ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - רעד - גדולת נוראות השגתו
אות רעד אמר מה שיהיה נעשה עמי איני יודע אבל זה פעלתי אצל השם יתברך שהגואל צדק יהיה מיוצאי חלצי. ואמר זאת ברבים והזהיר מאד לכבד ולהחזיק בחשיבות גדול את בניו כי הם אילנות יקרים מאד ויהיו גדלים מהם פרות טובים ונפלאים מאד. גם אמר שיוצאי חלציו לקח מעולם האצילות אות רעה העולם סוברים שכשיבוא משיח לא ימותו לא כן הוא אפילו משיח בעצמו גם הוא ימות. ואמר זאת ברבים אות רעו שמעתי בשמו שאמר שהוא מרגיש צרות ישראל רחמנא לצלן קדם מכל הצדיקים כי הוא יודע הגזרה והצרה חס ושלום כשהוא עדין בשרש ואחר כך מגיע הדבר לשאר הצדיקים. ואמר שזה מחמת שאני יודע שפלותי באמת ומחמת זה אני יודע גדל מעלת קדשת ישראל כמה הם יקרים וגבוהים מאד כי הם נמשכים ונלקחים ממקום עליון ונורא ונשגב מאד. על כן אני יודע הכל מקדם כנ"ל השם יתברך ירחם עלינו בזכותו ויבטל כל הגזרות ויהפך הכל לטובה אות רעז וכבר מבאר שהיה מקפיד על הגדולים שלא רצו לשים לב על הגזרות שנשמעו על ישראל חס ושלום ואמרו שבודאי לא יעשה השם יתברך זאת. והוא זכרונו לברכה אמר ששוגים בזה הרבה כי הלא ראינו כבר שהיו צרות וגזרות על ישראל הרבה, השם יתברך ישמרנו מעתה. והוא זכרונו לברכה היה מתירא מהם מאד ודבר הרבה מהם ועסק הרבה בכל כחותיו ובמסירת נפש להמתיקם ולבטלם. ורצונו היה חזק שכל אחד מישראל, מכל שכן הגדולים ירבו להתפלל להשם יתברך עליהם כאשר עשו אבותינו מעולם וכמו שעשה מרדכי כשעמד עליהם המן הרשע ימח שמו כן אנחנו חיבים בכל דור לצעק מאד להשם יתברך על כל הגזרות הנשמע חס ושלום וה' הטוב ישמע שועתנו ויבטלם ויהפכם לטובה אות רעח אמר שפעל אצל השם יתברך שכשבאין לפניו להתפלל על מקשה לילד שלא יהיה לה הקשוי לילד כי אם עד אותה השעה שבאין לפניו ותכף שבאין לפניו תלד מיד אות רעט שמעתי בשמו שאמר מן רבי שמעון בר יוחאי שהיה חדוש, כמפרסם היה העולם שקט עד האר"י זכרונו לברכה הינו שמרבי שמעון בר יוחאי עד האר"י זכרונו לברכה לא נתגלו חדשות כמו שנתגלו על ידי רבי שמעון בר יוחאי, עד שבא האר"י זכרונו לברכה שהיה חדוש כמפרסם והוא גלה חדשות לגמרי שלא נמצא מי שיגלה חדשות כאלה עד האר"י זכרונו לברכה. ומן האר"י זכרונו לברכה עד הבעל שם טוב זכרונו לברכה היה גם כן העולם שקט בלי חדוש עד שבא הבעל שם טוב זכרונו לברכה שהיה חדוש נפלא וגלה חדשות. ומן הבעל שם טוב זכרונו לברכה עד עתה היה גם כן העולם שקט בלי חדוש כזה והיה העולם מתנהג רק על פי ההתגלות שגלה הבעל שם טוב