ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלט - צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו
צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו (תהלים פ"ה) כי יקרא דשבתא הוא כי בחל שיש שליטת החיצונים כשהאדם עושה מצוה, אזי יונקת הקלפה מהרגלין של המצוה כי כל מצוה היא קומה שלמה ואזי אין להמצוה ההיא בחינת רגלין לעלות בהם ולילך לפני הקדוש ברוך הוא (משלי ה). ["רגליה יורדות מות"] וכשבא שבת, ונתבטל שליטת החיצונים אזי עולים הרגלין מהמצוה שהיו בתוך החיצונים בחל שינקו מהם ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא וזהו (ישעיה נ"ח) : "אם תשיב משבת רגלך" שעל ידי שבת תשיב ותחזר הרגלין להוציאם מבין החיצונים ואזי עולה המצוה והולכת לפני הקדוש ברוך הוא והקדוש ברוך הוא משתעשע בה אף אם נעשית על ידי קטן שבקטנים, ובלי כונה ושלמות הראוי להמצוה עם כל זה יש להקדוש ברוך הוא תענוג גדול מהמצוה כמו האב שיש לו תענוג גדול כשבנו מתחיל להלך אף שאינו הולך כראוי עם כל זה משתעשע מאד ממנו כך הקדוש ברוך הוא משתעשע מאד מכל אחד מישראל כשעושה מצוה והנה ההולך במדבר במקום שאין דרך אינו יכול לעשות דרך כבושה על ידי פעמי רגליו כי אם כשילך הרבה (תהלים קי"ט) : "כל מצותיך צדק" צדק לפניו יהלך כשהמצוה הולכת לפני הקדוש ברוך הוא אזי וישם לדרך פעמיו הקדוש ברוך הוא עושה מפעמי רגליו, דרך שהוא נאמר על דרך שהוא כבושה לרבים כי מחמת גדל התענוגים והשעשועים שיש להקדוש ברוך הוא מהמצוה עושה מפעמי רגליו, דרך כבושה וזהו "וישם לדרך פעמיו" [עין ענין זה לקמן סימן רע"ז באריכות]
צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו

כִּי יִקְרָא דְּשַׁבַּתָּא הוּא

כִּי בְּחֹל שֶׁיֵּשׁ שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים

כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה מִצְוָה, אֲזַי יוֹנֶקֶת הַקְּלִפָּה מֵהָרַגְלִין שֶׁל הַמִּצְוָה

כִּי כָּל מִצְוָה הִיא קוֹמָה שְׁלֵמָה

וַאֲזַי אֵין לְהַמִּצְוָה הַהִיא בְּחִינַת רַגְלִין

לַעֲלוֹת בָּהֶם וְלֵילֵך לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא .

["רַגְלֶיהָ יוֹרְדוֹת מָוֶת"]

וּכְשֶׁבָּא שַׁבָּת, וְנִתְבַּטֵּל שְׁלִיטַת הַחִיצוֹנִים

אֲזַי עוֹלִים הָרַגְלִין מֵהַמִּצְוָה

שֶׁהָיוּ בְּתוֹך הַחִיצוֹנִים בַּחֹל שֶׁיָּנְקוּ מֵהֶם

וַאֲזַי עוֹלָה הַמִּצְוָה וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וְזֶהוּ: "אִם תָּשִׁיב מִשַּׁבָּת רַגְלֶך"

שֶׁעַל יְדֵי שַׁבָּת תָּשִׁיב וְתַחֲזר הָרַגְלִין לְהוֹצִיאָם מִבֵּין הַחִיצוֹנִים

וַאֲזַי עוֹלָה הַמִּצְוָה וְהוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ בָּהּ

אַף אִם נַעֲשֵׂית עַל יְדֵי קָטָן שֶׁבִּקְטַנִּים, וּבְלִי כַּוָּנָה וּשְׁלֵמוּת הָרָאוּי לְהַמִּצְוָה

עִם כָּל זֶה יֵשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא תַּעֲנוּג גָּדוֹל מֵהַמִּצְוָה

