ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן
אות רד ליל שבת פרשת חקת ובלק י"ב תמוז תק"ע ספר על השלחן מעניניו ותמה על עצמו על שעושה תמיד דברים משנים ונפלאים מדעת בני אדם על אשר הוא תמיד נע ונד ממקום למקום ומה היה חסר לו במעדוועדיווקע היה ראוי לו לישב שם תמיד כי שם היה יושב בשלוה והשקט. והוא לא רצה לישב בשלוה, ונסע משם וקבע דירתו בזלאטיפאליע והיה לו שם מחלקת גדול ויסורים גדולים מאד ונסע משם וקבע דירתו בברסלב. אחר כך בזה הקיץ נסע מברסלב וקבע דירתו באומין. ועל כל פנים מאחר שבא לאומין היה ראוי לו לבחר דירתו אצל איש הגון, והוא בחר לו אכסניא שם וכו'. והיה קורא תמה על עצמו על שעושה דברים משנים ונפלאים כאלה וכו'. עניתי ואמרתי לו הלא מפני מה נשא משה אשה מבנות יתרו דיקא. [וכונתי היה פשוט כי כך הוא מנהגי השם יתברך לחבר שני הפכים כמו משה רבנו עליו השלום הצרך להתחבר ולהתחתן עם יתרו דיקא שהיה וכו' כמו כן הוא מכרח להתחבר עם אנשים כאלה וכו' והבן]. אחר כך ענה ואמר להעולם שישבו על השלחן השמעתם מה שהקשה הלא הקשה קשיא גדולה. ענה ואמר אין אתם ראויים כלל לעדות. ולא הבננו מה ענין העדות. ואמר שיהיה לזכרון כי יאמר על זה תרוץ אך לעת עתה היה צריך לקח אתכם לעדות אך וכו' ואמר הלא בלא זה אי אפשר לכתב עכשו אך מסתמא תזכרו זאת. גם בשבת בבקר ספר עוד מזה מענין הקשיא הנ"ל וחזר ואמר שהקשיתי קשיא גדולה מאד. ואמר הידעת תרוץ. ואמרתי שאצלי אינו קשה כלל על משה רבנו עליו השלום ואמר אם כן אתה מתרץ קשיא בקשיא אחרת ואמר שכונתי ענין מחשבתו. כי הוא הולך עם ענין זה כמה זמן שהוא מבקש ומתפלל לידע תרוץ על ענין זה ועכשו הקשה הוא קשיא זו. [כך אמר בפני העולם עלי] ואתם אינכם יודעים כלל הענין רק בענין המחשבה זו אני הולך זמן רב וכבר התפללתי הרבה על זה ולא בלבד התפילות שהכל מתפללים הינו שחרית מנחה וערבית רק חוץ מזה כמה וכמה תפילות התפללתי על זה כי הייתי רוצה שיודיעו לי ענין זה מן השמים דהינו שאשמע קול ודבור מן השמים להשיבני על ענין זה. אבל על ידי בני אדם אינו רוצה שישיבו לו. אחר כך הניח והקל בקשתו ובקש על כל פנים שיודיעו לו על ידי שליח. אחר כך בקש שעל כל פנים יודיעו לו על ידי חיות ועופות אבל על ידי בני אדם אינו רוצה ועדין לא הודיעו לו. ואמר לנו אתם אנשים קטנים במעלה מאד ואין לי עם מי לדבר. אך אף על פי כן, אף על פי דאיהו לא חזי מזלה חזי. אחר כך אמר אני מקבל לעדים את וכו' [ולא סים]. ונראה הכונה שלו היתה עם הנשמות שלנו וכיוצא בדברים אלו דבר עוד מזה הרבה על השלחן בליל שבת וביום שבת והפליג מאד בענין הקשיא הנ"ל והדברים סתומים וחתומים
אות רד

לֵיל שַׁבָּת פָּרָשַׁת חֻקַּת וּבָלָק י"ב תַּמּוּז תק"ע סִפֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן מֵעִנְיָנָיו

וְתָמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה תָּמִיד דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים מִדַּעַת בְּנֵי אָדָם

עַל אֲשֶׁר הוּא תָּמִיד נָע וָנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

וּמֶה הָיָה חָסֵר לוֹ בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע

הָיָה רָאוּי לוֹ לֵישֵׁב שָׁם תָּמִיד

כִּי שָׁם הָיָה יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט.