זכרונו לברכה עד הנה עד שבאתי אנכי. ועתה אני מתחיל לגלות חדשות נפלאות לגמרי וכו' אות רפ יום א' כ"ה ניסן תק"ע היה מדבר עמי מחדושי הבעל שם טוב זכרונו לברכה שגלה חדשות בעולם. כי הספור של הבעל שם טוב זכרונו לברכה הוא ענין חדש מה שלא נתגלה מקדם ספור כזה. רק בכתבי האר"י זכרונו לברכה נמצא גם כן באיזה מקומות מעין זה. ואחר כך היה משבח מאד מאד את כתבי האריז"ל שגלה חדושים נפלאים כמפרסם לכל העולם כי היה מעין באותו הזמן בספר לקוטי תורה של האר"י זכרונו לברכה ושם יש חדושים נפלאים כמפרסם. ותפס לדגמא הפסוק שמונה אלה ילדה מלכה שגלה שם האר"י זכרונו לברכה חדוש נפלא, כי שמונה פעמים אלה וכו' עין שם אחר כך ענה ואמר שעל זה אין שום אחד מסתכל שכל מה שגלו לא היה רק בחלק אסיה כי כל הענינים הנ"ל לא היו שם רק בחלק [אסיה]. ובאמת בהתורה הקדושה מבאר הכל כי התורה מספרת מכלם, כגון אשכנז מבאר בהתורה רק שאין התורה עושה ספור גמור מכלם. רק שהיא מדברת מהם ומשליכה אותם ובמקום שהיא רוצה עושה ספור גמור כגון מלבן וכיוצא שהיא עושה מהם איזה ספור. אבל אף על פי כן בהתורה מרמזים כלם. אבל גדולי הקדמונים לא גלו רק מחלק אסיה. ובאמת היו מדינות רבות גם בשאר חלקי העולם גם קדם מתן תורה כי בשעת מתן תורה כבר היו מדינות רחוקות משם שהגיע להם הידיעה ממתן תורה על ידי הבי דאר כגון מדינות זאקסין היתה מדינה מכבר מקדם ימי אברהם אבינו עליו השלום גם מדינת אונגרין היא גם כן מדינה ישנה מאד וכיוצא בזה שאר מדינות שאינם בחלק אסיה רק בשאר חלקי העולם. ומאלו החלקים לא דברו כלל רק מחלק אסיה כי כל המדינות שהם מדברים מהם כגון מצרים וכיוצא וכגון שמונה אלה הנ"ל כלם הם רק בחלק אסיה. רק בהתורה הקדושה מרמז הכל כי משה רבנו עליו השלום ידע מכלם. ואמר שכל אלו המעשיות שנעשים בכל העולם שכלם מרמזים בודאי על דברים עליונים כי אין שום דבר ריק בעולם. כי העולם אינו נח כלל אפילו רגע אחת. והם עושים תמיד. ובודאי כל מעשה העולם מרמז למה שמרמז. אבל היא רק רמזים בעלמא נגד אין סוף ואין תכלית. הינו שהכל היא רק רמזים נגד מה שיהיה נעשה לעתיד. כי יהיה חדוש העולם. ואמר בזו הלשון שכל מה שנעשה הוא רק [עבודת חוט ברזל] נגד וכו' והדברים עתיקים. ועוד ספר בזה הרבה ואי אפשר לבאר בכתב כי אלו הדברים הם דברים גבוהים ועמקים ונסתרים מאד, סתרי הנהגותיו יתברך ומי ששמע דברים אלו מפיו הקדוש היה יכול בדעתו קצת לשער עד היכן אלו הדברים מגיעים אף על פי שלא היה מי שיבינם אף על פי כן כפום מה דמשער בלבה היו יכולים לשער קצת וכו'
אות רעד

