ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלט - צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו
צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו (תהלים פ"ה) כי יקרא דשבתא הוא כי בחל שיש שליטת החיצונים כשהאדם עושה מצוה, אזי יונקת הקלפה מהרגלין של המצוה כי כל מצוה היא קומה שלמה ואזי אין להמצוה ההיא בחינת רגלין לעלות בהם ולילך לפני הקדוש ברוך הוא (משלי ה). ["רגליה יורדות מות"] וכשבא שבת, ונתבטל שליטת החיצונים אזי עולים הרגלין מהמצוה שהיו בתוך החיצונים בחל שינקו מהם ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא וזהו (ישעיה נ"ח) : "אם תשיב משבת רגלך" שעל ידי שבת תשיב ותחזר הרגלין להוציאם מבין החיצונים ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא משתעשע בה אף אם נעשית על ידי קטן שבקטנים, ובלי כונה ושלמות הראוי להמצוה עם כל זה יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מהמצוה כמו האב שיש לו תענוג גדול כשבנו מתחיל להלך אף שאינו הולך כראוי עם כל זה משתעשע מאד ממנו כך הקדוש ברוך הוא משתעשע מאד מכל אחד מישראל כשעושה מצוה והנה ההולך במדבר במקום שאין דרך אינו יכול לעשות דרך כבושה על ידי פעמי רגליו כי אם כשילך הרבה (תהלים קי"ט) : "כל מצותיך צדק" צדק לפניו יהלך כשהמצוה הולכת לפני הקדוש ברוך הוא אזי וישם לדרך פעמיו הקדוש ברוך הוא עושה מפעמי רגליו, דרך שהוא נאמר על דרך שהוא כבושה לרבים כי מחמת גדל התענוגים והשעשועים שיש להקדוש ברוך הוא מהמצוה עושה מפעמי רגליו, דרך כבושה וזהו "וישם לדרך פעמיו" [עין ענין זה לקמן סימן רע"ז באריכות]
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו

כִּי יִקְרָא דְּשַׁבַּתָּא הוּא

כִּי בְּחֹל שֶׁיֵּשׁ שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים

כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, אֲזַי יוֹנֶקֶת הַקְּלִפָּה מֵהָרַגְלִין שֶׁל הַמִּצְוָה

כִּי כָּל מִצְוָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה

וַאֲזַי אֵין לְהַמִּצְוָה הַהִיא בְּחִינַת רַגְלִין

לַעֲלוֹת בָּהֶם וְלֵילֵך לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא .

["רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת"]

וּכְשֶׁבָּא שַׁבָּת, וְנִתְבַּטֵּל שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים

אֲזַי עוֹלִים הָרַגְלִין מֵהַמִּצְוָה

שֶׁהָיוּ בְּתוֹך הַחִיצוֹנִים בַּחֹל שֶׁיָּנְקוּ מֵהֶם

וַאֲזַי עוֹלָה הַמִּצְוָה וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וְזֶהוּ: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶך"

שֶׁעַל יְדֵי שַׁבָּת תָּשִׁיב וְתַחֲזר הָרַגְלִין לְהוֹצִיאָם מִבֵּין הַחִיצוֹנִים

וַאֲזַי עוֹלָה הַמִּצְוָה וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ

אַף אִם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים, וּבְלִי כַּוָּנָה וּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי לְהַמִּצְוָה

עִם כָּל זֶה יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל מֵהַמִּצְוָה

כְּמוֹ הָאָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל כְּשֶׁבְּנוֹ מַתְחִיל לַהֲלך

אַף שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵך כָּרָאוּי

עִם כָּל זֶה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאד מִמֶּנּוּ

כָּך הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאד

מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה

וְהִנֵּה הַהוֹלֵך בַּמִּדְבָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֶּרֶך

אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דֶּרֶך כְּבוּשָׁה עַל יְדֵי פַּעֲמֵי רַגְלָיו

כִּי אִם כְּשֶׁיֵּלֵך הַרְבֵּה

"כָּל מִצְוֹתֶיך צֶדֶק"

