ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - גאוה
חלק א' א. אין משיח בא, עד שיכלה [כל] גאוה מן העולם. ב. על ידי גאוה בא לידי תאוות משכב זכר גם בא לידי כעס, גם לפעמים אין אשה מתעברת מחמת שהיא מקשטת והיא בעלת גאוה. ג. על ידי גאוה בא רעב לעולם. ד. על ידי גאוה בא לשכרות והוא הדין להפך. ה. על ידי גאוה בא לפחד. ו. סגלה לבטל גאוה, לתן צדקה. ז. מי שנוהג רבנות בעל כרחם בגאוה, הקדוש ברוך הוא מעורר עליו שונאים. ח. מי שלבו רם עליו, ידע שהשעה מצלחת עליו. ט. מי שמושיע לעניים, יש בו כח בהסתכלות על בעלי גאוה להשפיל אותם. י. מי שהולך בשוק ונופל, בידוע שהוא גדלן. יא. סגלה לבטל גאוה, שישתתף בצרתן של ישראל. יב. עני שהרשע רודף אותו תדע שהעני הוא בעל גאוה. יג. על ידי גאוה נופל מאמונתו. יד. על ידי גאוה נסגר הלב ועיני האדם מלהביט בפלאות [בפעולת] השם יתברך, ליראה מלפניו. טו. אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל סופר. טז. אכילה ושתיה מביא לגאוה. יז. תקון לגאוה שיתענה. יח. סגלה לגאוה שיסתכל על השמים. יט. מבהילין את האדם בחלומות, כדי להסיר ממנו גאוה שקועה, שהיא מכסה ממנו, שאינו מכיר בה. כ. כל המתיהר חכמתו ונבואתו מסתלקת. כא. דל גאה אין הדעת סובלו. גם הוא בעצמו מתחרט לאחר זמן ונבזה בעיני עצמו. כב. אי אפשר לגאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה. כג. יהיר בעל מום הוא. כד. לפי צרך הענין יש התר בדבר לעשות דבר, הנראה כאלו מתגאה. כה. מי שיש בו גסות, לסוף נכשל באשת איש, והוא כעובד עבודה זרה, וכאלו כופר בעקר, וכאלו בא על עריות כלם, וכאלו בנה במה, ומתמעט מחשיבותו ואיננו, וראוי לגדעו כאשרה, גם אין עפרו ננערת, ושכינה מיללת עליו. כו. הכובע של צדיק סגלה להסיר הגאוה. כז. על ידי אמונה יהיה לך כח לשבר את עצמך מגאוה, ותמשל על מדת גאוה. כח. בעל גאוה מחשבותיו אין מצליחין. כט. כשנזדמן לך עברה בלי דעת בודאי יש לך גאוה, ובזה מראין לך, שעדין אין אתה צדיק. ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות. לא. עני שהוא שפל רוח, אף על פי שאינו נותן צדקה, הוא טוב מעשיר בעל גאוה, אף על פי שנותן צדקה. לב. כשנופל לך גדלות, תציר לפניך דמות אביך. לג. גאוה הוא סימן על שבר, חס ושלום. לד. גאוה בא על ידי שלא תקנת חטאת נעורים. לה. מי שיינו מחמיץ, בידוע שהוא בעל גאוה. לו. מי שיש לו גאוה, מדורו אינו מתקים. לז. מי שיש בו גאוה, אין אני והוא יכולין לדור בעולם. ואפילו רוח קמעא עוכרתו, ואין תפילתו נשמעת, ואין לו רפואה, ובא לידי עניות של תורה, ואשתו מבזה אותו. לח. מי שמלביש את עצמו במלבוש של תלמיד חכם והוא אינו תלמיד חכם, אין מכניסין אותו במחצתו של הקדוש ברוך הוא. לט. גאוה מעכבת את משיח ומטריד את האדם מן העולם. מ. הפסוק: "אם יעלה לשמים שיאו", והפסוק "כי לא לעולם חסן", הם מסגלים לשבר את הגאוה.
חלק א'

א. אֵין מָשִׁיחַ בָּא, עַד שֶׁיִּכְלֶה [כָּל] גַּאֲוָה מִן הָעוֹלָם.

ב. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לִידֵי תַּאֲוָות מִשְׁכַּב זָכָר גַּם בָּא לִידֵי כַּעַס, גַּם לִפְעָמִים אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מֵחֲמַת שֶׁהִיא מְקַשֶּׁטֶת וְהִיא בַּעֲלַת גַּאֲוָה.

ג. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא רָעָב לָעוֹלָם.

ד. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לְשִׁכְרוּת וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

ה. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לְפַחַד.

