ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמב - מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל
מי שאי אפשר לו ללמד כלל כגון שהוא עם הארץ, או שאין לו שום ספר, או שהוא במדבר רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמד ולעבד את השם אזי מה שהלב חומד ללמד, זה בעצמו הוא בחינת למוד מתוך הספר כי נמצאו בעולם שני צדיקים שמדברים זה לזה והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות הינו שזה הצדיק מקשה קשיא בתורה והצדיק השני שם במקומו ואומר דבר שהוא תרוץ על הקשיא של הצדיק הראשון וכן לפעמים זה מקשה וזה מקשה והקשיא של האחד הוא תרוץ על קשיא של חברו ועל ידי זה הם נדברים זה לזה וזה אין שום אדם שומע כי אם הקדוש ברוך הוא בעצמו וזהו (מלאכי ג) : אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו הינו שהם אינם מדברים זה לזה רק הם נדברים ממילא, על ידי שזה מקשה וזה מתרץ וזה אין שום בריה שומע כי אם השם יתברך וזהו ויקשב ה' וישמע כי רק הוא יתברך שומע ומחבר הדברים זה לזה וכותבם בספר לזכרון וזהו ויכתב בספר זכרון וזה הספר שנכתבין עליו דבריהם, הוא בחינת לב שיש למעלה שם נכתבין דבריהם, בבחינת (משלי ג) : "כתבם על לוח לבך" וזה שלבו בוער בקרבו וחושק ללמד רק שאי אפשר לו הוא מקבל לב, מלב שלמעלה, שהוא בחינת ספר זכרון הנ"ל ומשם מקבל לבו חשקו והוא בחינת למוד מתוך הספר ממש ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, (ברכות ו) : 'אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה' כי זה בעצמו שלבו נכסף וחושב לעשות רק שאי אפשר לו הוא נחשב לעשיה כי מקבל חשקו מלב של מעלה שהוא בחינת ספר זכרון וזהו : "ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" הינו שזה הספר זכרון שנעשה משני הצדיקים הנ"ל הוא בשביל "יראי ה' וחושבי שמו" שהם החפצים וחושקים לעשות מצוות וללמד תורה רק שיש להם מניעות ואנסים ואינם יכולים ללמד שהם מקבלים על ידי חשק לבם החזק, מזה הספר שהוא בחינת לב כנ"ל ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים, ולא היה לו ממי ללמד ולא היה לו רק הלב, שחשק מאד לעבודת הבורא קבל גם כן מזה הלב של מעלה, שנקרא ספר הזכרון ואז לא היו שום צדיקים בעולם והיה נכתב על הלב מה שחדשו הנשמות קדם הבריאה ועל כן נקרא אברהם אבינו צור כמו שכתוב (ישעיה נ"א) : "הביטו אל צור חצבתם", זה אברהם (כמו שפרש רש"י שם), כי הוא בחינת (תהלים ע"ג) "צור לבבי" כי לא היה לו רק לב חושק להשם יתברך ועל כן כל הגרים נקראים על שמו ונקראים (תהלים מ"ז) : "נדיבי עמים עם אלקי אברהם", בחינת (שמות ל"ה) : "נדיב לב" כי אין להם רק מה שלבם נכסף להשם יתברך כמו אברהם
מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל

כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר

רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף מְאד לִלְמד וְלַעֲבד אֶת הַשֵּׁם

אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמד, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹך הַסֵּפֶר

כִּי נִמְצְאוּ בָּעוֹלָם שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה לָזֶה

וְהֵם בְּרִחוּק מָקוֹם זֶה מִזֶּה כַּמָּה מֵאוֹת פַּרְסָאוֹת

הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק מַקְשֶׁה קֻשְׁיָא בַּתּוֹרָה

וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנֵי שָׁם בִּמְקוֹמוֹ

וְאוֹמֵר דָּבָר שֶׁהוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁל הַצַּדִּיק הָרִאשׁוֹן

וְכֵן לִפְעָמִים זֶה מַקְשֶׁה וְזֶה מַקְשֶׁה

וְהַקֻּשְׁיָא שֶׁל הָאֶחָד הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא שֶׁל חֲבֵרוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה הֵם נִדְבָּרִים זֶה לָזֶה

