ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ספר המידות - גאוה
חלק א' א. אין משיח בא, עד שיכלה [כל] גאוה מן העולם. ב. על ידי גאוה בא לידי תאוות משכב זכר גם בא לידי כעס, גם לפעמים אין אשה מתעברת מחמת שהיא מקשטת והיא בעלת גאוה. ג. על ידי גאוה בא רעב לעולם. ד. על ידי גאוה בא לשכרות והוא הדין להפך. ה. על ידי גאוה בא לפחד. ו. סגלה לבטל גאוה, לתן צדקה. ז. מי שנוהג רבנות בעל כרחם בגאוה, הקדוש ברוך הוא מעורר עליו שונאים. ח. מי שלבו רם עליו, ידע שהשעה מצלחת עליו. ט. מי שמושיע לעניים, יש בו כח בהסתכלות על בעלי גאוה להשפיל אותם. י. מי שהולך בשוק ונופל, בידוע שהוא גדלן. יא. סגלה לבטל גאוה, שישתתף בצרתן של ישראל. יב. עני שהרשע רודף אותו תדע שהעני הוא בעל גאוה. יג. על ידי גאוה נופל מאמונתו. יד. על ידי גאוה נסגר הלב ועיני האדם מלהביט בפלאות [בפעולת] השם יתברך, ליראה מלפניו. טו. אין להתגאות בהשגות גדולות או במעשים טובים, כי הכל על ידי הצדיק שבדור, והוא אצל הצדיק כעט אצל סופר. טז. אכילה ושתיה מביא לגאוה. יז. תקון לגאוה שיתענה. יח. סגלה לגאוה שיסתכל על השמים. יט. מבהילין את האדם בחלומות, כדי להסיר ממנו גאוה שקועה, שהיא מכסה ממנו, שאינו מכיר בה. כ. כל המתיהר חכמתו ונבואתו מסתלקת. כא. דל גאה אין הדעת סובלו. גם הוא בעצמו מתחרט לאחר זמן ונבזה בעיני עצמו. כב. אי אפשר לגאה להשפיל דעתו ובא לידי שכחה. כג. יהיר בעל מום הוא. כד. לפי צרך הענין יש התר בדבר לעשות דבר, הנראה כאלו מתגאה. כה. מי שיש בו גסות, לסוף נכשל באשת איש, והוא כעובד עבודה זרה, וכאלו כופר בעקר, וכאלו בא על עריות כלם, וכאלו בנה במה, ומתמעט מחשיבותו ואיננו, וראוי לגדעו כאשרה, גם אין עפרו ננערת, ושכינה מיללת עליו. כו. הכובע של צדיק סגלה להסיר הגאוה. כז. על ידי אמונה יהיה לך כח לשבר את עצמך מגאוה, ותמשל על מדת גאוה. כח. בעל גאוה מחשבותיו אין מצליחין. כט. כשנזדמן לך עברה בלי דעת בודאי יש לך גאוה, ובזה מראין לך, שעדין אין אתה צדיק. ל. כשבא לך איזה גדלות, תדאג מפרענות. לא. עני שהוא שפל רוח, אף על פי שאינו נותן צדקה, הוא טוב מעשיר בעל גאוה, אף על פי שנותן צדקה. לב. כשנופל לך גדלות, תציר לפניך דמות אביך. לג. גאוה הוא סימן על שבר, חס ושלום. לד. גאוה בא על ידי שלא תקנת חטאת נעורים. לה. מי שיינו מחמיץ, בידוע שהוא בעל גאוה. לו. מי שיש לו גאוה, מדורו אינו מתקים. לז. מי שיש בו גאוה, אין אני והוא יכולין לדור בעולם. ואפילו רוח קמעא עוכרתו, ואין תפילתו נשמעת, ואין לו רפואה, ובא לידי עניות של תורה, ואשתו מבזה אותו. לח. מי שמלביש את עצמו במלבוש של תלמיד חכם והוא אינו תלמיד חכם, אין מכניסין אותו במחצתו של הקדוש ברוך הוא. לט. גאוה מעכבת את משיח ומטריד את האדם מן העולם. מ. הפסוק: "אם יעלה לשמים שיאו", והפסוק "כי לא לעולם חסן", הם מסגלים לשבר את הגאוה.
חלק א'

א. אֵין מָשִׁיחַ בָּא, עַד שֶׁיִּכְלֶה [כָּל] גַּאֲוָה מִן הָעוֹלָם.

