ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת
דע כי יש יראות נפולות וכל היסורים והדינים שיש לאדם כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורים ממנו (שבת ע"ז:) : חמש אימות אימת חלש על הגבור שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו "ויראת" (קדושים יט) והיראה צריכה להיות עם דעת כי בלא דעת נאמר (איוב ד) : "הלא יראתך כסלתך" והדעת צריך להיות בלב כי גם עכו"ם יש לו דעת, אך הוא בלא לב (דברים ד) "וידעת היום והשבות אל לבבך" כמו שכתוב (שם כ"ט) : "ולא נתן לכם לב לדעת" דיקא וכשמחבר הדעת שבלב עם היראה ששרשה ומקומה בלב אזי נאמר (משלי ב) : "אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא". והנה כתיב (שם כ"ט) : "מלך במשפט יעמיד ארץ" הינו על ידי משפט מעמיד ומעלה היראה, שהיא בחינת ארץ כמו שכתוב (תהלים ע"ו) : "ארץ יראה" ומשפט, הוא מה שהאדם שופט ודן עצמו על כל דבר ודבר שעושה טרם שידינו אותו למעלה ועל ידי מה שהוא בעצמו שופט את עצמו נצול מדין שלמעלה כי 'כשיש דין למטה אין דין למעלה' (מדרש רבה שופטים פרשה ה') וכיון שאין עליו דין אין צריכה היראה לפל ולהתלבש למטה, ואין צריך לירא משום דבר ואין לו רק יראה העליונה, יראת הרוממות. [עין כל זה לעיל בהתורה, מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז, בסימן ט"ו, שם מבאר כל זה באריכות]
דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת

וְכָל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם

כֻּלָּם הֵם מֵהַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת

שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹך זֶה הַדָּבָר שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ

חָמֵשׁ אֵימוֹת אֵימַת חַלָּשׁ עַל הַגִּבּוֹר

שֶׁאַף שֶׁהוּא נֶגֶד הַטֶּבַע, שֶׁהַגִּבּוֹר יִפְחַד מֵהַחַלָּשׁ

אַך שֶׁהוּא מֵחֲמַת הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנָּפְלָה וְנִתְלַבְּשָׁה בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים

וְעַל כֵּן הֵם בְּמִסְפָּר חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת

שֶׁהֵם חָמֵשׁ אוֹתִיוֹת מַנְצְפַ"ך כְּפוּלִים

וְצָרִיך לְהַעֲלוֹת הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, לְשָׁרְשָׁם לִמְקוֹמָם

וּמְקוֹם הַיִּרְאָה הִיא בַּלֵּב

כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: דָּבָר הַמָּסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם נֶאֱמַר בּוֹ "וְיָרֵאתָ"

וְהַיִּרְאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עִם דַּעַת

כִּי בְּלא דַּעַת נֶאֱמַר: "הֲלא יִרְאָתְך כִּסְלָתֶך"

וְהַדַּעַת צָרִיך לִהְיוֹת בַּלֵּב

כִּי גַּם עַכּוּ"ם יֵשׁ לוֹ דַּעַת, אַך הוּא בְּלא לֵב

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶך"

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלא נָתַן לָכֶם לֵב לָדַעַת" דַּיְקָא

וּכְשֶׁמְּחַבֵּר הַדַּעַת שֶׁבַּלֵּב עִם הַיִּרְאָה שֶׁשָּׁרְשָׁהּ וּמְקוֹמָהּ בַּלֵּב

אֲזַי נֶאֱמַר: "אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלהִים תִּמְצָא".

וְהִנֵּה כְּתִיב: "מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ"

הַיְנוּ עַל יְדֵי מִשְׁפָּט מַעֲמִיד וּמַעֲלֶה הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶרֶץ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ יָרְאָה"

וּמִשְׁפָּט, הוּא מַה שֶּׁהָאָדָם שׁוֹפֵט וְדָן עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה

טֶרֶם שֶׁיָּדִינוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה

וְעַל יְדֵי מַה שֶּׁהוּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ נִצּוֹל מִדִּין שֶׁלְּמַעְלָה

כִּי 'כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה'

וְכֵיוָן שֶׁאֵין עָלָיו דִּין

אֵין צְרִיכָה הַיִּרְאָה לִפּל וּלְהִתְלַבֵּשׁ לְמַטָּה, וְאֵין צָרִיך לִירַא מִשּׁוּם דָּבָר

וְאֵין לוֹ רַק יִרְאָה הָעֶלְיוֹנָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.

