ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יז - צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת
צריך לזהר מאד להיות שמח וטוב לב בשבת כי מעלות וקדשות שבת גדולה ויקרה מאד, כמובא ובפרט ב"ראשית חכמה" בשער הקדשה בתחלתו, עין שם וראוי ונכון ללמד ב"ראשית חכמה" בשער הנ"ל ולשום לבו היטב על כל הדברים הנאמרים שם בענין קדשת ומעלות שבת קדש כי יש שם כמה דברים פרטיים יקרים מקדשת ומעלות שבת כי כל ענין ומעלה הנאמר שם על שבת הוא דבר בפני עצמו והבן שם היטב, כדי שיתלהב לבו לקבל שבת בשמחה גדולה ועצומה כראוי ועל ידי זה היראה בשלמות דהינו עם דעת כי בחל אפשר שיהיה היראה עם כסילות בבחינת (איוב ד) : "הלא יראתך כסלתך" ועקר הכסילות הוא מחמת השעבוד שיש בחל כי על ידי השעבוד אין הדעת שלם וכמו שכתוב במואב (ירמיה מ"ח) : "שאנן מואב מנעוריו וכו' ובגולה לא הלך, על כן עמד טעמו בו" וכו' וכמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מגלה יב:), כי על ידי שעבוד וגלות הדעת מבלבל אבל בשבת הוא חרות וכשיש חרות ואין שעבוד וגלות, אזי הדעת שלם כנ"ל ועקר החרות על ידי התענוג והשמחה של שבת, בחינת (ישעיה נ"ח) : "אז תתענג על ה'", הנאמר בשבת (שם נ"ה) : "כי בשמחה תצאו", שעל ידי שמחה יוצאין לחרות וכשיש חרות, הדעת בשלמות כנ"ל ואזי היראה כראוי בבחינת ירא שבת (תקוני זוהר תקון ט) כי אז היראה בלי כסילות שיש בימי החל כי עקר הכסילות מחמת השעבוד כנ"ל ובזה מעלין היראות הנפולות דהינו מה שיראים לפעמים משר וכדומה כי על ידי הדעת מרימין אותן ועקר הדעת הוא בשבת על ידי השמחה, שעל ידי זה יש חרות ואזי הדעת בשלמות כנ"ל. והכלל, שצריך לנהג שמחה גדולה בשבת קדש ולבלי להראות שום עצבות ודאגה כלל רק להתענג על ה' ולהרבות בתענוגי שבת בכל מיני תענוג הן אכילה ושתיה, הן מלבושים כפי מה שיכול כי אכילת שבת היא כלה רוחניות, כלו קדש, ועולה למקום אחר לגמרי מן אכילת חל כמבאר במקום אחר [לעיל בסימן נו ובסימן רעז], (ועין זוהר ויקהל דף ריח ובמק"מ שם) דרך השם יתברך להביט על הטובות שעושין ואף שנמצא בהם גם כן מה שאינו טוב, אינו מסתכל על זה שכתוב (במדבר כ"ג) "לא הביט און ביעקב" (עין ילקוט ובתד"א רבה פ"א) מכל שכן שהאדם אסור לו להביט על חברו לרעה למצא בו דוקא מה שאינו טוב ולחפש למצא פגמים בעבודת חברו רק אדרבא, מחיב להביט רק על הטוב ולזה טובה גדולה שיש טבע והשגחה כי כשהאדם עושה טוב, אזי מנהיג אותו בהשגחה וכשהוא אינו טוב ואם היה מנהיג אותו בהשגחה לא היה יכול להגיע לו שום טובה אזי מניח אותו על הטבע ויכול להיות שיהיה לו טובות על פי הטבע ואם לא היה רק השגחה, היה אפשר שתתבטל ההשגחה לגמרי כי כשהיה רואה יתברך, שאין האדם מתנהג כראוי היה כועס, והיה מסיר ההשגחה לגמרי אבל עכשו מניחו על פי הטבע וכשהוא חוזר למוטב, משגיח עליו כנ"ל ובאמת אין אנו יכולין להבין מהו טבע והשגחה כי באמת גם הטבע היא השגחתו יתברך וזה אי אפשר לאדם להבין שני דברים כאחד דהינו הטבע שבאמת היא השגחתו יתברך
