ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - רד - נסיעתו וישיבתו באומן
אות רד ליל שבת פרשת חקת ובלק י"ב תמוז תק"ע ספר על השלחן מעניניו ותמה על עצמו על שעושה תמיד דברים משנים ונפלאים מדעת בני אדם על אשר הוא תמיד נע ונד ממקום למקום ומה היה חסר לו במעדוועדיווקע היה ראוי לו לישב שם תמיד כי שם היה יושב בשלוה והשקט. והוא לא רצה לישב בשלוה, ונסע משם וקבע דירתו בזלאטיפאליע והיה לו שם מחלקת גדול ויסורים גדולים מאד ונסע משם וקבע דירתו בברסלב. אחר כך בזה הקיץ נסע מברסלב וקבע דירתו באומין. ועל כל פנים מאחר שבא לאומין היה ראוי לו לבחר דירתו אצל איש הגון, והוא בחר לו אכסניא שם וכו'. והיה קורא תמה על עצמו על שעושה דברים משנים ונפלאים כאלה וכו'. עניתי ואמרתי לו הלא מפני מה נשא משה אשה מבנות יתרו דיקא. [וכונתי היה פשוט כי כך הוא מנהגי השם יתברך לחבר שני הפכים כמו משה רבנו עליו השלום הצרך להתחבר ולהתחתן עם יתרו דיקא שהיה וכו' כמו כן הוא מכרח להתחבר עם אנשים כאלה וכו' והבן]. אחר כך ענה ואמר להעולם שישבו על השלחן השמעתם מה שהקשה הלא הקשה קשיא גדולה. ענה ואמר אין אתם ראויים כלל לעדות. ולא הבננו מה ענין העדות. ואמר שיהיה לזכרון כי יאמר על זה תרוץ אך לעת עתה היה צריך לקח אתכם לעדות אך וכו' ואמר הלא בלא זה אי אפשר לכתב עכשו אך מסתמא תזכרו זאת. גם בשבת בבקר ספר עוד מזה מענין הקשיא הנ"ל וחזר ואמר שהקשיתי קשיא גדולה מאד. ואמר הידעת תרוץ. ואמרתי שאצלי אינו קשה כלל על משה רבנו עליו השלום ואמר אם כן אתה מתרץ קשיא בקשיא אחרת ואמר שכונתי ענין מחשבתו. כי הוא הולך עם ענין זה כמה זמן שהוא מבקש ומתפלל לידע תרוץ על ענין זה ועכשו הקשה הוא קשיא זו. [כך אמר בפני העולם עלי] ואתם אינכם יודעים כלל הענין רק בענין המחשבה זו אני הולך זמן רב וכבר התפללתי הרבה על זה ולא בלבד התפילות שהכל מתפללים הינו שחרית מנחה וערבית רק חוץ מזה כמה וכמה תפילות התפללתי על זה כי הייתי רוצה שיודיעו לי ענין זה מן השמים דהינו שאשמע קול ודבור מן השמים להשיבני על ענין זה. אבל על ידי בני אדם אינו רוצה שישיבו לו. אחר כך הניח והקל בקשתו ובקש על כל פנים שיודיעו לו על ידי שליח. אחר כך בקש שעל כל פנים יודיעו לו על ידי חיות ועופות אבל על ידי בני אדם אינו רוצה ועדין לא הודיעו לו. ואמר לנו אתם אנשים קטנים במעלה מאד ואין לי עם מי לדבר. אך אף על פי כן, אף על פי דאיהו לא חזי מזלה חזי. אחר כך אמר אני מקבל לעדים את וכו' [ולא סים]. ונראה הכונה שלו היתה עם הנשמות שלנו וכיוצא בדברים אלו דבר עוד מזה הרבה על השלחן בליל שבת וביום שבת והפליג מאד בענין הקשיא הנ"ל והדברים סתומים וחתומים
אות רד

