ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 חיי מוהר"ן - עא - שיחות השיך לספורי מעשיות
אות עא שיך ללקוטי מוהר"ו שאצל המעשיות [שיחות הר"ו פ"ט] למאמר המתחיל דע שיש חבילות וכו' וחסר שם משורה ט' עד שורה ה' שבדף י"ד הסמוך וכן צריך להיות מעביר ראשון ראשון הינו עוון ראשון שבכל חבילה [ובזה מדיק מאד לשון ראשון ראשון. כי על פי פשוטו תמוה איך שיך שתי פעמים ראשון כי אין ראשון אלא אחד אך על פי הנ"ל מדיק היטב כי הינו עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל] ואזי כשהקדוש ברוך הוא מעביר עוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה, שכל שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה היו תלויים ונגררים אחר העוון הראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל. ועכשו שהשם יתברך ברחמיו העביר ובטל העוון ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה ועתה מהיכן יקבלו שאר העוונות של כל חבילה וחבילה חיות מאחר שנתבטל ונפסק שרשם שהוא העוון הראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל. ואזי שארי העוונות שבכל חבילה וחבילה שבים אל השם יתברך ובאים אל השם יתברך שיתן להם חיות ואזי השם יתברך בעצמו נותן להם חיות ונפטר האדם מהם כי אין צריך לתן להם עוד חיות עכשו אחר שזכה לעורר רחמיו יתברך להעביר ראשון ראשון וכו' כנ"ל. כי עכשו שבו שארי העוונות להשם יתברך ומקבלים ממנו יתברך בעצמו חיות. וזהו בחינת (תהלים נ"א) : "אלמדה פושעים דרכיך וחטאים אליך ישובו". דרכיך, זהו בחינת השל ש עשרה מדות כמו שכתוב (שמות ל"ג) : "הודיעני נא את דרכיך". והראה לו הקדוש ברוך הוא השל ש עשרה מדות של רחמים הינו כשלומדים לעשות ולקים השל ש עשרה מדות הנ"ל אז הקדוש ברוך הוא מעביר ראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה כנ"ל אז וחטאים אליך ישובו הינו שהחטאים הנשארים שבכל חבילה וחבילה אליך ישובו כי חוזרים ושבים להשם יתברך לקבל חיות מהשם יתברך בעצמו מאחר שנפסק שרשם שהוא העוון הראשון ראשון שבכל חבילה וחבילה שהקדוש ברוך הוא העבירו על ידי השל ש עשרה מדות של רחמים אך מאין הקדוש ברוך הוא נותן להם חיות וכו' אות עב שיך למה שמבאר בהשיחות [סימן צ"ח] שהחרף היא בחינת עבור וקיץ הוא בחינת לדה. ואז דבר עמנו שיחה נפלאה ונשכח הרב ומה שאני זוכר עדין הוא, מה שדבר אז מענין הקיץ שהיה ממשמש ובא כי שיחה זו היתה בימי ניסן קדם פסח בעת שהיה הברית של בנו שלמה אפרים זכרונו לברכה ביום שלישי למילה ודבר אז שבחרף כל העשבים וכל הצמחים כלם מתים כי בטל כחם בחרף והם אז בבחינת מיתה וכשבא הקיץ כלם נתעוררים ונחיים. ואז טוב ויפה כשיוצאים לשוח בשדה, שיחה זו תפילה ותחנה וכסופין להשם יתברך. ואז כל שיח השדה המתחילים לחיות אז ולצמח כלם נכספים ונכללים בתוך תפילתו ושיחתו והאריך אז בשיחה נפלאה בענין זה ועוד בשאר ענינים אות עג שיך להשיחה הנדפסת בסימן ל' מה שכתב שם שצריכין להכות הראש בקיר הינו להכות הראש שהוא המח בקירות הלב, עין שם. אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזה בחינת (ישעיה ל"ח) : "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" שהסב והמשיך הפנים שהיא המח והדעת אל קירות הלב הינו כנ"ל כי עקר הפנים היא החכמה והדעת שהוא אור הפנים כמבאר במקום אחר [לקוטי מוהר"ו חלק א' סימן נ"ז] אות עד שיך להאלף בית [ספר המדות] לענין הרפואות הנרשם במקום אחר אמר שהיה לו בהאלף בית אות ר' על רפואה שהיה כתוב שם כל הרפואות ולא היה חולאת בעולם שלא היה כתוב שם רפואתו אך