ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קט - יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ
יש הבל אשר נעשה על הארץ אשר יש צדיקים שמגיע אליהם כמעשה וכו' (קהלת ח) פרוש, 'הבל', הינו הבל פה היוצא מהגרון מגנוחי דקגנח, כל אחד לפי ערכו "צדיקים ילכו ופושעים יכשלו" יש רשע כל ימיו, ומתאנח ונה על העבר ויש, חס ושלום, צדיק מעקרו ותוהא על הראשונות, ונה ומתאנח גם כן והנה יש שני חבלים, חבל דקדשה, וכנגדו דטמאה והבחירה חפשית מי שמקדש עצמו מקשר עצמו בחבל דקדשה ולהפך, חס ושלום, מי שמטמא עצמו מקשר עצמו בחבל דטמאה והנה, הנה והאנחה הוא בחינת מיתה בגוף ונפש בגוף, כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (ברכות נח:) : 'אנחה שוברת גופו של אדם' ובנפש גם כן, כי ידוע מה שכתוב (תהלים ק"ד) : "תוסף רוחם יגועון" כי קדם המיתה נתוסף רוחם, ואזי יגועון כמו כן הנה והאנחה, אם תדקדק ותעין בה, איך היא נמשכת אל הגרון היא בבחינת תוסף רוחם כי לפי שעה קלה נתוסף רוחו, וכמעט רגע תגוע ותאסף והנה מי שמתאנח ונה על עברות שבידו, ורוצה לשוב בתשובה אזי באנחה זו הוא נגוע ונאסף מן הרע שהיה בידו, בבחינת: "תוסף רוחם יגועון" ונדבק אל הקדשה וכן להפך, חס ושלום מי שנה ומתאנח על הטוב שבידו, ורוצה לדבק עצמו בטמאה אזי נגוע ונאסף רוחו דקדשה ונדבק אל הטומאה וזהו יש הבל, הינו ההבל פה מהנה והאנחה שהוא נה ומתאנח יש צדיקים שתוהין על הראשונות, ויוצא הבל מפיהם מהאנחה ומגיע אליהם כמעשה הרשעים כי נדבקין אל הסטרא אחרא והטומאה ויש רשעים שנוהים ומאנחים ומההבל שיוצא מפיהם, מגיע אליהם כמעשה הצדיקים כי נפסקין מהטומאה ונדבקין אל הקדשה והכלל כי את זה לעמת זה וצריך להיות לו חיות מחבל מאחד שבשניהם ותכף שהוא נפסק מחבל זה, הוא נדבק בחבל שכנגדו על כן טוב להרגיל את עצמו להתאנח על מעשיו שאינם טובים ולכסף ולהשתוקק בתקף אנחתו לשוב להשם יתברך כי על ידי אנחה זאת, נפסק מחבל דטמאה, ונתקשר בחבל דקדשה כנ"ל עוד מצאתי מכתב יד החברים מענין זה ומבאר שם בבאור יותר מגדל מעלת יקרת האנחה דקדשה כי מבאר שם שהאנחה שמאנח האדם על עוונותיו, או על מעוט השגתו הוא יותר טוב מכמה סגופים ותעניות כי בתענית אינו משבר רק הגוף לבד אבל באנחה משבר כל הגוף וגם מחליף את הנפש והחיות שלו מרע לטוב כי ההבל של האדם הוא חבל המקשר הנשמה למקום שרשה לטוב או להפך, חס ושלום וכשמתאנח הוא בבחינת: "תוסף רוחם יגועון" ואזי נפסק מהחבל שהיה מקשר מתחלה ונתקשר לחבל אחר כפי האנחה וכו' וכנ"ל
יֵשׁ הֶבֶל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה עַל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁמַּגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה וְכוּ'

פֵּרוּשׁ, 'הֶבֶל', הַיְנוּ הֶבֶל פֶּה הַיּוֹצֵא מֵהַגָּרוֹן

מִגְּנוּחֵי דְּקָגָנַח, כָּל אֶחָד לְפִי עֶרְכּוֹ

"צַדִּיקִים יֵלְכוּ וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ"

