ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨שיחות הר"ן - אות קנא
המעשה של יום שלישי ורביעי ספר בליל שבת קדש כנזכר לעיל ואז באותו העת היה נכדו הילד מטל על ערש דוי והיה לו צער גדול מזה כי חליו היה כבד עליו מאד בפרט שבתו הצדקת מרת אדיל תחיה אם הילד הנ"ל היה לה צער גדול בנים מאד רחמנא לצלן השם ישמרה מעתה והוא זכרונו לברכה, נכנס בליל שבת קדש וישב על השלחן בצער ולא נתמהמה בסעדה זאת כלל ותכף ברכנו ברכת המזון קדם שהתחילו העולם לכנס אליו כדרכם תמיד אחר כך אחר ברכת המזון נשאר יושב על שלחנו הקדוש ופתח פיו הקדוש והטהור והנורא ואמר אז שיחה נפלאה ונוראה שהיה בה תורה קדושה, כדרכו תמיד ברב שיחותיו הקדושות וכל השיחה היתה שיכת לצערו הגדול שהיה לו וכמדמה שדבר אז מענין הלב שרודפין אותו וכו' ואחר כך בתוך אותה השיחה ענה ואמר איך אנו עומדין בהמעשה ? ותכף נבהלנו והשבתי לו בבהלה באימה וביראה שאנו עומדים ביום השלישי ותכף ענה ואמר: ביום הג' חזרו ונזכרו הזוג הזה איך לוקחין וכו' [כנדפס שם] וספר כל המעשה של יום השלישי ושם מבאר קצת מעין שספר קדם ואחר שסים המעשה של יום השלישי שנעשה שם שמחה וכו' אז אמר בזו הלשון [זייא האבין אה הילוא גיטאן] ואחר כך תכף ספר המעשה של יום הרביעי ותכף כשגמרה תכף ומיד נסתלק מהשלחן בזריזות ומחמת שהייתי טרוד בדעתי מאד לחזר השתי מעשיות הנוראות מיום השלישי ויום הרביעי ותכף חזרתי אותם עם אנשים שהיה שם לבל נשכח דבור מהם ומחמת זה נשכח ממני כל השיחה הקדושה הנ"ל שדבר מקדם חבל על דאבדין (סנהדרין קיא) שבח ותהלה לאל חי על הנשאר לנו שזכינו לזכר ולרשם המעשיות האלו אשר אפילו לפי מעט התנוצצות שבלבי אין לי כלי הדבור והכתיבה לדבר מנוראות נשגבות מעלתם אחר כך ביום שלישי היה סמוך לפסח ויצא מביתו מחמת שהיו מטיחים הבית בטיט לצרך פסח ונכנס לבית הרב ושם עמדנו לפניו ואיני זוכר איזה ענין ספרו לפניו שהיה לו איזה שיכות מעט לאיזה ענין של המעשה של יום ששי ועל ידי זה ספר כל המעשה של יום ששי ואחר כך ספר לפניו אחד וכו' כנזכר לעיל והנה אז היה סמוך לפסח כנזכר לעיל ולדעתי מרמז שם סוד קריעת ים סוף בענין העשר חומות של מים ועין בלקוטי הלכות (ביורה דעה הלכות תולעים ה"ד) שם מבאר הענין מה שהאיר ה' עיני בזה הכלל, שבכל מעשה שספר נתגלגל הספור על ידי איזה שיחה שהיה משיח ומדבר עמנו מספורי העולם ובתוך כך התחיל לספר מעשה על ידי שנמצא בהספור איזה דבורים שהיה להם איזה שיכות להמעשה שהיה בלבו וזה היה בחינת אתערותא דלתתא להמשיך השגת אלקות שהלביש בתוך אותה המעשה וכן היה אצל כל מעשה ומעשה וכן אצל כמה תורות שגלה שלא בעת הקבוע לקבוץ ובכל זה ראינו תמיד נוראות ה' וגדלת מעלת הצדיק שכל הדבורים שבעולם הם אצלו תורה והתגלות אלקות אך ביותר ויותר ראינו זאת אצל ספור המעשה הנוראה הזאת של השבעה בעטלירס שהיא חדושים נפלאים ונוראים נשגבים עד אין קץ כאשר יבין המבין מעט בעצמו אם ישים לבו אליהם בעין האמת להבין ולהשכיל נוראות קדשות ההתפארות של כל אחד ואחד הנזכרים שם בכל יום ויום ובפרט גדלת קדשת ההתפארות השבעה בעטלירס בעצמם שמתפארין בכל יום ויום שהעור התפאר שאין לו שום הסתכלות בזה העולם כלל ועל כן הוא עור ממש מזה העולם וכן החרש שאין שומע שום קול מזה העולם וכו' ועל כן הוא חרש וכו' וכו' וכן כל דבור ודבור של זאת המעשה שהם כלם חדושים נפלאים גם לפי פחיתות דעתנו אף על פי שאין אנו מבינים אותם כלל וכל ההתגלות הזאת הכל היה על ידי ספורי דברים מעסקי העולם על ידם נתגלגל שחמל עלינו בחמלה גדולה ויתרה כזאת וגלה לנו כל זה למען ייטב לנו ולבנינו לעולם אמר לענין הספורי מעשיות שספר שטוב יותר היה לבלי לגלות בהם שום רמז להיכן הם מרמזין כי כשהדבר נסתר יכולין לפעל בו יותר מה שצריכים אך הוא מכרח לפעמים לגלות איזה רמז בעלמא למען ידעו שיש בהם דברים נסתרים
הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שְׁלִישִׁי וּרְבִיעִי סִפֵּר בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְאָז בְּאוֹתוֹ הָעֵת הָיָה נֶכְדּוֹ הַיֶּלֶד מֻטָּל עַל עֶרֶשׂ דְּוָי וְהָיָה לוֹ צַעַר גָּדוֹל מִזֶּה

