שאלה:
מצד אחד הגותו נסובה סביב העניין של השמחה והביחד. הוא גם אמר שאדם ללא חברים טוב לו שימות וכולי. מצד שני הוא בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות, איך כל זה מסתדר מבחינת אישיותו?
תשובה:
לשואל, תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר לברר את הציטוט המקורי ואת הלשון המקורית ואת ההקשר המקורי שבו נאמרו הדברים.
דהיינו אכן רבי נחמן דיבר על השמחה, אך על עניין הביחד הוא לא דיבר אלא על ההפך שהוא ההתבודדות שהוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל.
כמו כן האמירה של "או חברותא או מיתותא" דהיינו או חברים או מוות, היא לא של רבי נחמן.
לגבי הבדידות של רבי נחמן אתה צודק. הוא אמר בפירוש "אין עם מי לדבר" (breslev.eip.co.il/?key=3811 - חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן) והוא הרגיש הכי בודד בעולם, ואכן פניו בד"כ לא היו שוחקות.
אך העניין הוא כדלקמן:
ובטרם נשיב לשאלתך על כיצד הדברים מסתדרים, לפני כן נצטט את מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=563 - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
אָמַר מֵהַנִּגְלוֹת שֶׁלִּי אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמד
הַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין מִמֶּנִּי נִדְמֶה לָכֶם שֶׁאֲנִי עַל פִּי רב בְּעַצְבוּת
אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמד מִזֶּה, רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.
כִּי הַאִם אַתֶּם מְדַמִּים עַצְמְכֶם אֵלַי בְּכָל הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנִי.
גַּם בֶּאֱמֶת אֲנִי בְּשִׂמְחָה
רַק מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ תָּמִיד לְפַנּוֹת הַדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה תּהוּ וּמִדְבָּר לַעֲשׂוֹת שָׁם דֶּרֶךְ לְקַצֵּץ מִשָּׁם כָּל הַמְעַכְּבִים שָׁם אֶת הַדֶּרֶךְ
וּצְרִיכִים לְקַצֵּץ שָׁם אִילָנוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם מֵאֲלָפִים שָׁנִים
וְלִהְיוֹת הוֹלֵךְ וָשׁוֹב אָנֶה וָאָנָה לְקַצֵּץ וְלַחֲזר וּלְקַצֵּץ
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לָרַבִּים, שֶׁיּוּכְלוּ רַבִּים לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ
וּמֵחֲמַת יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּדְאָגָה עַל פִּי רב.
וְאָמַר אָז שֶׁגַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן שַׁיָּךְ לָזֶה הַיְנוּ לִבְחִינַת פִּנּוּי הַדֶּרֶךְ
וגם אם דבריו הנ"ל של רבי נחמן לא הובנו, הרי שכן ניתן להבין שהוא אכן היה מודע לשאלה הנ"ל.
ועכשיו נבהיר את העניין.
השמחה היא בלב. והיא לא חיצונית. אדם יכול להראות עצוב ובכלל להיות בשמחה.
נכון, קשה להכיל את הדבר הזה בשכל אנושי, כיצד אדם יכול להיות עצוב כלפי חוץ ממש, ובכל זאת שמח לגמרי מבפנים. אך הכל אפשרי. והצדיק האמת אכן נמצא בבחינה הזאת של הכל אפשרי.
רבי נחמן כצדיק אמת הכיל בתוכו את כל ההפכים שבעולם.
ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58 - מהו עניין נוקם ונוטר?
וזה ממש כמו השי"ת. כי גם בריאת העולם היא כאילו בחינת עצבות כביכול של השי"ת. כי כדי לברוא את העולם לשם כך צריך רצון, ורצון הוא חסרון ועצבות. ובכל זאת השי"ת הוא שלמות. כך שהפרדוקס הנ"ל שורשו גבוה יותר.
ובשורה התחתונה, הצדיק תמיד נמצא בשמחה. כי הוא חווה את העצבות בצורה שונה ממה שמוכר לנו.
ז"א הצדיק מכיל בתוכו את כל הרגשות בצורה שונה ממה ששאר בני האדם מכילים אותם.
דבר נוסף, אכן רבי נחמן דיבר על להיות ביחד ועל אהבה וכולי, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בשלמות רק על ידי ההקצנה של ההתבודדות.
דהיינו רק על ידי ניתוק רגשי מוחלט, רק על ידי זה ניתן לאהוב את הכל בשווה.
אני בעצם בא לומר כי הבדידות וההתבודדות של רבי נחמן, היא שיא האחדות והביחד שאפשר.
