ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קמ
כשאמר לי ענין הנדפס ב"לקוטי תנינא" סימן פ"ו על פסוק (שמות ו ט) : "מקצר רוח ומעבודה קשה" שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבודות קשות וכו' עין שם עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בענין זה כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת ענה ואמר בלשון גערה קצת כאומר. ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה כי מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא קטנות שהיה בהם בעצמן שלא האמינו בהם בעצמן ורש"י זכרונו לברכה, פרש שם כפשוטו קטנות אמונה אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה בהם נראה מבאר דברי רבנו זכרונו לברכה שעקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן ויש לפרש לפי זה שלא האמינו בהקדוש ברוך הוא שהוא טוב לכל והם חשובים וגדולים בעיניו יתברך ומחמת זה היה בהם קטנות וזה היה עקר קטנות האמונה שלהם מה שלא האמינו בהם בעצמן ויש לכון גם פרוש רש"י לזה והכלל המובן מדבריו שהאדם צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שגם הוא חביב בעיני השם יתברך כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך וכבר מבאר ענין זה כמה פעמים שאין זה ענווה להיות במחין דקטנות חס ושלום וצריכין לבקש הרבה מהשם יתברך לזכות לדרכי ענווה באמת וכו' [עין ב"לקוטי תנינא" סימן כ"ב ובסימן ע"ב] ועוד בכמה מקומות גם אחר כך בסמוך אחר שאמר ענין הנ"ל, הגיע ראש השנה ואמר אז התורה חדי רבי שמעון סימן ס"א בחלק ראשון ושם הזכיר ענין חסרון אמונה בעצמו עין שם באות ה' מה שכתוב שם ויש שיש עליהם מחלוקת מחמת שאין להם אמונה בעצמן וכו'
כְּשֶׁאָמַר לִי עִנְיָן הַנִּדְפָּס בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן פ"ו עַל פָּסוּק: "מִקּצֶר רוּחַ וּמֵעֲבוֹדָה קָשָׁה"

שֶׁעַל יְדֵי קַטְנוּת אֱמוּנָה צְרִיכִין לַעֲבוֹדוֹת קָשׁוֹת וְכוּ' עַיֵּן שָׁם

עָמַדְתִּי לְפָנָיו כְּמִשְׁתּוֹמֵם וּמַחְשְׁבוֹתַי הָיוּ תְּמֵהִים בְּעִנְיָן זֶה

כִּי נִדְמֶה לִי שֶׁיֵּשׁ לִי אֱמוּנָה קְצָת

עָנָה וְאָמַר בִּלְשׁוֹן גְּעָרָה קְצָת כְּאוֹמֵר.

וְאִם יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה, אֵין לְךָ אֱמוּנָה בְּעַצְמְךָ

וְהִזְכִּיר מִיָּד מַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה

כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת, מִי גָּרַם לַצַּדִּיקִים שִׁיִּתְבַּזְבֵּז שֻׁלְחָנָם לֶעָתִיד לָבוֹא

קַטְנוּת שֶׁהָיָה בָּהֶם בְּעַצְמָן

שֶׁלּא הֶאֱמִינוּ בָּהֶם בְּעַצְמָן

וְרַשִׁ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, פֵּרֵשׁ שָׁם כִּפְשׁוּטוֹ קַטְנוּת אֱמוּנָה

אֲבָל מִדִּקְדּוּק לְשׁוֹן הַגְּמָרָא שֶׁאָמְרוּ שָׁם קַטְנוּת שֶׁהָיָה בָּהֶם

נִרְאֶה מְבאָר דִּבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

שֶׁעִקַּר קַטְנוּת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶן הָיָה בָּהֶן בְּעַצְמָן

וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ לְפִי זֶה

שֶׁלּא הֶאֱמִינוּ בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁהוּא טוֹב לַכּל

וְהֵם חֲשׁוּבִים וּגְדוֹלִים בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ

וּמֵחֲמַת זֶה הָיָה בָּהֶם קַטְנוּת

וְזֶה הָיָה עִקַּר קַטְנוּת הָאֱמוּנָה שֶׁלָּהֶם

מַה שֶּׁלּא הֶאֱמִינוּ בָּהֶם בְּעַצְמָן

וְיֵשׁ לְכַוֵּן גַּם פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י לָזֶה

