ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות רסא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
[מה שמצאתי מכתב יד איש ולא נכתב כסדר וכתקונו ומה שהוצאתי משם העתקתי וזהו] "וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען אלה תולדות יעקב יוסף" (בראשית לז אב) כתיב (תהלים כו יב) : "רגלי עמדה במישור במקהלים אברך ה" רגל הוא בחינת אמונה שעליה עומדים כל המדות וכל התורה כלה כמו שמובא במקום אחר וכמו שאמרו (מכות כד) "בא חבקוק והעמידן על אחת וצדיק באמונתו יחיה" (חבקוק ב ד) כי האמונה יסוד ושרש כל התורה והעבודה וצריך שיהיה האמונה ברורה וזכה בלי שום ערבוב שלא תהיה בבחינת ערב ואמונה היא צנור כל ההשפעות וכל הברכות כמו שכתוב (משלי כוח ח) : "איש אמונות רב ברכות" ועל ידי הכפירות אזי הקליפות הם נוטלין חס ושלום, ההשפעות והברכות כי (תהלים יב ט) : "סביב רשעים יתהלכון" שהם הכפירות שמסבבין את הקדשה דהינו האמונה ועל כן כשמניחין חס ושלום, הכפירות לכנס במח אזי נפגם האמונה חס ושלום ואזי הם נוטלין ההשפעות והברכות חס ושלום ועקר הכפירות שבאין להאדם ומבלבלין את האמונה הם באים מגדלות כי מי שיש בו גסות הקדוש ברוך הוא אומר אין אני והוא יכולין לדור (סוטה ה) נמצא שעל ידי גדלות נסתלק הקדוש ברוך הוא ממנו ואזי באין כפירות שזהו בחינת הסתלקות השם יתברך והסתרת פניו ממנו וצריך כל אדם להשגיח בעינא פקיחא לראות שפלותו ורוממות השם יתברך ובודאי לא יבוא לגדלות וכפירות וזהו על ידי שבת על ידי שמקבלין שבת בכבוד גדול ובקדשה כראוי כי שבת הוא בחינת עין שעל ידי זה זוכין לראות שפלותו ורוממות השם יתברך כי שין של שבת היא תלת גונין דעינא ובית, היא בחינת בת עין ועל ידי זה זוכין לראות שפלותו עין במקום אחר שם מבאר יותר מזה [לקוטי מוהר"ו חלק ראשון ע"ט] נמצא שעל ידי שמירת שבת נצולין מגדלות ואזי זוכין לאמונה כנזכר לעיל וזהו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (שבת קיח:) : 'כל השומר שבת כהלכתו אפילו עובד עבודה זרה כדור אנוש מוחלין לו' כי על ידי שבת משברין ומבטלין הכפירות שהם עבודה זרה וזוכין לאמונה כנזכר לעיל ועל ידי פגם אמונה דהינו כפירות עבודה זרה על ידי זה דינא שריא חס ושלום כי 'כל זמן שיש עבודה זרה בעולם חרון אף בעולם' וזה בחינת "אלהים" פגימת הלבנה כי "אלהים" בחינת לבנה כמו שכתוב (תהלים פד יב) : "שמש ומגן ה' אלהים" והנה אמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים נ) 'בעולם הזה לא כשאני נכתב אני נקרא כי נכתב ביו"ד ק"א ונקרא באל"ף דל"ת ולעולם הבא נכתב ונקרא ביו"ד ה"א' וזהו מחמת פגימת הלבנה שנמשך על ידי פגם האמונה כנזכר לעיל על כן אי אפשר שיהיה הקריאה והכתיבה אחת כי מעולם לא ראתה חמה פגימתה של לבנה (ראש השנה כג:) [פרוש כי הקריאה והכתיבה הם בחינת תורה שבכתב ותורה שבעל פה שהוא בחינת ה' אלהים בחינת חמה ולבנה בחינת שמש ומגן ה' אלהים ומחמת שהלבנה נפגמת כעת על ידי פגם אמונה שהוא בחינת לבנה כנ"ל על כן אי אפשר שתהיה הקריאה והכתיבה כאחד כדי שלא תראה חמה פגימתה של לבנה אבל לעתיד יתמלא פגימת הלבנה ואז יהיה "ה' אחד ושמו אחד" (זכריה יד ט) ויהיה הכתיבה והקריאה אחד בשם יו"ד ה"א כנזכר לעיל] נמצא שכל מה שהאדם זוכה לאמונה יתרה נתקרב ונתיחד יחוד יותר בחינת הוי"ה לשם אלהים ונכללים יחד, כמו שיהיה לעתיד ויעקב הוא בחינת שמש שהוא בחינת הוי"ה ויצחק הוא בחינת אלהים בחינת לבנה וזהו "וישב יעקב בארץ מגורי אביו" דהינו שנתישב ונתיחד בחינת יעקב בבחינת יצחק בחינת "ה' הוא האלהים" (מלכים א יח לט) שנתיחד ה' עם אלהים חמה ולבנה [וזהו "בארץ כנען" לשון הכנעה ושפלות כי זה זוכין על ידי שפלות שעל ידי זה זוכין לאמונה וכו' כנ"ל נראה לי] וזהו "אלה תולדות יעקב יוסף" יוסף זה בחינת תוספת שבת כי על ידי שבת זוכין לשפלות ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה שעל ידי זה נתמלא פגימת הלבנה ונתיחד הוי"ה עם אלהים בחינת יעקב ויצחק כנזכר לעיל וזהו : "רגלי עמדה במישור" כשזוכין לאמונה ישרה בשלמות בלי שום ערבוב גם "במקהלים אברך ה" כי אז אוכל לברך ולהזכיר שם הוי"ה כי אז יתמלא פגימת הלבנה ויהיה ה' אחד ושמו אחד ויהיה הכתיבה והקריאה אחת ונזכה לברכו במקהלים בשם הוי"ה ברוך הוא בחינת "במקהלים אברך ה'" כנזכר לעיל ועל ידי זה נמשך שפע טובה וברכה כנ"ל וזהו בחינת נר חנוכה כי שמן הוא בחינת חכמה בחינת עינים כמו שכתוב (בראשית ג ז) : "ותפקחנה עיני שניהם" ופרש רש"י על שם החכמה נאמר ועל ידי עיני החכמה זוכין לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנ"ל וזהו ששעור נר חנוכה עד שתכלה רגל מן השוק (שבת כא:) רגל זה בחינת אמונה כנ"ל וצריך להשגיח בעיני שכלו עד שיברר האמונה שהוא בחינת רגל מן השוק שהוא מקומות החיצונים בחינת כפירות כי על ידי בחינת שמן של נר חנוכה בחינת שכל זוכה לראות שפלותו ועל ידי זה זוכין לאמונה שלמה כנזכר לעיל
[מַה שֶּׁמָּצָאתִי מִכְּתַב יַד אִישׁ וְלא נִכְתַּב כְּסֵדֶר וּכְתִקּוּנוֹ

