ברסלב - ספרי רבי נחמן מברסלב / ספרי ברסלב
דף הביתליקוטי מוהר"ן ח"אליקוטי מוהר"ן ח"בסיפורי מעשיותשבחי הר"ןשיחות הר"ןחיי מוהר"ןספר המידותלימוד


ספרי רבי נחמן מברסלב
לחץ על ה 💎 שליד שם הספר, ותעבור לפרק "אקראי" ממנו
💎ליקוטי מוהר"ן חלק א
💎ליקוטי מוהר"ן חלק ב
💎סיפורי מעשיות
💎שבחי הר"ן
💎שיחות הר"ן
💎חיי מוהר"ן
💎ספר המידות
באפשרותך להשתמש בטקסט שבדף, בתנאי שתשים קישור ישיר לכתובת של הדף הזה! תודה.
🖶 💎 ליקוטי מוהר"ן ח"ב - תורה ט - אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ
אל אשר יהיה שמה הרוח ללכת ילכו (יחזקאל א) איתא בתקוני זוהר (תקון יג, דף כז). כלהו ערקין דלבא מתנהגין בתר רוחא הדא הוא דכתיב: "אל אשר יהיה הרוח ללכת" וכו' דהינו הרוח היוצא מכנפי הראה כי 'אלמלא כנפי ראה דנשבין על לבא, הוי לבא אוקיד כל גופא' (שם בתקוני זוהר) כי על ידי הרוח מכבין הנר ומדליקין הנר כנראה בחוש שלפעמים נכבה הנר על ידי הרוח המנשב ולפעמים מדליקין הנר שנכבה על ידי הרוח שמנשבין בו כי כבוי הנר הוא על ידי שנופל על הנר עפרוריות ונפרדין חלקי האש, שיש בו מיסוד האש ואינם יכולים לבער ועל כן כשמנפחין בו אזי הרוח מנפח מן הנר העפרוריות ועל ידי זה חוזרים ונתחברים ונתקשרים חלקי האש ומתחילין לדלק [וכן לפעמים מכבין הנר על ידי הרוח, שמנפח ומפריד האש מהנר] ומנהיגי הדור הם בחינת רוח כמו שכתוב (במדבר כ"ז) "איש אשר רוח בו" 'שיודע להלך נגד רוחו של כל אחד' (מ"ר פ' פנחס, ומובא בפרש"י שם) וישראל הם בחינת לבא כי ישראל הם לבא דכל עלמא (זהר פינחס רכא:) וצריכין מנהיגי הדור לנשב בבחינת רוחם על כל אחד מישראל, שהם לבא דעלמא לנפח מהם העפרוריות, דהינו מרה שחורה שנופל עליהם שעל ידי זה אינו יכול האיש הישראלי שהוא בחינת לב לדלק ולבער להשם יתברך גם יש רשעים שהם בחינת ערב רב וכשהם נופלים על הלב, דהינו על ישראל זה גם כן בחינת עפרוריות שעל ידי זה אין יכול לבער כנ"ל ועל כן צריכין מנהיגי הדור לנפח העפרוריות מן הלב דהינו מכל אחד מישראל וחוזרין ונתחברין חלקי האש שבכל אחד ואחד מישראל ונתקשרין ישראל ביחד ונעשין בחינת לב וכל אחד ואחד מישראל נעשה בחינת לב למקום שצריך שיהיה שם בחינת לב וחוזר ובוער להשם יתברך כנ"ל אך לפעמים, כשמנשב רוח סערה אזי הוא מבעיר האש מאד חוץ מן המדה כמו כן לפעמים יש שמנשב בהאדם בחינת רוח סערה ומבעירו ביותר חוץ מן המדה שזה בחינת הריסה, בחינת (שמות י"ט) : "פן יהרסו לעלות אל ה'" וכו' כי 'במפלא ממך אל תדרש' (חגיגה יג) ואסור להרס לעלות אל ה' מה שאינו ראוי לו לפי בחינתו על כן כשרואה אדם שבוער ביותר חוץ מהמדה ידע שזה בחינת רוח סערה כנ"ל ואליהו היה יכול להכניע זאת (עין זוהר פינחס דף רכז: ובזהר חדש על רות) וזה בחינת: 'איש אשר רכב על סוסי אש בסערה שהיה רוכב ומכניע סוסי אש בסערה' דהינו האש הדולק ביותר מן המדה, שבא על ידי הסערה כנ"ל היה אליהו רוכב על זה ומכניעו כי הרוח צריך לנשב במדה כדי שידלק האש שבלב במדה על פי מזג השוה כנ"ל.
אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה שָׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ
אִיתָא בְּתִקּוּנֵי זוהַר .
כֻּלְּהוּ עָרְקִין דְּלִבָּא מִתְנַהֲגִין בָּתַר רוּחָא
הַדָּא הוּא דִּכְתִיב: "אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה הָרוּחַ לָלֶכֶת" וְכוּ'
דְּהַיְנוּ הָרוּחַ הַיּוֹצֵא מִכַּנְפֵי הָרֵאָה
כִּי 'אִלְמָלֵא כַּנְפֵי רֵאָה דְּנָשְׁבִין עַל לִבָּא, הֲוֵי לִבָּא אוֹקִיד כָּל גּוּפָא'
כִּי עַל יְדֵי הָרוּחַ מְכַבִּין הַנֵּר וּמַדְלִיקִין הַנֵּר כַּנִּרְאֶה בְּחוּשׁ
שֶׁלִּפְעָמִים נִכְבֶּה הַנֵּר עַל יְדֵי הָרוּחַ הַמְנַשֵּׁב
וְלִפְעָמִים מַדְלִיקִין הַנֵּר שֶׁנִּכְבֶּה עַל יְדֵי הָרוּחַ שֶׁמְּנַשְׁבִין בּוֹ
כִּי כִּבּוּי הַנֵּר
הוּא עַל יְדֵי שֶׁנּוֹפֵל עַל הַנֵּר עַפְרוּרִיּוּת
וְנִפְרָדִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ, שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִיסוֹד הָאֵשׁ
וְאֵינָם יְכוֹלִים לִבְער
וְעַל כֵּן כְּשֶׁמְּנַפְּחִין בּוֹ
אֲזַי הָרוּחַ מְנַפֵּחַ מִן הַנֵּר הָעָפְרוּרִיּוּת
וְעַל יְדֵי זֶה חוֹזְרִים וְנִתְחַבְּרִים וְנִתְקַשְּׁרִים חֶלְקֵי הָאֵשׁ וּמַתְחִילִין לִדְלק
[וְכֵן לִפְעָמִים מְכַבִּין הַנֵּר עַל יְדֵי הָרוּחַ, שֶׁמְּנַפֵּחַ וּמַפְרִיד הָאֵשׁ מֵהַנֵּר]
וּמַנְהִיגֵי הַדּוֹר הֵם בְּחִינַת רוּחַ
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ"
'שֶׁיּוֹדֵעַ לַהֲלך נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד'
וְיִשְׂרָאֵל הֵם בְּחִינַת לִבָּא
כִּי יִשְׂרָאֵל הֵם לִבָּא דְּכָל עַלְמָא
וּצְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַשֵּׁב בִּבְחִינַת רוּחָם
עַל כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם לִבָּא דְּעָלְמָא
לְנַפֵּחַ מֵהֶם הָעַפְרוּרִיּוּת, דְּהַיְנוּ מָרָה שְׁחוֹרָה שֶׁנּוֹפֵל עֲלֵיהֶם
שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵינוֹ יָכוֹל הָאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי
שֶׁהוּא בְּחִינַת לֵב
לִדְלק וְלִבְער לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך
גַּם יֵשׁ רְשָׁעִים שֶׁהֵם בְּחִינַת עֵרֶב רַב
וּכְשֶׁהֵם נוֹפְלִים עַל הַלֵּב, דְּהַיְנוּ עַל יִשְׂרָאֵל
זֶה גַם כֵּן בְּחִינַת עַפְרוּרִיּוּת שֶׁעַל יְדֵי זֶה אֵין יָכוֹל לִבְער כַּנַּ"ל
