ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמב - מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל
מי שאי אפשר לו ללמד כלל כגון שהוא עם הארץ, או שאין לו שום ספר, או שהוא במדבר רק שלבו בוער בו ונכסף מאד ללמד ולעבד את השם אזי מה שהלב חומד ללמד, זה בעצמו הוא בחינת למוד מתוך הספר כי נמצאו בעולם שני צדיקים שמדברים זה לזה והם ברחוק מקום זה מזה כמה מאות פרסאות הינו שזה הצדיק מקשה קשיא בתורה והצדיק השני שם במקומו ואומר דבר שהוא תרוץ על הקשיא של הצדיק הראשון וכן לפעמים זה מקשה וזה מקשה והקשיא של האחד הוא תרוץ על קשיא של חברו ועל ידי זה הם נדברים זה לזה וזה אין שום אדם שומע כי אם הקדוש ברוך הוא בעצמו וזהו (מלאכי ג) : אז נדברו יראי ה' איש אל רעהו הינו שהם אינם מדברים זה לזה רק הם נדברים ממילא, על ידי שזה מקשה וזה מתרץ וזה אין שום בריה שומע כי אם השם יתברך וזהו ויקשב ה' וישמע כי רק הוא יתברך שומע ומחבר הדברים זה לזה וכותבם בספר לזכרון וזהו ויכתב בספר זכרון וזה הספר שנכתבין עליו דבריהם, הוא בחינת לב שיש למעלה שם נכתבין דבריהם, בבחינת (משלי ג) : "כתבם על לוח לבך" וזה שלבו בוער בקרבו וחושק ללמד רק שאי אפשר לו הוא מקבל לב, מלב שלמעלה, שהוא בחינת ספר זכרון הנ"ל ומשם מקבל לבו חשקו והוא בחינת למוד מתוך הספר ממש ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחשבי שמו כמו שדרשו רבותינו, זכרונם לברכה, (ברכות ו) : 'אפילו חשב לעשות מצוה ונאנס ולא עשאה, מעלה עליו הכתוב כאלו עשאה' כי זה בעצמו שלבו נכסף וחושב לעשות רק שאי אפשר לו הוא נחשב לעשיה כי מקבל חשקו מלב של מעלה שהוא בחינת ספר זכרון וזהו : "ויכתב בספר זכרון לפניו ליראי ה' ולחושבי שמו" הינו שזה הספר זכרון שנעשה משני הצדיקים הנ"ל הוא בשביל "יראי ה' וחושבי שמו" שהם החפצים וחושקים לעשות מצוות וללמד תורה רק שיש להם מניעות ואנסים ואינם יכולים ללמד שהם מקבלים על ידי חשק לבם החזק, מזה הספר שהוא בחינת לב כנ"ל ועל כן אברהם שהיה ראש לגרים, ולא היה לו ממי ללמד ולא היה לו רק הלב, שחשק מאד לעבודת הבורא קבל גם כן מזה הלב של מעלה, שנקרא ספר הזכרון ואז לא היו שום צדיקים בעולם והיה נכתב על הלב מה שחדשו הנשמות קדם הבריאה ועל כן נקרא אברהם אבינו צור כמו שכתוב (ישעיה נ"א) : "הביטו אל צור חצבתם", זה אברהם (כמו שפרש רש"י שם), כי הוא בחינת (תהלים ע"ג) "צור לבבי" כי לא היה לו רק לב חושק להשם יתברך ועל כן כל הגרים נקראים על שמו ונקראים (תהלים מ"ז) : "נדיבי עמים עם אלקי אברהם", בחינת (שמות ל"ה) : "נדיב לב" כי אין להם רק מה שלבם נכסף להשם יתברך כמו אברהם
מִי שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ לִלְמד כְּלָל

כְּגוֹן שֶׁהוּא עַם הָאָרֶץ, אוֹ שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ שֶׁהוּא בַּמִּדְבָּר

רַק שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בּוֹ וְנִכְסָף מְאד לִלְמד וְלַעֲבד אֶת הַשֵּׁם

אֲזַי מַה שֶּׁהַלֵּב חוֹמֵד לִלְמד, זֶה בְּעַצְמוֹ הוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹך הַסֵּפֶר

כִּי נִמְצְאוּ בָּעוֹלָם שְׁנֵי צַדִּיקִים שֶׁמְּדַבְּרִים זֶה לָזֶה

וְהֵם בְּרִחוּק מָקוֹם זֶה מִזֶּה כַּמָּה מֵאוֹת פַּרְסָאוֹת

הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַצַּדִּיק מַקְשֶׁה קֻשְׁיָא בַּתּוֹרָה