אָמַר מַה שֶּׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה עִמִּי אֵינִי יוֹדֵעַ

אֲבָל זֶה פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁהַגּוֹאֵל צֶדֶק יִהְיֶה מִיּוֹצְאֵי חֲלָצַי.

וְאָמַר זאת בָּרַבִּים

וְהִזְהִיר מְאד לְכַבֵּד וּלְהַחֲזִיק בַּחֲשִׁיבוּת גָּדוֹל אֶת בָּנָיו

כִּי הֵם אִילָנוֹת יְקָרִים מְאד

וְיִהְיוּ גְּדֵלִים מֵהֶם פֵּרוֹת טוֹבִים וְנִפְלָאִים מְאד.

גַּם אָמַר

שֶׁיּוֹצְאֵי חֲלָצָיו לָקַח מֵעוֹלָם הָאֲצִילוּת

אות רעה

הָעוֹלָם סוֹבְרִים

שֶׁכְּשֶׁיָּבוֹא מָשִׁיחַ לא יָמוּתוּ

לא כֵן הוּא

אֲפִילּוּ מָשִׁיחַ בְּעַצְמוֹ גַּם הוּא יָמוּת.

וְאָמַר זאת בָּרַבִּים

אות רעו

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מַרְגִּישׁ צָרוֹת יִשְׂרָאֵל רַחֲמָנָא לִצְלַן קדֶם מִכָּל הַצַּדִּיקִים

כִּי הוּא יוֹדֵעַ הַגְּזֵרָה וְהַצָּרָה חַס וְשָׁלוֹם כְּשֶׁהוּא עֲדַיִן בְּשׁרֶשׁ

וְאַחַר כָּךְ מַגִּיעַ הַדָּבָר לִשְׁאָר הַצַּדִּיקִים.

וְאָמַר שֶׁזֶּה מֵחֲמַת שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ שִׁפְלוּתִי בֶּאֱמֶת

וּמֵחֲמַת זֶה אֲנִי יוֹדֵעַ גּדֶל מַעֲלַת קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל כַּמָּה הֵם יְקָרִים וּגְבוֹהִים מְאד

כִּי הֵם נִמְשָׁכִים וְנִלְקָחִים מִמָּקוֹם עֶלְיוֹן וְנוֹרָא וְנִשְׂגָּב מְאד.

עַל כֵּן אֲנִי יוֹדֵעַ הַכּל מִקּדֶם כַּנַּ"ל

הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יְרַחֵם עָלֵינוּ בִּזְכוּתוֹ וִיבַטֵּל כָּל הַגְּזֵרוֹת

וְיַהֲפךְ הַכּל לְטוֹבָה

אות רעז

וּכְבָר מְבאָר שֶׁהָיָה מַקְפִּיד עַל הַגְּדוֹלִים שֶׁלּא רָצוּ לָשִׂים לֵב עַל הַגְּזֵרוֹת שֶׁנִּשְׁמְעוּ עַל יִשְׂרָאֵל חַס וְשָׁלוֹם

וְאָמְרוּ שֶׁבְּוַדַּאי לא יַעֲשֶׂה הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ זאת.

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אָמַר שֶׁשּׁוֹגִים בָּזֶה הַרְבֵּה

כִּי הֲלא רָאִינוּ כְּבָר שֶׁהָיוּ צָרוֹת וּגְזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל הַרְבֵּה, הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יִשְׁמְרֵנוּ מֵעַתָּה.

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה מִתְיָרֵא מֵהֶם מְאד

וְדִבֵּר הַרְבֵּה מֵהֶם וְעָסַק הַרְבֵּה בְּכָל כּחוֹתָיו וּבִמְסִירַת נֶפֶשׁ לְהַמְתִּיקָם וּלְבַטְּלָם.

וּרְצוֹנוֹ הָיָה חָזָק שֶׁכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, מִכָּל שֶׁכֵּן הַגְּדוֹלִים יַרְבּוּ לְהִתְפַּלֵּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבוֹתֵינוּ מֵעוֹלָם

וּכְמוֹ שֶׁעָשָׂה מָרְדְּכַי כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע יִמַּח שְׁמוֹ

כֵּן אֲנַחְנוּ חַיָּבִים בְּכָל דּוֹר לִצְעק מְאד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל כָּל הַגְּזֵרוֹת הַנִּשְׁמָע חַס וְשָׁלוֹם

וַה' הַטּוֹב יִשְׁמַע שַׁוְעָתֵנוּ וִיבַטְּלֵם וְיַהַפְכֵם לְטוֹבָה

אות רעח

אָמַר שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ

שֶׁכְּשֶׁבָּאִין לְפָנָיו לְהִתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד

שֶׁלּא יִהְיֶה לָהּ הַקִּשּׁוּי לֵילֵד כִּי אִם עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁבָּאִין לְפָנָיו

וְתֵכֶף שֶׁבָּאִין לְפָנָיו תֵּלֵד מִיָּד

אות רעט

שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר

מִן רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ, כַּמְפֻרְסָם

הָיָה הָעוֹלָם שָׁקֵט עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הַיְנוּ שֶׁמֵּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לא נִתְגַּלוּ חֲדָשׁוֹת כְּמוֹ שֶׁנִּתְגַּלּוּ עַל יְדֵי רַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, עַד שֶׁבָּא הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ כַּמְפֻרְסָם

וְהוּא גִּלָּה חֲדָשׁוֹת לְגַמְרֵי שֶׁלּא נִמְצָא מִי שֶׁיְּגַלֶּה חֲדָשׁוֹת כָּאֵלֶּה עַד הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.

