ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קכב - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
אות קכב בשנת תקס"ב בקיץ קדם שיצא מזלאטיפאליע לברסלב, היה באותו הקיץ בברדיטשוב עם אביו הרבני החסיד הותיק המפרסם מורנו רבי שמחה זכרונו לברכה. ואז היה תקף המחלקת של הזקן הידוע ובשעת המחלקת אמר הזקן הנ"ל שיביא אגרות מכל הצדיקים המפרסמים שכלם חולקים עליו וכן הוה בהפך ממש. כי הגיעו אגרות מכל המפרסמים לרבנו הקדוש זכרונו לברכה, וכלם החזיקו ידם עם רבנו זכרונו לברכה באהבה רבה מאד, וכתבו מרורות להזקן הנ"ל. הינו הרב הגאון החסיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרב החסיד רבי גדליה מליניץ והרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה והרב החסיד רבי זאב מטשארניאוסטרע והרב הקדוש מורנו רבי אברהם קאליסקער מארץ ישראל ומחתנו רבי ליבוש מוואלטשיסק ומחתנו רבי אברהם דב מחמעלניק כלם כתבו אגרות בכבוד גדול ובאהבה עצומה לרבנו זכרונו לברכה, ובזו את הזקן הנ"ל מאד מאד. אבל הזקן הנ"ל לא שמע אליהם והיה מחזיק במחלקת חנם על לא דבר. ובאותו הקיץ נסע רבנו זכרונו לברכה לברדיטשוב ושם היה קבוץ של כמה גדולים. כי מחתנו הרב הגאון מוואלטשיסק עשה אז שם בברדיטשוב נשואין לבנו מוהר"ש זכרונו לברכה, ונתועדו שם כמה וכמה גדולים וקצתם אני יודע הלוא המה הרב הגאון מוואלטשיסק, ובנו הגאון מורנו יוסף יוסקא זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש יאס, והרב החסיד מורנו זאב מטשארניאוסטרע, והרב הגאון מורנו משה זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש קראסנע בנו של הרב הקדוש מורנו רבי חיים דקהלת קדש קראסנע, והרב החסיד רבי יצחק זכרונו לברכה מקאסנטין חדש, ועוד כמה גדולים. ונתועדו כלם שם לנדות ולהחרים את הזקן הנ"ל על שמבזה תלמיד חכם אמתי, הינו את רבנו הקדוש זכרונו לברכה. וכבר נגמר הדבר ביניהם בהסכמת כלם ורצו לעשות כן אבל איש אחד בברדיטשוב בלבל את הדבר והלך ודבר על לב הרב הגאון הקדוש אב בית דין דברדיטשוב ואמר שאין נאה שיעשו זה הדבר בעירו ומחמת זה נתבלבל הדבר. ורבנו זכרונו לברכה היה אז אצל הרב הקדוש דברדיטשוב, וקבלו בכבוד גדול מאד ובאהבה רבה ובחבה גדולה. כי הרב דברדיטשוב החזיק ידו עם רבנו זכרונו לברכה מתחלה ועד סוף אבל הדבר הנ"ל הינו החרם לא רצה שיהיה נעשה בעירו, מחמת שנמצאו אנשים שדברו על לבו כנ"ל. ומחמת זה נתבלבל הדבר. ואחר כך כשבא רבנו זכרונו לברכה מבארדיטשוב, נסע לטולטשין ושם נתועד רבנו זכרונו לברכה עם אנשי ברסלב וקבלוהו לפה בהסכמת הרב הקדוש מורנו ברוך זכרונו לברכה, ונכנס לשם בחצי אלול אות קכג קדם שנסע לברדיטשוב קבץ מנין עשרה אנשים וטען לפניהם עם הבעל דבר ואיני יודע היטב ענין זה על בריו. ואמר שמאז והלאה כל מה שרוצה לעשות מניח עצמו הבעל דבר לארכו ולרחבו לקלקלו ומחמת זה כבד מאד לעשות מה שהוא מצוה אבל אף על פי כן השם יתברך בעזרו. ומי שזכה להתקרב אליו היה רואה קצת מענין זה. ולא היה לרבנו זכרונו לברכה שום מנוחה כל ימיו, אפילו רגע אחת. כי תמיד היה לוחם מלחמת השם בכל עת ובכל רגע וכו' שאני זקן שבקדשה וכו' אות קכד בשבת חנוכה תקס"ט, שהיה סמוך לביאתו מלמברג, כי בקיץ תקס"ח העבר בא מלמברג לביתו ואז באותו החנוכה אמר התורה המתחלת ימי חנוכה הם ימי הודאה בלקוטי תנינא סימן ב'. ואז צוה לזמר על השלחן (תהלים קכ"ד) : "שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו". וזמרו לפניו זה המזמור בליל שבת כמה פעמים אין מספר. וגם פעם אחת בהיותו יושב במעדוועדיווקע היה מזמר גם כן המזמור לולי ה' כמה פעמים ואחר כך הפך פניו אל העולם ואמר: עדין אין אתם נחשבים מאנשים שלי כי יהיה עת שכל העולם כלו יעמדו עלי ויחלקו כלם עלי ואז מי שיתחזק ויהיה נשאר אצלי זה יהיה נחשב מהאנשים שלי באמת. [אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים כי רבים קמו עליו ועלינו ולולי ה' שהיה לנו וכו'] אות קכה שמעתי בשמו שאמר שאז כשהיה בברדיטשוב בקיץ תקס"ב עם הזקן הידוע כנ"ל ואמר אז שאז נודע לו כל ענינו ומהותו של הזקן הנ"ל ועד אותה השעה לא דבר ממנו מאומה כי אמר שלא היה רוצה לדבר ממנו כלל עד אשר נודע לו כל ענינו ומהותו. ואז התחיל לדבר ממנו מעט לעתים רחוקות מאד
אות קכב