וְהַצַּדִּיק הַשֵּׁנֵי שָׁם בִּמְקוֹמוֹ

וְאוֹמֵר דָּבָר שֶׁהוּא תֵּרוּץ עַל הַקֻּשְׁיָא שֶׁל הַצַּדִּיק הָרִאשׁוֹן

וְכֵן לִפְעָמִים זֶה מַקְשֶׁה וְזֶה מַקְשֶׁה

וְהַקֻּשְׁיָא שֶׁל הָאֶחָד הוּא תֵּרוּץ עַל קֻשְׁיָא שֶׁל חֲבֵרוֹ

וְעַל יְדֵי זֶה הֵם נִדְבָּרִים זֶה לָזֶה

וְזֶה אֵין שׁוּם אָדָם שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּך הוּא בְּעַצְמוֹ

וְזֶהוּ: אָז נִדְבְּרוּ יִרְאֵי ה' אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ

הַיְנוּ שֶׁהֵם אֵינָם מְדַבְּרִים זֶה לָזֶה

רַק הֵם נִדְבָּרִים מִמֵּילָא, עַל יְדֵי שֶׁזֶּה מַקְשֶׁה וְזֶה מְתָרֵץ

וְזֶה אֵין שׁוּם בְּרִיָּה שׁוֹמֵעַ כִּי אִם הַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְזֶהוּ וַיַּקְשֵׁב ה' וַיִּשְׁמָע

כִּי רַק הוּא יִתְבָּרַך שׁוֹמֵעַ

וּמְחַבֵּר הַדְּבָרִים זֶה לָזֶה וְכוֹתְבָם בְּסֵפֶר לְזִכָּרוֹן

וְזֶהוּ וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן

וְזֶה הַסֵּפֶר שֶׁנִּכְתָּבִין עָלָיו דִּבְרֵיהֶם, הוּא בְּחִינַת לֵב שֶׁיֵּשׁ לְמַעְלָה

שָׁם נִכְתָּבִין דִּבְרֵיהֶם, בִּבְחִינַת: "כָּתְבֵם עַל לוּחַ לִבֶּך"

וְזֶה שֶׁלִּבּוֹ בּוֹעֵר בְּקִרְבּוֹ וְחוֹשֵׁק לִלְמד רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ

הוּא מְקַבֵּל לֵב, מִלֵּב שֶׁלְּמַעְלָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן הַנַּ"ל

וּמִשָּׁם מְקַבֵּל לִבּוֹ חִשְׁקוֹ

וְהוּא בְּחִינַת לִמּוּד מִתּוֹך הַסֵּפֶר מַמָּשׁ

וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחֹשְׁבֵי שְׁמוֹ

כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה,: 'אֲפִילּוּ חִשֵּׁב לַעֲשׂוֹת מִצְוָה וְנֶאֱנַס וְלא עֲשָׂאָהּ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ עֲשָׂאָהּ'

כִּי זֶה בְּעַצְמוֹ שֶׁלִּבּוֹ נִכְסָף וְחוֹשֵׁב לַעֲשׂוֹת

רַק שֶׁאִי אֶפְשָׁר לוֹ

הוּא נֶחֱשָׁב לַעֲשִׂיָּה

כִּי מְקַבֵּל חִשְׁקוֹ מִלֵּב שֶׁל מַעְלָה

שֶׁהוּא בְּחִינַת סֵפֶר זִכָּרוֹן

וְזֶהוּ: "וַיִּכָּתֵב בְּסֵפֶר זִכָּרוֹן לְפָנָיו לְיִרְאֵי ה' וּלְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"

הַיְנוּ שֶׁזֶּה הַסֵּפֶר זִכָּרוֹן שֶׁנַּעֲשָׂה מִשְּׁנֵי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל

הוּא בִּשְׁבִיל "יִרְאֵי ה' וְחוֹשְׁבֵי שְׁמוֹ"

שֶׁהֵם הַחֲפֵצִים וְחוֹשְׁקִים לַעֲשׂוֹת מִצְווֹת וְלִלְמד תּוֹרָה

רַק שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מְנִיעוֹת וָאֳנָסִים וְאֵינָם יְכוֹלִים לִלְמד

שֶׁהֵם מְקַבְּלִים עַל יְדֵי חֵשֶׁק לִבָּם הֶחָזָק, מִזֶּה הַסֵּפֶר

שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב כַּנַּ"ל

וְעַל כֵּן אַבְרָהָם שֶׁהָיָה ראשׁ לַגֵּרִים, וְלא הָיָה לוֹ מִמִּי לִלְמד

וְלא הָיָה לוֹ רַק הַלֵּב, שֶׁחָשַׁק מְאד לַעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא

קִבֵּל גַּם כֵּן מִזֶּה הַלֵּב שֶׁל מַעְלָה, שֶׁנִּקְרָא סֵפֶר הַזִּכָּרוֹן

וְאָז לא הָיוּ שׁוּם צַדִּיקִים בָּעוֹלָם

וְהָיָה נִכְתָּב עַל הַלֵּב מַה שֶּׁחִדְּשׁוּ הַנְּשָׁמוֹת קדֶם הַבְּרִיאָה

וְעַל כֵּן נִקְרָא אַבְרָהָם אָבִינוּ צוּר

כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַבִּיטוּ אֶל צוּר חֻצַּבְתֶּם", זֶה אַבְרָהָם, כִּי הוּא בְּחִינַת "צוּר לְבָבִי"

כִּי לא הָיָה לוֹ רַק לֵב חוֹשֵׁק לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

וְעַל כֵּן כָּל הַגֵּרִים נִקְרָאִים עַל שְׁמוֹ

וְנִקְרָאִים: "נְדִיבֵי עַמִּים עַם אֱלקֵי אַבְרָהָם", בְּחִינַת: "נְדִיב לֵב"

כִּי אֵין לָהֶם רַק מַה שֶּׁלִּבָּם נִכְסָף לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כְּמוֹ אַבְרָהָם
שיחות הר"ן - אות קנ
שיחות הר"ן - אות קנ פעם אחת אמר אצל מי שאני לוקח ומקבל ממון וכיוצא, אני נותן לו כי בזה שאני מקבל אני נותן [והוא ענין המבאר בהמעשה של יום הששי מהשבעה בעטלירס שהתפאר אחד את עצמו בנפלאות הכח שיש לו בידו, עין שם]
מהו עניין נוקם ונוטר?
...breslev.eip.co.il/?key=2249 - שיחות הר"ו - אות צג דע שיש אור שהוא מאיר באלף עולמות וזה האור אין אדם פשוט יכול לקבל מחמת גדלו וצריך לזה חכם גדול שיוכל לחלק אלפים למאות דהינו שיוכל לחלק האור הגדול לחלקים קטנים כדי שיוכלו הקטנים במעלה לקבלו מעט מעט ... אך תלמיד חכם שהוא נוקם ונוטר הוא יכול לחלק אלפים למאות דהינו לחלק האור גדול לחלקים כדי שיוכלו לקבלו כנזכר לעיל וענין זה שתלמיד חכם שנוקם ונוטר יכול לחלק אלפים למאות ... אבל תלמיד חכם צריך דיקא להיות נוקם ונוטר כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "כל תלמיד...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה י - הָעוֹלָם רְחוֹקִים מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַך, מֵחֲמַת שֶׁאֵין לָהֶם יִשּׁוּב הַדַּעַת
...- העולם רחוקים מהשם יתברך, מחמת שאין להם ישוב הדעת מה שהעולם רחוקים מהשם יתברך ואינם מתקרבים אליו יתברך הוא רק מחמת שאין להם ישוב הדעת ואינם מישבין עצמן והעקר להשתדל לישב עצמו היטב מה התכלית מכל התאוות ומכל עניני העולם הזה הן תאוות הנכנסות לגוף הן תאוות שחוץ לגוף, כגון כבוד ואז בודאי ישוב אל ה'. אך דע, שעל ידי מרה שחורה אי אפשר להנהיג את המח כרצונו ועל כן קשה לו לישב דעתו רק על ידי השמחה יוכל להנהיג המח כרצונו, ויוכל לישב דעתו כי שמחה הוא עולם החרות בבחינת: "כי בשמחה תצאו" שעל ידי שמחה נעשין בן...
שיחות הר"ן - אות טז
...שיכולין לצעק בקול דממה דקה בצעקה גדולה מאד ולא ישמע שום אדם כלל, כי אינו מוציא שום קול כלל רק הצעקה היא בקול דממה דקה וזה יוכל כל אדם דהינו שיציר במחשבתו הצעקה ויכנס קול הצעקה במחשבה ויציר בדעתו קול הצעקה ממש עם הנגון כדרך שצועקין ויכנס בזה עד שיצעק ממש בבחינת קול דממה דקה ושום אדם לא ישמע כלל כי באמת אינו ציור כלל רק צעקה ממש כי יש סמפונות בראה שמשם יוצא הקול וגם יש סמפונות דקים היוצאים מן הראה אל המח ועל כן יכולים להכניס הקול דרך הסמפונות הדקים ההולכים אל המח עד שיצעק ממש במחו על ידי מה שמציר...
שיחות הר"ן - אות שא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות שא - שיחות מורנו הרב רבי נחמן שמעתי בשמו שאמר שעקר עבודת איש הישראלי הוא בחרף לקום בחצות לילה ובקיץ בעת שהלילה קצר מאד שאז אין עומדין בחצות [בחוץ לארץ] כמבאר במקום אחר אז יזהר לעמד בבקר השכם כעלות השחר
