ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - גאוה
חלק א' א. אין משיח בא, עד שיכלה [כל] גאוה מן העולם. ב. על ידי גאוה בא לידי תאוות משכב זכר גם בא לידי כעס, גם לפעמים אין אשה מתעברת מחמת שהיא מקשטת והיא בעלת גאוה. ג. על ידי גאוה בא רעב לעולם. ד. על ידי גאוה בא לשכרות והוא הדין להפך. ה. על ידי גאוה בא לפחד. ו. סגלה לבטל גאוה, לתן צדקה. ז. מי שנוהג רבנות בעל כרחם בגאוה, הקדוש ברוך הוא מעורר עליו שונאים. ח. מי שלבו רם עליו, ידע שהשעה מצלחת עליו. ט. מי שמושיע לעניים, יש בו כח בהסתכלות על בעלי גאוה להשפיל אותם. י. מי שהולך בשוק ונופל, בידוע שהוא גדלן. יא. סגלה לבטל גאוה, שישתתף בצרתן של ישראל. יב. עני שהרשע רודף אותו תדע שהעני הוא בעל גאוה. יג. על ידי גאוה נופל מאמונתו. יד. על ידי גאוה נסגר הלב ועיני האדם מלהביט בפלאות [בפעולת] השם יתברך, ליראה מלפניו. טו. אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל סופר. טז. אכילה ושתיה מביא לגאוה. יז. תקון לגאוה שיתענה. יח. סגלה לגאוה שיסתכל על השמים. יט. מבהילין את האדם בחלומות, כדי להסיר ממנו גאוה שקועה, שהיא מכסה ממנו, שאינו מכיר בה. כ. כל המתיהר חכמתו ונבואתו מסתלקת. כא. דל גאה אין הדעת סובלו. גם הוא בעצמו מתחרט לאחר זמן ונבזה בעיני עצמו. כב. אי אפשר לגאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה. כג. יהיר בעל מום הוא. כד. לפי צרך הענין יש התר בדבר לעשות דבר, הנראה כאלו מתגאה. כה. מי שיש בו גסות, לסוף נכשל באשת איש, והוא כעובד עבודה זרה, וכאלו כופר בעקר, וכאלו בא על עריות כלם, וכאלו בנה במה, ומתמעט מחשיבותו ואיננו, וראוי לגדעו כאשרה, גם אין עפרו ננערת, ושכינה מיללת עליו. כו. הכובע של צדיק סגלה להסיר הגאוה. כז. על ידי אמונה יהיה לך כח לשבר את עצמך מגאוה, ותמשל על מדת גאוה. כח. בעל גאוה מחשבותיו אין מצליחין. כט. כשנזדמן לך עברה בלי דעת בודאי יש לך גאוה, ובזה מראין לך, שעדין אין אתה צדיק. ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות. לא. עני שהוא שפל רוח, אף על פי שאינו נותן צדקה, הוא טוב מעשיר בעל גאוה, אף על פי שנותן צדקה. לב. כשנופל לך גדלות, תציר לפניך דמות אביך. לג. גאוה הוא סימן על שבר, חס ושלום. לד. גאוה בא על ידי שלא תקנת חטאת נעורים. לה. מי שיינו מחמיץ, בידוע שהוא בעל גאוה. לו. מי שיש לו גאוה, מדורו אינו מתקים. לז. מי שיש בו גאוה, אין אני והוא יכולין לדור בעולם. ואפילו רוח קמעא עוכרתו, ואין תפילתו נשמעת, ואין לו רפואה, ובא לידי עניות של תורה, ואשתו מבזה אותו. לח. מי שמלביש את עצמו במלבוש של תלמיד חכם והוא אינו תלמיד חכם, אין מכניסין אותו במחצתו של הקדוש ברוך הוא. לט. גאוה מעכבת את משיח ומטריד את האדם מן העולם. מ. הפסוק: "אם יעלה לשמים שיאו", והפסוק "כי לא לעולם חסן", הם מסגלים לשבר את הגאוה.
חלק א'

א. אֵין מָשִׁיחַ בָּא, עַד שֶׁיִּכְלֶה [כָּל] גַּאֲוָה מִן הָעוֹלָם.

ב. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לִידֵי תַּאֲוָות מִשְׁכַּב זָכָר גַּם בָּא לִידֵי כַּעַס, גַּם לִפְעָמִים אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מֵחֲמַת שֶׁהִיא מְקַשֶּׁטֶת וְהִיא בַּעֲלַת גַּאֲוָה.

ג. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא רָעָב לָעוֹלָם.

ד. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לְשִׁכְרוּת וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

ה. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לְפַחַד.