ו. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, לִתֵּן צְדָקָה.

ז. מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּעַל כָּרְחָם בְּגַאֲוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹרֵר עָלָיו שוֹנְאִים.

ח. מִי שֶׁלִּבּוֹ רָם עָלָיו, יֵדַע שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת עָלָיו.

ט. מִי שֶׁמּוֹשִׁיעַ לַעֲנִיִּים, יֵשׁ בּוֹ כּחַ בְּהִסְתַּכְּלוּת עַל בַּעֲלֵי גַאֲוָה לְהַשְׁפִּיל אוֹתָם.

י. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְנוֹפֵל, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא גַּדְלָן.

יא. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

יב. עָנִי שֶׁהָרָשָׁע רוֹדֵף אוֹתוֹ תֵּדַע שֶׁהֶעָנִי הוּא בַּעַל גַּאֲוָה.

יג. עַל יְדֵי גַּאֲוָה נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ.

יד. עַל יְדֵי גַּאֲוָה נִסְגָּר הַלֵּב וְעֵינֵי הָאָדָם מִלְּהַבִּיט בִּפְלָאוֹת [בִּפְעוּלַת] הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו.

טו. אֵין לְהִתְגָּאוֹת בְּהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת אוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי הַכּל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וְהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק כְּעֵט אֵצֶל סוֹפֵר.

טז. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מֵבִיא לְגַאֲוָה.

יז. תִּקּוּן לְגַאֲוָה שֶׁיִּתְעַנֶּה.

יח. סְגֻלָּה לְגַאֲוָה שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם.

יט. מַבְהִילִין אֶת הָאָדָם בַּחֲלוֹמוֹת, כְּדֵי לְהָסִיר מִמֶּנּוּ גַּאֲוָה שְׁקוּעָה, שֶׁהִיא מְכֻסָּה מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהּ.

כ. כָּל הַמִּתְיַהֵר חָכְמָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת.

כא. דַּל גֵּאֶה אֵין הַדַּעַת סוֹבְלוֹ. גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְחָרֵט לְאַחַר זְמַן וְנִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.

כב. אִי אֶפְשָׁר לְגֵאֶה לְהַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ וּבָא לִידֵי שִׁכְחָה.

כג. יָהִיר בַּעַל מוּם הוּא.

כד. לְפִי צרֶךְ הָעִנְיָן יֵשׁ הֶתֵּר בַּדָּבָר לַעֲשוֹת דָּבָר, הַנִּרְאֶה כְּאִלּוּ מִתְגָּאֶה.

כה. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת, לְסוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, וּכְאִלּוּ בָּא עַל עֲרָיוֹת כֻּלָּם, וּכְאִלּוּ בָּנָה בָּמָה, וּמִתְמַעֵט מֵחֲשִׁיבוּתוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְרָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה, גַּם אֵין עֲפָרוֹ נִנְעֶרֶת, וּשְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו.

כו. הַכּוֹבַע שֶׁל צַדִּיק סְגֻלָּה לְהָסִיר הַגַּאֲוָה.

כז. עַל יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה לְךָ כּחַ לְשַׁבֵּר אֶת עַצְמְךָ מִגַּאֲוָה, וְתִמְשׁל עַל מִדַּת גַּאֲוָה.

כח. בַּעַל גַּאֲוָה מַחְשְׁבוֹתָיו אֵין מַצְלִיחִין.

כט. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְךָ עֲבֵרָה בְּלִי דַּעַת בְּוַדַּאי יֵשׁ לְךָ גַּאֲוָה, וּבָזֶה מַרְאִין לְךָ, שֶׁעֲדַיִן אֵין אַתָּה צַדִּיק.

ל. כְּשֶׁבָּא לְךָ אֵיזֶה גַּדְלוּת, תִּדְאַג מִפֻּרְעָנוּת.

לא. עָנִי שֶׁהוּא שְׁפַל רוּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן צְדָקָה, הוּא טוֹב מֵעָשִׁיר בַּעַל גַּאֲוָה, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה.

לב. כְּשֶׁנּוֹפֵל לְךָ גַּדְלוּת, תְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ דְּמוּת אָבִיךָ.

לג. גַּאֲוָה הוּא סִימָן עַל שֶׁבֶר, חַס וְשָׁלוֹם.

לד. גַּאֲוָה בָּא עַל יְדֵי שֶׁלּא תִּקַּנְתָּ חַטַּאת נְעוּרִים.

לה. מִי שֶׁיֵּינוֹ מַחְמִיץ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא בַּעַל גַּאֲוָה.