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ד
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ד קצת אמרו שנסע כדי למצא שם את הכתבים של הבעל שם טוב שסגרם באבן ואומרים קצת שהם טמונים שם בקאמיניץ ואמרו שנסע לשם בשביל זה והוא זכרונו לברכה, התלוצץ מזה ואמר שלא נסע כלל בשביל זה כי אינו צריך להם כלל ואמר, אלו היה רוצה אותן הכתבים היו מביאים אותם לביתו אך הוא אין צריך להם כלל
תאוות אכילה / אכילה לשם שמים ועוד
...אכילה / אכילה לשם שמים ועוד בעניין תאוות אכילה, מבוסס על מ"ש רבי נחמן מברסלב כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו מהתגלות הרצונות של הבורא שיש בכל דבר. כמו כן אצל הצדיק הגוף קדוש כמו הנשמה, אז הוא אינו חושש מתאוות הגוף, כי אצל הצדיק האמת כל תאוות הגוף הן כולן קודש ואין אצלו חילוק בין תאוות הגוף לתאוות הנשמה, כי הגוף קדוש בקדושת הנשמה. כמו כן במספר מקומות מבואר כי התאוות הן בחינת רעב וצמא. ובכלל, לחם הוא גם בחינת אישה. ואישה היא בחינת...
להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 2
.../ לקרוא מהספר ועוד - חלק 2 להתקרב לצדיק / לקרוא מהספר ועוד - חלק 1. ובזה יתבאר מה שמובא כאן breslev.eip.co.il/?key=205 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה כוח - יש חלוקים בין התורות ומי שיודע להבחין ולהכיר בין התורות איזהו נתנה לכתב, ואיזהו לא נתנה לכתב הוא יכול להכיר את איש ישראלי בין האמות ואפילו אם אחד מישראל עומד בין כמה אמות, יכול להכירו ... ויש בכל אחד ואחד מישראל חלק מבחינת תורה שבעל פה, שלא נתן לכתב ועל כן מי שמכיר בין התורות שנתנו לכתב ושלא נתנו לכתב הוא יכול להכיר בין ישראל לאמות כי זה עקר הבדלם...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כְּנֶגֶד כָּל מִינֵי מַחֲלקֶת הֵן בְּגַשְׁמִיּוּת הֵן בְּרוּחָנִיּוּת
...מוהר"ן ח"א - תורה קעט - כנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות דע שכנגד כל מיני מחלקת הן בגשמיות הן ברוחניות שאינו יכול להתפלל או לעשות מה שצריך בעבודת השם הכל בכלל מחלקת שעומדים וחולקים עליו ורוצים לבטל דעתו ורצונו מה שרוצה לעשות וכדי לבטל המחלקת מאיזה בחינה שתהיה ולעשות שלום על זה צריך תענית וזה מה שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה: "מרבה צדקה מרבה שלום" צדקה הוא בחינת תענית כי עקר התענית הוא צדקה כמאמר חכמינו, זכרונם לברכה . 'אגרא דתעניתא צדקתא' כי בחינת המחלקת, הוא רצון אחר, שעומדים עליו לבטל רצונו...
שלא לאכל פרי קדם שנתבשל כל צרכו על האילן
...קדם שנתבשל כל צרכו על האילן breslev.eip.co.il/?key=265 - ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה פח - שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה צריך לזהר מאד, שלא לאכל פרי, שלא נתבשלה כל צרכה וכמו 'שאסור לקץ אילן בלא זמנו', כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה כן אסור לתלש פרי קדם בשולה וכן אסור לאכלה והאוכל פרי קדם גמר בשולה, יכולה להזיק לו מאד לנשמתו כי יוכל לאבד נפשו על ידי זה כי הפרי כל זמן שהיא צריכה להתגדל, יש לה כח המושך כי היא צריכה חיות להתגדל ועל כן בודאי יש לה כח המושך שמושכת יניקתה וחיותה וכשתולשין אותה קדם זמנה...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1855 שניות - עכשיו 04_11_2026 השעה 06:05:59 - wesi2