ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן
אות רד ליל שבת פרשת חקת ובלק י"ב תמוז תק"ע ספר על השלחן מעניניו ותמה על עצמו על שעושה תמיד דברים משנים ונפלאים מדעת בני אדם על אשר הוא תמיד נע ונד ממקום למקום ומה היה חסר לו במעדוועדיווקע היה ראוי לו לישב שם תמיד כי שם היה יושב בשלוה והשקט. והוא לא רצה לישב בשלוה, ונסע משם וקבע דירתו בזלאטיפאליע והיה לו שם מחלקת גדול ויסורים גדולים מאד ונסע משם וקבע דירתו בברסלב. אחר כך בזה הקיץ נסע מברסלב וקבע דירתו באומין. ועל כל פנים מאחר שבא לאומין היה ראוי לו לבחר דירתו אצל איש הגון, והוא בחר לו אכסניא שם וכו'. והיה קורא תמה על עצמו על שעושה דברים משנים ונפלאים כאלה וכו'. עניתי ואמרתי לו הלא מפני מה נשא משה אשה מבנות יתרו דיקא. [וכונתי היה פשוט כי כך הוא מנהגי השם יתברך לחבר שני הפכים כמו משה רבנו עליו השלום הצרך להתחבר ולהתחתן עם יתרו דיקא שהיה וכו' כמו כן הוא מכרח להתחבר עם אנשים כאלה וכו' והבן]. אחר כך ענה ואמר להעולם שישבו על השלחן השמעתם מה שהקשה הלא הקשה קשיא גדולה. ענה ואמר אין אתם ראויים כלל לעדות. ולא הבננו מה ענין העדות. ואמר שיהיה לזכרון כי יאמר על זה תרוץ אך לעת עתה היה צריך לקח אתכם לעדות אך וכו' ואמר הלא בלא זה אי אפשר לכתב עכשו אך מסתמא תזכרו זאת. גם בשבת בבקר ספר עוד מזה מענין הקשיא הנ"ל וחזר ואמר שהקשיתי קשיא גדולה מאד. ואמר הידעת תרוץ. ואמרתי שאצלי אינו קשה כלל על משה רבנו עליו השלום ואמר אם כן אתה מתרץ קשיא בקשיא אחרת ואמר שכונתי ענין מחשבתו. כי הוא הולך עם ענין זה כמה זמן שהוא מבקש ומתפלל לידע תרוץ על ענין זה ועכשו הקשה הוא קשיא זו. [כך אמר בפני העולם עלי] ואתם אינכם יודעים כלל הענין רק בענין המחשבה זו אני הולך זמן רב וכבר התפללתי הרבה על זה ולא בלבד התפילות שהכל מתפללים הינו שחרית מנחה וערבית רק חוץ מזה כמה וכמה תפילות התפללתי על זה כי הייתי רוצה שיודיעו לי ענין זה מן השמים דהינו שאשמע קול ודבור מן השמים להשיבני על ענין זה. אבל על ידי בני אדם אינו רוצה שישיבו לו. אחר כך הניח והקל בקשתו ובקש על כל פנים שיודיעו לו על ידי שליח. אחר כך בקש שעל כל פנים יודיעו לו על ידי חיות ועופות אבל על ידי בני אדם אינו רוצה ועדין לא הודיעו לו. ואמר לנו אתם אנשים קטנים במעלה מאד ואין לי עם מי לדבר. אך אף על פי כן, אף על פי דאיהו לא חזי מזלה חזי. אחר כך אמר אני מקבל לעדים את וכו' [ולא סים]. ונראה הכונה שלו היתה עם הנשמות שלנו וכיוצא בדברים אלו דבר עוד מזה הרבה על השלחן בליל שבת וביום שבת והפליג מאד בענין הקשיא הנ"ל והדברים סתומים וחתומים
אות רד

לֵיל שַׁבָּת פָּרָשַׁת חֻקַּת וּבָלָק י"ב תַּמּוּז תק"ע סִפֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן מֵעִנְיָנָיו

וְתָמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה תָּמִיד דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים מִדַּעַת בְּנֵי אָדָם

עַל אֲשֶׁר הוּא תָּמִיד נָע וָנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

וּמֶה הָיָה חָסֵר לוֹ בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע

הָיָה רָאוּי לוֹ לֵישֵׁב שָׁם תָּמִיד

כִּי שָׁם הָיָה יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט.

וְהוּא לא רָצָה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע

וְהָיָה לוֹ שָׁם מַחֲלקֶת גָּדוֹל וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאד

וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּבְּרֶסְלֶב.

אַחַר כָּךְ בָּזֶה הַקַּיִץ נָסַע מִבְּרֶסְלֶב וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּאוּמֶין.

וְעַל כָּל פָּנִים מֵאַחַר שֶׁבָּא לְאוּמֶין הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְחֹר דִּירָתוֹ אֵצֶל אִישׁ הָגוּן, וְהוּא בָּחַר לוֹ אַכְסַנְיָא שָׁם וְכוּ'.

וְהָיָה קוֹרֵא תֵּמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה וְכוּ'.

עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ הֲלא מִפְּנֵי מָה נָשָׂא משֶׁה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִתְרוֹ דַּיְקָא.

[וְכַוָּנָתִי הָיָה פָּשׁוּט

כִּי כָּךְ הוּא מִנְהֲגֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים

כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֻצְרַךְ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְחַתֵּן עִם יִתְרוֹ דַּיְקָא

שֶׁהָיָה וְכוּ'

כְּמוֹ כֵן הוּא מֻכְרָח לְהִתְחַבֵּר עִם אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה וְכוּ'

וְהָבֵן].

אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר לְהָעוֹלָם שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַשֻּׁלְחָן

הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהִקְשָׁה

הֲלא הִקְשָׁה קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה.

עָנָה וְאָמַר אֵין אַתֶּם רְאוּיִים כְּלָל לְעֵדוּת.

וְלא הֵבַנְנּוּ מָה עִנְיָן הָעֵדוּת.

וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן

כִּי יאמַר עַל זֶה תֵּרוּץ

אַךְ לְעֵת עַתָּה הָיָה צָרִיךְ לִקַּח אֶתְכֶם לְעֵדוּת אַךְ וְכוּ'

וְאָמַר הֲלא בְּלא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִכְתּב עַכְשָׁו

אַךְ מִסְּתָמָא תִּזְכְּרוּ זאת.

גַּם בְּשַׁבָּת בַּבּקֶר סִפֵּר עוֹד מִזֶּה מֵעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

וְחָזַר וְאָמַר שֶׁהִקְשֵׁיתִי קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מְאד.

וְאָמַר הֲיָדַעְתָּ תֵּרוּץ.

וְאָמַרְתִּי שֶׁאֶצְלִי אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל עַל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

וְאָמַר אִם כֵּן אַתָּה מְתָרֵץ קֻשְׁיָא בְּקֻשְׁיָא אַחֶרֶת

וְאָמַר שֶׁכִּוַּנְתִּי עִנְיַן מַחֲשַׁבְתּוֹ.

כִּי הוּא הוֹלֵךְ עִם עִנְיָן זֶה כַּמָּה זְמַן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל לֵידַע תֵּרוּץ עַל עִנְיָן זֶה

וְעַכְשָׁו הִקְשָׁה הוּא קֻשְׁיָא זוֹ.

[כָּךְ אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם עָלַי]

וְאַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כְּלָל הָעִנְיָן

רַק בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבָה זוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ זְמַן רַב

וּכְבָר הִתְפַּלַּלְתִּי הַרְבֵּה עַל זֶה

וְלא בִּלְבַד הַתְּפִילּוֹת שֶׁהַכּל מִתְפַּלְּלִים הַיְנוּ שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית

רַק חוּץ מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה תְּפִילּוֹת הִתְפַּלַּלְתִּי עַל זֶה

כִּי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיּוֹדִיעוּ לִי עִנְיָן זֶה מִן הַשָּׁמַיִם

דְּהַיְנוּ שֶׁאֶשְׁמַע קוֹל וְדִבּוּר מִן הַשָּׁמַיִם לַהֲשִׁיבֵנִי עַל עִנְיָן זֶה.

אֲבָל עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ.

אַחַר כָּךְ הִנִּיחַ וְהֵקֵל בַּקָּשָׁתוֹ

וּבִקֵּשׁ עַל כָּל פָּנִים שֶׁיּוֹדִיעוּ לוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

אַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדִיעוּ לוֹ עַל יְדֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת

אֲבָל עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה

וַעֲדַיִן לא הוֹדִיעוּ לוֹ.

וְאָמַר לָנוּ אַתֶּם אֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאד וְאֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, אַף עַל פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי.

אַחַר כָּךְ אָמַר אֲנִי מְקַבֵּל לְעֵדִים אֶת וְכוּ' [וְלא סִיֵּם].

וְנִרְאֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה עִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ

וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבֵּר עוֹד מִזֶּה הַרְבֵּה עַל הַשֻּׁלְחָן בְּלֵיל שַׁבָּת

וּבְיוֹם שַׁבָּת וְהִפְלִיג מְאד בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים
שיחות הר"ן - אות קיז
...קיז בכפר אוסיאטין סמוך לעיר מעדווידווקע שם היה דר חמיו זכרונו לברכה ושם היה עקר גדולו ושם הולך נהר גדול ועליו גדלים קנה וסוף הרבה למאד מאד היה דרכו בקדש של אדוננו מורנו ורבנו זכר צדיק וקדוש לברכה שהיה לוקח לפעמים ספינה קטנה ושט עמה בעצמו לתוך הנהר הנ"ל אף על פי שלא היה יכול היטב להנהיג ספינה זאת אף על פי כן היה שט עמה עד אחורי הקנה וסוף עד המקום שלא היו רואין אותו עוד ושם עשה מה שעשה בעבודת השם יתברך בתפילה והתבודדות אשרי לו כי באמת זכה למה שזכה כנראה בחוש בספריו הקדושים מענין הספינה הנ"ל שהלך עם...
חיי מוהר"ן - קיז - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו
...- קיז - מקום לידתו וישיבתו ונסיעותיו וטלטוליו אות קיז בשנת תקס"ה עשה נשואין לבתו מרים זכרונה לברכה בקהלת קדש וואלטשיסק. ובשבת שלפני החתנה שקורין פארשפיל שהיה בפרשת נח בראש חדש חשון היה מרקד כל היום כלו. ורקודין כאלו לא נראה ממנו בשום פעם כמותם כי אז היה מרקד כמעט כל היום. ומה שהיה אז באותו השבת אי אפשר לבאר ולספר. והתפלל עמנו חגור בפאטשיילע [כעין מטפחת] לבד ואחר כך בסעדה שלישית ישב אז עמנו ואמר לזכר השלש סעדות זה. וספר אז שבאותו ראש השנה נתנו לו [הוצאות] אלף אדמים אחר כל ההצטרכות והיה במקום שהיה...
חיים נצחיים? ובילע המוות לנצח?
...שאלה: נתקלתי כאן breslev.eip.co.il/?key=564 בטקסט הבא: "העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא, אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים" רציתי לשאול כיצד העניין הנ"ל עולה בקנה אחד עם העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. תודה. תשובה: אכן רבי נחמן מנפץ כאן מיתוס מאוד פופולארי, והוא את העניין של החיים הנצחיים לעתיד לבוא. מסיבות שונות ומשונות לרוב העולם נדמה להם שהם זה הגוף שלהם. ומשום כך נדמה להם שהעניין של חיים נצחיים הולל על הגוף, דהיינו שהגוף שלהם יחייה לנצח... או במילים אחרות, שורש הטעות...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כט - הַאי גַּבְרָא דְּאָזֵל בָּעֵי אִתְּתָא וְלָא קָיָהֲבִי לֵהּ
...- תורה כט - האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה, מאי חזי דאזל להיכא דמדלי מנה ? שקל סכתא דצה לתתא, לא עאל, דלי דצה לעלא, עאל. אמר: האי נמי מתרמיא לה בת מזלה. רש"י: דמדליה מנה, שמיחסת מראשונה. ושואל אותו הלא יש לו ללמד, הואיל ולא נתנו לו ראשונה כל שכן זו: סכתא, קבילא: דצה, השפיל ידו במקום שאין חור בכתל ולא על: דלי דצה, הגביה ידו ונעצה במקום נקב ועאל. האי גברא דאזל בעי אתתא ולא קיהבי לה וכו' א. כי לא כל דבור נקרא דבור כי דבור שאינו נשמע ונתקבל אינו נקרא דבור בחינת:...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קסג - לִפְעָמִים מֻנָּח הַדִּבּוּר וּמוּכָן לָצֵאת
...מוהר"ן ח"א - תורה קסג - לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת לפעמים מנח הדבור ומוכן לצאת, ואינו יוצא דרך הפה כי אם דרך הערף [וממש אפשר לשמע כמה פעמים שהדבור אינו יוצא דרך הפה רק דרך הערף] כי יש שלש קליפות והקליפות רוצים תמיד לתפס הדבור לעצמם בפרט דבור הקדוש מאדם גדול כי אצלם כל הדבורים יפים ונאים וחשובים, ורוצים לתפסם מכל שכן כשהדבור נאה באמת כי המצריים שהיו כלם שחורים אלו לא היתה שרה יפת תאר כל כך, גם כן היתה חשובה בעיניהם מאד והדבור הוא בחינות שרה לכל אחד לפי ערכו יש שהוא בחינות שרה לאמתי: שהוא מושל בדבור...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפד - כְּשֶׁאֶחָד מְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם
...קפד - כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים כשאחד מדבר עם חברו ביראת שמים נעשה אור ישר ואור חוזר ולפעמים מקדים האור חוזר קדם האור ישר כשהמקבל יש לו מח קטן ואין יכול לקבל דברי חברו כי אז קדם שמקבל חברו ממנו שזהו בחינת אור ישר קדם לזה מקבל הוא מחברו ואזי האור חוזר קדם לאור ישר כי כשמדברין עם חברו ביראת שמים אף שאין חברו מקבל ממנו אף על פי כן הוא מקבל התעוררות מחברו כי על ידי ההכאה שיצאו הדבורים מפיו לחברו על ידי זה חוזר האור אליו [וזהו בחינת אור חוזר ממש המובא בכתבים עין שם]. כמו מי שמכה בכתל שחוזר הדבר אליו...
שיחות הר"ן - אות קכב
...בשמו שאמר שאם לא היה ממתין בבטחון לישועת ה' כבר היה איש נוסע ומטלטל כמו כל הנוסעים ומטלטלים עצמם בשביל הפרנסה כנהוג עכשו והכונה כי אמר זאת לענין הנהגת הבית בפרנסה ומלבושים ושאר צרכי הבית שעל פי רב חסר לאדם הרבה כגון, לזה חסר מלבוש פשוט ויש שחסר להם מלבושים חשובים או דירה וכו' שצריכין להמתין לישועת ה' ולבלי לדחק את השעה למלאות החסרון תכף ומיד רק צריכין להמתין עד ירחם ה' ואמר על עצמו ענין הנ"ל שאם לא היה ממתין, כגון כשהיה חסר לו איזה דבר, אם היה דוחק את השעה שיהיה דוקא תכף היה צריך ללוות לעצמו ולהיות...
שיחות הר"ן - אות קלז
...וכו' בחלק ראשון סימן ר"ד וספר מקדם מעשה משני אנשים בני הנעורים שהיו בעיר אחת והיה ביניהם אהבה והתקשרות גדול פעם אחת ראה אחד מהם בחברו שנטה מדרך הישר קצת ועשה איזה דבר שלא כהגן וחשב מקרה הוא אחר כך ראה אותו שעשה דבר גרוע יותר, שעבר עברה ממש ואז נתרחק ממנו והפריד עצמו מאתו אחר כך ברבות הימים כשירדו מעל שלחן חותנם, שניהם התחיל זה שעבר העברה כנ"ל לעלות מעלה מעלה עד שנעשה עשיר גדול והשני הנ"ל נעשה עני גדול והיה זה בדעתו מתרעם תמיד על מדותיו של השם יתברך כי אמר בלבו: הלא אני יודע בעצמי שזה עבר עברה ומ...
חיי מוהר"ן - תקסט - עבודת השם
...מוהר"ן - תקסט - עבודת השם אות תקסט שמעתי מרבנו זכרונו לברכה שבזה שמחדשין בתורה, עושין טובה גדולה מאד מאד לאביו ולאמו ספר לי רבנו זכרונו לברכה שדבר עם אחד שהיה קובל לפניו מאד על רבוי מעשיו המכערין כי זה האיש היה חפץ מאד להתקרב להשם יתברך ולצאת ממעשיו הרעים אך בכל פעם התגברו עליו יותר עד שעברו עליו ימים ושנים הרבה ולא זכה לצאת ממה שהיה צריך לצאת. אך אף על פי כן התחזק את עצמו ביותר וחתר בכל פעם להתקרב להשם יתברך והיה קובל מאד מאד לפניו זכרונו לברכה על עכירת מעשיו רחמנא לצלן. והשיב לו רבנו זכרונו לברכה...
סיפורי מעשיות - מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה
...מעשיות - מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה מעשה מאיש אדון אחד שנסע עם בעל עגלה לבערלין ושאר עירות הגדולות והלך האדון לעשות צרכיו ונשאר בעל העגלה ששמו היה איוואן עם העגלה באמצע השוק ונגש אליו איש אחד ושאלו מדוע עומד הוא באמצע הרחוב ושאלו האיש חיל מי אתה בגרמנית, ווער דא והוא חשב ששואלו את שמו ואמר לו איוואן והכה אותו האיש חיל כי לא הבין את שפת העגלון וצעק לו שוב ווער דא והוא ענה לו שוב איוואן והכה אותו שוב וצעק ווער דא עד שלקחו עם העגלה לאיזה רחוב מן הצד כשבא האדון אחר עשית צרכיו חפשו עד שמצאו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1719 שניות - עכשיו 29_03_2026 השעה 05:40:11 - wesi2