... - תורה סא - על ידי אמונת חכמים יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם החכמה כי בודאי צריך להודיע להם החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו ... בשעה שמודיעין להם ותכף אחר כך אינן יודעין כלל, רק יודעין שהסוד אצלנו כי אין אנו מודיעין להם זאת החכמה בעצם שהיא סוד העבור רק שיש בזה שכל שיכולין להראות זאת החכמה לעיניהם לבד למען ידעו שזאת החכמה היא אצלנו אבל עצם סוד החכמה נשאר אצלנו וזהו בחינת סוד העבור שאינו נמסר רק לגדולי הדור, שיש להם נשמות גדולות מי יודע מהו סוד ...

... שבין הצדיקים ואין המריבה אלא בשבילך כדי שתשוב ממות לחיים, מחמץ למצה, מחי"ת לה"א ותשוב מיראה רעה, מקול פגום, מחכמה פגומה ליראה טובה, לקול טוב, לחכמה טובה ********* יש לבאר עניין זה, כי המחלוקות שבין הצדיקים, זו בחינת הקושיות שיש על הצדיק. דהיינו כאשר יש ...

... הקדמות קדם שידע איזהו דבר ואחר כך כשמשיג את הדבר משליך הקדמותיו ויודע את הדבר בידיעה אחת ועקר המעין החכמה מן המקדש יצא כי שם היו מקריבין הקרבנות שהם הבהמיות וכח הדמיון כמו שכתוב: "זבחי אלהים רוח נשברה" ששבירת ...

... עבור כי עדין לא נתגלה זה הדרך בעולם, רק הוא נכנס לשם לגלותו ואזי הוא בחינת הריון בבחינת "בדרך חכמה הריתיך" בחינת הריון וצריך לשהות שם ולהתמהמה לחמם עצמו שם כמו עבר במעי אמו עד שיגיע הזמן, שיצא לאויר ... או עני, לפי הפגם כנ"ל וזה: "אם לא יהיה אסון" פרש רש"י: באשה הינו שלא יפסידו ויקלקלו את הדרך חכמה בעצמו שהוא בחינות אשה הרה כנ"ל רק יפסידו הנפלים דהינו האנשים בעצמן, שנתפרסמו ויצאו בעולם קדם זמנם כי כמו ... כן בבחינות הנ"ל הינו שלפעמים נפסדין האנשים בעצמן שנתפרסמו קדם זמנם שהם בחינת נפלים אבל עדין לא נסתלק הדרך חכמה בעצמו, רק הנפלים לבד ויכולין אחרים להתעבר שם בבחינת הריון הנ"ל כמו במשל אשה הרה כנ"ל ולפעמים נפסד גם הדרך חכמה בעצמו באפן שאפילו איש אחר אינו יכול לכנס לשם בבחינת הריון לגלות ולהוציא זה הדרך לעולם שזה בחינת מיתת ...

... פסוק "ממרחק תביא לחמה" כי התורה נקרא עניה במקומה ועשירה במקום אחר שצריך להביא ראיה ממקום אחר ולכך נקרא חכמה, על דרך: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני" נמצא כשמבין דבר מתוך דבר נקרא מחין, הינו חכמה וכשלומד באפן זה, אז היא תשובה גמורה ומקשר האותיות והצרופים שבחלקו מכללות העולמות אל שרשן ואל מקומן ונעשה בריה ...