ב. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לִידֵי תַּאֲוָות מִשְׁכַּב זָכָר גַּם בָּא לִידֵי כַּעַס, גַּם לִפְעָמִים אֵין אִשָּׁה מִתְעַבֶּרֶת מֵחֲמַת שֶׁהִיא מְקַשֶּׁטֶת וְהִיא בַּעֲלַת גַּאֲוָה.

ג. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא רָעָב לָעוֹלָם.

ד. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לְשִׁכְרוּת וְהוּא הַדִּין לְהֵפֶךְ.

ה. עַל יְדֵי גַּאֲוָה בָּא לְפַחַד.

ו. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, לִתֵּן צְדָקָה.

ז. מִי שֶׁנּוֹהֵג רַבָּנוּת בְּעַל כָּרְחָם בְּגַאֲוָה, הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְעוֹרֵר עָלָיו שוֹנְאִים.

ח. מִי שֶׁלִּבּוֹ רָם עָלָיו, יֵדַע שֶׁהַשָּׁעָה מַצְלַחַת עָלָיו.

ט. מִי שֶׁמּוֹשִׁיעַ לַעֲנִיִּים, יֵשׁ בּוֹ כּחַ בְּהִסְתַּכְּלוּת עַל בַּעֲלֵי גַאֲוָה לְהַשְׁפִּיל אוֹתָם.

י. מִי שֶׁהוֹלֵךְ בַּשּׁוּק וְנוֹפֵל, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא גַּדְלָן.

יא. סְגֻלָּה לְבַטֵּל גַּאֲוָה, שֶׁיִּשְׁתַּתֵּף בְּצָרָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.

יב. עָנִי שֶׁהָרָשָׁע רוֹדֵף אוֹתוֹ תֵּדַע שֶׁהֶעָנִי הוּא בַּעַל גַּאֲוָה.

יג. עַל יְדֵי גַּאֲוָה נוֹפֵל מֵאֱמוּנָתוֹ.

יד. עַל יְדֵי גַּאֲוָה נִסְגָּר הַלֵּב וְעֵינֵי הָאָדָם מִלְּהַבִּיט בִּפְלָאוֹת [בִּפְעוּלַת] הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לְיִרְאָה מִלְּפָנָיו.

טו. אֵין לְהִתְגָּאוֹת בְּהַשָּׂגוֹת גְּדוֹלוֹת אוֹ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים, כִּי הַכּל עַל יְדֵי הַצַּדִּיק שֶׁבַּדּוֹר, וְהוּא אֵצֶל הַצַּדִּיק כְּעֵט אֵצֶל סוֹפֵר.

טז. אֲכִילָה וּשְׁתִיָּה מֵבִיא לְגַאֲוָה.

יז. תִּקּוּן לְגַאֲוָה שֶׁיִּתְעַנֶּה.

יח. סְגֻלָּה לְגַאֲוָה שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַשָּׁמַיִם.

יט. מַבְהִילִין אֶת הָאָדָם בַּחֲלוֹמוֹת, כְּדֵי לְהָסִיר מִמֶּנּוּ גַּאֲוָה שְׁקוּעָה, שֶׁהִיא מְכֻסָּה מִמֶּנּוּ, שֶׁאֵינוֹ מַכִּיר בָּהּ.

כ. כָּל הַמִּתְיַהֵר חָכְמָתוֹ וּנְבוּאָתוֹ מִסְתַּלֶּקֶת.