לא רצה להעתיקו ושרפו אות עה שיך להאלף בית החדש אות ד' דעת סימן א' המתחיל דע כי לכל העולמות ולכל נברא יש קומה מיחדת למשל מין האריה וכו' וההבדלים כלם הם רמוזים בתמונת האותיות בצרופיהם והזוכה להבין את התורה וכו'. נראה לי שזה ענין השיחה ששמעתי מפיו הקדוש קדם שבת חנוכה תקס"ה מענין הבריות של העולם שכל התמונות והצורות של כל בני אדם כלם נכללים בתבת אדם הנאמר בתורה נעשה אדם כי בזה התבה אדם שאמר השם יתברך נעשה אדם בתבה זו נכללים כל מיני התמונות של כל בני אדם שבעולם. וכן בתבת בהמה וחיה הנאמר במעשה בראשית בזה התבה גם כן נכלל כל התמונות של כל בהמה וחיה וכן שאר הנבראים והאריך בשיחה זו ואמר אז שיש חכמות אפילו בזה העולם שיכולין לחיות בהם לבד בלי שום אכילה ושתיה. והאריך בשיחה זו הרבה ולא זכינו לכתבה אות עו שיך לאלף בית החדש אות דעת סימן א' בסופו וגם יודע התאחדותם הינו ראשיתם ותכליתם כי בראשית ובתכלית הם באחדות בלי הבדל. אפשר שזה היה קצת כונת רבנו זכרונו לברכה בהתורה המתחלת לכו חזו מפעלות ה' בלקוטי תנינא סימן ל"ט כי לכל דבר יש התחלה ותכלית וכו', עין שם היטב. ואפשר היתה כונתו ענין הנ"ל שצריכין לזכות לידע ולהשיג ענין הנ"ל שבההתחלה והתכלית הם באחדות בלי הבדל כי זאת התורה לכו חזו הנ"ל לא זכיתי להבינה היטב בשעה ששמעתי מפיו הקדוש וגם כשראה התורה בכתב אמר שבזאת התורה לא כונתי לדעתו ואמר בזו הלשון לא כך אמרתי וגם אפילו לא כך היתה כונתי ואפשר היתה כונתו ענין הנ"ל וזה לא בארתי שם בכתב על כן אמר שלא כונתי לדעתו וה' יודע נסתרות אות עז שיך לאלף בית החדש שחבר בימי ילדותו על ידי זריזות בנקל להיות פרנס הדור בגשמיות או ברוחניות וסימן לדבר לך אל נמלה עצל על זה כתיב משם רועה אבן ישראל דהינו פרנס הינו לזכות להתמנות להיות פרנס זה עומד על זריזות הנלמד מהנמלה כי משם רועה אבן ישראל. וענין זה כבר נדפס באלף בית החדש בלשון אחר אך בסגנון זה שמעתי זה הענין מפיו הקדוש
אות עא
שַׁיָּךְ לְלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו שֶׁאֵצֶל הַמַּעֲשִׂיּוֹת [שִׂיחוֹת הָרַ"ו פ"ט]
לַמַּאֲמָר הַמַּתְחִיל דַּע שֶׁיֵשׁ חֲבִילוֹת וְכוּ'
וְחָסֵר שָׁם מִשּׁוּרָה ט' עַד שׁוּרָה ה' שֶׁבְּדַף י"ד הַסָּמוּךְ
וְכֵן צָרִיךְ לִהְיוֹת
מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן הַיְנוּ עָווֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה
[וּבָזֶה מְדֻיָּק מְאד לְשׁוֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן.
כִּי עַל פִּי פְּשׁוּטוֹ תָּמוּהַּ אֵיךְ שַׁיָּךְ שְׁתֵּי פְּעָמִים רִאשׁוֹן
כִּי אֵין רִאשׁוֹן אֶלָּא אֶחָד
אַךְ עַל פִּי הַנַּ"ל מְדֻיָּק הֵיטֵב
כִּי הַיְנוּ עָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל]
וַאֲזַי כְּשֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר עָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה, שֶׁכָּל שְׁאָרֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה הָיוּ תְּלוּיִים וְנִגְרָרִים אַחַר הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל.
וְעַכְשָׁו שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּרַחֲמָיו הֶעֱבִיר וּבִטֵּל הֶעָווֹן רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה
וְעַתָּה מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ שְׁאָר הָעֲווֹנוֹת שֶׁל כָּל חֲבִילָה וַחֲבִילָה חִיּוּת
מֵאַחַר שֶׁנִּתְבַּטֵּל וְנִפְסַק שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל.
