ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הבית • ליקוטי מוהר"ן ח"א • ליקוטי מוהר"ן ח"ב • סיפורי מעשיות • שבחי הר"ן • שיחות הר"ן • חיי מוהר"ן • ספר המידות • לימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖨חיי מוהר"ן - מא - שיחות השיכים להתורות
אות מא קדם שאמר התורה הגדולה תקעו אמונה בלקוטי תנינא בסימן ה' בראש השנה תק"ע, דבר עמנו קדם אותו ראש השנה וספר שהרבה אנשים קבלו לפניו בקובלנא רבה על חסרון אמונה וכמה סובלי חלאים היו מהם שקבלו גם כן לפניו על חסרון אמונה אחר כך אמר התורה הנ"ל שמדבר מכל זה. גם קדם ראש השנה הנ"ל בעת החזרה מהטיול היה משיח עמנו מענין המגני ארץ שקרא אותנו הזקן הידוע וכו' וגם זה נזכר בהתורה ההיא עין שם באות ז'. ואז ראיתי מרחוק נפלאות ה' אשר עדין אני רחוק מלהשיגם אפס קצתם. גם בראש השנה קדם שאמר התורה הנ"ל הלך לומר תשליך ונפל על הרפש ואחר כך נכלל זאת בהתורה בדרך נפלא שלא נשמע מעולם, עין שם באות ט"ו ומה שמובא שם שצריך לגלגל עצמו בכל מיני רפש וטיט כדי לעשות נחת רוח לאביו שבשמים, ומה שזוכין על ידי זה עין שם. ואחר ראש השנה ספר מאיש שנפטר ובא אליו והגביה עצמו עד החמה. כמבאר במקום אחר אות מב הדברים הנכתבים אחר התורה ויהי מקץ כי מרחמם ינהגם בלקוטי תנינא בסימן ז' המתחילין וזה בחינת קבורת משה וכו' אלו הדברים הם מהדברים שאמר רבנו זכרונו לברכה לפני אנשי שלש סעדות אחרים, הינו לפני עליונים כי יש אנשי שלש סעדות אחרים שאומר לפניהם גם כן תורה. ומובן מדבריו שבשעה שאומר לפנינו תורה עומדים שם מי שעומדים ואומר לפניהם גם כן מענין התורה שאמר לפנינו. אבל בודאי אותה התורה שאומר לפניהם הוא גבוה יותר הרבה ומעט דמעט מאותן הדברים אמר לפנינו ברמז בעלמא ולא באר אותם כלל והן הדברים הנכתבים שם אחר התורה הנ"ל
אות מא

קדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַגְּדוֹלָה תִּקְעוּ אֱמוּנָה בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ה' בְּראשׁ הַשָּׁנָה תק"ע, דִּבֵּר עִמָּנוּ קדֶם אוֹתוֹ ראשׁ הַשָּׁנָה

וְסִפֵּר שֶׁהַרְבֵּה אֲנָשִׁים קָבְלוּ לְפָנָיו בְּקוּבְלָנָא רַבָּה עַל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה

וְכַמָּה סוֹבְלֵי חֳלָאִים הָיוּ מֵהֶם שֶׁקָּבְלוּ גַּם כֵּן לְפָנָיו עַל חֶסְרוֹן אֱמוּנָה

אַחַר כָּךְ אָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל שֶׁמְּדַבֵּר מִכָּל זֶה.

גַּם קדֶם ראשׁ הַשָּׁנָה הַנַּ"ל בְּעֵת הַחֲזָרָה מֵהַטִּיּוּל הָיָה מֵשִׂיחַ עִמָּנוּ מֵעִנְיָן הַמָּגִנֵּי אֶרֶץ שֶׁקָּרָא אוֹתָנוּ הַזָּקֵן הַיָּדוּעַ וְכוּ'

וְגַם זֶה נִזְכָּר בְּהַתּוֹרָה הַהִיא עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ז'.