וְהוּא לא רָצָה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע

וְהָיָה לוֹ שָׁם מַחֲלקֶת גָּדוֹל וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאד

וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּבְּרֶסְלֶב.

אַחַר כָּךְ בָּזֶה הַקַּיִץ נָסַע מִבְּרֶסְלֶב וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּאוּמֶין.

וְעַל כָּל פָּנִים מֵאַחַר שֶׁבָּא לְאוּמֶין הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְחֹר דִּירָתוֹ אֵצֶל אִישׁ הָגוּן, וְהוּא בָּחַר לוֹ אַכְסַנְיָא שָׁם וְכוּ'.

וְהָיָה קוֹרֵא תֵּמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה וְכוּ'.

עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ הֲלא מִפְּנֵי מָה נָשָׂא משֶׁה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִתְרוֹ דַּיְקָא.

[וְכַוָּנָתִי הָיָה פָּשׁוּט

כִּי כָּךְ הוּא מִנְהֲגֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים

כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֻצְרַךְ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְחַתֵּן עִם יִתְרוֹ דַּיְקָא

שֶׁהָיָה וְכוּ'

כְּמוֹ כֵן הוּא מֻכְרָח לְהִתְחַבֵּר עִם אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה וְכוּ'

וְהָבֵן].

אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר לְהָעוֹלָם שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַשֻּׁלְחָן

הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהִקְשָׁה

הֲלא הִקְשָׁה קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה.

עָנָה וְאָמַר אֵין אַתֶּם רְאוּיִים כְּלָל לְעֵדוּת.

וְלא הֵבַנְנּוּ מָה עִנְיָן הָעֵדוּת.

וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן

כִּי יאמַר עַל זֶה תֵּרוּץ

אַךְ לְעֵת עַתָּה הָיָה צָרִיךְ לִקַּח אֶתְכֶם לְעֵדוּת אַךְ וְכוּ'

וְאָמַר הֲלא בְּלא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִכְתּב עַכְשָׁו

אַךְ מִסְּתָמָא תִּזְכְּרוּ זאת.

גַּם בְּשַׁבָּת בַּבּקֶר סִפֵּר עוֹד מִזֶּה מֵעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

וְחָזַר וְאָמַר שֶׁהִקְשֵׁיתִי קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מְאד.

וְאָמַר הֲיָדַעְתָּ תֵּרוּץ.

וְאָמַרְתִּי שֶׁאֶצְלִי אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל עַל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

וְאָמַר אִם כֵּן אַתָּה מְתָרֵץ קֻשְׁיָא בְּקֻשְׁיָא אַחֶרֶת

וְאָמַר שֶׁכִּוַּנְתִּי עִנְיַן מַחֲשַׁבְתּוֹ.

כִּי הוּא הוֹלֵךְ עִם עִנְיָן זֶה כַּמָּה זְמַן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל לֵידַע תֵּרוּץ עַל עִנְיָן זֶה

וְעַכְשָׁו הִקְשָׁה הוּא קֻשְׁיָא זוֹ.