וַאֲזַי שְׁאָרֵי הָעֲווֹנוֹת שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה שָׁבִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבָאִים אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּתֵּן לָהֶם חִיּוּת
וַאֲזַי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת
וְנִפְטָר הָאָדָם מֵהֶם
כִּי אֵין צָרִיךְ לִתֵּן לָהֶם עוֹד חִיּוּת עַכְשָׁו אַחַר שֶׁזָּכָה לְעוֹרֵר רַחֲמָיו יִתְבָּרַךְ לְהַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן וְכוּ' כַּנַּ"ל.
כִּי עַכְשָׁו שָׁבוּ שַׁאֲרֵי הָעֲווֹנוֹת לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּמְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ חִיּוּת.
וְזֶהוּ בְּחִינַת: "אֲלַמְּדָה פוֹשְׁעִים דְּרָכֶיךָ וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ".
דְּרָכֶיךָ, זֶהוּ בְּחִינַת הַשְּׁל שׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ".
וְהֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הַשְּׁל שׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים
הַיְנוּ כְּשֶׁלּוֹמְדִים לַעֲשׂוֹת וּלְקַיֵּם הַשְּׁל שׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת הַנַּ"ל
אָז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מַעֲבִיר רִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה כַּנַּ"ל
אָז וְחַטָּאִים אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ
הַיְנוּ שֶׁהַחֲטָאִים הַנִּשְׁאָרִים שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה אֵלֶיךָ יָשׁוּבוּ
כִּי חוֹזְרִים וְשָׁבִים לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְקַבֵּל חִיּוּת מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ
מֵאַחַר שֶׁנִּפְסַק שָׁרְשָׁם שֶׁהוּא הֶעָווֹן הָרִאשׁוֹן רִאשׁוֹן שֶׁבְּכָל חֲבִילָה וַחֲבִילָה
שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֶעֱבִירוֹ עַל יְדֵי הַשְּׁל שׁ עֶשְׂרֵה מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים
אַךְ מֵאַיִן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נוֹתֵן לָהֶם חִיּוּת וְכוּ'
אות עב
שַׁיָּךְ לְמַה שֶּׁמְּבאָר בְּהַשִּׂיחוֹת [סִימָן צ"ח]
שֶׁהַחֹרֶף הִיא בְּחִינַת עִבּוּר וְקַיִץ הוּא בְּחִינַת לֵדָה.
וְאָז דִּבֵּר עִמָּנוּ שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנִשְׁכַּח הָרב
וּמַה שֶּׁאֲנִי זוֹכֵר עֲדַיִן הוּא, מַה שֶּׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַקַּיִץ שֶׁהָיָה מְמַשְׁמֵשׁ וּבָא
כִּי שִׂיחָה זוֹ הָיְתָה בִּימֵי נִיסָן קדֶם פֶּסַח בְּעֵת שֶׁהָיָה הַבְּרִית שֶׁל בְּנוֹ שְׁלמה אֶפְרַיִם זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּיוֹם שְׁלִישִׁי לַמִּילָה
וְדִבֵּר אָז שֶׁבַּחֹרֶף כָּל הָעֲשָׂבִים וְכָל הַצְּמָחִים כֻּלָּם מֵתִים
כִּי בָּטֵל כּחָם בַּחֹרֶף וְהֵם אָז בִּבְחִינַת מִיתָה
וּכְשֶׁבָּא הַקַּיִץ כֻּלָּם נִתְעוֹרְרִים וְנֶחֱיִים.
וְאָז טוֹב וְיָפֶה כְּשֶׁיּוֹצְאִים לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה, שִׂיחָה זוֹ תְּפִילָּה וּתְחִנָּה וְכִסּוּפִין לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.
וְאָז כָּל שִׂיחַ הַשָּׂדֶה הַמַּתְחִילִים לִחְיוֹת אָז וְלִצְמחַ כֻּלָּם נִכְסָפִים וְנִכְלָלִים בְּתוֹךְ תְּפִילָּתוֹ וְשִׂיחָתוֹ
וְהֶאֱרִיךְ אָז בְּשִׂיחָה נִפְלָאָה בְּעִנְיַן זֶה וְעוֹד בִּשְׁאָר עִנְיָנִים
אות עג
שַׁיָּךְ לְהַשִּׂיחָה הַנִּדְפֶּסֶת בְּסִימָן ל' מַה שֶּׁכָּתַב שָׁם שֶׁצְּרִיכִין לְהַכּוֹת הָראשׁ בַּקִּיר
הַיְנוּ לְהַכּוֹת הָראשׁ שֶׁהוּא הַמּחַ בְּקִירוֹת הַלֵּב, עַיֵּן שָׁם.