כִּי חָלְיוֹ הָיָה כָּבֵד עָלָיו מְאד

בִּפְרָט שֶׁבִּתּוֹ הַצַּדֶּקֶת מָרַת אָדִיל תִּחְיֶה אֵם הַיֶּלֶד הַנַּ"ל

הָיָה לָהּ צַעַר גִּדּוּל בָּנִים מְאד רַחֲמָנָא לִצְלָן הַשֵּׁם יִשְׁמְרֶהָ מֵעַתָּה

וְהוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, נִכְנַס בְּלֵיל שַׁבָּת קדֶשׁ וְיָשַׁב עַל הַשֻּׁלְחָן בְּצַעַר וְלא נִתְמַהְמַהּ בִּסְעֻדָּה זאת כְּלָל

וְתֵכֶף בֵּרַכְנוּ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן קדֶם שֶׁהִתְחִילוּ הָעוֹלָם לִכְנס אֵלָיו כְּדַרְכָּם תָּמִיד אַחַר כָּךְ אַחַר בִּרְכַּת הַמָּזוֹן

נִשְׁאַר יוֹשֵׁב עַל שֻׁלְחָנוֹ הַקָּדוֹשׁ וּפָתַח פִּיו הַקָּדוֹשׁ וְהַטָּהוֹר וְהַנּוֹרָא

וְאָמַר אָז שִׂיחָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה שֶׁהָיָה בָּהּ תּוֹרָה קְדוֹשָׁה, כְּדַרְכּוֹ תָּמִיד בְּרב שִׂיחוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת

וְכָל הַשִּׂיחָה הָיְתָה שַׁיֶּכֶת לְצַעֲרוֹ הַגָּדוֹל שֶׁהָיָה לוֹ

וְכִמְדֻמֶּה שֶׁדִּבֵּר אָז מֵעִנְיַן הַלֵּב שֶׁרוֹדְפִין אוֹתוֹ וְכוּ'

וְאַחַר כָּךְ בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הַשִּׂיחָה עָנָה וְאָמַר

אֵיךְ אָנוּ עוֹמְדִין בְּהַמַּעֲשֶׂה ?

וְתֵכֶף נִבְהַלְנוּ

וְהֵשַׁבְתִּי לוֹ בְּבֶהָלָה בְּאֵימָה וּבְיִרְאָה שֶׁאָנוּ עוֹמְדִים בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי

וְתֵכֶף עָנָה וְאָמַר: בַּיּוֹם הַג' חָזְרוּ וְנִזְכְּרוּ הַזּוּג הַזֶּה אֵיךְ לוֹקְחִין וְכוּ' [כַּנִּדְפַּס שָׁם]

וְסִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי

וְשָׁם מְבאָר קְצָת מֵעֵין שֶׁסִּפֵּר קדֶם

וְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הַשְּׁלִישִׁי שֶׁנַּעֲשֶׂה שָׁם שִׂמְחָה וְכוּ'

אָז אָמַר בְּזוֹ הַלָּשׁוֹן [זֵייא הָאבִּין אַה הִילוּא גִּיטָאן]

וְאַחַר כָּךְ תֵּכֶף סִפֵּר הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם הָרְבִיעִי

וְתֵכֶף כְּשֶׁגְּמָרָהּ תֵּכֶף וּמִיָּד נִסְתַּלֵּק מֵהַשֻּׁלְחָן בִּזְרִיזוּת

וּמֵחֲמַת שֶׁהָיִיתִי טָרוּד בְּדַעְתִּי מְאד לַחֲזר הַשְּׁתֵּי מַעֲשִׂיּוֹת הַנּוֹרָאוֹת מִיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי וְיוֹם הָרְבִיעִי

וְתֵכֶף חָזַרְתִּי אוֹתָם עִם אֲנָשִׁים שֶׁהָיָה שָׁם לְבַל נִשְׁכַּח דִּבּוּר מֵהֶם

וּמֵחֲמַת זֶה נִשְׁכַּח מִמֶּנִּי כָּל הַשִּׂיחָה הַקְּדוֹשָׁה הַנַּ"ל שֶׁדִּבֵּר מִקּדֶם

חֲבָל עַל דְּאַבְדִּין

שֶׁבַח וּתְהִלָּה לְאֵל חַי עַל הַנִּשְׁאָר לָנוּ שֶׁזָּכִינוּ לִזְכּר וְלִרְשׁם הַמַּעֲשִׂיּוֹת הָאֵלּוּ

אֲשֶׁר אֲפִילּוּ לְפִי מְעַט הִתְנוֹצְצוּת שֶׁבְּלִבִּי אֵין לִי כְּלֵי הַדִּבּוּר וְהַכְּתִיבָה לְדַבֵּר מִנּוֹרְאוֹת נִשְׂגְּבוֹת מַעֲלָתָם

אַחַר כָּךְ בְּיוֹם שְׁלִישִׁי הָיָה סָמוּךְ לְפֶסַח

וְיָצָא מִבֵּיתוֹ מֵחֲמַת שֶׁהָיוּ מְטַיְּחִים הַבַּיִת בְּטִיט לְצרֶךְ פֶּסַח

וְנִכְנַס לְבֵית הָרַב וְשָׁם עָמַדְנוּ לְפָנָיו

וְאֵינִי זוֹכֵר אֵיזֶה עִנְיָן סִפְּרוּ לְפָנָיו שֶׁהָיָה לוֹ אֵיזֶה שַׁיָּכוּת מְעַט לְאֵיזֶה עִנְיָן שֶׁל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי

וְעַל יְדֵי זֶה סִפֵּר כָּל הַמַּעֲשֶׂה שֶׁל יוֹם שִׁשִּׁי

וְאַחַר כָּךְ סִפֵּר לְפָנָיו אֶחָד וְכוּ' כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וְהִנֵּה אָז הָיָה סָמוּךְ לְפֶסַח כַּנִּזְכָּר לְעֵיל

וּלְדַעְתִּי מְרֻמָּז שָׁם סוֹד קְרִיעַת יַם סוּף בְּעִנְיַן הָעֶשֶׂר חוֹמוֹת שֶׁל מַיִם

וְעַיֵּן בְּלִקּוּטֵי הֲלָכוֹת שָׁם מְבאָר הָעִנְיָן מַה שֶּׁהֵאִיר ה' עֵינַי בָּזֶה

הַכְּלָל, שֶׁבְּכָל מַעֲשֶׂה שֶׁסִּפֵּר נִתְגַּלְגֵּל הַסִּפּוּר עַל יְדֵי אֵיזֶה שִׂיחָה שֶׁהָיָה מֵשִׂיחַ וּמְדַבֵּר עִמָּנוּ מִסִּפּוּרֵי הָעוֹלָם

וּבְתוֹךְ כָּךְ הִתְחִיל לְסַפֵּר מַעֲשֶׂה עַל יְדֵי שֶׁנִּמְצָא בְּהַסִּפּוּר אֵיזֶה דִּבּוּרִים שֶׁהָיָה לָהֶם אֵיזֶה שַׁיָּכוּת לְהַמַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה בְּלִבּוֹ