משום שגם כאן ההתבודדות היא תודעתית ולא פיזית. התבודדות היינו להתנתק אפילו מהישות העצמית של עצמך, ואז ממילא אתה בשווה עם כולם, ואז יש אחדות מלאה וכולי.
וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=92 - להיות לבד - בריא או לא?
לסיכום: בתוך תוכו אצל רבי נחמן היתה שמחה תמידית שרק מתחזקת כל הזמן.
וגם אם הוא היה נראה עצוב, הרי שבתוכו הוא היה שמח. והצדיק האמת מכיל בתוכו וחווה בתוכו את הרע כטוב ממש.
והתבודדות וכל השאר, הם דברים שמתרחשים בתוך הצדיק ולא כלפי חוץ.
ושלמות ההתבודדות, היא אחדות וחיבור וביחד עם כולם.
*
הכי טוב זה להיות פרקטי.
בפרקטיקה קח את העצות של רבי נחמן מברסלב, ותראה למה מהן אתה מתחבר. זה יותר פשוט ממה שזה נדמה.
זה לא באמת משנה אם הוא היה עצוב / שמח וכולי.
אני בעצם בא לומר שהשכל של הצדיק האמת הוא מאוד גדול. והוא לא ממש נתפס בשכל אנושי.
הראתי לך קודם את אותה האנלוגיה ממש של השמחה והעצבות על הבורא והבריאה.
בנוסף, הבורא הוא גם נמצא כל הזמן בהתבודדות, כי הוא כביכול הכי מבודד מהעולם. אך מצד שני הוא גם הכי מחובר לבריאה. שזה גם אותו העניין הנ"ל.
בשורה התחתונה, רבי נחמן עצמו זה משהו שהוא מלא סתירות ופרדוקסים, וכך אכן חייב להיות.
ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=13 - קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
וגם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=27 - פרדוקסים בדברי רבי נחמן מברסלב. מה שורשם ופישרם?
תודה
מצד אחד הגותו נסובה סביב העניין של השמחה והביחד. הוא גם אמר שאדם ללא חברים טוב לו שימות וכולי. מצד שני הוא בעצמו היה די בודד. הוא העיד זאת על עצמו, ופניו אף פעם לא היו שוחקות, איך כל זה מסתדר מבחינת אישיותו?
תשובה:
לשואל, תרשה לי לתקן אותך ולתת נקודה למחשבה, כאשר אומרים משהו בשם רבי נחמן, זה קריטי ביותר לברר את הציטוט המקורי ואת הלשון המקורית ואת ההקשר המקורי שבו נאמרו הדברים.
דהיינו אכן רבי נחמן דיבר על השמחה, אך על עניין הביחד הוא לא דיבר אלא על ההפך שהוא ההתבודדות שהוא מעלה עליונה וגדולה מן הכל.
כמו כן האמירה של "או חברותא או מיתותא" דהיינו או חברים או מוות, היא לא של רבי נחמן.
לגבי הבדידות של רבי נחמן אתה צודק. הוא אמר בפירוש "אין עם מי לדבר" (breslev.eip.co.il/?key=3811 - חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן) והוא הרגיש הכי בודד בעולם, ואכן פניו בד"כ לא היו שוחקות.
אך העניין הוא כדלקמן:
ובטרם נשיב לשאלתך על כיצד הדברים מסתדרים, לפני כן נצטט את מ"ש רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=563 - חיי מוהר"ן - רל - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
אָמַר מֵהַנִּגְלוֹת שֶׁלִּי אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמד
הַיְנוּ אַף עַל פִּי שֶׁכְּפִי שֶׁאַתֶּם רוֹאִין מִמֶּנִּי נִדְמֶה לָכֶם שֶׁאֲנִי עַל פִּי רב בְּעַצְבוּת
אֵין אַתֶּם צְרִיכִים לִלְמד מִזֶּה, רַק לִהְיוֹת בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.
כִּי הַאִם אַתֶּם מְדַמִּים עַצְמְכֶם אֵלַי בְּכָל הַדְּבָרִים לַעֲשׂוֹת כָּמוֹנִי.
גַּם בֶּאֱמֶת אֲנִי בְּשִׂמְחָה
רַק מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי צָרִיךְ תָּמִיד לְפַנּוֹת הַדֶּרֶךְ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה תּהוּ וּמִדְבָּר לַעֲשׂוֹת שָׁם דֶּרֶךְ לְקַצֵּץ מִשָּׁם כָּל הַמְעַכְּבִים שָׁם אֶת הַדֶּרֶךְ
וּצְרִיכִים לְקַצֵּץ שָׁם אִילָנוֹת הַגְּדֵלִים שָׁם מֵאֲלָפִים שָׁנִים
וְלִהְיוֹת הוֹלֵךְ וָשׁוֹב אָנֶה וָאָנָה לְקַצֵּץ וְלַחֲזר וּלְקַצֵּץ
כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה הַדֶּרֶךְ כְּבוּשָׁה לָרַבִּים, שֶׁיּוּכְלוּ רַבִּים לֵילֵךְ בְּאוֹתוֹ הַדֶּרֶךְ
וּמֵחֲמַת יְגִיעוֹת כָּאֵלּוּ הוּא בִּדְאָגָה עַל פִּי רב.