וּמַה שֶּׁהוֹצֵאתִי מִשָּׁם הֶעְתַּקְתִּי וְזֶהוּ]

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו בְּאֶרֶץ כְּנָעַן

אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף"

כְּתִיב: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה"

רֶגֶל הוּא בְּחִינַת אֱמוּנָה

שֶׁעָלֶיהָ עוֹמְדִים כָּל הַמִּדּוֹת וְכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ

כְּמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּמָקוֹם אַחֵר

וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ "בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה"

כִּי הָאֱמוּנָה יְסוֹד וְשׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה וְהָעֲבוֹדָה

וְצָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה הָאֱמוּנָה בְּרוּרָה וְזַכָּה בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב

שֶׁלּא תִּהְיֶה בִּבְחִינַת עֶרֶב

וֶאֱמוּנָה הִיא צִנּוֹר כָּל הַהַשְׁפָּעוֹת וְכָל הַבְּרָכוֹת

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אִישׁ אֱמוּנוֹת רַב בְּרָכוֹת"

וְעַל יְדֵי הַכְּפִירוֹת

אֲזַי הַקְּלִיפּוֹת הֵם נוֹטְלִין חַס וְשָׁלוֹם, הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת

כִּי: "סָבִיב רְשָׁעִים יִתְהַלָּכוּן"