אַחַר כָּךְ שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁזֶּה בְּחִינַת: "וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר"
שֶׁהֵסֵב וְהִמְשִׁיךְ הַפָּנִים שֶׁהִיא הַמּחַ וְהַדַּעַת אֶל קִירוֹת הַלֵּב
הַיְנוּ כַּנַּ"ל
כִּי עִקַּר הַפָּנִים הִיא הַחָכְמָה וְהַדַּעַת שֶׁהוּא אוֹר הַפָּנִים כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר [לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ו חֵלֶק א' סִימָן נ"ז]
אות עד
שַׁיָּךְ לְהָאָלֶף בֵּית [סֵפֶר הַמִּדּוֹת] לְעִנְיַן הָרְפוּאוֹת הַנִּרְשָׁם בְּמָקוֹם אַחֵר
אָמַר שֶׁהָיָה לוֹ בְּהָאָלֶף בֵּית אוֹת ר' עַל רְפוּאָה
שֶׁהָיָה כָּתוּב שָׁם כָּל הָרְפוּאוֹת
וְלא הָיָה חוֹלַאַת בָּעוֹלָם שֶׁלּא הָיָה כָּתוּב שָׁם רְפוּאָתוֹ
אַךְ לא רָצָה לְהַעְתִּיקוֹ וּשְׂרָפוֹ
אות עה
שַׁיָּךְ לְהָאָלֶף בֵּית הֶחָדָשׁ אוֹת ד' דַּעַת סִימָן א'
הַמַּתְחִיל דַּע כִּי לְכָל הָעוֹלָמוֹת וּלְכָל נִבְרָא יֵשׁ קוֹמָה מְיֻחֶדֶת לְמָשָׁל מִין הָאַרְיֵה וְכוּ' וְהַהֶבְדֵּלִים כֻּלָּם הֵם רְמוּזִים בִּתְמוּנַת הָאוֹתִיּוֹת בְּצֵרוּפֵיהֶם וְהַזּוֹכֶה לְהָבִין אֶת הַתּוֹרָה וְכוּ'.
נִרְאֶה לִי שֶׁזֶּה עִנְיַן הַשִּׂיחָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ קדֶם שַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ה מֵעִנְיַן הַבְּרִיּוֹת שֶׁל הָעוֹלָם שֶׁכָּל הַתְּמוּנוֹת וְהַצּוּרוֹת שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם כֻּלָּם נִכְלָלִים בְּתֵבַת אָדָם הַנֶּאֱמָר בַּתּוֹרָה נַעֲשֶׂה אָדָם
כִּי בְּזֶה הַתֵּבָה אָדָם שֶׁאָמַר הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נַעֲשֶׂה אָדָם
בְּתֵבָה זוֹ נִכְלָלִים כָּל מִינֵי הַתְּמוּנוֹת שֶׁל כָּל בְּנֵי אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם.
וְכֵן בְּתֵבַת בְּהֵמָה וְחַיָּה הַנֶּאֱמָר בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית
בְּזֶה הַתֵּבָה גַּם כֵּן נִכְלָל כָּל הַתְּמוּנוֹת שֶׁל כָּל בְּהֵמָה וְחַיָּה
וְכֵן שְׁאָר הַנִּבְרָאִים וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ
וְאָמַר אָז
שֶׁיֵּשׁ חָכְמוֹת אֲפִילּוּ בְּזֶה הָעוֹלָם שֶׁיְּכוֹלִין לִחְיוֹת בָּהֶם לְבַד בְּלִי שׁוּם אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה.
וְהֶאֱרִיךְ בְּשִׂיחָה זוֹ הַרְבֵּה
וְלא זָכִינוּ לְכָתְבָהּ
אות עו
שַׁיָּךְ לָאָלֶף בֵּית הֶחָדָשׁ אוֹת דַּעַת סִימָן א' בְּסוֹפוֹ
וְגַם יוֹדֵעַ הִתְאַחֲדוּתָם הַיְנוּ רֵאשִׁיתָם וְתַכְלִיתָם
כִּי בְּרֵאשִׁית וּבְתַכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל.
