ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת
צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת כי מעלות וקדשות שבת גדולה ויקרה מאד, כמובא ובפרט ב"ראשית חכמה" בשער הקדשה בתחלתו, עין שם וראוי ונכון ללמד ב"ראשית חכמה" בשער הנ"ל ולשום לבו היטב על כל הדברים הנאמרים שם בענין קדשת ומעלות שבת קדש כי יש שם כמה דברים פרטיים יקרים מקדשת ומעלות שבת כי כל ענין ומעלה הנאמר שם על שבת הוא דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת (איוב ד) : "הלא יראתך כסלתך" ועקר הכסילות הוא מחמת השעבוד שיש בחל כי על ידי השעבוד אין הדעת שלם וכמו שכתוב במואב (ירמיה מ"ח) : "שאנן מואב מנעוריו וכו' ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מגלה יב:), כי על ידי שעבוד וגלות הדעת מבלבל אבל בשבת הוא חרות וכשיש חרות ואין שעבוד וגלות, אזי הדעת שלם כנ"ל ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת (ישעיה נ"ח) : "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת (שם נ"ה) : "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש חרות, הדעת בשלמות כנ"ל ואזי היראה כראוי בבחינת ירא שבת (תקוני זוהר תקון ט) כי אז היראה בלי כסילות שיש בימי החל כי עקר הכסילות מחמת השעבוד כנ"ל ובזה מעלין היראות הנפולות דהינו מה שיראים לפעמים משר וכדומה כי על ידי הדעת מרימין אותן ועקר הדעת הוא בשבת על ידי השמחה, שעל ידי זה יש חרות ואזי הדעת בשלמות כנ"ל. והכלל, שצריך לנהג שמחה גדולה בשבת קדש ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל רק להתענג על ה' ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג הן אכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיכול כי אכילת שבת היא כלה רוחניות, כלו קדש, ועולה למקום אחר לגמרי מן אכילת חל כמבאר במקום אחר [לעיל בסימן נו ובסימן רעז], (ועין זוהר ויקהל דף ריח ובמק"מ שם) דרך השם יתברך להביט על הטובות שעושין ואף שנמצא בהם גם כן מה שאינו טוב, אינו מסתכל על זה שכתוב (במדבר כ"ג) "לא הביט און ביעקב" (עין ילקוט ובתד"א רבה פ"א) מכל שכן שהאדם אסור לו להביט על חברו לרעה למצא בו דוקא מה שאינו טוב ולחפש למצא פגמים בעבודת חברו רק אדרבא, מחיב להביט רק על הטוב ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה כי כשהאדם עושה טוב, אזי מנהיג אותו בהשגחה וכשהוא אינו טוב ואם היה מנהיג אותו בהשגחה לא היה יכול להגיע לו שום טובה אזי מניח אותו על הטבע ויכול להיות שיהיה לו טובות על פי הטבע ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי כי כשהיה רואה יתברך, שאין האדם מתנהג כראוי היה כועס, והיה מסיר ההשגחה לגמרי אבל עכשו מניחו על פי הטבע וכשהוא חוזר למוטב, משגיח עליו כנ"ל ובאמת אין אנו יכולין להבין מהו טבע והשגחה כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים כאחד דהינו הטבע שבאמת היא השגחתו יתברך
צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת
כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשּׁוֹת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאד, כַּמּוּבָא
וּבִפְרָט בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן שָׁם
וְרָאוּי וְנָכוֹן לִלְמד בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" בַּשַּׁעַר הַנַּ"ל
וְלָשׂוּם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבַּת קדֶשׁ
כִּי יֵשׁ שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים יְקָרִים מִקְּדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבָּת
כִּי כָל עִנְיָן וּמַעֲלָה הַנֶּאֱמָר שָׁם עַל שַׁבָּת הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ
וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי
וְעַל יְדֵי זֶה הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת דְּהַיְנוּ עִם דַּעַת
כִּי בְּחֹל אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַיִּרְאָה עִם כְּסִילוּת בִּבְחִינַת: "הֲלא יִרְאָתְך כִּסְלָתֶך"
וְעִקָּר הַכְּסִילוּת הוּא מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּחֹל
כִּי עַל יְדֵי הַשִּׁעְבּוּד אֵין הַדַּעַת שָׁלֵם
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמוֹאָב: "שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ' וּבַגּוֹלָה לא הָלָך, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ" וְכוּ'
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי עַל יְדֵי שִׁעְבּוּד וְגָלוּת הַדַּעַת מְבֻלְבָּל
אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא חֵרוּת
וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת וְאֵין שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, אֲזַי הַדַּעַת שָׁלֵם כַּנַּ"ל
וְעִקָּר הַחֵרוּת עַל יְדֵי הַתַּעֲנוּג וְהַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'", הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת
"כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָה יוֹצְאִין לְחֵרוּת
וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת, הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל
וַאֲזַי הַיִּרְאָה כָּרָאוּי בִּבְחִינַת יָרֵא שַׁבָּת
כִּי אָז הַיִּרְאָה בְּלִי כְּסִילוּת שֶׁיֵּשׁ בִּימֵי הַחֹל
כִּי עִקָּר הַכְּסִילוּת מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד כַּנַּ"ל
וּבָזֶה מַעֲלִין הַיִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיְרֵאִים לִפְעָמִים מִשַּׂר וְכַדּוֹמֶה
כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת מְרִימִין אוֹתָן
וְעִקָּר הַדַּעַת הוּא בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ חֵרוּת
וַאֲזַי הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל.
וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיך לִנְהג שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת קדֶשׁ
וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל
רַק לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג
הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל
כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת, כֻּלּוֹ קדֶשׁ, וְעוֹלָה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל
כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
[לְעֵיל בְּסִימָן נו וּבְסִימָן רעז]
דֶּרֶך הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין
וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה
שֶׁכָּתוּב "לא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב"
מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה
לִמְצא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ לִמְצא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ
רַק אַדְּרַבָּא, מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב
וְלָזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה
כִּי כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹב, אֲזַי מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה
וּכְשֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹב וְאִם הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה לא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לוֹ שׁוּם טוֹבָה
אֲזַי מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַטֶּבַע
וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבוֹת עַל פִּי הַטֶּבַע
וְאִם לא הָיָה רַק הַשְׁגָּחָה, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי
כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה יִתְבָּרַך, שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי
הָיָה כּוֹעֵס, וְהָיָה מֵסִיר הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי
אֲבָל עַכְשָׁו מַנִּיחוֹ עַל פִּי הַטֶּבַע וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר לְמוּטָב, מַשְׁגִּיחַ עָלָיו כַּנַּ"ל
וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין מַהוּ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה
כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַך
וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָבִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד
דְּהַיְנוּ הַטֶּבַע
שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַך
שיחות הר"ן - אות ריב - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות ריב - לענין המחלוקת שעליו פעם אחת אמר הלכה כרב נחמן בדיני הינו לענין המתנגדים שחלקו עליו בודאי הלכה כמותו כי הלכה כרב נחמן בדיני כי דיני הוא לשון מחלקת ששני בני אדם מחלקין לפני הבית דין על איזה דבר [זה שמעתי בשמו] ועין בגטין פרק השולח שאמרו שם שלש פעמים הלכה כרב נחמן והלכא כרב נחמן והלכא כנחמני...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כט - כְּשֶׁאֵרַע שְׁאֵלָה בְּבֵית הָאָדָם עַל יְדֵי תַּעֲרבֶת אִסּוּר בְּהֶתֵּר
...ידי תערבת אסור בהתר כשארע שאלה בבית האדם על ידי תערבת אסור בהתר ואין בהתר כדי לבטל את האסור בזה מראין לו, שפגם באיזהו יחוד של מעלה כי כל היחודים והזווגים הם בחינת ביטול אסור וזה בחינת 'ואסר לנו את הארוסות והתיר לנו את הנשואות' נמצא שמאסור נעשה התר כי בתחלה היא ארוסה, ואז היא אסורה ואחר כך נעשית התר בנשואין ועל כן גם בזווג התחתון של זה העולם נאמר: "אלהים מושיב יחידים ביתה", הינו זווגים כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, זה הפסוק לענין זווגים אזי: "מוציא...
חיי מוהר"ן - קסז - נסיעתו ללמברג
...אחריו עד קראסנע אז ענה ואמר לי [אנו נתראה ונתראה ונתראה] וכפל הדבר כמה פעמים ואמר אם אתה רוצה להיות איש כשר מה אתה דואג כל העולם יגעים וטורחים בשבילך זה נוסע לברעסלא, וזה לכאן וזה לכאן הכל בשבילך. ואחר כך ביום בבקר נסע פתאום מקראסנע ורדפתי אחריו עד שזכינו להשיגו אצל הגשר וכו' ונהנה קצת ואמר אז על ענין הנסיעה שלו מענין המשכן שכל אחד מהצדיקים בונים וכו' כמו שמובא בלקוטי א' בסימן רפ"ב בהתורה אזמרה לאל קי בעודי אות קסח כשהיה בלמברג ושם היה בסכנה גדול...