בִּשְׁנַת תקס"ב בַּקַּיִץ קדֶם שֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב, הָיָה בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב עִם אָבִיו הָרַבָּנִי הֶחָסִיד הַוָּתִיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ רַבִּי שִׂמְחָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָז הָיָה תּקֶף הַמַּחֲלקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ

וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלקֶת אָמַר הַזָּקֵן הַנַּ"ל

שֶׁיָּבִיא אִגְּרוֹת מִכָּל הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁכֻּלָּם חוֹלְקִים עָלָיו

וְכֵן הֲוָה בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ.

כִּי הִגִּיעוּ אִגְּרוֹת מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכֻלָּם הֶחֱזִיקוּ יָדָם עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּאַהֲבָה רַבָּה מְאד, וְכָתְבוּ מְרוֹרוֹת לְהַזָּקֵן הַנַּ"ל.

הַיְנוּ הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב

וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ

וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי זְאֵב מִטְּשַׁארְנִיאוֹסְטְרֶע

וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶער מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וּמְחֻתָּנוֹ רַבִּי לֵיבּוּשׁ מִוָּואלְטְשִׁיסְק

וּמְחֻתָּנוֹ רַבִּי אַבְרָהָם דּב מֵחֲמֶעלְנִיק

כֻּלָּם כָּתְבוּ אִגְּרוֹת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה עֲצוּמָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִזּוּ אֶת הַזָּקֵן הַנַּ"ל מְאד מְאד.

אֲבָל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וְהָיָה מַחֲזִיק בְּמַחֲלקֶת חִנָּם עַל לא דָבָר.

וּבְאוֹתוֹ הַקַּיִץ נָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב

וְשָׁם הָיָה קִבּוּץ שֶׁל כַּמָּה גְּדוֹלִים.