וְעַל כֵּן צְרִיכִין מַנְהִיגֵי הַדּוֹר לְנַפֵּחַ הָעַפְרוּרִיּוּת מִן הַלֵּב
דְּהַיְנוּ מִכָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
וְחוֹזְרִין וְנִתְחַבְּרִין חֶלְקֵי הָאֵשׁ שֶׁבְּכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל
וְנִתְקַשְּׁרִין יִשְׂרָאֵל בְּיַחַד
וְנַעֲשִׂין בְּחִינַת לֵב
וְכָל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נַעֲשֶׂה בְּחִינַת לֵב לַמָּקוֹם
שֶׁצָּרִיך שֶׁיִּהְיֶה שָׁם בְּחִינַת לֵב
וְחוֹזֵר וּבוֹעֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַך כַּנַּ"ל
אַך לִפְעָמִים, כְּשֶׁמְּנַשֵּׁב רוּחַ סְעָרָה
אֲזַי הוּא מַבְעִיר הָאֵשׁ מְאד חוּץ מִן הַמִּדָּה
כְּמוֹ כֵן לִפְעָמִים יֵשׁ שֶׁמְּנַשֵּׁב בְּהָאָדָם בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה
וּמַבְעִירוֹ בְּיוֹתֵר חוּץ מִן הַמִּדָּה
שֶׁזֶּה בְּחִינַת הֲרִיסָה, בְּחִינַת: "פֶּן יֶהֶרְסוּ לַעֲלוֹת אֶל ה'" וְכוּ'
כִּי 'בְּמֻפְלָא מִמְּך אַל תִּדְרשׁ'
וְאָסוּר לַהֲרס לַעֲלוֹת אֶל ה' מַה שֶּׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹ לְפִי בְּחִינָתוֹ
עַל כֵּן כְּשֶׁרוֹאֶה אָדָם שֶׁבּוֹעֵר בְּיוֹתֵר חוּץ מֵהַמִּדָּה
יֵדַע שֶׁזֶּה בְּחִינַת רוּחַ סְעָרָה כַּנַּ"ל
וְאֵלִיָּהוּ הָיָה יָכוֹל לְהַכְנִיעַ זאת
וְזֶה בְּחִינַת: 'אִישׁ אֲשֶׁר רָכַב עַל סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה שֶׁהָיָה רוֹכֵב וּמַכְנִיעַ סוּסֵי אֵשׁ בִּסְעָרָה'
דְּהַיְנוּ הָאֵשׁ הַדּוֹלֵק בְּיוֹתֵר מִן הַמִּדָּה, שֶׁבָּא עַל יְדֵי הַסְּעָרָה כַּנַּ"ל
הָיָה אֵלִיָּהוּ רוֹכֵב עַל זֶה וּמַכְנִיעוֹ
כִּי הָרוּחַ צָרִיך לְנַשֵּׁב בַּמִּדָּה
כְּדֵי שֶׁיִּדְלַק הָאֵשׁ שֶׁבַּלֵּב בְּמִדָּה עַל פִּי מֶזֶג הַשָּׁוֶה כַּנַּ"ל.
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה רכה - כְּשֶׁהָרֵאָה בִּשְׁלֵמוּת עַל יְדֵי זֶה הַבִּטָּחוֹן בִּשְׁלֵמוּת
...ידי זה הבטחון בשלמות דע כשהראה בשלמות על ידי זה הבטחון בשלמות כי עקר הבטחון בשלמות הוא על ידי השכל כמו שכתוב: "עיני כל אליך ישברו" 'עיני' זה בחינת השכל כמו שכתוב: "ותפקחנה עיני שניהם", ופרש רש"י 'על שם החכמה נאמר' ולפי השכל כן הוא הבטחון כי יש כמה מעלות ומדרגות בבטחון עד אין סוף בבחינת: "בטחו בה' עדי עד" והכל לפי השכל כנ"ל ועקר השכל על ידי הראה כי עקר השכל הוא על ידי הלחלוחית העולים אל המח שהם בחינת השמן והמח היא הפתילה והנשמה שבמח הוא האור נמצא...