לו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה, מְדוֹרוֹ אֵינוֹ מִתְקַיֵּם.

לז. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּאֲוָה, אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם. וַאֲפִילּוּ רוּחַ קִמְעָא עוֹכַרְתּוֹ, וְאֵין תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְאֵין לוֹ רְפוּאָה, וּבָא לִידֵי עֲנִיּוּת שֶׁל תּוֹרָה, וְאִשְׁתּוֹ מְבַזָּה אוֹתוֹ.

לח. מִי שֶׁמַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וְהוּא אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בְּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

לט. גַּאֲוָה מְעַכֶּבֶת אֶת מָשִׁיחַ וּמַטְרִיד אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

מ. הַפָּסוּק: "אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ", וְהַפָּסוּק "כִּי לא לְעוֹלָם חֹסֶן", הֵם מְסֻגָּלִים לְשַׁבֵּר אֶת הַגַּאֲוָה.
ספר המידות - הרחקת רשעים
...בא לבית הרשע, הבית נתברך, ודוקא שהבית מזמן לברכה. ב. הרחק מרשעים, כדי שלא תתפס בענשם. ג. בשביל איבה מראין איזה קרבות לרשעים. ד. לפעמים כשעושין איזה טובה לרשע גמור, בזה עושין נחת רוח לקדוש ברוך הוא. ה. אסור לספר בשבחן, אבל מקום שיבוא משבחן שבח לצדיק מתר לספר קצת. ו. מי שמלמד זכות על רשע, גם הוא נקרא רשע. ז. אפילו עושה איזהו דבר כדת וכדין, אין אנו סומכין עליו. ח. מי שערב בעד רשע, נופל לידי תאוות ניאוף גם נופל לחלשה. ט. רשע ששכח את השם יתברך לגמרי, בידוע שלא יצא ממנו זרע כשר. י. כשנופל שונאו של הקדוש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יז - וַיְהִי הֵם מְרִיקִים שַׂקֵּיהֶם
...- ויהי הם מריקים שקיהם ויהי הם מריקים שקיהם והנה איש צרור כספו בשקו, ויראו את צררות כספיהם המה ואביהם וייראו. ויאמר להם יעקב אביהם אתי שכלתם, יוסף איננו ושמעון איננו ואת בנימן תקחו עלי היו כלנה א. כי יראה ואהבה אי אפשר לקבל כי אם על ידי צדיקי הדור כי הצדיק הדור הוא המגלה היראה והאהבה כי הצדיק מבקש ומחפש תמיד לגלות הרצונות של השם יתברך כי יש בכל דבר רצון השם יתברך הן בכלל הבריאה דהינו מה שהשם יתברך רצה לברא את העולם בכלל וכן בפרטי הבריאה בכל דבר ודבר בפרט, יש רצון השם יתברך דהינו שהשם יתברך רצה שזה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכב - צָרִיך לִהְיוֹת תָּמִיד בְּשִׂמְחָה וְלַעֲבד ה' בְּשִׂמְחָה
...- צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה צריך להיות תמיד בשמחה ולעבד ה' בשמחה ואפילו אם לפעמים נופל ממדרגתו צריך לחזק עצמו בימים הקודמים שהיה מזריח לו איזה הארה קצת כמו שאנו רואים שכמה סומים מחזיקים עצמן באיש אחד שאינו סומא ומאמינים בו והולכים אחריו וגם הסומא מאמין למקלו שהולך אחר מקלו, אף שאינו רואה כלל מכל שכן שראוי לילך אחר עצמו דהינו מאחר שבימים הקודמים הזריח לו קצת והיה מתחזק ומתעורר לבו להשם יתברך אף שעכשו נפל מזה ונסתמו עיניו ולבו עם כל זה ראוי שיאחז בימים הקודמים וילך אחריהם דהינו כמו שאז...
שיחות הר"ן - אות רב - גדולות נוראות השגתו
...זכרונו לברכה שאמר שיש חלוק בין החדושי תורה שמגלין הצדיקים כעין שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: שיש חלוק בין נביא באספקלריא שאינה מאירה לנבואת משה רבנו עליו השלום, שהיה באספקלריא המאירה ועל כן שאר הנביאים התנבאו ב"כה אמר ה'" שהוא בחינת אספקלריא שאינה מאירה אבל משה אמר "זה הדבר" שהוא דבר ברור בחינת אספקלריא המאירה כמובא בפרוש רש"י פרשת מטות ואמר הוא זכרונו לברכה שכמו כן יש בחינת חלוק הזה בין החדושי תורה של הצדיקים כי יש צדיקים שאומרים חדושי תורה אמתיים ומכניסים אותם באיזה פסוק או מאמר רבותינו זכרו