כִּי מְחֻתָּנוֹ הָרַב הַגָּאוֹן מִוָּואלְטְשִׁיסְק עָשָׂה אָז שָׁם בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב נִשּׂוּאִין לִבְנוֹ מוּהֲרַ"שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְנִתְוַעֲדוּ שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלִים

וּקְצָתָם אֲנִי יוֹדֵעַ הֲלוֹא הֵמָּה הָרַב הַגָּאוֹן מִוָּואלְטְשִׁיסְק, וּבְנוֹ הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ יוֹסֵף יוֹסְקֶא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קדֶשׁ יָאס, וְהָרַב הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ זְאֵב מִטְּשַׁארְנִיאוֹסְטְרֶע, וְהָרַב הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ משֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קדֶשׁ קְרָאסְנֶע בְּנוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים דִּקְהִלַּת קדֶשׁ קְרָאסְנֶע, וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִקָּאסְנְטִין חָדָשׁ, וְעוֹד כַּמָּה גְּדוֹלִים.

וְנִתְוַעֲדוּ כֻּלָּם שָׁם לְנַדּוֹת וּלְהַחֲרִים אֶת הַזָּקֵן הַנַּ"ל עַל שֶׁמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי, הַיְנוּ אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וּכְבָר נִגְמַר הַדָּבָר בֵּינֵיהֶם בְּהַסְכָּמַת כֻּלָּם וְרָצוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן

אֲבָל אִישׁ אֶחָד בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב בִּלְבֵּל אֶת הַדָּבָר

וְהָלַךְ וְדִבֵּר עַל לֵב הָרַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ אַב בֵּית דִּין דְּבַרְדִּיטְשׁוֹב

וְאָמַר שֶׁאֵין נָאֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ זֶה הַדָּבָר בְּעִירוֹ

וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר.

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אָז אֵצֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ דְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד וּבְאַהֲבָה רַבָּה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה.

כִּי הָרַב דְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב הֶחֱזִיק יָדוֹ עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף

אֲבָל הַדָּבָר הַנַּ"ל הַיְנוּ הַחֵרֶם לא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּעִירוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצְאוּ אֲנָשִׁים שֶׁדִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ כַּנַּ"ל.

וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר.

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב, נָסַע לְטוּלְטְשִׁין וְשָׁם נִתְוַעֵד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלַב וְקִבְּלוּהוּ לְפה בְּהַסְכָּמַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְנִכְנַס לְשָׁם בַּחֲצִי אֱלוּל

אות קכג

קדֶם שֶׁנָּסַע לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב קִבֵּץ מִנְיָן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים

וְטָעַן לִפְנֵיהֶם עִם הַבַּעַל דָּבָר

וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיָן זֶה עַל בֻּרְיוֹ.

וְאָמַר שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְקַלְקְלוֹ

וּמֵחֲמַת זֶה כָּבֵד מְאד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא מִצְוָה

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ.

וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה.

וְלא הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו, אֲפִילּוּ רֶגַע אַחַת.

כִּי תָּמִיד הָיָה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְכוּ'

שֶׁאֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'

אות קכד

בַּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ט, שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְבִיאָתוֹ מִלֶּמְבֶּרְגְּ, כִּי בְּקַיִץ תקס"ח הֶעָבָר בָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ לְבֵיתוֹ

וְאָז בְּאוֹתוֹ הַחֲנוּכָּה אָמַר הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת יְמֵי חֲנוּכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ב'.

וְאָז צִוָּה לְזַמֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ". וְזִמְּרוּ לְפָנָיו זֶה הַמִּזְמוֹר בְּלֵיל שַׁבָּת כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר.

