ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות יב
אלו הרוצים להיות אנשים כשרים ולכנס בעבודת ה' ואזי יש להם בלבולים גדולים ומניעות גדולות ואינם יכולים לתת עצה לנפשם איך לעשות מחמת גדל הבלבולים והמניעות שיש להם וכל מה שרוצים לעשות בעבודת ה' קשה להם לעשות כראוי דע שזה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים לעשות איזה עבודה או לקדש עצמו באיזה קדשה אף על פי שאינם יכולים לגמר כראוי זה בעצמו שהם מתיגעים ולהוטים אחר זה הוא בחינת קרבנות בבחינת (תהלים מ"ד כג) : "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" ואיתא בתקונים שזה בחינת תפילה שהיא בחינת קרבנות הינו כשרוצים להתפלל ואין מניחין אותו ומבלבלין אותו בכמה מיני בלבולים והוא צריך לכמה יגיעות בשעת התפילה ואזי אפילו אם אינו זוכה להתפלל כראוי אף על פי כן היגיעה בעצמה שמיגע עצמו בכל כחו ומוסר נפשו להתפלל כראוי זה בעצמו הוא בחינת קרבנות בחינת "כי עליך הרגנו" וכו' וכמו כן בכל העבודות והקדשות שאדם רוצה לקדש עצמו אף על פי שאינו זוכה חס ושלום, לקדש עצמו כראוי אף על פי כן היגיעה בעצמה והיסורים והבלבולים שיש לו מזה מחמת שרוצה וחפץ לקדש עצמו רק שאין מניחין אותו זה בעצמו הוא בחינת קרבנות בחינת "כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה" על כן על האדם לעשות את שלו תמיד ליגע עצמו בעבודת ה' בכל מה שיוכל ואת כל אשר תמצא ידך לעשות עשה אף על פי שקשה עליו מאד ונדמה לו שאין מניחין אותו כלל ומרחיקין אותו מאד מאד ואינו זוכה לעשות כראוי שום דבר שבקדשה וכו' אף על פי כן עליו לעשות מה שיוכל וה' הטוב בעיניו יעשה
אֵלּוּ הָרוֹצִים לִהְיוֹת אֲנָשִׁים כְּשֵׁרִים וְלִכְנס בַּעֲבוֹדַת ה'

וַאֲזַי יֵשׁ לָהֶם בִּלְבּוּלִים גְּדוֹלִים וּמְנִיעוֹת גְּדוֹלוֹת

וְאֵינָם יְכוֹלִים לָתֵת עֵצָה לְנַפְשָׁם אֵיךְ לַעֲשׂוֹת

מֵחֲמַת גּדֶל הַבִּלְבּוּלִים וְהַמְּנִיעוֹת שֶׁיֵּשׁ לָהֶם

וְכָל מַה שֶּׁרוֹצִים לַעֲשׂוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' קָשֶׁה לָהֶם לַעֲשׂוֹת כָּרָאוּי

דַּע שֶׁזֶּה בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים וּלְהוּטִים לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֲבוֹדָה אוֹ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ בְּאֵיזֶה קְדֻשָּׁה

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לִגְמר כָּרָאוּי

זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁהֵם מִתְיַגְּעִים וּלְהוּטִים אַחַר זֶה

הוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת בִּבְחִינַת: "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצאן טִבְחָה"

וְאִיתָא בַּתִּקּוּנִים שֶׁזֶּה בְּחִינַת תְּפִילָּה שֶׁהִיא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת

הַיְנוּ כְּשֶׁרוֹצִים לְהִתְפַּלֵּל וְאֵין מְנִיחִין אוֹתוֹ וּמְבַלְבְּלִין אוֹתוֹ בְּכַמָּה מִינֵי בִּלְבּוּלִים

וְהוּא צָרִיךְ לְכַמָּה יְגִיעוֹת בִּשְׁעַת הַתְּפִילָּה

וַאֲזַי אֲפִילּוּ אִם אֵינוֹ זוֹכֶה לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי

אַף עַל פִּי כֵן הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ שֶׁמְּיַגֵּעַ עַצְמוֹ בְּכָל כּחוֹ וּמוֹסֵר נַפְשׁוֹ לְהִתְפַּלֵּל כָּרָאוּי

זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ" וְכוּ'

וּכְמוֹ כֵן בְּכָל הָעֲבוֹדוֹת וְהַקְּדֻשּׁוֹת שֶׁאָדָם רוֹצֶה לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ

אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ זוֹכֶה חַס וְשָׁלוֹם, לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ כָּרָאוּי