שֶׁהֵם הַכְּפִירוֹת שֶׁמְּסַבְּבִין אֶת הַקְּדֻשָּׁה דְּהַיְנוּ הָאֱמוּנָה

וְעַל כֵּן כְּשֶׁמַּנִּיחִין חַס וְשָׁלוֹם, הַכְּפִירוֹת לִכְנס בַּמּחַ

אֲזַי נִפְגָּם הָאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם

וַאֲזַי הֵם נוֹטְלִין הַהַשְׁפָּעוֹת וְהַבְּרָכוֹת חַס וְשָׁלוֹם

וְעִקַּר הַכְּפִירוֹת שֶׁבָּאִין לְהָאָדָם וּמְבַלְבְּלִין אֶת הָאֱמוּנָה

הֵם בָּאִים מִגַּדְלוּת

כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַסּוּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אוֹמֵר אֵין אֲנִי וְהוּא יְכוֹלִין לָדוּר

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי גַּדְלוּת נִסְתַּלֵּק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִמֶּנּוּ

וַאֲזַי בָּאִין כְּפִירוֹת

שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הִסְתַּלְּקוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְהַסְתָּרַת פָּנָיו מִמֶּנּוּ

וְצָרִיךְ כָּל אָדָם לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינָא פְּקִיחָא

לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

וּבְוַדַּאי לא יָבוֹא לְגַדְלוּת וּכְפִירוּת

וְזֶהוּ עַל יְדֵי שַׁבָּת עַל יְדֵי שֶׁמְּקַבְּלִין שַׁבָּת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבִקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי

כִּי שַׁבָּת הוּא בְּחִינַת עַיִן

שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ וְרוֹמְמוּת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי שִׁין שֶׁל שַׁבָּת הִיא תְּלַת גְּוָנִין דְּעֵינָא

וּבֵית, הִיא בְּחִינַת בַּת עַיִן

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

עַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר שָׁם מְבאָר יוֹתֵר מִזֶּה

[לִקּוּטֵּי מוֹהֲרַ"ו חֵלֶק רִאשׁוֹן ע"ט]

נִמְצָא שֶׁעַל יְדֵי שְׁמִירַת שַׁבָּת נִצּוֹלִין מִגַּדְלוּת

וַאֲזַי זוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְזֶהוּ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'כָּל הַשּׁוֹמֵר שַׁבָּת כְּהִלְכָתוֹ אֲפִילּוּ עוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה כְּדוֹר אֱנוֹשׁ מוֹחֲלִין לוֹ'

כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת מְשַׁבְּרִין וּמְבַטְּלִין הַכְּפִירוֹת שֶׁהֵם עֲבוֹדָה זָרָה

וְזוֹכִין לֶאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה דְּהַיְנוּ כְּפִירוֹת עֲבוֹדָה זָרָה

עַל יְדֵי זֶה דִּינָא שַׁרְיָא חַס וְשָׁלוֹם

כִּי 'כָּל זְמַן שֶׁיֵּשׁ עֲבוֹדָה זָרָה בָּעוֹלָם חֲרוֹן אַף בָּעוֹלָם'

וְזֶה בְּחִינַת "אֱלהִים" פְגִימַת הַלְּבָנָה

כִּי "אֱלהִים" בְּחִינַת לְבָנָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים"

וְהִנֵּה אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

'בָּעוֹלָם הַזֶּה לא כְּשֶׁאֲנִי נִכְתָּב אֲנִי נִקְרָא

כִּי נִכְתָּב בְּיו"ד ק"א וְנִקְרָא בְּאָלֶ"ף דָּלֶ"ת

וְלָעוֹלָם הַבָּא נִכְתָּב וְנִקְרָא בְּיו"ד ה"א'

וְזֶהוּ מֵחֲמַת פְּגִימַת הַלְּבָנָה שֶׁנִּמְשָׁךְ עַל יְדֵי פְּגַם הָאֱמוּנָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה אַחַת

כִּי מֵעוֹלָם לא רָאֲתָה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה

[פֵּרוּשׁ כִּי הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה

הֵם בְּחִינַת תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב וְתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה

שֶׁהוּא בְּחִינַת ה' אֱלהִים

בְּחִינַת חַמָּה וּלְבָנָה

בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלהִים

וּמֵחֲמַת שֶׁהַלְּבָנָה נִפְגֶּמֶת כָּעֵת עַל יְדֵי פְּגַם אֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת לְבָנָה כַּנַּ"ל