... בחינת: "פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות" שזהו עקר ההשארה והחליפות שנשאר מן האדם אחריו דהינו מה שהיה מדבר חכמה ותבונה עם חברו והכניס בו דעת אמת ויראת שמים כנ"ל ועל כן פ'י י'דבר ח'כמות ו'הגות ל'בי ת'בונות ראשי ... הרבה, כי כלם צריכים אליו כי יש לו כח ללמד עם כלם כנ"ל וזהו: 'ועשו סיג לתורה' בחינת 'סיג לחכמה שתיקה' כי צריך לעשות סיג לדבריו, לשתק לפעמים בחינת: שתק, כך עלה במחשבה, כנ"ל כי על ידי שזוכה להעמיד ... לו יותר ממשלה כדי שיוכל להמשיך הפרנסה על ידי המלכות כנ"ל והמלכות מקבל הפרנסה מן בחינת הידים שיש בים החכמה דהינו הרמזים שהם בחינת ידים . "נטיתי ידי ואין מקשיב", ופרש רש"י: דהינו רמזים כי כשהחכם מגלה חכמתו לפעמים ... שיש בהדבור הם מבינים כונתו ואלו הרמזים הם בחינת ידים בחינת: נטיתי ידי כנ"ל וזהו בחינת הידים שיש בים החכמה בבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" ומאלו הידים מקבל בחינת המלכות את הפרנסה בבחינת: "פותח את ידך ומשביע לכל ... הפרנסה כנ"ל בבחינת: "ואתה נותן להם את אכלם בעתו", כנ"ל כי מחמת שהמלכות מקבל הפרנסה מידים אלו שיש בים החכמה על כן מתגלה שם בתוך האכילה והפרנסה הארת המקיפים שהם בחינת הארת הרצון כנ"ל כי המקיפים מאירים בים החכמה שמגלה החכם כנ"ל וזה בחינת: זה הים גדול ורחב ידים וכו' לויתן זה יצרת לשחק בו 'לויתן' זה בחינת ... לשחק בו בחינת שחקים, ששם שוחקין מן דהינו פרנסה הינו שהמלכות בחינת לויתן מקבל הפרנסה מן הידים שיש בים החכמה שזהו בחינת: "זה הים גדול ורחב ידים", כנ"ל וכשמגיע הפרנסה להמלכות, שם היא נשחקת ונכתשת לתן לכל אחד ואחד ... אצל בחינת המלכות שהוא בחינת לויתן שמקבל הפרנסה מבחינת: "זה הים גדול ורחב ידים" הינו מן הידים שיש בים החכמה, שהם בחינת רמזים כנ"ל וזהו: כלם אליך ישברון לתת אכלם בעתו כי הכל מסתכלין ומצפין על פרנסה והמלכות מלקט ... בבחינת: "להצהיל פנים משמן" הינו על ידי השמנים של הראה מאיר אור הפנים בחינת מקיפים והידים הנ"ל שיש בים החכמה כנ"ל בהם נתגלה אור הפנים בחינת מקיפים שהם בחינת הארת הרצון, בבחינת: "פותח את ידך" וכו', כנ"ל וזהו בחינת ... שחדש החכם שבדור אזי נופל יראה על זה שמדבר ומעין בהחדוש כי כשחוזרים את החדוש, אזי נתעורר ונתגלה ים החכמה שמשם מקבל המלכות את הפרנסה ואזי בא בחינת המלכות להמשיך פרנסה ועקר היראה היא במלכות כי מלכות היא מקור ... בחינת מה כנ"ל וזה שהיו באין בספינה הינו שרבי אליעזר ורבי יהושע, שהם בחינות בן ותלמיד היו מהלכין בים החכמה, ששם מתגלין אורות המקיפים וזה בחינת ספינה, לשון ספון וטמון בחינת המקיפים שהם ספונים וטמונין מעין כל [כי הם ... של מה כדי שיהיה רבי יהושע, שהוא בחינת תלמיד, נכלל בבן כנ"ל מפני מה נזדעזעת שראה אור גדול בים החכמה אמר לו: שמא עיניו של לויתן ראית וכו' לויתן זה בחינת מלכות, בחינת: "לויתן זה יצרת לשחק בו, כלם ... כל באי עולם שכלם עיניהם תלויות ומצפין על פרנסה ומלכות, בחינת לויתן מקבץ כל אלו הבטחונות ונכנס עמהם לים החכמה לקבל משם פרנסה ועל ידי זה נזדעזע רבי יהושע כי נפל עליו יראה, מחמת שנכנס בים החכמה ששם נתגלה בחינת מלכות שבא לקבל פרנסה שזה בחינת עיניו של לויתן כנ"ל ועל ידי זה נופל יראה כי ... כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה ויש עוד צרוף של חנוכה, שהוא מרמז בפסוק . ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו בסופי תבות יש צרוף חנוכה כי בזה הפסוק מרמז כל הבחינות של המאמר הנ"ל. מלא זה בחינת: ומלאו את הארץ, המבאר לעיל וכן רוח חכמה כי סמך משה ידיו וכו' כל זה מבאר לעיל במאמר הנ"ל גם בענין היראה כי יש חמש גבורות שהם ... וכל אלו הדברים לא באר כלל, כי אלו הדברים נאמרו וכו' התורה הזאת מדברת מכל העשר ספירות. שפע הכתר חכמה ובינה ידים גם יראה גם אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'המונע הלכה מפי תלמיד, כאלו מונע ממנו חסד, ופורק ממנו יראת שמים' גם בן ותלמיד בן, איתא בזוהר הקדוש: מה שמו, דא חכמה מה שם בנו דא תפארת תלמידים הם למודי ה', דא נצח הוד כל, דא יסוד ומלכות הנ"ל ראה היא ...