וְאָז רָאִיתִי מֵרָחוֹק נִפְלְאוֹת ה' אֲשֶׁר עֲדַיִן אֲנִי רָחוֹק מִלְּהַשִּׂיגָם אֶפֶס קְצָתָם.

גַּם בְּראשׁ הַשָּׁנָה קדֶם שֶׁאָמַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל

הָלַךְ לוֹמַר תַּשְׁלִיךְ וְנָפַל עַל הָרֶפֶשׁ

וְאַחַר כָּךְ נִכְלַל זאת בְּהַתּוֹרָה בְּדֶרֶךְ נִפְלָא שֶׁלּא נִשְׁמַע מֵעוֹלָם, עַיֵּן שָׁם בְּאוֹת ט"ו

וּמַה שֶׁמּוּבָא שָׁם שֶׁצָּרִיךְ לְגַלְגֵּל עַצְמוֹ בְּכָל מִינֵי רֶפֶשׁ וָטִיט כְּדֵי לַעֲשׂוֹת נַחַת רוּחַ לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּמַה שֶּׁזּוֹכִין עַל יְדֵי זֶה עַיֵּן שָׁם.

וְאַחַר ראשׁ הַשָּׁנָה סִפֵּר מֵאִישׁ שֶׁנִּפְטַר וּבָא אֵלָיו וְהִגְבִּיהַּ עַצְמוֹ עַד הַחַמָּה. כַּמְבאָר בְּמָקוֹם אַחֵר

אות מב

הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים אַחַר הַתּוֹרָה וַיְהִי מִקֵּץ כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם בְּלִקּוּטֵי תִנְיָנָא בְּסִימָן ז' הַמַּתְחִילִין וְזֶה בְּחִינַת קְבוּרַת משֶׁה וְכוּ'

אֵלּוּ הַדְּבָרִים הֵם מֵהַדְּבָרִים שֶׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לִפְנֵי אַנְשֵׁי שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת אֲחֵרִים, הַיְנוּ לִפְנֵי עֶלְיוֹנִים

כִּי יֵשׁ אַנְשֵׁי שָׁלשׁ סְעֻדּוֹת אֲחֵרִים שֶׁאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם גַּם כֵּן תּוֹרָה.

וּמוּבָן מִדְּבָרָיו שֶׁבְּשָׁעָה שֶׁאוֹמֵר לְפָנֵינוּ תּוֹרָה עוֹמְדִים שָׁם מִי שֶׁעוֹמְדִים

וְאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם גַּם כֵּן מֵעִנְיַן הַתּוֹרָה שֶׁאָמַר לְפָנֵינוּ.

אֲבָל בְּוַדַּאי אוֹתָהּ הַתּוֹרָה שֶׁאוֹמֵר לִפְנֵיהֶם הוּא גָּבוֹהַּ יוֹתֵר הַרְבֵּה

