... נמצא בכל דבר בבריאה. ושימוש בשכל היינו הבנת כל התהליכים שקיימים בבריאה באשר הם. להשתמש בשכל היינו לחקור ולהבין ולגלות את השכל שמסתתר מאחורי כל תהליך בעולם באשר הוא, הן תהליכים אישיים של האדם מול עצמו, והן תהליכים חברתיים, ...

... וכו' ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה, כי על ידי שעבוד וגלות הדעת מבלבל אבל בשבת הוא חרות וכשיש חרות ואין שעבוד וגלות, אזי הדעת שלם כנ"ל ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת: "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת ...

שיחות הר"ן - אות פח הפיכת השלחן בשבת הגדול מרמז כי עדין לא יצא הדבור מהגלות עד פסח שאז יצא הדבור מהגלות בחינת "פה סח" כידוע שזה עקר בחינת יציאת מצרים שיצא הדבור מהגלות והשלחן הוא בחינת הדבור בחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" 'וידבר אלי' דיקא כי עקר הפרנסה והאכילה שהוא בחינת שלחן הוא משם מבחינת דבור בחינת: "כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם" וכשאין הדבור בגלות אז השלחן שהוא בחינת דבור בבחינת פנים בבחינת: "וידבר אלי זה השלחן אשר לפני ה'" דיקא בחינת פנים ועל כן בשבת הגדול שאז הוא קדם יציאת מצרים אזי הוא בחינת הפיכת השלחן שמרמזין שהדבור היה בגלות מצרים עד שזכינו ליציאת מצרים בפסח ואז יצא הדבור מן הגלות בחינת פה סח כנזכר לעיל

... לבני אדם" 'אלו דברים העומדין ברומו של עולם, ובני אדם מזלזלין בהם' וכו' ועל ידי הנבואה נגאלת התפילה מן הגלות בבחינת: "כי נביא הוא ויתפלל בעדך" שעל ידי נבואה התפילה בשלמות כי התפילה היא בחינת: "בורא ניב שפתים", בחינת ... שסמך גאלה לתפילה וגנז ספר הרפואות והכל אחד כי על ידי שסמך גאלה לתפילה הינו שגאל את התפילה מן הגלות כנ"ל על ידי זה גנז ספר הרפואות כי כשנגאלת התפילה, אז נופלים כל הרפואות כנ"ל כי נתרפאין על ידי ...

... בכ"ב אותיות הם לזווג הפרסטקיס [פזוז וכרכור] שעושין בשעת רקודין זה בחינת: "אנכי ארד עמך מצרימה ואנכי אעלך" כי גלות מצרים היה בשביל לברר ניצוצי קרי של אדם הראשון והחתנה היא תקון ויחוד הברית שהיא בחינת "אנכי אעלך גם ...

... העניין של להיות אצל צדיק אמיתי על ראש השנה, הוא בחינה אחת עם ארץ ישראל, שהוא בחינה אחת עם התגלות האמונה שהיא סודות התורה הנ"ל שלא ניתנים לדרוש וכולי. *** לגבי כיצד עניין ארץ ישראל קשור לכל הנ"ל ראה ... "מה חמית מה פשפשת" בחינת 'תכלית הידיעה אשר לא נדע' ושם בהמשך: כמו כן יש בהשגות שיש דברים שאסור לגלותם כי אם יגלה זה התרוץ בפני התלמיד יכנס בו מקיף חדש שעל ידו יהיה הקשיא חזקה ורחבה יותר מבתחלה ... תרוץ נכנס בו שכל חדש שהוא בחינת מקיף כנ"ל על כן אם לא יהיה נזהר בדבריו לדקדק איזה דבר לגלות ואיזהו דבר שלא לגלות על ידי זה יהיה נכנס בקשיות ותרוצים, שאין הזמן מספיק לבארם כי הם בחינת מקיפים שהם למעלה מהזמן כנ"ל על כן מכרח החכם לעשות סיג לדבריו לדקדק ולזהר מה לגלות ומה שלא לגלות באפן שלא ישיג רק אותן המקיפים שצריך להשיג ולא יבוא להשיג מקיפים שאין צריך להשיג * בעניין השכל שאותו ...