כא. דַּל גֵּאֶה אֵין הַדַּעַת סוֹבְלוֹ. גַּם הוּא בְּעַצְמוֹ מִתְחָרֵט לְאַחַר זְמַן וְנִבְזֶה בְּעֵינֵי עַצְמוֹ.

כב. אִי אֶפְשָׁר לְגֵאֶה לְהַשְׁפִּיל דַּעְתּוֹ וּבָא לִידֵי שִׁכְחָה.

כג. יָהִיר בַּעַל מוּם הוּא.

כד. לְפִי צרֶךְ הָעִנְיָן יֵשׁ הֶתֵּר בַּדָּבָר לַעֲשוֹת דָּבָר, הַנִּרְאֶה כְּאִלּוּ מִתְגָּאֶה.

כה. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּסּוּת, לְסוֹף נִכְשָׁל בְּאֵשֶׁת אִישׁ, וְהוּא כְּעוֹבֵד עֲבוֹדָה זָרָה, וּכְאִלּוּ כּוֹפֵר בָּעִקָּר, וּכְאִלּוּ בָּא עַל עֲרָיוֹת כֻּלָּם, וּכְאִלּוּ בָּנָה בָּמָה, וּמִתְמַעֵט מֵחֲשִׁיבוּתוֹ וְאֵינֶנּוּ, וְרָאוּי לְגַדְּעוֹ כַּאֲשֵׁרָה, גַּם אֵין עֲפָרוֹ נִנְעֶרֶת, וּשְׁכִינָה מְיַלֶּלֶת עָלָיו.

כו. הַכּוֹבַע שֶׁל צַדִּיק סְגֻלָּה לְהָסִיר הַגַּאֲוָה.

כז. עַל יְדֵי אֱמוּנָה יִהְיֶה לְךָ כּחַ לְשַׁבֵּר אֶת עַצְמְךָ מִגַּאֲוָה, וְתִמְשׁל עַל מִדַּת גַּאֲוָה.

כח. בַּעַל גַּאֲוָה מַחְשְׁבוֹתָיו אֵין מַצְלִיחִין.

כט. כְּשֶׁנִּזְדַּמֵּן לְךָ עֲבֵרָה בְּלִי דַּעַת בְּוַדַּאי יֵשׁ לְךָ גַּאֲוָה, וּבָזֶה מַרְאִין לְךָ, שֶׁעֲדַיִן אֵין אַתָּה צַדִּיק.

ל. כְּשֶׁבָּא לְךָ אֵיזֶה גַּדְלוּת, תִּדְאַג מִפֻּרְעָנוּת.

לא. עָנִי שֶׁהוּא שְׁפַל רוּחַ, אַף עַל פִּי שֶׁאֵינוֹ נוֹתֵן צְדָקָה, הוּא טוֹב מֵעָשִׁיר בַּעַל גַּאֲוָה, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹתֵן צְדָקָה.

לב. כְּשֶׁנּוֹפֵל לְךָ גַּדְלוּת, תְּצַיֵּר לְפָנֶיךָ דְּמוּת אָבִיךָ.

לג. גַּאֲוָה הוּא סִימָן עַל שֶׁבֶר, חַס וְשָׁלוֹם.

לד. גַּאֲוָה בָּא עַל יְדֵי שֶׁלּא תִּקַּנְתָּ חַטַּאת נְעוּרִים.

לה. מִי שֶׁיֵּינוֹ מַחְמִיץ, בְּיָדוּעַ שֶׁהוּא בַּעַל גַּאֲוָה.

לו. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גַּאֲוָה, מְדוֹרוֹ אֵינוֹ מִתְקַיֵּם.