וְזֶה אֵין שׁוּם אָדָם שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בְּעַצְמוֹ

וְזֶהוּ: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ

הַיְנוּ שֶׁהֵם אֵינָם מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה

רַק הֵם נִדְבָּרִים מִמֵּילָא, עַל יְדֵי שֶׁזֶּה מַקְשֶׁה וְזֶה מְתָרֵץ

וְזֶה אֵין שׁוּם בְּרִיָּה שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְזֶהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע

כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַך שׁוֹמֵעַ

וּמְחַבֵּר הַדְּבָרִים זֶה לָזֶה וְכוֹתְבָם בְּסֵפֶר לְזִכָּרוֹן

וְזֶהוּ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן

וְזֶה הַסֵּפֶר שֶׁנִּכְתָּבִין עָלָיו דִּבְרֵיהֶם, הוּא בְּחִינַת לֵב שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה

שָׁם נִכְתָּבִין דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינַת: "כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּך"

וְזֶה שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בְּקִרְבּוֹ וְחוֹשֵׁק לִלְמד רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ

הוּא מְקַבֵּל לֵב, מִלֵּב שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן הַנַּ"ל

וּמִשָּׁם מְקַבֵּל לִבּוֹ חִשְׁקוֹ

וְהוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹך הַסֵּפֶר מַמָּשׁ

וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ

כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,: 'אֲפִילּוּ חִשֵּׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ'

כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁלִּבּוֹ נִכְסָף וְחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת

רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ

הוּא נֶחֱשָׁב לַעֲשִׂיָּה

כִּי מְקַבֵּל חִשְׁקוֹ מִלֵּב שֶׁל מַעְלָה

שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן

וְזֶהוּ: "וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"

הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר זִכָּרוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה מִשְּׁנֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל

הוּא בִּשְׁבִיל "יִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"

שֶׁהֵם הַחֲפֵצִים וְחוֹשְׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת וְלִלְמד תּוֹרָה

רַק שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת וָאֳנָסִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לִלְמד

שֶׁהֵם מְקַבְּלִים עַל יְדֵי חֵשֶׁק לִבָּם הֶחָזָק, מִזֶּה הַסֵּפֶר

שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן אַבְרָהָם שֶׁהָיָה ראשׁ לַגֵּרִים, וְלא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמד

וְלא הָיָה לוֹ רַק הַלֵּב, שֶׁחָשַׁק מְאד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא

קִבֵּל גַּם כֵּן מִזֶּה הַלֵּב שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן

וְאָז לא הָיוּ שׁוּם צַדִּיקִים בָּעוֹלָם

וְהָיָה נִכְתָּב עַל הַלֵּב מַה שֶּׁחִדְּשׁוּ הַנְּשָׁמוֹת קדֶם הַבְּרִיאָה

וְעַל כֵּן נִקְרָא אַבְרָהָם אָבִינוּ צוּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם", זֶה אַבְרָהָם, כִּי הוּא בְּחִינַת "צוּר לְבָבִי"

כִּי לא הָיָה לוֹ רַק לֵב חוֹשֵׁק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְעַל כֵּן כָּל הַגֵּרִים נִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ

וְנִקְרָאִים: "נְדִיבֵי עַמִּים עַם אֱלקֵי אַבְרָהָם", בְּחִינַת: "נְדִיב לֵב"

