ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קסג - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
ספר לי איש אחד מזלאטיפאלי שבהיותו יושב רבנו, זכרונו לברכה בזלאטיפאלי פעם אחת בקיץ התפלל רבנו זכרונו לברכה, בבקר השכם ואחר כך שלח את בתו הילדה שרה תחיה וקראה אותו ובא לרבנו זכרונו לברכה, ואמר לו רבנו זכרונו לברכה. לך עמי לטיל והלך עמו חוץ לעיר והלך בין העשבים ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר. אם היית זוכה לשמע את קול השירות והתשבחות של העשבים, איך כל עשב ועשב אומר שירה להשם יתברך בלי פניה ובלי שום מחשבות זרות ואינם מצפים לשום תשלום גמול, כמה יפה ונאה כששומעין השירה שלהם וטוב מאד ביניהם לעבד את ה' ביראה אחר כך הלכו יותר ובאו סמוך להר אחד שהיה שם סמוך להעיר ושאל אותו: מה זאת והשיב לו, וספר לו ענין אותו ההר ואמר לו שילך עמו לשם ונכנסו לשם וכשנכנסו לשם לא נראו לחוץ כלל כי ההר הנ"ל היה חלול בתוכו ועמק קצת בתוכו ונכנס לשם רבנו זכרונו לברכה, עם האיש הנ"ל וישב רבנו זכרונו לברכה, שם על הארץ ולקח מבית יד שלו ספר "שערי ציון", והתחיל לומר ובכה מאד מאד והיה אומר להלן מדף לדף ובכה הרבה מאד מאד בלי הפסק והאיש עמד אצלו והחזיק הצוביך [בית קבול המקטרת] שלו ועמד משתומם וראה בכיתו הגדולה מאד ושהה זמן הרבה בזה וכאשר פסק לבכות צוה על האיש הנ"ל שילך ויסתכל בחוץ היכן היום עומד ויצא וראה שכבר פנה היום והשמש נוטה לשקע וכל כך התמהמה בבכיתו קרוב ליום שלם בקיץ בלי הפסק אחר כך צוה לו להוציא אש ועשן הלולקע [מקטרת] וישב מעט ויצאו לחוץ ואמר לו שיהיה זמן שיהיה קשה מאד להתקרב אליו אך אני עכשו בידכם ואתם ורבי יעקב יוסף אם תרצו אני יכול לעשות מכם צדיקים כמוני בעצמי
סִפֵּר לִי אִישׁ אֶחָד מִזְּלַאטִיפָּאלִי

שֶׁבִּהְיוֹתוֹ יוֹשֵׁב רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בִּזְלַאטִיפָּאלִי

פַּעַם אַחַת בַּקַּיִץ הִתְפַּלֵּל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, בַּבּקֶר הַשְׁכֵּם

וְאַחַר כָּךְ שָׁלַח אֶת בִּתּוֹ הַיַּלְדָּה שָׂרָה תִּחְיֶה וְקָרְאָה אוֹתוֹ

וּבָא לְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְאָמַר לוֹ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

לֵךְ עִמִּי לְטַיֵּל

וְהָלַךְ עִמּוֹ חוּץ לָעִיר וְהָלַךְ בֵּין הָעֲשָׂבִים

עָנָה רַבֵּנוּ, זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה וְאָמַר.

אִם הָיִיתָ זוֹכֶה לִשְׁמעַ אֶת קוֹל הַשִּׁירוֹת וְהַתִּשְׁבָּחוֹת שֶׁל הָעֲשָׂבִים, אֵיךְ כָּל עֵשֶׂב וְעֵשֶׂב אוֹמֵר שִׁירָה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּלִי פְּנִיָּה וּבְלִי שׁוּם מַחֲשָׁבוֹת זָרוֹת וְאֵינָם מְצַפִּים לְשׁוּם תַּשְׁלוּם גְּמוּל, כַּמָּה יָפֶה וְנָאֶה כְּשֶׁשּׁוֹמְעִין הַשִּׁירָה שֶׁלָּהֶם

וְטוֹב מְאד בֵּינֵיהֶם לַעֲבד אֶת ה' בְּיִרְאָה

אַחַר כָּךְ הָלְכוּ יוֹתֵר וּבָאוּ סָמוּךְ לְהַר אֶחָד שֶׁהָיָה שָׁם סָמוּךְ לְהָעִיר

