...- נסיעתו וישיבתו באומן אות קצח אמר משל לענין אנשים הידועים הנכנסים אצלו שהם חכמים בעיניהם וספרו לפניו כמה מעשיות של שטות הנמצאים בספריהם אמר בקרוב יכלה אצלם הכל כי קל ומהרה לא יהיה להם מה לספר. ואמר משל נאה מה שמספרים מאחד שפגע בו גזלן ורצה לגזלו ושאל אותו הגזלן יש לך מעות השיב יש לי בודאי אתן לך כל הממון בשביל נפשי וגזל אותו הגזלן אחר כך אמר זה הנגזל אל הגזלן איך אבוא לביתי בלי ממון כי הייתי נע ונד מביתי כל כך זמן ועתה איך אבוא ריקם לביתי בכן אני מבקש ממך שתהיה מורה בקנה שרפה שלך את הכובע שלי כדי...

...אות פט דע שיש חבילות חבילות של עברות, רחמנא לצלן כי 'עברה גוררת עברה' הינו כשאדם עובר עברה חס ושלום אזי עברה ראשונה גוררת אותו לעשות עברות אחרות השיכים לה דיקא וכן כשעושה עברה אחרת חס ושלום אזי גוררת גם כן עברות השיכים לה כי כל עברה ועברה גוררת עברות השיכים לה ונגררין אחריה אבל לא עברות שאין שיכים לה וזה בחינת חבילות חבילות עברות חס ושלום כי עברה הראשונה עם העברות שנגררו אחריה דהינו השיכים לה כנ"ל הם בחינת חבילה אחת של עברות וכן עברה אחרת עם העברות השיכים לה שנגררו אחריה הם חבילה אחרת וכו' עד שנעשו...

...מוהר"ן ח"א - תורה עט - בטח בה' ועשה טוב [לשון החברים] בטח בה' ועשה טוב שכן ארץ ורעה אמונה הנה הכלל שצריך כל אדם לראות שמצדו לא יהיה עכוב משיחא דהינו לעשות תשובה שלמה ולתקן מעשיו ובכל צדיק וצדיק, מי שהוא צדיק באמת, יש בו התגלות משיח ואף על פי שאין בו התגלות משיח יש בו מדה של משיח, שהוא בחינת משה כמו שכתוב בזוהר הקדוש: 'משיח דא משה', כמו שאפרש כי משה מסר נפשו בעד ישראל כי ידע שפלותו באמת, וידע חשיבות וגדלות ישראל כמו שכתוב: "והאיש משה ענו מאד מכל האדם" ומחמת זה מסר נפשו וחיותו בעדם לכן מי שהוא צדיק...

...ח"א - תורה קמג - מעלת המקבל עצה מחכמי הדור מעלת המקבל עצה מחכמי הדור, כי הוא המתקת הדינים כי כשצריך לעצה, ואינו יודע איך לעשות, היא בחינת צמצום כי נתצמצם שכלו ואינו יודע איך לעשות והוא בחינת דינים כידוע ועל ידי שהחכם נותן לו עצה, הוא מרחיב לו, ומאיר בו חכמתו וזה בחינת חסדים כי חסד הוא נהירו דחכמתא, כמו שכתוב בזוהר הקדוש 'אל נהירו דחכמתא' וכתיב: "חסד אל כל היום". גם כתיב: "תשועה ברב יועץ" והצדיק נקרא רב, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה 'משה אידי דנפיש זכותה כרבים דמי' גם אם מקבל עצת הצדיק, אף שאחר...

שיחות הר"ן - אות קלג מה שכתוב בהתורה המדברת מגדל אסור גזלה וחמדה אפילו במחשבה [בסימן ס"ט חלק ראשון] פרוש על הגוזל את חברו, שפרש: 'יוליכנו אחריו אפילו למדי' דהינו למודי ה', הינו הבנים וכו' עין שם שמעתי מפיו הקדוש שאמר שכך שמע שהיו לומדים כן הגמרא הנ"ל במקום ששמע

...מוהר"ן ח"ב - תורה ל - כשבא ספר חדש לעולם כשבא ספר חדש לעולם וזה מבאר אצלנו, שיש חדושים שנעשין על ידי דמעות [כמובא בסימן רסב] אזי אלו הדמעות של החדושים, שמהם נעשה הספר החדש הם עומדים כנגד גזרות האמות, ומבטלן. והדבר מבאר כי כל כחם היא מן הדמעות של עשו ועל כן כשיש אלו הדמעות הנ"ל, הם עומדים כנגדם ומבטלן בכיה ראשי תבות: "בני ישראל כחול הים" 'מה חול הים מגן מן גלי הים, שלא ישטפו העולם, כן בני ישראל מגן עליהם' הבכיה והדמעות כנגד גזרות האמות כנ"ל "בני ישראל כחול הים" 'מספר' הינו מספר הנ"ל, משם בני ישראל...

...לו - בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי [לשון רבנו, זכרונו לברכה] בקרב עלי מרעים לאכל את בשרי וכו' א. וזהו כלל כי כל נפש מישראל הוא משרש בשבעים נפש של בית יעקב ושבעים נפש של בית יעקב, משרשים בשבעים פנים של תורה וזה לעמת זה עשה האלהים שכנגד שבעים נפש של בית יעקב, הם שבעים לשון שכל לשון ולשון יש לה מדה רעה בפני עצמה, מה שאין בחברתה ומחמת המדות האלו הם מרחקים משבעים פנים של תורה וכשהנפש של בית יעקב באה בגלות תחת יד שבעים לשונות הינו במדותיהם הרעים אזי היא ראמת שבעין קלין כיולדת שקדם הלדה היא צועקת שבעין קלין...

...מסביר את ה"טעם" שיש לארץ ישראל? טעם שדומה למה? ומי יכול להבין את הטעם הזה? איך כל זה קשור לקושיות שיש בחלל הפנוי? כאן: breslev.eip.co.il/?key=335 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה סד - ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה. כיצד זה מסביר את זה שמשה רצה להגיע לארץ? ואיך זה קשור לשכל הנקנה? * כאן מבואר breslev.eip.co.il/?key=217 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מ - מי שיודע מארץ ישראל מי שיודע מארץ ישראל, שטעם באמת טעם ארץ ישראל הוא יכול להכיר באחר אם היה אצל צדיק על ראש השנה אם לאו ואם אותו הצדיק הוא גדול במעלה או קטן ו...

שיחות הר"ן - אות שב - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת עמדתי לפניו והוא זכרונו לברכה, היה מנח על מטתו ונזרקו דבורים אלו, מתוך פיו הקדוש ואמר בזו הלשון. דער עקר איז "מבטן שאול שועתי" [העקר הוא: מבטן שאול שועתי]

...תאותו בידו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא אוחז תאוותו בידו בודאי זה אין...