צָרִיך לִזָּהֵר מְאד לִהְיוֹת שָׂמֵחַ וְטוֹב לֵב בְּשַׁבָּת
כִּי מַעֲלוֹת וּקְדֻשּׁוֹת שַׁבָּת גְּדוֹלָה וִיקָרָה מְאד, כַּמּוּבָא
וּבִפְרָט בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" בְּשַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה בִּתְחִלָּתוֹ, עַיֵּן שָׁם
וְרָאוּי וְנָכוֹן לִלְמד בְּ"רֵאשִׁית חָכְמָה" בַּשַּׁעַר הַנַּ"ל
וְלָשׂוּם לִבּוֹ הֵיטֵב עַל כָּל הַדְּבָרִים הַנֶּאֱמָרִים שָׁם בְּעִנְיַן קְדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבַּת קדֶשׁ
כִּי יֵשׁ שָׁם כַּמָּה דְּבָרִים פְּרָטִיִּים יְקָרִים מִקְּדֻשַּׁת וּמַעֲלוֹת שַׁבָּת
כִּי כָל עִנְיָן וּמַעֲלָה הַנֶּאֱמָר שָׁם עַל שַׁבָּת הוּא דָּבָר בִּפְנֵי עַצְמוֹ
וְהָבֵן שָׁם הֵיטֵב, כְּדֵי שֶׁיִּתְלַהֵב לִבּוֹ לְקַבֵּל שַׁבָּת בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה וַעֲצוּמָה כָּרָאוּי
וְעַל יְדֵי זֶה הַיִּרְאָה בִּשְׁלֵמוּת דְּהַיְנוּ עִם דַּעַת
כִּי בְּחֹל אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה הַיִּרְאָה עִם כְּסִילוּת בִּבְחִינַת: "הֲלא יִרְאָתְך כִּסְלָתֶך"
וְעִקָּר הַכְּסִילוּת הוּא מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד שֶׁיֵּשׁ בְּחֹל
כִּי עַל יְדֵי הַשִּׁעְבּוּד אֵין הַדַּעַת שָׁלֵם
וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמוֹאָב: "שַׁאֲנַן מוֹאָב מִנְּעוּרָיו וְכוּ' וּבַגּוֹלָה לא הָלָך, עַל כֵּן עָמַד טַעְמוֹ בּוֹ" וְכוּ'
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, כִּי עַל יְדֵי שִׁעְבּוּד וְגָלוּת הַדַּעַת מְבֻלְבָּל
אֲבָל בְּשַׁבָּת הוּא חֵרוּת
וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת וְאֵין שִׁעְבּוּד וְגָלוּת, אֲזַי הַדַּעַת שָׁלֵם כַּנַּ"ל
וְעִקָּר הַחֵרוּת עַל יְדֵי הַתַּעֲנוּג וְהַשִׂמְחָה שֶׁל שַׁבָּת, בְּחִינַת: "אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'", הַנֶּאֱמָר בְּשַׁבָּת
"כִּי בְּשִׂמְחָה תֵצֵאוּ", שֶׁעַל יְדֵי שִׂמְחָה יוֹצְאִין לְחֵרוּת
וּכְשֶׁיֵּשׁ חֵרוּת, הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל
וַאֲזַי הַיִּרְאָה כָּרָאוּי בִּבְחִינַת יָרֵא שַׁבָּת
כִּי אָז הַיִּרְאָה בְּלִי כְּסִילוּת שֶׁיֵּשׁ בִּימֵי הַחֹל
כִּי עִקָּר הַכְּסִילוּת מֵחֲמַת הַשִּׁעְבּוּד כַּנַּ"ל
וּבָזֶה מַעֲלִין הַיִרְאוֹת הַנְּפוּלוֹת
דְּהַיְנוּ מַה שֶּׁיְרֵאִים לִפְעָמִים מִשַּׂר וְכַדּוֹמֶה
כִּי עַל יְדֵי הַדַּעַת מְרִימִין אוֹתָן
וְעִקָּר הַדַּעַת הוּא בְּשַׁבָּת עַל יְדֵי הַשִּׂמְחָה, שֶׁעַל יְדֵי זֶה יֵשׁ חֵרוּת
וַאֲזַי הַדַּעַת בִּשְׁלֵמוּת כַּנַּ"ל.