וְשָׁאַל אוֹתוֹ: מַה זּאת

וְהֵשִׁיב לוֹ, וְסִפֵּר לוֹ עִנְיַן אוֹתוֹ הַהר

וְאָמַר לוֹ שֶׁיֵּלֵךְ עִמּוֹ לְשָׁם

וְנִכְנְסוּ לְשָׁם וּכְשֶׁנִּכְנְסוּ לְשָׁם לא נִרְאוּ לַחוּץ כְּלָל

כִּי הָהָר הַנַּ"ל הָיָה חָלוּל בְּתוֹכוֹ וְעָמק קְצָת בְּתוֹכוֹ

וְנִכְנַס לְשָׁם רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, עִם הָאִישׁ הַנַּ"ל

וְיָשַׁב רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שָׁם עַל הָאָרֶץ

וְלָקַח מִבֵּית יָד שֶׁלּוֹ סֵפֶר "שַׁעֲרֵי צִיּוֹן", וְהִתְחִיל לוֹמַר

וּבָכָה מְאד מְאד וְהָיָה אוֹמֵר לְהַלָּן מִדַּף לְדַף וּבָכָה הַרְבֵּה מְאד מְאד בְּלִי הֶפְסֵק

וְהָאִישׁ עָמַד אֶצְלוֹ וְהֶחֱזִיק הַצּוּבֶּיךְ [בֵּית קִבּוּל הַמִּקְטֶרֶת] שֶׁלּוֹ

וְעָמַד מִשְׁתּוֹמֵם

וְרָאָה בְּכִיָּתוֹ הַגְּדוֹלָה מְאד וְשָׁהָה זְמַן הַרְבֵּה בָּזֶה

וְכַאֲשֶׁר פָּסַק לִבְכּוֹת צִוָּה עַל הָאִישׁ הַנַּ"ל שֶׁיֵּלֵךְ וְיִסְתַּכֵּל בַּחוּץ הֵיכָן הַיּוֹם עוֹמֵד

וְיָצָא וְרָאָה שֶׁכְּבָר פָּנָה הַיּוֹם וְהַשֶּׁמֶשׁ נוֹטָה לִשְׁקעַ

וְכָל כָּךְ הִתְמַהְמַהּ בִּבְכִיָּתוֹ קָרוֹב לְיוֹם שָׁלֵם בַּקַּיִץ בְּלִי הֶפְסֵק

אַחַר כָּךְ צִוָּה לוֹ לְהוֹצִיא אֵשׁ וְעִשֵּׁן הַלּוּלְקֶע [מִקְטֶרֶת]

וְיָשַׁב מְעַט

וְיָצְאוּ לַחוּץ

וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּהְיֶה זְמַן שֶׁיִּהְיֶה קָשֶׁה מְאד לְהִתְקָרֵב אֵלָיו