חיי מוהר"ן - תמד - עבודת השם
...קהלה. ושאלתי אותו כי יש לי מרה שחורה וחששות רבות בענין הוראות אסור והתר ואני מתירא ומתפחד מענין ההוראה מאד. השיב לי מה לחשש ולדאג מאחר שיש לך על מי לסמך שוב אין אתה מתירא כלל. פרוש מאחר שיש דעה שמכשיר ואתה סומך על אותה דעה אין להתירא עוד כלל [אמר המעתיק: זה פשוט, שעל דעה שאינה מסכמת להלכה, בודאי אין לסמך. רק רצונו לומר, שלא לחשש חששות יתרות בענין זה] אות תמה כמה אנשים שבאו לפניו, שהיו חולים גדולים והוא ראה שמכרחין למות והיה מדבר על לבם: מה לכם לדאג...
סיפורי מעשיות - מעשה מעשה מאוצר תחת הגשר / מעשה האוצר מתחת לגשר
...- מעשה מאוצר תחת הגשר פעם אחת חלם לאיש אחד מעיר אחת שבעיר ווינה תחת הגשר נמצא שם אוצר ונסע לשם ונעמד אצל הגשר וחפש עצות איך לחפור שם כי ביום אינו יכול מחמת העוברים ושבים ועבר שם איש חיל ושאל אותו מה אתה עומד וחושב? וחשב בדעתו שטוב שיספר לו חלומו כדי שהוא יסייעו ויתחלקו וספר לו ענה ואמר לו אוי יהודי טפש מה אתה שם לב לחלומות [הלא גם אני בחלומי חלמתי שיש אוצר מתחת התנור בבית של יהודי אחד שגר כאן וכאן] [והזכיר העיר של האיש ושמו של האיש הזה] היעלה על...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רח - צוֹפֶה רָשָׁע לַצַּדִּיק וּמְבַקֵּשׁ
...רשע לצדיק ומבקש" וכו' פרוש: מה שרשעים עושים יסורים לצדיקים ורודפים את הצדיקים זה סבה מאת השם יתברך כדי שיתבונן הצדיק ויפשפש במעשיו נמצא שהרשע הוא כמו צופה כשומר העיר שנקרא צופה כן הרשע הוא שומר את הצדיק מלפל בגשמיות פרוש אחר, מעט המחלקת שיש על צדיקים היא טובה להם כי המחלקת היא כמו מכסה להם שלא יתגלו ויתפרסמו ביותר מכדי הצרך וזה פרוש "צופה רשע לצדיק" צופה לשון מכסה כמו שכתוב "וצפית אותו זהב" אבל אלו הרשעים מרבים במחלקת, מרבים במכסה עד שאין כח בצדיקים...
שיחות הר"ן - אות לט
...שידע מהצרה חס ושלום, ויודע בברור כאב הצרה חס ושלום ועם כל זה לבו אינו מרגיש הצרה כלל ועל כל פנים צרת רבים חס ושלום, ראוי שהלב ירגיש כאב הצרה ואם אינו מרגיש צריך להכות הראש בקיר הינו להכות הראש בקירות לבבו כמובא במקום אחר [לקמן רי"ז] על פסוק "וידעת היום והשבות אל לבבך" שצריך להביא הדעת בהלב והבן היטב אחר כך שמעתי בשמו שאמר שזהו בחינת "ויסב חזקיהו פניו אל הקיר" שהסב והמשיך הפנים שהוא המח והדעת אל קירות הלב הינו כנזכר לעיל כי עקר הפנים היא החכמה והדעת...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמו - לִפְעָמִים צָרִיך הָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה לוֹ גַּדְלוּת
...לו גדלות לפעמים צריך האדם שיהיה לו גדלות כמה שכתוב: "ויגבה לבו בדרכי ה'" והוא מועיל כמו תענית כי כשצריך לבוא להשגה ולעלות לאיזה מדרגה אזי צריך לשכח את חכמתו שמקדם 'שרבי זירא התענה כדי לשכח תלמוד בבלי' כי היה צריך לבוא להשגה יותר גדולה שהיא תורת ארץ ישראל והגדלות מועיל כמו התענית הנ"ל כי על ידי הגדלות שוכח גם כן את חכמתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כל המתגאה חכמתו מסתלקת ממנו' אך צריך לזה חכמה יתרה, כי בודאי גדלות הוא אסור גדול מאד ואם יתגאה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בְּפֶסַח צוֹעֲקִין בְּהַתְּפִלָּה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רא - בפסח צועקין בהתפלה מרמז בתרגום: שבפסח צועקין בהתפילה כמובא על פסוק "קול נתנו בבית ה' כיום מועד" 'כקל עמא דמצלין בחגא דפסחא', עין שם בתרגום צדקה תציל ממות ראשי תבות מצת סגלה לחלי נופל רחמנא לצלן פזר נתן לאביונים: ראשי תבות נפ"ל...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0313 שניות - עכשיו 11_12_2023 השעה 01:56:38 - wesi2