ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
[מה שמצאתי מכתב יד איש ולא נכתב כסדר וכתקונו ומה שהוצאתי משם העתקתי וזהו] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז אב) כתיב (תהלים כו יב) : "רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה" רגל הוא בחינת אמונה שעליה עומדים כל המדות וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר וכמו שאמרו (מכות כד) "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב ד) כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב שלא תהיה בבחינת ערב ואמונה היא צנור כל ההשפעות וכל הברכות כמו שכתוב (משלי כוח ח) : "איש אמונות רב ברכות" ועל ידי הכפירות אזי הקליפות הם נוטלין חס ושלום, ההשפעות והברכות כי (תהלים יב ט) : "סביב רשעים יתהלכון" שהם הכפירות שמסבבין את הקדשה דהינו האמונה ועל כן כשמניחין חס ושלום, הכפירות לכנס במח אזי נפגם האמונה חס ושלום ואזי הם נוטלין ההשפעות והברכות חס ושלום ועקר הכפירות שבאין להאדם ומבלבלין את האמונה הם באים מגדלות כי מי שיש בו גסות הקדוש ברוך הוא אומר אין אני והוא יכולין לדור (סוטה ה) נמצא שעל ידי גדלות נסתלק הקדוש ברוך הוא ממנו ואזי באין כפירות שזהו בחינת הסתלקות השם יתברך והסתרת פניו ממנו וצריך כל אדם להשגיח בעינא פקיחא לראות שפלותו ורוממות השם יתברך ובודאי לא יבוא לגדלות וכפירות וזהו על ידי שבת על ידי שמקבלין שבת בכבוד גדול ובקדשה כראוי כי שבת הוא בחינת עין שעל ידי זה זוכין לראות שפלותו ורוממות השם יתברך כי שין של שבת היא תלת גונין דעינא ובית, היא בחינת בת עין ועל ידי זה זוכין לראות שפלותו עין במקום אחר שם מבאר יותר מזה [לקוטי מוהר"ו חלק ראשון ע"ט] נמצא שעל ידי שמירת שבת נצולין מגדלות ואזי זוכין לאמונה כנזכר לעיל וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת קיח:) : 'כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו' כי על ידי שבת משברין ומבטלין הכפירות שהם עבודה זרה וזוכין לאמונה כנזכר לעיל ועל ידי פגם אמונה דהינו כפירות עבודה זרה על ידי זה דינא שריא חס ושלום כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם' וזה בחינת "אלהים" פגימת הלבנה כי "אלהים" בחינת לבנה כמו שכתוב (תהלים פד יב) : "שמש ומגן ה' אלהים" והנה אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים נ) 'בעולם הזה לא כשאני נכתב אני נקרא כי נכתב ביו"ד ק"א ונקרא באל"ף דל"ת ולעולם הבא נכתב ונקרא ביו"ד ה"א' וזהו מחמת פגימת הלבנה שנמשך על ידי פגם האמונה כנזכר לעיל על כן אי אפשר שיהיה הקריאה והכתיבה אחת כי מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה (ראש השנה כג:) [פרוש כי הקריאה והכתיבה הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהוא בחינת ה' אלהים בחינת חמה ולבנה בחינת שמש ומגן ה' אלהים ומחמת שהלבנה נפגמת כעת על ידי פגם אמונה שהוא בחינת לבנה כנ"ל על כן אי אפשר שתהיה הקריאה והכתיבה כאחד כדי שלא תראה חמה פגימתה של לבנה אבל לעתיד יתמלא פגימת הלבנה ואז יהיה "ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד ט) ויהיה הכתיבה והקריאה אחד בשם יו"ד ה"א כנזכר לעיל] נמצא שכל מה שהאדם זוכה לאמונה יתרה נתקרב ונתיחד יחוד יותר בחינת הוי"ה לשם אלהים ונכללים יחד, כמו שיהיה לעתיד ויעקב הוא בחינת שמש שהוא בחינת הוי"ה ויצחק הוא בחינת אלהים בחינת לבנה וזהו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" דהינו שנתישב ונתיחד בחינת יעקב בבחינת יצחק בחינת "ה' הוא האלהים" (מלכים א יח לט) שנתיחד ה' עם אלהים חמה ולבנה [וזהו "בארץ כנען" לשון הכנעה ושפלות כי זה זוכין על ידי שפלות שעל ידי זה זוכין לאמונה וכו' כנ"ל נראה לי] וזהו "אלה תולדות יעקב יוסף" יוסף זה בחינת תוספת שבת כי על ידי שבת זוכין לשפלות ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה שעל ידי זה נתמלא פגימת הלבנה ונתיחד הוי"ה עם אלהים בחינת יעקב ויצחק כנזכר לעיל וזהו : "רגלי עמדה במישור" כשזוכין לאמונה ישרה בשלמות בלי שום ערבוב גם "במקהלים אברך ה" כי אז אוכל לברך ולהזכיר שם הוי"ה כי אז יתמלא פגימת הלבנה ויהיה ה' אחד ושמו אחד ויהיה הכתיבה והקריאה אחת ונזכה לברכו במקהלים בשם הוי"ה ברוך הוא בחינת "במקהלים אברך ה'" כנזכר לעיל ועל ידי זה נמשך שפע טובה וברכה כנ"ל וזהו בחינת נר חנוכה כי שמן הוא בחינת חכמה בחינת עינים כמו שכתוב (בראשית ג ז) : "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י על שם החכמה נאמר ועל ידי עיני החכמה זוכין לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנ"ל וזהו ששעור נר חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק (שבת כא:) רגל זה בחינת אמונה כנ"ל וצריך להשגיח בעיני שכלו עד שיברר האמונה שהוא בחינת רגל מן השוק שהוא מקומות החיצונים בחינת כפירות כי על ידי בחינת שמן של נר חנוכה בחינת שכל זוכה לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנזכר לעיל
[מַה שֶּׁמָּצָאתִי מִכְּתַב יַד אִישׁ וְלא נִכְתַּב כְּסֵדֶר וּכְתִקּוּנוֹ