וְאָמַר אָז שֶׁגַּם רַבִּי שִׁמְעוֹן שַׁיָּךְ לָזֶה הַיְנוּ לִבְחִינַת פִּנּוּי הַדֶּרֶךְ
וגם אם דבריו הנ"ל של רבי נחמן לא הובנו, הרי שכן ניתן להבין שהוא אכן היה מודע לשאלה הנ"ל.
ועכשיו נבהיר את העניין.
השמחה היא בלב. והיא לא חיצונית. אדם יכול להראות עצוב ובכלל להיות בשמחה.
נכון, קשה להכיל את הדבר הזה בשכל אנושי, כיצד אדם יכול להיות עצוב כלפי חוץ ממש, ובכל זאת שמח לגמרי מבפנים. אך הכל אפשרי. והצדיק האמת אכן נמצא בבחינה הזאת של הכל אפשרי.
רבי נחמן כצדיק אמת הכיל בתוכו את כל ההפכים שבעולם.
ראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=58 - מהו עניין נוקם ונוטר?
וזה ממש כמו השי"ת. כי גם בריאת העולם היא כאילו בחינת עצבות כביכול של השי"ת. כי כדי לברוא את העולם לשם כך צריך רצון, ורצון הוא חסרון ועצבות. ובכל זאת השי"ת הוא שלמות. כך שהפרדוקס הנ"ל שורשו גבוה יותר.
ובשורה התחתונה, הצדיק תמיד נמצא בשמחה. כי הוא חווה את העצבות בצורה שונה ממה שמוכר לנו.
ז"א הצדיק מכיל בתוכו את כל הרגשות בצורה שונה ממה ששאר בני האדם מכילים אותם.
דבר נוסף, אכן רבי נחמן דיבר על להיות ביחד ועל אהבה וכולי, אבל זה יכול לבוא לידי ביטוי בשלמות רק על ידי ההקצנה של ההתבודדות.
דהיינו רק על ידי ניתוק רגשי מוחלט, רק על ידי זה ניתן לאהוב את הכל בשווה.
אני בעצם בא לומר כי הבדידות וההתבודדות של רבי נחמן, היא שיא האחדות והביחד שאפשר.
משום שגם כאן ההתבודדות היא תודעתית ולא פיזית. התבודדות היינו להתנתק אפילו מהישות העצמית של עצמך, ואז ממילא אתה בשווה עם כולם, ואז יש אחדות מלאה וכולי.
וראה גם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=92 - להיות לבד - בריא או לא?
לסיכום: בתוך תוכו אצל רבי נחמן היתה שמחה תמידית שרק מתחזקת כל הזמן.
וגם אם הוא היה נראה עצוב, הרי שבתוכו הוא היה שמח. והצדיק האמת מכיל בתוכו וחווה בתוכו את הרע כטוב ממש.
והתבודדות וכל השאר, הם דברים שמתרחשים בתוך הצדיק ולא כלפי חוץ.
ושלמות ההתבודדות, היא אחדות וחיבור וביחד עם כולם.
*
הכי טוב זה להיות פרקטי.
בפרקטיקה קח את העצות של רבי נחמן מברסלב, ותראה למה מהן אתה מתחבר. זה יותר פשוט ממה שזה נדמה.
זה לא באמת משנה אם הוא היה עצוב / שמח וכולי.
אני בעצם בא לומר שהשכל של הצדיק האמת הוא מאוד גדול. והוא לא ממש נתפס בשכל אנושי.
הראתי לך קודם את אותה האנלוגיה ממש של השמחה והעצבות על הבורא והבריאה.
בנוסף, הבורא הוא גם נמצא כל הזמן בהתבודדות, כי הוא כביכול הכי מבודד מהעולם. אך מצד שני הוא גם הכי מחובר לבריאה. שזה גם אותו העניין הנ"ל.
בשורה התחתונה, רבי נחמן עצמו זה משהו שהוא מלא סתירות ופרדוקסים, וכך אכן חייב להיות.
ראה כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=13 - קושיות וסתירות בספרי רבי נחמן מברסלב
וגם כאן forum.eip.co.il/forum_posts.asp?TID=27 - פרדוקסים בדברי רבי נחמן מברסלב. מה שורשם ופישרם?
תודה