ממלך עניו להלן מספר ביאורים במעשה הנ"ל. מעשה במלך אחד = המלך הוא האדם עצמו. היינו בחינת המלכות של האדם. דהיינו האגו / ה"אני" / הנשמה של האדם, שהיא בחינת מלכות, השכינה וכולי. והיה לו חכם = והיה לו חכם, היינו שיש לאדם שכל. שהוא החכם של המלך שהוא האדם. אמר המלך להחכם. = חשב האדם לעצמו. התייעצה בחינת המלכות של האדם עם השכל של האדם. באשר שיש מלך שחותם עצמו שהוא גבור גדול ואיש אמת וענו = זה הקב"ה. שהעולם נברא יש מאין. ולכן הוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קַרְטָלִיתָא
...מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא [לשון רבנו, זכרונו לברכה] רבי יונתן משתעי: זמנא חדא הוה קאזלינא בספינתא, וחזינן ההוא קרטליתא, דהוו מקבעי בה אבנים טובות ומרגליות, והדרי לה מיני דכורי דמקרי בירשא. נחית בר אמוראי לאתויי, ורגש, ובעי דנשמטה לאטמה, וזרק זיקא דחלא ונחת. נפק ברת קלא ואמר: מאי אית לכו בהדי קרטליתא, דדביתהו דרבי חנינא בן דוסא, דעתידה לשדיא תכלתא בה לצדיקי לעלמא דאתי רשב"ם: קרטליתא ארגז: דמקרי בירשא כך שמו: בר אמוראי אדם שיודע לשוט במים: בעי...
שבחי הר"ן - אות ז
...מאד ולמד הרבה מאד "ש"ס" ו"פוסקים" "ו"תנ"ך" ו"עין יעקב" ו"ספרי הזוהר" ו"תקונים" וכל "כתבי האר"י", זכרונו לברכה ושאר ספרים הרבה מאד ו"ספרי מוסר" הרבה מאד ואמר: שכל הספרים קטנים המדברים ממוסר כלם היו בבית אביו ולמד מכלם גם למד הרבה "ראשית חכמה" ואמר בפרוש: שלמד את ספר "ראשית חכמה" פעמים אין מספר וגדל בקיאותו בכל הספרים כפי מה שראינו בעינינו קצת היה בלי שעור ובפרט בספרי תנ"ך ו"עין יעקב" וכל כתבי האר"י וספרי הזוהר ותקונים לא נמצא דגמתו בעולם כי כל התורה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כח - יֵּשׁ חִלּוּקִים בֵּין הַתּוֹרוֹת
...חלוקים בין התורות דע, שיש חלוקים בין התורות כי יש תורה שלא נתנה אפילו לדרש ויש תורה שנתנה לדרש ולא נתנה לכתב ויש שנתנה לכתב וכמו שמצינו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה . 'דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאמרם בכתב' וכו' ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו וסוד זה מרמז בפסוק: "אכתב לו רבי תורתי כמו זר נחשבו" הינו כשכותבין רבי תורתי...
שיחות הר"ן - אות קלג
שיחות הר"ן - אות קלג מה שכתוב בהתורה המדברת מגדל אסור גזלה וחמדה אפילו במחשבה [בסימן ס"ט חלק ראשון] פרוש על הגוזל את חברו, שפרש: 'יוליכנו אחריו אפילו למדי' דהינו למודי ה', הינו הבנים וכו' עין שם שמעתי מפיו הקדוש שאמר שכך שמע שהיו לומדים כן הגמרא הנ"ל במקום ששמע
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עח - וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ
...עז למלכו וירם קרן משיחו הנה יש בזה בחינת משיח ורוח הקדש ויחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ותחיה כי תחלת הבריאה היה כדי שיתגלה מדת מלכותו ומחמת גדל הארתו לא היה באפשרי לקבל והכרח להתצמצם בתוך עולמות . "מלכותך מלכות כל עולמים" הינו שמדת מלכות התלבש בתוך עולמות כדי שנוכל לקבל ואין מי שיקבל על מלכותו לכן יוצאות נפשות ישראל, שיקבלו על מלכותו כי אין מלך בלא עם ומאין יוצאות נפשות ישראל ? מעולם הדבור "נפשי יצאה בדברו" הינו שנפשות ישראל יוצאות מעולם הדבור והדבור...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1094 שניות - עכשיו 25_08_2025 השעה 09:19:22 - wesi2