ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קנד - דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת
דע כי יש יראות נפולות וכל היסורים והדינים שיש לאדם כלם הם מהיראות הנפולות שנפלו לתוך זה הדבר שהוא מתפחד ויש לו יסורים ממנו (שבת ע"ז:) : חמש אימות אימת חלש על הגבור שאף שהוא נגד הטבע, שהגבור יפחד מהחלש אך שהוא מחמת היראה העליונה שנפלה ונתלבשה באלו הדברים ועל כן הם במספר חמש כנגד חמש גבורות שהם חמש אותיות מנצפ"ך כפולים וצריך להעלות היראות הנפולות, לשרשם למקומם ומקום היראה היא בלב כמו שפרש רש"י: דבר המסור ללבו של אדם נאמר בו "ויראת" (קדושים יט) והיראה צריכה להיות עם דעת כי בלא דעת נאמר (איוב ד) : "הלא יראתך כסלתך" והדעת צריך להיות בלב כי גם עכו"ם יש לו דעת, אך הוא בלא לב (דברים ד) "וידעת היום והשבות אל לבבך" כמו שכתוב (שם כ"ט) : "ולא נתן לכם לב לדעת" דיקא וכשמחבר הדעת שבלב עם היראה ששרשה ומקומה בלב אזי נאמר (משלי ב) : "אז תבין יראת ה' ודעת אלהים תמצא". והנה כתיב (שם כ"ט) : "מלך במשפט יעמיד ארץ" הינו על ידי משפט מעמיד ומעלה היראה, שהיא בחינת ארץ כמו שכתוב (תהלים ע"ו) : "ארץ יראה" ומשפט, הוא מה שהאדם שופט ודן עצמו על כל דבר ודבר שעושה טרם שידינו אותו למעלה ועל ידי מה שהוא בעצמו שופט את עצמו נצול מדין שלמעלה כי 'כשיש דין למטה אין דין למעלה' (מדרש רבה שופטים פרשה ה') וכיון שאין עליו דין אין צריכה היראה לפל ולהתלבש למטה, ואין צריך לירא משום דבר ואין לו רק יראה העליונה, יראת הרוממות. [עין כל זה לעיל בהתורה, מי שרוצה לטעם טעם אור הגנוז, בסימן ט"ו, שם מבאר כל זה באריכות]
דַּע כִּי יֵשׁ יִרְאוֹת נְפוּלוֹת

וְכָל הַיִּסּוּרִים וְהַדִּינִים שֶׁיֵּשׁ לָאָדָם

כֻּלָּם הֵם מֵהַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת

שֶׁנָּפְלוּ לְתוֹך זֶה הַדָּבָר שֶׁהוּא מִתְפַּחֵד וְיֵשׁ לוֹ יִסּוּרִים מִמֶּנּוּ

חָמֵשׁ אֵימוֹת אֵימַת חַלָּשׁ עַל הַגִּבּוֹר

שֶׁאַף שֶׁהוּא נֶגֶד הַטֶּבַע, שֶׁהַגִּבּוֹר יִפְחַד מֵהַחַלָּשׁ

אַך שֶׁהוּא מֵחֲמַת הַיִּרְאָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנָּפְלָה וְנִתְלַבְּשָׁה בְּאֵלּוּ הַדְּבָרִים

וְעַל כֵּן הֵם בְּמִסְפָּר חָמֵשׁ כְּנֶגֶד חָמֵשׁ גְּבוּרוֹת

שֶׁהֵם חָמֵשׁ אוֹתִיוֹת מַנְצְפַ"ך כְּפוּלִים

וְצָרִיך לְהַעֲלוֹת הַיִּרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת, לְשָׁרְשָׁם לִמְקוֹמָם

וּמְקוֹם הַיִּרְאָה הִיא בַּלֵּב

כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: דָּבָר הַמָּסוּר לְלִבּוֹ שֶׁל אָדָם נֶאֱמַר בּוֹ "וְיָרֵאתָ"

וְהַיִּרְאָה צְרִיכָה לִהְיוֹת עִם דַּעַת

כִּי בְּלא דַּעַת נֶאֱמַר: "הֲלא יִרְאָתְך כִּסְלָתֶך"

וְהַדַּעַת צָרִיך לִהְיוֹת בַּלֵּב

כִּי גַּם עַכּוּ"ם יֵשׁ לוֹ דַּעַת, אַך הוּא בְּלא לֵב

"וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבוֹתָ אֶל לְבָבֶך"

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלא נָתַן לָכֶם לֵב לָדַעַת" דַּיְקָא

וּכְשֶׁמְּחַבֵּר הַדַּעַת שֶׁבַּלֵּב עִם הַיִּרְאָה שֶׁשָּׁרְשָׁהּ וּמְקוֹמָהּ בַּלֵּב

אֲזַי נֶאֱמַר: "אָז תָּבִין יִרְאַת ה' וְדַעַת אֱלהִים תִּמְצָא".