ו. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, לִתֵּן צְדָקָה.

ז. מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּעַל כָּרְחָם בְּגַאֲוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹרֵר עָלָיו שוֹנְאִים.

ח. מִי שֶׁלִּבּוֹ רָם עָלָיו, יֵדַע שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת עָלָיו.

ט. מִי שֶׁמּוֹשִׁיעַ לַעֲנִיִּים, יֵשׁ בּוֹ כּחַ בְּהִסְתַּכְּלוּת עַל בַּעֲלֵי גַאֲוָה לְהַשְׁפִּיל אוֹתָם.

י. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְנוֹפֵל, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא גַּדְלָן.

יא. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

יב. עָנִי שֶׁהָרָשָׁע רוֹדֵף אוֹתוֹ תֵּדַע שֶׁהֶעָנִי הוּא בַּעַל גַּאֲוָה.

יג. עַל יְדֵי גַּאֲוָה נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ.

יד. עַל יְדֵי גַּאֲוָה נִסְגָּר הַלֵּב וְעֵינֵי הָאָדָם מִלְּהַבִּיט בִּפְלָאוֹת [בִּפְעוּלַת] הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו.

טו. אֵין לְהִתְגָּאוֹת בְּהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת אוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי הַכּל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וְהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק כְּעֵט אֵצֶל סוֹפֵר.

טז. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מֵבִיא לְגַאֲוָה.

יז. תִּקּוּן לְגַאֲוָה שֶׁיִּתְעַנֶּה.

יח. סְגֻלָּה לְגַאֲוָה שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם.

יט. מַבְהִילִין אֶת הָאָדָם בַּחֲלוֹמוֹת, כְּדֵי לְהָסִיר מִמֶּנּוּ גַּאֲוָה שְׁקוּעָה, שֶׁהִיא מְכֻסָּה מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהּ.

כ. כָּל הַמִּתְיַהֵר חָכְמָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת.

כא. דַּל גֵּאֶה אֵין הַדַּעַת סוֹבְלוֹ. גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְחָרֵט לְאַחַר זְמַן וְנִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.

כב. אִי אֶפְשָׁר לְגֵאֶה לְהַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ וּבָא לִידֵי שִׁכְחָה.

כג. יָהִיר בַּעַל מוּם הוּא.

כד. לְפִי צרֶךְ הָעִנְיָן יֵשׁ הֶתֵּר בַּדָּבָר לַעֲשוֹת דָּבָר, הַנִּרְאֶה כְּאִלּוּ מִתְגָּאֶה.

כה. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת, לְסוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, וּכְאִלּוּ בָּא עַל עֲרָיוֹת כֻּלָּם, וּכְאִלּוּ בָּנָה בָּמָה, וּמִתְמַעֵט מֵחֲשִׁיבוּתוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְרָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה, גַּם אֵין עֲפָרוֹ נִנְעֶרֶת, וּשְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו.

כו. הַכּוֹבַע שֶׁל צַדִּיק סְגֻלָּה לְהָסִיר הַגַּאֲוָה.

כז. עַל יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה לְךָ כּחַ לְשַׁבֵּר אֶת עַצְמְךָ מִגַּאֲוָה, וְתִמְשׁל עַל מִדַּת גַּאֲוָה.

כח. בַּעַל גַּאֲוָה מַחְשְׁבוֹתָיו אֵין מַצְלִיחִין.

כט. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְךָ עֲבֵרָה בְּלִי דַּעַת בְּוַדַּאי יֵשׁ לְךָ גַּאֲוָה, וּבָזֶה מַרְאִין לְךָ, שֶׁעֲדַיִן אֵין אַתָּה צַדִּיק.

ל. כְּשֶׁבָּא לְךָ אֵיזֶה גַּדְלוּת, תִּדְאַג מִפֻּרְעָנוּת.

לא. עָנִי שֶׁהוּא שְׁפַל רוּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן צְדָקָה, הוּא טוֹב מֵעָשִׁיר בַּעַל גַּאֲוָה, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה.

לב. כְּשֶׁנּוֹפֵל לְךָ גַּדְלוּת, תְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ דְּמוּת אָבִיךָ.

לג. גַּאֲוָה הוּא סִימָן עַל שֶׁבֶר, חַס וְשָׁלוֹם.

לד. גַּאֲוָה בָּא עַל יְדֵי שֶׁלּא תִּקַּנְתָּ חַטַּאת נְעוּרִים.

לה. מִי שֶׁיֵּינוֹ מַחְמִיץ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא בַּעַל גַּאֲוָה.