כְּמוֹ הָאָב שֶׁיֵּשׁ לוֹ תַּעֲנוּג גָּדוֹל כְּשֶׁבְּנוֹ מַתְחִיל לַהֲלך

אַף שֶׁאֵינוֹ הוֹלֵך כָּרָאוּי

עִם כָּל זֶה מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאד מִמֶּנּוּ

כָּך הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מִשְׁתַּעֲשֵׁעַ מְאד

מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כְּשֶׁעוֹשֶׂה מִצְוָה

וְהִנֵּה הַהוֹלֵך בַּמִּדְבָּר בְּמָקוֹם שֶׁאֵין דֶּרֶך

אֵינוֹ יָכוֹל לַעֲשׂוֹת דֶּרֶך כְּבוּשָׁה עַל יְדֵי פַּעֲמֵי רַגְלָיו

כִּי אִם כְּשֶׁיֵּלֵך הַרְבֵּה

"כָּל מִצְוֹתֶיך צֶדֶק"

צֶדֶק לְפָנָיו יְהַלֵּך

כְּשֶׁהַמִּצְוָה הוֹלֶכֶת לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא

אֲזַי וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו

הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו, דֶּרֶך

שֶׁהוּא נֶאֱמַר עַל דֶּרֶך שֶׁהוּא כְּבוּשָׁה לְרַבִּים

כִּי מֵחֲמַת גּדֶל הַתַּעֲנוּגִים וְהַשַּׁעֲשׁוּעִים

שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא מֵהַמִּצְוָה

עוֹשֶׂה מִפַּעֲמֵי רַגְלָיו, דֶּרֶך כְּבוּשָׁה

וְזֶהוּ "וְיָשֵׂם לְדֶרֶך פְּעָמָיו"