וּמְעַט דִּמְעַט מֵאוֹתָן הַדְּבָרִים אָמַר לְפָנֵינוּ בְּרֶמֶז בְּעָלְמָא

וְלא בֵּאֵר אוֹתָם כְּלָל

וְהֵן הַדְּבָרִים הַנִּכְתָּבִים שָׁם אַחַר הַתּוֹרָה הַנַּ"ל
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ל - מֵישְׁרָא דְּסַכִּינָא
...- תורה ל - מישרא דסכינא מישרא דסכינא במאי קטלי לה, בקרנא דחמרא ומי איכא קרנא לחמרא, ומישרא דסכינא מי הוי איתו לה תרי ביעי, אמרו לה, הי זוגתא חורתא והי זוגתא אכמתא איתי איהו תרי גביני, אמר להו, הי דעזא חורתא והי דעזא אכמתא רש"י: במאי קטלי לה, ערוגת סכינין במאי גוזזין וקוצצין אותה מישרא דסכינא במאי קטלי לה וכו' א. השגות אלקות אי אפשר להשיג כי אם על ידי צמצומים רבים. מעילה לעלול, משכל עליון לשכל תחתון. כמו שאנו רואים בחוש שאי אפשר להשיג שכל גדול כי אם על ידי התלבשות בשכל התחתון כמו המלמד כשרוצה להסביר...
חיי מוהר"ן - צב - סיפורים חדשים
...חדשים אות צב ספר שהיה רגיל לאכל הרבה מאד בימי נעוריו והיו לו יסורים מזה. והשליך זאת. וראה אחר כך שיש לו תאוה גם לאותו המעט שאוכל ונתישב והתחיל שוב לאכל כי מה לו כשאוכל מעט עם תאוה או הרבה. ולמה לו להפסיד גופו בחנם והיה מניח כל התאוות בתוך תאוה זו של אכילה. פעם אחת היה יושב על השלחן אצל חמיו בשעת הסעדה שלישית של שבת, וישב בזוית והיה חשך בבית. והוא היה דרכו תמיד לעשות את שלו כדרכו והתחיל לבקש שיראה לו השם יתברך את האבות אברהם יצחק ויעקב. והבטיח להשם יתברך כשתראה לי זאת. אשליך גם זאת התאוה [הינו של...
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
שיחות הר"ן - אות רעט - שיחות מורנו הרב רבי נחמן פעם אחת אמר לי בזו הלשון [וכשכבר רע מאד אזי מתבטלים לגמרי] ושאלתי אותו: איך מבטלין עצמו ? והשיב [סוגרין הפה והעינים והרי זה ביטול] מזה מובן עצה שכשהבעל דבר מתגבר מאד מאד על האדם ומבלבל דעתו מאד בכמה מיני הרהורים רעים ובלבולים הרבה שקשה לו מאד לנצחם אזי יבטל האדם עצמו לגמרי כי כל האדם יכול לבטל עצמו לגמרי לפעמים דהינו לסתם פיו ועיניו ולסלק דעתו לגמרי כאלו אין לו שום דעת ומחשבה כלל רק יבטל עצמו להשם יתברך לגמרי
סודות התורה / סתרי תורה בעמקי הקליפות. מה הם?
...הקליפות. מה הם? שאלה: אשמח לקבל הסבר על העניין שמובא אצל רבי נחמן מספר פעמים, לגבי סתרי תורה וסודות התורה שמסתתרים בעמקי הקליפות. מה הם הסתרי תורה האלו? ואיך אפשר ללמוד / לדעת אותם? תודה. תשובה: ראשית יש להבין, כי רק מי שנכלל בא"ס לגמרי, רק הוא מבין את העניין הזה בשלמות. כי את העניין הזה א"א להסביר במילים מה הוא ממש, אלא רק ניתן לרמוז אליו, וכל אחד ואחד יבין אותו לפי מה שהוא משער בליבו. והעניין הוא כדלקמן: סתרי התורה שמלובשים בבריאה, הם בעצם השכל של השי"ת עצמו שמחייה את כל העולמות כולם בכל רגע ורגע...
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג
שבחי הר"ן - סדר הנסיעה שלו לארץ ישראל - אות ג והנסיעה לקאמיניץ היתה פליאה גדולה מאד וכל העולם אמרו פרושים על זה קצת דורשין לשבח וקצת וכו' אבל כלם טעו אפילו אותן שאמרו לשבח לא כונו כונתו כלל ואפילו אותן שידעו קצת מחמת שהוא בעצמו גלה להם איזה רמז אף על פי כן לא ידעו כונתו בשלמות וכבר אמר דבר נאה על זה על מה שהעולם טועין עצמן בו תמיד בכל מה שהוא עושה וכו'