אֶפְשָׁר שֶׁזֶּה הָיָה קְצָת כַּוָּנַת רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּהַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת לְכוּ חֲזוּ מִפְעֲלוֹת ה' בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ל"ט
כִּי לְכָל דָּבָר יֵשׁ הַתְחָלָה וְתַכְלִית וְכוּ', עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב.
וְאֶפְשָׁר הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁצְּרִיכִין לִזְכּוֹת לֵידַע וּלְהַשִּׂיג עִנְיָן הַנַּ"ל שֶׁבְּהַהַתְחָלָה וְהַתַּכְלִית הֵם בְּאַחְדוּת בְּלִי הֶבְדֵּל
כִּי זאת הַתּוֹרָה לְכוּ חֲזוּ הַנַּ"ל לא זָכִיתִי לַהֲבִינָהּ הֵיטֵב בְּשָׁעָה שֶׁשָּׁמַעְתִּי מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
וְגַם כְּשֶׁרָאָה הַתּוֹרָה בִּכְתָב אָמַר שֶׁבְּזאת הַתּוֹרָה לא כִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ
וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן לא כָּךְ אָמַרְתִּי
וְגַם אֲפִילּוּ לא כָּךְ הָיְתָה כַּוָּנָתִי
וְאֶפְשָׁר הָיְתָה כַּוָּנָתוֹ עִנְיָן הַנַּ"ל
וְזֶה לא בֵּאַרְתִּי שָׁם בִּכְתָב
עַל כֵּן אָמַר שֶׁלּא כִּוַּנְתִּי לְדַעְתּוֹ
וַה' יוֹדֵעַ נִסְתָּרוֹת
אות עז
שַׁיָּךְ לָאָלֶף בֵּית הֶחָדָשׁ שֶׁחִבֵּר בִּימֵי יַלְדוּתוֹ
עַל יְדֵי זְרִיזוּת בְּנָקֵל לִהְיוֹת פַּרְנַס הַדּוֹר בְּגַשְׁמִיּוּת אוֹ בְּרוּחָנִיּוּת
וְסִימָן לַדָּבָר לֵךְ אֶל נְמָלָה עָצֵל
עַל זֶה כְּתִיב מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל דְּהַיְנוּ פַּרְנָס
הַיְנוּ לִזְכּוֹת לְהִתְמַנּוֹת לִהְיוֹת פַּרְנָס
זֶה עוֹמֵד עַל זְרִיזוּת הַנִּלְמָד מֵהַנְּמָלָה
כִּי מִשָּׁם רוֹעֶה אֶבֶן יִשְׂרָאֵל.
וְעִנְיָן זֶה כְּבָר נִדְפָּס בָּאָלֶף בֵּית הֶחָדָשׁ בְּלָשׁוֹן אַחֵר
אַךְ בְּסִגְנוֹן זֶה שָׁמַעְתִּי זֶה הָעִנְיָן מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1
...eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'. דע, כי על ידי התורה = התורה היינו השכל של השי"ת. הקב"ה הסתכל בתורה וברא את העולם, היינו בתורה דעתיקא סתימאה שתתגלה לעתיד לבוא, שהיא קדמה לעולם שבה הוא הסתכל וכולי. והתורה הזאת היא השכל של השי"ת. היינו השכל של השי"ת מדוע הוא ברא את העולם, ומדוע דווקא בצורה הזאת ומדוע דווקא כך ולא אחרת, זה השכל של השי"ת שהוא התורה של השי"ת. נתקבלים כל התפילות וכל הבקשות...
היכלות. מה הם ההיכלות?
...הוא מטייל. מה הם ההיכלות האלו? תשובה: ההיכלות האלו הם מה שנקרא אצלנו "תובנות" "שכלים". ההיכלות שרבי נחמן מדבר עליהם, הם תובנות והבנות עמוקות שיש לצדיק על השי"ת / העולם וכיו"ב. מה שנקרא גם "השגות" רוחניות. היכלי התמורות לדוגמא, היינו השכל שבו צריך לעבור האדם לפני שהוא מגיע לשכל האמיתי של השי"ת (ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=121 - היכלי התמורות. כיצד תדע שיצאת מהיכלי התמורות?). וראה כיו"ב כאן: breslev.eip.co.il/?key=573 - חיי מוהר"ן -...
