ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - קכב - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
אות קכב בשנת תקס"ב בקיץ קדם שיצא מזלאטיפאליע לברסלב, היה באותו הקיץ בברדיטשוב עם אביו הרבני החסיד הותיק המפרסם מורנו רבי שמחה זכרונו לברכה. ואז היה תקף המחלקת של הזקן הידוע ובשעת המחלקת אמר הזקן הנ"ל שיביא אגרות מכל הצדיקים המפרסמים שכלם חולקים עליו וכן הוה בהפך ממש. כי הגיעו אגרות מכל המפרסמים לרבנו הקדוש זכרונו לברכה, וכלם החזיקו ידם עם רבנו זכרונו לברכה באהבה רבה מאד, וכתבו מרורות להזקן הנ"ל. הינו הרב הגאון החסיד רבי לוי יצחק מברדיטשוב והרב החסיד רבי גדליה מליניץ והרב הקדוש דודו רבי ברוך זכרונו לברכה והרב החסיד רבי זאב מטשארניאוסטרע והרב הקדוש מורנו רבי אברהם קאליסקער מארץ ישראל ומחתנו רבי ליבוש מוואלטשיסק ומחתנו רבי אברהם דב מחמעלניק כלם כתבו אגרות בכבוד גדול ובאהבה עצומה לרבנו זכרונו לברכה, ובזו את הזקן הנ"ל מאד מאד. אבל הזקן הנ"ל לא שמע אליהם והיה מחזיק במחלקת חנם על לא דבר. ובאותו הקיץ נסע רבנו זכרונו לברכה לברדיטשוב ושם היה קבוץ של כמה גדולים. כי מחתנו הרב הגאון מוואלטשיסק עשה אז שם בברדיטשוב נשואין לבנו מוהר"ש זכרונו לברכה, ונתועדו שם כמה וכמה גדולים וקצתם אני יודע הלוא המה הרב הגאון מוואלטשיסק, ובנו הגאון מורנו יוסף יוסקא זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש יאס, והרב החסיד מורנו זאב מטשארניאוסטרע, והרב הגאון מורנו משה זכרונו לברכה אב בית דין דקהלת קדש קראסנע בנו של הרב הקדוש מורנו רבי חיים דקהלת קדש קראסנע, והרב החסיד רבי יצחק זכרונו לברכה מקאסנטין חדש, ועוד כמה גדולים. ונתועדו כלם שם לנדות ולהחרים את הזקן הנ"ל על שמבזה תלמיד חכם אמתי, הינו את רבנו הקדוש זכרונו לברכה. וכבר נגמר הדבר ביניהם בהסכמת כלם ורצו לעשות כן אבל איש אחד בברדיטשוב בלבל את הדבר והלך ודבר על לב הרב הגאון הקדוש אב בית דין דברדיטשוב ואמר שאין נאה שיעשו זה הדבר בעירו ומחמת זה נתבלבל הדבר. ורבנו זכרונו לברכה היה אז אצל הרב הקדוש דברדיטשוב, וקבלו בכבוד גדול מאד ובאהבה רבה ובחבה גדולה. כי הרב דברדיטשוב החזיק ידו עם רבנו זכרונו לברכה מתחלה ועד סוף אבל הדבר הנ"ל הינו החרם לא רצה שיהיה נעשה בעירו, מחמת שנמצאו אנשים שדברו על לבו כנ"ל. ומחמת זה נתבלבל הדבר. ואחר כך כשבא רבנו זכרונו לברכה מבארדיטשוב, נסע לטולטשין ושם נתועד רבנו זכרונו לברכה עם אנשי ברסלב וקבלוהו לפה בהסכמת הרב הקדוש מורנו ברוך זכרונו לברכה, ונכנס לשם בחצי אלול אות קכג קדם שנסע לברדיטשוב קבץ מנין עשרה אנשים וטען לפניהם עם הבעל דבר ואיני יודע היטב ענין זה על בריו. ואמר שמאז והלאה כל מה שרוצה לעשות מניח עצמו הבעל דבר לארכו ולרחבו לקלקלו ומחמת זה כבד מאד לעשות מה שהוא מצוה אבל אף על פי כן השם יתברך בעזרו. ומי שזכה להתקרב אליו היה רואה קצת מענין זה. ולא היה לרבנו זכרונו לברכה שום מנוחה כל ימיו, אפילו רגע אחת. כי תמיד היה לוחם מלחמת השם בכל עת ובכל רגע וכו' שאני זקן שבקדשה וכו' אות קכד בשבת חנוכה תקס"ט, שהיה סמוך לביאתו מלמברג, כי בקיץ תקס"ח העבר בא מלמברג לביתו ואז באותו החנוכה אמר התורה המתחלת ימי חנוכה הם ימי הודאה בלקוטי תנינא סימן ב'. ואז צוה לזמר על השלחן (תהלים קכ"ד) : "שיר המעלות לדוד לולי ה' שהיה לנו". וזמרו לפניו זה המזמור בליל שבת כמה פעמים אין מספר. וגם פעם אחת בהיותו יושב במעדוועדיווקע היה מזמר גם כן המזמור לולי ה' כמה פעמים ואחר כך הפך פניו אל העולם ואמר: עדין אין אתם נחשבים מאנשים שלי כי יהיה עת שכל העולם כלו יעמדו עלי ויחלקו כלם עלי ואז מי שיתחזק ויהיה נשאר אצלי זה יהיה נחשב מהאנשים שלי באמת. [אין לנו על מי להשען אלא על אבינו שבשמים כי רבים קמו עליו ועלינו ולולי ה' שהיה לנו וכו'] אות קכה שמעתי בשמו שאמר שאז כשהיה בברדיטשוב בקיץ תקס"ב עם הזקן הידוע כנ"ל ואמר אז שאז נודע לו כל ענינו ומהותו של הזקן הנ"ל ועד אותה השעה לא דבר ממנו מאומה כי אמר שלא היה רוצה לדבר ממנו כלל עד אשר נודע לו כל ענינו ומהותו. ואז התחיל לדבר ממנו מעט לעתים רחוקות מאד
אות קכב