יֵשׁ רָשָׁע כָּל יָמָיו, וּמִתְאַנֵּחַ וְנָהּ עַל הֶעָבָר

וְיֵשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, צַדִּיק מֵעִקָּרוֹ וְתוֹהֵא עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, וְנָהּ וּמִתְאַנֵּחַ גַּם כֵּן

וְהִנֵּה יֵשׁ שְׁנֵי חֲבָלִים, חֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה, וּכְנֶגְדּוֹ דְּטֻמְאָה

וְהַבְּחִירָה חָפְשִׁית

מִי שֶׁמְּקַדֵּשׁ עַצְמוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה

וּלְהֵפֶך, חַס וְשָׁלוֹם, מִי שֶׁמְּטַמֵּא עַצְמוֹ מְקַשֵּׁר עַצְמוֹ בְּחֶבֶל דְּטֻמְאָה

וְהִנֵּה, הַנּהַּ וְהָאֲנָחָה הוּא בְּחִינַת מִיתָה בְּגוּף וָנֶפֶשׁ

בְּגוּף, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה: 'אֲנָחָה שׁוֹבֶרֶת גּוּפוֹ שֶׁל אָדָם'

ובנפש גם כן, כי ידוע מה שכתוב: "תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן"

כִּי קדֶם הַמִּיתָה נִתּוֹסֵף רוּחָם, וַאֲזַי יִגְוָעוּן

כְּמוֹ כֵן הַנּהַּ וְהָאֲנָחָה, אִם תְּדַקְדֵּק וּתְעַיֵּן בָּהּ, אֵיך הִיא נִמְשֶׁכֶת אֶל הַגָּרוֹן

הִיא בִּבְחִינַת תּוֹסֵף רוּחָם

כִּי לְפִי שָׁעָה קַלָּה נִתּוֹסֵף רוּחוֹ, וְכִמְעַט רֶגַע תִּגְוַע וְתֵאָסֵף

וְהִנֵּה מִי שֶׁמִּתְאַנֵּחַ וְנָהּ עַל עֲבֵרוֹת שֶׁבְּיָדוֹ, וְרוֹצֶה לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה

אֲזַי בַּאֲנָחָה זוֹ הוּא נִגְוָע וְנֶאֱסָף מִן הָרָע שֶׁהָיָה בְּיָדוֹ, בִּבְחִינַת: "תּוֹסֶף רוּחָם יִגְוָעוּן"

וְנִדְבָּק אֶל הַקְּדֻשָּׁה

וְכֵן לְהֵפֶך, חַס וְשָׁלוֹם

מִי שֶׁנָּהּ וּמִתְאַנֵּחַ עַל הַטּוֹב שֶׁבְּיָדוֹ, וְרוֹצֶה לְדַבֵּק עַצְמוֹ בְּטֻמְאָה

אֲזַי נִגְוָע וְנֶאֱסָף רוּחוֹ דִּקְדֻשָּׁה וְנִדְבָּק אֶל הַטומְאָה

וְזֶהוּ יֵשׁ הֶבֶל, הַיְנוּ הַהֶבֶל פֶּה מֵהַנּהַּ וְהָאֲנָחָה שֶׁהוּא נָהּ וּמִתְאַנֵּחַ

יֵשׁ צַדִּיקִים שֶׁתּוֹהִין עַל הָרִאשׁוֹנוֹת, וְיוֹצֵא הֶבֶל מִפִּיהֶם מֵהָאֲנָחָה

וּמַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הָרְשָׁעִים

כִּי נִדְבָּקִין אֶל הַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַטומְאָה

וְיֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁנּוֹהִים וּמְאַנְּחִים

וּמֵהַהֶבֶל שֶׁיּוֹצֵא מִפִּיהֶם, מַגִּיעַ אֲלֵיהֶם כְּמַעֲשֵׂה הַצַּדִּיקִים

כִּי נִפְסָקִין מֵהַטומְאָה וְנִדְבָּקִין אֶל הַקְּדֻשָּׁה

וְהַכְּלָל כִּי אֶת זֶה לְעֻמַּת זֶה

וְצָרִיך לִהְיוֹת לוֹ חִיּוּת מֵחֶבֶל מֵאֶחָד שֶׁבִּשְׁנֵיהֶם

וְתֵכֶף שֶׁהוּא נִפְסָק מֵחֶבֶל זֶה, הוּא נִדְבָּק בַּחֶבֶל שֶׁכְּנֶגְדּוֹ

עַל כֵּן טוֹב לְהַרְגִּיל אֶת עַצְמוֹ לְהִתְאַנֵּחַ עַל מַעֲשָׂיו שֶׁאֵינָם טוֹבִים

וְלִכְסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק בְּתֹקֶף אַנְחָתוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך

כִּי עַל יְדֵי אֲנָחָה זאת, נִפְסָק מֵחֶבֶל דְּטֻמְאָה, וְנִתְקַשֵּׁר בְּחֶבֶל דִּקְדֻשָּׁה כַּנַּ"ל

עוֹד מָצָאתִי מִכְּתַב יַד הַחֲבֵרִים מֵעִנְיַן זֶה

וּמְבאָר שָׁם בְּבֵאוּר יוֹתֵר מִגּדֶל מַעֲלַת יִקְרַת הָאֲנָחָה דִּקְדֻשָּׁה

כִּי מְבאָר שָׁם שֶׁהָאֲנָחָה שֶׁמְּאַנֵּחַ הָאָדָם עַל עֲווֹנוֹתָיו, אוֹ עַל מִעוּט הַשָּׂגָתוֹ

הוּא יוֹתֵר טוֹב מִכַּמָּה סִגּוּפִים וְתַעֲנִיּוֹת

כִּי בְּתַעֲנִית אֵינוֹ מְשַׁבֵּר רַק הַגּוּף לְבַד

אֲבָל בַּאֲנָחָה מְשַׁבֵּר כָּל הַגּוּף

וְגַם מַחֲלִיף אֶת הַנֶּפֶשׁ וְהַחִיּוּת שֶׁלּוֹ מֵרַע לְטוֹב

כִּי הַהֶבֶל שֶׁל הָאָדָם

הוּא חֶבֶל הַמְקַשֵּׁר הַנְּשָׁמָה לִמְקוֹם שָׁרְשָׁהּ

לְטוֹב אוֹ לְהֵפֶך, חַס וְשָׁלוֹם

וּכְשֶׁמִּתְאַנֵּחַ הוּא בִּבְחִינַת: "תּוֹסֵף רוּחָם יִגְוָעוּן"