חיי מוהר"ן - תקנג - עבודת השם
...בבראד שנסע לארץ ישראל וראיתיו בקהלת קרעמיניץ בחזירתו מארץ ישראל. וספרתי לו ששמעתי ממנו שאמר שכבר הרג את היצר הרע. השיב לי בלשון גערה ואמר וכי מה צריכין לדבר שהרג את היצר הרע מאחר שהתענה כל כך כי החסיד הנ"ל התענה הרבה מאד כי שמעתי מחותני זכרונו לברכה שהתענה מאה וששה פעמים משבת לשבת רצופים [אמר המעתיק הכלל היוצא מדברים אלו וכיוצא בהם שרצה רבנו זכרונו לברכה להכניס באנשי שלומנו אמונת חכמים שלמה ולבלי להרהר אחריהם כלל רק לידע ולהאמין שכל דבריהם אמת וצדק...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמא - אִם יִזְכֶּה שֶׁיַּרְגִּישׁ בֶּאֱמֶת כְּאֵב חֲטָאָיו
...חטאיו אם יזכה שירגיש באמת כאב חטאיו הינו כשימול את ערלת לבבו כי כל זמן שלבו ערל ואטום, אי אפשר לו להרגיש באמת רק כשימול את ערלת לבבו, ויהיה לו חלל בלב ואזי ירגיש לבבו באמת גדל כאבו, ויצטער ויתחרט באמת ואזי מגדל החרטה ירגישו גם כל הלבבות של כל הטפות שנמשכו ממנו ולכל מקום שנמשכו, ירגישו שם במקום שהם הן אותם שנמשכו ממנו ונתהוו מהם בניו ממין בני אדם והן אותם שנמשכו ממנו למקום אחר חס ושלום וגם שם יש להם לב ושאר איברים ואזי כשימול את לבבו, וירגיש לבבו...
שיחות הר"ן - אות רסו - שיחות מורנו הרב רבי נחמן
...בתורה ובקיאים בספרים הרבה ובדרשות רבותינו זכרונם לברכה ומחמת זה דיקא אינם יכולים לחדש בתורה מחמת שהם בקיאים מאד כי כשמתחיל לומר תורה ורוצה לחדש איזה דבר מבלבל אותם בקיאותם הגדולה ומתחילים לומר מיד הקדמות הרבה ודברים הרבה מה שיודעים מספרים ומחמת זה נתבלבל דבריהם ואינם יכולים להוציא לאור איזה חדוש נאה ותפס אז לדגמא גדול אחד בדורו שלא היה יכול לומר תורה מחמת זה והמובן מדבריו היה כי כשרוצין לחדש חדושין צריכין לצמצם את מחו לבלי לרוץ מיד לבלבל דעתו ברבוי...
שבחי הר"ן - אות כ
שבחי הר"ן - אות כ ובעת שהיה יושב בבית חותנו כשהיה חפץ לדבר עם הבעל שם טוב, זכרונו לברכה דהינו לילך על קברו ולבקש מאתו איזה דבר בקשה היה רגיל לנסע לקהלת סמילא שהיה סמוך לבית חותנו והלך על קבר הצדיק המפרסם מורנו הרב ישעיה מיאנוב, זכרונו לברכה, שהוא מנח שם ועשה את הצדיק הנ"ל לשליח שילך ויודיע להבעל שם טוב זכרונו לברכה, את בקשתו מה שהיה צריך אז...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה ט - תְּהמת יְכַסְיֻמוּ
...ח"א - תורה ט - תהמת יכסימו [לשון רבנו, זכרונו לברכה] תהמת יכסימו, ירדו במצולת וכו' א. כי עקר החיות מקבלין מהתפילה כמו שכתוב: "תפילה לאל חיי" ובשביל זה צריך להתפלל בכל כוחו כי כשמתפלל בכל כחו ומכניס כחו באותיות התפילה אזי נתחדש כחו שם בבחינת:חדשים לבקרים רבה אמונתך וכו' כי אמונה היא תפילה כמו שכתוב: "ויהי ידיו אמונה" תרגומו: 'פרישן בצלו' ב. ודע, שיש שנים עשר שבטים כנגד שנים עשר מזלות וכל שבט ושבט יש לו נסחא מיחדת ויש לו שער מיחד לכנס דרך שם תפילתו...