אַךְ אֲנִי עַכְשָׁו בְּיֶדְכֶם

וְאַתֶּם וְרַבִּי יַעֲקב יוֹסֵף

אִם תִּרְצוּ אֲנִי יָכוֹל לַעֲשׂוֹת מִכֶּם צַדִּיקִים כָּמוֹנִי בְּעַצְמִי
שיחות הר"ן - אות קעד - גדולות נוראות השגתו
...- גדולות נוראות השגתו שמעתי מרבי שמעון הנזכר לעיל שאמר לו רבנו זכרונו לברכה, פה ברסלב סוף ימיו. כמו שאתה רואה אותי כל מה שיגעתי וטרחתי ופעלתי על ידי עבודתי מעודי עד היום הזה עתה אני יכול לפעל כל זה ביום אחד ואחר כך בזמן אחר אמר לו שעתה יכול לפעל כל זה בשעה אחת ואחר כך אמר שעתה יכול לפעל כל זה ברגע אחת והבן היטב עד היכן הדברים מגיעים כי בעת שאמר זאת לרבי שמעון כבר השיג מה שהשיג וכבר אמר עד אותה העת כמה פעמים שכל העבודה והשגה שמקדם אינה נחשבת לכלום נגד מה שהשיג עכשו אף על פי שגם מקדם היתה השגתו עצומה...
חיי מוהר"ן - שמה - מעלת תורתו וספריו הקדושים
...אות שמה ענה ואמר אנחנו איננו כלל מזה העולם של עכשו ומחמת זה אין העולם יכולים לסבל אותנו וראשות [הינו ראש ומנהיג] אין שיך לי כלל כי אין מגיע לי שום ראשות בהעולם של עכשו. וגם מעט הראשות שיש לי באמת אין זה ראשות כלל אדרבא זהו חוכא ואטלולא [שחוק וליצנות] ממש. וגם אותו המעט שיש לי הוא רק נגד הטבע שכפיתי את טבעי לזה אשר מחמת זה יכול לבוא איזה דבור ממני בתוך העולם. וכל השיחות והספורים [הינו התורות והמאמרים שהוא אומר] שלנו אם לא היה לי גם זה המעט הראשות גם אלו הדבורים לא היו באים בתוך העולם. ובאמת אם לא...
שיחות הר"ן - אות קעג - גדולות נוראות השגתו
...מאנשים שאמר לרבי שמעון בעת שבא מעבר לגרעניץ [מעבר לגבול] שנתרחק לשם איזה שנים ולא ראה את רבנו זכרונו לברכה, ערך שלש שנים ויותר מחמת המעשה שהיה במעדוועדווקע שהקפיד עליו רבנו זכרונו לברכה וכו' ואיני בקי במעשה הזאת היטב ומחמת זה אמר רבנו פעם אחת. אני רוצה לשלחך מעבר לנהר דאן וסיבב השם יתברך סיבות שבסמוך מאד נתגלגל הדבר שנסע רבי שמעון לשם לסביבות נהר דאן הנ"ל שהוא רחוק בערך מאה פרסאות ויותר ממעדוועדווקע כי שם עקר מדינת רוסיא כידוע ויהודים אינם נמצאים שם כי אם אחד מאלף ובפרט לפני כמה שנים ונסע רבי שמ...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עח - וְיִתֶּן עז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ
...עז למלכו וירם קרן משיחו [לשון החברים] ויתן עז למלכו וירם קרן משיחו הנה יש בזה בחינת משיח ורוח הקדש ויחוד קדשא בריך הוא ושכינתה ותחיה כי תחלת הבריאה היה כדי שיתגלה מדת מלכותו ומחמת גדל הארתו לא היה באפשרי לקבל והכרח להתצמצם בתוך עולמות . "מלכותך מלכות כל עולמים" הינו שמדת מלכות התלבש בתוך עולמות כדי שנוכל לקבל ואין מי שיקבל על מלכותו לכן יוצאות נפשות ישראל, שיקבלו על מלכותו כי אין מלך בלא עם ומאין יוצאות נפשות ישראל ? מעולם הדבור "נפשי יצאה בדברו" הינו שנפשות ישראל יוצאות מעולם הדבור והדבור הוא בחינת...
חיי מוהר"ן - סו - שיחות השיך לספורי מעשיות
...- סו - שיחות השיך לספורי מעשיות אות סו שיך לענין הנדפס בסוף ספורי מעשיות המתחיל דע שיש שני מיני פלטין באחד דר מלך ובאחד דר עבד וכו' כשעובדין השם ועדין הוא בבחינת עבד עדין הוא בבחינת ארור חס ושלום ויש בחינת עבד בקדשה בחינת משה עבד ה' ודע שיש מצוה שעל ידה יוצאים מבחינת עבד והיא מצות פדיון שבויים אות סז שיך להשיחה הנדפסת בסוף ספורי מעשיות המתחיל הפליג מאד בגדלת השם יתברך. ושם חסר קצת ולא נכתב כראוי וכן צריך להיות. בהיותו יושב על העגלה בעת שנסעתי עמו מפה ברסלב לאומין להסתלק שם, ענה ואמר השם יתברך גדול...