בִּשְׁנַת תקס"ב בַּקַּיִץ קדֶם שֶׁיָּצָא מִזְּלַאטִיפָּאלְיֶע לִבְּרֶסְלַב, הָיָה בְּאוֹתוֹ הַקַּיִץ בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב עִם אָבִיו הָרַבָּנִי הֶחָסִיד הַוָּתִיק הַמְפֻרְסָם מוֹרֵנוּ רַבִּי שִׂמְחָה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה. וְאָז הָיָה תּקֶף הַמַּחֲלקֶת שֶׁל הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ

וּבִשְׁעַת הַמַּחֲלקֶת אָמַר הַזָּקֵן הַנַּ"ל

שֶׁיָּבִיא אִגְּרוֹת מִכָּל הַצַּדִּיקִים הַמְפֻרְסָמִים שֶׁכֻּלָּם חוֹלְקִים עָלָיו

וְכֵן הֲוָה בְּהֶפֶךְ מַמָּשׁ.

כִּי הִגִּיעוּ אִגְּרוֹת מִכָּל הַמְפֻרְסָמִים לְרַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכֻלָּם הֶחֱזִיקוּ יָדָם עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּאַהֲבָה רַבָּה מְאד, וְכָתְבוּ מְרוֹרוֹת לְהַזָּקֵן הַנַּ"ל.

הַיְנוּ הָרַב הַגָּאוֹן הֶחָסִיד רַבִּי לֵוִי יִצְחָק מִבַּרְדִּיטְשׁוֹב

וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי גְּדַלְיָה מִלִּינִיץ

וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ דּוֹדוֹ רַבִּי בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי זְאֵב מִטְּשַׁארְנִיאוֹסְטְרֶע

וְהָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי אַבְרָהָם קַאלִיסְקֶער מֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וּמְחֻתָּנוֹ רַבִּי לֵיבּוּשׁ מִוָּואלְטְשִׁיסְק

וּמְחֻתָּנוֹ רַבִּי אַבְרָהָם דּב מֵחֲמֶעלְנִיק

כֻּלָּם כָּתְבוּ אִגְּרוֹת בְּכָבוֹד גָּדוֹל וּבְאַהֲבָה עֲצוּמָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וּבִזּוּ אֶת הַזָּקֵן הַנַּ"ל מְאד מְאד.