כִּי אֵין לָהֶם רַק מַה שֶּׁלִּבָּם נִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כְּמוֹ אַבְרָהָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דַּע שֶׁעַל חֲלִיף [סכין שחיטה] טוֹב
...מוהר"ן ח"א - תורה רעח - דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב דע שעל חליף [סכין שחיטה] טוב יכולין לראות כל הכלים של הבית המקדש איזה פנים יש להם וזה שכתוב כשאמר יצחק לעשו שיבדק הסכין וישחט יפה "שא נא כליך" רמז על כלים של בית המקדש שהם נראים על הסכין היפה כנ"ל וכן איתא במדרש שכליך רמז על כלים של בית המקדש כמו שאמרו שם: 'כליך זה בבל' שנאמר: "ואת הכלים הביא בית אוצר אלהיו" נמצא שכליך מרמז על כלים של בית המקדש "בקנאו את קנאתי" בחינת הצדיק שאינו מקנא שום צדיק לא בעולם הזה ולא בעולם הבא רק אותו לבדו יתברך.
חיי מוהר"ן - תקנז - עבודת השם
...מוהר"ן - תקנז - עבודת השם אות תקנז מהבעל שם טוב זכרונו לברכה מספרים שהשיג וראה כל הרפואות כמו שהם נקראים בכל השבעים לשון בפרשת עשרים וארבעה מיני עופות טמאים כמדמה לי שגם רבנו ספר זאת בשם הבעל שם טוב זכרונו לברכה. אות תקנח שמעתי מפיו הקדוש לענין מראין רחמנא לצלן שאמר שהקליפות של המקרות של האיש הולכים אליה ומזה בא מראין שלהם רחמנא לצלן. שמענו פעם אחת משיחותיו הקדושות שאמר בפיו הקדוש שהעבודה הגדולה שבגדולות בעבודת השם קלה ביותר לעשות מעסק קנין שמטריחין עצמן בשביל פרנסה ועסקי העולם הזה כי הלא אנו רואין...
שיחות הר"ן - אות קפב - גדולות נוראות השגתו
...פעם אחת ענה ואמר: עלי אין חולקים כלל רק הם חולקים על מי שעשה כך כמו שבודים החולקים עליו ועל איש כזה בודאי ראוי לחלק כלומר כי החולקים בודים עליו כזבים ושקרים אשר לא עלו על לבו שעשה כך וכך מה שהכל שקר וכזב ועל איש כזה שעשה כך כמו שאומרים הם בודאי ראוי לחלק נמצא שעליו אינם חולקים כלל כי אם היו יודעין גדל צדקתו וקדשתו ומעלתו וכו' בודאי לא היו חולקים עליו רק אדרבא היו רצים אחריו בהתלהבות נפלא כראוי רק הם חולקים על מי שעשה מעשים כאלה כמו שהם אומרים על איש כזה בודאי ראוי לחלק ואמר שהם חתכו וצירו לעצמם...
חיי מוהר"ן - טז - שיחות השיכים להתורות
...להתורות אות טז לענין המקיפים המבארים בהתורה עתיקא סימן כ"א שכל אחד ישיג לעתיד כפי טרחו ויגיעתו וכו' בעבודת ה' אמר שיש עבדות כאלו בזה העולם שזוכין על ידם שגם בעולם הבא יזכה בכל פעם לעלות מדרגא לדרגא ולהשיג בכל פעם מקיפין חדשים ומה שכתב שם בענין מרים שפגמה בכבוד משה, ואהרון בקש: "אל נא וכו' בצאתו מרחם אמו" שזה בחינת ענש היבום עין שם יש בזה נפלאות גדולות כי רמז בזה על בתו מרים זכרונה לברכה שהיתה כלתו של הרב הגאון הצדיק וכו' הרב ליבוש מוואלטשיסק זכר צדיק לברכה, שנסע לארץ ישראל עם כל בניו ועל ידי זה...
שיחות הר"ן - אות נו
...מאיזה תאוות גדולות כגון מתאוות ממון וכיוצא בזה דע שאף על פי כן יכול להיות שהוא גרוע יותר מחברו שהוא משקע באותה התאוה דהינו שיש לו איזה תאוה אחרת שהוא משקע בה כל כך עד שאפילו תאוות ממון וכיוצא בזה שהיא תאוה גדולה מאד נתבטלה אצלו כנגד אותה התאוה נמצא שהוא גרוע יותר כי הוא משקע כל כך באיזה תאוה עד שאפילו תאוה גדולה של ממון וכיוצא נתבטל אצלו מחמת התאוה ואפילו אם היתה התאוה שהוא משקע בה קטנה מתאוה האחרת שהוא רחוק ממנה עם כל זה אין נפקא מנה כלל מאחר שהוא משקע בה כל כך עד שתאוה גדולה נתבטל אצלו על...
מיהו מנהיג אמיתי? ומיהו מפורסם של שקר? - חלק 1