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך

כְּשֶׁהַמִּצְוָה הוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

אֲזַי וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו, דֶּרֶך

שֶׁהוּא נֶאֱמַר עַל דֶּרֶך שֶׁהוּא כְּבוּשָׁה לְרַבִּים

כִּי מֵחֲמַת גּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים

שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מֵהַמִּצְוָה

עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו, דֶּרֶך כְּבוּשָׁה

וְזֶהוּ "וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו"

[עַיֵּן עִנְיָן זֶה לְקַמָּן סִימָן רע"ז בַּאֲרִיכוּת]
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג והנסיעה לקאמיניץ היתה פליאה גדולה מאד וכל העולם אמרו פרושים על זה קצת דורשין לשבח וקצת וכו' אבל כלם טעו אפילו אותן שאמרו לשבח לא כונו כונתו כלל ואפילו אותן שידעו קצת מחמת שהוא בעצמו גלה להם איזה רמז אף על פי כן לא ידעו כונתו בשלמות וכבר אמר דבר נאה על זה על מה שהעולם טועין עצמן בו תמיד בכל מה שהוא עושה וכו'
איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק?
...מוהר"ן לעומק? שאלה: אשמח לדעת איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק? איפה אפשר למצוא פירוש לספר ליקוט מוהר"ן? וכיצד אוכל לדעת שבאמת הבנתי את הליקוטי מוהר"ן כפי מה שרבי נחמן עצמו התכוון בדבריו? תודה תשובה: קיימת מילת קסם אחת שבאפשרותה אפשר לזכות להבין את הליקוטי מוהרן לעומקו, עד לשורש הדעת של רבי נחמן מברסלב שממנו נלקחו התורות שלו. המילה היא "למה? ". היינו על האדם כל הזמן לשאול שאלה אחת בהתמדה וללא הרף, והשאלה היא "למה", למה ומה הסיבה שבגללה הדברים של רבי נחמן נכונים. לדוגמא: אם רבי נחמן כותב שעל ידי בחינת...
ספר המידות - הכנסת אורחים
...שאין מכניס אורחים, בזה מחזיק ידי מרעים, שלא יחזרו בתשובה. ב. עיר שאין בה הכנסת אורחים באים לידי גלוי עריות, ועל ידי גלוי עריות בא עליהם הריגה. ג. הכנסת אורחים מזכה את האשה לבנים. ד. הכנסת אורחים כהכנסת שבת. ה. המארח תלמיד חכם בתוך ביתו מעלה עליו הכתוב כאלו הקריב תמידין. ו. גדולה הכנסת אורחים מהשכמת בית המדרש והקבלת פני שכינה. ז. כיון דלא שכיחי רבנן גביהו ככותיים דמי. חלק שני א. על ידי הכנסת אורחים אימתו מטלת על הבריות. ב. סגלה להחזיר לאשה וסתה על ידי הכנסת אורחים. ג. על ידי קדשת השם יתברך ההתנשאות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צה - כְּשֶׁפַּרְנְסֵי הַדּוֹר וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר נִתְגָּאִים
...- כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים [לשון רבנו ז"ל] כשפרנסי הדור ומנהיגי הדור נתגאים אזי הקדוש ברוך הוא מקים עליהם בני אדם שיחלוקו וידברו עליהם כדי שלא יזוחו דעתם עליהם כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'אין ממנים פרנס על הצבור אלא אם כן קפה של שרצים תלוי מאחריו' וזה פרוש: סוד שמובא ב"עץ החיים 'אחורים דמ"ה, תסיר מ"ה נשאר פ"ה' פרוש, על ידי קפה של שרצים שתלוי מאחוריו על ידי זה מחזיק את עצמו בבחינת מה ואפס ואין וכשמסיר ממנו מה, שאין מחזיק את עצמו למה אלא שהוא מתגאה אזי נשאר פה הינו שבני אדם פותחים את...
שיחות הר"ן - אות יב