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סו - וִיהִי נָא פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחֲך אֵלָי
...סו - ויהי נא פי שנים ברוחך אלי ויהי נא פי שנים ברוחך אלי, ויאמר וכו' אם תראה אתי לקח מאתך יהי לך כן וכו' והנה נתקים אחר כך באלישע פי שנים נמצא שהיה אלישע מתפלל בכונה יותר מאליהו רבו כי כל הנסים והגדולות שעשה אלישע, כלם היו על ידי תפילה כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה על פסוק: "ספרה נא לי את כל הגדלות אשר עשה אלישע" א. דע, שאפשר שיהיה התלמיד גדול מהרב דהינו שיהיה לו פי שנים כרבו ואף על פי כן, הכל יהיה בכחו של רבו וזה בחינת: "ויהי נא פי שנים ברוחך אלי" 'ברוחך' דיקא שעל ידי בחינת הרוח עצמו של אליהו...
שיחות הר"ן - אות רצג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצג - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו מאיש אחד שדבר עמו והזהירו להתפלל בכונה ואמר לו שכמו שהקול מעורר הכונה, כן להפך, הכונה מעורר הקול שכשמתפלל בכונה ונזהר להכניס כל לבו ומחשבתו בתוך דבורי התפילה אזי ממילא יתעורר קולו להתפלל בקול כראוי וכן נראה בחוש כמה פעמים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעז - וַיּאמֶר י"י סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶיך
...- ויאמר י"י סלחתי כדבריך ויאמר י"י סלחתי כדבריך ראשי תבות כוסי כדברך דבר ראשי תבות דשנת בשמן ראשי כי יש צדיקים אמתים שיש להם כח, כששותין יין לפעמים למחל עוונות על ידי זה כי אמרו רבותינו זכרונם לברכה . שיין יש לו שני בחינות זכה נעשה ראש וכשנעשה ראש שהוא בחינות מחין על ידי זה הוא יכול לכפר עוונות כמו שכתוב: "ואיש חכם יכפרנה" וזהו: "ויאמר ה' סלחתי כדברך" כי דבר הוא ראשי תבות "דשנת בשמן ראשי" כנ"ל שהיא בחינת שלמות המחין [שהם בחינת: "שמן משחת קדש" בחינת "כשמן הטוב על הראש" כידוע] וזה: "ויאמר ה' סלחתי...
ספר המידות - משקה
ספר המידות - משקה חלק א' א. על ידי גנבה המשקות מתקלקלין. ב. גם על ידי גאוה.
שיחות הר"ן - אות רמב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...מורנו הרב רבי נחמן אמר: ענין עין הרע הוא כי יש כח ממש בהראיה כי כח הראות הולך לחברו ומזיקו כשעינו רעה כי הראיה היא כח ממש שהולך כח הראות ופוגע בהדבר הנראה וכשעינו רעה מזיק בראיתו ממש כנ"ל ועל כן נדה כשתסתכל במראה ימצא שם רשם דם כמובא ודע שסגלה לעין הרע סנפיר של דג לעשן בו וסימן סנפיר בגימטריא רע עין וביותר מסגל סנפיר של מן דגים שקורין אותו שלעיין לשון נופל על לשון, של עין עוד שמעתי בשמו זכרונו לברכה, נסח אחר לתלות הסנפיר הנ"ל על האדם או תינוק שמרגל שיהיה לו לפעמים עין הרע, יתלו עליו סנפיר הנ"ל וינצל...
איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק?
...אשמח לדעת איך ללמוד ליקוטי מוהר"ן לעומק? איפה אפשר למצוא פירוש לספר ליקוט מוהר"ן? וכיצד אוכל לדעת שבאמת הבנתי את הליקוטי מוהר"ן כפי מה שרבי נחמן עצמו התכוון בדבריו? תודה תשובה: קיימת מילת קסם אחת שבאפשרותה אפשר לזכות להבין את הליקוטי מוהרן לעומקו, עד לשורש הדעת של רבי נחמן מברסלב שממנו נלקחו התורות שלו. המילה היא "למה? ". היינו על האדם כל הזמן לשאול שאלה אחת בהתמדה וללא הרף, והשאלה היא "למה", למה ומה הסיבה שבגללה הדברים של רבי נחמן נכונים. לדוגמא: אם רבי נחמן כותב שעל ידי בחינת X זוכה לבחינת Y....
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.0938 שניות - עכשיו 23_03_2026 השעה 10:28:26 - wesi2