לֵיל שַׁבָּת פָּרָשַׁת חֻקַּת וּבָלָק י"ב תַּמּוּז תק"ע סִפֵּר עַל הַשֻּׁלְחָן מֵעִנְיָנָיו

וְתָמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה תָּמִיד דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים מִדַּעַת בְּנֵי אָדָם

עַל אֲשֶׁר הוּא תָּמִיד נָע וָנָד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם

וּמֶה הָיָה חָסֵר לוֹ בְּמֶעדְוֶועדִיוְוקֶע

הָיָה רָאוּי לוֹ לֵישֵׁב שָׁם תָּמִיד

כִּי שָׁם הָיָה יוֹשֵׁב בְּשַׁלְוָה וְהַשְׁקֵט.

וְהוּא לא רָצָה לֵישֵׁב בְּשַׁלְוָה, וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּזְלַאטִיפָּאלְיֶע

וְהָיָה לוֹ שָׁם מַחֲלקֶת גָּדוֹל וְיִסּוּרִים גְּדוֹלִים מְאד

וְנָסַע מִשָּׁם וְקָבַע דִּירָתוֹ בִּבְּרֶסְלֶב.

אַחַר כָּךְ בָּזֶה הַקַּיִץ נָסַע מִבְּרֶסְלֶב וְקָבַע דִּירָתוֹ בְּאוּמֶין.

וְעַל כָּל פָּנִים מֵאַחַר שֶׁבָּא לְאוּמֶין הָיָה רָאוּי לוֹ לִבְחֹר דִּירָתוֹ אֵצֶל אִישׁ הָגוּן, וְהוּא בָּחַר לוֹ אַכְסַנְיָא שָׁם וְכוּ'.

וְהָיָה קוֹרֵא תֵּמַהּ עַל עַצְמוֹ עַל שֶׁעוֹשֶׂה דְּבָרִים מְשֻׁנִּים וְנִפְלָאִים כָּאֵלֶּה וְכוּ'.

עָנִיתִי וְאָמַרְתִּי לוֹ הֲלא מִפְּנֵי מָה נָשָׂא משֶׁה אִשָּׁה מִבְּנוֹת יִתְרוֹ דַּיְקָא.

[וְכַוָּנָתִי הָיָה פָּשׁוּט

כִּי כָּךְ הוּא מִנְהֲגֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְחַבֵּר שְׁנֵי הֲפָכִים

כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם הֻצְרַךְ לְהִתְחַבֵּר וּלְהִתְחַתֵּן עִם יִתְרוֹ דַּיְקָא

שֶׁהָיָה וְכוּ'

כְּמוֹ כֵן הוּא מֻכְרָח לְהִתְחַבֵּר עִם אֲנָשִׁים כָּאֵלֶּה וְכוּ'

וְהָבֵן].

אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר לְהָעוֹלָם שֶׁיָּשְׁבוּ עַל הַשֻּׁלְחָן

הַשְׁמַעְתֶּם מַה שֶּׁהִקְשָׁה

הֲלא הִקְשָׁה קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה.

עָנָה וְאָמַר אֵין אַתֶּם רְאוּיִים כְּלָל לְעֵדוּת.

וְלא הֵבַנְנּוּ מָה עִנְיָן הָעֵדוּת.

וְאָמַר שֶׁיִּהְיֶה לְזִכָּרוֹן

כִּי יאמַר עַל זֶה תֵּרוּץ

אַךְ לְעֵת עַתָּה הָיָה צָרִיךְ לִקַּח אֶתְכֶם לְעֵדוּת אַךְ וְכוּ'

וְאָמַר הֲלא בְּלא זֶה אִי אֶפְשָׁר לִכְתּב עַכְשָׁו

אַךְ מִסְּתָמָא תִּזְכְּרוּ זאת.