וְזֶה הָיָה בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא לְהַמְשִׁיךְ הַשָּׂגַת אֱלקוּת שֶׁהִלְבִּישׁ בְּתוֹךְ אוֹתָהּ הַמַּעֲשֶׂה

וְכֵן הָיָה אֵצֶל כָּל מַעֲשֶׂה וּמַעֲשֶׂה

וְכֵן אֵצֶל כַּמָּה תּוֹרוֹת שֶׁגִּלָּה שֶׁלּא בָּעֵת הַקָּבוּעַ לְקִבּוּץ

וּבְכָל זֶה רָאִינוּ תָּמִיד נוֹרְאוֹת ה' וּגְדֻלַּת מַעֲלַת הַצַּדִּיק

שֶׁכָּל הַדִּבּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם הֵם אֶצְלוֹ תּוֹרָה וְהִתְגַּלּוּת אֱלקוּת

אַךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר רָאִינוּ זאת אֵצֶל סִפּוּר הַמַּעֲשֶׂה הַנּוֹרָאָה הַזּאת שֶׁל הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס שֶׁהִיא חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים נִשְׂגָּבִים עַד אֵין קֵץ

כַּאֲשֶׁר יָבִין הַמֵּבִין מְעַט בְּעַצְמוֹ אִם יָשִׂים לִבּוֹ אֲלֵיהֶם בְּעֵין הָאֱמֶת

לְהָבִין וּלְהַשְׂכִּיל נוֹרְאוֹת קְדֻשּׁוֹת הַהִתְפָּאֲרוּת שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד הַנִּזְכָּרִים שָׁם בְּכָל יוֹם וָיוֹם

וּבִפְרָט גְּדֻלַּת קְדֻשַּׁת הַהִתְפָּאֲרוּת הַשִּׁבְעָה בֶּעטְלֶירְס בְּעַצְמָם שֶׁמִּתְפָּאֲרִין בְּכָל יוֹם וָיוֹם

שֶׁהָעִוֵּר הִתְפָּאֵר שֶׁאֵין לוֹ שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל

וְעַל כֵּן הוּא עִוֵּר מַמָּשׁ מִזֶּה הָעוֹלָם

וְכֵן הַחֵרֵשׁ שֶׁאֵין שׁוֹמֵעַ שׁוּם קוֹל מִזֶּה הָעוֹלָם וְכוּ'

וְעַל כֵּן הוּא חֶרֶשׁ וְכוּ' וְכוּ'

וְכֵן כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁל זאת הַמַּעֲשֶׂה

שֶׁהֵם כֻּלָּם חִדּוּשִׁים נִפְלָאִים גַּם לְפִי פְּחִיתוּת דַּעְתֵּנוּ

אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים אוֹתָם כְּלָל

וְכָל הַהִתְגַּלּוּת הַזּאת הַכּל הָיָה עַל יְדֵי סִפּוּרֵי דְּבָרִים מֵעִסְקֵי הָעוֹלָם

עַל יָדָם נִתְגַּלְגֵּל שֶׁחָמַל עָלֵינוּ בְּחֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה כָּזאת

וְגִלָּה לָנוּ כָּל זֶה לְמַעַן יִיטַב לָנוּ וּלְבָנֵינוּ לְעוֹלָם

אָמַר לְעִנְיַן הַסִּפּוּרֵי מַעֲשִׂיּוֹת שֶׁסִּפֵּר

שֶׁטּוֹב יוֹתֵר הָיָה לִבְלִי לְגַלּוֹת בָּהֶם שׁוּם רֶמֶז לְהֵיכָן הֵם מְרַמְּזִין