לז. מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ גַּאֲוָה, אֵין אֲנִי וָהוּא יְכוֹלִין לָדוּר בָּעוֹלָם. וַאֲפִילּוּ רוּחַ קִמְעָא עוֹכַרְתּוֹ, וְאֵין תְּפִילָּתוֹ נִשְׁמַעַת, וְאֵין לוֹ רְפוּאָה, וּבָא לִידֵי עֲנִיּוּת שֶׁל תּוֹרָה, וְאִשְׁתּוֹ מְבַזָּה אוֹתוֹ.

לח. מִי שֶׁמַּלְבִּישׁ אֶת עַצְמוֹ בְּמַלְבּוּשׁ שֶׁל תַּלְמִיד חָכָם וְהוּא אֵינוֹ תַּלְמִיד חָכָם, אֵין מַכְנִיסִין אוֹתוֹ בְּמְחִצָּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

לט. גַּאֲוָה מְעַכֶּבֶת אֶת מָשִׁיחַ וּמַטְרִיד אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם.

מ. הַפָּסוּק: "אִם יַעֲלֶה לַשָּׁמַיִם שִׂיאוֹ", וְהַפָּסוּק "כִּי לא לְעוֹלָם חֹסֶן", הֵם מְסֻגָּלִים לְשַׁבֵּר אֶת הַגַּאֲוָה.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלא - צָרִיך לְהִתְיָרֵא וְלִפְחֹד מִן הַכָּבוֹד
...קלא - צריך להתירא ולפחד מן הכבוד צריך להתירא ולפחד מן הכבוד כי כבוד הוא סכנה גדולה, סכנות נפשות כי הוא דן את כל הדינים, כמו שכתוב: "מלך הכבוד" כי כבוד הוא בחינת מלכות הדן את הכל ואזי הכל חוקרים ושואלין "מי הוא זה מלך הכבוד" אם הוא ראוי לזה "ונקדש בכבודי" 'אל תקרי בכבודי אלא במכבדי' כי על ידי הכבוד יוכל לגרם לו מיתה, חס ושלום ואזי הוא נשקל במאזנים אם, חס ושלום, יפגם בהכבוד כחוט השערה שלא יקבלו כמו שצריך אזי, חס ושלום, כף חובה מכרעת וזה: נקרא "מאזני צדק" כי 'צדק מלכותא קדישא' שהוא בחינת כבוד, מלך...
ספר המידות - זיפן
ספר המידות - זיפן חלק א' א. על ידי זיוף בא לענש בית האסורים. ב. על ידי זיוף הוא מתחבר עם המתנגדים.
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי בזו הלשון [וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי] ושאלתי אותו: איך מבטלין עצמו ? והשיב [סוגרין הפה והעינים והרי זה ביטול] מזה מובן עצה שכשהבעל דבר מתגבר מאד מאד על האדם ומבלבל דעתו מאד בכמה מיני הרהורים רעים ובלבולים הרבה שקשה לו מאד לנצחם אזי יבטל האדם עצמו לגמרי כי כל האדם יכול לבטל עצמו לגמרי לפעמים דהינו לסתם פיו ועיניו ולסלק דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת ומחשבה כלל רק יבטל עצמו להשם יתברך לגמרי
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יא - כְּשֶׁאָדָם מִתְפַּלֵּל בַּשָּׂדֶה
...מתפלל בשדה דע, כשאדם מתפלל בשדה אזי כל העשבים כלם באין בתוך התפילה ומסיעין לו, ונותנין לו כח בתפילתו וזה בחינת שנקראת התפילה שיחה, בחינת: "שיח השדה" שכל שיח השדה נותנין כח וסיוע בתפילתו "ויצא יצחק לשוח בשדה" שתפילתו היתה עם סיוע וכח השדה שכל עשבי השדה נתנו כח וסיוע בתפילתו כנ"ל שבשביל זה נקראת התפילה שיחה כנ"ל ועל כן בקללה נאמר: "והאדמה לא תתן את יבולה" כי כל יבול הארץ צריכין לתן כח וסיוע בתוך התפילה וכשיש פגם ועכוב על זה, אזי נאמר: "והאדמה לא תתן את יבולה" כי אפילו כשאינו מתפלל בשדה, נותנים גם...