[עַיֵּן כָּל זֶה לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה, מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, בְּסִימָן ט"ו, שָׁם מְבאָר כָּל זֶה בַּאֲרִיכוּת]
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אַחַר פּוּרִים קוֹרִין פָּרָשַׁת פָּרָה
...מוהר"ן ח"ב - תורה עד - אחר פורים קורין פרשת פרה אחר פורים קורין פרשת פרה, שהיא הכנה לפסח כי פרשת פרה קורין, כדי שיהיו נזהרין לטהר מטמאת מת כדי שיהיו טהורין לעשות הפסח פור, כי פורים על שם הפר, ואחר כך נעשה פר"ה כי גם פורים הוא בודאי הלוך ודרך לפסח "שפתותיו שושנים נטפות מור עבר" שפתותיו זה בחינת פסח פה סח שושנה היא אסתר, [שושנה גימטריא אסתר] נטפות מור עבר זה בחינת מרדכי מר דרור, לשון חרות, בחינת חרות של פסח ועל כן צרוף של פורים מרמז בפסח, בפסוק: "שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב, כי...
שיחות הר"ן - אות ד
...בעתים הללו קשה מאד מאד שיהיה מעות לאיש כשר כי צריך שיהיה לו ירידה גדולה מאד, חס ושלום, עד שישיג מעות ואפילו אחר הירידה חס ושלום, מעבודתו יתברך עדין לאו כל אחד משיג מעות כי גם הרשעים וקלי עולם לאו כל אחד משיג מעות אבל איש כשר באמת רחוק מאד שיהיה לו עשירות כי דע, שמיום שחרב בית המקדש נפל העשירות בעמקי הקליפות בבחינת: "ותרד פלאים", פלאים אותיות אלפים הינו שהאלפים של עשירות ירד פלאים, דהינו ירידה גדולה ונפלאה על כן בהכרח שיהיה לו חס ושלום, ירידה גדולה מאד קדם שבא לעשירות דהינו אלפים מזמנים ועדין הוא...
חיי מוהר"ן - רכה - נסיעתו וישיבתו באומן
...אות רכה כבר הבטיח רבנו זכרונו לברכה בחייו ויחד שני עדים כשרים על זה שכשיסתלק כשיבואו על קברו ויתנו פרוטה לצדקה [אמר המעתיק: שמעתי מהרב רבי נפתלי זכרונו לברכה שהוא היה אחד משני העדים שיחד רבנו זכרונו לברכה על ענין זה הינו הרב מורנו רבי אהרון זכרונו לברכה והרב רבי נפתלי כנ"ל. ] ואמר אז רבנו זכרונו לברכה בזו הלשון כשיבואו על קברי ויתנו פרוטה לצדקה בעבורי [רצונו לומר בעבור הזכרת נשמתו הקדושה כנהוג] ויאמרו אלו העשרה קפיטל תהלים הנרשמים אצלנו בשביל תקון למקרה לילה רחמנא לצלן אז יניח רבנו עצמו לארך ולרחב...
שיחות הר"ן - אות מח
...הרבה מענין גודל היראה והקדשה שהיה לו בילדותו שהיה זריז וקדוש מאד ואמר שהיה מתחיל כמה פעמים ביום אחד הינו שהיה מתחיל להיות איש כשר, שמעתה יעבד את השם יתברך ואחר כך באותו היום עצמו נפל מזה ונפל לתאוות אכילה וכיוצא וחזר והתחיל באותו היום פעם אחר שמאותו השעה יהיה איש כשר וכו' ונפל וחזר והתחיל מחדש וכן היה כמה פעמים ביום אחד וכבר שמענו ממנו כמה פעמים שהיה לו כמה התחלות שבכל פעם התחיל מחדש לעבד את ה' וזהו כלל גדול מאד בעבודת ה' לבל יניח עצמו לפל חס ושלום מחמת שנפל מאיזה עבודה או מתפילה בכונה או שנפל למקום...
שבחי הר"ן - אות יז