[עַיֵּן עִנְיָן זֶה לְקַמָּן סִימָן רע"ז בַּאֲרִיכוּת]
שיחות הר"ן - אות קז
שיחות הר"ן - אות קז "אסתר בינונית היתה לא ארכה ולא קצרה" הענין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "בשביל צניעות שהיתה ברחל זכתה ויצאה ממנה שאול. ובשביל צניעות שהיתה בשאול זכה ויצאה ממנו אסתר המלכה" וברחל כתיב "רחל בתך הקטנה" ובשאול נאמר "משכמו ומעלה גבוה מכל העם" ואסתר ממצע בין שאול ורחל בינונית היתה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כָּל הַנְּגִידִים הַגְּדוֹלִים, כִּמְעַט כֻּלָּם, הֵם מְשֻׁגָּעִים מַמָּשׁ
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סד - כל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש מה שאנו רואים, שכל הנגידים הגדולים, כמעט כלם, הם משגעים ממש כמו שאנו רואין בחוש שכל מי שהוא עשיר, יש לו שגעון גדול דע, כי הממון עושה אותו משגע כי הממון הוא מנפילת העשירות של הנביאים כי 'כל הנביאים היו עשירים' והנבואה כשבאה על הנביא, היה כמו משתגע כמו שפרש רש"י: "ויתנבא" 'ואשתטי' . ואצל הנגידים הנ"ל נעשה על ידי הממון שגעון גמור ועל כן הם נעשים משגעים על ידי העשירות שלהם
שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו
...נוראות השגתו אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים כמו כן כל אלו הכחות צריכין לענין ממון כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד [כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאד לממון ומבלים ימיהם על זה, ותכף כשמשיגין הממון מפזרין אותו מיד] וכן כח המחלק שיתחלק...
שיחות הר"ן - אות מב
שיחות הר"ן - אות מב עצבות הוא כמו מי שהוא בכעס וברגז כמו שמתרעם ומתלונן עליו יתברך חס ושלום, על שאינו עושה לו רצונו אבל לב נשבר הוא כבן המתחטא לפני אביו כתינוק שקובל ובוכה לפני אביו על שנתרחק ממנו וכו' ועין במקום אחר מזה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ט - תְּהמת יְכַסְיֻמוּ
...יכסימו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תהמת יכסימו, ירדו במצולת וכו' א. כי עקר החיות מקבלין מהתפילה כמו שכתוב: "תפילה לאל חיי" ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו כי כשמתפלל בכל כחו ומכניס כחו באותיות התפילה אזי נתחדש כחו שם בבחינת:חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' כי אמונה היא תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: 'פרישן בצלו' ב. ודע, שיש שנים עשר שבטים כנגד שנים עשר מזלות וכל שבט ושבט יש לו נסחא מיחדת ויש לו שער מיחד לכנס דרך שם תפילתו וכל שבט מעורר בתפילתו כח מזלו שבשנים עשר מזלות והמזל מאיר למטה ומגדל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לְעִנְיַן הִתְחַזְּקוּת בְּהִתְבּוֹדְדוּת וּתְחִנּוֹת וּבַקָּשׁוֹת
...מוהר"ן ח"ב - תורה צח - לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות עוד אמר לענין התחזקות בהתבודדות ותחנות ובקשות כי הדבור יש לו כח גדול לעורר את האדם אף על פי שנדמה להאדם שאין לו לב אף על פי כן כשידבר הרבה דברי התעוררות ותחנות ובקשות וכיוצא זהו בעצמו שמדבר הוא בחינת התגלות התעוררות לבו ונפשו להשם יתברך בבחינת "נפשי יצאה בדברו" שהדבור בעצמו הוא התגלות הנפש והלב ולפעמים על ידי שידבר הרבה אף על פי שיהיה בלא לב כלל אף על פי כן יבוא אחר כך על ידי זה להתעוררות גדול בלב ונפש והכלל כי הדבור בעצמו יש לו כח גדו...
סיפורי מעשיות - מעשה ה - מעשה מבן מלך שהיה מאבנים טובות / מעשה בן מלך שעשוי מאבנים טובות
...- מעשה ה - מבן מלך שהיה מאבנים טובות / בן מלך שעשוי מאבנים טובות מעשה במלך אחד שלא היו לו בנים והלך ועסק בדאקטורים [רופאים], כדי שלא תהיה מלכותו נהפכת לזרים ולא הועילו לו וגזר על היהודים שיתפללו בעבורו שיהיו לו בנים והיו היהודים מבקשים ומחפשים צדיק, כדי שיתפלל ויפעל שיהיו לו בנים ובקשו ומצאו צדיק גנוז ואמרו לו שיתפלל שיהיו להמלך בנים וענה שאינו יודע כלל והודיעו להמלך ושלח המלך פקדתו אחריו והביאו אותו להמלך והתחיל המלך לדבר עמו בטוב. הלא אתה יודע, שהיהודים הם בידי לעשות בהם כרצוני על כן אני מבקש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...נו - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו כנ"ל ובאתכסיא...
ספר המידות - טבע
ספר המידות - טבע חלק שני א. בריאות הגוף וחייו וטבעו של אדם, הכל הולך לפי טבע וחיי ובריאות אביו ואמו. ב. מי ששערותיו מרבין שלא על פי הטבע, זה עלול לנזקים הרבה ולפגעים רעים מהסטרא אחרא, סגלתו שיקרא הפרשה שקורין ביום כפור.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיט - הַנִּכְנָס לְבַקֵּר אֶת הַחוֹלֶה בְּשַׁבָּת
...לבקר את החולה בשבת הנכנס לבקר את החולה בשבת אומר: יכולה היא שתרחם כי כשאדם צריך לרחמים השם יתברך שולח לו רחמנות, שהוא ירחם על אחר ועל ידי זה מרחמין עליו 'כל המרחם על הבריות מרחמין עליו' וכמו שכתוב:ונתן לך רחמים ורחמיך בדעת, מי שיש לו דעה יש לו רחמנות כי כעס שהיא הפך הרחמנות, הוא מחמת כסילות כמו שכתוב: "כעס בחיק כסילים ינוח" ועל כן אמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל מי שאין בו דעה אסור לרחם עליו' כי אם אין בו דעה אין בו רחמנות כי כעס בחיק כסילים ינוח על כן אסור לרחם עליו כי 'כל המרחם מרחמין עליו' כנ"ל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 02_09_2026 השעה 17:47:56 - wesi2