אֲבָל הַזָּקֵן הַנַּ"ל לא שָׁמַע אֲלֵיהֶם וְהָיָה מַחֲזִיק בְּמַחֲלקֶת חִנָּם עַל לא דָבָר.

וּבְאוֹתוֹ הַקַּיִץ נָסַע רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב

וְשָׁם הָיָה קִבּוּץ שֶׁל כַּמָּה גְּדוֹלִים.

כִּי מְחֻתָּנוֹ הָרַב הַגָּאוֹן מִוָּואלְטְשִׁיסְק עָשָׂה אָז שָׁם בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב נִשּׂוּאִין לִבְנוֹ מוּהֲרַ"שׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְנִתְוַעֲדוּ שָׁם כַּמָּה וְכַמָּה גְּדוֹלִים

וּקְצָתָם אֲנִי יוֹדֵעַ הֲלוֹא הֵמָּה הָרַב הַגָּאוֹן מִוָּואלְטְשִׁיסְק, וּבְנוֹ הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ יוֹסֵף יוֹסְקֶא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קדֶשׁ יָאס, וְהָרַב הֶחָסִיד מוֹרֵנוּ זְאֵב מִטְּשַׁארְנִיאוֹסְטְרֶע, וְהָרַב הַגָּאוֹן מוֹרֵנוּ משֶׁה זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אַב בֵּית דִּין דִּקְהִלַּת קדֶשׁ קְרָאסְנֶע בְּנוֹ שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ רַבִּי חַיִּים דִּקְהִלַּת קדֶשׁ קְרָאסְנֶע, וְהָרַב הֶחָסִיד רַבִּי יִצְחָק זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִקָּאסְנְטִין חָדָשׁ, וְעוֹד כַּמָּה גְּדוֹלִים.

וְנִתְוַעֲדוּ כֻּלָּם שָׁם לְנַדּוֹת וּלְהַחֲרִים אֶת הַזָּקֵן הַנַּ"ל עַל שֶׁמְּבַזֶּה תַּלְמִיד חָכָם אֲמִתִּי, הַיְנוּ אֶת רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וּכְבָר נִגְמַר הַדָּבָר בֵּינֵיהֶם בְּהַסְכָּמַת כֻּלָּם וְרָצוּ לַעֲשׂוֹת כֵּן

אֲבָל אִישׁ אֶחָד בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב בִּלְבֵּל אֶת הַדָּבָר

וְהָלַךְ וְדִבֵּר עַל לֵב הָרַב הַגָּאוֹן הַקָּדוֹשׁ אַב בֵּית דִּין דְּבַרְדִּיטְשׁוֹב

וְאָמַר שֶׁאֵין נָאֶה שֶׁיַּעֲשׂוּ זֶה הַדָּבָר בְּעִירוֹ

וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר.

וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה אָז אֵצֶל הָרַב הַקָּדוֹשׁ דְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב, וְקִבְּלוֹ בְּכָבוֹד גָּדוֹל מְאד וּבְאַהֲבָה רַבָּה וּבְחִבָּה גְּדוֹלָה.

כִּי הָרַב דְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב הֶחֱזִיק יָדוֹ עִם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִתְּחִלָּה וְעַד סוֹף

אֲבָל הַדָּבָר הַנַּ"ל הַיְנוּ הַחֵרֶם לא רָצָה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה בְּעִירוֹ, מֵחֲמַת שֶׁנִּמְצְאוּ אֲנָשִׁים שֶׁדִּבְּרוּ עַל לִבּוֹ כַּנַּ"ל.