וַאֲזַי נִפְסָק מֵהַחֶבֶל שֶׁהָיָה מְקֻשָּׁר מִתְּחִלָּה

וְנִתְקַשֵּׁר לְחֶבֶל אַחֵר כְּפִי הָאֲנָחָה וְכוּ' וְכַנַּ"ל
שיחות הר"ן - אות רמט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...אחד עמד לפניו בכפר ושמו וכו' והיה מקבל גדול ולמדן אבל דרכו היה שהיה בכעס תמיד על פועליו ומשרתיו וכיוצא, והכה אותם וכיוצא בזה ענה רבנו, זכרונו לברכה ואמר מפני מה כתיב "ויהי ער בכור יהודה רע בעיני ה'" ? מדוע רע ולא רשע ? [ועין בזוהר הקדוש שמדקדק גם כן דקדוק זה] אך מי שעובר עברה זו של ער חס ושלום הוא רע תמיד דהינו שהוא איש רע ובכעס תמיד ולא אמר רבנו, זכרונו לברכה יותר ותכף כששמע האיש הנ"ל דבורים אלו נזדעזע לאחוריו ונפל עליו רתת וזיע ופחד ואימה גדולה ונוראה מאד בלי שעור וערך וכפף קומתו ולא היה יכול...
לזרוק קולות - סיפור הציפורים בסיפורי מעשיות
...הציפורים בסיפורי מעשיות מכאן breslev.eip.co.il/?key=60 השיב: אני יכול לתקן כי אני יכול לעשות ולכון כל הקולות שבעולם [הינו שכל מיני קולות שבעולם הוא יכול להוציאם בקולו ולכון ממש כמו איזה קול שיהיה] גם אני יכול להשליך קולות הינו, כי אני יכול להשליך קול שבכאן, במקום שאני מוציא הקול, לא יהיה נשמע הקול כלל רק ברחוק יהיה נשמע שם הקול מה לדעתכם הנמשל של היכולת של הצדיק לזרוק קולות וכולי? ***** רמז: breslev.eip.co.il/?key=566 ספר עמי ואמר שיש לו דברים גבוהים ונעלמים מאד בענין שיחתו שמשיח עם בני אדם, אך...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כז
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות כז עד כה ספרנו קצת מעט דמעט כטפה מן הים מעצם התלאות וההרפתקאות והסכנות העצומות והיסורים הקשים והפחדים הגדולים שהיה לרבנו זכרונו לברכה, בנסיעה לארץ ישראל בהליכה ובחזרה והשם יתברך היה בעזרו, ועשה עמו נסים נפלאים ונוראים בכל עת ובכל רגע וזכה לגמר בשלמות מה שחפץ ונכנס בשלום ויצא בשלום ובא לביתו בשלום
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לג - מִי הָאִישׁ הֶחָפֵץ חַיִּים
...[לשון רבנו, זכרונו לברכה] מי האיש החפץ חיים, אהב ימים לראות טוב א. הכלל הוא, שצריך לבקש שלום שיהיה שלום בין ישראל ושיהיה שלום לכל אדם במדותיו ובמארעותיו שלא יהא לו חלוק בין בטיבו בין בעקו תמיד ימצא בו השם יתברך היינו: "בה' אהלל דבר באלהים אהלל דבר". ועל ידי מה ימצא השם יתברך בין בטיבו בין בעקו על ידי התורה הנקראת שלום כמה דאת אמר "וכל נתיבותיה שלום" ועל ידי צדיקים שנקראו גם כן ברית שלום ומחמת זה יכול לאהב את השלום בכל מקום הן בטיבו וכו' ויכול להיות שלום בין ישראל ולאהב זה את זה ב. וצריך לדעת ש"מ...
שיחות הר"ן - אות קסב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה'
...קסב - יגיעתו וטרחתו בעבודת ה' בקהלת זלאטיפאלי התענה פעם אחת משבת לשבת וביום ששי הכרח לנסע להמרחץ כי לא היה יכול לילך ואמר שזה היה מחמת שנודע הדבר לרבים שהוא מתענה מחמת זה נחלש כל כך רבנו זכרונו לברכה אף על פי שהיה לו חדר מיחד בכפר שישב בו לבדו אף על פי כן היה הולך על פי הרב על פני השדה בתוך איזה יער וכיוצא והיה מתבודד שם הרבה ופעם אחת הלכתי עמו בקהלת מעדוועדווקע שהיה דר שם בתחלה כמבאר לעיל והלכתי עמו אנה ואנה אצל השדות וההרים ונטה ידו על פני השדות וההרים ואמר לי. על כל אלו השדות וההרים שאתה רואה...