עַל כֵּן אִי אֶפְשָׁר שֶׁתִּהְיֶה הַקְּרִיאָה וְהַכְּתִיבָה כְּאֶחָד

כְּדֵי שֶׁלּא תִּרְאֶה חַמָּה פְּגִימָתָהּ שֶׁל לְבָנָה

אֲבָל לֶעָתִיד יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה

וְאָז יִהְיֶה "ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"

וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אֶחָד בְּשֵׁם יו"ד ה"א כַּנִּזְכָּר לְעֵיל]

נִמְצָא שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם זוֹכֶה לֶאֱמוּנָה יְתֵרָה

נִתְקָרֵב וְנִתְיַחֵד יִחוּד יוֹתֵר בְּחִינַת הוי"ה לְשֵׁם אֱלהִים

וְנִכְלָלִים יַחַד, כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה לֶעָתִיד

וְיַעֲקב הוּא בְּחִינַת שֶׁמֶשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת הוי"ה

וְיִצְחָק הוּא בְּחִינַת אֱלהִים בְּחִינַת לְבָנָה

וְזֶהוּ "וַיֵּשֶׁב יַעֲקב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו"

דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְיַשֵּׁב וְנִתְיַחֵד בְּחִינַת יַעֲקב בִּבְחִינַת יִצְחָק בְּחִינַת "ה' הוּא הָאלהִים"

שֶׁנִּתְיַחֵד ה' עִם אֱלהִים חַמָּה וּלְבָנָה

[וְזֶהוּ "בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" לְשׁוֹן הַכְנָעָה וְשִׁפְלוּת

כִּי זֶה זוֹכִין עַל יְדֵי שִׁפְלוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְכוּ' כַּנַּ"ל

נִרְאֶה לִי]

וְזֶהוּ "אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת יַעֲקב יוֹסֵף"

יוֹסֵף זֶה בְּחִינַת תּוֹסֶפֶת שַׁבָּת

כִּי עַל יְדֵי שַׁבָּת זוֹכִין לְשִׁפְלוּת

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה

שֶׁעַל יְדֵי זֶה נִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה

וְנִתְיַחֵד הוי"ה עִם אֱלהִים

בְּחִינַת יַעֲקב וְיִצְחָק כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְזֶהוּ: "רַגְלִי עָמְדָה בְמִישׁוֹר"

כְּשֶׁזּוֹכִין לֶאֱמוּנָה יְשָׁרָה בִּשְׁלֵמוּת בְּלִי שׁוּם עִרְבּוּב

גַּם "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה"

כִּי אָז אוּכַל לְבָרֵךְ וּלְהַזְכִּיר שֵׁם הוי"ה

כִּי אָז יִתְמַלֵּא פְּגִימַת הַלְּבָנָה וְיִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד

וְיִהְיֶה הַכְּתִיבָה וְהַקְּרִיאָה אַחַת

וְנִזְכֶּה לְבָרְכוֹ בְּמַקְהֵלִים בְּשֵׁם הוי"ה בָּרוּךְ הוּא

בְּחִינַת "בְּמַקְהֵלִים אֲבָרֵךְ ה'" כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְעַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ שֶׁפַע טוֹבָה וּבְרָכָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ בְּחִינַת נֵר חֲנוּכָּה

כִּי שֶׁמֶן הוּא בְּחִינַת חָכְמָה

בְּחִינַת עֵינַיִם

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וַתִּפָּקַחְנָה עֵינֵי שְׁנֵיהֶם"

וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י עַל שֵׁם הַחָכְמָה נֶאֱמַר

וְעַל יְדֵי עֵינֵי הַחָכְמָה זוֹכִין לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנַּ"ל

וְזֶהוּ שֶׁשִּׁעוּר נֵר חֲנוּכָּה עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק

רֶגֶל זֶה בְּחִינַת אֱמוּנָה כַּנַּ"ל

וְצָרִיךְ לְהַשְׁגִּיחַ בְּעֵינֵי שִׂכְלוֹ

עַד שֶׁיְּבָרֵר הָאֱמוּנָה שֶׁהוּא בְּחִינַת רֶגֶל

מִן הַשּׁוּק שֶׁהוּא מְקוֹמוֹת הַחִיצוֹנִים בְּחִינַת כְּפִירוֹת

כִּי עַל יְדֵי בְּחִינַת שֶׁמֶן שֶׁל נֵר חֲנוּכָּה בְּחִינַת שֵׂכֶל

זוֹכֶה לִרְאוֹת שִׁפְלוּתוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כַּנִּזְכָּר לְעֵיל
שיחות הר"ן - אות קצא - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות קצא - גדולות נוראות השגתו פעם אחת נכנס לבית וענה ואמר. מה לעשות כשעומד לפני האדם הר גדול של אש ומעבר השני של ההר מנח אוצר טוב ויקר ונחמד מאד מאד אבל אי אפשר לבוא אל האוצר כי אם כשעוברין דרך ההר של האש וההכרח לבוא לאותו האוצר הנחמד והיקר וכו' אחר איזה ימים שוב דבר מזה ושחק ואמר כבר נודע לי הדבר הזה מה לעשות לזה
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כה
...- אות כה ואז באו שניהם אל העיר רבנו זכרונו לברכה, עם האיש המשמש שלו הנ"ל ובבואם אל העיר אמרו הישמעאלים שהם מרגלים ונפל פחד גדול על הספרדים בעצמם ותכף הביאו להם מלבושים שלהם והכרחו להלביש עצמם במלבושים שלהם כמנהגם והיה רבנו בצער גדול מחמת זה והאיש הנ"ל שחק וכעס עליו רבנו זכרונו לברכה, ואמר לו. אין אתה יודע מהקטרוג שיש עלינו בעולם העליון ואמר אז דבר נפלא להאיש הנ"ל, ואינו רוצה לגלות ונתקבל רבנו, זכרונו לברכה, לפני החכמים, והוטב בעיניהם מאד והחזיקו אותו לחדוש גדול ואחר כך בא רבנו זכרונו לברכה, בעצמו...
שיחות הר"ן - אות רמ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...שמעתי מר"א מטעפליק שאמר לו לענין מה שרצון רבנו זכרונו לברכה, לא היה שיהיה מלמד כנ"ל והוא הוכיח לו שטוב יותר להיות מלמד וספר לו בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, שמספרים בשמו שטוב להיות מלמד ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה. איני יודע אם הבעל שם טוב זכרונו לברכה, אמר כך ואפילו אם אמר כך, כל צדיק הדור יש לו כח לעשות גדרים ולהנהיג את העולם כפי אותן הדורות ואני אומר עתה שטוב לעבודת הבורא יתברך שלא להיות מלמד וספר לי הנ"ל בשנוי לשון מזה, אך זהו היוצא מדבריו ופעם אחת דבר עם אחד מאנשיו שהיה מלמד ושאל אותו כמה יש...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צ - טַעַם עַל שְׁבִירַת כְּלִי חֶרֶס בִּשְׁעַת הַשִּׁדּוּך
...- תורה צ - טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך טעם על שבירת כלי חרס בשעת השדוך הוא בשני ענינים כי באמת צריכין לזהר מאד מאד, שלא לגרש את אשתו כי אמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'שלשה אינם רואים פני גיהנום וכו', ומי שיש לו אשה רעה למאי נפקא מנה לקבולי באהבה' ופרשו המפרשים, שמפני זה לא אמר כאן הנפקא מנה דלעיל כי קדם לזה איתא שם. שלשה דברים מעבירין את האדם על דעתו ועל דעת קונו למאי נפקא מנה למבעי רחמי וכאן לא אמר נפקא מנה זו כי באלו השלשה צריכין לקבל באהבה דוקא מאחר שעל ידם אינו רואה פני גיהנום וזהו בחינת שבירת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמו - לִפְעָמִים צָרִיך הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת
...צריך האדם שיהיה לו גדלות לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות כמה שכתוב: "ויגבה לבו בדרכי ה'" והוא מועיל כמו תענית כי כשצריך לבוא להשגה ולעלות לאיזה מדרגה אזי צריך לשכח את חכמתו שמקדם 'שרבי זירא התענה כדי לשכח תלמוד בבלי' כי היה צריך לבוא להשגה יותר גדולה שהיא תורת ארץ ישראל והגדלות מועיל כמו התענית הנ"ל כי על ידי הגדלות שוכח גם כן את חכמתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו' אך צריך לזה חכמה יתרה, כי בודאי גדלות הוא אסור גדול מאד ואם יתגאה באמת בודאי חכמתו תסתלק ממנו לגמרי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
...- תורה לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו ועקר הממשלה להאיר ולהתעורר...
סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מביטחון / מעשה מבעל ביטחון
...עוד סיפרתי מעשה מבטחון וזו היא מלך אחד אמר בליבו מי ימצא שלא יהיו לו לדאוג יותר ממני כי יש לי כל טוב ואני מלך ומושל והלך לחקור אחרי זה. והיה הולך בלילה והיה עומד אחורי הבתים להקשיב ולשמוע את דברי העולם. והיה שומע דאגות כל אחד שזה אינו הולך לו כסדר בחנות ואחר כך הלך לבית אחר ושמע שיש לו דאגה שהוא צריך למלכות וכן שאר כל הדאגות של כל אחד ואחד. אחר כך הלך וראה בית אחד נמוך עומד בתוך הקרקע והחלונות למטה סמוכים ממש לארץ והגג נופל ונשבר. וראה ששם יושב אחד ומנגן על הכינור שצריך להקשיב מאוד כדי לשמוע את...
חיי מוהר"ן - נט - שיחות השיכים להתורות
...נט סדר הזמנים של אמירת המאמרים הנודעים לנו מאמר אקרקתא סימן ג, שמעתי שנאמר בשבת הראשון שנכנס רבנו זכרונו לברכה לברסלב, סוף שנת תקס"ב. מאמר "אנכי", סימן ד, נאמר בזלאטיפליע בשבועות. מאמר "בחצוצרות", סימן ה, נאמר בראש השנה תקס"ג. מאמר "קרא את יהושע", סימן ו, נאמר בשבת תשובה שאחר זה. מאמר "משפטים", סימן ז, נאמר בחרף תקס"ג. מאמר "ראיתי מנורת זהב", סימן ח, נאמר בשבת חנוכה תקס"ג. מאמר תהמת יכסימו", סימן ט, נאמר בשבת שירה תקס"ג. מאמר "משפטים", סימן י, נאמר גם כן בחרף זה בטיראויצע קדם פורים. מאמר "אני ה'...
לראות "מראות אלהים"
...מפרש את המשמעות של לראות מראות אלוהים? איפה זה מרומז בתורה של החלל הפנוי (רמז, קשור לחגבים) ? כאן breslev.eip.co.il/?key=562 - חיי מוהר"ן - קפה - נסיעתו וישיבתו באומן רבי נחמן מברסלב מבאר כשזוכין שמתנוצץ לו הארה וזוכה לדעת מה הוא עושה אזי טוב לו ביותר שנפתחו לו כל השמים וכל החכמות. והשם יתברך מראה לו מה הוא עושה בבחינת "נפתחו השמים ואראה מראות אלהים" שנפתחין לו כל השמים וכל החכמות והשכליים וזוכה לראות מראות אלהים הינו שאלהים מראה לו מה שהוא עושה בעולם. כי על ידי החכמה בעצמה שנפתח לו על ידי זה נפתחים...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו
...- סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות טו ואחר יום או יומים נשארה הספינה, בלי מים שראויין לשתיה כי פסקו אצלם המים של שתיה שהיה על הספינה ולא נשאר להם, כי אם כלי אחת של מים סרוחים ועכורים ותולעים היו מרחשין בהם ואלו המים חלקו לאנשי הספינה במדה לאיש אקי [מדה קטנה] אחת והיה להם סכנה גדולה מהצמאון יותר מכל הסכנות ואזי התפללו אנשים ונשים וטף מקירות לבם ונתעורר עוד הפעם רוח סערה גדולה, והביא הספינה אחר שני מעת לעת לארץ הקדושה לספר ירושלים, לעיר הקדש יפו ורצה רבנו זכרונו לברכה, לירד שם מהספינה ללכת אל ירושלים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 31_08_2026 השעה 03:15:48 - wesi2