... כמדבר, לדוש. שהכל דשין עליו וראה חכמים, וזה בחינת אוזי כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'הרואה אוז בחלום יצפה לחכמה' דשמיטין גדפיהו פרש רש"י: נוצות, זה בחינת מחלקת ובזיונות כמו שכתוב: "כי ינצו אנשים" הינו שאין משגיחין על מחלקת ובזיונות שמבזין אותן ושומעים חרפתן ואינם משיבים ועל שם השתיקה נקראים חכמים כי: 'סיג לחכמה שתיקה' [כי השתיקה היא בחינת כתר כי על ידי השתיקה זוכין לתשובה שהיא בחינת כתר, כנ"ל] וזה לשון דשמטין כמו שכתוב: "שמוט כל בעל משה ידו" הינו שלא יתבע עלבונו וזה בחינת: 'סיג לחכמה שתיקה' 'סיג' דיקא זה בחינת כתר שהוא בחינת סיג וגדר סביב סביב שמסבב ומכתיר ומעטיר את החכמה וזה הכתר, שהוא בחינת סיג נעשה מהשתיקה, כנ"ל וזה פרוש משמניהו מלשון: "שמנת עבית" [כלומר: מחמת שאוחזין עצמן בבחינת:שמנת ... הדמימה והשתיקה ששותקין לחברו כשמבזין אותו על ידי זה זוכה לתשובה, שהיא בחינת כתר כנ"ל, עין שם כי 'סיג לחכמה שתיקה' כנ"ל כי צריכין לזהר מאד לדון את כל אדם לכף זכות ואפילו החולקים עליו ומבזין אותו צריך לדונם ...

... את הדבר למקום שנטל משם והוא בחינת זרקא המובא בזוהר הקדוש 'דאזדריקת לאתר דאתנטילת מתמן' ומאן ההוא אתר, הוא חכמה' כי חכמה היא שרש כל הדברים כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" לכן צריך כל אחד לשמר את שכלו משכליות חיצוניות המכנה בשם בת פרעה כי עקר החכמה לקנות שלמות אינם רק חכמות אלקות ושאר החכמות הם רק חכמות בטלות ואינם חכמות כלל ובת היא מרמזת על החכמה שאינה חכמה כמו שאמרו חז"ל: "הביאי בני מרחוק וכו', ובנותי, אלו גליות שבשאר ארצות שדעתן אינם מישבת עליהם כבנות" פרעה לשון ... "אל תפריעו את העם" וחכמות חיצוניות, הם בחינת קנה כי יש קנה בקדשה, הם חכמות קדושות כמו שכתוב: "קנה חכמה" וזה לעומת זה עשה אלוקים הינו קנה שבקליפות כמו שכתוב: "גער חית קנה" והם חכמות חיצוניות "ישראל הם עם קדוש" וכל אחד ואחד מישראל יש לו חלק אלוה ממעל שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" ועל שם זה נקראים ראשית כמו שכתוב: "קדש ישראל לה' ראשית" וכו' אבל בשעת הולדה השכל מצמצם אצל ... שלמה" וכשאדם מכניס בתוך שכלו הקדש מחשבות חיצוניות, הם חכמות חיצוניות אזי נתמעט קדשת שכלו כפי תפיסת המקום של חכמה חיצוניות שכל חיצוני, בתוך שכל הקדש והחכמה חיצוני היא נעוץ בתוך השכל הקדש כקנה ומחסר מקום הקדשה ועל זה הקנה, הינו זה השכל מתלקטים ומתחברים כל ... שזהו בחינת ירד גבריאל נעשה סוספיתא דדהבא הינו בחינת קליפות שהם חכמות חיצוניות הנקרא גם כן קנה ונעץ בים החכמה שמחסר מקום הקדשה והעלה עליו שרטון הינו בחינת מדות מגנות ועליו נבנה כרך גדול של רומי הינו נחש הקדמוני ... שצריך לחדש השכל בכל עת וזה בחינת: 'ובטובו מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית' כי חדוש בראשית הוא חדוש החכמה כמו שכתוב: "כלם בחכמה עשית" כי חדוש השכל היא חדוש הנשמה כי השכל הוא הנשמה כמו שכתוב: "נשמת שדי תבינם" כמו שאמרו רז"ל: ... זן את העולם אף הנשמה זנה את גופה' נמצא שהנשמה היא מחיה את הגוף והיא בעצמה השכל כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' ג. וחדוש השכל הינו חדוש הנשמה הוא על ידי שנה כמובא בזוהר הקדוש 'חדשים לבקרים רבה אמונתך' ... על ידי האמונה אין מקבלין אלא מאור הפנים כמו שכתוב: "באור פני מלך חיים" "חיים", הם המחין כמו שכתוב: "החכמה תחיה" מקבלין מאור הפנים דרך האמונה הנקראת מלכות שהוא בחינת ירושלים כמו שכתוב: "ומלכי צדק מלך שלם" ותרגומו: 'מלכא ... ידי פשטא אוריתא אזי: "ממרחק תביא לחמה" וממשיך שכל חדש מאור הפנים כי השכל נקרא רחוק כמו שכתוב: "אמרתי אחכמה והיא רחוקה" ז. אבל כשאדם מכניס שכלו הינו נשמתו, בתוך האמונה הינו פשטא אוריתא, הינו משא ומתן בבחינת: "חדשים ... באמונה עוסק בדיני ממונות הינו פשטא אוריתא זהו בחינת הקרבת הקרבן תמיד והקטרת הקטרת כי על ידי התמיד עולים חכמה בינה דעת דעשיה ביצירה וכל הניצוצות הקדושים שבקלפה עולים בסוד אחד עשר סממני הקטרת בבחינת מלכות במשא ומתן והמשא ... דיני ממונות הינו פשטא אוריתא נמצא בשעת עשית המשא ומתן עוסק בפשטא אוריתא שהם בחינת מט"ט המקנן ביצירה נמצא שחכמה בינה דעת שלו בעשית המשא ומתן עולים ביצירה, הינו לפשטא אוריתא וכל ניצוצות הקדשה שיש בתוך העכו"ם והארצות שסביבות ...