וּמִן הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

הָיָה גַּם כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ

עַד שֶׁבָּא הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁהָיָה חִדּוּשׁ נִפְלָא

וְגִלָּה חֲדָשׁוֹת.

וּמִן הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד עַתָּה

הָיָה גַּם כֵּן הָעוֹלָם שָׁקֵט בְּלִי חִדּוּשׁ כָּזֶה

וְהָיָה הָעוֹלָם מִתְנַהֵג רַק עַל פִּי הַהִתְגַּלּוּת שֶׁגִּלָּה הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד הֵנָּה

עַד שֶׁבָּאתִי אָנכִי.

וְעַתָּה אֲנִי מַתְחִיל לְגַלּוֹת חֲדָשׁוֹת נִפְלָאוֹת לְגַמְרֵי וְכוּ'

אות רפ

יוֹם א' כ"ה נִיסָן תק"ע הָיָה מְדַבֵּר עִמִּי מֵחִדּוּשֵׁי הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁגִּלָּה חֲדָשׁוֹת בָּעוֹלָם.

כִּי הַסִּפּוּר שֶׁל הַבַּעַל שֵׁם טוֹב זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הוּא עִנְיָן חָדָשׁ מַה שֶּׁלּא נִתְגַּלָּה מִקּדֶם סִפּוּר כָּזֶה.

רַק בְּכִתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה נִמְצָא גַּם כֵּן בְּאֵיזֶה מְקוֹמוֹת מֵעֵין זֶה.

וְאַחַר כָּךְ הָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאד מְאד אֶת כִּתְבֵי הָאֲרִיזַ"ל שֶׁגִּלָּה חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם לְכָל הָעוֹלָם

כִּי הָיָה מְעַיֵּן בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן בַּסֵּפֶר לִקּוּטֵי תוֹרָה שֶׁל הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה

וְשָׁם יֵשׁ חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים כַּמְפֻרְסָם.

וְתָפַס לְדֻגְמָא הַפָּסוּק שְׁמוֹנָה אֵלֶּה יָלְדָה מִלְכָּה

שֶׁגִּלָּה שָׁם הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה חִדּוּשׁ נִפְלָא, כִּי שְׁמוֹנֶה פְּעָמִים אֵלֶּה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם

אַחַר כָּךְ עָנָה וְאָמַר שֶׁעַל זֶה אֵין שׁוּם אֶחָד מִסְתַּכֵּל

שֶׁכָּל מַה שֶּׁגִּלּוּ לא הָיָה רַק בְּחֵלֶק אַסְיָה

כִּי כָּל הָעִנְיָנִים הַנַּ"ל לא הָיוּ שָׁם רַק בְּחֵלֶק [אַסְיָה].

וּבֶאֱמֶת בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְבאָר הַכּל

כִּי הַתּוֹרָה מְסַפֶּרֶת מִכֻּלָּם, כְּגוֹן אַשְׁכְּנַז מְבאָר בְּהַתּוֹרָה

רַק שֶׁאֵין הַתּוֹרָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר מִכֻּלָּם.

רַק שֶׁהִיא מְדַבֶּרֶת מֵהֶם וּמַשְׁלִיכָה אוֹתָם

וּבְמָקוֹם שֶׁהִיא רוֹצָה עוֹשָׂה סִפּוּר גָּמוּר כְּגוֹן מִלָּבָן וְכַיּוֹצֵא שֶׁהִיא עוֹשָׂה מֵהֶם אֵיזֶה סִפּוּר.

אֲבָל אַף עַל פִּי כֵן בְּהַתּוֹרָה מְרֻמָּזִים כֻּלָּם.