שיחות הר"ן - אות עח
...- אות עח בכל מקום יש ישר אפילו מי שעושה כל העולות אף על פי כן בהכרח ימצא בו איזה ישר רק שיש חלוק בין בני אדם מתי מתחיל הישר שיש בני אדם שהישר מתחיל אצלו תכף ויש שאין מתחיל אצלו הישר רק אחר כך אחר שעושה עולה ויש שמתאחר אצלו התחלת הישר יותר דהינו אחר שעושה כמה עולות וכן יש שמתחיל אצלם באחור יותר ויותר אבל אף על פי כן ימצא גם בו איזה ישר רק שהוא מאחר הרבה כגון למשל שהיה מעשה שראיתי בכפר שבא איש חיל וצוה שיתנו לו הסוסים על ה [מרכבת הדאר] ושחדו אותו בממון ואחר כך בא השני והסית אותו הראשון שיקח גם כן...
שיחות הר"ן - אות קצג - גדולות נוראות השגתו
...- אות קצג - גדולות נוראות השגתו אמר לענין ממון. צריך האדם שיהיו לו כל הכחות שיש בענין אכילה כי יש כמה כחות באדם לענין אכילה כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף להמח המבחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים כמו כן כל אלו הכחות צריכין לענין ממון כי צריך שיהיה לו כח המעכב שלא יפזר מעותיו מיד [כדרך שיש בני אדם שבתחלה מתאוים מאד לממון ומבלים ימיהם על זה, ותכף כשמשיגין הממון מפזרין אותו מיד]...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה לד - וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כּהֲנִים
...- תורה לד - ואתם תהיו לי ממלכת כהנים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש. אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל" א. כתיב: "חרפה שברה לבי" הינו החרפות ובזיונות שוברין לבו של אדם והתקון הוא על ידי שמקשר את לבו להנקדה השיך ללבו בעת הזאת ועל ידי זה נתבטל החרפה השורה על לבו. ב. כי הנה הכלל שהממשלה ביד הצדיק לפעל פעלות כרצונו כמו שדרשו חז"ל: "צדיק מושל" וכו' מי מושל בי צדיק וזהו בחינת: "ויוסף הוא השליט" והוא שרש כלליות נשמות ישראל והם הענפים שלו המקבלים ממנו ועקר הממשלה להאיר ולהתעורר...
חיי מוהר"ן - תקצ - עבודת השם
...עבודת השם אות תקצ פעם אחת היה קובל איש אחד לפניו זכרונו לברכה איך שקשה לו מאד להתפלל, כי המחשבות זרות מבלבלין אותו מאד. השיב לו רבנו זכרונו לברכה מקבלין זאת לכפרת עון, וחיך קצת. וקצת היה נראה כונתו בזה כי הלא באמת אלו המחשבות הם בעצמם עוונות, ועל כן חיך קצת. אך אף על פי כן בודאי כל דבריו אמת וצדק כי על כל פנים בזה שאין מהרהר אחריו יתברך חס ושלום ויודע שבודאי השם יתברך רוצה לקרבו ולקבל תפילתו רק שעוונותיו גרמו לו כל אלו המחשבות הבאין לבלבלו ויש לו צער מזה ובורח מהם בכל כחו יכול להיות בודאי שזה בעצמו...
ספר המידות - ליצנות
...א' א. על ידי ליצנות יהיה לו נושים הרבה והם ימשלו בו. גם נכשל בניאוף, גם אשתו מושלת בו. ב. על ידי ליצנות הולך ונופל. גם בא למדת שקר, ונע ונד ממקום למקום. ג. על ידי חנפה בא ליצנות. ד. על ידי ליצנות באים יסורים. ה. על ידי ליצנות אין לו חכמה. ו. הליצנות היא מתעבת את האדם על הקדוש ברוך הוא ועל הבריות. ז. על ידי ליצנות בא שרפה. ח. הלועג על דברי חכמים, נדון בצואה רותחת. ט. כל ליצנותא אסירא חוץ מליצנותא דעבודה זרה. י. קשה ליצנות, שתחלתו יסורים וסופו כליה. יא. המתלוצץ מזונותיו מתמעטין ונופל בגיהנום ומביא...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2178 שניות - עכשיו 29_11_2025 השעה 02:14:59 - wesi2