ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי... במדותיהם כדי לשברם ולבוא אחר כך להתגלות ב. ודע שכללות של שבעים לשון של מדותיהן הרעות הללו היא תאוות ניאוף והוא תקון הכללי מי שמשבר התאוה הזאת, אזי בקל יכול לשבר כל התאוות ובשביל זה, משה רבנו לפי שהוא ... כמוך". ובשביל זה דרשו חכמינו, זכרונם לברכה על פסוק "אחרי לבבכם" וכו', אחרי לבבכם זהו מינות ואחרי עיניכם זו ניאוף גם שמשון הלך אחר עיניו גם בלעם נקרא "שתום העין" מחמת שהוא כלליות מדה רעה של מדות רעות של ... בבחינת: 'עולימתא שפירתא דלית לה עינין' כי תקון של הרהורי זנות שבא לאדם, שיאמר 'שמע' ו'ברוך שם' כי תאוות ניאוף היא באה מעכירת דמים, הינו מטחול, שהיא לילית, שהיא שפחה בישא, אמא דערב רב (הק' התקונים ובתי' ג' מתקונים ... שהיא בחינת מלכות הרשעה, אשה זונה, שמשם נשמותיהן דערב רב וכשמוריד דמעות, אזי נדחין ויוצאין לחוץ המותרות הינו התאוות ניאוף הבאים מעכירת דמים של טחול, ומהמותרות וכולל נשמתו במלכות שמים וזה שתרגם יונתן על פסוק: "והמה בוכים פתח אהל ... דאנון אלהים אחרים' ובשביל [זה] מובא בזוהר: כד חזי רבי שמעון נשי שפירין, אמר: "אל תפנו אל אלילים" כי ניאוף, היא עריות, אלהים אחרים, מלכות הרשעה ובשביל זה, סגלה לבטל הרהורי ניאוף, לקרא שמע ישראל וברוך שם כבוד וכו', כמובא על פסוק: "ויקרב אל אחיו המדינית" וכו' נמצא שעקר הנסיון והצרוף שמנסין לאדם אין מנסין אותו אלא בניאוף שהיא כלולה משבעים אמות שהיא כלולה מסוד אחר, אל אחר "כן נפשי תערג אליך" וצועק שבעין קלין לא פחות ...