וְגַם פַּעַם אַחַת בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע הָיָה מְזַמֵּר גַּם כֵּן הַמִּזְמוֹר לוּלֵי ה' כַּמָּה פְּעָמִים

וְאַחַר כָּךְ הָפַךְ פָּנָיו אֶל הָעוֹלָם וְאָמַר: עֲדַיִן אֵין אַתֶּם נֶחֱשָׁבִים מֵאֲנָשִׁים שֶׁלִּי

כִּי יִהְיֶה עֵת שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יַעַמְדוּ עָלַי וְיַחְלְקוּ כֻּלָּם עָלַי

וְאָז מִי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִהְיֶה נִשְׁאָר אֶצְלִי זֶה יִהְיֶה נֶחֱשָׁב מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי בֶּאֱמֶת.

[אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי רַבִּים קָמוּ עָלָיו וְעָלֵינוּ וְלוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ וְכוּ']

אות קכה

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאָז כְּשֶׁהָיָה בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב בְּקַיִץ תקס"ב עִם הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ כַּנַּ"ל

וְאָמַר אָז שֶׁאָז נוֹדַע לוֹ כָּל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל

וְעַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה לא דִּבֵּר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה

כִּי אָמַר שֶׁלּא הָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ כְּלָל עַד אֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ כָּל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ.