אַף עַל פִּי כֵן הַיְגִיעָה בְּעַצְמָהּ וְהַיִּסּוּרִים וְהַבִּלְבּוּלִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מִזֶּה

מֵחֲמַת שֶׁרוֹצֶה וְחָפֵץ לְקַדֵּשׁ עַצְמוֹ רַק שֶׁאֵין מְנִיחִין אוֹתוֹ

זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת קָרְבָּנוֹת

בְּחִינַת "כִּי עָלֶיךָ הרַגְנוּ כָּל הַיּוֹם נֶחְשַׁבְנוּ כְּצאן טִבְחָה"

עַל כֵּן עַל הָאָדָם לַעֲשׂוֹת אֶת שֶׁלּוֹ תָּמִיד

לְיַגֵּעַ עַצְמוֹ בַּעֲבוֹדַת ה' בְּכָל מַה שֶּׁיּוּכַל

וְאֶת כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדְךָ לַעֲשׂוֹת עֲשֵׂה

אַף עַל פִּי שֶׁקָּשֶׁה עָלָיו מְאד

וְנִדְמֶה לוֹ שֶׁאֵין מְנִיחִין אוֹתוֹ כְּלָל וּמַרְחִיקִין אוֹתוֹ מְאד מְאד

וְאֵינוֹ זוֹכֶה לַעֲשׂוֹת כָּרָאוּי שׁוּם דָּבָר שֶׁבִּקְדֻשָּׁה וְכוּ'