...מפורסם של שקר? - חלק 1 במאמר זה נרכז את דעתו של רבי נחמן מברסלב, לגבי מי ראוי להיות מנהיג, ומיהו אינו ראוי להנהיג, אלא צריך קודם לכן לחזור בתשובה על העוונות של עצמו, ורק אח"כ להנהיג וכולי. breslev.eip.co.il/?key=47 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה יח - קרטליתא ולפעמים חושב אדם בעצמו שיש לו רחמנות על העולם ורוצה בהנהגתו ובאמת זהו הרודף אחר הכבוד ותולה רדיפתו ברחמנות ובאמת הוא רחוק מרחמנות הזה כי כל זמן שאין לאדם אמונה בשלמות שאין שלמות אחריו בודאי אין לו לקבל המלוכה וההנהגה ואפילו מי שמאמין באיזה דבר שהוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה מג - הַדִּבּוּרִים שֶׁל הָרָשָׁע מוֹלִידִים נִאוּף בְּהַשּׁוֹמֵעַ
...- תורה מג - הדבורים של הרשע מולידים נאוף בהשומע [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דע כי הדבורים של הרשע שהוא בר דעת, מולידים ניאוף בהשומע כי הזווגים נמשכים מהדעת כמו שכתוב: "והאדם ידע את חוה אשתו" וכתיב "כל אשה ידעת איש" אך יש שני מיני זווגים הינו זווג דקדשה, הוא התקשרות לצדיקים, ואל התורה, ואל השם יתברך, זה נמשך מדעת דקדשה וזווגים של עברה, נמשכים מדעת דקלפה והדבור הוא התגלות הדעת כי אין יודעים מה שבדעת, אלא על ידי הדבור כמו שכתוב "ולילה ללילה יחוה דעת" 'יחוה' מלשון דבור שהדבור מדבר מה שבדעת וכשרשע מדבר...
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רצד - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי מפיו הקדוש שבימי אלול שנוהגין ישראל לומר תקונים ותפילות ובקשות אחר התפילה וכו' ומאחרין יותר בבית הכנסת ובבית המדרש אמר שמהנגון של התקונים ומה שהלב כואב וחלש מחמת שמתאחרין בבית המדרש מכל זה נעשין דברים גבוהים וגדולים למעלה
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לז - דִּרְשׁוּ יְיָ וְעֻזּוֹ בַּקְּשׁוּ פָנָיו תָּמִיד
...ח"א - תורה לז - דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד [לשון רבנו, זכרונו לברכה] דרשו יי ועזו בקשו פניו תמיד א. כי עקר הבריאה היא בגין דישתמודעין לה כמו שכתוב:לכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו. ב. וגוף ונפש, הם בחינת אדם ובהמה, חמר וצורה, חכמה וסכלות בחינת אור וחשך: "כיתרון אור מן החשך" וכו' וכמו שאמרו: 'גדולה דעה שנתנה בין שתי אותיות', שנאמר:" כי אל דעות ה'" . "אל ה ויאר לנו", וכתיב: "לא ידעו ולא יבינו". והם בחינת חיים ומיתה, כמו שכתוב: "החכמה תחיה" וכו' וכתיב: "ימותו ולא בחכמה": "במחשכים הושיבני" וכו'. והם...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה מח - כְּשֶׁאָדָם נִכְנָס בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם, אֲזַי מַּרְאִין לוֹ הִתְרַחֲקוּת
...נכנס בעבודת השם, אזי מראין לו התרחקות כשאדם נכנס בעבודת השם אזי הדרך שמראין לו התרחקות ונדמה לו שמרחיקין אותו מלמעלה ואין מניחין אותו כלל לכנס לעבודת השם ובאמת כל ההתרחקות הוא רק כלו התקרבות וצריך התחזקות גדול מאד מאד לבלי לפל בדעתו, חס ושלום כשרואה שעוברים כמה וכמה ימים ושנים שהוא מתיגע ביגיעות גדולות בשביל עבודות השם ועדין הוא רחוק מאד, ולא התחיל כלל לכנס לשערי הקדשה כי רואה עצמו שהוא מלא עדין עביות וגשמיות והרהורים ובלבולים גדולים וכל מה שהוא רוצה לעשות בעבודת השם איזה דבר שבקדשה אין מניחין אותו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 05_09_2026 השעה 04:03:04 - wesi2