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קָּשֶׁה מְאד לִהְיוֹת מְפֻרְסָם
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה עא - קשה מאד להיות מפרסם דע, שקשה מאד להיות מפרסם כי מה שהוא מפרסם, הוא מזיק לו מאד כי לפעמים צריך לסבל יסורים בשביל רבים, כמה שכתוב: "ובחברתו נרפא לנו" כי מאחר שהוא מפרסם, על כן הוא בבחינות: "לכן אחלק לו ברבים" על כן צריך לסבל יסורים בשביל רבים כי עליו נאמר: "ובחברתו נרפא לנו" רק שיש כמה בני אדם שצריכים להיות מפרסמים ועושים אותם דוקא מפרסמים אבל יש צדיקים שמקבלים מעצמם יסורים עליהם בשביל ישראל ובזה מחליפין השפע כמבאר למעלה בסימן ס"ג על פסוק "ובשתים יכסה פניו"
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ר - הַטַּעַם שֶׁהַצַּדִּיקִים שֶׁבַּזְּמַן הַזֶּה הֵם עֲשִׁירִים
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ר - הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים הטעם שהצדיקים שבזמן הזה הם עשירים ובזמנים הקודמים היו רבם עניים ואביונים זה מרמז במשנה: 'כל המקים את התורה מעני סופו לקימה מעשר' והצדיקים שבזמן הזה הם הם הצדיקים שהיו בזמנים הקודמים בסוד הגלגול וכבר קימו התורה מעני על כן זוכים עתה לקימה מעשר
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה י - וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים
...מוהר"ן ח"א - תורה י - ואלה המשפטים ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם וכו' א. כשיש, חס ושלום, דינים על ישראל על ידי רקודים והמחאת כף אל כף נעשה המתקת הדינין ב. כי עקר גדלתו של הקדוש ברוך הוא הוא שגם העכו"ם ידעו שיש אלהים שליט ומושל, כמובא בזוהר 'כד אתא יתרו ואמר: "כי עתה ידעתי כי גדול ה'" וכו', כדין אתיקר ואתעלא שמא עלאה' ג. ולעכו"ם אי אפשר להם לידע גדלתו של הקדוש ברוך הוא כי אם על ידי בחינת יעקב כמו שכתוב: "בית יעקב לכו ונלכה באור ה'" כי הוא גלה אלקותו של הקדוש ברוך הוא יותר משאר האבות כי אברהם קראו...
שיחות הר"ן - אות יט
...יט ואמר: נכספתי מאד להמשיך את העולם אל עשיה שיהיה חיוב אצל כל אחד ואחד ללמוד כך וכך בכל יום ולא יעבר וכיוצא ואמר: שאפילו אותן האנשים הרחוקים מן הקדשה מאד שנלכדו במצודה רעה עד שרגילין בעברות חס ושלום, רחמנא לצלן רחמנא לשזבן אף על פי כן הכח של התורה גדול כל כך עד שיכולה להוציא אותם מן העברות שרגילין בהם חס ושלום ואם יעשו להם חק קבוע וחיוב חזק ללמד בכל יום ויום כך וכך יהיה איך שיהיה בודאי יזכו לצאת ממצודתם הרעה על ידי התורה כי כח התורה גדול מאד וכל עקר מגמתו וחפצו היה תמיד רק לעבדות ועשיות של קדשה...
ספר המידות - קשוי לילד
ספר המידות - קשוי לילד חלק א' א. אשה שאוכלת צנון בעבורה, תלד בקשוי. ב. אשה שהיא מקשה לילד, סגלה שתתן לה לשתות מים משבעה בארות. ג. גם בניה לא יהיו עמה בבית. ד. גם תלחש לה באזנה אותיות של שם ס"ג. ה. גם מטתה לא תעמד במערב ובדרום. ו. גם תתלה על צוארה ממרור הנשאר. ז. גם תלחש לה באזנה אותיות: פא ויו עין הא.
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.2070 שניות - עכשיו 17_10_2026 השעה 12:59:45 - wesi2