...הר"ן - אות יב אלו הרוצים להיות אנשים כשרים ולכנס בעבודת ה' ואזי יש להם בלבולים גדולים ומניעות גדולות ואינם יכולים לתת עצה לנפשם איך לעשות מחמת גדל הבלבולים והמניעות שיש להם וכל מה שרוצים לעשות בעבודת ה' קשה להם לעשות כראוי דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו באיזה קדשה אף על פי שאינם יכולים לגמר כראוי זה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות בבחינת: "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" ואיתא בתקונים שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קרבנות הינו כשרוצים להתפלל...
ספר המידות - חקירה
ספר המידות - חקירה חלק א' א. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה, והשומר את עצמו מחקירות האלו גורם ברכה. ב. על ידי החקירה במה למעלה ומה למטה וכו', על ידי זה מזונותיו ביגיעה רבה. ג. המעמיק בעיונו במעשי מרכבה, נסתלק קדם זמנו.
שיחות הר"ן - אות רכה - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...- להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה רבנו, זכרונו לברכה, כשהיה באומאן שאל אותו אחד אם אפשר לידע חכמת הקבלה בלי תעניתים ומקואות כי אחד אמר שאי אפשר לידע הקבלה כי אם וכו' השיב: אפשר לידע החכמה בלא הנ"ל כי הוא חכמה וכו' ואמר אז שמה שקשה להבין ספר ה"עץ חיים וכו' הוא מחמת שלא נכתב כסדר ואמר שבמקום שחכמת הפילוסופיא מסתימת שם מתחיל [חכמת האמת שהוא] חכמת הקבלה [פרוש כי הפילוסופים לא חקרו כי אם עד הגלגלים ומשם ולמעלה אין יודעים מאומה וגם בהחכמות שמהגלגלים ולמטה גם כן הם נבוכים מאד ברבם ככלם כידוע להם בעצמם וחכמת...
שיחות הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...הר"ן - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן עוד מצאתי מכתב יד החברים. דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות כי בכל החלומות בודאי יש בהם עתידות רק שיש בהן כמה פסלת ותבן כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה כשם שאי אפשר לבר בלא תבן כך אין חלום וכו' וגם יש חלומות ברורים כמו שכתוב: "בחלום אדבר בו" ומי שיש לו זה החן הנ"ל חלומותיו צודקים בודאי אלא שאפילו כששומע חלום מאחר שמספר לו אזי נופל התבן והפסלת מן החלום ועל ידי זה שומע רק החלום המברר ועל ידי זה יכול לפתר...
שיחות הר"ן - אות רח - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רח - גדולות נוראות השגתו אמר: יש כמה דברים שאני אומר לאיזה אדם ועדין אין עושים פעלתם רק שמתגלגלים הדברים מאדם זה לאדם אחר ומחברו לחברו וכו' עד שיתגלגלו הדברים ויבואו לאיזה אדם ויכנסו הדברים ללבו בעמק גדול ושם יעשו פעלתם בשלמות ויעוררו אותו וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעו - אֲכִילַת שַׁבָּת אֵינָהּ בִּשְׁבִיל שְׂבִיעָה כְּלָל
...שבת אינה בשביל שביעה כלל דע כי אכילת שבת אינה בשביל שביעה כלל רק בגין דיתברכון כלהו שתא יומין, כמובא בזוהר כי מאכילת שבת נשפעין ונתברכין כל ששת הימים כי עקר השביעה בשבת כי סומא אין לו שבע כמו שלמדו רבותינו, זכרונם לברכה מפסוק "המאכילך מן במדבר למען ענתך" וכו' 'ופסיעה גסה נוטלת מאור עיניו של אדם ומהדר לה בקדושא דבי שמשי' נמצא שעקר שלמות מאור עינים הוא בשבת ועל כן אז השביעה, כי השביעה על ידי ראית עינים כנ"ל וזה 'פוסעים בו פסיעה קטנה סועדים בו לברך שלש פעמים' הינו שבשבת פוסעים פסיעה קטנה שעל ידי זה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2969 שניות - עכשיו 03_11_2025 השעה 22:38:25 - wesi2