... חן" שמעלה חן על לומדיה . כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל, של כל דבר ולקשר עצמו אל החכמה והשכל שיש בכל דבר כדי שיאיר לו השכל, שיש בכל דבר להתקרב להשם יתברך על ידי אותו הדבר. כי ... בכל דרכיו כמו שכתוב: "חכמת אדם תאיר פניו". וזה בחינת יעקב כי יעקב זכה לבכורה שהוא ראשית, שהוא בחינת חכמה כמו שכתוב: "ראשית חכמה" . וזה בחינת "ויעקבני זה פעמים", ותרגום אונקלוס: וחכמני. וזה בחינת שמש. כי השכל הוא מאיר לו בכל דרכיו כמו השמש. וזה בחינת: "וארח צדיקים כאור נגה הולך ואור עד נכון היום". וזה בחינת חית לשון חיות כי החכמה והשכל הוא החיות של כל דבר כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו'. אך מחמת שאור השכל גדול מאד אי אפשר לזכות אליו כי אם על ידי בחינת נון שהוא ... אם מה שמקבלת מהשמש . וזהו בחינת מלכות, דלית לה מגרמה כלום אלא מה שמקבלת מן החית, שהיא בחינת חכמה, בחינת שמש כנ"ל ונעשה: "אור הלבנה כאור החמה" אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל והחכמה והחיות, שיש בכל דבר זה בחינת עשו שבזה את הבכורה כמו שכתוב: "ויבז עשו את הבכורה" דהינו השכל כנ"ל ... היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. ויצר הרע נקרא "מלך זקן וכסיל" בחינת מלכות דסטרא אחרא שאינה חפצה בחכמה ושכל, בחינת "לא יחפץ כסיל בתבונה" וכו', כנ"ל וצריך כל אחד לתן כח לבחינת מלכות דקדשה להתגבר על מלכות ... משכהו לבית המדרש'. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ חיות מן החכמה, שהיא בחינת ח ונתחבר ונתקשר הח והנ ונעשה אור הלבנה כאור החמה. וכשזה קם, זה נופל ואזי נופל ונתבטל ...

... היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ויאר לנו", וכתיב: "לא ידעו ולא יבינו". והם בחינת חיים ומיתה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' וכתיב: "ימותו ולא בחכמה": "במחשכים הושיבני" וכו'. והם בחינות שכחה וזכרון, כמו שכתוב "נשכחתי כמת מלב", וכתיב: "זכר חסדו" וזה שאמרו רז"ל: 'השוכח ... עולם הבא, דלית בה אכילה ושתיה דלת, הוא רמז לארבע יסודין שנשפלים על ידי התענית אלף, כמו שכתוב: "ואאלפך חכמה" וזה שכתוב בזוהר "נעשה אדם" על ידי התענית נתהוה בחינת אדם כתיב הכא נעשה וכתיב התם "ושם האיש אשר ... שהיא הנפש, להכלל בשרשו, שהוא הכבוד ועל ידי זה, 'מהם תצא תורה' וזה פרוש: דרשו ה' על ידי איזה חכמה תוכל לדרש אותו הדר מפרש, ועזו הינו על ידי התורה ולא על ידי חכמות אחרים שהם סכלות וחשך, כנגד ...