כִּי כְּשֶׁהַדָּבָר נִסְתָּר יְכוֹלִין לִפְעל בּוֹ יוֹתֵר מַה שֶּׁצְּרִיכִים

אַךְ הוּא מֻכְרָח לִפְעָמִים לְגַלּוֹת אֵיזֶה רֶמֶז בְּעָלְמָא

לְמַעַן יֵדְעוּ שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם דְבָרִים נִסְתָּרִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה כא - עַתִּיקָא טְמִיר וּסְתִים
...- עתיקא טמיר וסתים [לשון רבנו, זכרונו לברכה] פרקא רביעאה דספרא דצניעותא עתיקא טמיר וסתים וכו' בהעלתך את הנרות וכו' פרש רש"י שתהא שלהבת עולה מאליה א. כתיב: "אחור וקדם צרתני" כי יש שכל שאדם משיג אותו על ידי הקדמות רבות והשכל הזה מכנה בשם 'אחור' ויש שכל שבא לאדם בלא שום הקדמה אלא על ידי שפע אלקי וזה מכנה בשם 'קדם' בשם פנים והתלהבות הלב נולד מחמת תנועת השכל כי טבע התנועות שמוליד חם ולפי מהירות תנועות השכל כן מוליד חם בלב נמצא על ידי שפע אלקי שהשכל נשפע לאדם במהירות שאין צריך להשתמש בשום הקדמה על ידי...
להכלל באין סוף. מה זה אומר?
...מה הפירוש של המושג להכלל באין סוף? מה זה אומר בדיוק? מה המשמעות של "השגת האור אין סוף"? תשובה: להכלל באין סוף יש לו המון משמעויות שונות, ונפרט חלק מהן. אך לפני שנסבך את העניין, נאמר בפשיטות, שלהבין מה טוב בכל דבר בעולם, זה נקרא להכלל באין סוף בשלמות. אדם הראשון לפני שהוא חטא, הוא לא הבדיל בין טוב לרע, והוא היה כלול בא"ס בשלמות. זה כל העניין כולו. ועכשיו נסבך את זה קצת... להכלל בא"ס, היינו להשיג בשכל אנושי את מה שיש מעל לשכל אנושי, דהיינו להבין לדוגמא את סוד החלל הפנוי / הצמצום / הבחירה והידיעה וכולי...
שיחות הר"ן - אות יא
...שהשם יתברך היטיב עמנו מאד שזכינו לקדשת ישראל ואמר שיש לו שמחה גדולה על שזכה להיות בארץ ישראל כי כמה מניעות וכמה בלבולים וכמה מחשבות וכמה עכובים וסכסוכים היה לו על ענין הנסיעה לארץ ישראל, ומניעות מחמת ממון והוא קפץ על כלם וגמר העבדה בשלמות והיה בארץ ישראל ואמר: זה אני מאמין וגם אני יודע הרבה בענין זה שכל התנועות וכל המחשבות וכל מיני העבודות שעושין בשביל איזה עבדה שבקדשה אין שום תנועה ואין שום מחשבה נאבדת כלל וכשזוכין לשבר כל המניעות ולגמר העבדא שבקדשה אזי נעשין מכל התנועות והמחשבות והבלבולים שהיו...
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה סג - יַעֲקב אָבִינוּ, כְּשֶׁשָּׁלַח אֶת בָּנָיו
...אבינו, כששלח את בניו דע, כי יעקב אבינו, כששלח את בניו עשרת השבטים ליוסף שלח עמהם נגון של ארץ ישראל וזה סוד "קחו מזמרת הארץ בכליכם" וכו' בחינת זמר ונגון ששלח על ידם ליוסף וכמו שפרש רש"י: "מזמרת" 'לשון זמר' וכו' כי דע, כי כל רועה ורועה יש לו נגון מיחד לפי העשבים ולפי המקום שהוא רועה שם כי כל בהמה ובהמה יש לה עשב מיחד, שהיא צריכה לאכלו גם אינו רועה תמיד במקום אחד ולפי העשבים והמקום שרועה שם, כן יש לו נגון בחינת פרק שירה ומשירת העשבים נעשה נגון של הרועה וזה סוד מה שכתוב: "ותלד עדה את יבל, הוא היה אבי...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפג - הַצַּדִּיקִים שֶׁבַּדּוֹר הֵם יוֹשְׁבִין בְּעִגּוּל
...שבדור הם יושבין בעגול דע שהצדיקים שבדור הם יושבין בעגול דהינו סדר ישיבתם שהם יושבים בעולם כל אחד ואחד במקומו הוא על סדר העגול ואף שיש שאר בני אדם ביניהם שמפסיקין ומקלקלין סדר העגול אך דע שאלו בני אדם הם בבחינת אינו מן הישוב, ואינם נחשבים כלל ואזי נשארים הצדיקים יושבים בסדר עגול והקדוש ברוך הוא על כלם והוא בחינת ראש בית דין כי אלו הצדיקים שיושבין בעגול הם בחינת בית דין שמהם יוצא המשפט לכל אחד ואחד, הן לזכות הן לחובה וכן פרנסה יוצאת מהם שהם מחלקין הפרנסה לכל אחד ואחד כראוי לו. והעקר הוא שיהיה אהבה...