וּמֵחֲמַת זֶה נִתְבַּלְבֵּל הַדָּבָר.

וְאַחַר כָּךְ כְּשֶׁבָּא רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה מִבַּארְדִּיטְשׁוֹב, נָסַע לְטוּלְטְשִׁין וְשָׁם נִתְוַעֵד רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עִם אַנְשֵׁי בְּרֶסְלַב וְקִבְּלוּהוּ לְפה בְּהַסְכָּמַת הָרַב הַקָּדוֹשׁ מוֹרֵנוּ בָּרוּךְ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְנִכְנַס לְשָׁם בַּחֲצִי אֱלוּל

אות קכג

קדֶם שֶׁנָּסַע לְבַּרְדִּיטְשׁוֹב קִבֵּץ מִנְיָן עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים

וְטָעַן לִפְנֵיהֶם עִם הַבַּעַל דָּבָר

וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיטֵב עִנְיָן זֶה עַל בֻּרְיוֹ.

וְאָמַר שֶׁמֵּאָז וָהָלְאָה כָּל מַה שֶּׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת מַנִּיחַ עַצְמוֹ הַבַּעַל דָּבָר לְאָרְכּוֹ וּלְרָחְבּוֹ לְקַלְקְלוֹ

וּמֵחֲמַת זֶה כָּבֵד מְאד לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁהוּא מִצְוָה

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּעֶזְרוֹ.

וּמִי שֶׁזָּכָה לְהִתְקָרֵב אֵלָיו הָיָה רוֹאֶה קְצָת מֵעִנְיָן זֶה.

וְלא הָיָה לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שׁוּם מְנוּחָה כָּל יָמָיו, אֲפִילּוּ רֶגַע אַחַת.

כִּי תָּמִיד הָיָה לוֹחֵם מִלְחֶמֶת הַשֵּׁם בְּכָל עֵת וּבְכָל רֶגַע וְכוּ'

שֶׁאֲנִי זָקֵן שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'

אות קכד

בַּשַׁבַּת חֲנוּכָּה תקס"ט, שֶׁהָיָה סָמוּךְ לְבִיאָתוֹ מִלֶּמְבֶּרְגְּ, כִּי בְּקַיִץ תקס"ח הֶעָבָר בָּא מִלֶּמְבֶּרְגְּ לְבֵיתוֹ

וְאָז בְּאוֹתוֹ הַחֲנוּכָּה אָמַר הַתּוֹרָה הַמַּתְחֶלֶת יְמֵי חֲנוּכָּה הֵם יְמֵי הוֹדָאָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא סִימָן ב'.

וְאָז צִוָּה לְזַמֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן: "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד לוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ". וְזִמְּרוּ לְפָנָיו זֶה הַמִּזְמוֹר בְּלֵיל שַׁבָּת כַּמָּה פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר.

וְגַם פַּעַם אַחַת בִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע הָיָה מְזַמֵּר גַּם כֵּן הַמִּזְמוֹר לוּלֵי ה' כַּמָּה פְּעָמִים

וְאַחַר כָּךְ הָפַךְ פָּנָיו אֶל הָעוֹלָם וְאָמַר: עֲדַיִן אֵין אַתֶּם נֶחֱשָׁבִים מֵאֲנָשִׁים שֶׁלִּי

כִּי יִהְיֶה עֵת שֶׁכָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ יַעַמְדוּ עָלַי וְיַחְלְקוּ כֻּלָּם עָלַי

וְאָז מִי שֶׁיִּתְחַזֵּק וְיִהְיֶה נִשְׁאָר אֶצְלִי זֶה יִהְיֶה נֶחֱשָׁב מֵהָאֲנָשִׁים שֶׁלִּי בֶּאֱמֶת.

[אֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן אֶלָּא עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם כִּי רַבִּים קָמוּ עָלָיו וְעָלֵינוּ וְלוּלֵי ה' שֶׁהָיָה לָנוּ וְכוּ']

אות קכה

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁאָז כְּשֶׁהָיָה בְּבַּרְדִּיטְשׁוֹב בְּקַיִץ תקס"ב עִם הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ כַּנַּ"ל

וְאָמַר אָז שֶׁאָז נוֹדַע לוֹ כָּל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ שֶׁל הַזָּקֵן הַנַּ"ל

וְעַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה לא דִּבֵּר מִמֶּנּוּ מְאוּמָה

כִּי אָמַר שֶׁלּא הָיָה רוֹצֶה לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ כְּלָל עַד אֲשֶׁר נוֹדַע לוֹ כָּל עִנְיָנוֹ וּמַהוּתוֹ.

וְאָז הִתְחִיל לְדַבֵּר מִמֶּנּוּ מְעַט לְעִתִּים רְחוֹקוֹת מְאד
ספר המידות - כעס
...- כעס חלק א' א. מי ששומר את עצמו מכעס, שונאיו אינם שולטים עליו. ב. גם ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד. כעס אחר אכילה מזיק...
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו
שיחות הר"ן - אות ריד - לענין המחלוקת שעליו שמעתי בשמו שאמר. כשאדם שואל להצדיק אם לעשות דבר שיש בו מסירת נפש בשביל השם יתברך הוא ראוי לו להשיב ולצוות עליו שלא לעשות ואף על פי כן השואל אין צריך לקים דבריו כן שמעתי בשמו עוד שמעתי בענין אחר: כל מה שהצדיק מצוה לעשות צריך לקים רק כשמצוה שלא לסע על ראש השנה אצלו זה אין צריך לקים ערב ראש השנה ראוי לתן על פדיון
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נו - וּבְיוֹם הַבִּכּוּרִים
...ח"א - תורה נו - וביום הבכורים וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבעתיכם, מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו . א. כי יש בכל אחד מישראל בחינת מלכות וכל אחד לפי בחינתו, כן יש לו בחינות מלכות יש שהוא שורר בביתו ויש שהוא מושל ביותר וכן יש שהוא מושל על כל העולם כל אחד לפי בחינת המלכות שיש לו בבחינות: "שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות" ובחינות המלכות הזאת שיש בכל אחד היא באתגליא ובאתכסיא באתגליא, הינו הממשלה שיש לכל אחד לפי בחינתו שהוא מושל על אלו האנשים באתגליא כפי בחינת המלכות שלו...
שיחות הר"ן - אות רנו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן שבח את אקדמות מאד מאד ואמר שישראל מחמת שהם משקעים ורגילים כל כך בטוב על כן אין מרגישין כל כך את שבח מעלת גדלת השבח הקדוש הזה של אקדמות שאומרים בשבועות ואמר: מי שיודע מעלת השיר של אקדמות עם הנגון שלו כמו שרגילין העולם לזמר אותו בנגון הידוע הוא דבר נפלא וחדוש גדול מאד והתחיל לומר קצת איזה תבות מאקדמות עם הנגון ואמר שאקדמות הוא שיר של חשק [עין בהמעשה של הבערגיר שם מדבר משיר של חשק] כל זה ספר בשבועות אחר תפילת שחרית בבקר השכם כנהוג בשבועות והיה יושב אצל הסעדה של מאכלי חלב וכבר התפללו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צט - עִקָּר הַהִתְבּוֹדְדוּת וְהַשִּׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ בִּשְׁלֵמוּת הוּא