וּמַה שֶּׁהוֹצֵאתִי מִשָּׁם הֶעְתַּקְתִּי וְזֶהוּ]

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף"

כְּתִיב: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה"

רֶגֶל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה

שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ

כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ "בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"

כִּי הָאֱמוּנָה יְסוֹד וְשׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה

וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בְּרוּרָה וְזַכָּה בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב

שֶׁלּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת עֶרֶב

וֶאֱמוּנָה הִיא צִנּוֹר כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת"

וְעַל יְדֵי הַכְּפִירוֹת

אֲזַי הַקְּלִיפּוֹת הֵם נוֹטְלִין חַס וְשָׁלוֹם, הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת

כִּי: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן"

שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת שֶׁמְּסַבְּבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּנִּיחִין חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּפִירוֹת לִכְנס בַּמּחַ

אֲזַי נִפְגָּם הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם

וַאֲזַי הֵם נוֹטְלִין הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת חַס וְשָׁלוֹם

וְעִקַּר הַכְּפִירוֹת שֶׁבָּאִין לְהָאָדָם וּמְבַלְבְּלִין אֶת הָאֱמוּנָה

הֵם בָּאִים מִגַּדְלוּת

כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי גַּדְלוּת נִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ

וַאֲזַי בָּאִין כְּפִירוֹת

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַסְתָּרַת פָּנָיו מִמֶּנּוּ

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינָא פְּקִיחָא

לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וּבְוַדַּאי לא יָבוֹא לְגַדְלוּת וּכְפִירוּת

וְזֶהוּ עַל יְדֵי שַׁבָּת עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין שַׁבָּת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבִקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי

כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת עַיִן

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי שִׁין שֶׁל שַׁבָּת הִיא תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא

וּבֵית, הִיא בְּחִינַת בַּת עַיִן

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שָׁם מְבאָר יוֹתֵר מִזֶּה

[לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ו חֵלֶק רִאשׁוֹן ע"ט]

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת נִצּוֹלִין מִגַּדְלוּת

וַאֲזַי זוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ'

כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת מְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה

וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה דְּהַיְנוּ כְּפִירוֹת עֲבוֹדָה זָרָה

עַל יְדֵי זֶה דִּינָא שַׁרְיָא חַס וְשָׁלוֹם

כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'

וְזֶה בְּחִינַת "אֱלהִים" פְגִימַת הַלְּבָנָה

כִּי "אֱלהִים" בְּחִינַת לְבָנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים"

וְהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'בָּעוֹלָם הַזֶּה לא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא

כִּי נִכְתָּב בְּיו"ד ק"א וְנִקְרָא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת

וְלָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב וְנִקְרָא בְּיו"ד ה"א'

וְזֶהוּ מֵחֲמַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה אַחַת

כִּי מֵעוֹלָם לא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה

[פֵּרוּשׁ כִּי הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה

הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

שֶׁהוּא בְּחִינַת ה' אֱלהִים

בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה

בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים

וּמֵחֲמַת שֶׁהַלְּבָנָה נִפְגֶּמֶת כָּעֵת עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה כַּנַּ"ל

עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה כְּאֶחָד

כְּדֵי שֶׁלּא תִּרְאֶה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה

אֲבָל לֶעָתִיד יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה

וְאָז יִהְיֶה "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"

וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אֶחָד בְּשֵׁם יו"ד ה"א כַּנִּזְכָּר לְעֵיל]

נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה יְתֵרָה

נִתְקָרֵב וְנִתְיַחֵד יִחוּד יוֹתֵר בְּחִינַת הוי"ה לְשֵׁם אֱלהִים

וְנִכְלָלִים יַחַד, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד

וְיַעֲקב הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הוי"ה

וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלהִים בְּחִינַת לְבָנָה

וְזֶהוּ "וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו"

דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְיַשֵּׁב וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת יַעֲקב בִּבְחִינַת יִצְחָק בְּחִינַת "ה' הוּא הָאלהִים"

שֶׁנִּתְיַחֵד ה' עִם אֱלהִים חַמָּה וּלְבָנָה

[וְזֶהוּ "בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" לְשׁוֹן הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת

כִּי זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שִׁפְלוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל

נִרְאֶה לִי]

וְזֶהוּ "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף"

יוֹסֵף זֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת

כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת זוֹכִין לְשִׁפְלוּת

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה

וְנִתְיַחֵד הוי"ה עִם אֱלהִים

בְּחִינַת יַעֲקב וְיִצְחָק כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְזֶהוּ: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר"

כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב

גַּם "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה"

כִּי אָז אוּכַל לְבָרֵךְ וּלְהַזְכִּיר שֵׁם הוי"ה

כִּי אָז יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְיִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אַחַת

וְנִזְכֶּה לְבָרְכוֹ בְּמַקְהֵלִים בְּשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא

בְּחִינַת "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'" כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנוּכָּה

כִּי שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת חָכְמָה

בְּחִינַת עֵינַיִם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם"

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר

וְעַל יְדֵי עֵינֵי הַחָכְמָה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ שֶׁשִּׁעוּר נֵר חֲנוּכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק

רֶגֶל זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ

עַד שֶׁיְּבָרֵר הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל

מִן הַשּׁוּק שֶׁהוּא מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים בְּחִינַת כְּפִירוֹת

כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנוּכָּה בְּחִינַת שֵׂכֶל

זוֹכֶה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּכַשְׁרוּת וּבִתְמִימוּת כָּרָאוּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רלו - מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי מי שנוהג רבנות בכשרות ובתמימות כראוי על ידי זה זוכה שיעלה לגדלה לסוף ימיו וכל מה שנחשב לגדלה באותו הדור, הוא עולה לגדלה זו כגון בדור הזה שעקר הגדלה והכבוד הוא כשמחזיקין אותו לצדיק מפרסם אזי זוכה שיתקבל בסוף ימיו למפרסם גדול אף שבאמת אינו כן, רק שהוא איש כשר פשוט ונותנין לו שכרו קדם שיוצא מן העולם ואחר כך וכו'
שיחות הר"ן - אות כא
שיחות הר"ן - אות כא בראש השנה צריכין להיות חכם שיחשב רק מחשבות טובות שייטיב השם יתברך עמנו וכו' וצריכין להיות שמח בראש השנה גם צריכין לבכות בראש השנה בראש השנה ביום הראשון צריכין למעט בדבור מאד מאד ואמר שאדם גדול צריך לדקדק בזה ביותר ועל כן הוא אינו אומר ביום הראשון אפילו הפיט רק מה שיסד רבי אלעזר הקליר אבל שאר הפיט אינו אמר מחמת שאדם גדול צריך לדקדק אז ביותר לבלי לדבר שום דבור שאינו מכרח
שיחות הר"ן - אות סג
...סג בכל מדינה ומדינה יש דבר שחשוב באותה המדינה ותכף כשמתחיל אותו הדבר, יש בו טוב ורע והטוב הוא מעט והרע הוא שוה ממש בכל התנועות אל הטוב כדי שלא יהיה נכר בין הטוב ובין הרע ואותו הדבר הולך וחשוב עד הסוף כגון במדינה זו חשוב בעל שם ובאמת היו כמה בעלי שמות אמתיים וצדיקים ועתה נתרבו הרבה בעלי שמות של שקר והכלל, שכל מי שרוצה וחפץ לכנס בזה לעסק באותו הדבר החשוב באותה המדינה כגון בעל שם במדינה זו הוא מצליח באותו הדבר אף שהוא שקר כי באמת אינו יודע כלום רק שהדבר התלוי בהתעוררות שלו איך שהוא מתעורר וחפץ באותו...
שיחות הר"ן - אות לח
...בשמים פיהם ולשונם תהלך בארץ" כי עכשו נתפשט האפיקורסות שהתרה הרצועה לדבר סרה על כל הצדיקים ועל כל יראי ה' והוא כמו מי שפושט לשונו נגד כל העולם שאינו משגיח על כל העולם ובאמת זה האפיקורסות הוא נגד השם יתברך בעצמו אך שהם בושים לדבר בפיהם על השם יתברך על כן הם מהפכין אפיקורסות שלהם לדבר על העולם וזהו "שתו בשמים פיהם" שבאמת מה שמדברים בפיהם הוא באמת למעלה בשמים כי עקר דבריהם נגד השם יתברך כביכול כנזכר לעיל אך "לשונם תהלך בארץ" שמחמת שבושים לדבר בפיהם נגדו יתברך על כן לשונם תהלך בארץ שפושטין לשונם נגד...
החלל הפנוי - מהו?
...החלל הפנוי הוא ביטוי שמוזכר פעמים רבות כאן בפורום, ואכן הגיע הזמן לבאר אותו. העניין הוא כדלקמן: מקור הביטוי החלל הפנוי, הוא מגיע מהתיאור של תורת הקבלה את העניין של בריאת העולם. פירוש, ע"פ התאור הקבלי של בריאת העולם, לפני בריאת העולם כל מה שהיה היא אור אין סוף ולא היו מקום וזמן לבריאת העולם. וכדי לברוא את העולם, לשם כך הוצרך הבורא לצמצם את האור אין סוף שלו לצדדים וליצור מעין חלל פנוי שבו הוא לא יהיה. ובאותו החלל הפנוי בתוכו קיימים הזמן המקום וכל העולם וכולי... העניין הזה בתורת הקבלה נקרא גם סוד ה
כדי לזרוק את השכל צריך שכל?
...eip.co.il/?key=565 - חיי מוהר"ן - רצא - מעלת המתקרבים אליו אמר כל מי שיצית אותי ויקים כל מה שאני מצוה בודאי יהיה צדיק גדול יהיה מה שיהיה. והעקר להשליך שכל עצמו לגמרי רק כאשר יאמר הוא יקים הכל כמאמרו. ואמר אז ענין עם נבל ולא חכם, כמבאר בספר לקוטי א' בסימן קכ"ג מן הסתם מי שיכול ללמד ביותר מסגל ביותר. מה פשר העניין? איך יכול להיות שככל שהאדם חכם יותר, כך יהיה לו קל יותר לזרוק את השכל? איך זה מסתדר? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? איפה מובא בפירוש, שכדי לזרוק את השכל צריך הרבה שכל? * שיחות הר"ו טו: אמר, שהוא...
ספר המידות - ארץ ישראל
...ארץ ישראל משיגין השגחת השם יתברך על העולם. ב. לפי החדוש שאדם מחדש בתורה, כן נמשך לו הארה מקדשת ארץ ישראל. ג. על ידי השתוקקות שאדם משתוקק לביאת ארץ ישראל, על ידי זה נשפע פרנסה גדולה. ד. מי שהוא מפרנס את הרבים, על ידי זה ממשיך הברכה מארץ ישראל לחוץ לארץ. ה. מי שמשתוקק לארץ ישראל, על ידי זה מעורר השתוקקות אצל אביו ואמו, הינו נשמותיהם, ובאים לארץ ישראל, והקדוש ברוך הוא בא עמם ומצפים ומשתוקקים אליו. ו. על ידי הממון שנותן לעניי ארץ ישראל, על ידי זה ממונו נתקים בידו. ז. מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת ט...
ספר המידות - המתקת דין
...שמשגרין על האדם את היסורים, משביעין עליהם שלא ילכו אלא ביום פלוני ולא יצאו אלא ביום פלוני ובשעה פלונית ועל ידי סם פלוני. אבל "תשובה תפילה וצדקה" מבטלין השבועה. ב. חלישות הדעת, הינו עצבות על ידי זה בא רע מזל, ועל ידי רע מזל מדת הדין שולט. ג. פרשת חשן תקון לדינים. ד. כשיש לאדם צער, יתן צדקה, והצדקה הוי כמו שנותן שכר לדון, ועל ידי זה הדינים נמתקים, כי הנוטל שכר לדון דיניו בטלים. ה. עד היכן תכלית היסורים. ו. כל שעברו עליו ארבעים יום בלא יסורים, קבל עולמו ופרעניות מזמנת לו. ז. המוכיח את חברו לשם שמים...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצט - דַּע שֶׁיֵּשׁ הַמְתָּקָה לְהִנָּצֵל מֵענֶשׁ שֶׁל אַלְמָן
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קצט - דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן דע שיש המתקה להנצל מענש של אלמן שלא תמות אשתו, חס ושלום והוא מתיקות בהתורה על ידי זה נצולין מזה הענש, לבלי להיות אלמן, חס ושלום וזה אותיות אלמן ראשי תבות מה נמלצו לחכי אמרתך . שעל ידי שמרגישין מתיקות בהתורה נצולין מהענש הזה וגם הכתוב מסים: "מדבש לפי" שעל ידי זה המתיקות שמרגישין בהתורה ממתיקין הדין של מיתת אשתו, חס ושלום כי דבש בגימטריא אשה כמובא בכתבים
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1445 שניות - עכשיו 25_01_2026 השעה 14:53:29 - wesi2