וְהַכְּלָל הַמּוּבָן מִדְּבָרָיו

שֶׁהָאָדָם צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ

שֶׁגַּם הוּא חָבִיב בְּעֵינֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

כִּי לְפִי גְּדֻלַּת טוֹבָתוֹ שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ גַּם הוּא גָּדוֹל וְחָשׁוּב בְּעֵינָיו יִתְבָּרַךְ

וּכְבָר מְבאָר עִנְיָן זֶה כַּמָּה פְּעָמִים

שֶׁאֵין זֶה עֲנָוָוה לִהְיוֹת בְּמחִין דְּקַטְנוּת חַס וְשָׁלוֹם

וּצְרִיכִין לְבַקֵּשׁ הַרְבֵּה מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לִזְכּוֹת לְדַרְכֵי עֲנָוָוה בֶּאֱמֶת וְכוּ'

[עַיֵּן בְּ"לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא" סִימָן כ"ב וּבְסִימָן ע"ב] וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת

גַּם אַחַר כָּךְ בְּסָמוּךְ אַחַר שֶׁאָמַר עִנְיָן הַנַּ"ל, הִגִּיעַ ראשׁ הַשָּׁנָה

וְאָמַר אָז הַתּוֹרָה חָדִי רַבִּי שִׁמְעוֹן סִימָן ס"א בְּחֵלֶק רִאשׁוֹן

וְשָׁם הִזְכִּיר עִנְיַן חֶסְרוֹן אֱמוּנָה בְּעַצְמוֹ

עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ה' מַה שֶּׁכָּתוּב שָׁם

וְיֵשׁ שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם מַחֲלוֹקֶת מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם אֱמוּנָה בְּעַצְמָן וְכוּ'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת
...אל רות ויאמר בעז אל רות, הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכו' עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת, והלכת אל הכלים ושתית, מאשר ישאבון הנערים א. דע כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד וגדל יקר יפי השדה וגדוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם ויש כמה וכמה נשמות ערמות, שהם נעים ונדים מחוץ לשדה וממתינים ומצפים על תקון, שיוכלו לשוב ולכנס אל מקומם וגם אפילו נשמה גדולה, שבה תלויים כמה...
שיחות הר"ן - אות רכג - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...באמונה בענין שהיו מספרים לפני רבנו זכרונו לברכה והיו משבחים מאד את פרוש רש"י ושאין צריכין ללמד פרוש אחר על המקרא על פי פשוט כי שאר הפשטנים רבם הולכים על פי דרכי החקירות וכו' [כונת הדבר כי יש כמה פשטנים שהם כנגד דברי רבותינו זכרונם לברכה והם הולכים על פי דרכי החקירה קצת בכמה מקומות ואלו הפשטנים אין צריכין ללמד אותם כי אם רק פרוש רש"י זכרונו לברכה] ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה: זה אינך יודע שרש"י זכרונו לברכה, הוא כמו אחיה של התורה הקדושה כי כל תינוקות של בית רבן וכל ישראל כלם לומדים את התורה שבכתב...
תפילה לתועלת עצמו היא עצת היצר הרע.
...היא עצת היצר הרע. מובא כאן: breslev.eip.co.il/?key=44 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה טו - מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז ואתא תנינא ובלעה תנינא זה בחינת נחש שמסית את האדם שיתפלל לתועלת עצמו כמו: הב לנא חיי ומזונא, או שאר תועלת ואתי פושקנצא ובלעה פרש רבנו שמואל, עורב ואמרו חכמינו, זכרונם לברכה 'מי שמשחיר פניו כעורב ומי שנעשה אכזרי על בניו כעורב' הינו שמתפלל בלי שום כונת תועלת עצמו ואינו חושב לכלום את עצמו ונתבטל כל עצמותו וגשמיותו ונתבטל כאלו אינו בעולם כמו שכתוב: "כי עליך הרגנו כל היום" וזה בחינת: "שחורות...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...היה קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי שזה בעצמו נחשב לו לכפרת עון עד שאם...