ספר המידות - ראיה
...אלא מה שנותנים לו רשות לראות, אפילו שיהיה הדבר לפניו, אינו יכול לראות עד שנותנים לו רשות מן השמים לראות. ב. חסרון הלבנה ולקותה מזיק לחלושי הראות. ג. קדוש החדש מסגל לרפאות חלושי הראות. ד. תקון חצות מסגל לחלושי הראות. ה. על ידי שבועה בא כאב עינים. ו. הצבועים גורמים כאב עינים להמון עם, הטועים בם. ז. כשאדם גדול מרגיש איזהו כאב בעיניו, ידע שבנו או תלמידו עשו איזהו עברה. ח. מי שעוצם עיניו מראות ברע, על ידי זה נצול מבזיונות. ט. כשאדם יוצא לשוק ומתירא, שלא יבוא לידי הרהור על ידי הראיה, שיראה נשים יפות,...
חיי מוהר"ן - תמז - עבודת השם
...ענין שהזהיר להתפלל על צרת חברו ששמעתי בשם רבי יודל, ששמע מפיו הקדוש משל למלך שהרחיק את בנו. [אמר המעתיק שמעתי מפי רבי יצחק דב מטירהאוויצע ששמע מפי רבי יודל משל על ענין הנ"ל וכפי הנראה שלזה המשל כון המחבר זכרונו לברכה על כן ראיתי להציגו כאן וכך שמעתי] רבנו זכרונו לברכה אמר לר' יודל שסגלה לגדלות שיתפלל על צרת חברו. ושאל אותו רבי יודל אדרבה לכאורה מזה יתוסף לי גדלות שאני מתפלל בעד חברי, מסתמא אני חשוב יותר מחברי. השיב לו רבנו זכרונו לברכה בדרך משל למלך שכעס על בנו והרחיק אותו ממנו. אחר כך הלך הבן ופיס...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רעז - כְּשֶׁיֵּשׁ מַחֲלקֶת עַל הָאָדָם, אֵין לַעֲמד עַצְמוֹ כְּנֶגֶד הַשּׂוֹנְאִים
...על האדם, אין לעמד עצמו כנגד השונאים דע כשיש מחלקת על האדם אין לעמד עצמו כנגד השונאים, לומר כמו שעושה לי, כן אעשה לו כנגדו כי זה גורם שהשונא יבוא למבקשו לראות בו, חס ושלום, מה שהוא רוצה לראות בו רק אדרבא ראוי לדון אותם לכף זכות ולעשות להם כל הטובות בחינות: "ונפשי כעפר לכל תהיה" כמו העפר שהכל דשין עליה והיא נותנת להם כל הטובות אכילה ושתיה וזהב וכסף ואבנים טובות, הכל היה מן העפר כמו כן אף על פי שהם חולקים עליו ומבקשים רעתו אף על פי כן יעשה להם כל הטובות, כמו העפר כנ"ל והוא כמשל, כשאחד חותר תחת בית...
מדוע העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא!
...העולם הזה קיים? הרי התכלית היא העולם הבא! שאלה כידוע התכלית היא העולם הבא. אז מדוע בעצם הקב"ה ברא את העולם הזה. הרי הוא היה יכול ישר לברוא את העולם הבא. הלא כן? ז"א מאחר שהעולם הבא הוא התכלית הסופית, שבו הכל יהיה טוב וכולי, אז מדוע בכלל העולם הזה קיים? למה לא לברוא ישר את העולם הבא? מה התכלית בכלל של קיומו של העולם הזה. הרי אפשר לברוא ישר את העולם הבא. הלא כן? אשמח לתשובה בעניין. תודה תשובה: השאלה הזאת נכונה, והתשובה עליה יותר פשוטה ממה שנדמה. מצד האמת העולם הזה הוא העולם הבא. מצד האמת כאן ממש זה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ריב - זֶה בְּחִינַת מְחָאַת כַּף אֶל כַּף
...ח"א - תורה ריב - זה בחינת מחאת כף אל כף [לשון רבנו, זכרונו לברכה] זה בחינת מחאת כף אל כף, כי על ידי זה מביטין בתמונת ה' כי תמונת ה' הינו דמיונות שאנו מדמין אותו רחום וחנון ושאר כנויים ודמיונות שאנו קורין אותו כל אלו הדמיונות גלו הנביאים ונביאים זה בחינת דבור התפילה, כמו "ניב שפתים" וכשאנו מדברים בשפתינו את התמונות והדמיונות ומוחאין בכפים אזי נתקים: "ביד הנביאים אדמה" כי הנביאים הם הדבורים והכפים הם יד הנביאים ואז הדמיון נתגלה, בבחינת: "וביד הנביאים אדמה" ונתקים: "ותמונת ה' יביט" גם מחאת כף זה בחינת:...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1563 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:54 - wesi2