וְהַכְּלָל, שֶׁצָּרִיך לִנְהג שִׂמְחָה גְּדוֹלָה בְּשַׁבַּת קדֶשׁ
וְלִבְלִי לְהַרְאוֹת שׁוּם עַצְבוּת וּדְאָגָה כְּלָל
רַק לְהִתְעַנֵּג עַל ה' וּלְהַרְבּוֹת בְּתַעֲנוּגֵי שַׁבָּת בְּכָל מִינֵי תַּעֲנוּג
הֵן אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה, הֵן מַלְבּוּשִׁים כְּפִי מַה שֶּׁיָּכוֹל
כִּי אֲכִילַת שַׁבָּת הִיא כֻּלָּהּ רוּחָנִיּוּת, כֻּלּוֹ קדֶשׁ, וְעוֹלָה לְמָקוֹם אַחֵר לְגַמְרֵי מִן אֲכִילַת חֹל
כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר
[לְעֵיל בְּסִימָן נו וּבְסִימָן רעז]
דֶּרֶך הַשֵּׁם יִתְבָּרַך לְהַבִּיט עַל הַטּוֹבוֹת שֶׁעוֹשִׂין
וְאַף שֶׁנִּמְצָא בָּהֶם גַּם כֵּן מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב, אֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל זֶה
שֶׁכָּתוּב "לא הִבִּיט אָוֶן בְּיַעֲקב"
מִכָּל שֶׁכֵּן שֶׁהָאָדָם אָסוּר לוֹ לְהַבִּיט עַל חֲבֵרוֹ לְרָעָה
לִמְצא בּוֹ דַּוְקָא מַה שֶּׁאֵינוֹ טוֹב וּלְחַפֵּשׂ לִמְצא פְּגָמִים בַּעֲבוֹדַת חֲבֵרוֹ
רַק אַדְּרַבָּא, מְחֻיָּב לְהַבִּיט רַק עַל הַטּוֹב
וְלָזֶה טוֹבָה גְּדוֹלָה שֶׁיֵּשׁ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה
כִּי כְּשֶׁהָאָדָם עוֹשֶׂה טוֹב, אֲזַי מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה
וּכְשֶׁהוּא אֵינוֹ טוֹב וְאִם הָיָה מַנְהִיג אוֹתוֹ בְּהַשְׁגָּחָה לא הָיָה יָכוֹל לְהַגִּיעַ לוֹ שׁוּם טוֹבָה
אֲזַי מַנִּיחַ אוֹתוֹ עַל הַטֶּבַע
וְיָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁיִּהְיֶה לוֹ טוֹבוֹת עַל פִּי הַטֶּבַע
וְאִם לא הָיָה רַק הַשְׁגָּחָה, הָיָה אֶפְשָׁר שֶׁתִּתְבַּטֵּל הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי
כִּי כְּשֶׁהָיָה רוֹאֶה יִתְבָּרַך, שֶׁאֵין הָאָדָם מִתְנַהֵג כָּרָאוּי
הָיָה כּוֹעֵס, וְהָיָה מֵסִיר הַהַשְׁגָּחָה לְגַמְרֵי
אֲבָל עַכְשָׁו מַנִּיחוֹ עַל פִּי הַטֶּבַע וּכְשֶׁהוּא חוֹזֵר לְמוּטָב, מַשְׁגִּיחַ עָלָיו כַּנַּ"ל
וּבֶאֱמֶת אֵין אָנוּ יְכוֹלִין לְהָבִין מַהוּ טֶבַע וְהַשְׁגָּחָה
כִּי בֶּאֱמֶת גַּם הַטֶּבַע הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַך
וְזֶה אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם לְהָבִין שְׁנֵי דְּבָרִים כְּאֶחָד
דְּהַיְנוּ הַטֶּבַע
שֶׁבֶּאֱמֶת הִיא הַשְׁגָּחָתוֹ יִתְבָּרַך
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיד - הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר וְכוּ'
...המכין לארץ מטר וכו' המכסה שמים בעבים המכין לארץ מטר וכו' כי טוב מאד מעלת הצדיקים הגנוזים שהן יכולין לקבל שפע ורב טובה להמשיך להעולם ואינם שואלים עליהם, ואינם מקטרגים עליהם מחמת שהם גנוזים ואינם מפרסמים אך אפילו מי שהוא מפרסם כשיש עליו מחלקת הוא תעלת לזה כי המחלקת מכסה עליו ועל ידי זה יכול להמשיך שפע להעולם ולא ימחו ויקטרגו עליו המכסה שמים בעבים שמים הוא בחינת הצדיק על שם אש ומים, הינו אהבה ויראה ועל שם זה נקרא הצדיק שמים וזה המכסה שמים בעבים מלשון...
שיחות הר"ן - אות קא
שיחות הר"ן - אות קא כבר מבאר כמה פעמים שאין צריכין שום חכמות בעבודת הבורא יתברך רק תמימות ופשיטות ואמונה ואמר שפשיטות הוא גבוה מן הכל כי השם יתברך ברוך הוא, הוא בודאי גבוה מן הכל והוא יתברך הוא פשוט בתכלית הפשיטות...
שבחי הר"ן - אות כג
שבחי הר"ן - אות כג ואמר: שהוא ענו בתכלית העניוות בכל האיברים כי יש אחד שהוא ענו ואין הענווה בלב ויש שהוא ענו ואין הענווה מגיע באיזה איבר אבל אצלו הענווה בתכלית בכל האיברים כי לבו וכל איבריו הם בתכלית הביטול...