גַּם בְּשַׁבָּת בַּבּקֶר סִפֵּר עוֹד מִזֶּה מֵעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

וְחָזַר וְאָמַר שֶׁהִקְשֵׁיתִי קֻשְׁיָא גְּדוֹלָה מְאד.

וְאָמַר הֲיָדַעְתָּ תֵּרוּץ.

וְאָמַרְתִּי שֶׁאֶצְלִי אֵינוֹ קָשֶׁה כְּלָל עַל משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

וְאָמַר אִם כֵּן אַתָּה מְתָרֵץ קֻשְׁיָא בְּקֻשְׁיָא אַחֶרֶת

וְאָמַר שֶׁכִּוַּנְתִּי עִנְיַן מַחֲשַׁבְתּוֹ.

כִּי הוּא הוֹלֵךְ עִם עִנְיָן זֶה כַּמָּה זְמַן שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ וּמִתְפַּלֵּל לֵידַע תֵּרוּץ עַל עִנְיָן זֶה

וְעַכְשָׁו הִקְשָׁה הוּא קֻשְׁיָא זוֹ.

[כָּךְ אָמַר בִּפְנֵי הָעוֹלָם עָלַי]

וְאַתֶּם אֵינְכֶם יוֹדְעִים כְּלָל הָעִנְיָן

רַק בְּעִנְיַן הַמַּחֲשָׁבָה זוֹ אֲנִי הוֹלֵךְ זְמַן רַב

וּכְבָר הִתְפַּלַּלְתִּי הַרְבֵּה עַל זֶה

וְלא בִּלְבַד הַתְּפִילּוֹת שֶׁהַכּל מִתְפַּלְּלִים הַיְנוּ שַׁחֲרִית מִנְחָה וְעַרְבִית

רַק חוּץ מִזֶּה כַּמָּה וְכַמָּה תְּפִילּוֹת הִתְפַּלַּלְתִּי עַל זֶה

כִּי הָיִיתִי רוֹצֶה שֶׁיּוֹדִיעוּ לִי עִנְיָן זֶה מִן הַשָּׁמַיִם

דְּהַיְנוּ שֶׁאֶשְׁמַע קוֹל וְדִבּוּר מִן הַשָּׁמַיִם לַהֲשִׁיבֵנִי עַל עִנְיָן זֶה.

אֲבָל עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה שֶׁיָּשִׁיבוּ לוֹ.

אַחַר כָּךְ הִנִּיחַ וְהֵקֵל בַּקָּשָׁתוֹ

וּבִקֵּשׁ עַל כָּל פָּנִים שֶׁיּוֹדִיעוּ לוֹ עַל יְדֵי שָׁלִיחַ.

אַחַר כָּךְ בִּקֵּשׁ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יוֹדִיעוּ לוֹ עַל יְדֵי חַיּוֹת וְעוֹפוֹת

אֲבָל עַל יְדֵי בְּנֵי אָדָם אֵינוֹ רוֹצֶה

וַעֲדַיִן לא הוֹדִיעוּ לוֹ.

וְאָמַר לָנוּ אַתֶּם אֲנָשִׁים קְטַנִּים בְּמַעֲלָה מְאד וְאֵין לִי עִם מִי לְדַבֵּר.

אַךְ אַף עַל פִּי כֵן, אַף עַל פִּי דְּאִיהוּ לָא חָזֵי מַזְלֵהּ חָזֵי.

אַחַר כָּךְ אָמַר אֲנִי מְקַבֵּל לְעֵדִים אֶת וְכוּ' [וְלא סִיֵּם].