שבחי הר"ן - אות יז גם אמר שהזווג של הצדיק האמת, קשה עליו ענין זה ולא די שאין לו שום תאוה כלל, כי אם אדרבא יש לו יסורים מזה ממש כמו יסורי התינוק בשעת מילה כי ממש יסורים אלו יש להצדיק בשעת זווג ויותר מזה כי התינוק אין לו דעת, על כן אין היסורים שלו גדולים כל כך אבל הצדיק שיש לו דעת יסוריו גדולים מהתינוק וזה היה אצלו דבר פשוט ואמר שכל אדם יכול לזכות לבוא למדרגה זו וכפי הנראה מדבריו היה שקדשתו של עצמו גבה עוד יותר ויותר
לא ימוש ספר התורה הזה מפיך
...ספר התורה הזה מפיך breslev.eip.co.il/?key=384 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קי - לא ימוש ספר התורה הזה מפיך לא ימוש ספר התורה הזה מפיך כי התורה היא רוחניות ואשר זך וישר פעלו ושכלו רוחני יכול לתפס כל התורה כלה ולא ישכח דבר כי דבר רוחני אינו תופס מקום ויכולה התורה להתפשט ולשכן בשכלו אך מי שהוא מגשם דברי התורה ועושה ממנה ממשות אזי יש לה שעור וקצבה כמה הוא יכול לתפס בשכלו ולא יותר ואם ירצה להשיג יותר, אזי ידחה מה שכבר נכנס בשכלו כדרך כל דבר גשמי אם הוא כבר מלא, אם ימלאנו יותר, ידחה מה שהיה בו כבר וזהו:...
שיחות הר"ן - אות רסט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן לענין הבלבולים שמבלבלים את האדם בעבודתו שלפעמים נדמה שכך הוא צריך לעשות ולהתנהג ואחר כך נדמה לו שלא כן היה צריך להתנהג רק בדרך אחר וכו' ולפעמים יש להאדם בלבולים גדולים מזה ענה ואמר: מה צריכין להתבלבל איך שעושין עושין ובלבד שלא לעשות רע חס ושלום
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כְּשֶׁנּוֹפֵל אָדָם מִמַּדְרֵגָתוֹ יֵדַע שֶׁמִּן הַשָּׁמַיִם הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסא - כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כשנופל אדם ממדרגתו ידע שמן השמים הוא כי התרחקות תחלת התקרבות על כן נפל שיתעורר יותר להתקרב להשם יתברך ועצתו שיתחיל מחדש לכנס בעבודת ה' כאלו לא התחיל עדין כלל מעולם וזה כלל גדול בעבודת ה' שצריכין ממש בכל יום להתחיל מחדש. [ועין ענין זה עוד בכמה מקומות בספרי רבנו, זכרונו לברכה כמה צריך האדם להתחזק בעבודת ה' ולבלי לפל משום דבר שבעולם רק להתחיל בכל פעם מחדש עין היטב בענין זה, ויערב לך לעד].
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כִּי אֲנִי יְיָ רפְאֶך
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מב - כי אני יי רפאך "כי אני יי רפאך" ראשי תבות: אמן כן יהי רצון [ועין במקום אחר באור ענין זה]
דע שיש חן / שאלת חלום - שיחות הר"ן
...co.il/?key=2418 - שיחות הר"ו - אות רסב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן דע שיש חן שמי שיכול להשתמש בזה החן הוא יכול לעשות שאלת חלום ולידע עתידות על ידי החלומות החן הזה הוא בחינת החן שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך דהיינו קישור החוכמה למלכות, דהיינו להסתכל בשכל שיש בכל דבר, שזהו בחינת חן עיי"ש. ועניין החלומות ובירור החלומות, שורשו בבירור כוח המדמה של האדם. כי כוח המדמה שורה על המלכות. וכאשר האדם מסתכל בשכל שבכל דבר, על ידי זה הוא מתקן את המדמה שהוא הדמיון...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1396 שניות - עכשיו 15_02_2026 השעה 02:24:43 - wesi2