[כָּךְ אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם עָלַי]

וְאַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כְּלָל הָעִנְיָן

רַק בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבָה זוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ זְמַן רַב

וּכְבָר הִתְפַּלַּלְתִּי הַרְבֵּה עַל זֶה

וְלא בִּלְבַד הַתְּפִילּוֹת שֶׁהַכּל מִתְפַּלְּלִים הַיְנוּ שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית

רַק חוּץ מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה תְּפִילּוֹת הִתְפַּלַּלְתִּי עַל זֶה

כִּי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיּוֹדִיעוּ לִי עִנְיָן זֶה מִן הַשָּׁמַיִם

דְּהַיְנוּ שֶׁאֶשְׁמַע קוֹל וְדִבּוּר מִן הַשָּׁמַיִם לַהֲשִׁיבֵנִי עַל עִנְיָן זֶה.

אֲבָל עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ.

אַחַר כָּךְ הִנִּיחַ וְהֵקֵל בַּקָּשָׁתוֹ

וּבִקֵּשׁ עַל כָּל פָּנִים שֶׁיּוֹדִיעוּ לוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

אַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדִיעוּ לוֹ עַל יְדֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת

אֲבָל עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה

וַעֲדַיִן לא הוֹדִיעוּ לוֹ.

וְאָמַר לָנוּ אַתֶּם אֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאד וְאֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, אַף עַל פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי.

אַחַר כָּךְ אָמַר אֲנִי מְקַבֵּל לְעֵדִים אֶת וְכוּ' [וְלא סִיֵּם].

וְנִרְאֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה עִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ

וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבֵּר עוֹד מִזֶּה הַרְבֵּה עַל הַשֻּׁלְחָן בְּלֵיל שַׁבָּת