וְאָז הִתְחִיל לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ מְעַט לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאד
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן צוה לאחד שהיה אצלו חולה בתוך ביתו שיקום קדם אור היום ויאמר שיר השירים כלו ואמר: שכל הרפואות שבעולם כלם כלולים בשיר השירים וכן היה שתכף היה שנוי להחולה וחזר לאיתנו
חיי מוהר"ן - כד - שיחות השיכים להתורות
...כד פעם אחת באנו אליו אני וחברי רבי נפתלי סמוך לשבועות תקס"ה, ואמר לנו שעתה אינו יודע כלל רק זאת נודע לי בעתים הללו שעל ידי לשון הרע שבעולם אין הצדיקים יכולין להיות ענוים וכו' כמבאר בסימן קצ"ז ויתר מזה אינו יודע ואמר בפרוש כמו שאתה אינך יודע, כך ממש אני איני יודע עכשו כלום. ואמר שעכשו הוא מתנהג בפשיטות שעומד בבקר ומתפלל תפילתו, ואחר כך הוא לומד קצת, ואחר כך הוא אומר תהלים, ואחר כך אוכל אכילתו ומניח עצמו לישן קצת ואחר כך הוא עומד ומפרש שיחתו קצת לפני השם יתברך ברחמים ותחנונים. ויש לי רחמנות עלי ואלו...
שיחות הר"ן - אות קעג - גדולות נוראות השגתו
...שמעתי מאנשים שאמר לרבי שמעון בעת שבא מעבר לגרעניץ [מעבר לגבול] שנתרחק לשם איזה שנים ולא ראה את רבנו זכרונו לברכה, ערך שלש שנים ויותר מחמת המעשה שהיה במעדוועדווקע שהקפיד עליו רבנו זכרונו לברכה וכו' ואיני בקי במעשה הזאת היטב ומחמת זה אמר רבנו פעם אחת. אני רוצה לשלחך מעבר לנהר דאן וסיבב השם יתברך סיבות שבסמוך מאד נתגלגל הדבר שנסע רבי שמעון לשם לסביבות נהר דאן הנ"ל שהוא רחוק בערך מאה פרסאות ויותר ממעדוועדווקע כי שם עקר מדינת רוסיא כידוע ויהודים אינם נמצאים שם כי אם אחד מאלף ובפרט לפני כמה שנים ונסע...
חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...וטרחתו בעבודת ה' אות רל ספר רבי נפתלי שאמר רבנו זכרונו לברכה שטוב היה שיהיה לאיש כשר סוסים שיסע בכל פעם עם בני הנעורים לתוך איזה יער וכיוצא ושם ידברו יראת שמים ויהיה להם התבודדות וכו'. כי בשדה ויער טוב מאד להתבודדות. וספר אז מענין הנהגותיו בימי הנעורים שהיה רגיל לקח סוס מבית חותנו ורכב על הסוס לאיזה יער. ושם ירד מהסוס וקשרו לאיזה אילן והוא הלך לתוך היער לעשות את שלו והתבודד שם כדרכו. וכמה פעמים התיר עצמו הסוס וברח למקומו לבית חותנו. וכשראו שם שהסוס בא לבדו היו דואגים ומתפחדים מאד כי אמרו שבודאי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
שיחות הר"ן - אות קנ
שיחות הר"ן - אות קנ פעם אחת אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא, אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן [והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם]
שבחי הר"ן - אות א
שבחי הר"ן - אות א בהיותו בימי קטנותו בא על דעתו לפרש מהעולם ורצה לשבר תאוות אכילה אך עדין היה בשכל קטן ונדמה לו שזה אי אפשר שיניח מאכילתו כפי מה שהיה רגיל לאכל בבקר ובצהרים וכו' על כן ישב עצמו שיהיה בולע כל מה שיאכל דהינו שלא יהיה לועס מה שיאכל רק יבלע כמות שהוא כדי שלא ירגיש שום טעם באכילתו ועשה כן ועלה נפיחות בצוארו ואמר שהיה אז רק בן ששה שנים והנהגה זו שמעתי לדבר גדול מצדיק גדול מאד מאד שנהג כך שהיה בולע אכילתו בלי לעיסה אך הוא זכרונו לברכה נהג כך בהיותו בן ששה שנים
למה המשיח לא בא? במה זה תלוי?
...מה דעתו של רבי נחמן מברסלב לגבי הסיבה שבגללה המשיח לא בא. במה זה תלוי בדיוק? באיזו מצווה? באיזה עניין בדיוק צריך להתחזק כדי שיבוא המשיח? תודה תשובה: דעתו של רבי נחמן מברסלב בעניין הזה היא חד משמעית. ביאת המשיח לא תלויה בשום פעולה מעשית, אלא אך ורק באמונה שלמה של האדם בהשי"ת בלבד. breslev.eip.co.il/?key=40 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יא - אני ה' הוא שמי זה בחינת הגדלות שהוא בחינת שבע בתי עבודה זרה כנ"ל וזהו: ולא מטי לארעא הינו שעל ידי העוון הזה עדין לא חזרנו לארצנו כי על ידי העוון הזה שהוא הגדלות...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כְּשֶׁיֵּשׁ לְהָאָדָם לֵב, אֵין שַׁיָּך אֶצְלוֹ מָקוֹם כְּלָל
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה נו - כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כשיש להאדם לב, אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא, הוא מקומו של עולם וכו' כי האלקות הוא בלב, כמו שכתוב: "צור לבבי" ואצל השם יתברך נאמר: "הנה מקום אתי" שהוא מקומו של עולם, ואין העולם מקומו נמצא, מי שיש לו לב ישראלי אין ראוי לו לומר שמקום זה אין טוב לפניו כי אין שיך אצלו מקום כלל כי אדרבא הוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו כנ"ל
שיחות הר"ן - אות קסב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...וטרחתו בעבודת ה' בקהלת זלאטיפאלי התענה פעם אחת משבת לשבת וביום ששי הכרח לנסע להמרחץ כי לא היה יכול לילך ואמר שזה היה מחמת שנודע הדבר לרבים שהוא מתענה מחמת זה נחלש כל כך רבנו זכרונו לברכה אף על פי שהיה לו חדר מיחד בכפר שישב בו לבדו אף על פי כן היה הולך על פי הרב על פני השדה בתוך איזה יער וכיוצא והיה מתבודד שם הרבה ופעם אחת הלכתי עמו בקהלת מעדוועדווקע שהיה דר שם בתחלה כמבאר לעיל והלכתי עמו אנה ואנה אצל השדות וההרים ונטה ידו על פני השדות וההרים ואמר לי. על כל אלו השדות וההרים שאתה רואה סביב העיר ועל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2500 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:42 - wesi2