... 'ואם לאו, אני אומר ליוחאי אבא' הינו שאני אומר להתורה שהוא בחינת 'יוחאי אבא' בחינת החסדים מצד האב, שמשם התגלות התורה כי התגלות התורה הוא התגלות החסדים כנ"ל וזהו: 'ומוסרך למלכות' כי רבי שמעון אמר, שזה שרבי עקיבא אינו רוצה לומר תורה ולגלות החסדים ועל ידי התגלות החסדים על ידי התורה שהיה רבי עקיבא אומר עתה היה מתקן פגם הנ"ל, שלמד תורה לתלמידים שאינם הגונים אך רבי עקיבא אינו רוצה לגלות חדושי תורה ולגלות החסדים מחמת שאין לו חסדים מצד האב ורבי שמעון אמר שזהו רק מחמת עניוות של רבי עקיבא שמחמת ענותנותו של רבי עקיבא הוא סובר שאין יכול לגלות תורה מחמת שאין לו חסדים מצד האב, ואין יכול לתקן פגם הנ"ל כי אם על ידי התפיסה כי התפיסה ... רבי עקיבא הוא רבי גדול כזה שיש לו חסדים מצד עצמו ואין צריך לזכות אבות כלל ויכול רבי עקיבא לגלות תורה על ידי החסדים שיש לו מצד עצמו לבד ועל ידי זה יתקן פגם הנ"ל כנ"ל ועל כן אמר ... רבי עקיבא לתוך בחינת גדלות עד שיכרח רבי עקיבא בעל כרחו לומר תורה כי באמת רבי עקיבא יכול בודאי לגלות תורה אף על פי שאין לו זכות אבות כי רבי עקיבא גדול כל כך שיכול לגלות תורה על ידי חסדים שיש לו מצד עצמו רק שהוא ענו ועל ידי שיגלה רבי שמעון תלמידו תורה שהוא ... לי חסדים מצד האב כנ"ל 'ומוסרך למלכות' שאביא אותך ואמסרך בעל כרחך למלכות, לבחינת גדלות ותהיה מכרח בעל כרחך לגלות תורה שהיא התגלות החסדים כנ"ל כי על ידי שרבי שמעון בן יוחאי תלמידו יאמר תורה על ידי זה יביא את רבי עקיבא לבחינת גדלות בעל כרחו ויכרח לומר תורה, שהוא התגלות החסדים שהוא תקון פגם הנ"ל [ולא באר איך על ידי התגלות התורה שמגלה חסדים על ידי זה יתתקן פגם הנ"ל גם לא באר איך על ידי התלמיד שיש לו זכות ...

... בשביל זה הקדוש ברוך הוא מסבב סיבובים, שיצא זה האדם ממקום הזה למקום אחר. ה. לפעמים נתחיב אדם איזהו גלות ונתחלף לו על איזהו חולאת.

... וחדר יש כמה וכמה פתחים לחדרים אחרים וכן מאותן החדרים לחדרים אחרים והוא נכנס ומטיל בכלם, ומלקט משם אוצרות וסגלות יקרות וחמודות מאד אשרי חלקו אבל דע, שצריך לזהר מאד, לבל יטעה בעצמו, כי לא במהרה זוכין לזה כי ...

... אצל אותו האדם... אך הצדיק האמת, הוא פושט את גופו המצורע ולובש גוף קדוש מגן עדן, היינו שהוא זוכה לגלות את החוכמה העילאה שיש בכל דבר, ואז ממילא כל הגוף כולו דהיינו כל העולמות כולם, מקושרים לשורשם... שזו בחינת ...