לו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה, מְדוֹרוֹ אֵינוֹ מִתְקַיֵּם.

לז. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּאֲוָה, אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם. וַאֲפִילּוּ רוּחַ קִמְעָא עוֹכַרְתּוֹ, וְאֵין תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְאֵין לוֹ רְפוּאָה, וּבָא לִידֵי עֲנִיּוּת שֶׁל תּוֹרָה, וְאִשְׁתּוֹ מְבַזָּה אוֹתוֹ.

לח. מִי שֶׁמַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וְהוּא אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בְּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

לט. גַּאֲוָה מְעַכֶּבֶת אֶת מָשִׁיחַ וּמַטְרִיד אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

מ. הַפָּסוּק: "אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ", וְהַפָּסוּק "כִּי לא לְעוֹלָם חֹסֶן", הֵם מְסֻגָּלִים לְשַׁבֵּר אֶת הַגַּאֲוָה.
חיי מוהר"ן - קצח - נסיעתו וישיבתו באומן
...באומן אות קצח אמר משל לענין אנשים הידועים הנכנסים אצלו שהם חכמים בעיניהם וספרו לפניו כמה מעשיות של שטות הנמצאים בספריהם אמר בקרוב יכלה אצלם הכל כי קל ומהרה לא יהיה להם מה לספר. ואמר משל נאה מה שמספרים מאחד שפגע בו גזלן ורצה לגזלו ושאל אותו הגזלן יש לך מעות השיב יש לי בודאי אתן לך כל הממון בשביל נפשי וגזל אותו הגזלן אחר כך אמר זה הנגזל אל הגזלן איך אבוא לביתי בלי ממון כי הייתי נע ונד מביתי כל כך זמן ועתה איך אבוא ריקם לביתי בכן אני מבקש ממך שתהיה מורה בקנה שרפה שלך את הכובע שלי כדי שיהיה נכר שפגע...
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
שיחות הר"ן - אות קעב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' שמעתי בשמו שפעם אחד נתן הטלית הישן שלו במתנה לאחד מחשוביו ענה ואמר רבנו זכרונו לברכה, להאיש הזה שנתן לו הטלית שלו הזהר מאד לכבד הטלית הזה כי כמו מספר שערות שיש בהטלית כל כך דמעות שפכתי עד שידעתי מהו טלית
ספר המידות - בית
...המידות - בית חלק א' א. בית שאין דרין בו יזהר מלהכנס בתוכו, כי הוא מקום שדים. ב. מאן דביש לה במתא דא ילך למתא אחריתא. ג. כשהבית מזמן לברכה, אזי כשהצדיק בא לבית הזה גם הברכה באה. ד. יש מקום מזמן לטובה והוא הדין להפך. ה. לענין טובות ורעות הבאות לאדם קרוב לדרך הטבע, הכל לפי הזמן ולפי המקום. ו. דפרע קנאה מחריב ביתו. ז. מקום שאדם יוצא ממנו אינו מתאוה לאותו מקום להנות ממנו. ח. אם עם הארץ חסיד, אל תדור בשכונתו. ט. כל בית שנשמעין בו דברי תורה, שוב אינו נחרב. י. עיר שיש בה מעלות ומורדות מזקינין בחצי ימיהם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קח - זִבְחֵי אֱלקִים רוּחַ נִשְׁבָּרָה
...ח"א - תורה קח - זבחי אלקים רוח נשברה [לשון החברים] זבחי אלהים רוח נשברה הנה ידוע כי עולה באה על הרהור הלב, כמו שכתוב "העולה על רוחכם" הינו שעולה באה על הרהורי הלב, ששם משכן הרוח 'ואין השם יתברך מצרף מחשבה למעשה, בר מהרהורי עכו"ם' והרהור עכו"ם שיך אצל כל אדם הינו מה שמתחיל להתפלל בדבקות, או מתבודד את עצמו ובאמצע התפילה או ההתבודדות נופל ממדרגתו זהו בחינות הרהורי עכו"ם כי כל הנפילות באין מחמת קלקול האמונה וכשנתקלקל האמונה נמצא מחזיר פניו מהשם יתברך כמו שכתוב "נזורו אחור" והשם יתברך גם כן מסתיר פניו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה קד - הָיָה אוֹהֵב מְאד אֶת הָעֲבוֹדוֹת הַפְּשׁוּטוֹת