אֲבָל גְּדוֹלֵי הַקַּדְמוֹנִים לא גִּלּוּ רַק מֵחֵלֶק אַסְיָה.

וּבֶאֱמֶת הָיוּ מְדִינוֹת רַבּוֹת גַּם בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם גַּם קדֶם מַתַּן תּוֹרָה

כִּי בִּשְׁעַת מַתַּן תּוֹרָה כְּבָר הָיוּ מְדִינוֹת רְחוֹקוֹת מִשָּׁם שֶׁהִגִּיעַ לָהֶם הַיְדִיעָה מִמַּתַּן תּוֹרָה עַל יְדֵי הַבֵּי דאַר

כְּגוֹן מְדִינוֹת זַאקְסִין הָיְתָה מְדִינָה מִכְּבָר מִקּדֶם יְמֵי אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם

גַּם מְדִינַת אוּנְגַרִין הִיא גַּם כֵּן מְדִינָה יְשָׁנָה מְאד וְכַיּוֹצֵא בָּזֶה שְׁאָר מְדִינוֹת שֶׁאֵינָם בְּחֵלֶק אַסְיָה רַק בִּשְׁאָר חֶלְקֵי הָעוֹלָם.

וּמֵאֵלּוּ הַחֲלָקִים לא דִּבְּרוּ כְּלָל רַק מֵחֵלֶק אַסְיָה

כִּי כָּל הַמְּדִינוֹת שֶׁהֵם מְדַבְּרִים מֵהֶם כְּגוֹן מִצְרַיִם וְכַיּוֹצֵא וּכְגוֹן שְׁמוֹנָה אֵלֶּה הַנַּ"ל כֻּלָּם הֵם רַק בְּחֵלֶק אַסְיָה.

רַק בְּהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה מְרֻמָּז הַכּל

כִּי משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם יָדַע מִכֻּלָּם.

וְאָמַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַמַּעֲשִׂיּוֹת שֶׁנַּעֲשִׂים בְּכָל הָעוֹלָם שֶׁכֻּלָּם מְרַמְּזִים בְּוַדַּאי עַל דְּבָרִים עֶלְיוֹנִים כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר רֵיק בָּעוֹלָם.

כִּי הָעוֹלָם אֵינוֹ נָח כְּלָל אֲפִילּוּ רֶגַע אַחַת. וְהֵם עוֹשִׂים תָּמִיד.

וּבְוַדַּאי כָּל מַעֲשֵׂה הָעוֹלָם מְרַמֵּז לְמַה שֶּׁמְּרַמֵּז.

אֲבָל הִיא רַק רְמָזִים בְּעָלְמָא נֶגֶד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית.

הַיְנוּ שֶׁהַכּל הִיא רַק רְמָזִים נֶגֶד מַה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה לֶעָתִיד.

כִּי יִהְיֶה חִדּוּשׁ הָעוֹלָם.

וְאָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן שֶׁכָּל מַה שֶׁנַּעֲשֶׂה הוּא רַק [עֲבוֹדַת חוּט בַּרְזֶל] נֶגֶד וְכוּ'

וְהַדְּבָרִים עַתִּיקִים.

וְעוֹד סִפֵּר בָּזֶה הַרְבֵּה וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב

כִּי אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם דְּבָרִים גְּבוֹהִים וַעֲמֻקִּים וְנִסְתָּרִים מְאד, סִתְרֵי הַנְהָגוֹתָיו יִתְבָּרַךְ

וּמִי שֶׁשָּׁמַע דְּבָרִים אֵלּוּ מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ

הָיָה יָכוֹל בְּדַעְתּוֹ קְצָת לְשַׁעֵר עַד הֵיכָן אֵלּוּ הַדְּבָרִים מַגִּיעִים

אַף עַל פִּי שֶׁלּא הָיָה מִי שֶׁיְּבִינֵם

אַף עַל פִּי כֵן כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ הָיוּ יְכוֹלִים לְשַׁעֵר קְצָת וְכוּ'
חיי מוהר"ן - תקמג - עבודת השם
...היה מדבר הרבה עמנו והזהיר אותנו מאד לקרב נפשות להשם יתברך, להשתדל לדבר הרבה עם בני אדם כדי לעוררם ולהשיבם לקרבם להשם יתברך. ורצונו היה אפילו לדבר עם בני העולם שיחות חלין בעסקי העולם אולי יצמח ויתגלגל מזה דבורים שיעוררו אותם להשם יתברך ואפילו אם לא יפעל כי אם תנועה בעלמא, שיכנס בהם איזה הרהור תשובה או התעוררות לפי שעה, גם כן טוב מאד מכל שכן שיכול להיות שברבות הימים, כשידבר עמהם ויחזר וידבר אולי יזכה לעוררם באמת להשם יתברך ולקרבם לעבודתו יתברך אשר אין דבר גדול מזה, כמובא בכל הספרים בפרט בזוהר הקדו...
תאוות אכילה / אכילה לשם שמים ועוד
...אכילה, מבוסס על מ"ש רבי נחמן מברסלב כי אצל הצדיק האמת יש בחינת הארת הרצון בשעת האכילה. כי הצדיק האמת נהנה מהאותיות שיש בכל דבר, דהיינו מהתגלות הרצונות של הבורא שיש בכל דבר. כמו כן אצל הצדיק הגוף קדוש כמו הנשמה, אז הוא אינו חושש מתאוות הגוף, כי אצל הצדיק האמת כל תאוות הגוף הן כולן קודש ואין אצלו חילוק בין תאוות הגוף לתאוות הנשמה, כי הגוף קדוש בקדושת הנשמה. כמו כן במספר מקומות מבואר כי התאוות הן בחינת רעב וצמא. ובכלל, לחם הוא גם בחינת אישה. ואישה היא בחינת גוף. ועקרונית כל תאוות הגוף נכללות בעניין...
ספר המידות - בגדים
...על מדותיו של אדם. ב. מי שהולך יחף, בידוע שהוא חוטא. ג. על ידי עזות מצח נענש בבגדים גם על ידי שבועות. ד. מי שאינו נזהר להסתכל בערות אביו, לסוף שילכו בניו "ערום ויחף". ה. מי שאוכל קדם, התפילה הוא נענש בבגדים. ו. על ידי גאוה נענש בבגדים. ז. מי שמסית את חברו מדרך הטובה לדרך הרעה, על ידי זה אין לו במה ללבש. ח. מי שהוא ערב בעד עכו"ם, הוא נענש בבגדים. ט. לעתיד הקדוש ברוך הוא יהא נפרע מאותם המלבשים מלבוש עכו"ם. י. מי שהולך בבגדים קרועים מחמת עניות, תקנתו הבכיה לפני השם יתברך. יא. כל המבזה בגדים, לסוף אינו...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה נח - בְּאֵר וְעָנָן וּמָן, כֻּלָּם חָזְרוּ בִּזְכוּת משֶׁה
...כלם חזרו בזכות משה [לשון רבנו, זכרונו לברכה] איתא בזוהר בראשית: תלת נפקין מחד חד בתלת קימא חד על בין תרין תרין ינקין לחד חד יניק לכמה סטרין א. הינו כי באר וענן ומן, כלם חזרו בזכות משה כמו שאמרו חכמינו זכרונם לברכה: 'ואכחיד שלשת הרועים בירח אחד, וכי בירח אחד מתו ותרצו, כי בהסתלקותם של אהרון ומרים נסתלקו ענן ובאר, וחזרו בזכות משה וכשנסתלק משה בירח אדר, אזי נסתלקו באר וענן ומן והוי כאלו מתו כל השלש בירח אחד' וזהו: 'תלת נפקי מחד' הינו: 'באר וענן ומן', היו בשביל חד, בשביל משה. ב. ומשה היה נשמתו כלול...
סיפורי מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו
...מעשיות - מעשה מנימוס המדינה והבעטלירס שהמליכו פעם אחת הייתה מדינה, שהנימוס [המנהג שלהם] היה, שכל שלוש שנים היו לוקחים מלך אחר, בזה האופן היו יוצאים לשדה, והראשון שפגעו בו היו ממליכים אותו, אפלו סומא וחיגר. פעם אחת יצאו, ופגעו ראשון בבעטליר אחד שהיה שכור, ותכף לקחו אותו בכבוד והביאו אותו לפלטין המלך, והפשיטו את מלבושיו והלבישו אותו בגדי מלכות והכתירוהו בכתר מלכות, והיה שכור ולא ידע כלום, ויישן. וכשנעור משנתו, וראה שהוא בפלטין של המלך ומלובש בגדי מלכות והמשוררים מזמרים, התפלא מאוד אם זה חלום. הלוא...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפז - וּלְך ה' הַחָסֶד כִּי אַתָּה תְּשַׁלֵּם לְאִישׁ כְּמַעֲשֵׂהוּ