למה הבורא ברא את העולם?
...ברא את העולם? רבי נחמן מברסלב מביא במספר מקומות מספר סיבות מדוע הבורא ברא את העולם. כאן רבי נחמן מברסלב מביא breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה כי השם יתברך מחמת רחמנותו ברא את העולם כי רצה לגלות רחמנותו ואם לא היה בריאת העולם על מי היה מראה רחמנותו ועל כן ברא את כל הבריאה מתחלת האצילות עד סוף נקדת המרכז של עולם הגשמי, כדי להראות רחמנותו כאן רבי נחמן מברסלב מביא breslev.eip.co.il/?ftxt=%D7%90%D7%...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רה - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...עשרה קפיטל תהלים באותו היום שארע לו, חס ושלום כי יש כח באמירת תהלים להוציא הטפה מהקלפה שלקחה אותה כי תהלים בגימטריא לילי"ת, עם החמש אותיות של שמה, שהיא הממנה על זה כידוע וצריך לכון בשעת אמירת תהלים שתהלים בגימטריא תפ"ה שהוא מכון כמספר השני שמות אל אלהים במלואו כזה: אלף למד אלף למד הי יוד מם שעל ידי השני שמות אלו יוצאה הטפה מהקלפה כי הטפה היא בחינת חסד וגבורה כידוע כי יש בה כח אש ומים חמימות ולחות שהם בחינת חסד וגבורה ועל ידי השני שמות אל אלהים הנ"ל...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יד - רַבִּים לוֹחֲמִים לִי מָרוֹם
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יד - רבים לוחמים לי מרום "רבים לוחמים לי מרום", הינו שיש לו שונאים למעלה במרום וכמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: 'כשם שיש צרים למטה, כך יש צרים מלמעלה'....
שיחות הר"ן - אות רז - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רז - גדולות נוראות השגתו אמר. לפעמים אני מדבר איזה דבור לאיזה אדם ואין הדבור עושה פעלתו עד לזמן רחוק כמו שיש כשנותנין איזה סמים לרפואה לפעמים הסם עושה פעלתו ומועיל מיד ולפעמים צריך הסם לשהות בתוך האדם איזה זמן ואחר כך הוא עושה פעלתו כמו כן יש דברים שהוא מדבר שהם מנחים אצל האדם ואינם מעוררים אותו עד לזמן רחוק אבל סוף כל סוף יעשה הדבור פעלתו ויועיל בודאי...
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן טוב מאד להאדם שיהיה לו חדר מיחד לו לבדו לעסק שם בעבודת ה' בתורה ותפילה ובפרט התבודדות ושיחה בינו לבין קונו שלזה צריכין בודאי חדר מיחד...
מה היה החטא של משה רבנו?
...היה החטא של משה רבנו? כיצד רבי נחמן מברסלב מבאר כאן breslev.eip.co.il/?key=68 את החטא של משה שמנע ממנו להכנס לארץ? ומדוע בעצם החטא של משה מנע ממנו בהכרח להכנס לארץ? ז"א מדוע החטא הזה עצמו של משה, הוא בחינת פגם ארץ ישראל? תשובה: ראשית נצטט את לשון רבי נחמן מברסלב עצמו: וכשמתפלל קדם הדרוש צריך להתפלל בתחנונים ויבקש מאת הקדוש ברוך הוא מתנת חנם ולא יתלה בזכות עצמו אף על פי שעכשו נתעורר מטה עזו של עבודתו אין זה המטה כדי להתגאות אלא כדי להכניע הרע שבעדה...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קג - כָּל זְמַן שֶׁהָאָדָם שׁוֹמֵעַ עוֹד אֵיזֶה אָדָם, הוּא לא טוֹב
...זמן שהאדם שומע עוד איזה אדם, הוא לא טוב בשעת התפילה כל זמן שהאדם שומע עוד אז איזה אדם דהינו ששומע ומרגיש, שעומד עוד אדם אחד בשעת תפילתו הוא לא טוב כי צריך כל אדם בשעת תפילתו שיציר בדעתו, שאין שם אלא אני והשם יתברך לבד ובמאמר אבא שאול וכו' פעם אחת רצתי אחר צבי וכו' [בסימן נה] שם מבאר ביטול גדול יותר בשעת התפילה שמחיב האדם לבטל עצמו כל כך בשעת התפילה עד שלא ירגיש אפילו את עצמו כלל בשעת תפילתו רק את השם יתברך לבדו כי אז, בשעת התפילה, האדם עומד בהיכל...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 20_04_2024 השעה 11:57:10 - wesi2