וּבְיוֹם שַׁבָּת וְהִפְלִיג מְאד בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה צה - לְעִנְיַן הִתְבּוֹדְדוּת וְשִׂיחָה בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ
...ח"ב - תורה צה - לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו לענין התבודדות ושיחה בינו לבין קונו ואמירת תהלים ותחינות ובקשות טוב מאד כשזוכין לאמרם בלב שלם באמת עד שיזכה לבכות לפני השם יתברך כבן הבוכה לפני אביו אבל אמר: שכשהאדם אומר תחנות ובקשות וחושב בלבו ומצפה שיבכה זאת המחשבה אינה טובה, והיא מבלבלת גם כן את דעתו כי מחמת זה אינו יכול לומר הבקשות בלב שלם בשלמות כי צריכין בשעת אמירת תחנות ובקשות להרחיק מעצמו כל מיני מחשבות חוץ שבעולם רק לכון דעתו אל הדבורים...
שיחות הר"ן - אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...- אות קסה - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' בכל פעם שהיה מספר מעצם הפלגת מעלתו ומדרגתו הגבוה מאד מאד היה אומר בכל פעם אבל מאד יגעתי על זה ועקר ספורו בפנינו דברים כאלו היה בשביל קנאת סופרים כדי שנהיה מקנאים עצמנו במעלתו הגדולה כדי שגם אנחנו נעשה כמותו ונלך בדרכיו להתיגע ולטרח וכו' ולעבד ה' כמותו ופעם אחת ספר עם אחד מענינים אלו והתפאר לפניו מעצם גדלת מעלתו והשגתו הגבוהה העצומה וכו', כמו שמתפאר ומתגרה עם חברו בגדולות כדי שיתקנא בו חברו וזה האיש אמר לו: מי יוכל...
לחשוב על התכלית
...il/?key=538 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רסח - כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים כשאין האדם מסתכל על התכלית, למה לו חיים וכאן breslev.eip.co.il/?key=189 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף...
חיי מוהר"ן - תקמו - עבודת השם
...השם אות תקמו דבר לענין מלחמות המלכים שנלחמים אחד בחברו על איזה נצחון ושופכין דם הרבה בחנם וכו'. ואמר שכבר נתבטלו כמה שטותים מן העולם מה שהיו תועים ונבוכים בדורות הראשונים [כגון עניני עבודות זרות שהיו שוחטים בניהם למלך וכיוצא, עניני שטותים הרבה שהיו בדורות הראשונים] ועכשו נתבטלו הרבה שטותים. ועדין טעות זה ומבוכה זו של מלחמות לא נתבטלו. והיה מתלוצץ מן חכמיהם ואמר בלשון ליצנות שהם חכמים גדולים וחושבים וחוקרים בחכמתם איך לעשות כלי זין נפלא שיוכל להרג...
ספר המידות - ניבול פה
ספר המידות - ניבול פה חלק א' א. מי שמדבר נבול פה, בידוע שלבו חושב מחשבות און. ב. על ידי נבול פה בא חנפה. ג. בעוון נבול פה צרות וגזרות מתחדשות, ובחורי ישראל מתים, חס ושלום, ויתומים ואלמנות צועקים ואינם נענין. ד. המנבל פיו, אפילו חותמין עליו גזר דין של שבעים שנה לטובה, הופכין עליו לרעה, גם מעמיקין לו גיהנום, גם לשומע ושותק. ה. חמור האומר בפיו מן העושה מעשה.
הצדיק האמת הגדול במעלה - מה מיוחד בו?
...רבי נחמן מברסלב breslev.eip.co.il/?key=2207 - שיחות הר"ו - אות נא העולם אומרים שאין צריך לבקש גדולות ואני אומר שצריך דוקא לבקש גדולות לבקש ולחפש אחר הצדיק הגדול ביותר דוקא וכבר מבאר מזה בספרים שצריך לחפש דיקא אחר הצדיק והרבי הגדול ביותר וכיו"ב מובא כאן breslev.eip.co.il/?key=172 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מישרא דסכינא וכל מה שהוא קטן ביותר ומרחק ביותר מהשם יתברך הוא צריך רבי גדול ביותר ... כי כל מה שהוא קטן ומרחק ביותר צריך מלמד גדול ביותר שיהיה...
סיפורי מעשיות - מעשה עבדת בחינם ואתה אוכל בחינם
...אוכל בחינם ספר רבנו משל לעניין שטות העולם הזה שכל בני העולם עובדים ומשתדלים בשביל פרנסתם ונדמה להם שרק מחמת השתדלותם הם חיים וקיימים. ובאמת מקבלים פרנסתם רק מידו הרחבה יתברך. שפעם דרו בבנין אחד שני עשירים אחד קמצן גדול ואחד בעל מכניס אורחים ובעל צדקה גדול. פעם בא עני אחד אל הקמצן ובקש ממנו נדבה עבור כדי שיוכל לשבור את רעבונו. אמר לו העשיר: הנה יש לי עצים שצריך לחתכם לחתיכות קטנות ובכן עבוד אצלי ואתן לך אחר כך לאכול עבור עבודתך. בלית ברירה עבד אצלו...
שבחי הר"ן - אות כג
שבחי הר"ן - אות כג ואמר: שהוא ענו בתכלית העניוות בכל האיברים כי יש אחד שהוא ענו ואין הענווה בלב ויש שהוא ענו ואין הענווה מגיע באיזה איבר אבל אצלו הענווה בתכלית בכל האיברים כי לבו וכל איבריו הם בתכלית הביטול
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לא יְשַׁקֵּר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכב - וגם נצח ישראל לא ישקר וגם נצח ישראל לא ישקר כי זה ידוע, שמדת הנצחון אינה סובלת האמת כי אף אם יראה לעינים דבר אמת ידחה אותו מחמת הנצחון וזה מברר מאד אך לא כמדת בשר ודם מדת הקדוש ברוך הוא כי הקדוש ברוך הוא אף בהנצחון הוא אמת ואינו משקר חס ושלום
ספר המידות - צדקה
...ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא. ו. ונתרומם מזלו. ז. ונקרא צדיק גמור. ח. על ידי צדקה נעשה סור מרע. ט. מצוה לזון אלו שעוסקים בתורה יותר מאלו שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק. י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה. יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה. יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר. יג. צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו. יד. שקולה צדקה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 08_08_2025 השעה 20:57:25 - wesi2