וְהִנֵּה כְּתִיב: "מֶלֶך בְּמִשְׁפָּט יַעֲמִיד אֶרֶץ"

הַיְנוּ עַל יְדֵי מִשְׁפָּט מַעֲמִיד וּמַעֲלֶה הַיִּרְאָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת אֶרֶץ

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "אֶרֶץ יָרְאָה"

וּמִשְׁפָּט, הוּא מַה שֶּׁהָאָדָם שׁוֹפֵט וְדָן עַצְמוֹ עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר שֶׁעוֹשֶׂה

טֶרֶם שֶׁיָּדִינוּ אוֹתוֹ לְמַעְלָה

וְעַל יְדֵי מַה שֶּׁהוּא בְּעַצְמוֹ שׁוֹפֵט אֶת עַצְמוֹ נִצּוֹל מִדִּין שֶׁלְּמַעְלָה

כִּי 'כְּשֶׁיֵּשׁ דִּין לְמַטָּה אֵין דִּין לְמַעְלָה'

וְכֵיוָן שֶׁאֵין עָלָיו דִּין

אֵין צְרִיכָה הַיִּרְאָה לִפּל וּלְהִתְלַבֵּשׁ לְמַטָּה, וְאֵין צָרִיך לִירַא מִשּׁוּם דָּבָר

וְאֵין לוֹ רַק יִרְאָה הָעֶלְיוֹנָה, יִרְאַת הָרוֹמְמוּת.

