ספר המידות - מוהל חלק א' א. צריך לחזר אחר מוהל צדיק וירא שמים, כי כשהמוהל אינו טוב, יכול להיות שלא יהיה מוליד, חס ושלום, הנמול על ידו. גם על ידי שהמוהל אינו טוב, על ידי זה בא התינוק, חס ושלום, לידי חלי נופל. ב. אשה שאינה יכולה להתעבר, תביט על הסכין של מילה אחר המילה. ג. המוהל נותן הבנה לנמול בלמוד התורה. ד. מצות מילה יש לה כח שיש לבגדי כהן גדול. ה. מי שנולד מהול, בידוע שכח המדמה שלו טוב ויפה. ו. מי שגומל חסד, שם אשר יקרא יתקים, בשביל זה קדם שיקרא שם לתינוק, יגמל חסד, ועל ידי זה יתקים השם.

שבחי הר"ן - אות כג ואמר: שהוא ענו בתכלית העניוות בכל האיברים כי יש אחד שהוא ענו ואין הענווה בלב ויש שהוא ענו ואין הענווה מגיע באיזה איבר אבל אצלו הענווה בתכלית בכל האיברים כי לבו וכל איבריו הם בתכלית הביטול

...אתתא ולא קיהבי לה האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה, מאי חזי דאזל להיכא דמדלי מנה ? שקל סכתא דצה לתתא, לא עאל, דלי דצה לעלא, עאל. אמר: האי נמי מתרמיא לה בת מזלה. רש"י: דמדליה מנה, שמיחסת מראשונה. ושואל אותו הלא יש לו ללמד, הואיל ולא נתנו לו ראשונה כל שכן זו: סכתא, קבילא: דצה, השפיל ידו במקום שאין חור בכתל ולא על: דלי דצה, הגביה ידו ונעצה במקום נקב ועאל. האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה וכו' א. כי לא כל דבור נקרא דבור כי דבור שאינו נשמע ונתקבל אינו נקרא דבור בחינת: "אין אמר ואין דברים בלי נש...

...אות סד מן התנשאות וגדלה אין ראיה כלל כי ההתנשאות הוא דבר בפני עצמו לפעמים עושים דבר שעל ידי זה זוכין לגדלה והתנשאות וכיון שעלה לא ירד ומצינו במלכי ישראל שבשביל דבר אחד זכו למלוכה עד דור רביעי כמו שכתוב: "בני רבעים ישבו לך על כסא ישראל" ודבר זה באמת קשה להבין על כל פנים זה הדור רביעי מכרח שיפסק אצלו הגדלה והמלוכה ואפילו אם יעשה דבר זה שעשה זקנו ויותר ויותר מזה לא יועיל מחמת שנגזר כבר שאצלו יפסק המלוכה והוא צריך לסבל ענש אבותיו נמצא שהוא פליאה נשגבה מאד כי אבותיו זכו על ידי דבר זה לבד למלוכה עד דור...

...אין יכול להתפלל [לשון רבנו, זכרונו לברכה] הצילה מחרב נפשי מיד כלב וכו' כי כל הפוגם בברית, אין יכול להתפלל בבחינת: "כל עצמותי תאמרנה" וכשאין מתפלל בבחינת: "כל עצמותי" 'אזי כלבא נחת ואכל קרבנו' הינו תפילתו וכשמתפלל וטועם מתיקות בדבורי התפילה זאת הבחינה נקראת "כל עצמותי תאמרנה" ואין יכול לטעם מתיקות בתפילה אלא כשתקן פגם הברית כי מיין מתיקין, זה בחינת מיין דדכין ומי שהוא בבחינת מיין מתיקין, אזי דבוריו מתוקים וטובים וכשיוצאים מפיו ומשמיע לאזניו, כמו שאמרו: 'השמע לאזנך' וכו' אזי נכנסים מתיקות המיין לתוך...

...מלמטה למעלה דע שיש שאומרים תורה מלמטה למעלה והיא מלמטה רחבה מאד שלמטה מרחיבין הדבר ומגדילין אותו מאד ולמעלה הוא קצר, והולך ומקצר ועולה עד שלמעלה מעלה הוא קצר מאד מאד כי למעלה לא נשאר ממנה כלום, רק מעט מעט כי בודאי יש שם איזה ניצוץ הקדוש אבל יש להפך שאומרים תורה מלמעלה למטה ושם למעלה היא רחבה מאד מאד וכל מה שיורדת למטה מתקצרת ויורדת עד שלמטה היא קצרה מאד והיא רק מעט מעט למטה אבל למעלה היא רחבה מאד. וכן בהתעוררות מלמטה צריך שיהיה מלמטה קצר בבחינות "ודבר פי בצר לי" בבחינת שופר, שהרחב הוא למעלה והקצר...

...ואמר לו. מדוע לא תלמד ? מה תפסיד בזה, הלא תקבל עולם הבא על הלמוד ?! ואין צריך לומר כשהתורה מראה אהבה לאחד אז אין רוצה כלל עולם הבא רק שרוצה את התורה בעצמה והלא גם השם יתברך לומד כמו שמבאר בדברי רבותינו זכרונם לברכה, סדר היום שיש להקדוש ברוך הוא שלש שעות עוסק בתורה וכו' ובדורות הללו בעוונותינו הרבים נפל למוד התורה מאד ודע שהגדולים שהיו בדורות שלפנינו דהינו הרבנים הגדולים שהיו אז לא היו יודעים שום כונות ואף על פי כן היו יכולים לעשות מופתים רק על ידי למוד התורה הקדושה כי על ידי זה כשהיו אומרים איזה...

...בשמו שהיה מדבר עם אחד מבני הנעורים והיה מחזק אותו מאד מאד בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו בלשון שמדברים בו כדרכו זכרונו לברכה ואמר לו שבתחלה זה היה עקר התפילה מה שהיה כל אחד מדבר מה שבלבו לפני השם יתברך בלשון שהיו מדברים בו כמבאר ברמב"ם בתחלת הלכות תפילה עין שם שמבאר שם זאת היטב, שבתחלה היה זה עקר התפילה וכו' אך אחר כך ראו אנשי כנסת הגדולה וכו' ותקנו סדר התפילה עין שם אבל על כל פנים מדינא זהו עקר התפילה על כן גם עכשו שמתפללין סדר התפילה שתקנו אנשי כנסת הגדולה טוב מאד להאדם להיות רגיל להתפלל לפני...

...לז - דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ויאר לנו", וכתיב: "לא ידעו ולא יבינו". והם בחינת חיים ומיתה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' וכתיב: "ימותו ולא בחכמה": "במחשכים הושיבני" וכו'. והם בחינות שכחה...

...מי שרוצה לעבר על הים, יוליך עמו איזה צפור ואיזה דג הים, וזה סגלה לעבר את הים בשלום. ב. ומי שמשמח את עצמו בשמחת חתן וכלה, כשיוצאין מן החפה, אינו נזוק בדרך. ג. בשעה שבעלי עגלה מטריחין את עצמן בעגלה ובסוסים תתפלל תפילת הדרך. ד. סגלה למי שהולך על הים, ישא עמו סיד וינצל. ה. מי שמכין פרנסה לצדיקים, מבטח שישמר אותו השם הן בדרך הן בים. ו. מי שרוכב על סוס, יוליך עמו "הושענות". ז. כשתרצה לילך בדרך, תקשר את עצמך קדם במדת הבטחון, ועל ידי זה לא יגף רגלך. ח. כשתלך בדרך, תתן קדם לצדקה. ט. כל הדרכים שאדם הולך בהן...