...מאד את העבודות הפשוטות היה אוהב מאד את העבודות הפשוטות של סתם בני אדם האנשים הפשוטים הכשרים והיה אוהב מאד מי שיכול לומר הרבה תחנות ובקשות בתוך הסדורים הגדולים כדרך ההמון עם הכשרים והיה מזהיר ומוכיח אותנו כמה פעמים, לזמר זמירות בשבת והיה מקפיד וכועס מאד על מי שהוא חכם בעיניו ואינו מתאמץ לזמר זמירות בשבת ובמוצאי שבת או שאר עבודות פשוטות כי עקר היהדות הוא בפשיטות ובתמימות גמור בלי שום חכמות כמבאר אצלנו כבר כמה פעמים וגם הוא בעצמו, זכרונו לברכה קדם שהגיע לו החולאת הכבד שנסתלק על ידו, קדם לזה כל ימיו...
שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...נחמן אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר מפני מה כתיב "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" ? מדוע רע ולא רשע ? [ועין בזוהר הקדוש שמדקדק גם כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שעור וערך וכפף קומתו ולא היה...
חיי מוהר"ן - נח - שיחות השיכים להתורות
...- שיחות השיכים להתורות אות נח קדם שאמר התורה אנכי בלקוטי א' סימן ד. ספר מעשה זו. מעשה באיש אחד מאנשי הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה חולה ונחלש מאד ושלח איש אחד להבעל שם טוב זכרונו לברכה שיבקש את הבעל שם טוב זכרונו לברכה שיסע אליו. הינו שהבעל שם טוב זכרונו לברכה יסע להחולה. וכן הוה. ובא האיש השליח הנ"ל להבעל שם טוב זכרונו לברכה וספר לו כל הנ"ל שזה האיש הוא חולה, ושבקש ממנו שיסע אליו ונסע אליו הבעל שם טוב זכרונו לברכה. בדרך שאל האיש השליח להבעל שם טוב זכרונו לברכה, איך ששמעתי מכם שכשאדם עושה תשובה...
שיחות הר"ן - אות קמא
..."לקוטי תנינא", תקון למקרה לילה רחמנא לצלן לומר עשרה קפיטל תהלים כמבאר בסימן ר"ה וכו' ודע שאלו הם העשרה קפיטל מזמורי תהלים וכו' דע אחי, כי בתחלה אמר הוא זכרונו לברכה, התורה המתחלת תקון למקרה לילה כנדפס בספר הראשון בסימן ר"ה ובתחלה בעת שהתחיל לגלותה לא הייתי לפניו אז אך השם יתברך זכני ובאתי אצלו סמוך מאד לאותה העת שהתחיל לגלותה וספר לי אחד בשמו התורה הנ"ל כפי מה ששמעה מפיו הקדוש ובתוך כך, באותה השעה ששמעתי מפי אחר בשמו התורה הנ"ל בתוך כך סבב השם יתברך שדברתי עמו מזה וחזר ואמרה לפני בקצור כנדפס כבר...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ו - קְרָא אֶת יְהוֹשֻׁעַ
...- קרא את יהושע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] ויאמר ה' אל משה, קרא את יהושע וכו' א. כי צריך כל אדם למעט בכבוד עצמו ולהרבות בכבוד המקום כי מי שרודף אחר הכבוד אינו זוכה לכבוד אלהים אלא לכבוד של מלכים, שנאמר בו: "כבד מלכים חקר דבר" והכל חוקרים אחריו ושואלים. מי הוא זה ואיזהו, שחולקים לו כבוד הזה וחולקים עליו שאומרים שאינו ראוי לכבוד הזה אבל מי שבורח מן הכבוד שממעט בכבוד עצמו ומרבה בכבוד המקום אזי הוא זוכה לכבוד אלוהים ואז אין בני אדם חוקרים על כבודו אם הוא ראוי אם לאו ועליו נאמר: "כבד אלוהים הסתר דבר" כי...
מהו סוד העיבור? כיצד הוא אפשרי?
...אמר רבי נחמן מברסלב כאן breslev.eip.co.il/?key=332 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סא - על ידי אמונת חכמים יש בזה שכל, שישאר הסוד אצלנו, אף על פי שמודיעין להם החכמה כי בודאי צריך להודיע להם החכמה כדי שידעו מחכמתנו, שאנו יודעין חכמה זו כמו שכתוב "כי היא חכמתכם" וכו' ואם כן, מאחר שמודיעין להם, אינו סוד כי הלא גם הם יודעין אך יש בזה שכל, שיכולין להודיע להם החכמה ואף על פי כן ישאר הסוד אצלנו וזה בחינת: "כי היא חכמתכם ובנתכם לעיני העמים" 'לעיני העמים' דיקא דהינו שהיא רק לעיני העמים בשעה שמודיעין להם ותכף...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1870 שניות - עכשיו 29_09_2026 השעה 01:58:13 - wesi2