[עַיֵּן כָּל זֶה לְעֵיל בְּהַתּוֹרָה, מִי שֶׁרוֹצֶה לִטְעם טַעַם אוֹר הַגָּנוּז, בְּסִימָן ט"ו, שָׁם מְבאָר כָּל זֶה בַּאֲרִיכוּת]
שבחי הר"ן - אות כ
שבחי הר"ן - אות כ ובעת שהיה יושב בבית חותנו כשהיה חפץ לדבר עם הבעל שם טוב, זכרונו לברכה דהינו לילך על קברו ולבקש מאתו איזה דבר בקשה היה רגיל לנסע לקהלת סמילא שהיה סמוך לבית חותנו והלך על קבר הצדיק המפרסם מורנו הרב ישעיה מיאנוב, זכרונו לברכה, שהוא מנח שם ועשה את הצדיק הנ"ל לשליח שילך ויודיע להבעל שם טוב זכרונו לברכה, את בקשתו מה שהיה צריך אז
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רסח - שיחות מורנו הרב רבי נחמן "איכה נחרב האולם" וכו' "עד אן יצעק בשבי" וכו' "עד אן" וכו' "בן אמתך" וכו' [תקון חצות] ורמז עלי כמה אני צריך לצעק זאת לפניו יתברך ותפס לדגמא איך הם מעוררים הלב ואמר אותם בנגון חצות בקול נעים עמק מאד גם מהחרוז "דודי ירד לגנו" ספר ושבחו מאד כי הוא מדבר מוכוח של כנסת ישראל עם השם יתברך ומעורר הלב מאד
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ב - יְמֵי חֲנֻכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה
...הודאה א. ימי חנוכה הם ימי הודאה כמו שכתוב: 'וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל' וכו' וימי הודאה זה בחינת שעשוע עולם הבא כי זה עקר שעשוע עולם הבא להודות ולהלל לשמו הגדול יתברך ולהכיר אותו יתברך שעל ידי זה סמוכים וקרובים אליו יתברך כי כל מה שיודעין ומכירין אותו יתברך ביותר סמוכים אליו ביותר כי שאר כל הדברים יתבטלו לעתיד כלם בבחינת: 'כל הקרבנות בטלין, חוץ מקרבן תודה' שלא ישאר לעתיד, רק בחינת תודה והודאה להודות ולהלל ולדעת אותו יתברך כמו שכתוב: "כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים" שזה כל שעשוע...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה פב - הַנֶּעֱלָבִים וְאֵינָם עוֹלְבִים
...ח"א - תורה פב - הנעלבים ואינם עולבים [לשון החברים] איתא בגמרא: הנעלבים ואינם עולבים שומעים חרפתם ואינם משיבים עליהם הכתוב אומר "ואהביו כצאת השמש בגבורתו" הנה נודע כי יש שלש קליפות רוח סערה וענן גדול ואש מתלקחת וקלפת נגה, היא בין השלש קליפות ובין הקדשה ולפעמים נכללת בקדשה, ולפעמים נכללת בקלפה והיא בבחינת נשמת העשוקים [ודי למבין] וזהו בחינת סדרי בראשית שלש שני ערלה, כנגד השלש קליפות הנ"ל ורבעי הוא כנגד נגה והוא בחינות חשמ"ל כי לפעמים נכללת במ"ל אורות וזהו סוד מילה כי יש שלש עורות, הם שלש קליפות ועור...
חיי מוהר"ן - קסד - נסיעתו לנאווריטש, לזאסלאב, לדובנא ולבראד
...לדובנא ולבראד אות קסד בסוכות תקס"ח בעת שהתחיל אצלו חלי ההוסט קדם שנסע ללמברג אז נשמע מפיו הקדוש בלילה הראשונה של סוכות ששאל תבת הוסט מה היא בלשון נכרים ובתחלה לא הבינו כונתו ואחר כך דבר מזה שבלשונם אשפיזא [אורח] נקרא הוסט. ושוב לא דבר בענין זה והזכיר אז מאמר רבותינו זכרונם לברכה שהיו רגילים לדבר בלשון חכמה כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה: רבי אבהו כד הוי משתעי בלשון חכמה וכו' וכיוצא בזה והנראה היה שרמז בשיחתו הקדושה לענין האשפיזין עלאין שנכנסו אל הסכה, ואין אתנו יודע עד מה. כי זה ידוע לנו כבר והוא...
ילד וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות
...וילדה הלכו לאיבוד ביער - סיפורי מעשיות breslev.eip.co.il/?key=60 - סיפורי מעשיות - מעשה יג - משבעה קבצנים ויהי היום והיה בריחה באיזה מדינה וברחו כלם ובדרך בריחתם עברו דרך איזה יער ואבדו שם זכר ונקבה. אחד איבד זכר ואחד איבד נקבה ועדין היו בנים קטנים בני ארבע וחמש שנים ולא היה להם מה לאכל וצעקו ובכו, כי לא היה להם מה לאכל מדוע ילד וילדה? מדוע לא 2 ילדים או שתי ילדות? רמז: מה רבי נחמן מברסלב מסביר על ההבדל שבין בנים לבנות? ומה רבי נחמן מברסלב מסביר על ילדים בכלל? מהו הנמשל של הילד ושל הילדה שהלכו לאיבוד...
שיחות הר"ן - אות טז
...בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הנגון כדרך שצועקין ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במחו על ידי מה שמציר במחשבתו קול הצעקה...
אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 2
...- חלק 2 * אשרי תמימי דרך - ליקוטי מוהר"ן ח"א - חלק 1. ועל ידי מה נותן כח למלכות דקדשה? על ידי התורה, שהוא עוסק בכח כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה, שם: 'לעולם ירגיז וכו' אי אזיל מוטב, ואם לאו יעסק בתורה'. וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'אם פגע בך מנול זה, משכהו לבית המדרש'. כי על ידי התורה נותן כח למלכות דקדשה. = היינו על ידי שמעמיק את שכלו בתורה דהיינו בחוכמת השי"ת. דהיינו מחפש וחוקר להבין את רצון השי"ת בכל דבר, מפני מה השי"ת עשה דווקא כך ולא אחרת. ואזי מקבלת המלכות, שהיא בחינת נ = היינו ואז...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ק - צַדִּיקִים אֲשֶׁר מִזְגָּם וְטִבְעָם
...תורה ק - צדיקים אשר מזגם וטבעם [לשון החברים] הנה הצדיקים אשר בכל דור ודור כלם קדושים ובתוכם ה' ומדוע אנו רואין בחוש הראות שיש בהם צדיקים אשר מזגם וטבעם טובה מאד, וטובים המה לכל ויש אשר הוא צדיק אמת ואין מזגו וטבעו נוחה עם המון עם ולפעמים נראה ממנו כעס וקפידה הנה ידוע שכל צדקת הצדיקים הוא לוקח מאור התורה כי היא המורה דרך וממנה לקחה צדקתו והנה הצדיק אשר השיג מאור גדול ממאור התורה ומעשיו גם כן בשוים לפי השגתו בתורה אזי צדקתו ותורתו שניהם מתישבים בשובה ונחת לפיכך דעתו נוחה עם הבריות והצדיק אשר אור חכמת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סה - וַיּאמֶר בּעַז אֶל רוּת
...ויאמר בעז אל רות, הלא שמעת בתי, אל תלכי ללקט בשדה אחר וגם לא תעבורי מזה וכו' עיניך בשדה אשר יקצרון, והלכת אחריהן הלוא צויתי את הנערים לבלתי נגעך וצמת, והלכת אל הכלים ושתית, מאשר ישאבון הנערים א. דע כי יש שדה, ושם גדלים אילנות ועשבים יפים ונאים מאד וגדל יקר יפי השדה וגדוליו אי אפשר לספר, אשרי עין ראתה זאת ואילנות ועשבים, הם בחינת נשמות קדושות הגדלים שם ויש כמה וכמה נשמות ערמות, שהם נעים ונדים מחוץ לשדה וממתינים ומצפים על תקון, שיוכלו לשוב ולכנס אל מקומם וגם אפילו נשמה גדולה, שבה תלויים כמה נשמות...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 18_10_2026 השעה 03:37:15 - wesi2