חיי מוהר"ן - קכט - נסיעתו לארץ ישראל
...בתחלה קדם שנסע לארץ ישראל נסע לקאמיניץ כמבאר כבר בספר הנדפס. ובנסיעתו לקאמיניץ אמר לרבי שמעון יש לפני נסיעה ואיני יודע להיכן ושחק רבי שמעון איך נוסעים אם אין יודעים להיכן נוסעים והשיב לו באמת איני יודע. והלך רבי שמעון והכין עגלה וסוסים וכל צרכי הנסיעה ונסע עמו. ובנסיעתו עמו בקש מרבנו זכרונו לברכה. שיסע דרך כפר וואלחיוויץ. וקבל שם עוד איש אחד ונסע איש אחד משם גם כן עמהם, עד שבאו למעזבוז. ועדין לא ידעו להיכן נוסעים. ובבואו למעזבוז לבית אביו ואמו הצדיקים זכרונו לברכה שמחו על ביאתו מאד ענתה אמו זכרונה...
חיי מוהר"ן - רכט - נסיעתו וישיבתו באומן
...מוהר"ן - רכט - נסיעתו וישיבתו באומן אות רכט פעם אחת שאלתי אותו מה יהיה מהדבורים שנדברו וכו' הינו מה שבתחלה שמענו מפיו הקדוש כמה דבורים שהיה נראה שיאריך ימים ויגמר כחפצו וכו'. ענה ואמר, השמעתם מה שהוא שואל גם אצלי בעצמי קשה ענין זה ואף על פי כן אמר: אני לא גמרתי ?! [בלשון תמה] כבר גמרתי ואגמר ! כמובא. גם כשנסע לאומין ואני נסעתי עמו דבר עמי מענין שהשם יתברך גומר תמיד כמובא לעיל [באות ד]. ולבאר כל אלו הענינים צריכין לספר הרבה אשר לא יספיקו כמה יריעות. והכלל בתחלה עלה במחשבה כשנתקרבנו אליו שיגמר התקון...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
...- תורה לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו ועקר הממשלה להאיר ולהתעורר...
שבחי הר"ן - אות י
...שזכה היה רק רבוי התפילות והתחנות והבקשות והרצויים והפיוסים שהיה רגיל מאד להתפלל ולהתחנן לפניו יתברך והיה מרצה ומפיס אותו יתברך בכמה מיני תחנות ובקשות שיזכהו ברחמיו לקרבו לעבודתו יתברך ועקר מה שהועיל לו היו התפילות שהתפלל בלשון אשכנז שהיה רגיל מאד ליחד לו איזה מקום שמצא שאין שם בני אדם והיה מפרש שיחתו לפני השם יתברך בלשון שמדברים בו דהינו בלשון אשכנז והיה מרצה ומפיס אותו יתברך ומבקש ומתחנן לפניו יתברך בכמה וכמה מיני טענות ואמתלאות שראוי לו יתברך שיקרבו לעבודתו והיה רגיל בזה מאד מאד והיה מבלה ימי
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רפ - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר לענין מה שהצדיקים הם נעים ונדים בדרך אמר שיש נשמות נדחות שאינם יכולים להתעלות כי אם על ידי מה שהצדיק נע ונד ויש צדיק שאינו רוצה להיות נע ונד אבל אף על פי כן הוא נע ונד בביתו הינו, מה שהוא הולך הנה והנה בביתו זהו גם כן בחינת נע ונד
שיחות הר"ן - אות קפה - גדולות נוראות השגתו
...הר"ן - אות קפה - גדולות נוראות השגתו ואמר רבנו זכרונו לברכה, שהוא יודע כל שרשי נשמות ישראל ומתחלה אמר שיודע אותם מתורה שבכתב ועדין אינו יודע אותם מתורה שבעל פה אחר איזה זמן אמר שכבר זכה לידע את שרשי הנשמות ישראל גם מתורה שבעל פה והיה יודע לתת תקונים לכל אחד ואחד כפי שרש נשמתו וכל הדברים שצוה לא היה עניני סודות לכון כונות ויחודים רק כל ההנהגות שצוה למקרביו היו עניני עבדות לאחד צוה בתחלה להתענות איזה הפסקות והזהיר על מקרביו שלא יתענו מעצמן כלל רק בימים שצוה עליהם ולפעמים צוה לאחד להתענות משבת לשבת...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 12_05_2026 השעה 03:42:06 - wesi2