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צט - עקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא אמר: שעקר ההתבודדות והשיחה בינו לבין קונו בשלמות הוא כשיפרש שיחתו כל כך לפני השם יתברך עד שיהיה סמוך מאד שתצא נשמתו, חס ושלום עד שכמעט יגוע, חס ושלום עד שלא תהיה נשמתו קשורה בגופו כי אם כחוט השערה מעצם צערו וגעגועו וכסופיו להשם יתברך באמת שאמרו: 'אין תפילתו של אדם נשמעת, אלא אם כן משים נפשו בכפו' וכו', הינו כנ"ל ואמר: הלוא כשהשם יתברך עוזר בהתבודדות אזי ההתבודדות הוא כאשר ידבר איש אל רעהו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - הַשַּׁבָּתִים שֶׁשּׁוֹבְתִים אֵצֶל הַתַּלְמִיד חָכָם הָאֱמֶת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסז - השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת דע והאמן, כי השבתים ששובתים אצל התלמיד חכם האמת, הם כמו תענית
שיחות הר"ן - אות קעה - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו קדם ארץ ישראל אמר איני יודע איך הצדיקים עושים פדיון כי צריכין לידע כל העשרים וארבעה [כ"ד] בתי דינין כי כשמביאים הפדיון צריך לידע באיזה בית דין דנין אותו כי אולי הוא עושה פדיון והמתקה השיך לבית דין זה ובאמת הוא נדון בבית דין אחר ועל כן צריך לידע באיזה בית דין הוא נדון ולידע הפדיון וההמתקה של אותו הבית דין אני יודע כל העשרים וארבעה בתי דינים ואני יכול לעשות ערעור מבית דין לבית דין עד העשרים וארבעה בתי דינים דהינו שאני יכול לומר שאינו נראה לי המשפט של בית דין זה ואני רוצה לדון...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הַקּוֹל קוֹל יַעֲקב
...מוהר"ן ח"ב - תורה עט - הקול קול יעקב [עוד מצאנו כתב יד רבנו, זכרונו לברכה והם ראשי פרקים מאיזה תורה נפלאה] הקול קול יעקב כרוז עשו, וישא קולו יצחק זמן קוף צדיק ישנים וכו' ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו יצחק בן אברהם זמן נתאחד אברהם אוהבי בעיניו כימים אחדים באהבתו ושאר ישוב בנך אם תשוב ואשיבך לפני תעמד כי בא השמש קחו עמכם דברים ושובו מאבני המקום אבנים אותיות מראשותיו מחשבה מברר הכל וישלח יעקב מלאכים מצוות זמניות עשה מצוות הרבה נברא כמה מלאכים לפניו תשובה ואשיבך לפני ארצה שעיר נ'ד'ת'ה'ר' [נוקבא דתהומא...
שיחות הר"ן - אות רכב - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה
...הר"ן - אות רכב - להתרחק מחקירות ולהתחזק באמונה שמעתי בשמו שדבר עם איש אחד שהיה לו בלבולי אמונה וחזק אותו רבנו זכרונו לברכה ואמר לו שאיתא שכל התהוות מעשה בראשית היה רק בשביל מה שצפה השם יתברך שיהיו אנשים שיהיה להם יסורים בענין האמונה הקדושה מחמת הבלבולים והכפירות העולים על מחשבתם רחמנא לצלן והם יתגברו כנגד אלו המחשבות ויתחזקו באמונה ורק בשביל זה ברא השם יתברך את כל מעשה בראשית ועל ידי דבורים אלו נתחזק זה האיש מאד תמיד בכל עת שבאו עליו בלבולים הנ"ל וכן מבאר בדברי רבנו, זכרונו לברכה כמה פעמים שעקר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כב - חוֹתָם בְּתוֹךְ חוֹתָם
...פרקא חמישאה דספרא דצניעותא בראשית ברא. 'בראשית' מאמר, 'ברא' חצי מאמר, אב ובן, סתים וגליא, עדן עלאה דסתים וגניז, עדן תתאה א. דע שיש חותם ויש חותם בתוך חותם הוא כי יש מוכיחי הדור והם בחינות רגלין ונקראים רגלין על שם שהם למודי ה' הינו שלומדין כביכול את ה' שנותנין לו עצות והם הולכים בשליחותו לישראל להוכיחם ולהחזירם להשם יתברך ועל שם זה נקראים בחינות רגלין על שם העצה כמו שפרש רש"י על "וכל העם אשר ברגליך" 'ההולכים אחר עצתך' ועל שם ההליכה שהולכים בשליחותו להוכיח כנ"ל. וכשהשם יתברך גוזר גזר דין בעולם והדין...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 14_11_2025 השעה 23:45:15 - wesi2