...כי אתה תשלם לאיש כמעשהו ולך ה' החסד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו הינו שהוא חסד גדול מאת השם יתברך שהוא משלם לאדם מדה כנגד מדה שעל ידי זה הוא מבין לפשפש במעשיו ולידע החטא שפגם בו ולשוב בתשובה אך דע, שעקר מה שמשלם השם יתברך מדה במדה הוא בארץ ישראל כמה שכתוב: "יגלו שמים עונו וארץ מתקוממה לו" 'ארץ' הינו בחינות ארץ ישראל, היא מתקוממה לו ושם נתגלה עוונו כי שם מדקדקין לשלם לאיש כמעשהו, מדה כנגד מדה וזה שכתוב על ארץ ישראל "ארץ אכלת יושביה" ראשי תבות אתה תשלם לאיש כמעשהו כנ"ל ועל כן היושבים שם בארץ ישראל יש להם...
שיחות הר"ן - אות רלד - מדבר ממעלת ההתבודדות
...ההתבודדות שמעתי בשמו לענין התחזקות בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו אמר שאפילו אם עוברים ימים ושנים הרבה ונדמה לו שלא פעל עדין בשיחתו ודבוריו כלום אף על פי כן אל יפל מזה כלל כי באמת בודאי עושים הדבורים רשם והביא משל כמו מים היורדים על האבן אף על פי שנדמה לנו שאין להמים כח כנגד האבן הקשה ואין נכר רשם המים באבן אף על פי כן כשהמים יורדים על האבן כמה וכמה זמנים רצופים הם עושים נקב בהאבן כנראה בחוש כמו כן, אפילו אם לבו לב האבן ואין נכר בו רשם דבוריו ותפילתו אף על פי כן ברבות הימים והשנים ינקב לבו האבן...
איפה נמצא השער של גן עדן?
...עדן? שאלה: כאן breslev.eip.co.il/?key=553 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רפו - יש גן עדן, והם שני בחינות: גן ועדן מובא שהשערים של גן עדן טמונים בארץ. מה פשר העניין? מה ז"א השערים טמונים בארץ? היה הגיוני יותר לומר שהשער נמצא בשמים ולא בארץ. רמז: התשובה נמצאת כאן: breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה * כאן breslev.eip.co.il/?key=377 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קה - עזי וזמרת יה ויהי לי לישועה הנה העולם צריכין רחמים גדולים, הן ברוחניות הן בגשמי וכל אחד מבקש...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - סִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת מִצַּדִּיקִים, הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאד
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רמח - ספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד דע שספורי מעשיות מצדיקים, הוא דבר גדול מאד כי על ידי ספורים מצדיקים נתעורר ונתלהב הלב בהתעוררות גדול להשם יתברך בחשק נמרץ מאד כי הרשימו שעשה אותו הצדיק שמספרין ממנו, על ידי עבודתו את השם יתברך זאת הרשימו נתעוררת בעת שמספרין מהצדיק והיא מעוררת להשם יתברך בהתעוררות גדול.
שיחות הר"ן - אות קמ
...ב"לקוטי תנינא" סימן פ"ו על פסוק: "מקצר רוח ומעבודה קשה" שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבודות קשות וכו' עין שם עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בענין זה כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת ענה ואמר בלשון גערה קצת כאומר. ואם יש לך אמונה, אין לך אמונה בעצמך והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה כי מי בז ליום קטנות, מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא קטנות שהיה בהם בעצמן שלא האמינו בהם בעצמן ורש"י זכרונו לברכה, פרש שם כפשוטו קטנות אמונה אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה בהם נראה מבאר דברי רבנו...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.3438 שניות - עכשיו 20_04_2026 השעה 12:52:47 - wesi2