שיחות הר"ן - אות קפא - גדולות נוראות השגתו
...שמעתי בשמו שאמר בזו הלשון אני יודע חכמות שאם הייתי מתחיל לגלות מעט מהחכמות שאני יודע היו יכולים לחיות על ידי התענוג של השגת החכמות האלו לבד בלי שום אכילה ושתיה והיה כל העולם בטלים בכלות הנפש לשמע חכמתי והיו בני אדם יוצאים מחיותם מעצם הפלגת מתיקת נעימת עריבת החכמות שהייתי מגלה אך איני יכול לגלותם לבני אדם כי תמיד כשאני מתחיל לדבר עם אחד אני חפץ לשמע ולקבל ממנו דברים עליונים ומחמת זה הוא אינו יכול לגלות חכמתו הגדולה והמפלגת מאד ועוד ספר בענין עצם חכמתו אך לא זכיתי לשמע זאת מפיו הקדוש בעצמו כי אם מפי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - רָאשֵׁי תֵּבוֹת רַבִּי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קיא - ראשי תבות רבי ראש בני ישראל ראשי תבות רבי ולהפך רשעים בחשך ידמו ראשי תבות רבי
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה צב - עַל יְדֵי מַה שֶּׁאָדָם נָע וָנָד בְּתוֹך בֵּיתוֹ
...צב - על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו [לשון החברים] על ידי מה שאדם נע ונד בתוך ביתו יכול להחיות מתים כמו שכתוב באלישע כשהחיה את בן השונמית כתיב בה: "וילך אחת הנה ואחת הנה" ומובא בתקונים: 'אלמלא כנפי ראה דנשבי על לבא הוי לבא אוקיד כל גופא' והראה והלב הם בחינות יעקב ויוסף "תתן אמת ליעקב" כמו שכתוב: "תורת אמת" ובהתורה יש חמשה ספרים, כנגד חמשה כנפי ראה ויוסף הוא בחינות לב, כי יוסף נקרא "צפנת פענח", וכתיב: "בלבי צפנתי" וכו' וכשבוער האש שבלב, הוה אוקיד כל גופא ועל ידי שהחמשה כנפי ראה נעים ונדים, מנשבי...
ספר המידות - חקירה
ספר המידות - חקירה חלק א' א. על ידי החקירות בעולם התהו, הינו מה למעלה מה למטה וכו', על ידי זה גורם קללה, והשומר את עצמו מחקירות האלו גורם ברכה. ב. על ידי החקירה במה למעלה ומה למטה וכו', על ידי זה מזונותיו ביגיעה רבה. ג. המעמיק בעיונו במעשי מרכבה, נסתלק קדם זמנו.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נג - עִקַּר הוֹלָדָה תָּלוּי בְּהֵ"א
...בה"א [לשון רבנו, זכרונו לברכה] עקר הולדה תלוי בה"א, בבחינת: "הא לכם זרע" ואברהם ושרה לא הולידו, עד שהגיעו לה"א הזאת כי עקר הולדה על ידי הדעת בבחינת "וידע אדם" וכו', 'וקטן אינו מוליד' ועקר הדעת, הינו שישתמש בדעתו הינו שיוציא את שכלו מכח אל הפעל כי גם לקטן יש דעת אבל אצל הקטן עדין הדעת בכח ולא בפעל כי לא השתמש בדעתו, ולא הוציא אותו מכח אל הפעל ומי שהוא שלם בדעתו שהוציא אותו מכח אל הפעל והשיג בדעתו מה שאפשר לדעת האדם להשיג בדעתו אזי הוא קרוב לדעת הקדוש ברוך הוא ואין חלוק בין דעת האדם לדעת השם יתברך...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...השם אות תקצ פעם אחת היה קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי שזה בעצמו נחשב...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 07_05_2026 השעה 17:59:19 - wesi2