וְנִרְאֶה הַכַּוָּנָה שֶׁלּוֹ הָיְתָה עִם הַנְּשָׁמוֹת שֶׁלָּנוּ

וְכַיּוֹצֵא בִּדְבָרִים אֵלּוּ דִּבֵּר עוֹד מִזֶּה הַרְבֵּה עַל הַשֻּׁלְחָן בְּלֵיל שַׁבָּת

וּבְיוֹם שַׁבָּת וְהִפְלִיג מְאד בְּעִנְיַן הַקֻּשְׁיָא הַנַּ"ל

וְהַדְּבָרִים סְתוּמִים וַחֲתוּמִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קכט - אֶרֶץ אכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ
...כלל, הוא גם כן טוב מאד והאמונה לבדה שמאמין בהצדיק, מועיל לעבודת השם יתברך כי טבע האכילה שהמזון נתהפך לנזון כגון כשהחי אוכלת צומח כגון עשבים, נתהפכין העשבים לחי, כשנכנסין בתוך מעיה וכן מחי למדבר כשהמדבר אוכל החי, נתהפך החי למדבר ולכל מקום שנכנס לשם המזון שנתחלק להאיברים, נתהפך למהות האיבר ממש שנכנס לשם כגון החלק מהמזון הנכנס להמח נתהפך למח והנכנס ללב נתהפך ללב, וכן לשאר האיברים וזהו ארץ אכלת יושביה כי ארץ הוא בחינת אמונה, כמו שכתוב: "שכן ארץ ורעה...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות י
...הדבר כי אלו האנשים הנ"ל בזו אותו, זכרונו לברכה, בכל מיני בזיונות וכו' והוא סבל הכל ולא רצה לגלות להם בשום אפן מי הוא ורמה אותם בכונה ובלבל דעתם מאד מאד עד שהיו מבזים אותו בכל פעם על שבכל פעם הוא משנה עניניו פעם אחד דבר עמהם עד שנדמה להם בברור שהוא מלגורנא וכו' ואחר כך ראו שלא כן הוא ובזו אותו מאד מאד ופעם אחד דבר עמהם ונדמה להם שהוא בן הקאמרנער דהינו בן המגיד מקאמרנא שהיה אז מחלקת גדול עמו כמפרסם ואחר כך בתוך הדברים התחיל הוא זכרונו לברכה, לקלל את...
ספר המידות - כעס
...ישכן בביתו, לא ידורו אחרים במקומו. ג. על ידי הכעס נתבזה. ד. לא תרתח ולא תחטא. ה. כל הכועס חכמתו ונבואתו מסתלקת, ואפילו פוסקין לו גדלה מן השמים, מורידין אותו מגדלתו. ו. הקדוש ברוך הוא אוהב למי שאינו כועס ולמי שאינו מעמיד על מדותיו. ז. הרתחן חייו אינם חיים. ח. גם כל מיני גיהנום שולטות בו. ט. ותחתוניות שולטת בו. י. שכינה אינה חשובה כנגדו. יא. ומשכח תלמודו. יב. ומוסיף טפשות. יג. ובידוע שעוונותיו מרבים מזכיותיו. יד. כעס אחר אכילה מזיק מאד. טו. כעס של...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סג - יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו
...ליוסף שלח עמהם נגון של ארץ ישראל וזה סוד "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' בחינת זמר ונגון ששלח על ידם ליוסף וכמו שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב: "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי ישב אהל ומקנה
שיחות הר"ן - אות ה
...והפילוסופים ואמר שאין שם כלל שכל גמור כמו שיש באיזה מאמר מהרש"א או מהר"ם שיף וכיוצא מספרינו הקדושים שיש בהם עמקות ושכל נפלא ונעים מאד אבל באלו הספרים לא נמצא זה השכל כלל כי הם מדברים רק בדרך הקשים מנה ובה עד שבאים לאיזה מופת אבל השכל שיש בתורתנו הקדושה להבדיל אין שם כלל כלל ואמר: אשרי מי שאינו יודע כלל מספריהם רק הולך בתמימות ויש לו יראת הענש כי עקר העבודה בתחלה היא רק מחמת יראת הענש ובלי יראת הענש אי אפשר להתחיל כלל בעבודת ה' ואפילו צדיקים צריכים...