שבחי הר"ן - אות כג
שבחי הר"ן - אות כג ואמר: שהוא ענו בתכלית העניוות בכל האיברים כי יש אחד שהוא ענו ואין הענווה בלב ויש שהוא ענו ואין הענווה מגיע באיזה איבר אבל אצלו הענווה בתכלית בכל האיברים כי לבו וכל איבריו הם בתכלית הביטול...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמב - יֵּשׁ בְּחִינַת 'אֲרִיך אַנְפִּין בַּקְּלִפָּה'
...- יש בחינת 'אריך אנפין בקלפה' דע שיש בחינת 'אריך אנפין בקלפה' . ומי שפוגע באשה מבחינה זו קשה לו להנצל מהרהור ואף אם יעצים עיניו, אף על פי כן בכל צד שיפנה תזדמן לו כי היא בחינת 'אריך אנפין של הקלפה', שהם פנים ארכים ועל כן בכל צד שיפנה תזדמן לו ודע שצדקה הוא סגלה גדולה ומועלת מאד להנצל מהרהורי ניאוף אך אף על פי כן אסור לסמך על זה ולהיות מערב עם הנשים ולהרבות שיחה עמהם חס ושלום רק שאינו מזיק לו כל כך וזהו: 'ויהיו עניים בני ביתך ואל תרבה שיחה עם האשה'...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז
...טעם אור הגנוז [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וכו' א. מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז הינו סודות התורה שיתגלה לעתיד צריך להעלות מדת היראה לשרשה ב. ובמה מעלין את היראה ? בבחינת משפט כמו שכתוב: "מלך במשפט יעמיד ארץ" וארץ הוא בחינת יראה כמו שכתוב: "ארץ יראה" הינו שישפט את כל עסקיו כמו שכתוב: "יכלכל דבריו במשפט" הינו שישפט וידין בעצמו כל עסקיו ובזה יסיר מעליו כל הפחדים ויעלה בחינת יראה ברה ונקיה ותשאר אך יראת השם ולא יראה אחרת כי כשאין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לו - בִּקְרב עָלַי מְרֵעִים לֶאֱכל אֶת בְּשָׂרִי
...מרעים לאכל את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קא - בִּקְרוֹב עָלַי מְרֵעִים
...בקרוב עלי מרעים לאכל את בשרי צרי ואיבי לי המה כשלו ונפלו הענין הוא כך, כי "ביה ה' צור עולמים" הינו בראשית ברא כי בתורה שנקראת 'ראשית ברא עולמים' כי יוד, הוא השכל של התורה והא, הוא אותיות של התורה, שהוא חמשה חמשי תורה, בחינת חמשת מוצאות הפה והינו בי"ה ה' צור עולמים הינו בהתורה שהיא בחינת י"ק כנ"ל, ברא כל העולמים כנ"ל וכתיב: "אדם אתם" ודרשו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אתם קרויין אדם, ואין עכו"ם קרויין אדם' כי יש ע' אנפין נהירין, ויש ע' אנפין חשוכין כי...
ספר המידות - ממון
...מביא עשר. ג. אין העשר מתקים, מפני שאין מרחמים על הבריות. ד. העומד בנסיון של ניאוף, יזכה לעשר גדול בין השונאים שלו. ה. גדולה מלאכה שהזהיר עליה הקדוש ברוך הוא, שיעשה איזה מלאכה. ו. כגון: אנו לווין ואוכלין. ז. הרוצה שיתעשר, יעסק בבהמה דקה ובחורשין. ח. אכילה ושתיה יהיה פחות ממה שיש לו, וילבש ויתכסה כמה שיש לו, ויכבד אשתו ובניו יותר ממה שיש לו. ט. קשה עניות בביתו של אדם יותר מחמשים מכות. י. אין אשתו של אדם מתה אלא אם כן מבקשין ממנו ממון ואין לו. יא. הכח...
קיום המצוות של הצדיק האמת
...הוא זוכה למה שאמר רבי נחמן מברסלב על עצמו: breslev.eip.co.il/?key=559 - חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל כשבא מארץ ישראל אמר בדרך הזה קימתי כל התורה בכל האפנים כי השגתי קיום כל התורה שאפילו אם היו מוכרים אותי לישמעאל במדינות רחוקות שאין שם שום יהודי והוא ישלח אותי לרעות בהמות ואפילו אם לא אדע מתי שבת ויום טוב ולא יהיו לי טלית ותפילין ולא סכה ולא שום מצוה וכו' וכו' אף על פי כן הייתי יכול לקים כל התורה כלה. וכבר מבאר מזה במקום אחר וגם מעין זה breslev...
ספר המידות - זיפן
ספר המידות - זיפן חלק א' א. על ידי זיוף בא לענש בית האסורים. ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים....
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0620 שניות - עכשיו 11_12_2023 השעה 00:37:29 - wesi2