אַף עַל פִּי כֵן עָלָיו לַעֲשׂוֹת מַה שֶּׁיּוּכַל

וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כז - מִי שֶׁהוּא פַּרְנַס חֹדֶשׁ אוֹ מַנְהִיג
...והוא מנהיג בכשרות ובישר ורואה ומסתכל להטיל המשאוי על כל אחד כראוי לו כפי מה שמעריך את כל אחד בישר להכביד על זה ולהקל על זה כראוי על ידי זה מבטל הארבע מדות רעות דהינו 'עבודה זרה' 'וגלוי עריות' 'ושפיכות דמים' 'ולשון הרע' והסוד כי הנדר שנודרין צריכין לשלם מיד והמאחר נדרו גורם אלו הארבע מדות הנ"ל כדאיתא במדרש, שלמד מיעקב שבשביל שאחר נדרו בא לידי ארבע הנ"ל 'עבודה זרה' שנאמר: "הסירו את אלקי הנכר" 'גלוי עריות' "ותצא דינה" וכו' 'שפיכות דמים' בשכם 'לשון הרע'...
החלל הפנוי - מהו?
...הוא ביטוי שמוזכר פעמים רבות כאן בפורום, ואכן הגיע הזמן לבאר אותו. העניין הוא כדלקמן: מקור הביטוי החלל הפנוי, הוא מגיע מהתיאור של תורת הקבלה את העניין של בריאת העולם. פירוש, ע"פ התאור הקבלי של בריאת העולם, לפני בריאת העולם כל מה שהיה היא אור אין סוף ולא היו מקום וזמן לבריאת העולם. וכדי לברוא את העולם, לשם כך הוצרך הבורא לצמצם את האור אין סוף שלו לצדדים וליצור מעין חלל פנוי שבו הוא לא יהיה. ובאותו החלל הפנוי בתוכו קיימים הזמן המקום וכל העולם וכולי...
שבחי הר"ן - אות ג
שבחי הר"ן - אות ג אחר כך נתגדל יותר וכשנעשה בר מצוה קרא אותו דודו הרב הקדוש מורנו הרב אפרים זכר צדיק לברכה אב בית דין דקהלת קדש סידילקוב ואמר לו הפסוק: "אני היום ילדתיך" [כי זה נאמר על היום שהאדם נעשה בר מצוה כמובא בספרים] ואמר לו קצת מעט דברי מוסר והיה יקר בעיניו מאד מאד: "כמוצא שלל רב" אחר כך נכנס לחפה ותכף ביציאתו מן החפה היה מתלהב מאד ומתגעגע מאד לעבודת השם יתברך ונכנס בעבודת השם מיום אל יום
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צב - תִּקּוּן לְמִקְרֵה לַיְלָה
...תקון למקרה לילה, חס ושלום לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בספר הראשון [בסימן רה], עין שם הענין כי עשרה קפיטל תהלים הם כנגד עשרה מיני נגינה שנאמר בהם ספר תהלים, שהם: ברכה, אשרי משכיל וכו' כי עשרה מיני נגינה הנ"ל יש להם כח לבטל כח הקלפה והפגם הנ"ל כי הם הפך הקלפה והפגם הנ"ל כמבאר מזה שם בספר הראשון ודע, כי זה הענין של העשרה מיני נגינה הנ"ל, שהם כנגד פגם הנ"ל הוא מרמז בפסוקים אלו. ברכה "אברך את ה' אשר יעצני אף לילות" וכו' אשרי "אשרי נשוי פשע כסוי חטאה"...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סג - סוֹד כַּוָּנַת הַמִּילָה
...- סוד כונת המילה א. סוד כונת המילה כי ברית נקרא בלשון תרגום אמה וכמו שמזכר בלשון זה בגמרא והוא בחינת אמה בת ששה טפחים שהברית כלול מהם והוא בחינת: "שרפים עומדים ממעל לו שש כנפים שש כנפים לאחד" 'שש כנפים', הם בחינת הששה טפחים הנ"ל "בשתים יכסה פניו, ובשתים יכסה רגליו, ובשתים יעופף" כי פנים, הוא בחינות 'וטפח לו על פניו' 'ובשתים יכסה פניו' הוא בחינות שני טפחים בחינות 'מגלה טפח ומכסה טפח', הנאמר בברית כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה וכן 'בשתים יכסה רגליו'...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כד
...בגנבה כל המעות שלהם ולהביאו העיר כדי שלא יגזל מהם מעותיהם ועשה כך אחר כך הלך החכם עם שני גבירים ואמרו להקפיטן: תן לנו שני הנפשות הללו והשיב להם: מה שיכות יש לכם לנפשות האלה ? אני מהפקר זכיתי בהם ! וספר להם את כל התלאות אשר מצאתם בדרך ואמר: ולא זאת בלבד מה שאני מספר לכם אלא שכמעט לא היה רגע בלא פגע ואלו הנפשות כבר היינו יכולים לטבעם בים או למכרם לישמעאלים וכל המעות והחפצים שלהם היו הכל שלנו באין פוצה פה ומצפצף כלל אך מה לעשות כי מזלם גדול עד לב ה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מַה שֶּׁהָעוֹלָם מְדַבְּרִים בַּסְּפִירָה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפב - מה שהעולם מדברים בספירה דע שכל מה שהעולם מדברים בספירה בכל ימי הספירה הם מדברים רק מהספירה של אותו היום ומי שהוא מבין יוכל לשמע ולידע זאת אם יטה אזנו היטב לספורי דבריהם ישמע שהם מדברים רק מהספירה של אותו יום
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פא - כְּשֶׁאָדָם מְשַׂמֵּחַ עַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה
...כשאדם משמח עצמו בשמחה של מצוה והשמחה גדולה כל כך עד שנוגעת עד רגליו הינו שמרקד מחמת שמחה זה הבחינה נקרא: "ונביא לבב חכמה" הרגלים הם נצח והוד בחינת נביאים נתעלים לבחינת לב על ידי השמחה שבלב כי השמחה מעלה אותם וזהו הרקוד שמעלה רגליו בכל פעם וכשלומד תורה או שעושה מצוה בכל כך שמחה שהשמחה נוגעת עד רגליו, ומעלה את רגליו למעלה בזה נתעלים כל תומכי דאוריתא, שהם נקראים סמכי קשוט . "צדק יקראהו לרגלו", כי התורה והמצוה נקראים צדק כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נד - וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים
...נד - ויהי מקץ שנתים ימים ויהי מקץ שנתים ימים ופרעה חלם והנה עמד על היאר והנה מן היאר עלת שבע פרות וכו' ה' אלקי גדלת מאד הוד והדר לבשת עטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה א. כי צריכין לשמר מאד את הזכרון, שלא יפל לשכחה, בחינת מיתת הלב ועקר הזכרון הוא לזכר תמיד בעלמא דאתי שלא יהיה בדעתו, חס ושלום, שאין עולם אלא אחד ועל ידי מה שמדבק מחשבתו בעלמא דאתי על ידי זה נעשה יחוד ה' אלקי הנ"ל. [כי ה' אלהים הוא בחינת שם מלא, שהוא בחינת עלמא דאתי כמובא וכן מבאר בסבא...
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רמג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן צוה לאחד שהיה אצלו חולה בתוך ביתו שיקום קדם אור היום ויאמר שיר השירים כלו ואמר: שכל הרפואות שבעולם כלם כלולים בשיר השירים וכן היה שתכף היה שנוי להחולה וחזר לאיתנו
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.6875 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 19:32:22 - wesi2