שיחות הר"ן - אות נז
...מאד מן המיתה והיה מתפחד ומתירא הרבה מאד מן המיתה ואז היה מבקש מהשם יתברך שימות על קדוש השם והלך בזה זמן רב ואינו זוכר כמה אבל זה הוא יודע שהיה זמן גדול אפשר שנה שהלך בזה ובקש תמיד על זה ולא היתה שיחה ותפילה שלא בקש על זה שיסתלק על קדוש השם ומגדל פחדו ויראתו אז מהמיתה כנ"ל היה זה בעצמו אצלו מסירת נפש על קדוש השם ממש מה שהיה מתפלל על זה כי היה פחדו גדול מאד אז מזה ומהנ"ל הבנתי שאותו הדבר שמתגבר על האדם והוא משקע בו אותו הדבר דוקא הוא צריך לשבר בשביל...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריא - מַה שֶּׁהָעוֹלָם נוֹסְעִין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה לְצַדִּיקִים
...- תורה ריא - מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] מה שהעולם נוסעין על ראש השנה לצדיקים כי עקר המתקת הדינין אינו אלא על ידי קדשת וטהרת המחשבות כי שם שרשם כמובא בזוהר: כלא במחשבה אתבררו ואי אפשר לבוא למחין זכים אלא על ידי התקשרות לצדיקים כמובא בזוהר: "ויקח משה את עצמות יוסף" 'משה הוא בחינת מחין, ויוסף הוא בחינת צדיק' הינו שאין שלמות למחין אלא על ידי התקשרות לצדיקים וראש השנה הוא מקור הדינים של כל השנה וצריך לטהר את מחשבתו...
שיחות הר"ן - אות קמה
...לי שטוב לכתב לעצמו התפילות ואז ראיתי והבנתי בתנועותיו הקדושים שהוא דבר נפלא ונורא מאד מאד לעשות מהתורות תפילות וכמו שאמר שנעשין מזה שעשועים גדולים למעלה וכו' גם פעם אחת היה מדבר עם אחד והיה מתגעגע מאד שיעשו מהתורות תפילות ואמר: אני חפץ מאד שיעשו מהתורות תפילות אך איני יודע למי מוסרים זאת ופעם אחד הראה לי בספר אחד שהיה אצלו שנתחבר בסמוך הנקרא "יד הקטנה" ובסוף מבאר שם כמה ענינים בלשון תפילה שמדבר להשם יתברך ומתחיל כל ענין אלקי וכו' וקרא אותי וצוה...
ספר המידות - צדקה
...שבשמים. ב. גדולה צדקה שמקרבת את הגאלה. ג. ומצלת מן המיתה. ד. ומקבל פני השכינה. ה. ונעשה מלוה להקדוש ברוך הוא. ו. ונתרומם מזלו. ז. ונקרא צדיק גמור. ח. על ידי צדקה נעשה סור מרע. ט. מצוה לזון אלו שעוסקים בתורה יותר מאלו שאין עוסקין, אבל לענין דינא אין לחלק. י. כשמוציא גזלה מתחת יד חברו, כאלו נתן צדקה. יא. הפשרה היא משפט, שיש בו צדקה. יב. הנותן צדקה לעני שאינו הגון, אין מקבל על זה שכר. יג. צריך להחזיק טובה לנותן, ואל תאמר שלא נתן לך משלו. יד. שקולה צ...
שיחות הר"ן - אות נו
...גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נתבטלה אצלו כנגד אותה התאוה נמצא שהוא גרוע יותר כי הוא משקע כל כך באיזה תאוה עד שאפילו תאוה גדולה של ממון וכיוצא נתבטל אצלו מחמת התאוה ואפילו אם היתה התאוה שהוא משקע בה קטנה מתאוה האחרת שהוא רחוק ממנה עם כל זה אין נפקא מנה כלל מאחר שהוא משקע בה כל...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1250 שניות - עכשיו 23_06_2025 השעה 17:20:59 - wesi2