שיחות הר"ן - אות קב
...הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל ה' אלקיו עמו ותרועת מלך בו" אבל שכחתי הענין אך זאת אני זוכר מה שפרש סוף הפסוק "ותרועת מלך בו" ותרועת לשון שבירה כמו שכתוב "תרעם בשבט ברזל" הינו כשמשברין את הכפירות אזי "מלך בו" הינו שמוצאין את המלך יתברך גם בתוך הכפירות עצמן כי גם בהכפירות בעצמן מלבש חיותו יתברך גם אמר שהמחקרים גם חייהם אינם חיים כלל אפילו בעולם הזה כי תכף כשיש להם איזה דבר שאינו כרצונם מכל שכן כשיש להם איזה צרה אזי אין להם למי לפנות מאחר שתולין...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קמד - אֵין אָדָם מֵת וַחֲצִי תַּאֲוָתוֹ בְּיָדוֹ
...רבנו, זכרונו לברכה] אין אדם מת וחצי תאוותו בידו כי אצל הצדיק אין חלוק בין החיים ובין לאחר מיתה כי גם לאחר מיתה הוא עובד את השם יתברך ואין זה החלוק אלא אצל זה האדם שנמשך אחר תאוות אכילה ושתיה כל ימיו ולאחר מיתה אין אוכל ושותה זה נקרא מת, והמיתה נכרת אצלו ויש ימים שהתרה אכילה ושתיה, כמו שאמרו חכמינו, זכרונם לברכה: 'חציו לה' וחציו לכם' והצדיק, אפילו בזאת החצי הוא כובש את יצרו, ואוחז את תאוותו בידו וחצי תאוותו בידו אפילו זאת החצי שהתר לו, אפילו בזה הוא...
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו
שיחות הר"ן - אות רו - גדולות נוראות השגתו אמר: אפילו מי שאינו שומע דבורי התורה שאמר רק הקול לבד הוא גם כן טוב מאד וזה בחינת "לשמע בקול דברו", 'בקול' דיקא ואפילו מי שהוא רק עומד בבית אצל התורה שאומר טוב מאד מאד בלי שעור...
ליקוטי מוהר"ן ח"א - תורה קפח - צָּרִיך לִנְסֹעַ לְהַצַּדִּיק לַחֲזר עַל אֲבֵדָתוֹ
...לנסע להצדיק לחזר על אבדתו כי קדם שיוצא האדם לאויר העולם מלמדין ומראין לו כל מה שצריך לעשות ולעבד ולהשיג בזה העולם וכיון שיצא לאויר העולם מיד נשכח מאתו כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה והשכחה היא בחינת אבדה, כמו שקראו רבותינו, זכרונם לברכה, את השוכח אובד כמאמרם, זכרונם לברכה: 'מהיר לשמע ומהיר לאבד' וכו' וצריך לחזר ולבקש אבדתו והאבדה שלו היא אצל הצדיק כי הצדיק חוזר על אבדתו עד שמוצאה ואחר שמוצאה חוזר ומבקש אחר אבדות אחרים עד שמוצא גם אבדתם עד שמוצא...
1 2 3 4 ...5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 25
באפשרותך לשלב אצלך באתר, תיבת מאמרים נגללת, שמתעדכנת כל שעה בתכנים חדשים ... באמצעות הקוד הבא:    מידע נוסף - כאן

האתר Breslev.EIP.co.il נותן לך את כל ספרי רבי נחמן מברסלב
פרסם את האתר בכל מקום שאתה יכול!
© כל הזכויות שמורות
מותר לצטט חלקים בלבד מתוכן האתר במקומות שונים,
ובתנאי שתמיד יצורף קישור לכתובת שבה מופיע התוכן המקורי ולאתר.
דף זה הופיע ב 0.1406 שניות - עכשיו 29_03_2024 השעה 14:29:59 - wesi2