בעטלר - קבצן?
...הערה: במקור מיידיש בעלטר פירושו "בקשן". ויש שפירשו זאת על התפילה... אך מה הפשט של הדימוי של קבצן עני, אל הצדיק. מה דומה ביניהם? רמז: התשובה כתובה כאן breslev.eip.co.il/?key=30 - ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה א - אשרי תמימי דרך ובעוד מקומות תשובה: הצדיק הוא בחינת "אין" לגמרי, ולכן הוא בחינת "קבצן" שאין לו מעצמו כלום. ושם מובא: כי היצר טוב נקרא "מסכן וחכם", בחינת מלכות שהיא בחינת עניה ודלה דלית לה מגרמה כלום כי אם מה שמקבלת מחכמה. *** והצדיק הוא בחינת "עני", כמו שהשכינה היא בחינת "עניה", כי אין לה מעצמה...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלב - יֵשׁ צַדִּיק שֶׁהוּא מְפֻרְסָם גָּדוֹל בִּמְדִינָה אַחַת
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קלב - יש צדיק שהוא מפרסם גדול במדינה אחת יש צדיק שהוא מפרסם גדול במדינה אחת ובמדינה הסמוכה אינו חשוב כלל ושוב במדינה אחרת הוא מפרסם מעין דנפק מאתר חד ואזלי מתחות לארעא עד שנובע ויוצא ברחוק במקום אחר ואף במקום שהולך תחות ארעא הוא משקה שרשי אילנא.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קז - כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל איְבֶיך וְכוּ' וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קז - כי תצא למלחמה על איביך וכו' ושבית שביו [לשון החברים] כי תצא למלחמה על איביך וכו' ושבית שביו . פרוש, כי תצא למלחמה על איביך, שהוא היצר הרע ונתנו ה' אלקיך בידיך כלומר היצר הרע יתן, כמו ימסר 'את ה' אלקיך בידיך' על דרך "צדיק מושל ביראת אלהים" נותנת התורה עצה על זה ושבית שביו כלומר עם מה שהוא רוצה להתגבר עליך, הינו בגדלות בזה תתגבר עליו הינו שתאמר לו איך אני מושל כשיש לי גאוה ואין הקדוש ברוך הוא שורה עמי ודי למבין
ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה יט - עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר
...הוא רק לעבד השם בתמימות גמור [זאת התורה לא שמעתי מפיו הקדוש בעצמו ועין בהשמטות מזה] עקר התכלית והשלמות הוא רק לעבד השם בתמימות גמור, בלי שום חכמות כלל כי יש מחקרים שאומרים שעקר התכלית והעולם הבא הוא רק לדעת כל דבר כמות שהוא כגון לידע הכוכב כמו שהוא, לידע מהותו, ומפני מה עומד במקום ההוא כי יש משכיל ומשכל ושכל דהינו הכח המשכיל והשכל בעצמו והדבר המשכל וזהו התכלית והעולם הבא אצלם שיהיה נעשה אחד מהמשכיל והמשכל והשכל והם מבלים ימיהם על זה בעולם הזה לחקר ולהשיג המשכלות, שזהו התכלית אצלם וזהו בעצמו העול...
שיחות הר"ן - אות רס - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת דבר עמי והפליג במעלת ההשתוקקות והכסופין והגעגועים לדברים שבקדשה אף על פי שאינו זוכה לעשותם אף על פי כן ההשתוקקות והגעגועים בעצמן טובים מאד וכו' וכמבאר בדברינו כמה פעמים ואז הביא ראיה לזה מהדין המבאר בשלחן ערוך ארח חיים סימן ס"ב שמי שהוא במקום שאינו נקי ואינו יכול לקרות קריאת שמע יהרהר בלבו ופרשו שם שהפרוש הוא שיהרהר בלבו שהוא צריך לקרות קריאת שמע ואינו יכול ויצטער על זה והוא מקבל שכר על זה עין שם נמצא שההשתוקקות והגעגועים שמצטערים לעשות המצוה אף על פי שאינם יכולים...
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1875 שניות - עכשיו 23_09_2025 השעה 12:26:55 - wesi2